זמן סגירה | 3201 | ||||||||||
|
זמן סגירה | 3201 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
למרות שהצטרפתי כשהאתר היה כבר במחצית הדרך, הוא היה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי למשך מספר שנים, לימד אותי המון וגם ככל הנראה גרם לשינויים (קטנים ובלתי מורגשים בשעתו, אבל אולי גדולים למדי לאורך זמן) בתפיסת העולם שלי. אני מניח שזו לא פרידה אמיתית כי ממילא נתקלים ברובנו במקום זה או אחר באינטרנט בימינו. יש זמן לדיון על דילמת הקרונית? |
|
||||
|
||||
בעניין סגירת הדיונים - שארוץ להזכיר את היטלר בכל דיון ודיון? [סליחה!] |
|
||||
|
||||
האייל הקורא היה חלק מהותי מחיי בעשור האחרון ואם הייתי פחות עצלן, גם הייתי שולח אליו יותר מאמרים. אני מניח שזו הודעה קשה גם לאחרים כאן. יש אפשרות לשנות את רוע הגזירה? בכל אופן, כמו שהיה בליצנות הדג, גם כאן דרושה מסיבת סיום. |
|
||||
|
||||
חבל. האייל מלווה אותי שנים רבות, עם הדיונים האינטילגנטיים והדעות המגוונות. עכשיו צריך לסגור את פייסבוק ולא יהיה לי מה לעשות באינטרנט ;) לא יודע איפה המקום לשאול, אבל...: אילו אלטרנטיבות יש לאייל? לי פחות חשובים המאמרים, ואני מחפש מקום שבו יהיו "עדכוני חדשות" - דיונים עמוקים על אירועי היום. אני חושב שהרבה מאוד מהדעות שלי גובשו לאחר התרשמות מהדיון שהתפתח באייל. |
|
||||
|
||||
אני מתכוון לעשות מינוי לאתר של מיברג. ככל שאני מתנגד לשלם על אתר אינטרנט, המגזין שלו עושה רושם של האתר הישראלי היחודי והאיכותי ביותר. כנראה שסיומו של האייל וראשיתו של מגזין אחר מסמנים סופה של תקופה אחת ותחילתה של אחרת ברשת העברית. |
|
||||
|
||||
חבל רק שמיברג כותב באתר של מיברג. |
|
||||
|
||||
איפה רצית שהוא יכתוב? |
|
||||
|
||||
נראה לי שכמה מאיתנו מעדיפים שהוא לא יכתוב. או שאם הוא כותב - שלא יפרסם. |
|
||||
|
||||
אז אל תקראו אותו. אני למדתי להעריך אותו מחדש מאז תגובה 526481 (המשפט האחרון תמיד היה נכון). אפרופו שינוי דעות, נדמה לי שההשקפה היחידה שהשתנתה אצלי מאז פירסומה באייל היא הדעה והלך הרוח העומדים בבסיסן של תגובה 109723 ותגובה 110178 . |
|
||||
|
||||
קצת עצוב. |
|
||||
|
||||
גם זו התחלה. אם כי הייתי רוצה להאמין שהצלחנו לשכנע את ארז לתת צ'אנס לקלאסיקות במקום להסתפק בעיבודים הטלוויזיוניים (תגובה 201046). |
|
||||
|
||||
האם מתקרב זמן הסגירה של האייל האחר? (יש לציין שמייברג, בתגובה למאמר, מכחיש) |
|
||||
|
||||
בררר. מייברג לא סתם ''מכחיש''. למקרא תגובתו הירודה אני שמח שבסופו של דבר לא עשיתי מנוי למגזינו. |
|
||||
|
||||
"את "אחר" אני מממן מכיסי הפרטי וממנו בלבד. העלות כבדה והאתר טרם הגיע למצב של איזון כלכלי. לכן אני נאלץ לקיים רוטציה חלקית בין הכותבים. לשלם חלק ולהשלים חודש מאוחר יותר. הכותבים קיבלו עדכון על כך. גם שאלתיאל. הוא יקבל את הכסף המגיע לו במועד התשלום הבא. [...] עיסוקיי אינם מצדיקים את העובדה ששאלתיאל וכמה אחרים מהכותבים שאני נהנה לעבוד איתם, לא שמעו ממני בשבועות האחרונים." |
|
||||
|
||||
"מאוחר יותר שלח מיברג הודעת דואר אלקטרוני שזה נוסחה: "תגובתי לפרסום כלשונה: צר לי על משלח היד שבו בחרת: לחיות מדמם של אנשים יצירתיים שלא רק מפטפטים עצמם למוות, אלא גם עושים. ולא רק עושים, אלא מוציאים מכספם כדי לתמוך הלכה למעשה באידיאולוגיה שלהם. אבל למרבה הצער, דגים פרזיטיים המנקרים את גבם של כרישים, מוכרים לנו מהטבע. לעצם העניין: הידיעה העובדתית היחידה שתהיה ראויה לפרסום, ולא באמצעות מייל אישי ופרטי שהודלף לך, תהיה בידיך ביום שבו תכתוב ברשת את כתובתו של אחר והוא לא יהיה שם יותר. עד אז, חובת הוכחה אמת דיברתי, מוטלת עליך". |
|
||||
|
||||
אני מבקש ממגיבים באייל שכותבים בלוג לפרסם כאן את כתובתו. |
|
||||
|
||||
מצטרפים לבקשה. |
|
||||
|
||||
אם מבקשים, אני לא יכול לסרב... הבלוג עוסק בענייני מתמטיקה, עד כמה שהדיוט כמוני מסוגל לעסוק בהם, כך שלא ברור עד כמה הוא רלוונטי לקהל הרחב. |
|
||||
|
||||
עד כמה שהדיוט כמוך? אני יודע שהצניעות שלך אמיתית ולא מעושה, אבל, לא הגזמת? |
|
||||
|
||||
לפעמים אני חושב שכן, אבל די מהר אני מגלה שבעצם אני לא יודע עדיין כלום. אולי אחרי שאסיים לקרוא את ה-Princeton Companion to Mathematics אהיה קצת יותר רגוע מבחינה זו שהסיכוי לכך שאגלה תחומים מדהימים שלמים במתמטיקה שלא חשבתי שקיימים בכלל יהיה קטן יותר. |
|
||||
|
||||
לא יודע אם עדיין סופרים אותי כמגיב באייל, אבל: |
|
||||
|
||||
אותי בוודאי לא ראוי לספור כמגיב באייל, למרות שבהחלט קראתי ונהניתי, ואפילו כתבתי קצת. www.adiayal.blogspot.com בעיקר משמש אותי לתקשורת עם סטודנטים, אבל לעיתים קרובות חורג ומרחיב למחוזות אחרים גם כן.תודה על היוזמה ועל העבודה, ועל הדבר היפה שיצרתם והחזקתם בחיים תקופה ארוכה ויפה. |
|
||||
|
||||
איזה בלוג מקסים! אתה זוכה להשתתפות מהותית מצד הסטודנטים בדיונים שם, או שהם מתייחסים לזה כאל מקור מידע טכני בעיקרו? תמיד אני חושב שכשאהיה מרצה, יהיה לי בלוג כזה, אבל אני אף פעם לא בטוח אם זה ממש יעבוד... |
|
||||
|
||||
אכן בלוג נהדר - רחב אופקים וגם כתוב בעברית משובחת. בטח רבים על נוכחות בשיעורים שלך. |
|
||||
|
||||
אני לא כותב בלוג. אם אני חושב שנושא מסויים מספיק חשוב לכתוב עליו, אני אשב עליו במשך שבוע ואכתוב מאמר לפרסום, לאייל הקורא או לעיתונות הכתובה. מאמר הוא משהו שצריך לעבוד עליו -- להשקיע זמן בקריאת רקע ובכתיבתו, לקרוא מחדש עם הזמן ולערוך מחדש. זה לא התהליך שמתאים לבלוגים, שהם פורמט מהיר לכתיבה על כל שטות. רוב הבלוגים בנויים על שברי מאמרים, וכמות הקוראים פורפורציונלית לאיכותם. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שאתה קורא את הבלוגים הנכונים. (וגם אם ''רוב הבלוגים'' בנויים בצורה מסויימת, זה לא אומר שהבלוג שלך לא יכול להיות בנוי בצורה אחרת. ואם כמות הקוראים פרופורציונלית לאיכותם, אז אני בכלל לא מבין מה הבעיה.) |
|
||||
|
||||
(וכאן באמת מתבקש קישורים לבלוגים הנכונים) |
|
||||
|
||||
הדוגמא הראשונה שעולה לי לראש היא הבלוג של אורי קציר, אפלטון: http://www.aplaton.co.il/ גם הבלוג של נמרוד אבישר מתאים לקריטריונים המחמירים שלעיל: אבל אני חושב שכל הדיון הזה די מטופש - רוב מאמרי הדעה שמתפרסמים בעיתונות המודפסות לא ממש עומדים בהגדרות הללו - כשמישהו כותב לך 500 מילה על דו"ח מבקר המדינה שפורסם שלוש שעות לפני הדדליין של הכתב, אז זה יותר טוב או פחות טוב מבלוג? עצם העובדה שהעיתונות מרגישה עצמה מחוייבת לעסוק במה שקרה אתמול ולא הרבה מעבר לזה מוכיחה שלבלוגים דווקא יש הרבה יותר אורך נשימה מאשר לכלי התקשורת הממוסדים. |
|
||||
|
||||
היי דובי, קודם כל תודה רבה על כל השנים, שברובן (כלומר, פרט לחצי השנה האחרונה...) הייתי קוראסיבי. חבל לי מאוד. לעניין הבלוגים והעדיפות שלהם - הטענה הזו תמוהה מעט. הסיבה העיקרית שאני כמעט כמעט נמנע מלקרוא בלוגים ישראליים היא שרובם לא עוברים כל עריכת תוכן... יכול להיות שהכותבים משוכנעים שאין כל צורך ב''שירותי עריכה איכותיים באופן יוצא דופן בנוף האינטרנט'', אך לקוראים העריכה הכרחית. |
|
||||
|
||||
אבל אשמח לארח את האיילים בשני הבלוגים שלי, המתפרסמים בשמי האמיתי (שאני מניח שכבר מזמן אינו סוד כמוס): http://israblog.nana10.co.il/tblogread.asp?blog=2917... (בלוג אישי יותר, עוסק בחוויות אישיות אבל גם בתרגום, בבלשנות, בהבדלים בין גרמניה לישראל ואפילו בפוליטיקה] http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=1... (בלוג ספרותי, שבו אני מפרסם יצירות שירה ופרוזה וגם מאמרים על ספרות, שירה ובכלל) |
|
||||
|
||||
זה היה מקום ייחודי מהרבה בחינות. למדתי המון... תודה רבה רבה רבה. |
|
||||
|
||||
היה נעים לשכשך כאן כמה שנים טובות. תודה רבה לכם (: |
|
||||
|
||||
טוב מאוחר מלעולם לא: אני חייבת להצטרף מקרב לב לתודות ולשבחים - למדתי, החכמתי, התעשרתי, צחקתי... נהניתי להפליא. נפתחו לפני לרווחה דלתןת שקודם יכולתי לעמוד על סיפן בלבד. נעלבתי עד עומקי נשמתי. היכרתי אנשים הרחוקים ממני כרחוק מזרח ממערב, שעד היום אני מנסה לפענח את אופן חשיבתם. פוקו אומר שכל ידע משנה אותנו. אינני יודעת לגבי ה*כל* אהל האייל שינה אותי בלי ספק. על כל אלה תבואו על הברכה. |
|
||||
|
||||
תודה, היה מעניין. באמת הגיעה העת לעבוד קצת במקום לשרוץ כאן. |
|
||||
|
||||
האתר הזה היה אתר הבית שלי במשך תקופה לא קצרה. למדתי המון ושאבתי ממנו המון שעות של הנאה. יישר כוח. |
|
||||
|
||||
תודה לך ולחברי המערכת לדורותיהם. |
|
||||
|
||||
תודה |
|
||||
|
||||
היו שלום ותודה על הבוטנים. או משהו כזה. |
|
||||
|
||||
מערכת אחראית יותר לא הייתה מפרסמת הודעה כזו בלי צוות צמוד של עובדים סוציאליים, שילווה את הנפגעים בתקופת ההתאוששות. זה לא הודעה שצריך לקבל בתקשורת האלקטרונית הרי יש אנשים - אני מכיר לפחות אחד - שעבורם זה כמו אובדן חבר או קרוב משפחה. מה יהיה איתם? מי יטפל בהם? איך יראו חייהם עכשיו? אני, אישית, אשתדל לחדש את הקשר עם אישתי והילדים, אבל אחרי כל כך הרבה שנים עם הפילגש, לא בטוח שאצליח להחזיר את הגלגל לאחור. בקיצור - אני בשוק טראומתי ממש ואני מודאג! בכל אופן, היו לי פה כמה שנים של לימוד מהנה מהסוג שלא זכיתי לו בכל המוסדות להשכלה נמוכה, בינונית וגבוהה שביקרתי בהם. אז המון תודה ליזמ/ים, לעורכים/ות ולמשתתפים - מכל איילי השכלתי. |
|
||||
|
||||
אני קורא את האייל מיומו הראשון, וסגירתו מאד מצערת אותי. המאמרים באייל אף פעם לא היו העיקר מבחינתי, וגם אם אפשר למצוא להם תחליף בבלוגים ואתרים אחרים, אין בשום מקום ברשת דיונים ברוח האייל, וזאת דווקא בזכות ממשק המשתמש היוצא מן הכלל שטל עיצב ותכנת, שלא התיישן בכלל ונותר שימושי, נוח ואסתטי כשהיה. בבלוגים אפשר למצוא מונולוגים. באייל יש (פה ושם) גם דיאלוגים. נכון שהם חוזרים על עצמם לעיתים, אבל לכל הפחות המציאות משתנה ודיוני האקטואליה נותרו רלוונטים ומעניינים כתמיד (לטעמי לא רק הם, וגם לדיונים היותר עקרוניים ומופשטים יש עתיד, אבל אני בהחלט מבין מדוע אחרים חושבים אחרת). אחרי סגירתו של עין-הדג (לא נורא) והאייל הקורא (די נורא), מה עתידה של התוכנה שבבסיסם? אני זוקף הרבה מהצלחת שני האתרים האלה לזכות הפלטפורמה. אם התוכנית היא לאפסן אותה במגירה ולשכוח, מאד אשמח אם הקוד יהפוך לפתוח, ואולי יימצא לו עוד שימושים הולמים (אפילו כפלטפורמה לבלוגים, אם לא למגזינים אחרים). ולסיום: תודה רבה! |
|
||||
|
||||
במקום שתסגרו אותו באופן מוחלט? תודה בכל מקרה. היה כיף. |
|
||||
|
||||
אתה מתנדב? |
|
||||
|
||||
אני עדיין בשלב ההכחשה. יש עוד שלושה מאמרים על תגובותיהם שעוד לא קראתי ( מחזיק אותם ככה כבר שנים, כדי להראות לעצמי שיש לי חיים). יש לי עוד שני מאמרים שאני רוצה לכתוב (אותם אני מחזיק רבע כתובים מסיבה דומה). אני גם מחכה שהקרחונים ימסו ואירופה תהפך לסובטרופית כדי לכתוב כאן "אמרתי לכם" לכל מכחישי שינוי האקלים. אני מחכה לראות איך הגאות הכלכלית שתיווצר עקב כך תשכנע את המגיבים הקומוניסטים ביתרונות השוק החופשי והזכות לרכוש. לראות איך כל השמאלנים השרופים מכים כאן על חטא ואיך כל הפטריוטים האוטומטיים יבינו שלא הכל נובע מאנטישמיות. שטרחנים יבינו למה ל1 יש פיתוח עשרוני המורכב מ 9'ים ושסטודנטים להנדסה יגלו שהם בעצם פוסט-מודרניים. שדתיים יודו שהם משלים את עצמם כבר שנים ומטריאליסטים יחלקו עם הקוראים חוויות מיסטיות. איך כל הדברים האלו יקרו אם האתר יוקפא? איך? |
|
||||
|
||||
אירופה כמובן לעולם לא תהפוך לסובטרופית - כך שאתה יכול פשוט לחכות לנצח! |
|
||||
|
||||
טמבל, זה הרעיון! |
|
||||
|
||||
ככותב פעיל לפני 9 שנים וכקורא סביל מאז פה ושם, חבל לי על הסגירה - למרות שאני מבין את הסיבות וזה היה רק עניין של זמן. האייל הקורא ליווה אותי בתקופה הסטודנטיאלית שלי ופה מצאתי גם שותפים לדעה וגם מתנגדים לה שלפעמים הצליחו לשכנע גם אותי. בתקופת עיצובה של רשת האינטרנט הישראלית, האייל הקורא היה ה-מקום בה"א הידיעה לתוכן ה-כ-י טוב. תודה רבה לכל המעורבים והפעילים. אני מקווה מאד שהאתר כן יישאר באוויר כארכיון. |
|
||||
|
||||
נהניתי לבקר כאן, להגיב, להתווכח, כמעט לריב -לפעמים להיות מתוסכל, להרגיז מספר אנשים וגם להתרגז קצת-לא הרבה. ממש חבל לי. |
|
||||
|
||||
היית חלק מהנוף. ת. |
|
||||
|
||||
היכנשהו בשנות ה-80 ידעתי כבר שאני וצבא השמיים לא נוכל עוד להלל יחדיו, גם אם נמשיך ונתפקד בסגנון עדות "הכל פ'סדר". הספרים הלא-אמוניים הראשונים שאני נזכרת בהם כרגע היו משל סארטר ומרגרט מיד, משום מה. כלתה אמונה מליבו של הבנאדם אך עוד מזדחלת בעורקיו הפוביה הנושנה, שמא יביאו חיפושיו מארה וקללה עליו ועל יקיריו. הוא חסר בטחון כתינוק בצעדיו הראשונים וגם בודד כקשיש שנעזב לגורלו בשלג. לאט, הבנאדם אומר לעצמו, לאט, פשוט נזוז לאט והשאר כבר יבוא על מקומו. עובד הבנאדם ולו עיסוקים מעיסוקים שונים, ובבית ילדים קטנים, כולמו רעבים, וההרגל לשרוץ בספריות ללא סוף - מגיע אל סופו. במצבים כאלה לא נוח לרכוש חופשי-חופשי את ספרי הכופרים. אפילו לא דיברנו עוד על הקריאה ומחשבות יצר הרע שהיא מעוררת, ועל הבירורים הנדרשים בעקבותיה והבירורים שבעקבות הבירורים - הרכישה, עצם הרכישה - יש בה כבר הצהרת כוונות. והימים ימי פרוץ האינטרנט. מתישהו בשלהי 2002 חיפשתי כותרות ומקורות שיספרו לי משהו על סטיבן ג'יי גולד ועל משנתו, מבלי לצאת מהבית. מהר מאוד הגעתי לדיון 1001, והשאר היסטוריה, ההיסטוריה שלי. האייל הנגיש לפתחי את הויכוח מדע-אמונה וגם סייע לי לרכוש מעט בטחון בכך שאכן בחרתי בדרך שהיא הנכונה עבורי. נדמה לי שמבין שלל התודות - זו שלי היא מן הממוקדות יותר. זה לא סתם "למדתי המון", אלא למדתי המון על הדבר הנכון. תודה על הכל. |
|
||||
|
||||
גם אני יכול להעיד על תחושת צער בעקבות קריאת ההודעה. בזכות האייל הרחבתי את השכלתי בנושאים מגוונים והכרתי אנשים מעניינים. אני מצרף קישור לבלוג שלי. בין יתר הנושאים, אני מפרסם שם מידי פעם חידות בנוסח אלו שהיו מתפרסמות במדור הטריוויה (שאליו אני מניח שאתגעגע הכי הרבה). אסף |
|
||||
|
||||
אני מבין מדוע "עין הדג" לא יכול לשרוד ללא צוות עריכה קפדני עקב הניטור המתמיד אחר התגובות, ולכן נגזר דינו להקפאה מוחלטת. אבל מה הטיעון כנגד השארת האייל הקורא פעיל, מעין מצבה חיה, במקום הקפאתו והפיכתו למצבת אבן מתה? |
|
||||
|
||||
גם באייל יש ניטור קפדני (פחות או יותר) אחר תגובות. דיונים פוליטיים ואחרים באתר הם כר פורה לאיומים, גזענות, חשיפת מידע שאסור בפרסום וסתם ספאם. אין לנו שום כוונה לאפשר לאייל להפוך למזבלה. |
|
||||
|
||||
העבודה הקשה באייל היא העריכה הקפדנית, לא הניתור, ולעבודות ניטור מספיקים עורכי משנה שמוכנים לקחת את המשימה עליהם. אם זאת הבעיה המונעת את השארת האייל כאתר דינמי פתוח, אני מוכן להתנדב ולמצוא עוד לפחות ארבעה עורכי משנה / מנטרים. |
|
||||
|
||||
איזה ערך יש להמשך דיונים עד-בכלל בתגובות, כאשר המאמרים לא מתחדשים? |
|
||||
|
||||
... שלא לדבר על עדכוני החדשות. |
|
||||
|
||||
גם בשביל לעדכן את החדשות לא צריך יותר מאשר ''עורכי משנה שמוכנים לקחת את המשימה עליהם''. זו משימה קלה, סך-הכל. |
|
||||
|
||||
מה שאתה מבקש לשמר הוא בסיס המשתמשים ולא האתר עצמו. בשביל זה יש במות אחרות. |
|
||||
|
||||
גם את הפלטפורמה של האתר - אין נוחה ממנה. |
|
||||
|
||||
זו התשובה היחידה לשאלתי ( תגובה 541114 ) שמצאתי בה טעם. |
|
||||
|
||||
בסיס המשתמשים הוא אחד הדברים הראויים ביותר לשימור כאן. דובי כתב על האתר שהתיישן אבל לא כתב מספיק על הקהילה שהתהוותה סביבו. האיילים שכותבים (ואולי גם קוראים) כאן הם הנכס העיקרי של האתר, יותר מכל פלטפורמת תוכנה ואפילו יותר מהמאמרים. |
|
||||
|
||||
ערך גדול מאפס (?) |
|
||||
|
||||
בכמה מקרים דיון ''התעורר לחיים'' כשקרה איזה אירוע חדשותי שהצדיק הוספת תגובה שמקשרת אליו באותו דיון. אם יוצאים מנקודת הנחה שהמאמרים באייל כבר כיסו הכל בערך, כל דיון עתידי אפשרי יכול להתקיים גם במסגרת המצומצת הזו. |
|
||||
|
||||
איזה ערך יש לשיח האנושי ביקום שעתיד1 לקרוס לתוך עצמו ? ישנו "משחק", מאוד פשוט http://www.bitstorm.org/gameoflife , בו אפשר למקם ריבועים על משטח והם שורדים במהלך הדורות לפי כמה כללים פשוטים. מסתבר שהמשחק הזה הוא שקול למכונת טיורינג. פירוש הדבר הוא, שבהינתן תפיסה מכניסטית של העולם, המשחק הזה (אולי בתוספת מחולל מספרים אקראיים), יכול להריץ את כל היקום שלנו על כל המורכבות שלו. אהבה ובגידה, שנאה וחשק, פילוסופיה עמוקה והאייל הקורא, כולם בסימולציה מלאה על משחק פשטני של ריבועים. ואם, אולי, את היקום כולו אפשר להריץ שם, אולי בכל זאת בדיונים ימצא כר פורה להמשך השיח האיילי, שמימלא נהג לגלוש הרחק מעבר לגבולות המאמרים עליהם דן. 1 אולי. |
|
||||
|
||||
לפני הרבה שנים, בשיא ההתלקחות של דיון 1571, חבר שלא אנקוב בשמו, המליץ לי להביט ב"אייל". לא אסלח לו על כך לעולם. מיותר לציין שלא הצלחתי לשכנע את ד"ש שאחד הטיעונים ה"מתמטיים" שלו מבוסס על בסיס לשוני רעוע. כמעט מעולם לא כתבתי בשמי, וגם כאלמוני או בפסבדונים לא חרגתי מהערות קצרות ולעתים נוקדניות למגיבים מוכשרים ממני. הייתי ונשארתי קורא פסיבי, כפייתי במידת מה. בשעות משבר, כאשר עמודי החדשות הרתיעו אותי באלימותם או ברשעותם, העדפתי ללמוד על המתרחש בעקיפין, מפי המגיבים באייל. קיוויתי שיום יבוא ואחרוג מן המסגרת הכחולה, אך כנראה שהמאמר שלי, הממליץ על "ספינות טרופות" של אקירה יושימורה, ומשווה בין הכפר המבודד שבו מתרחש הסיפור לבין מדינת ישראל, לא ייכתב ולא יפורסם לעולם ברקע חום. למדתי הרבה על היסטוריה ופוליטיקה; נשארתי פיזיקליסט, אבל למדתי מה זו קוואליה והתחלתי לחשוד שיש משהו בפוסט-מודרניזם. התעצבנתי מהטרחנים שנדחפים עם עוד דיון שוקחופשיסטי טפילי, אבל ניג'סתי בעצמי (ללא הועיל) כדי להבין מדוע פנסייה מסובסדת נחשבת כמועילה לשוויון. יצאתי מכליי כשלא הצלחתי להוציא מאיציק אישור שלעתים כדאי לקצץ בתקציב המדינה, או לשכנע את סמיילי שלעתים האינטרס של תאגיד נוגד את האינטרס של לקוחותיו. התחרפנתי מכך שאנשים אינטיליגנטים מאמינים שפוליטיקאים מנוסים אינם יכולים להיכשל. נהניתי משמרנות מנומקת בסגנון הובס, ומביקורתיות אנטי-קולוניאליסטית, ומפשטנות שאינה מוכנה לשקול יותר משני צעדים קדימה. אפילו מלאומנות קסנופובית ומ"טיעון המסירה". ידעתי שאם יש לי שאלה, בנושא כלשהו, כאן תימצא לה תשובה. ידעתי גם שתגובות אקלקטיות ומבולבלות לא תתקבלנה כאן בכבוד. תודה על הסביבה האנושית, המנשק הגרפי הרזה, העריכה, הסינון, התגובות. למען עתידי המקצועי אבקש להפנות את http://www.haayal.co.il/newstorylist לשומקום. מוטב מאוחר וגו'. |
|
||||
|
||||
ממשק! |
|
||||
|
||||
קודם היה "מנשק" משום מה זה הפך לממשק. נתקלתי בתופעה ב97 במקום עבודה בו חשבו האנשים ששורש ה"ממשק" הוא מהמילה "משק" (כמו בקיבוץ). |
|
||||
|
||||
להיפך. קודם היה ממשק, שהוא שם יפה ומתאים, ואז צץ לו המנשק. אין אנשים שחשבו שזה מ"נשק" (כמו בצבא)? |
|
||||
|
||||
את יכולה לפרט? אני חשבתי שזה בא מהמשיק (בגיאומטריה, נקודת המשיק). |
|
||||
|
||||
גוגל פירט, אל תטרחי(: |
|
||||
|
||||
הי, האייל עוד לא מת, ויש לו מנוע חיפוש. תגובה 33995 |
|
||||
|
||||
תודה רבה למערכת על העבודה הרבה שהשקעתם באייל. היה פה מעניין ומחכים. הבלוג שלי עוסק בעיקר בהליך הפלילי ובמערכת הכליאה בקליפורניה, אבל אם במקרה זה מעניין מישהו/י אשמח אם תבקרו בו מדי פעם: |
|
||||
|
||||
אמנם בשנים האחרונות לא ממש יצא לי לעקוב, אבל בתחילת שנות האלפיים האייל היה ה-מקום לקרוא דברים מעניינים באינטרנט הישראלי (ובכלל?), ולמי שהזדמן גם לפרסם דברים פרי עטך וליצור קשר עם כל מיני טיפוסים מעניינים. חבל על דאבדין, אבל מצד שני צריך גם לדעת מתי להניח את המושכות ולפרוש. אז שוב פעם תודה לכל העוסקים בדבר. |
|
||||
|
||||
ותודה על כל הדיונים. |
|
||||
|
||||
אכן יום עצוב. וכמובן, המון תודות לכל עורכי האייל לדורותיהם, וגם לכל הקוראים והמגיבים שבזכותם העשור+ האחרון שלי היה עשיר יותר ומהנה יותר. וכן נזכור גם את אלה שכבר אינם איתנו. למרות שנראה לי שההחלטה סופית, אני חייב לציין שאני לא מסכים לכל הניתוח שלך, דובי. האייל איננו "אנכרוניסטי" אלא הוא עוגן של יציבות בעולם תזזיתי, במיוחד האינטרנט. אני גם לא מסכים לקביעה ש"אנחנו לא השתנינו". נדמה לי שמי שהשתתף באופן קבוע בדיונים, פסיבי או אקטיבי, כן השתנה. גם ההשוואה לבלוגים לא רלוונטית ובמיוחד לא סבב-הפרסום במיוחד משום שנשמת אפו של האייל היה הדיון כשהמאמר או עדכון החדשות היווה בעיקר זרז. האייל, בניגוד לבלוג, התפרס על מגוון רחב מאד של נושאים וכך גם הדיונים התבדרו להם לכל כיוון ומשכו אליהם תגובות בכמויות שאף בלוג לא חולם עליו. בבלוג אתה אמור להיתפס לאדם מסוים בעוד שבאייל אתה נתפס לאתר עצמו. עבורי, החשיבות הראשונה של האייל היא חברתית, לא מקור ידע או םלטפורמה להתפרצויות זעם, וההמשכיות היא הכוח המניע אותו, המשכיות המשתתפים והמשכיות הדיונים. ראיה אנקדוטית לחשיבות החברית של האייל זה הסקר שאחוז המצביעים הגבוה ביותר ענה "הגעתי לאייל דרך חבר", דיון 307 או הסקר דיון 3101 שבו בנוסף לאחוז הגבוה של אלה שבחרו ב"האייל השפיע עלי בגלל איכות ועומק הדיונים", אחוז דומה בחר "האייל השפיע עלי מסיבות חברתיות". אני יכול להעיד רק על עצמי שלאייל היה תפקיד בשתי החלטות חשובות שעשיתי, לחזור לספסל הלימודים ולחזור לישראל. |
|
||||
|
||||
אבל אז לא ברור מה תפקידו של האייל בכל העניין - תפתח פורום באיזו פלטפורמה שתרצה, ותקרא לכולם שיבואו. למה צריך להעביד בפרך חצי תריסר אנשים בעריכת מאמרים שלדבריך לא ממש שינו שום דבר? או, במילים אחרות, אם האייל הקורא היה הופך לאתר שמעתיק כותרות נבחרות מהתקשורת עם קישור לידיעות בנושא ומקום לדיון - האם היית חושב שהוא לא איבד כלום? כי אם כן, אז האייל שלי הוא לא האייל שלך. אני מבין את הטענות בדבר "הדיון הוא העיקר", אבל אני לא מסכים איתן, או לפחות לא חושב שהאייל צריך להיות אתר כזה. המאמרים עדיין צריכים לתפוס מקום מרכזי, ואם הם לא, אז באמת שאין לאתר שום תוחלת. |
|
||||
|
||||
איזו פלטפורמה מאפשרת דיונים של מאות הודעות (ומעקב אחריהם בצורה סבירה)? (ונראה לי שאין טעם לציין מה הוא/היה האתר בשבילי. אחרים כאן כתבו זאת כבר טוב יותר. אז תודה להנהלה ולעובדים) |
|
||||
|
||||
פלטפורמה דומה מאוד (אולי אותו בסיס?) יש לאה"ב (תגובה 78503). טוב לא כדאי ללכלך עליהם. בסוף עוד נצטרך להגיב שם, בלית ברירה. |
|
||||
|
||||
מה, האתר ההוא באמת עוד קיים? (ונראה לי שמבחינת הסדר הטוב עדיף לקשר לכאן: תגובה 78432) ואני יודע שמקובל, ובצדק, לבכות כל מיני דיונים מחכימים ורבי משמעות שעלולים להיעלם עכשיו, אבל כבר איזה שעה שאני קורא את הפתילים ההיסטוריים הרלוונטיים1, וחוץ מלשאול את עצמי מי זה הילד הנודניק והמפגר הזה2 שהשתתף בהם/ליבה אותם, אני פשוט לא מצליח להפסיק לצחוק. 1דמיינו לינקים כאן (כמה שנים לא כתבתי את זה). 2אני לא יודע איך לנסח את זה בלי ליצור רושם מוטעה שלפיו היום אני בוגר וחכם. |
|
||||
|
||||
כמעט כל פלטפורמת פורומים (אפילו משהו כמו תפוז, נגיד). |
|
||||
|
||||
את תפוז אני לא סובל. זה אתר שהפרסומות מזמן עלו לו לראש. |
|
||||
|
||||
תפוז הוא פלטפורמת הפורומים המכוערת והבלתי נוחה ביותר שראיתי בחיי. |
|
||||
|
||||
בגלל זה ה''אפילו''. זה הגרוע ביותר שהצלחתי לחשוב עליו. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שבתפוז אפשר לעקוב אחרי דיון בן חמש הודעות, לא כל שכן מאות. |
|
||||
|
||||
רציתי רק לומר לך שמה כתבת בynet השאיר לי מעט טעם לא נעים בפה. בתור מי שלא השתתף בדיונים מזה זמן רב, יש מעט עלבון לעשרות שכן השתתפו ואו קראו דיונים באייל בבחירה שלך באסוציאיות גסיסה וכדור בראש לגבי האייל. חוצמזה, ואולי זה יעורר דיון זוטא ב"זמן הפציעות" שנותר, אפשר להתווכח גם במישור העקרוני וגם במישור המעשי מיהם באמת הבעלים של האייל. |
|
||||
|
||||
אכן הפרסום המיותר ב-YNET משאיר טעם רע של ריחוק והתנשאות, וחבל. קראתי כמה מאמרים מצויינים וההשתתפתי בכמה דיונים מעמיקים באייל בשנתיים האחרונות, ולהתייחס לכל זה כחרחורי גסיסה נשמע לי מעליב ומנותק. מעניין מה חושבים העורכים שהשקיעו מזמנם וכשרונם בשנתיים אלה באייל, ואיני שומע כאן כלל את קולם. לא כך ראיתי את הדברים במהלך השנים המעטות שלי כמגיב, והפרספקטיבה הקנדית ממש לא מתאימה לי. |
|
||||
|
||||
נקודת המבט שלי היא של צופה מהצד - כבר הצהרתי שהרבה זמן אני כבר לא קורא את האייל מלבד מאמרים. אמרתי גם שחרף הדגש הרב שכולנו שמים על הדיונים פה, בלי המאמרים אין אתר. לכן אני רואה בהאטת פרסום המאמרים סוג של חרחורי גסיסה (כאמור, בלי להאשים את העורכים - חלק גדול מזה הוא גם קצב איטי מאוד של הגעת מאמרים ראויים לפרסום למערכת). זה שהאייל דימם למוות לאיטו, כמובן, לא מונע מכך שהוא עדיין הניב הנאה רבה ועניין למשתתפים בדיונים. אבל לפחות מבחינת איך שאני ראיתי את האתר, הייתה זו גסיסה. אולי ''שירת הברבור'' הייתה מאטפורה נעימה יותר לאוזן, אבל לצערי לא יצא לי לאחרונה לשחק במשחקי מחשב עם ברבורים שרים. |
|
||||
|
||||
אני די מופתע, למעשה. הנקודה החזקה של האייל תמיד נראתה לי הדיונים, לא המאמרים. |
|
||||
|
||||
יש לי בדל זיכרון מבדיחה או אולי ממערכון ישן; מעשה בתלמיד כושל שהפך להיות איש עסקים מצליח. כאשר שואלים אותו לפשר הצלחתו, הוא עונה: "אני קונה ב 100, מוכר ב 200, מרוויח את העשרה אחוז שלי ומרוצה". אתה הצלחת ליזום אולי את האתר הטוב והמעניין ביותר ברשת העברית, אבל כמו התלמיד לשעבר שמרוויח את ה 10 אחוז שלו, נדמה לך שהאתר הצליח בגלל איכות המאמרים וההגהה שלהם. מי שרוצה ללמוד מטקסטים איכותיים יכול לקרוא ספרים או פרסומים של מוסדות מחקר שונים. יחודו של האייל אינו במאמרים. אין מחסור במאמרים מלומדים ורהוטים. (אני מאמין שההתעקשות על איכות המאמרים חנקה את האייל בסוף ימיו.) בשבילי, האייל היה מועדון שבו ניתן לנהל שיחה תרבותית על כל נושא שבעולם. האייל היה פלטפורמה ניטרלית, שלא שייכת לבלוגר כזה או אחר, וללא אג'נדה מוגדרת. המאמר היה המתאבן לדיון, ולדיון היו חיים משלו שהלכו והסתעפו למחוזות רחוקים מנושא המאמר. באייל, אם היית מאתגר תגובה כלשהי, היה לך סיכוי טוב לזכות בתגובה עינינת ולפעמים אפילו בעלת ערך מוסף אינטלקטואלי. באייל, היו מנסים למצוא פגמים לוגיים או עובדתיים בטענות שלך. באייל היה סיכוי לנהל ויכוח מעניין, וגם לצאת קצת יותר חכם ממה שהיית לפניו. יתרונו ויחודו של האייל היה בתרבות הדיון שלו, ובקהילה שנוצרה סביבו. עכשיו כשהאייל נסגר, גם הקהילה וגם התרבות שלה אבדו. |
|
||||
|
||||
אני תוהה איך כל האנשים שמספרים לי כמה חסרי משמעות המאמרים באייל מסבירים את ההתאספות של כל האנשים המעניינים האלה דווקא באתר הזה. למיטב זכרוני, לא הוגדרו מעולם מבחני אינטליגנציה למגיבים באייל; לא ביקשתי דוגמאות כתיבה לפני שמישהו הורשה להצטרף לדיון. הקהילה התאספה סביב האייל, לדעתי, בגלל הכיוון שהותווה על-ידי המערכת. והמערכת התוותה את הכיוון בעיקר באמצעות בחירת המאמרים (מחיקת תגובת הייתה בשוליים). |
|
||||
|
||||
לא שאני מזלזל בבחירת המאמרים, אבל מחיקת התגובות לא היתה בשוליים. היו כאן כמה מבקרים שללא סינון משמעותי של התגובות שלהם, היה האתר הופך להיות בלתי נסבל. |
|
||||
|
||||
לדעתי, הצלחת האייל נולדה משני גורמים עיקריים. האחד, שהוזכר כאן כבר, הוא מבנה הדיונים הגאוני שיצר טל (אם אחרים היו שותפים לתכנון, ספר לנו כדי שנוכל להריע גם להם). הגורם השני, וגם הוא כמעט הכרחי, לטעמי, היה בסיס התחלתי חזק של פליטי אולטינט ובני משפחותיהם. נערים נבונים שלמדו דבר או שניים על דיון מתמשך חמש או עשר שנים קודם, והוסיפו את תבלין הבגרות לדיונים שניהלו באתר החדש. אמנם, מאז האייל התפתח והשאיר את אמו הורתו הרחק מאחור, אבל לא הייתי מזלזל בתרומתה להכשרה של טיפוסים כמוך וכמו טל וירדן. העולה מכאן: אני אופטימי. אם תהיה במה עם מבנה דומה, יש סיכוי טוב שיוכלו להתקבץ בה המעוניינים מהאייל. |
|
||||
|
||||
המאמרים והאיכות שלהם היו הגרעין, אבל הפרי הוא הדיונים1. וכמו שאמרו פה כמה פעמים כבר - ממשק המערכת היחודי גם תרם לא מעט. אופי הדיונים, בחלקו הגדול נובע מכך שהדיונים לא גוועים, זאת תוצאה ישירה של עדכוני "דיונים מתמשכים", והיררכיה של תגובות. בתור מי שלמד קצת תקשורת, אני מציע שתחזור קצת למקלואן. "המדיום הוא המסר"2 איננו פתגם חסר משמעות, בפרט פה. לממשק יש משמעות, לא רק לתוכן 3. ---- 1 לא מעט אנשים פה טוענים שהמאמרים אינם הסיבה שהם מגיבים פה. רב המאמרים אינם מעניינים את רב האנשים. 2 ציטוט ישיר מוויקפדיה, לא צריך ללכת רחוק: ""המדיום הוא המסר" הוא משפט שמציין שהשינויים בחברה מתרחשים בעקבות שינויים במדיום. המדיום הוא הדומיננטי, הוא זה שקובע את אופי החברה ולא תוכן המסר, כפי שהיה נהוג לחשוב." 3 כתבתי הודעה מוקדם יותר, בנושא הזה, שנמחקה, ובצדק. (היא היתה פוגענית משהו). לדעתי אנשי תוכן נוטים לראות בטקסט את העיקר, והמדיום שאוז להם אותו הוא טריוואלי עבורם. להגיד שלתפוז יש מערכת שיכולה להחליף את האייל כמקום לדיונים היתה הערה שלא יכלתי להשאר אדיש כלפיה מכיוון שהיא מראה חוסר הבנה בסיסי של חשיבות ממשק משתמש. (נושא שקרוב לליבי). |
|
||||
|
||||
מסכים עם כל מילה. מאוד עצוב1 ש11 שנה אחרי פתיחת האייל ו10 שנים אחרי פתיחת עין הדג כמות האתרים עם ממשק זהה או עדיף הולכת לעמוד על 0. _______ 1 זאת איננה תפארת המליצה אני באמת עצוב. |
|
||||
|
||||
זה שלמדתי תקשורת לא אומר שאני חייב להסכים עם מקלוהן. לא שזה קשור - הויכוח שלנו אינו בשאלה האם מדיום האינטרנט מאפשר לעשות דברים שונים לגמרי מאשר מדיומים אחרים. האייל, כפי שכתבתי, נבנה בדיוק במטרה הזו. אני לא אומר שהדיונים הם חסרי משמעות, אני רק אומר שהגישה של "הבו לנו דיונים, עזבו אותנו ממאמרים", לדעתי, היא שגויה. ואני חושב שזה ש"רב המאמרים אינם מעניינים את רב האנשים" זה בדיוק מה שגרם למערכת להחליט לסגור את הבאסטה.1 אבל מה הבעיה - אם זה כל כך פשוט, אני בטוח שלטל לא יפריע לתת לכם להפעיל אתר תחת המנוע שלו. לכו על זה. 1 ונזכיר שוב - לא אני החלטתי על הסגירה, ואפילו לא אני העלתי את הרעיון - אני בסך הכל תמכתי. |
|
||||
|
||||
המנוע זה דבר אחד, ובסיס הנתונים זה דבר שני. אם מערכת האייל תהיה נדיבה עם הנתונים כמו שאתה צופה שטל יהיה עם המנוע, אז אולי בעצם משמעות הדבר מכרז להמשך הפעלת האתר תחת שם אחר? אם התשובה היא "כן" (לגבי בסיס הנתונים1, לא המנוע) אז אולי יש מה לדבר... 1 אם המערכת תרגיש נוח יותר אפשר לעקר מהנתונים את הדוא״ל. |
|
||||
|
||||
ניסיתי לחפש תגובה ישנה שלי שבה בקשתי להעלות את מדור הידיעות באייל מחלקו התחתון של האתר למעלה, למקום בולט יותר. בקשתי זאת משום שגיליתי מדור שפעל זמן רב מבלי שהבחנתי בו, ושמתאים לי מאד לצורך הכנסת תגובות ודיונים עליהם (אבל כנראה בגלל שלא מצאתי מילות מפתח מתאימות לא מצאתי את הבקשה הישנה ההיא שלי). רציתי שגם אחרים יבחינו בו. מכל מקום המדור הזה אכן הועלה מאוחר יותר למקום מכובד יותר, ובו השקעתי את חלק הארי של כתיבתי באייל. (ישנו, למשל, מדור סקרים שראיתי שגם בו יש דיונים, אך מעולם לא השתתפתי בו בסקר וגם לא השתתפתי בדיונים בו.) הכל מכירים בכך שאתה אולי הדמות העיקרית בעיצובו של של האייל בראשיתו. עשית את הפעולה, ''ויקרא דובי לאתר 'האייל הקורא' ויהי בוקר ויהי ערב יום אחד''. וגם נכון שכאשר בראת (ביחד עם מלאכי השרת, שאסור לגרוע מחלקם) את האייל הקורא הייתה לך איזו תמונה איך אתר כזה צריך להיראות, וראית במדור המאמרים את עיקרו. אבל הבריאה הסתיימה, ואחר כך באה האבולוציה, ומה שנותר היום הוא אתר שבו עדיין, אולי, עיקר המאמצים שנעשים בהתנדבות הם במיון ועריכת המאמרים, אך את עיקר הרייטינג מקבל דווקא מדור הידיעות החדשותיות, שהפך לחשוב באתר, ושבו מטבע הדברים עבודת העריכה הרבה יותר פשוטה ומעטה. אני עדיין חושב (הגם שאני מניח שאיני מכיר את כל הפרטים) שאין כאן מצב שבו הברירה היחידה היא בחירה בין החזרת מדור המאמרים לערכו הראשון או סגירה. אפשר לזרום. אפשר להתחשב באבולוציה. לאייל יש שם ורבים מכירים אותו ונוח להם להמשיך לכתוב בו מאשר ללכת לשדות זרים. לדעתי, אפשר להשאירו במתכונת קצת אחרת שאולי תקפיא את מדור המאמרים לתקופת מה, ואולי בעתיד אפשר יהיה לחזור גם אליהם. חבל לסגור. |
|
||||
|
||||
יפה ניסחת את שרציתי לומר. תודה. |
|
||||
|
||||
זה התפתחות אבולוציונית של מין, ויש התפתחות אבולוציונית ממין אחד למין אחר. אתה לא רוצה את האייל כאייל, אתה רוצה אתר אחר שישמר חלק מהמאפיינים של האייל, ויזרוק את מאפייני היסוד שלו (מבחינתי, לפחות). אין בעיה - תתארגנו, תפנו לטל, ואני בטוח שתוכלו להקים אתר אחר על אותה מערכת. תקראו לו "האייל ישראל (תחת הנהלה חדשה!)" או משהו. אישית, אני אפילו לא אתנגד שארכיון האייל יחובר לתוך האתר החדש הזה כדי לאפשר המשך של הדיונים הישנים שם. אבל זה לא יהיה האייל הקורא. זה יהיה האייל הכותב, או האייל המהגג, או האייל המתדיין. אבל קורא הוא כבר לא יהיה. |
|
||||
|
||||
ניטפוק דבילי להחריד: רק עכשיו שמתי לב (לפי אייל [ויקיפדיה]) שהאייל הקורא אינו מין בסוג אייל. להבדיל, לדוגמה, מאייל קנדי [ויקיפדיה] או http://en.wikipedia.org/wiki/Cervus_nippon (נא לא לקחת ברצינות. אבל האייל הנקוד מוזמן גם הוא להגיב) |
|
||||
|
||||
אני נזכר ברון בן ישי שמונה לעורך "דבר", כדי להצילו, ואחד המהלכים הראשונים שעשה היה שינוי השם מ"דבר", שהוא, לדעתי, שם מקורי ויפה ל"דבר ראשון" (טוב שלא ל"דבר אחר"), שהוא, בעיני, שם נדוש ובלתי מוצלח. למה לשנות את השם ? למה "להתארגן" ? למה "לפנות" ? הכל ישנו. פשוט לא צריך להזיז שום דבר. וכולנו נזכור שזכויות היוצרים של השם "האייל הקורא" מגיעות לך. (אגב, אמרתי שאני מוכן להשתתף בתורנות של קיום מדור החדשות. ראיתי בתגובות שאולי יש שם גם הוצאה כספית ואני מוכן [כמובן צריך לבדוק קודם בכמה מדובר] להשתתף גם בכך. הרעיון שראיתי כאן בדבר דמי מינוי או שכל מי שמפרסם תגובה משלם לא נראה לי.) |
|
||||
|
||||
תחשוב מה היית חושב על דבר אם שמו לא היה מוחלף לדבר ראשון כשהוא שינה את דמותו. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שהוא היה חושב עליו משהו שונה בהרבה. אם התחלף עורך, נניח, במוסף ''ימי סוף השבוע בארץ'' של עתון יומי כלשהו הייתי עשוי לחשוב ''מאז שהתחלפו שם העורכים 'ימי סוף השבוע בארץ' ירד לגמרי, כבר אין שם מה לקרוא''. לא נראה לי שזה משליך לרעה על הגרסה הקודמת, אולי להפך. |
|
||||
|
||||
אבל ל"דבר" לא היה שם טוב אצל מספיק קוראים. הוא הימר על זה שיהיו יותר קוראים שיעדיפו דבר אחר. גם זה לא עבד (או לפחות: לא מספיק טוב). |
|
||||
|
||||
ל-"דבר" לא היה יותר מקום על מפת העתונות העברית, והוא נעלם כמו כל העתונים המפלגתיים האחרים (להוציא "המודיע" ו-"יתד נאמן", שחיים בתוך איזור ביקום שבו הזמן מואט) יחד עם האידאולוגיה שהניעה את המפלגות ההן. לעומתו, האייל אינו מפסיק את פעולתו מחוסר קהל; הלקוחות נמצאים, ולפי עדותם אפילו מוכנים להתאמץ למען המשך קיומו של האתר. המצב במקרה הזה דומה יותר למצב בו העורכים של "דבר" היו מחליטים שאין להם ענין להמשיך לערוך את העתון, על אף העובדה שאנשים מוכנים לקנות אותו בדוכנים ולהיות מנויים עליו (ואני מודע, כמובן, להבדל "הקטן" בין עורכים בשכר לעורכים מתנדבים - אין לי שום כוונה להביע כאן זלזול מאיזשהו סוג בעבודה הקשה שלקחו העורכים על עצמם בהתנדבות עד עתה). |
|
||||
|
||||
ה''דבר'' היה מגולגל במהודק, מחוזק בגומיה, ונזרק במיומנות למרפסת בית הורי בתל אביב בקומה השנייה כל בוקר, כשרק לעתים מאד רחוקות היה מגיע בטעות למרפסת אחרת. איני יודע מתי שינה את דמותו, והאם רון בן ישי היה זה ששינה את דמותו, ולאיזה דמות שונה, כי בביתי בקריות אין מרפסת פתוחה כזאת, ומזה זמן רב איני שומע בבוקר השכם את ה''קנאק''. אבל, איך שלא יהיה, על השם הזה הוא לא היה צריך להתנפל. זה היה שם אחד הדברים הטובים. . . |
|
||||
|
||||
יכול להיות שיש כאן הזדמנות לשדרג את האתר ואפילו להפוך אותו לריווחי עבור מי שיחזיק אותו. אחרי הכל יש כאן קהילה גדולה של קוראים עם מאפיינים די ברורים, גם אם הם לא גלויים באופן פורמאלי (יורמים ממושקפים שאוכלים שלווה תוך כדי הקלדה). הנה כמה הצעות בצד הכלכלי: 1. למכור שטח פירסום 2. להוסיף adwards של גוגל 3.למכור עוד שטח פירסום 4. להוסיף עוד adwards של גוגל 5. וכן הלאה הצעות נוספות יתקבלו בברכה. |
|
||||
|
||||
חוששתני שמשהו ממה שהאייל הוא היום יאבד אם יכנסו פרסומות. אבל אני לא רואה סיבה למה לא נוכל לעשות מגבית ולממן את עלות האחסון וכיו''ב. |
|
||||
|
||||
הדיון הזה הרגיש לי מאוד מוכר. הרגשה של דה ז'ה וו... אז הנה: תגובה 482452 כנראה באמת כבר הכל נאמר בשרשורי העבר באייל. |
|
||||
|
||||
אני חושב כמוך ובניגוד לדובי (אולי זה לא באמת עניין לויכוח, אלא יותר של טעם), שעיקר האייל הוא בדיונים ולא במאמרים. ואני חושש, למעשה אני ממש חרד, שאין להם תחליף (אלא שאין ברירה, עכשיו צריך לחפש). אבל כשהתחילה להתגלגל המחשבה על סגירה, חשבתי שבעצם גם הדיונים הם לא מה שהיו פעם. על נושאים חדשים יש דיונים רעננים, אבל הנושאים החדשים נהיים, באופן טבעי, יותר ויותר שוליים. נושאי הדיון היציבים, הגדולים, גוררים דיונים שזקנתם מביישת את נעוריהם - זו תחושתי, ולכן בצער רב תמכתי בסגירה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם רון ואיתך, ונראה לי שרובנו מדברים (ומקשרים) ל''דיונים'' ולא ל''מאמרים'', עד כדי כך שהמאמרים הם כמעט שוליים ביחס לתגובות. אני גם מסכים שרמת הדיונים הדרדרה, באופן כללי, אבל זה עדיין המקום היחיד ברשת הישראלית שבו אפשר לצפות לדיון ענייני - אפילו על ''אקטואליה''. |
|
||||
|
||||
אולי אפשר אפילו להרחיב מ''הרשת הישראלית'' ל''ציבוריות הישראלית''. |
|
||||
|
||||
חזרת לישראל? ברוך שובך! |
|
||||
|
||||
אני חושב שאני מבטא כאן את מה שחולף בראשם של כל המגיבים והכותבים (מלבד אחד) כשאני קורא: מי אתה שכ"ג?! |
|
||||
|
||||
אצלי דווקא מהדהדת השאלה האלמותית, מי היה מאן-דה-הוא?! |
|
||||
|
||||
כל החיות שאלו "מיהו מיץ פטל?", אבל אף חיה לא ידעה. |
|
||||
|
||||
אני היחיד שמבין מה קורה פה. התאריך בקנדה מפגר בשלושה שבועות בדיוק אחרי זה הנהוג בארץ. אני מודה שעברו עלי כמה רגעי חרדה עד שתפסתי את זה, אבל הצחוק המשחרר שאחרי היה שווה את הכל. עכשיו צריך רק לנקות את הקיר משברי העצמות, נתחי הבשר וקרעי העור שתלויים עליו. הרופא אומר שתוך כמה חודשים התחושה אולי תחזור לכף יד ימין, אם כי נראה שהכפתור shift הימני לא יהיה זמין עבורי לעד. מילא, קרבן קטן. |
|
||||
|
||||
בחלקים ניכרים מהעשור שחלף, היה האתר הזה נקודת המפגש הטובה ברשת העברית. אי אפשר להגיד שהליכתו (בטרם עת!) לא היתה צפויה, אך זה לא מוריד מגודל ההישג והאבדה. מצד שני, כולי תקווה שהרס המסגרת המוכרת לכל כך הרבה איילים תגרום לייצור של תחליפים ראויים ובמות שיחה אינטלגנטיות במרחבי הרשת. |
|
||||
|
||||
בעבורי, בעיקר בתור מתבגר ולאחר מכך גם כמבוגר צעיר, האייל הקורא היה גם 'מבוא לחשיבה ביקורתית' וגם 'חשיבה לוגית למתקדמים'. האייל תרם תרומה משמעותית לאדם שאני כיום, ולהערכתי כנראה תרם תרומה דומה לעוד עשרות אם לא מאות בני נוער בישראל. ואולי אף לאלפים. לדעתי, התרומה הזאת *חשובה*. כיום, האתר הזה הוא מאגר מידע ענקי ומיוחד במינו, שיכול לעזור באופן דומה לבני נוער רבים נוספים. אני לא רוצה לראות את האתר הזה נעלם, ולכן המילים "לפחות לזמן מה" מטרידות אותי כל כך. האם באמת סופה של הפנינה הזאת להיעלם ולהישכח? אני באופן אישי נוהג לקשר לאייל בכל הזדמנות שאני רק יכול. כמות הדיונים האיכותיים כאן היא אדירה. מכל מקום, בתור last hurrah, אני מציע שכל מי שמוצא זאת לנכון, יקשר כאן לכמה מהדיונים הזכורים לו לטובה מהאייל. בעבור הדור הצעיר, בעיקר, אבל גם קצת בשביל תחושת הנוסטלגיה שלנו. אני אתחיל: דיון 1421: גרפולוגיה: מדע או אחיזת עיניים? דיון 2244: טבולה ראסה? דיון 1177: מתי מטיל אלוהים את הקוביות? דיון 1430: פוליטיקה, אידיאולוגיה ומה שביניהן. |
|
||||
|
||||
(וסליחה ממי שצריך) טוב, כמאמר המשורר, התכנסנו כאן הערב לא לשמוע מלודרמות אישיות, אז אני לא אתחיל להשתפך פה. יש לי בעצם רק שאלה קטנה לפני שמתקפלים1: הקטע הזה עם הניסויים בבעלי חיים, מה סגרנו לגביו בסוף? זה סבבה או לא? 1 שימו לב, אתם חוזים כאן למעשה בטריק מתוחכם שיביא לכך שלא ניתן יהיה לסגור את האתר לעולם |
|
||||
|
||||
חשבתי שכן התכנסנו כאן לשמוע את המלודרמה האישית שלי. |
|
||||
|
||||
אז זהו, שלא |
|
||||
|
||||
את לא קלעת לטעמו של הה"מ. למרות דבריו המטעים, הוא כן אוהב מלודרמות, אבל בתנאי שהן בשני תחומי ההתמחות שלו: מכבי ת"א ומריבות עם המערכת (ועם המגיבים ועם העולם, וביחוד עם איילת בועזסון שכבר לא מסתובבת כאן). |
|
||||
|
||||
בדרך כלל, כשמישהו כותב בעניינך כל מיני שטויות, אתה יכול להיאנח לעצמך ולהפטיר שאתה מתנחם בכך שלפחות אייתו את השם נכון. אתה לא הותרת לי אפילו את האפשרות הזאת. |
|
||||
|
||||
אין הרבה מה להוסיף שלא נכתב שחור על גבי סגלגל בתגובות מעליי, היה כיף, גם אני לא פעיל באייל כמו לפני כמה שנים אבל תמיד אני גאה להגיד בויכוח על דבר מה פעוט ערך כזה או אחר שקראתי על זה מאמר או דיון באייל הקורא ואני חוזר בשנית (כולל תגובה אחרת מעלי) שכ"ג- מי אתה? אני באמת רוצה לדעת איזה מאמרים חוץ אייליים כתבת |
|
||||
|
||||
חשבת שלא נשים לב שאתה מפרסם את ההודעה הזו ב-1 באפריל לפי הלוח היוליאני? 1 מה אעשה עכשיו עם הזמן שלי? ומה יהא על תגובה 1234567? ובכלל לתת לי רק שבועיים לענות לירדן ולאלון, זה לא פייר. יצאתי אגוצנטרי. לא נורא, ברגעים כאלו כל אחד צריך לגייס את מלוא תעצומות נפשו על מנת להתמודד עם המציאות המרה. 1 הלוואי. זה יוצא ה-9 באפריל. |
|
||||
|
||||
יש תגובה 123456 וגם תגובה 54321 , בהחלט תגובה 246810 וגם תגובה 86420 . אבל הכי נחמדה היא כמובן תגובה 314159 . |
|
||||
|
||||
כיוונתי כמובן להתחייבותי מ-תגובה 456789. (כבר אמרתי אגוצנטרי?) |
|
||||
|
||||
חרמפפפ. |
|
||||
|
||||
קודם כל תודה רבה לדובי וכל העורכים והאנשים שתרמו מזמנם כדי לשמר את הפנינה האיילית במשך תקופה כו ארוכה. כפי שציינו כמה אנשים, גם אני חושב שחלק גדול מקיסמו של האייל טמון בדיונים ובקהילה (המשתנה תמידית) שסביבו. בהתחשב בכך והתאם לזאת - נכון שהקצב ירד, אבל האם זה כזה אסון ? אני עדיין חושב שיש לאייל איכויות נדירות מספיק כדי לרצות לשמר אותו, גם במצבו הנוכחי - כלומר זרם איטי של מאמרים חדשים וקצב סביר של ידיעות חדשותיות מעניינות. לנטר את הדיונים נראת לי כמו משימה בהחלט אפשרית בהתחשב בגודל הקהילה ובאנשים הטובים שמסתובבים פה. יש מצב לשקילה מחודשת של ההחלטה ? אני מבין את הרצון להמנע מהתדרדרות, אבל כרגע נראה שהאייל נושם באופן עצמוני ולמרות שהוא לא אתלטי כמו בימי נעוריו - הוא עדיין מסב הנאה רבה להרבה אנשים. מה דעתך דובי ? האם גזר הדין הוא סופי ? |
|
||||
|
||||
בואו נבהיר שההחלטה לסגור לא הייתה שלי, אם כי תמכתי בה. אני בסך הכל התנדבתי לסגור מעגל ולכתוב את טור הסגירה של האתר. דעתי האישית היא שאם רוצים לשמר את הקהילה (ודעותי על רעיון הקהילה ידועות), אפשר לפתוח פורום. לא צריך אתר שגוזל זמן כה רב מעורכיו. |
|
||||
|
||||
איפה ידועות דעותיך על רעיון הקהילה? |
|
||||
|
||||
תגובה 105843 (and passim.)
|
|
||||
|
||||
אתה סתם נטפל כאן לרב-המשמעיות של המילה ''קהילה''. מן הסתם לא דובר כאן על הסתחבקויות אישיות, אלא על אופי האנשים שהתגבשו סביב האתר. לאתרים שונים יש אופי שונה, ולרוב הוא הרבה פחות פתוח לדיון ורחב אופקים מאשר כאן. |
|
||||
|
||||
הנה דוגמא לאיך הקהילתיות, אפילו במופעים היותר ענייניים שלה, מנעה מאנשים להצטרף לדיון. מכיוון שאנשים מבחוץ לא הצטרפו לדיונים (גם אם הם המשיכו לקרוא אותם) הדיונים נכנסו לסטגנציה. מש"ל. |
|
||||
|
||||
לא טיעון טוב כל כך. הקהילתיות שמדברים עליה שם הייתה קיימת עוד מראשית ימי האתר; הסטגנציה התרחשה מסיבות אחרות. ומה, כשאני הצטרפתי לאייל לא נכוויתי? נכוויתי ועוד איך, ועשיתי מעצמי אידיוט בשלל דיונים, והתרגזתי נורא. אבל בניגוד לאתרים אחרים שבהם זה קרה, כאן הרגשתי שהסיבה שיצאתי אידיוט היא, ובכן, שאני אידיוט, ושיש לי מה ללמוד, ושבסופו של דבר אני מרוויח מהדיונים כאן. זו אווירה שלא זכורה לי באף אתר אחר. |
|
||||
|
||||
תודה על התגובה.למרות שעל פניו לא חשבתי שפרסום ידיעות חדשותיות ומחיקת הודעות נאצה אמורות לשאוב זמן רב מידי - אין לי מושג אמיתי עד כמה האתר שואב זמן מעורכיו.לצערי אם גם העורכים חשים שהם מיצו את העניין כנראה שאין מנוס מלהוריד את השאלטר. זכור לי שהיה ניסיון לגייס עורכים חדשים - אני מסיק שהוא לא הוכתר כהצלחה. לגבי הרעיון להקים פורום לקהילה האיילית ("האייל המשרשר"?) - זה בהחלט רעיון מעניין.בהקשר זה קצת משעשע שלמרות הוידוי של טל על הכאוטיות של הקוד - לדעתי האייל גם הצטיין בפורמט הכי פרקטי, נוח וכייפי שנתקלתי בו ברשת, אי פעם.הממשק פה פשוט אידאלי לקיום דיונים מתמשכים, אני לא מכיר פורום שיוכל לאחסן דיונים של מאות תגובות באותה הנוחות שאליה הורגלנו. אני מניח שתחושת הבאסה שתקפה אותי עם קריאת המאמר נובעת מעובדה פשוטה - למרות שעבר עשור, למרות שהקוד לא התעדכן שנים, למרות שהרבה אנשים מיצו/עזבו/פתחו בלוג - האמת היא שפשוט אין אתר אחר ברשת העברית שבו נוכל למצוא כזה מגוון של תחומים, נושאים, דיעות וכל זה בחינם, בלי צנזורה, בלי טונים מתלהמים, פשוט דיונים אינטילגנטים על כל נושא שבעולם. זה אולי נשמע מעט, אבל זה בעצם כ"כ הרבה. בעיני, חבל לוותר על פנינה כזו סתם כך. |
|
||||
|
||||
הקהילה לא תשתמר ללא הפורמט הייחודי של האייל. נכון, אהבנו מדי פעם לקשקש בתת-פתילים על דברים אישיים - אבל לב ליבו של האייל היו הדיונים. מעבר לפורמט "קהילתי" מצועצע מן הזן השגור היום בכל פינה ברשת רק ייצר הרבה תגובות בסגנון של "אוייש, זוכרים כמה שהאייל היה מה-זה נהדר? נכון? אוף אני מתגעגע(ת) <דמיין פרצופון מצועצע כאן>". עם יחס רעש-לתוכן מאוד נמוך. זו בדיוק העבודה המאומצת של העורכים שהפכה את האייל למה שהוא - משהו ייחודי בנוף של הביצה בכלל והישראלית בפרט. |
|
||||
|
||||
במשך תקופה ארוכה מאוד (נצח במושגים אינטרנטיים) החזקתם את האתר הכי מעניין באינטרנט בעברית. זה הישג שאפשר להתגאות בו. חלק גדול מהנושאים המעניינים, תחומי הידע (שאינם קשורים למדעי המחשב או להנדסת תוכנה) והדעות המעניינות והמאתגרות שנחשפתי אליהן בעשור האחרון קשורים לדיונים ומאמרים שהתפרסמו כאן באתר. העשרתם אותי מאוד ועל כך אני מודה לכם. למי שמעוניין להשאר ב"סוג של קשר וירטואלי", יש לי בלוג. לא מוצלח כמו ההוא שהיה של פופק והרבה פחות פעיל אבל זה בלוג. אתם מוזמנים |
|
||||
|
||||
ויישר כוח על האומץ לבצע המתת חסד באייל. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
עקבתי אחרי הקישור לדיון 1, וגיליתי שפיסקת הפתיחה שלו עוסקת (כמשל) בסרט תלת־מימד שכולם מתרגשים ממנו, למרות שעלילה היא לא הצד החזק שלו. ובכן, מתברר שיש עוד דברים שלא השתנו מאז 1999. |
|
||||
|
||||
אחרי שנים של מעקב, הסתיימה לה תקופה. אני מקווה שהנכס הזה לא יעלם בעוד כמה שנים, כפי שנרמז בסוף הטקסט. |
|
||||
|
||||
אתגעגע! |
|
||||
|
||||
אז נכון, שרוב אלו שאהבתי לקרוא כבר לא כותבים או כמעט שלא כותבים כאן (ואני לא מתכוון רק אל עצמי). אז נכון, שהפסקתי לצפות למאמרים חדשים ואפילו לידיעות חדשותיות (ואני מודה שגם לי כבר לא היו כוונות לכתוב מאמר לאייל). אז נכון שהדיונים הפכו יותר ויותר לויכוחים (וגם אלו די חזרו על עצמם). ועדיין, לא היה כמעט יום שלא נכנסתי לקרוא וחוץ מתגובה 248257 אני חושב שקראתי את כולן (לפחות את אלו שלא נמחקו לפני שהספקתי). אז טוב שהאייל נסגר לפני שאפילו לי נמאס ממנו וחבל שעוד לא מצאתי לו תחליף. תודה לעורכים, לכותבים ולקוראים ותודה מיוחדת למארגני המפגשים. |
|
||||
|
||||
האתר הזה שינה את חיי. תכננתי את האתר עבור דובי לפני כתריסר שנים: הייתי אז סטודנט לקראת סיום התואר הראשון, ודובי, אם זכרוני אינו מטעני, היה עדיין חייל בסדיר. זו היתה פיסת התוכנה הגרועה ביותר שכתבתי מימי. תוכנה שנכתבה על מערכת-הפעלה שלא הכרתי, עם טכנולוגיות שלא הכרתי, בשפת תכנות שלא הכרתי; והתוצאה היתה זוועתית. לכל מי שמקווה שקוד המקור ישוחרר לחופשי בדרך זו או אחרת: תשכחו מזה. יש לי מוניטין להגן עליו. זו היתה גם פיסת התוכנה הטובה ביותר שכתבתי מימי. כתבתי תוכנות אלגנטיות יותר. כתבתי תוכנות שימושיות יותר. כתבתי תוכנות שהשתמשו בהם הרבה יותר אנשים (לא חוכמה, במקום העבודה הנוכחי שלי1). אך מימי לא כתבתי תוכנה שהשקעתי כל-כך הרבה זמן בשימוש-אישי בה, ושהשימוש בה השפיע עלי כל-כך. לא התוכנה עצמה, כמובן, אלא התוכן שיצקו לתוכה אחרים; כל משתתפי האתר לדורותיהם. יותר מכל דבר אחר כמעט, המקום הזה גרם לי *לחשוב*, לפקפק בהנחות היסוד שלי, ללמוד מאחרים. להכיר אחרים. להעריך אחרים. הכרתי כאן חברים חדשים; למדתי להכיר טוב יותר חברים ישנים; השפעת האתר על חיי לא תסתיים אחרי שנכבה את האור. לפני תריסר שנים, אני הייתי סטודנט; דובי היה חייל, ולאחר מכן סטודנט אף הוא; מרבית העורכים שהצטרפו למערכת מאוחר יותר היו גם הם במצב אישי דומה. ואז הגיעו החיים האמיתיים. דובי עדיין סטודנט, אבל אני כבר לא, וכך גם מרבית העורכים האחרים. הזמן הפנוי הולך ומתמעט; ואת מה שנשאר מקדישים, באהבה רבה, לדברים אחרים (אשה, ילדים...2). וללא תשומת-לב הולמת, האתר קמל והלך, עד שלא יכולתי לסרב עוד לבקשת העורכים לסגרו. אל תראו זאת כתלונה - אני עצמי פרשתי מעריכה לפני ארבע-חמש שנים (אולי יותר? מי זוכר), ואיני יכול אלא להודות לכל עורכי האייל, בעבר ובהווה. אבל זהו: הזמן שהושקע באתר פשוט לא הצליח להחזיק אותו מעל המים. בעולם אידיאלי, היינו יכולים לפרסם שנים-שלושה מאמרים בשבוע, ועדכון חדשות כמעט מדי יום. דם חדש של קוראים יכול היה לרענן את הדיונים ולהוציא אותם מהלולאה שנקלעו אליה. אבל זה לא קרה. נסיונות לגייס עורכים חדשים נכשלו ברובם (ותודה לכל אלה ש*כן* הסכימו!), עד ש... זהו. קצת מוזרה לי, הסגירה הזו. בחדר העורכים עוד שוכב סקר עתיק שהצעתי לפני כמעט שנתיים, והוא עדיין רלוונטי. מאמרים חדשים המשיכו לטפטף למערכת עד אתמול ממש (בקצב אפסי, יש להודות). אבל... די. אפילו על העיצוב החדש, שניסיתי "להרים" לפני שנה3 , כבר ויתרתי. בעצם, הרגע בו הפסקתי לעבוד על העיצוב הזה – שכבר היה מוכן ברובו – היה הרגע בו הצלחתי להודות, ביני לבין עצמי, שזמנו של האתר כבר תם. ולסיום, תודה. תודה לכל העורכים. לחלקכם זכיתי לקרוא "חברים" הרבה לפני ימי האייל (בתקופה ש"חבר" לא היה משהו מ"רשת חברתית"). אחרים הפכו לחברים של ממש רק לאחר שנפגשנו כאן באייל, והקשר, אני מאמין, ישאר הרבה אחרי שהאתר ישכח. חלק אחר, לצערי, הכרתי אך בקושי, "וירטואלית" בלבד. תודה לכולכם. תודה לכל הכותבים. תודה לכל המגיבים - אלה שצדקו, ואלה שטעו, אלה ששכנעו אותי בצדקתם, ואלה שהרתיחו אותי בטעויותיהם. תודה לכל הקוראים. תודה, ולהתראות. ------------------------------ 1 +דרושים. 2 אגב, מספר העורכים/עורכות שנישאו מאז התחילו לפעול באתר קטן באחד ממספר טקסי הנישואין שנדרשו לשם כך, למרות שכולנו נשאנו בטקס. 3 Sneak preview – זהירות, כאן (פעם) בנו: http://www.haayal.co.il/?force_skin=ten |
|
||||
|
||||
לגבי הזמן שמתמעט והולך בגלל משפחה ועבודה- חכה שתצא לפנסיה, יש סיכוי שהאתר יחזור ובגדול |
|
||||
|
||||
"לכל מי שמקווה שקוד המקור ישוחרר לחופשי בדרך זו או אחרת: תשכחו מזה. יש לי מוניטין להגן עליו." יש סיכוי לשחרר העתק של החלק הפתוח (ז"א המאמרים והתגובות לא הססמאות וכתובות הדוא"ל) בבסיס הנתונים לקהל הרחב לפני שאתם מכבים את האור? |
|
||||
|
||||
וחשוב עוד יותר - מה בעצם גודל כל החלק הזה של מסד הנתונים? |
|
||||
|
||||
238,220 תגובות ב-1,066 דיונים. 229,969 תגובות ב 1,652 מבזקים. 57,673 תגובות ב 258 סקרים. [מן הארכיון] |
|
||||
|
||||
יותר פשוט - 541,194 תגובות. |
|
||||
|
||||
מדמ''חניקים אוהבים שמדברים אליהם בבייטים. |
|
||||
|
||||
את המשימה המעייפת של חישוב אורך תגובה ממוצע, הכפלתו במספר שהבאתי 1, בערך 2, וב-65,536 3, אני אשאיר למדמ"חניקים. 1 המספר מתגובת האלמוני כנראה כולל גם תגובות שהוסרו. לא ככה טל ? 2 יש להוסיף לפחות 124 תגובות. 3 לא ככה טל ? |
|
||||
|
||||
סליחה, ביקשת בבייטים. להערכתי כ-0.5GB, ובכל מקרה לא יותר מ-1. |
|
||||
|
||||
שמרתי לי העתק1 עם תוכנה להורדת אתרים, ~1.6GB שהופכים 800mb לאחר אפשור דחיסה בדיסק (אני מניח שבזיפ זה יהיה עוד פחות). 1 פתרון די מסורבל, שכן צריך לשמור רק את הארכיון ואפשרות החיפוש נעלמת. חשבתי לאנדקס מחדש עם גוגל דסקטופ. |
|
||||
|
||||
מה שם התוכנה? עם DownThemAll, הדפים יורדים יפה (אם מכריחים להשאיר רק את פרמטר id), אבל קישורים פנימיים לדיונים אחרים מתים. האם למישהו יש רעיון כיצד להחזיר את הקישוריות? אני חושב שלגוגל דסקטופ יש מגבלת גודל כלשהי על הקבצים שהוא טורח לאנדקס. אולי ניתן לפצל את הארכיון. בנוסף הרבה מהקוד מוקדש לעיצוב של כל הודעה. האם כיווץ דואג להחליף את הכפילויות הללו? ואם זה בכל זאת דורש קצת יותר מטריקים, אולי המערכת יכולה לספק את האתר להורדה או על גבי dvd, אפילו בתשלום? |
|
||||
|
||||
winhttrack, כאשר הגדרתי את שלושת חלקי הארכיון להורדה והגבלתי את העומק לשתים (העמוד המקורי וכל מאמר פעם אחת, על כל תגובותיו). זה באמת הורג קישורים פנימיים, אבל לא נראה לי שתהיה בעיה עם גוגל, זה מפצל להרבה קבצים. |
|
||||
|
||||
אורך התגובה הממוצע הוא הנתון הבעייתי כאן. |
|
||||
|
||||
נכון. קשה לאמר מה ייחשב "מדגם מייצג" של תגובות. עשיתי הערכה של 50 תווים - אתה מוזמן לבדוק אותי. עכ"פ סדר הגודל של כלל ההבלים הוא GB. |
|
||||
|
||||
הדיון הפופולרי ביותר, כידוע, הוא "טרחנים כפייתיים במתמטיקה" - עם 8,131 תגובות. משתרכים הרחק מאחור "החיים עלי אדמות - התפתחות באקראי?", עם 3,325 תגובות ו-"מאבק עוטף ישראל" עם 3,251. אותו מאמר של טל כהן זכה גם בתואר הנכסף - המאמר בעל המספר הראשוני הגדול ביותר של תגובות. עד 26/07/02 פורסמו 533 המאמרים הראשונים וזכו ל 68,088 תגובות. 533 המאמרים שבאו שאחריהם נהנו מ 170,132 תגובות. |
|
||||
|
||||
רגע, זה אומר שניצחתי בהתערבות באופן רשמי וסופי! אם כך, אני משנה דעתי מיד ובדיעבד - יש לסגור את האייל, ויפה שעה אחת קודם! |
|
||||
|
||||
מה שלא ניתן לאמר על רעי לשירשור - תגובה 437024. למעשה "רק" 35 דיונים, 27 מבזקים ו-6 סקרים עברו את רף ה-1000. 6 הסקרים עשו זאת בדוחק - מובלים ע"י "מינויו של השופט דרורי לעליון הוא:" עם 1,730 תגובות. בדיעבד, ההימור שסקר פלוני יעבור את אלף התגובות נראה הרפתקני - מתוך סך 2976 הפרסומים באייל, 57% קיבלו פחות ממאה תגובות, 40% זכו ל 100-1000 תגובות, ורק 3% נהנו מיותר מכך. |
|
||||
|
||||
עדיין לא פגשתי מתכנת מוערך שגאה בקוד שהוא כתב לפני עשר שנים. למען האמת אם אני צריך לרשת קוד של מישהו שגאה במשהו שהוא כתב לפני עשר שנים, אני מתחיל לפחד. |
|
||||
|
||||
אחרי ש'עין הדג' נאסף אל אבותיו לפני כחצי שנה, הגיע גם זמנם של אבותיו להיאסף. נראה שעשר שנים זה הזמן המקסימלי לאתר אינטרנט ישראלי... אני כבר מזמן לא מגיב כאן (בניגוד, נניח, לתקופה שבה קראתי את כל המתמשכים והקדשתי את רוב זמני להתנגחות עם אורי רדלר), אבל עד היום נהנה לקרוא את הדיונים והתגובות. האייל היה בעיני תמיד מקום קצת 'קר' ו'לוגי' מדי, אבל לא היה לו תחליף כמקור לחשיבה רעננה ומעניינת, ולדיונים אינטילגנטיים ומלאי הקשבה גם במקומות שבהם הפערים האידיאלוגיים עצומים (הדיון האהוב עלי, והמדגים היטב את הנקודה הזו, הוא זה שנערך בין ניצה כהנא לבין מצביע חד''ש שאני לא זוכר את שמו בנושא זהותו של אדם כיהודי). זה היה בערך המקום היחיד שבו דיונים לא הוכרעו לפי 'מי צועק יותר חזק', והמקום שבו זכיתי לראות עמדות מנוגדות להפליא לשלי מנוסחות באופן שיכולתי להעריך אותן ולהבינן - גם אם אני מתנגד להן בכל תוקף. אז תודה. |
|
||||
|
||||
לא בציניות. מצד אחד, ברור שהאייל איבד את המקום הייחודי שהיה לו בימים שבהם הוא קם, ושהיום הוא נופל בין הכסאות (או נופל בין הבלוגים, אם תרצו). מצד שני, אין לו תחליף. כל הבלוגים, פורומים ודפי השיחה בוויקיפדיה - מעניינים ומושכי-אנשים-איכותיים ככל שיהיו - לא מסוגלים להתחרות בדרך שבה האייל היווה מסגרת שריכזה במקום אחד את כל אותם אנשים איכותיים ודיונים מעניינים. אני חושב שעצם הריכוז של כל הדברים האלה במקום אחד עזר להעלות את הרמה שלהם. נדמה לי שלא בכדי הגיבו כאן הרבה אנשים שהתחברו פחות לשיח ה''להביא את העולם שבחוץ לאינטרנט''. אני חושב שמשלב מוקדם מאוד של הפרוייקט זה כבר ממש לא היה העניין, ושלשפוט את תפקודו של האייל היום לפי הקריטריון הזה... זה מעשה קצת אנכרוניסטי. אבל אני מבין את ההחלטה לסגור, גם אם היא מעציבה אותי מאוד. ואני בכל מקרה מעריך אותה מאוד, כי אין ספק שזו החלטה אמיצה ולא פשוטה. יכול להיות שבאמת עדיף לתת לאתר לפרוש בכבוד ולצאת לפנסיה מרצונו החופשי מאשר להגיע למצב שבו הוא מפוטר ומגורש בבושת פנים. |
|
||||
|
||||
בדרך כלל איני קורא את המאמרים, ורוב תגובותיי צמודות למדור הידיעות החדשותיות. את הכותרת "שעת סגירה" החמצתי איך שהוא בהצצה הראשונה, ושמתי לב דווקא לתקציר: "הרבה דברים השתנו מאז סתיו 1999, רק אנחנו לא. קריאה אחרונה". זה נראה לי כמו איזו כותרת לעוד אוסף סיפורים נוסטלגיים לרגל יום הולדת של האייל, או משהו כזה, ושלא כדרכי החלטתי בכל זאת להציץ ולראות. ובאמת התחלתי לקרוא סיפורים מהעבר, עד שנמאס לי, והפסקתי. היה משהו שהטריד אותי. היה בראשית האייל מישהו בעל דעות ימניות ששכחתי את שמו, שאולי תמך כספית באייל, או שהשרת שבו היה האייל היה בבעלותו או משהו כזה. מידי פעם היו מתפרסמות תגובות (שיש כאלה שיקראו להן מתלהמות), שלו. פעם שיערתי שהעובדה שהמאמרים הראשונים שלי בכלל התקבלו לפרסום, אולי היו בגלל השפעתו, כי הרושם היה שרוב המשפיעים באייל היו בעלי דעות שמאלניות, ונראה לי קצת תמוה שבכלל הסכימו לפרסם את מאמריי, אבל כיוון שהאיש נעלם ומאמרים שלי הוסיפו להתפרסם, שוב איני בטוח בהשערה הזאת, ורק נשאר לי להודות לאלה שהסכימו לפרסם, למרות שאולי התכנים היו בניגוד לעמדותיהם הפוליטיות. האיש הזה לא הוזכר בכלל במאמר. איני יודע עליו הרבה, אבל אולי היה לו חלק בהעלאתו של האייל לאוויר, ובכל זאת היה מקום להזכירו. היעלמותו המוחלטת הזכירה לי קצת את "משרד האמת" בספר 1984. אבל אולי אני חושד בכשרים והסיפור הוא לגמרי אחר. אולי בגלל העניין המטריד הזה, והרצון להעלות את העניין, מצאתי לנכון לעיין ברפרוף בתגובות, ונפלתי על תגובה של רון שהחלה במילים: "יום עצוב". רגע. מה כאן עצוב ? ואז חזרתי שוב למאמר, וראיתי והפנמתי את כותרתו וגם קראתי את סופו, והאסימון ירד. חבל. תפקידו העיקרי של האייל בשבילי הוא להגיב כשיש לי משהו לומר לנוכח אירועים שקורים. בעצם, אין לי מקום אחר לומר את דבריי. מדי פעם ישנן תקופות שאני מגיב למאמרים שמופיעים ב"הארץ", אבל התקופות האלה תמיד מסתיימות בכעס, כאשר תגובות שאני רואה אותן כטובות שבתגובותיי, פשוט לא מתפרסמות(1). חשבתי פעם שמדובר בתקלות טכניות, אך תמיד מתברר שהפסילה מכוונת. וכשאני רואה איזה זבל כן מתפרסם שם זה די מעצבן. . . באייל מעולם לא קרה לי דבר כזה. האמת היא שמאז ההתנתקות התעניינותי באקטואליה הפוליטית התמעטה מאד וכמעט ואיני קורא וצופה בחדשות. בכל זאת לפעמים בא לי לומר משהו. כשהאייל ייסגר לא יהיה לי היכן להתבטא. לכן זה באמת יום די עצוב גם בשבילי. (1) הייתה פעם תגובה אחת שלי שם שבאופן נדיר הסכמתי בה עם השקפת "הארץ" ואז היא נבחרה על ידם להיות בעמוד הראשי, ומישהו הסב את תשומת לבי לכך. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון ככל הנראה לשי כהן: http://www.haayal.co.il/author_Shai%20Cohen לגבי הסיפא שלך: יש היום אתרים רבים שמאפשרים לך לפתוח בלוג, בו תוכל לכתוב כאוות נפשך בלי להתעסק עם כל הצדדים הטכניים של תחזוקת אתר. |
|
||||
|
||||
כן. תודה. לא זכרתי בכלל שכתב מאמרים. |
|
||||
|
||||
כשכתבתי את תגובה 541130 חשבתי עליך. היו כמה תגובות בראשית ימיך באייל שניכר מהן שנכווית מנסיונות לפרסם בעיתונות הממוסדת. לדעתי, זה המקום האחרון שגם אפשר לכתוב בו וגם יש מי שיקרא ויתייחס לעניין. |
|
||||
|
||||
מעולם לא שלחתי מאמרים חוץ מהאייל למקומות אחרים. אבל זה נכון שבעבר עוד בטרם עידן האינטרנט נהגתי לשלוח מכתבים למדורי ''מכתבים למערכת'', ורובם לא היו מתפרסמים. |
|
||||
|
||||
אם כבר מדברים על בלוגים, הייתי רוצה לדעת: איזה סיפוק אתם מוצאים בבלוגים ולא באייל? (אתם: ערן, דובי, סמילי, אפו, ושאר ותיקי האתר שהעבירו את מרכז פעילותם ברשת לבלוגים). |
|
||||
|
||||
ראית את הבלוג שלי? זה נראה לך כמקור לאיזשהו סיפוק? גם בבלוגים אחרים אליהם אני מגיב איני יכול למצוא סיפוק עקב תוכנם הממוקד מדי, דלות האוכלוסיה שבד"כ מתמנה לבלוג בהתאם לנושא מרכזי כלשהו סביבו חג הבלוג או סביב היכרות אישית עם בעליו וכמובן עקב הממשק. כפי שכבר ציינתי, הערכתי לממשק האייל גברה עוד יותר בימים האחרונים ואני משווה את ההבדל בין ממשקים אחרים לבינו להבדל שבין המבנים הנוירוניים שיכולים להתפתח במוח של זוחל לעומת אלו שייתכנו במוחו של פרימאט. |
|
||||
|
||||
אשמח אם תלנקק לבלוג שלך. |
|
||||
|
||||
תגובה 541432 |
|
||||
|
||||
צריך לומר גם את זאת בדיון הזה: היו רבים, וטובים בהחלט, שאופי הדיון באייל היה בלתי נסבל עבורם, והם בחרו לוותר, אולי בצער רב. חלקם בוודאי כותבים בבלוג כתחליף, שאין בו הסיפוק שבדיבור אל ועם רבים ושונים, אבל לפחות גם אין מרפקים ושפשופים. יש לציין שזו סתם השערה, אין ולו מגיב/בלוגר אחד שאני *יודע* שכך זה אצלו. |
|
||||
|
||||
אולי סמיילי ירצה להגיד כאן מילה? |
|
||||
|
||||
טוב... אז ככה. למיטב הבנתי האייל הוא (היה? עדיין?) קהילה דינמית. למיטב הבנתי, המאפיינים הבולטים של קהילות כאלה הן הוולונטריות של החברים בה (להבדיל, למשל, מ-ynet שרוב הכותבים בו מקבלים משכורת מידיעות), חוסר ההיררכיה בתוכה (להבדיל, למשל, מוויקיפדיה, שבה יש כל מיני דרגות ותהליכים פרוצדוריולים לקבלת החלטות...), וחוסר המטרה המוצהרת שלה (להבדיל, למשל, מעין הדג, שרוב הכותבים באו לכתוב על סרטים; ו"באנו להנות" זאת לא ממש מטרה, גם "באנו לנשום" לא). המאפיין של קהילות כאלה הוא הדינאמיות שלהן. אנשים באים והולכים כל אחד בא עם מטרה משל עצמו, וכולם ביחד יוצרים את הקהילה ומשנים אותה ואת המאפיינים של הקהילה עצמה (באופן הדרגתי, וכמובן שתמיד יש מי שלא כמה כיוונים שונים וכו', אבל העיקרון הובן). ובקהילה שקיימת יותר מ-10 שנים גם החברים עצמם משתנים (לפחות רובם). בקיצור, האייל השתנה כמה וכמה פעמים במהלך שנות קיומו, ו"אופי הדיון האיילי" הוא לא משהו קבוע בזמן. אני מאד אהבתי ונהנתי לקרוא את (ולהשתתף ב-) הדיון האיילי בתקופה מסויימת. מאוחר יותר האופי של הדיון השתנה, אני נהנתי הרבה פחות וגם מנעתי מאנשים להנות מאופי דיון כמו שהם רצו. לכן הפסקתי להגיב. הייתי שמח אם אפשר היה להחזיר את אופי הדיון האיילי למה שהיה פעם, אבל זה רק אני, וכמו שקל לראות, אני די חריג. נכון שכשאני כותב בבלוג הרבה פחות אנשים נחשפים למילים שאותם אני כותב מאשר באייל, אבל זה ש-6,000 אנשים באייל מרפרפים על התגובות אותן אני כותב (ולפעמים מגיבים באופן פבלובי למילים מסויימות) לא עשה לי טוב במיוחד, בבלוג שלי אני לפחות יודע ששלושת הקוראים באמת קוראים ומנסים להבין את מה שאני כותב, מתקנים אותי כשאני טועה ומסבירים לי את מה שאני לא מבין. זמן רב לפני שפרשתי האייל הפסיק לספק לי את חווית הרב-שיח בין אנשים שונים שמנסים לקיים דיון שמכיל קצת יותר מ"ענת קם היא פילבי" מול "ענת קם היא טולסטוי". ולגבי המרפקים והשפשופים, לא זה הציק לי. מה שהציק לי היה בריונות נטו. אחד הדברים שאהבתי באייל זה חוסר הסובלנות של הקהילה לבריונות, וזה בהחלט אחד הדברים שחסרו לי באייל מאוחר יותר. בסופו של דבר בריונים לא משליטים את רצונם בעזרת כוחם, אלא בעזרת שתיקתו של הרוב. |
|
||||
|
||||
תודה, עזרת לי להבין משהו שהטריד אותי בתגובות רבות פה לסגירה ולהשוואה לבלוגים: אם כה רבים מהקוראים בכלל לא התייחסו למאמרים או שהתייחסו אליהם כלא יותר מרקע לדיונים של עצמם, אז לא ברור לי למה הם חושבים שלכתוב מאמר באייל הקורא טוב יותר מאשר לכתוב מאמר בבלוג - כפי שציינת, לפחות בבלוג ממש קוראים את מה שאני כותב. מאידך, אינני יודע מה הסיכוי של תגובה אקראית שאני כותב בדיון באייל להקרא על ידי יותר ממספר מצומצם של אנשים - בעיקר בדיונים ארוכים. היתרונות של הבלוג עבור הבלוגר על פני כתיבה באייל נעשו לי יותר ברורים בעקבות התגובה הזו שלך. |
|
||||
|
||||
סמיילי, דובי, אני חושב שאתם טועים (מאידך, ייתכן והבלוגים שלכם שונים ממאות הבלוגים שאותם פקדתי עד כה, אבל סלחו לי בכך שאני סקפטי). (דיסקליימר: אני כותב פה קצת ביקורת, אבל תודתי והערכתי לעורכים גדולה, גם אם יש לי ביקורת. נא לא להיעלב) ראשית - תשובה לסמיילי: >>"בבלוג שלי אני לפחות יודע ששלושת הקוראים באמת קוראים ומנסים להבין את מה שאני כותב, מתקנים אותי כשאני טועה ומסבירים לי את מה שאני לא מבין" כנראה שהבלוג שלך באמת מיוחד, כי ברוב הבלוגים "שלושת הקוראים" בעיקר אומרים הן לכותב ומחמיאים לו, לא משנה מה יגיד(וזה בהנחה שיש קוראים בכלל). מעטים מאוד הבלוגים בהם מתפתח דיון(שתי תגובות עוקבות מהקורא ומהכותב אינן דיון בעיני) או מתקנים טעויות של הכותב. בקשר לדיון שבדף הראשי על ענת קם - הרי שזה דיון שהתפתח בהיות רוב המידע חסוי (מה שמזמין ספקולציות של כל הנוגעים בדבר) והוא נוגע בסוגיות שהן בקרביים של רובינו (ביטחון המדינה) מה שאוטומטית מזמין אנשים שיוצאים מהכלים, כך שלהביא את הדיון ההוא כדוגמא זה לא כל כך הוגן. אם כבר, ראוי לציין את הדיון ההוא כמקום היחיד בבלוגוספירה הישראלית (ועל כך ראוי להביא צל"ש) שהביא מילה במילה את מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה שהוא *סופר-חשוב וסופר רלוונטי* בכל הדיון בעניינהם של קם ובלאו (ממה שמצאתי רק עוד אתר אחד הזכיר את קיום המכתב הזה (גלובס) וזהו). דובי: >>"אם כה רבים מהקוראים בכלל לא התייחסו למאמרים או שהתייחסו אליהם כלא יותר מרקע לדיונים של עצמם, אז לא ברור לי למה הם חושבים שלכתוב מאמר באייל הקורא טוב יותר מאשר לכתוב מאמר בבלוג - כפי שציינת, לפחות בבלוג ממש קוראים את מה שאני כותב. מאידך, אינני יודע מה הסיכוי של תגובה אקראית שאני כותב בדיון באייל להקרא על ידי יותר ממספר מצומצם של אנשים - בעיקר בדיונים ארוכים". אני חושב שאתה מבלבל פה בין כמה דברים: 1. חווית כתיבת המאמרים מול חווית כתיבת התגובה בדיון. 2. הדעה הפופולרית (לדבריך) ש"לכתוב מאמר באייל הקורא טוב יותר מאשר לכתוב מאמר בבלוג" 3. ההכרזה כי "בבלוג ממש קוראים את מה שאני כותב" אתחיל דווקא ב-2: אני לא מבין מה לא ברור לך. יש פה שני עניינים שונים לחלוטין, ואני חושב שעצם זה שאתה כורך אותם יחדיו זו טעות מרה. החלק הראשון - אנשים העידו שלא התייחסו למאמרים או התייחסו אליהם כרקע לדיונים. אני מבין שזהו איננו "האייל שלך" שבו הדיונים הם העיקר. אבל זהו האייל שהתפתח פה (ולא אדון מי אשם. זה לא רלוונטי. הדיון אם זה טוב או רע ברור - אתה חושב שזה רע (או לא מה שרצית) ואני חושב (כמו רבים פה) שזה לא רע, מעניין ואפילו תמצית הייחוד של האייל כמו שכתוב בהמשך)). הקביעה על המאמרים נכונה גם בעיני. בעיני יש המון מקומות באינטרנט (גם הישראלי) למצוא מאמרים מרתקים, על כל נושא שבעולם. המון. אבל אין באינטרנט הישראלי אתר שמרכז אוכלוסיה כזו כמו שיש פה, כזו שאומנות הדיון שלה מרתקת בפני עצמה (מה גם שההומור שיש פה איננו נפוץ לצערי, ותעיד העובדה שמאז שראיתי את הקישור בתגובה 541497 הראיתי אותו ללא מעט אנשים ואחוז קטן מאוד הבין אותו והתגלגל מצחוק כמוני). בעיני רוב מוחלט של המאמרים בשנה האחרונה לא היו כל כך מרתקים (היו גם כאלו שבעיני היו מעולים, אבל בכוונה לא אציין מי כן ומי לא). מה שכן היה יפה בהם הוא עצם האסוציאציה/נושא שהם העלו אצל הקוראים והדיון שהתפתח מהדינמיקה בין הכותב (לעיתים) והמגיבים בינם לבין עצמם (לרוב). עד כאן החלק הראשון. החלק השני - לדעתי הדעה הזו (שלכתוב מאמר באייל טובה מכתיבת מאמר בבלוג) אינה כה פופולרית כמו שאתה חושב, מהסיבה הפשוטה שרוב האנשים לא התנסו בכתיבת מאמרים לאייל. אם אתה שואל אותי? אני חושב שזה נכון(למרות שמעולם לא כתבתי. קיבלתי את הרושם בראשית ימי פה שהמערכת אינה מעוניינת באנשים שיכתבו והם מוצאים את הכותבים לבד. אולי זו חוסר הבנה, אבל היה לה על מה לסמוך בזמנו). עדיף לכתוב מאמר באייל על פני כתיבה בבלוג משתי סיבות: האחת (שהיא העיקרית בעיני)היא שהקהל שנחשף אל מה שיש לך לומר גדול פי כמה עשרות מונים מהקהל שייחשף אל הכתוב בבלוג שלך. למי שמעוניין בתגובות/בדיון ערני וער/בהכרה ציבורית - זה יתרון עצום. (כאן זה בהחלט תלוי באיזה בלוג מדובר, אין דומה כתיבה בבלוג האישי שלי (שעד היום ראו אותו 3 אנשים, וטוב שכך, אני מעדיף אותו כיומן) לכתיבה בhuffington-post (שנצפה כל יום על ידי מליונים). ((לדעתי מי שקורא לעומק לא יעשה זאת "דווקא" בבלוג ויחפף בקריאה באייל (או להפך) באופן מוחלט כמו שאתה מציין בסעיף 3- זה תלוי בטיב הקורא, בטיב המאמר, בטיב הרקע שעליו כתוב המאמר (שדווקא בו לאייל יש יתרון, אם כי בעיני הרקע של התגובות קל יותר לקריאה), ובמצב הרוח הרגעי של הקורא)). הסיבה השנייה היא שלעריכה קפדנית יש ערך (בעיני) - היא מחייבת אותך להיות ממוקד במסרים שאתה רוצה, ככותב, להעביר ולא ללכת סחור סחור. אני לא חושב שהחלק הראשון גורר אחריו את החלק השני. זה כמו לקבוע שזה שאני מתעטש בישראל יגרום לגשם בזימבבואה. אלו שני דברים נטולי קשר. וכאן אני חוזר לדבר הראשון: חווית כתיבת המאמר מול חווית כתיבת התגובה בדיון. אני מבין שככותב מאמר אתה רוצה יחס. זה אלמנטרי, כי אחרת רובינו לא היינו כותבים איזושהו סוג של פרוזה. כך גם כותב בבלוג. וברור שככזה אתה רוצה כמה שיותר יחס (אם כי, שוב, זה מעמיד אותי כמוזר, מחוץ לגדר, בכך שהבלוג שלי במוצהר מחוץ לאור הזרקורים. נו, שוין). לעומת זאת, אני, כמגיב בדיון, לא מעוניין בכמה שיותר צפיות בתגובה שלי (זה יכול להיות נחמד, אבל זה ממש לא הכרחי). מספיק לי שהתגובה שלי תצית תגובה של בנאדם אחד אחר שיתחיל דיון(או סתם יגיב), וזהו. (לעיתים, רק עצם כתיבת התגובה מספיקה, ומבחינתי שאף אחד לא יגיב, אני הוצאתי את מה שיש לי בלב). (וסליחה על השימוש האינסופי בסוגריים. זה כנראה מושפע מהעובדה שאני בימים אלו לומד LISP). |
|
||||
|
||||
תרשה לערער על דבריך בענין עומק הקריאה במאמרים, כחסר השכלה אקדמאית מצאתי כאן אוצר של ידע במכלול שרק יכולתי לחלום עליו. ודובי, כתלמיד נפח האינפורמציה שנוסף למאמרים בדיונים שהתעוררו הוסיף למאמרים,הויכוחים, הקישורים והמובאות עשו את הענין מושלם. ואם כבר, אז טל , האתר שלכם הוא הנוח ביותר שנתקלתי ברשת. |
|
||||
|
||||
איך, איך פעם שנייה כבר אני כותב את שמי ובסוף יוצא כאלמוני? נו מילא. בהקשר למאמרים - אמרתי את מה שאמרתי בנוגע למאמרים של השנה האחרונה (וגם אז כזכור הסתייגתי). הזיכרון המשפחתי מתחיל להראות את אותותיו גם אצלי ואני לא זוכר יותר אחורה. |
|
||||
|
||||
ההשערה הדבילית והמתבקשת: אתה לא קורא לפני שאתה לוחץ על "אישור"? |
|
||||
|
||||
קורא לפחות פעמיים, זה החלק המפתיע כאן... |
|
||||
|
||||
1. נכון, יש בלוגים שבהם נהוג להגיב רק בהסכמה. לא כולם כאלה. אני לא יודע אם הרוב כאלה, אבל רוב אלה שאני קורא לא. 2. נכון, אתה יכול לנהל דיון על השאלה "האם השמש זרחה אתמול?". אותי דיון כזה לא מעניין. אני חושב שדיונים מעניינים בעיקר כשיש בהם אי וודאות. ואיזה נושא הוא לא "בקרביים" שלנו? ובכל זאת, אני חושב שאפשר לנהל דיון שהוא קצת יותר מסיסמאות שזורק כל צד לשני, אני חושב שנוהלו דיונים כאלה בעבר של האייל, גם כשלא הכל היה ידוע וכשזה היה בקרביים של רובינו. אני לא חושב שקם-בלאו הם מקרה יחודי, אני חושב שקשה להצביע על יותר מידי דיונים ממושכים ועניניים שהתנהלו באייל בשנתיים האחרונות. 3. המכתב פורסם ב"מחלקה ראשונה" על ידי עידן יוסף (http://www.news1.co.il/Archive/001-D-235490-00.html?...). אני מניח שמשם זה הועתק לכאן. סופר-חשוב וסופר רלוונטי? אני מתקשה לראות איך, אולי בזה שאף אחד לא פותח בחקירה נגד עידן יוסף על מנת לבדוק מי הדליף לו את המכתב... 4. אם אתה מחפש ללמוד דברים חדשים, נסה ללכת לקישור הזה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9... כמה פעמים, אם אתה מעוניין להתעדכן בחדשות בארץ ובעולם, אני חושב שאתרי העיתונים הגדולים ישרתו אותך טוב יותר (בלי לפגוע בעורכי החדשות באייל). אם אתה מעוניין לקרוא סקופים שלא עברו עריכה או בדיקת עובדות, אני חושב שלרוטר יש שירות כזה. |
|
||||
|
||||
===>"לא ברור לי למה הם חושבים שלכתוב מאמר באייל הקורא טוב יותר מאשר לכתוב מאמר בבלוג - כפי שציינת, לפחות בבלוג ממש קוראים את מה שאני כותב" אבל האם אלו אפשרויות מוציאות? למה אי אפשר גם וגם? פרסם את המאמר בבלוג שלך ותהיה בטוח שרק מי שמתעניין יקרא אותו בשקידה. פרסם אותו גם באייל, ותדע שגם למי שלא ידע שהוא מתעניין, או לא ידע על קיומו של הבלוג, הייתה הזדמנות לקרוא אותו. בזה הוספת לבלוג שלך עוד 2-3 קוראים. win-win. אין ספק שאייל ללא מאמרים לא יהיה אותו אייל. וכנראה שיהיה מתאם בין איכות המאמרים והעריכה לאיכות הקהל ודיוניו. כך שאם התוכן יצטמצם לחדשות בלבד, הדיונים ידרדרו לטוקבק בלבד. מצד שני, אני תוהה אם לדעתך אייל עם מאמרים ללא דיונים היה מחזיק כל כך הרבה זמן. אז צריך מאמרים! ובשביל זה צריך כותבי מאמרים. ואת אלו, לדבריך, אפשר למצוא בבלוגים. לי זה נראה חלק מהפתרון. |
|
||||
|
||||
כשאדם כותב מאמר לבלוג שלו הוא בדרך כלל לא כותב אותו באותה רמה. אדם שכותב בלוג ברוב המקרים מניח (במודע או לא) שהקוראים אותו חולקים אותן נקודות מוצא בסיסיות, עולם תרבותי וידע מסויים. בדרך כלל זה נכון: הקוראים של בלוגים בשמאל הרדיקלי הם ברובם שמאלנים רדיקליים, הקוראים של בלוגים ימניים הם ימנים וכיו"ב. הבלוג גם לא עובר קודם מבט של מישהו אחר שיכול להצביע על בעיות ולעמת איתן את הכותב. ראינו את התוצאות בכמה מקרים בהם הועתק הנה פוסט מבלוג בתור מאמר; התוצאות, איך לומר, לא היו תמיד מוצלחות. כמובן, יתכן שאתה אישית משקיע יותר בבלוג שלך והתופעות האלה לא באות לידי בטוי אצלך - אבל כאשר אתה משווה בין בלוג ככזה לבין האייל, ההבדל מורגש. מה הסיכוי של תגובה, או אפילו מאמר שלם, שפרסמת בבלוג להקרא על ידי יותר ממספר מצומצם של אנשים? |
|
||||
|
||||
כל זה טוב ויפה, אבל הרבה מהמגיבים פה שקראו שלא לסגור את האייל אומרים שהמאמרים לא חשובים, שאפשר, למעשה, לקיים אייל בלי מאמרים בכלל. אם זה היחס לו זוכים המאמרים, אני בהחלט יכול להבין אנשים שמעדיפים לפרסם פוסט בבלוג על פני מאמר באייל. כדי להבהיר: אני לא יוצא כנגד מאמרים באייל. להפך. אני מתלונן על אלו שמקלים ראש בהם. |
|
||||
|
||||
גם לדעתי אפשר לקיים אחלה אייל שבעולם בלי מאמרים. עם זאת, זה ממש לא אומר שהמאמרים לא מעניינים, או שלא קוראים אותם, או שלא מתייחסים אליהם, או שלא כלום. במעט הפעמים שהתפרסמו מאמרים שלי כאן שמחתי מאוד והדיונים שהתפתחו כאן והתייחסו לתוכן המאמר היו מוצלחים יותר ממה שהיה בבלוג שלי. לא נראה לי שצריך ''להיעלב'' מכך שלא כולם כאן כדי לקרוא את המאמרים. |
|
||||
|
||||
אתה נחפז לקפוץ למסקנות. לדעתי הרוח שמנשבת מהתגובות היא לא ''שאפשר, למעשה, לקיים אייל בלי מאמרים בכלל'' וגם לא ''המאמרים לא חשובים''. למאמרים חשיבות ממגוון של סיבות והם קטליזטור לדיונים. לדעתי אייל שיתקיים רק על דייטה של עדכוני חדשות יגווע מהר מאד. המאמרים מושכים כוחות אינטלקטואלים (אלעק) של כותבים וקוראים שנשארים באייל כדי להמשיך לדון במאמר או בכל אופטופיק רנדומלי. |
|
||||
|
||||
המאמרים חשובים, אין ספק בכך (ואייל בלעדיהם יהיה אייל חסר); אבל הדיונים חשובים (לטעמי) יותר. כקורא אני קורא את המאמרים ומחכים במדה מסוימת, לעתים במדה רבה מאד - זה קורה פעם אחת (טוב, לפעמים קרה גם שהופניתי לדיון כשהו, קראתי בענין את המאמר ורק אחר כך גיליתי שכבר קראתי ואפילו הגבתי לו). לעומת זאת, הדיון בעקבותיהם עשוי להביא לגרוי אינטלקטואלי במשך ימים ואם אני משתתף פעיל בו אז הוא מפעיל את התאים האפורים שלי במדה גדולה בהרבה. כמובן, אנחנו מנהלים כאן קצת דו-שיח של חרשים: אתה מסתכל מנקודת ראות של כותב ומלין על היחס הלא-רציני, ואני מסתכל מנקודת ראות של קורא ומתדיין, ואני סבור שהמאמרים הם גורם מחכים ומעורר אינטלקטואלית וגם קטליזטור נפלא לדיונים. אז כמי שמעונין לכתוב, תקבל יחס רציני יותר, בממוצע, מן המבקרים בבלוג שלך. למרבה הצער, יתלוו לכך שתי בעיות: האחת, המבקרים האלה יהיו מעטים, ללא כל השוואה למספר הקוראים באייל; השניה היא שהם לא יאתגרו אותך במיוחד (והם גם לא ינהלו ביניהם לבין עצמם שיח מפרה שתוכל להביט בו מהצד). די להסתכל במה שקורה כאן: המאמר שלך על סגירת האייל הוליד דיון ביכיחות של השערות מתמטיות - דיון שהוא במדה רבה פרי של מאמרים שפורסמו בעבר באייל (ושל דיונים שהתעוררו בעקבותיהם). דבר כזה לא יכול לקרות בבלוג. זה כנראה האתר היחידי בעברית שבו זה יתכן. אילו היו לי הזמן והכוח לכתוב מאמרים, הייתי מעדיף לראות אותם מולידים דיונים כאלה מאשר כמה תגובות בבלוג. |
|
||||
|
||||
המאמרים באייל התחלקו, באופן גורף מאוד, לשניים: מאמרי דעה (שאותם אפשר להקביל לפוסטים בבלוג) ומאמרים שמטרתם היתה לחקור/להשכיל ולשפוך אור על נושא מסוים (כל ז'אנר החתולים בקופסאות ודומיו). לסוג השני אין בעיניי שום ערך מוסף בבלוג. להפך, ההסבר המלומד "מתבזבז" על קוראי הבלוג וערכו אם בכלל נגיש רק כתוצאת חיפוש בגוגל, למי שיחפש בעתיד חתול+קופסא+שרדינגר. |
|
||||
|
||||
אחד היתרונות של האייל הוא בדיוק השילוב בין שני הסוגים הללו. אני, למשל, לא הייתי ניגש בחיים לאתר שמתמחה בפיזיקה, מתמטיקה או בחתולים בקופסאות. באתי ונשארתי בגלל דברים אחרים. אבל בגלל שהיו התייחסויות (נגיד אפילו כמו זו שלך) לנושאים הללו, והם חלק מההווי וההיסטוריה של האתר, "נאלצתי" לשמחתי לקרוא ולהשכיל (טיפה!) גם בנושאים הללו. זה אפילו לא עניין של המאמרים לבדם. תראי את הדיון המתמטי שהתפתח מתחת לתגובה 541634 בדיון הזה. אנשים שזה לא תחום העיסוק שלהם נחשפים לחומרים - ויכולים לשאול ולחקור, או להתאתגר - שלא היו נתקלים בהם בשום מקום אחר, אלא בכוונת תחילה (שלא הייתה להם). |
|
||||
|
||||
מסכימה. ואיזה מחמאות פולניות אתה מחלק :-) ("אפילו כמו זו שלך". מה כל כך ביזארי בתהייה אם אלוהים יכול לשנות את פאי?). |
|
||||
|
||||
אגב, אני חושב שזה היה הדיון המטה-מתמטי שהכי נהניתי ממנו באייל. |
|
||||
|
||||
מתבקש לתת קישור לבלוג שלך. |
|
||||
|
||||
תגובה 541176 |
|
||||
|
||||
הנה בתגובה 541386 אחד שמעיד על עצמו שפרש כי לא אהב את אופי הדיונים. אולי לא בדיוק לזה התכוונת, אבל זה רק מראה שכמעט בלתי אפשרי לרצות את כולם. מה שמוצלח באופן יוצא דופן באייל זה שהוא ריצה מספיק אנשים כדי לרחוש ולגעוש הרבה יותר מכל בלוג ידוע, ועם זאת לקיים דיונים משמעותיים הרבה יותר מהטוקבקיה הידועה. אבל אני סקרן לגבי כותבי המאמרים. אנשים כותבים כדי שיקראו את דבריהם. אני מניח שרבים מהם מעוניינים לקבל תגובות על דבריהם. פרסום מאמר באייל מבטיח חשיפה הרבה יותר גדולה מרוב הבלוגים שידוע לי עליהם. (למשל, המאמר של יפתח גולדמן "גיבור", זכה כאן לדיון של 200 תגובות. בבלוג שלו יש תגובה אחת - של הכותב עצמו). אז נראה לי שאם כבר וויתרו על דרישת המקוריות והבלעדיות, כמעט כל בלוגר ישמח לפרסם כאן את מאמריו (עם הפניה לבלוג) ולזכות בחשיפה ודיון. בקיצור, הבלוגוספירה לא צריכה להיות יריב של האייל אלא ידיד מפרה. |
|
||||
|
||||
זה היה שי כהן, והוא לא היה מעורב בהחלטות המערכת (שהייתה אני). אני קיבלתי את המאמרים שלך לפרסום, חרף שמאלניותי. אפילו היום, כשאני תומך במדינה דו-לאומית, הייתי מקבל את המאמרים שלך לפרסום. יתר על כן - אני גם תמכתי בפרסום המאמרים של ניצה כהנא. באותה מידה, הייתי רוצה שהאייל יפרסם מאמרים פרי עטם של פלסטינאים, אבל לא היו כאלו, למיטב זכרוני. כל זה נובע מתוך האמונה שלי בחשיבותו של חופש הדיבור. |
|
||||
|
||||
1. אם כך תודתי צריכה להיות מופנית אליך, ואל אלה שהחליפוך אחר כך. 2. מה היה חלקו של שי כהן באתר ? מדוע כל כך נזהרים מלהזכיר את שמו גם כשעוברים ל - "היו זמנים" ? היה שם איזה ריב או משהו ? 3. ונניח. . . שמשאירים בכל זאת את האייל הקורא חי, אבל משנים אותו כך שיכיל רק את מדור החדשות, כשיהיה שם בעל תפקיד מתנדב אחד (שיכול להתחלף בתורנות, ובתורנות כזאת אף אני מוכן להשתתף), שתפקידו יהיה להעתיק תוך ציון המקור ידיעות שהוא חושב לחשובות, ולקבל דואלים שיפנו את תשומת לבו לידיעות כאלה. האם מתכונת כזאת כרוכה באיזו הוצאה כספית, או בסוג נטל אחר שקשה לשאת ? |
|
||||
|
||||
אם זה קשה לתורן, הוא יכול רק לכתוב את הכותרת, ללא תוכן, ולהפנות למקורות. |
|
||||
|
||||
האמת היא שאני לא בטוח מה היה חלקו של שי באתר - הוא היה שותף של טל בבעלות על האתר לתקופה מסוימת, אבל אני לא בטוח אם הוא ממש עשה משהו חוץ מלשים כסף (ולנסח את הגרסא המקורית של תנאי השימוש באתר בצורה דרקונית ופרנואידית משהו). בכל אופן, הוא מעולם לא היה בעל תפקיד מערכתי כלשהו, ולכן לא ראיתי סיבה להזכיר אותו. |
|
||||
|
||||
"חרף שמאלניותי. אפילו היום, כשאני תומך במדינה דו-לאומית" וואללה, אתה ממש דוגל במדינה דו-לאומית בקנדה מכורתך? בלי אוטונומיה לשונית ותרבותית למחוז קוויבק? ואולי, במחילה, תאיר את עיני האיילים באיזו דוגמא של מדינה בעולם בה התקיימה/מתקיימת ישות דו-לאומית בין אומות עוינות, תרבויות ודתות שונות, ויתר זוטות של זרות מהותית? (אתה לא אמור להיות מרצה לכאורה ל"מדע" המדינה?) [מזכיר לי קצת את הראיון של פרופ' חומסקי בערוץ 2 מחר אחה"צ. תומך חיזבאללה ותועמלן חמאס (ע"ע פרופוגנדה שקרית מטעמו ל"בוסטון גלוב" בזמן מבצע עופרת יצוקה. כרגיל אצל אנטישמים ושונאי ישראל הוא מתחבא מאחורי המנטרה הקבועה - "אני לא נגד הציבור הישראלי, אני מתנגד למדיניות הממשלה". רק שבמקרה של קמבודיה, חומסקי תמך במדיניות ממשלת פול פוט להרג מיליוני העם/הציבור] |
|
||||
|
||||
אני בעצם באמת שייך לרוב (?) הדומם - זה שקורא כאן ורק לעיתים רחוקות מגיב (בשבילי - רק לעיתים רחוקות כי לא מנומס להגיב באנגלית, ולהקיש את המשפט האחרון לוקח לי כבר 10 דקות... אני גר באירופה והמיקלדת שלי לועזית). אבל האייל ממש יהיה חסר לי. ממש חבל לי. אולי ניתפשר על מאמר חודשי - רק כדי לשמור את הקהילה יחד? |
|
||||
|
||||
אני מניח שקוראי האייל, לפחות אלו מהם שנמצאים כאן יותר משנה, מבינים מה עובר עלי גם בלי שאפרוש כאן את תחושותי. האייל היה המקום היחיד בעולם בו הרגשתי בבית. לא בעולם הוירטואלי, בעולם. האייל היה המקום בו יכולתי לדבר על הנושאים שמעניינים אותי, עם אנשים מעניינים וחכמים שהעשירו את עולמי והרחיבו את אופקי. האייל היה המקום שחשף אותי לדעות בכל הגוונים, לימד אותי המון על אמנות הדיאלוג, גרם לי להתעניין בתחומים שהיו עבורי ארץ לא נודעת וסיפק לי אינספור שעות של הנאה אינטלקטואלית. בזכות האייל אפילו הצלחתי להתגבר על העצלות הטבעית שלי ולהעלות על הכתב כמה הגיגים שהתפרסמו כמאמרים (וגם שיר אחד, לא תחת הניק הרגיל, במסגרת פרויקט ניסויי). את ההחלטה על סגירת האייל אני מקבל כהצהרה של העורכים שלהם *יש* חיים. זונות. |
|
||||
|
||||
(תן לינק לשיר הניסויי. הרי סוגרים כבר, ולמרות כל השאלות והנסיונות ללחוץ, זהותך נשארה בסוף עלומה, אז מה אכפת?) |
|
||||
|
||||
דיון 754 |
|
||||
|
||||
מזכיר את שירי החשמהד :-) |
|
||||
|
||||
אני מכיר את עינה והיא לא שכ''ג... |
|
||||
|
||||
דיון 1610 (השיר נשלח כניסוי ל"אוקפי" ומשם הועתק גם הנה) |
|
||||
|
||||
"לא בעולם הוירטואלי, בעולם." גם כשאתה בביתך אתה לא מרגיש בבית (ביתך במשמעות חומרית, לא רוחנית)? |
|
||||
|
||||
אני קורא פה ומגיב מזה- 4-5-6 שנים, לרוב באמת פסיבי, אבל לפעמים גם אני אקטיבי בדיונים. ראשית - תודה לכל העורכים באשר הם, ותודה לכותבים. מילאתם את חיינו בעושר שלא יאומן. לטל- הנה הוכחה שלא משנה איזה "פורמט טכנולוגי מזוויע" אתה יוצר, העיקר הנשמה והתכנים שבתוכו. זה נכון שבתוך ים הפלאש שמסביב הפורמט של האייל די פרימיטיבי, אבל הוא מכפר על כך בעושר הבלתי נדלה, במגוון המשתמשים ובחוק הבלתי כתוב שמופיע מתחת ללוגו: הבע את דעתך (ונמק אותה!), אבל עם תרבות דיון. זה באמת מקום שבו אתה יכול לראות חדשות ולהשתכנע שאתה השפוי היחיד במדינה שבה כולם פסיכים (או איך חבר שלי אמר אחרי שקיבל רשיון? קשה שלא לקבל תסביך רדיפה אחרי נסיעה בערים בישראל - אין ספק שיותר מדי אנשים רוצים להרוג אותך), להיכנס לאתר ולראות שגם אם לא כולם מסכימים איתך, הרי שיש עוד כמה מוזרים שמוכנים לדון איתך על משהו ולא ישר לשלוף סכין (או מצלמת וידאו). באמת חבל - כמו שכמה פה אמרו - נראה לי שעכשיו כבר אין כל כך סיבה להיכנס לאינטרנט (חוץ מלחפש פתרונות לתוכנות שלא עובדות). האייל היה מקום לקרוא דעות אינטילגנטיות של אנשים בנוגע לחדשות - מעין טוקבקים, אבל טוקבקים "של עולם אידיאלי" - ללא קללות, מרחיבי דעת, עם אפשרות לדיאלוג. גם המאמרים והסקרים היו מעניינים ברובם - מקום להיכנס ולקרוא דיונים שנערכו לפני שמונה שנים על סוגיות שהן רלוונטיות עבורי רק היום. האייל הוא חלק משגרת יומי, וחבל שהיא מזדעזעת חמורות ככה פתאום. זה פתאומי ולא פתאומי - גם אני מודע לדלדול שקיים במאמרים ובעדכוני החדשות בזמן האחרון, כך שזה לא מפתיע מאוד (אך כיוון שהזמן האחרון הזה ארוך היה, בכל זאת זה קצת פתאומי). מצד שני, אני מצטער אם אני קצת בוטה, אבל זה מעגל שמזין את עצמו (פידבק חיובי) - אתה נכנס לאייל ורואה ששום דבר לא השתנה, אז תדירות הכניסה והתגובה אליו יורדים, אז יש פחות מה שיתחדש ו-so on ו-so on. מעולם לא ראיתי מודעות דרושים עורכים/כותבים (לפחות לא זכור לי בשנתיים האחרונות) ואני מאמין שהייתי נענה אם הייתי רואה (ואין צורך להוכיח לי שהיו - כנראה שהיו ולא שמתי לב. חבל) - אבל בסופו של דבר לעורכים יש חיים מסתבר, וזכותם לרצות לפרוש. לגבי תחליף - אני לא כל כך אופטימי. גם אני הייתי שמח אם האתר היה נשמר גם במתכונת תגובות על חדשות, כי גם זה משהו, וגם כי אני לא מתרגש מבלוגים כתחליף לאייל. כי בלוג זה דבר נחמד (וגם אני מתחזק איזשהו בלוג נטול צופים אי שם בבלוגוספירה), אבל זה מדיום שונה לחלוטין - בבלוג עומד בעל הבלוג לבדו מול קהל מצומצם של מקסימום כמה עשרות, ומנסה במיטב כוחותיו "לקלוע לטעמם", ללא דיון מעמיק-אם כי קנטרני, ללא גיוון כותבים וכו' וכו'. אולי יש מקום להקים מעין "בלוג-על". כזה שירכז קישורים לבלוגים, ובו קבוצה של אנשים יכתבו מאמרים מדי פעם (או מתוך הבלוגים שלהם שיקושרו בצד, או חדשים, ובו יהיה אפשר לכתוב תגובות. נו, על מי אני עובד - מעין חיקוי צ'יקמוקי לאייל (אם מישהו מוכן להרים את הכפפה הביצועית אשמח, היכולת הביצועית שלי בעולם זה מסתכמם בלפתוח בלוג בישראבלוג, אבל אשמח לתרום בצד התוכן, העיצוב, הניהול או מה שזה לא יהיה). היו שלום, ותודה על הדגים, אנשים יפים. |
|
||||
|
||||
"אולי יש מקום להקים מעין "בלוג-על". כזה שירכז קישורים לבלוגים, ובו קבוצה של אנשים יכתבו מאמרים מדי פעם" יש כזה - "רשימות" 1. וגם הוא נסגר בימים אלה. אוף. 1 - http://notes.co.il
|
|
||||
|
||||
וגם גרייפס, שהיה קצת יותר מוצלח, נסגר1, ובלוגלי מאיים להסגר2. |
|
||||
|
||||
רשימות הוא לא אגרגטור של בלוגים, הוא סתם פלטפורמה שמאפשרת פתיחת בלוגים (כמו ישראבלוג). למרות שהיו שם פה ושם הברקות (כמו הבלוג של עידן אלתרמן1), אתה לא תמצא אותי מזיל עליו דמעה - רוב הכותבים שם נמנו על קהילות השמאל הפחות ציוני ונהנו בעיוורונם לשפוך את חמתם על המיינסטרים, ואפילו לא עשו את זה בצורה מנומקת או משכנעת אלא סתמית. אין לי דוגמא לדבר כזה בעברית, כיוון שהיחידים שאני מכיר שפועלים ככה הם אתרים של בלוגרים לבנוניים שכותבים בלוג במשותף בקבוצה של כ-15 איש (מעין שריד (שאני קורא פעם בחצי שנה) למידע שחיפשתי אי שם במלחמת לבנון השנייה בין ההפגזות). |
|
||||
|
||||
תמיד יש את פורום ארץ הצבי... |
|
||||
|
||||
אם זו היתה אמורה להיות עקיצה, לא קלטתי, כיוון שאינני מכיר את הפורום ההוא. (נכנסתי הרגע, ושני הדברים הבולטים שקלטתי ברושם ראשוני הם עיצוב מזעזע וכואב לעיניים וריבוי כותרות צועקות עם גוון פוליטי-ימני משהו. אם זו העקיצה (כתגובה למה שכתבתי על רשימות) - הרי שלפי התרשמותי(הדלה, הייתי עסוק בקריאת דברים לא פוליטיים ויותר מעניים באייל), אתר רשימות הפך (לצערי) למעוז השמאל הלא-ציוני, מעין מקבילה לערוץ 7 ובשבע שמייצגים את הימין היותר "נוער גבעות". ואני? אני כולה אזרח ציוני קטן ופשוט עם דעות מרכז-שמאל שלא חושב שיש טעם להיות צעקן סתם בשביל הכיף). |
|
||||
|
||||
לא עקיצה לך, אלא רפרנס להיסטוריה של האייל - פורום ארץ הצבי הוא מעין ספין-אוף של האתר, שהוקם על ידי כמה אנשים שפרשו מהאייל (לא נכנס לנסיבות סביב הפרישה, רק נגיד שזה היה בגללי). הוא אכן הפך לאתר מרבץ ימני בעיקרו, ולא נכנסתי לשם כמעט אף פעם (למעט רגע לפני פרסום התגובה הקודמת, כדי לוודא שהוא אכן עדיין קיים). מכיוון שאתמול גיליתי שהדעות הפוליטיות שלי כרגע תואמות יותר מכל את אלו של בל''ד, אני מעדיף כרגע שלא להכנס לדיון בנושא כן-ציוני לא-ציוני. אסתפק באמירה שחרף העובדה שלעיל, אני עדיין רואה בעצמי ציוני. |
|
||||
|
||||
מה קרה אתמול? והאם זה קרה אצלך או אצל בל"ד? _________________ ברקת, מנותקת. |
|
||||
|
||||
אני עובד על מאמר, ולצורך העניין קראתי כמה טקסטים, ביניהם ראיון עם ח''כ זחאלקה, ומשם זה הוביל אותי לעוד כמה פרסומים שלהם. לפחות על בסיס הפנים שהם מראים לציבור דובר העברית, אני מסכים עם העקרונות שלהם יותר מאשר עם כל מפלגה אחרת. |
|
||||
|
||||
כולל זכות השיבה? |
|
||||
|
||||
זכות השיבה היא גולם שכל אחד רואה בדרך אחרת. כדי לייצר איזו שפה משותפת כדאי לשאול שאלות קונקרטיות -ממוקדות. למשל לשאול את זחלקה האם בזכות השיבה הוא מתכוון לחזרתם של תושבי בלד א-שייך לבתיהם ופינוי היהודים שגרים שם (בלד א-שייך=תל חנן). יש לי ניחוש מסויים מה הוא יענה: לא שצריך לפנות את תושבי תל חנן. |
|
||||
|
||||
תגיד, אתה אשכרה רואה 10 מיליון פלשתינים חוזרים לכאן? ואיפה תשכן אותם? ויש לך, במקרה, אזרחות זרה? |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי. בכל עניין זכות השיבה יש הרבה ניפוח והפחדה עצמית. ביילין התייחס לנושא והעריך שיחזרו פחות מ-100.000 וכמובן לא מה שכרוך בפינוי ישובים. הדברים כבר נידונו באופן לא רשמי וברור גם לפלסטינאים שהפתרון לבעיית הפליטים יהיה בנוי מהכרה בחלק שלנו בהווצרות הבעיה ומפיצויים. אפילו אם הפלסטינאים יכריזו שלא יחזור אף פליט, תהיה התנגדות ענקית וזעקות שבר על קץ מדינת היהודים. ינסו לקשור את העניין לרכוש היהודי בעירק, במצרים ואני מקווה שגם לא במרוקו ובאירופה המזרחית והמרכזית. יהיה צורח כמובן להתייחס לבעיה של הנפקדים הנוכחים. |
|
||||
|
||||
באמת צריך לקשור את העניין לרכוש היהודי בעיראק, במצרים, בסוריה ובלבנון. |
|
||||
|
||||
זה כמו לקשור את עצמך לעמוד הפינה כדי שבשום אופן לא תוכל להגיע למרכז. קח מהמדינות שמנית את הקיצונית ביותר והענק לה זכות וטו על כל תהליך. כדי שתהיה בטוח יותר שמא הקיצונית הזאת עוד תסכים ואז לא תהיה לך ברירה אלא להגיע להסכם, אני מציע שתצרף גם את תימן ואם יסתבר שהיו יהודי איראן שנטשו שם רכוש, הרי לך מסגרת בטחון מפני אפשרות של הסכם שלום שיסכן את ארצישראל. |
|
||||
|
||||
בצורה מוגבלת משהו, לפחות בטווח הבינוני. אני חושב שגם הערבים מודעים לכך שאי אפשר לשפוך לתוך השטח הזה מיליוני אנשים בלי שכל המערכות יקרסו. לאף אחד אין אינטרס כזה. |
|
||||
|
||||
(תיקון: צורה מוגבלת *מאוד*). |
|
||||
|
||||
אוקיי, אז ההבדל (המיידי) בינינו הוא שאתה מאמין שלערבים אין אינטרס לגרום לקריסת המדינה, בעוד שאני בכלל לא בטוח. לגיטימי. |
|
||||
|
||||
יש להם אינטרס לגרום לקריסת מדינה שהם עצמם יהיו הרוב בה? למה שיהיה להם אינטרס כזה? (השאלה נשאלת בהנחה שאין לך השקפות גזעניות מסוג "לערבים אין הגיון ומצידם שישרף העולם") |
|
||||
|
||||
יש להם אינטרס לגרום למדינה הנוכחית לקרוס ולהקים במקומה מדינה חדשה, אולי תחת חסותם של השכנים. אני לא חושב שזה חסר הגיון, אלא מונע מאותו הגיון שבגללו הפלסטינאים בחרו בטרור בשנות האלפיים למרות האסון שזה הביא עליהם. |
|
||||
|
||||
הבעייה פה היא פרדוקס הערימה, אם מדינת ישראל תודיע שהגירת ערבים לשטחה מותרת. ונניח שהם יקבלו זכויות אזרח כעבור שנה, אז לרבים מהערבים במרחב שמסביבנו יהיה אינטרס להגר למדינת ישראל, בדיוק כמו העובדים הזרים, רק עם אזרחות, ולמדינה שמדברים בה את שפתם ושפה נוספת קרובה אליה. הערבי הראשון לא יגרום לנזק כמובן, גם לא הערבי המאה אלף, אבל הערבי המליון יהיה כבר בעייתי וה10 מליון יהיה בעייתי מאוד, אבל עד שהתנאים במדינת ישראל לא יתדרדרו לתנאים בשטחים, במצרים או בירדן הם ימשיכו להגיע, וזה יהיה הרבה אחרי היום שבו מבחינתך המדינה קרסה. |
|
||||
|
||||
כי ערבים, הם כמו גרגירי חול - ממש כמו בפרדוקס הערימה! אפשר פשוט לספור אותם, ולא צריך באמת להעניק להם התנהגות מורכבת יותר כמו בני אדם (איפה הם יגורו? האם המהגר השלושים אלף ירצה את המהגר השלושים אלף ואחד? כל הערבים אותו דבר? למי אכפת?! הם גם ככה לא בדיוק בני אדם) |
|
||||
|
||||
מה שיקרוס יהיה לא רק המדינה, אלא כל סיכוי אחר לקיים איזשהו סדר ציבורי בשטח שבין הירדן לים. |
|
||||
|
||||
זה יכול להיות דיון מעניין, אבל כמובן לא כאן. |
|
||||
|
||||
זו בדיוק הטרגדיה - הפער בין מה שהם מראים לציבור דובר העברית ומה שהם מראים לציבור דובר הערבית ומכיר האסלאם. |
|
||||
|
||||
זה מעניין. אשמח אם תוכל להראות לי דוגמה לפער הזה. דווקא הדברים שבמצע שלהם שנוגעים לפוליטיקה הפנים-ערבית נראים מאד מתקדמים וחילוניים להחריד עבור מוסלמי או איש חמולה. |
|
||||
|
||||
זה מה שזכור לי מתקופת הבחירות. מכיוון שבשבועיים הקרובים אין לי את הזמן לנבור בחומרי תעמולת בחירות (כמו גם לכתוב תגובות ארוכות באייל) או לרענן את הערבית שלי (השחוקה גם ככה), זה יצטרך לחכות (אבל אשמח לעשות זאת מתישהו, אם זה ממש בוער בעצמותיך). |
|
||||
|
||||
גם אני אשמח אם תוכל לעשות כן. נחמד להצטייד בתחמושת עובדתית כנגד תומכים עיוורים של כל תנועה שהיא. אני מודה לך מראש. |
|
||||
|
||||
פתחתי אותו כרגע וראיתי את גדעון ספירו ואורי אבנרי. אולי האחרים שם ימניים לגמרי, אבל אורי אבנרי וגדעון ספירו מספיקים להחזיר לאתר את הכאילו איזון. |
|
||||
|
||||
לפני כמה ימים מישהו השאיר את הקישור הזה, איפה אפשר לראות את ההמשך? http://web.archive.org/web/*/http:/www.haayal.co.il (מ2005 עד היום)
|
|
||||
|
||||
עוד סיפור אחד של אהבה לפני שסוגרים את האורות עוד סיפור אחד של אהבה שיוצאת מבין השורות עוד לחישה אחת קטנה לפני שהולכים אל הבתים זכרונות מן הפגישה הראשונה כשהצטלבו המבטים פעם את בוכה, ופעם את צוחקת מזילה דמעה, כי זה הזמן ללכת לכל האהבות יש סוף והתחלה נפרדים רק במבט, בלי לומר מילה ---- ובכל זאת אני אגיד מילה. האייל הקורא דומה קצת לסדרה משובחת (נניח, סיינפלד) - אוסף של כותבים, קוראים, ותחומי עניין שהתאגדו לכדי יצירה ייחודית ומקורית. כמו אחרים, אני מרגיש שזהו סוג של בית. יש לציין שהתרומה שלי הייתה מיקרוסקופית והסתיימה מזמן. אבל מידי פעם, הייתי מהרהר מה היה קורה אם הייתי כותב כך ולא אחרת. האם דורון שדמי היה נוכח בטעותו, פורש מן המתמטיקה, ומצטרף להרי קרישנה? האם ענקי הסלולרי היו מבטלים את האייקון המיוחד לסמיילי? האם יהונתן אורן היה פותח במסע נקמה אפי בסגנון קיל ביל? אין לדעת. אבל ככל שעובר הזמן, אני מהרהר בכך פחות ופחות. כמו בסדרה, גם כאן יש דעיכה טבעית. לכן אני חושב שההחלטה לסגור את האתר היא נכונה. ובכל זאת כואב הלב. אז המון תודה לעורכים, לכותבים וכמובן בל נשכח את כל אלו שלא הפריעו (תגובה 133817). היו שלום. |
|
||||
|
||||
הנה כי כן, עוד אייל אלמוני נזרק אל ערימתם של אלו אשר לא השכילו להגיב כלל ובחרו שלא לתרום מקולם לקלחת הדיונים הערים. אני מרשה לעצמי לדבר בשמם של חברי לקבוצה ולציין שאנו מקווים כי באי עשייתנו זו ובחוסר נקיטת היוזמה המינימלית שעמדה בכל עת לרשותנו במרחק לחיצות כפתורים, לא החשנו את בואו של המפעל הזה לקיצו. מורתי הצעירה לפיסיקה תיכונית כתבה לי בהקדשה לספר כי "הידע הוא העושר הגדול ביותר של האדם". האייל הוא עבורי ועבור רבים אחרים תזכורת איתנה לכך - אנו, אשר עוד לא נזדמנה לדרכנו האפשרות לחזות בווכחנות אינטליגנטית רבת משתתפים מתחוללת מול עיניהם המשתאות, אלא מעל דפי אתר אינטרנט זה. אני מתקשה להאמין שישנו עוד אתר כדוגמתו1, המהווה מקום התקהלות של מוחות מוצלחים אשר פעילות אינטלקטואלית היא להם לחם חוק והגות פורה ומפרה עצמה ואחרים, היא חלק נכבד מעולמם הפרטי. דעו, כי כל גווני הקשת אשר הספקתם אתם - עורכים, כותבים, מגיבים - לפרוש מול קהלכם הוירטואלי בעמל רב, מהדהדים חזור ושוב במוחותיהם של רבים ואף מנחים את דרכי פעולתם, התנהגותם וכמובן חשיבתם. האדם - בכל רגע נתון - הוא סך כל המידע החושי שנקלט, עובד ונאצר בקרבו וכל כתביהם של אחרים אשר קרא המתארים מידע מעין זה, עד התחולל אותו רגע בחייו. בטפסי מעלה אל עבר פסגות הרים, לא אשכח את הנשימות המרעננות שלקחתי בדרכי לשם, בעת שהותי בתחנות השונות. האייל הקורא הוא אחת מהן וחשיבותה תתגלה רק בהתסכלות רטרוספקטיבית לאחור, עת תפקוד את מסע החיים אותה ישורת אחרונה. אני מוצא נחמה בכך שלאחר גוויעתו של האתר, יחקק רישומו על פני הרשת, שכן כל עוד יוותר הארכיון הענף - והמשובח על פי רוב - זמין לרשות באיה, אשרינו כולנו. למדתי רבות, נהנתי מאד ויותר מכך, הושפעתי עמוקות. תודה. -------------- 1אני טועה? אם כן, אשמח אם תאירו את עיני, אפילו באנגלית. |
|
||||
|
||||
חברה מארה"ב מנסה לשכנע אותי זמן רב לצלול לאתר הבא: אולי תמצא בו נחמה |
|
||||
|
||||
גם אני הייתי בעיקר פאסיבי באייל, אמנם הגבתי פה ושם אבל אף פעם לא התמדתי לאורך דיונים שלמים. אני עדיין זוכר רגע לפני שנים רבות, כשעוד הייתי צעיר (צעיר יותר) ועדיין הייתי תחת הרושם הזה שאני הבן אדם הכי חכם בעולם, מחשבה שנבעה מכך שכנראה שבסביבתי המצוצמת באמת הייתי הכי חכם. ויום אחד הגעתי במקרה לאתר עם עיצוב משונה, ושם גיליתי שאני אפילו לא כשיר להשתתף בדיון. קראתי מאות תגובות בכל מאמר בשקיקה, מלא התפעלות לנוכח החוכמה, השנינות והידע הנרחב של המגיבים. אני לא יודע אם אפשר להגיד שלמדתי משהו קונקרטי כי אני לא זוכר אף פרט מאותם דיונים שקראתי לפני שנים, אבל למדתי את העובדה המנחמת שיש ציבור לא מבוטל של אנשים כמוני. עברו שנים ואני התבגרתי, מאז כבר הספקתי להכיר אנשים אינטילגנטים גם בחיים האמיתיים, אבל אני תמיד אזכור האייל כצוהר ראשוני לעולם ולאנשים שלא ידעתי שקיימים לפני כן. הצער היחיד שלי הוא שבמשך כל שנותי עם האתר הזה בעיקר הייתי צופה מהצד ולא העזתי להצטרף אליו כחבר מן המניין. תודה רבה לכל העורכים, הכותבים והמגיבים. אין לכם מושג כמה השפעתם עלי במהלך השנים. |
|
||||
|
||||
היה מעניין וכיף. דווקא נראה שבזמן האחרון האתר קצת מתייצב... בכל מקרה, תודה לכולם וסליחה לכל מי שנפגע ממני. מי שמעוניין, אני כותב ב http://smiley.blogli.co.il/ |
|
||||
|
||||
היה אתר מעולה. כתבתי בעבר תגובת סוף דיון גנרית 1, כדי שכל דיוני האייל יסתיימו באדמה משותפת, למען הסדר הטוב. לצערי התגובה אבדה לנצח במעמקי האתר, ולא אוכל לקצר אליה פתילים פתוחי קצוות. |
|
||||
|
||||
עצוב, כל כך עצוב. אמנם בארבע השנים האחרונות אני כמעט ולא מגיב באייל, אבל המשכתי לעקוב, ובדיוק בזמן האחרון אני בתנופת קריאה מרשימה - נשארו לי רק עוד 13 דיונים ב"דיונים שטרם קראת" כדי לנקות את השולחן! אוי, וגם בדיוק תכננתי לחזור לכתוב: למי אספר את דעתי על "The Music Instinct", שאני קורא עכשיו? 1 איך הלך לי התירוץ לנסות לראיין את יוני רכטר, בשביל מאמר שחשבתי לחבר? עצוב, כל כך עצוב. האייל היה, ועודנו, אחד מהגורמים שעיצבו את חיי. קצת מביך אותי עכשיו להודות, אבל עד גיל יחסית מאוחר (הרבה אחרי הצבא) פלירטטתי עם רעיונות, שהיום הייתי קורא להם מיסטיים, אודות החיים, המוות וכו'. חד משמעית - רק בזכות האייל השטויות האלה יצאו לי סופית מהראש, והפכתי לפיזיקליסט (או איך שלא קוראים לזה) הגאה שאני היום 2. למדתי מהאייל המון. מדגם זעיר - במושגים "סימולקרה", "מיזוגניה" ו"חוק גודווין" נתקלתי לראשונה דרך האייל. בזכות האייל שיפרתי לאין ערוך את יכולת הכתיבה שלי, ובזכות תקופתי כעורך, גם את היכולת לבחון טקסטים בעין ביקורתית ובאופן מדוקדק. שני הכישורים האלה עוזרים לי כמעט כל יום בעבודה האקדמית שלי. אני גאה גאווה גדולה בתשעת המאמרים שחיברתי לאייל, ותמיד שמח כשמישהו ממכריי שואל אותי "תגיד, זה אתה כתבת את המאמר הזה באינטרנט?" באייל התקבץ אוסף של אנשים מדהימים. אין, ולהערכתי גם לא יהיה, עוד מקום ברשת העברית עם כאלה דיונים רחבים ועמוקים, שעוסקים לא רק בנושאים הלעוסים הסטנדרטיים, אלא גם בזמר עברי, מתמטיקה, גידול ילדים, היסטוריה, בלשנות, ספרות, ועוד, ועוד ועוד. אבל די עם ההגיגים הסנטימטליים, בואו נעבור לפסים מעשיים. קברניטי אייל יקרים, מה דעתכם שנהפוך את הרקוויאם הזה להזדמנות שכולנו השתוקקנו אליה, לשמוע את ההספדים אודותינו בעודנו בחיים? אני הולך לחזור פה על דברים שכבר נאמרו, אבל בכל זאת. אין ספק שבעידן הבלוגים האטרקטיביות של האייל כבמה לפרסום מאמרים פחתה פלאים. בצירוף מקרים דווקא מוצלח, העבודה הכרוכה במאמרים (סינון, עריכה, הגהה, קשר עם המחברים, חיפוש תמונות, ובטח עוד דברים) היא החלק הארי מעבודת המערכת, למיטב זכרוני. אם משאירים את האייל רק עם עדכוני חדשות וסקרים, העבודה הכרוכה בו מצטמצמת, דומני, לשלוש מלאכות: (1) העלאה של עדכוני החדשות והסקרים; (2) ניטור תגובות; (3) תחזוקה טכנית (תוכנה + חומרה). זה אולי לא כל כך הרבה עבודה. אני מתנדב לחזור ולהשתתף בנשיאת הנטל של מלאכות (1) ו-(2), ולעשות כמיטב יכולתי גם בשביל (3); אולי עכשיו, אחרי שכולם ראו שאתם מאיימים ברצינות, עוד איילים (המקובלים עליכם) יתנדבו אף הם. כדי לצמצם את עול הניטור, אפשר לחייב את המעוניינים להגיב להירשם קודם לאתר. נכון, דובי - אייל בלי מאמרים הוא באמת לא האייל שהגית, אבל הוא עדיין יהיה פנינה ברשת, ואם הוא לא יהיה נאה בעיניך, אתה ממש לא חייב לבקר בו :-). אני לא רואה שום בעיה רצינית עם המראה או הממשק של האתר. כל מי שחושב שהאייל נראה מיושן (במיוחד אתה, טל) מוזמן להציץ ב- http://craigslist.org , שמנקז תנועה גדולה בוודאי אלפי מונים מהאייל, וכמעט ולא השתנה במראהו מאז שעלה לרשת ב-1996. ההצעה לפתוח פורום חילופי לפליטי האייל לפי דעתי לא תעבוד. חלק מהגדולה של האייל טמון בעושר הארכיוני הפנומנלי ובמנגנון הטכני הייחודי שלו; אם אלה יאבדו, זה פשוט לא יהיה אותו הדבר, וחלק ניכר מהאיילים (כולם?) יתפזרו מהר מאד. חברי מערכת יקרים: עשיתם בהתנדבות עבודת קודש שוחקת, אבל אולי דווקא הקירבה היתרה שלכם לאייל מונעת ממכם לראות עד כמה הוא עדיין נהדר. בתור מי שבשנים האחרונות קורא בדרך כלל דיונים בעיכוב של כמה ימים לפחות, אני לא נתקל ברפש שטרחתם להעלים בעוד מועד, אלא רק בתגובות היותר ענייניות ואדיבות. זה יהיה פשוט פשע לעצור כאן. אולי תחשבו שוב? בבקשה? _______________ 1 דעתי בקיצור נמרץ: אכזבה גדולה. 2 ואם אצטרך לציין אדם אחד שתרם במיוחד לשינוי הזה, הרי שזהו שכ"ג. שוב תודה, שכ"ג. |
|
||||
|
||||
אנחנו לא מאיימים. זו לא קריאה לעזרה. האייל נסגר. אני בטוח שאם תהיה מעוניין תוכל להגיע להסדר עם טל על שימוש במנוע של האייל להקמת אתר חלופי, בהתאם למתווה שאתה מתאר (עדיין יש לפחות אתר אחד שעוד משתמש במנוע הזה, אז אני מניח שטל לא הוציא אותו לגמרי לגמלאות). אבל אני מאמין שאני מדבר בשם כל המערכת כשאני אומר שאין דרך חזרה. האייל כ''האייל'' הגיע לסוף דרכו. |
|
||||
|
||||
מה לגבי האפשרות להקים אתר חדש באותה מתכונת ("האייל הכותב") שינקז את התעבורה מהאייל באופן רשמי, נאמר ע"י קישור מהעמוד הראשי? |
|
||||
|
||||
לדובי ולעורכים: התפתח פה דיון פעיל ואינטנסיבי עם הצעות להמשך הדרך, אז אולי תתנו הארכה מעבר לשבועיים? אולי אפשר משהו בסביבות שלושה שבועות עד חודש. |
|
||||
|
||||
בשעות האחרונות הדיון דווקא נעצר, אולי כולם מתחילים להרגע ולהתרגל למצב. |
|
||||
|
||||
נו, היה שווה לסגור כדי לקבל תגובה ארוכה שלך... * בימיו הראשונים של האייל (הייתי קוראת סמויה לא מעט זמן), הייתי קוראת ונרעשת מן האוף-טופיקים, בעיקר בתשובות לסקרים שהסתעפו והלכו. בלבי צחקתי נורא על הגיקים האינטלקטואלים ועל הדיונים הארכניים שלהם. עד שהבנתי שגם אני פחות או יותר כזו, והבדיחה נגמרה. * לי הלך התירוץ (לנסות) לראיין את בני הנדל. היו עוד 2 נושאים לפחות שחשבתי לכתוב עליהם מאמרים, אבל נכון לעכשיו גם הבלוג האישי-מקצועי שלי מוקפא (עייפות החומר), אז אין סיכוי. |
|
||||
|
||||
לקח לי כמה זמן להבין למה את חושבת שהבן שלך הוא נדל. |
|
||||
|
||||
בני אומנם כיכב פה לא מעט, אבל למען הפרוטוקול מדובר ב בני הנדל [ויקיפדיה] (בעיקר רציתי לדבר איתו על "שבשבת" ו"חוגה"). |
|
||||
|
||||
2 העונג היה כולו שלי. אני נמנע מלציין שמות של אנשים שהשפיעו עלי, כי בטוח אשכח כמה, אבל הם בטח יודעים. אתה אחד מהם, והמאמרים שלך היו מצויינים בעיני. |
|
||||
|
||||
ראשית כל, תודה על השנים הנפלאות. ותודה על היוזמה שהיתה. ותודה על ההשקעה. אני הצטרפתי לאייל באמצעו, וחשפתם לי עולם אדיר1. בדומה לאחרים כאן - המאמרים לא היו בשבילי העיקר. למעשה, את רובם לא קראתי כלל. הייתי עוברת ישירות לתגובות. העיקר מבחינתי הוא הדיונים, ולזה - צר לי, אין תחליף. בלוגים אינם תחליף בעיני, אני קוראת בהם הרבה2 אבל הם אינם מאפשרים דיונים רחבים וארוכים כמו באייל. ואינם מאפשרים מעבר מנושא לנושא אגב דיון, כפי שקורה באייל. אתה לא יכול לעבור נושא כשאתה נמצא באכסניה של מישהו, ואתה גם לא יכול לנהל דיונים של מאות ואלפי תגובות. גם פורומים אינם ממלאים את מקום האייל. ככל הידוע לי אין מערכת פורומים שבה אתה עשוי להתדיין על כל נושא שבעולם, ואין מערכת שמאפשרת דיונים ארוכים כל כך. אני מצטרפת לרעיון שהועלה, להשאיר את המערכת כך שתעלה עדכוני חדשות. אני משערת שגם כל אותם בלוגרים יכולים לשלוח מדי פעם מאמר, אבל זה לא הכרחי בעיני. זה האתר שלי ואפילו יש שם קישור לבלוג, אבל אין שם כלום, עדיין3. 1 וגרמתם לי לבזבוז זמן עצום אגב כך. 2 ושם דווקא כן קוראת את המאמר. 3 לו הייתי מבזבזת פחות זמן באייל, אולי היה שם משהו :) |
|
||||
|
||||
אמנם לא הייתי כאן הרבה זמן, אבל שנתיים של חניכה (דרך חונכים שגילם הממוצע צעיר ממני) לעולם השיח המקוון, בהן היה האתר מחובר בצינורית לוריד שלי (ואפילו הגעתי לאחד המפגשים), אינן דבר שנשכח. עידן הבלוגים ומותה של האלמונימיות - נשמת אפו של האיל - בשנת 2007 כנראה באמת יתרו את המקום הזה, ובכל זאת, זוהי הידיעה הלא-שמחה של היום. היו שלום ותודה בשם כל ישויותי הוירטואליות. |
|
||||
|
||||
חבל על דאבדין ולא משתכחין. |
|
||||
|
||||
בשם עשרת המגיבים המזדהים כיוסי (על פי הערכה גסה), תודה למי שיזם, ערך, תחזק, כתב, והגיב. (ומה עושים עכשיו עם השעה הנוספת בכל יממה? בטח השבועות הקרובים יעברו בקריז) |
|
||||
|
||||
כמו כל מכור אמיתי, אתה לא תבחל בתחליפים, לא משנה כמה איומים (כלומר, אני צופה עליה בקריאת הטוקבקים של ynet). |
|
||||
|
||||
גם עלי, כמו על רבים כאן, האייל השפיע רבות. כאן פגשתי את חברתי הראשונה, כאן השחזתי את תער הויכוח שלי, כאן פגשתי בססמולנים ארורים שנים לפני שגיליתי שאני מוצא עצמי מסכים איתם, וכאן נוכחתי בתהליך ההתקרנפות של הליברליזם הישראלי, שנים מספר לפני שזה נעשה בהיר לחלוטין בשטח. ולמרות שניסיתי שלא לחזור לכאן לאחר מכן, לא יכולתי לברוח מן האבן השואבת, וחטאתי בתגובות בשם בדוי, שאני מניח שכבר ידוע למי שהיה ערני דיו. אני מעריך מאד את העבודה שהשקעתם באתר, ומקווה שפרוייקטים חדשים שלכם יצליחו גם הם להטיל צל ענק שכזה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בתור עוד אחד משורצי המעמקים אשר מגיבים פה לראשונה, תודה רבה לכם על כל הדיונים המרתקים על פיסיקה, חישוביות, אבולוציה, אומנות, פילוסופיה, אקטואליה, ובעצם - פשוט תודה על כל הדיונים שהתקיימו פה. למדתי המון, ואף יותר מכך - אם הטוקבקים בynet גרמו לי לאבד את תקוותי באנושות, הרי שהדיונים באייל החזירו לי את האמונה שעוד יש לנו עתיד. אז תודה, עוד אלמוני |
|
||||
|
||||
היו כאן דברים טובים ומעניינים. העשרתם אותי. אהבתי מאוד את המערכת של טל ואת השיפורים שנוספו לה לאורך השנים. תודה ושלום. |
|
||||
|
||||
גם אני מקוראיו הראשונים של האייל, בהיותי מיודד עם חבורת המייסדים עוד טרם הולדת האייל. נהניתי לקרוא ולהתדיין, ופה ושם אפילו לכתוב מאמר או לחוד חידה לאיילים, בעיקר עד שנת 2003. אני מסכים שהאייל היה והינו אתר ייחודי מבחינת איכות הדיון שמתאפשר בו, גם טכנית וגם תוכנית. איני יודע אם יקום לו מחליף, אבל אם לא יקום, הרי יהיה זה משום שלא ירצו בו מספיק. תודה לכל העושים במלאכה, ונתראה ברחבי הרשת. |
|
||||
|
||||
אני עדיין מקווה שכמו בפעמים הקודמות שבהן האייל כמעט נסגר, תימצא גם הפעם נוסחה שתאפשר להשאירו פתוח, כך או אחרת. כמו שכבר אמרו פה, המיוחד באייל הוא הדיונים מרחיבי הדעת והאופקים בין אנשים מקצוות פוליטיים ומקצועיים שונים של החברה, שכנראה לא יהיה להם שום פורום אחר להיפגש בו ולהחליף דעות 2. מהבחינה הזאת סגירת האייל היא אבידה אמיתית. אז אולי בכל זאת?... אבל למקרה שזה אכן הסוף- תודה, שלום, ואיחולי חיים נפלאים לכולכם. 1 "כבר במאה השמינית, על שפת הנהר הצהוב, ישב משורר שידע את מלת הסיום"- למה יש לי הרגשה שזה היה משהו יותר מכובד מ"אוי"? 2 לולא חגיגיות המעמד, הייתי כנראה "מבקשת" פה מדובי הבהרה בעניין תמיכתו במדינה דו-לאומית... אז הנה ריב אחד פחות. |
|
||||
|
||||
הבהרות בבלוג שלי, אם תרצי. (אגב, יצא לך לראות את הטוקבק הראשון לטור שלי ב-Yנט?) |
|
||||
|
||||
אולי באמת אציץ פעם, לבדוק מה אתה מבשל שם מאחורי גבנו.. ובעניין הנקודה השניה שלך, עכשיו ראיתי. וזאת הזדמנות טובה בשבילי להתנצל לפני כל מי שאי פעם נפגע ממני באייל- לא התכוונתי לפגוע, ואני מצטערת אם זה מה שיצא. ושוב: כל טוב לכולכם. |
|
||||
|
||||
גיליתי את האייל בימיו הראשונים, בהיותי כבן 16 או 17. מאותו הרגע נשאבתי אל תוך הררי המילים, הדיונים והויכוחים, תוך שאני מבלה שעות על גבי שעות אחרי בית הספר התיכון בקריאתם ובתגובה עליהם - ראשית כאנונימי ולאחר מכן בשמי המלא. אני חושב שאני יכול לייחס בגאווה לאייל חלק מסוים בעיצוב דעותי בצעירותי, גם אם לא עלו תמיד בקנה אחד עם הדעות של עורכי האתר ורוב כותביו. הייתי נכנס לאייל כדי לקרוא על נושאים שמעולם לא נחשפתי אליהם, שמעולם לא חשבתי שיעניינו אותי. וקראתי בשקיקה. אפילו בזמן הצבא, הייתי חוזר בסופי שבוע (באותם סופי שבוע בהם הייתי חוזר...) ונכנס כדי להתעדכן ולראות מה חדש באייל. אבל בשלב מסוים, קצב עדכון הכתבות וקצב התגובות באייל נעשה מוגזם מדי עבורי, והרגשתי שאני לא יכול לעמוד בכך, מבלי לבזבז חלק ניכר מהזמן ביום. אפילו לעקוב אחרי דיון יחיד בכתבה יחידה נעשה למשימה בלתי אפשרית למי שזמנו היה יקר לו. וכך הפסקתי להיות קורא ומגיב פעיל, אך בשום שלב לא איבד האייל את הפינה החמה בלב שהוא הצליח לתפוס אצלי. הדברים שכתב דובי על שינויה של תרבות האינטרנט באים לידי ביטוי מבחינתי בכך שאת הידיעה על סגירתו של האייל, קראתי הבוקר ב-Ynet. עוד זכורים לי הימים שהאייל היה דף הבית שלי, ול-ynet הייתי נכנס רק מדי פעם. תודה לכל מי שאחראי למפעל הזה, היה נחמד מאוד. |
|
||||
|
||||
הגיע הזמן. אין לכם מקום באינטרנט |
|
||||
|
||||
רשע, מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם. לכם ולא לו. אף אתה אמור לו: בשביל מה אתה נדחף לאייל ברגע האחרון? תסתום ותחגוג בפינה האפלה והמעופשת שלך בשקט, ובלי להפריע לשכנים, יא פאתט. |
|
||||
|
||||
לא הבנת. זה היה ניסיון, בהפוך על הפוך, לגרום לעורכים להמנע מהחלטתם זו, האיומה. |
|
||||
|
||||
אתה לא הבנת. הוא מנסה לגרום לאחרים להשמיץ אותו כי זו ההזדמנות האחרונה לתבוע. |
|
||||
|
||||
בתור מגיב שוליים נוסף רציתי רק לומר תודה. בזכותכם ביליתי שעות מעניינות רבות מאד במקום ברשת שאינני מכיר דומה לו, ולמדתי המון. |
|
||||
|
||||
גם עלי נפלה הודעת הסגירה כרעם ביום בהיר וחיכיתי עד שייתם שלב ההכחשה. הרעם – בשל התרומה המשמעותית של האתר למי שהנני עתה. אני מתקשה לחשוב על עצמי כיום, ללא הידע העצום ויכולות הניתוח והטיעון המשופרים שרכשתי באתר. אני מתעצב לחשוב על המבודדים אינטלקאטואלית, כמו גם על המתבוססים בהגיונם הפרטי (+ אולי עוד כמה חברים לשלושה בלוגים מצומצמים אליהם הם מנויים), שעשויים שלא לדעת עוד שאפשר יותר, הרבה יותר. יש לי עוד הרבה דברי רגש וכיבודין לסעיף זה, אבל הדברים כבר נכתבו היטב מעלי ולכן רק אוסיף שעבורי הידע ותרבות השיחה ב"האייל הקורא" היו עבורי יותר מאשר כל שאר מה שקראתי וכתבתי ברשת. כמו אחרים, איני רואה דבר שאפילו מתקרב לפינה איכותית יחודית זו, גם בתקופותיה היבשות. הרעם הופיע ביום בהיר, שהרי לא התקדרו השמים בעבים בנוסח: "דרושים עורכי מאמרים נוספים" (למעט מקרה בודד שאני זוכר – דיון 2983) "דרושים מסנני תגובות עפ"י הנחיות" "דרוש מימון לאתר לשם שכירת עורך במשרה חלקית למשך חצי שנה" " האפשרות ליותר מתגובה ביום תיוחד למנויים בתשלום ולמי שפירסמו באתר שלושה מאמרים או שהתפרסם מאמר שלהם באתר בשנתיים האחרונות" "מעתה יופיעו באתר בעיקר חדשות ופעם בשבועיים הפנייה למאמר לשם דיון בו", "מי שמאמרו יפורסם, יהיה גם רשאי ואחראי על פסילות התגובות" או "להמשך תפעול האתר דרושים רעיונות חדשים, ואלו הם האתגרים:..." אך כאלו לא הופיעו, ולכן הודעת הסגירה אינה רק מעציבה, אלא גם תמוהה. ייתכן שמי שעשו במלאכה החשובה, ולהם נתונה תודתי העמוקה לעד, נשחקו, או שהם כבר לא מצאו את הזמן למשימה והחלו לראות את המפעל המבורך הזה דרך משקפי מועקתם המתמדת. אולי יש כאן גם חשש מייסדים שמא המתבגר "יבייש" את נעוריו או את אבותיו, הן בצורתו הנוכחית והן בגילגוליו הניסיוניים הבאים בדרך למתכונת בת קיימא. אולי משום כך לא נעשה נסיון מינימלי לגייס את הרצון הטוב והיכולות של קהל האיילים הוותיקים והחדשים החבים כה הרבה לאתר ולמפעיליו. אני מצטרף ליובל (תגובה 541184) ולאחרים, תוך נכונות לתרום לעניין זה, ומבקש למצוא דרך, או לפחות לאפשר למצוא דרך בדיון זה לשמר ברשת את ארכיון האייל ואת בסיס המשתמשים האיכותי והייחודי שלו, באמצעות גיוס מתנדבים נוספים (אפילו מידי חודש) ו/או באמצעות שינויים מסויימים שהצעתי כאן והציעו אחרים בדיון (כולל דובי, כאן: http://dubikan.com/archives/334). השאלה היא עד כמה מוכנים הנוגעים בדבר לשתף פעולה עם מהלכים כאלו (שימור שם האתר? הדומיין? העברת התוכנה?....). בכל מקרה, האם יש דרך לקבל את המאגר (גם בתשלום) לשימוש פרטי? אם אוריד את האתר למחשבי באמצעות תוכנה יעודית (המלצות?), האם זה יעצבן את השרת? כבר הסתבכתי עם שרת ביסודי, כנראה על רקע האכלת הסוס שלו (גדלתי באשקלון) ואת הלקח שלי למדתי. אפופידס |
|
||||
|
||||
ובכן, יש עמנו כמה וכמה מתנדבים לנסות להציל את האייל הגוסס. אני מצטרף לחבורה הזאת. כישורי העריכה שלי מוטלים בספק, אבל אני טוב בהגהה, ניכוש שגיאות כתיב ופה ושם בהצעות לשינוי מבנים תחביריים (מה שאני לא עושה בקשר לעצמי). גם בניכוש עשבים שוטים אין טוב ממני, מאחר ואני מכיר את המטריה מבפנים. גם מבחינה פיננסית אוכל להרתם אם יהיה בכך צורך. טל, למרות שפה ושם התעצבנת עלי, בעיקר בתחילת דרכי באייל, אני חושב שהוכחתי לך במעשים את החשיבות של האייל עבורי. השיקול "יש לי מוניטין" בקשר לאיכות התוכנה שלך הוא חסר טעם. אנחנו יודעים שכתבת אותה בתחילת דרכך כמתכנת ואין לנו ספק שהיום אתה עושה שמיניות מסביב לקנוט וריצ'י, וג'ואל ספולסקי לוקח אצלך שעורים פרטיים. בכלל, בעיות של הנדסת תוכנה מעניינות את הסבתא שלנו, וגם זאת רק כשערוץ 99 שובת מפעילות. התוכנה שלך מצויינת מבחינה אופרטיבית, וזה כל מה שחשוב למשתמשים בה. אין שום פלטפורמה לניהול דיונים שאפילו מתקרבת לשלך, ולכן אין שום הגיון בעולם לתת לה לגווע. צ'יף - אתה בטח כבר מרגיש מחוייב להחלטת הסגירה, ודאי וודאי אחרי שהתחייבת עליה בפומבי ב ynet. ניתנת לך הזדמנות בלתי חוזרת להתעלות מעל השיקול הזה ולעשות את הדבר הנכון, פשוט משום שהוא הדבר הנכון לעשותו. אם לבן שלך נמאס לשחק עם איזה צעצוע אתה בטח לא זורק אותו לפח אם בסביבה יש ילדים אחרים שמעוניינים בו. למה לא תפעיל אותו הגיון בקשר לאייל? וכאן לא מדובר בצעצוע אלא בילד (הרוחני) עצמו. כשיורים לאייל בין העיניים עושים את זה בשביל לאכול את הבשר, או בשביל לתלות את הראש שלו על הקיר או בשביל לקבל עוד נקודות באותו משחק מחשב שאתה מדבר עליו. הריגת האייל הקורא לא מספקת אף אחד מהמניעים האלה. |
|
||||
|
||||
גם אני מתנדב: אני טוב בנקיון, קפה, ניטור וגם תרומה כספית. מספיק נימוקים טובים להשארת האייל בחיים כבר ניתנו. עם זאת, אני יכול להבין את חששם של האבות המייסדים, שאם הם יאבדו כל שליטה, ויעבירו את הטיפול באופן מוחלט ובלתי חוזר לידיים חדשות, אז האייל האיכותי שהם הולידו עלול להפוך למפלצת - שבכל זאת תייוחס להם ותעיב על שמם הטוב. (לפעמים נראה לי שאם הרצל היה רואה מה יצא מהבייבי הציוני שלו, הוא גם היה יורה לו בין העיניים ומסיים את חייו. מצד שני, כפי שציין רב"י, לא לגמרי ברור של מי החיים האלו). מכל מקום, ההמשך לא חייב להיות תחת אותו שם ולוגו, אבל לדעתי צריך להיות דומה מאוד מבחינת הפורמט, תקנוני העריכה והסינון. כלומר צריך שחברי המערכת הקודמת ישמשו יועצים פנסיונרים. אבל דבר ראשון - ולא פשוט - צריך יזם: מישהו שירים את נס המרד, יקים ממשלה/מערכת גולה, ויפרסם כתובת דואל כדי שאפשר יהיה להתנדב ולעזור לו. |
|
||||
|
||||
יש כאן פער בין עמדת המערכת שטוענת שעבר זמנו של האייל לבין רצונם של המגיבים להמשך ולראייה, תדירות התגובות והדיונים לא פחתה אף פעם. לכל היותר השתנו חלק מהמגיבים הקבועים. אומרים שהעיתונות הכתובה מגיעה לסוף דרכה אבל עיתונים עדיין קיימים והטיימס הלונדוני מתקרב לשנתו ה250. אם עיתון מודפס יכול לעבור את ה200 שנה אין שום סיבה שאתר יחודי לא ישרוד אחרי עשור אחד בלבד. המיקרה של עין הדג הוא לא תקדים לאייל הקורא כי עין הדג היה תלוי בזוג הליצנים שניהל אותו וכשהם פרשו לא היה להם תחליף. באייל תמיד היתה תחלופה במערכת ואפשר אולי לשנות את רוע הגזירה. צריך לחשוב בצורה יצירתית. |
|
||||
|
||||
מדהים איך אחרי עבודה קשה ותובענית ביותר, שקיימה במשך תשע שנים אתר נהדר, שעכשיו אני מרגיש מאוד בחסרונו - עדיין ישנם אנשים מכובדים באינטרנט שקוראים לך ''ליצן'' ולא חשים צורך אפילו לנמק. |
|
||||
|
||||
היי, לפחות לא היה מקארתיזם אפילו פעם אחת בתגובה. |
|
||||
|
||||
אה, וכמובן - בעין הדג היו, כמעט תמיד, יותר משני עורכים. חוץ מרד פיש ולונג ג'ון, היו שם לפי הסדר וחלקם חופפים: סרין, עכרור השלולית, נמרוד ואדם קלין אורון. |
|
||||
|
||||
ומתגובתו של השוטה נראה שארז יאלץ להיות תלוי בעוד ליצן אחד אם האייל יישאר פתוח... תגובה 189716 |
|
||||
|
||||
ברגע הראשון לא הבנתי למה אתה מתכוון. במקום להפנות לפתיל, עדיף היה לקשר ישירות לתגובה 189735. |
|
||||
|
||||
אני מלא הערכה לרד פיש ולונג ג'ון ולפועלם וגם לי האתר חסר. בליצנים התכוונתי לרוח השטות ששרתה על האתר בשנותיו הראשונות ולסיגנון הכתיבה המתחכם שהיה נהוג שם לכל אורך שנותיו. |
|
||||
|
||||
וואו, אתה אידיוט. (באידיוט התכוונתי לאידיוט כמו האידיוט של דוסטוייבסקי, שהוא לא אידיוט ופשוט לא מבינים אותו). |
|
||||
|
||||
המשיכו לנצל את הימים האחרונים של האתר כדי לכתוב תגובות שאחר כך נוכל לקרוא בהם שוב ושוב בנוסטלגיה. אין ספק שפתילים מחכימים כעין זה הם גאוות האתר. |
|
||||
|
||||
===>"יש כאן פער בין עמדת המערכת שטוענת שעבר זמנו של האייל לבין רצונם של המגיבים להמשך" כנראה פער כזה באמת קיים אבל לא הוא החשוב. אם הבנתי את עמדת המערכת היא מתמצה ב"עזבו אותי באמ'שלכם. רוצים אתר - תעשו לכם". ואחרי 10 שנים של עבודה חינם, אתה יכול לשאול את עצמך איך זה לא קרה קודם. הפער שעליו יקום ויפול דבר הוא זה שבין "רצונם של המגיבים להמשיך" לבין "יכולתם של המגיבים להתארגן". ולמיטב הבנתי, שום ציבור לא יכול להתארגן בלי שיקום איש אחד ויארגן את הארגון. (אולי צריך להסתובב בשבילים של בסיסי הצבא כדי לתפוס אחד כזה). |
|
||||
|
||||
תדירות התגובות והדיונים לא פחתה, תדירות פרסום המאמרים ירדה פי 2. לפי דברי העורכים, הסיבה עיקרית לכך היא שלא נמצאו מספיק מאמרים ראויים לפרסום, לפי אמות המידה שלהם. אסור להתווכח עם עובדות. |
|
||||
|
||||
זה נכון שהעובדות מדברות בעד עצמן, השאלה למה אמות המידה לא מצייצות מבושה בכשלונן... |
|
||||
|
||||
למרות שנראה שהחלטת המערכת היא סופית, חבורת המגיבים המכובדת שהביעה רצון לתרום להמשך קיומו של האייל מרשימה ומעוררת תקווה. אני מצטרף. כישורי עריכה אין לי, אבל אשמח לקחת חלק בתרומה ארגונית, פיננסית או אחרת ככל שתדרש. |
|
||||
|
||||
כמה דברים, גם כמענה לדוא"לים שקיבלתי היום. 1. אני מקווה שהנוגעים בדבר יגיעו להחלטה חדשה, לאור הבקשות והטיעונים שעלו כאן. 2. נדמה לי שניתן להפעיל את האתר (או דומה לו) במתכונות דינמיות הדורשות הרבה פחות תחזוקה ביסודן, אך עדיין כאלו שישמרו העניין, הקהל (המתחדש) והרמה (לפעמים פחות לפעמים יותר). בהתאם להתפתחויות, אפנה לכמה ממפעילי האתר כדי להבין טוב יותר מה זה אומר לקיים אתר מסוג זה - במיוחד מבחינת השקעת הזמן, עניינים משפטיים וכן עניינים כספיים (אה, ועיצביים, אם יש כאלה). 3. במידה ולאחר מספר ימי מרדף, יחלו סוף סוף כלבי הציד של המתת החסד להדביק את האייל ולכרסם בזנבו עד כדי גדיעת דיון זה, אנסה לשכנע את הבחור מhttp://cafe.themarker.com/view.php?u=190898 לפרסם פוסט, תחתיו ניתן יהיה גם לחוות דעה באשר להמשך. 4. שכחתי בתגובתי הקודמת לציין את נושא הפלטפורמה (כולל ממשק) שטל יצר. לאחר שניסיתי לחשוב על חלופות הבנתי שהיה לה תפקיד מרכזי במה שהאייל הצליח להיות, במיוחד בזכות כמה פיצ'רים יחודיים שלא מצאתי במקומות אחרים (המשך יבוא). |
|
||||
|
||||
האייל גוסס ומה שמעניין אותך זה לבצע outing? |
|
||||
|
||||
האמת היא שניסיתי אתמול בערב לפתוח בלוג למטרה זו, אך מסיבות מסויימות הדבר התעכב במשך כמה שעות והסדינים כבר לחשו את שמי. אז חשבתי, מה רע שיידעו איך נראיתי לפני סדרת הניתוחים הפלאסטיים ותרסיסי השיזוף? האם זה לא עדיף מאשר לגלות בבוקר שהאייל נחסם לתגובות ואז נצטרך לבקש יפה שיתאפשר פירסומו של עוד קישור אחד? |
|
||||
|
||||
איך נראית כבר ידענו לפני חמש שנים, וכמו שאומרת תגובה 173125 גם השם היה גלוי (אבל אני נאלץ לציין בצער שאת שמה של עדי לא מצאתי מעולם). ומה פתאום אתה צריך תרסיסי שיזוף? החצי התימני בשביתה? |
|
||||
|
||||
לא מצאת מכיוון שהוא מעולם לא פורסם באייל. |
|
||||
|
||||
אז תגובה 173125 היתה שקרית? |
|
||||
|
||||
החלק שנוגע אלי, כן (שמו של אפופידס אכן פורסם באייל עוד לפני התגובה ההיא). |
|
||||
|
||||
תימני זה בדיוק עד המותניים, ומערכת TheMarker הורידה מן האתר את הצילומים שמוכיחים זאת. |
|
||||
|
||||
ניסיתי להגיב לך שם, אבל אי אפשר להרשם לאתר הזה, כנראה שאני לא עומד בסטנדרטים. אתה אח של אהוד? |
|
||||
|
||||
הקישור להרשמה הוא זה: אם זה לא יעבוד אפשר לפנות אליהם (כבר עשיתי זאת וקיבלתי עזרה). |
|
||||
|
||||
בעצם אני יכול לפתוח לך חשבון שם ולשלוח לך את פרטיו. זה יקח לי דקה שלמה, אם בא לך. |
|
||||
|
||||
במשך שנים קראתי את האתר בשקיקה - בשלב מסויים לא היו בכלל תגובות שלא קראתי. באייל נחשפתי לעושר האנושי שבחברה דוברת העברית. כל רעיון, מחשבה, טיעון, תאוריה - פה מצאתי מישהו שמיצג אותה ומישהו שיסתור - והדיון בניהם (בד"כ) היה דיון ולא ויכוח - אם טיעונים ולא רטוריקה (פרט לדיונים על רטוריקה, כמובן). אבל השנים עברו, והתחלתי לקרוא פחות ופחות, הדיונים התחילו לחזור על עצמם והיה יותר קשה לעקוב אחריהם למבקר הספורדי (כמו שנהייתי). חבל לי שהאייל מתכבה - אבל אני לא מצטער על זה. כמאמר השיר, לכל דבר יש זמן - והזמן של האייל הגיע. נשאר רק להגיד "תודה" ענקית לכל מי שהעשיר אותי בעשור האחרון - הכותבים והמתדיינים: תודה! וכמובן גם לצוות העורכים והמתכנתים1, שהשקיעו מזמנם ומכספם כדי שהאייל ימשיך. --------------- 1 טל - אני יודע שזה רק אתה, אבל לפחות בחלקים מהזמן זה נראה כאילו אתה חמישה אנשים. |
|
||||
|
||||
(רובו- מחקתי את ה"נ.ב.") ------------------------- האייל היה ועודו אחד הדברים הטובים ביותר ברשת בעיקר בגלל הסינון הקפדני של הדברים (כולל מאמרים שהצעתי וסורבו) הוא הפך למקום שכל אדם חושב צריך מדי פעם לבקר בו מה שאני באמת קורא מדבריך זה סוג של "עייפות חומר" ואני מכבד את זה, אבל העולם נשאר עם עוד פחות מקום שאני יודע שבוצעה בו הפרדה (או לפחות נסיון להפרדה) בין זבל לבין איכות תחסר לי, ולא- אין הרבה מקומות כמו האייל הקורא שלך יוסי נתנזון |
|
||||
|
||||
שלחת אלי? כי אני לא קיבלתי. אולי שלחת למערכת? אני כבר מזמן לא מקבל את הדוא"ל של המערכת. (ותודה) |
|
||||
|
||||
אולי עוד יש לך קשרים במערכת כדי שיעדכנו את כתובת הדוא"ל שלך באתר? בלי קשר לסגירתו- זה פשוט "נכון" יותר |
|
||||
|
||||
דוא"לים שנשלחים לדוא"ל *שלי* באייל (dubi@haayal) מגיעים אלי. דוא"ל שנשלח למערכת עצמה, לא מגיע אלי. אין מה לעדכן. |
|
||||
|
||||
בשנת 2002 מצאתי את עצמי מדבר עם שמעון גלבץ ליפני מופע האיחוד של בציר טוב. שאז יצא במהדורה מחודשת. שמעון סיפר לי שהוא כותב ועורך באיל הקורא. ביקשתי להיכנס לאתר אבל האתר לא היה נגיש. פניתי לטל כהן וביקשתי עזרה טל מיד נירטם והנגיש את האתר לעיוורים. אני חושב שאולי זה היה האתר הראשון שעשה זאת בארץ. לאחר מיכן כתבתי לאייל את המאמר מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל מאמר שזכה להמון הדים ואחת לחודש חודשיים אני עדיין מקבל עליו תגובות חמות יותר ופחות. אם השנים כתבתי עוד כמה מאמרים והיתי מגיב פעיל ואפילו מיפגש אחד של הפורום המצומצם של קוראים כותבים נערך בביתי. אם השנים הפכתי לקורא דומם עד היום דף הביית שלי היה האייל הקורא אני כותב את התגובה הזאת עם המון דמעות בעייניים וכאב מאד גדול. המקום הזה היה בישבילי יותר מביית חלק מהאנשים כאן הפכו להיות חברי הקרובים ביותר. לא האמנתי כמה מאמר קטן באתר זניח יכול לשנות המון הרצאות והישתלמויות יצא לי להעביר על המאמר הנ'ל. חברים אולי כדי לישקול הוצאה של ספר מאמרים או חוברת או משהוא. אז רק רציתי להגיד תודה לכול מי שעזר וטרח והקשיב לי וקרא ותודה על הכול בהצלחה בהמשך גידי |
|
||||
|
||||
ראיתי את הידיעה בווינט, נזכרתי בחיוך וקפצתי להגיד שלום. ואו, כמה מים זרמו מאז (-: דובי - אתה אמנם אויב אידאולוגי מר אבל חותמת על כל מילה ממילות הפרידה שלך.זו היתה אחת הפלטפורמות היותר הראויות לנהל בהן דיון. במות להתנצחות יש מספיק, קצת כואב הלב שדווקא האייל דעך. בין היתר, נדמה לי שאני חייבת לאתר הזה את ההיכרות הראשונה עם הגב' טלי וישנה (הלו, טלי). ד"ש, ובהצלחה |
|
||||
|
||||
דובי מלין על מיעוט בזרם המאמרים שהמערכת מוצאת ראוי לפרסום. אני דוקא רואה בזה נקודת זכות של האתר. כאשר ניתן כל כך בקלות לפרסם חומר ברשת, כאשר יש כל כך הרבה מקומות, כל כך הרבה הזדמנויות לפרסם דברים, ברוב אתרי המאמרים כמו במכרות יהלומים יש 1% של איכות על כל 99% של זבל. הייחודיות של האייל הקורא היתה הסינון. אני לא צריך 100 מאמרים בשבוע. מאמר אחד בחודש, אבל טוב זה די והותר. הייתי שמח לשמוע על סטטיסטיקות הכניסות לאתר. אני, למשל, אין יום שלא נכנסתי אליו כדי לבדוק אם התפרסם משהו חדש, מעניין. לא כל דבר עניין אותי, אבל זה היה שווה את הטרחה. גלוי נאות- כל מאמר חדש שכתבתי (ובעבר כתבתי) הוצע קודם כל לאייל הקורא ורק אחרי שנדחה, הוצע למקומות אחרים |
|
||||
|
||||
חבל. תודה לאלו שבנו את האתר וערכו אותו. |
|
||||
|
||||
הידיעה הזאת על הסגירה הצפויה השאירה אותי די אדיש. אני שותף לתחושה שהאייל אינו מה שהיה בעבר. פעם הייתי נכנס לאייל בציפייה לרעיונות מעניינים, לתגובות מעמיקות ולדיאלוגים שנונים. היום אני נכנס לאייל יותר מתוך הרגל. אני השתנתי והרחבתי את אופקיי ותחומי התעניינותי (לא מעט בזכות האייל) וגם האייל השתנה, איבד רבים מהמגיבים המעניינים (למרות שנשארו לא מעט כאלה) וכבר תקופה ארוכה נראה שאינו מתחדש. בימים האחרונים, כשקראתי את התגובות בדיון זה, גיליתי שאני מאבד את האדישות שלי. זה מצער, כי דווקא הייתי גאה באדישות הזאת וביכולת למתוח קו ולעבור הלאה. השינוי אירע כשפתאום תפסתי שמה שאני הולך לאבד אלו הרבה חברים. נכון הדבר שעם רוב המגיבים מעולם לא נפגשתי או שנפגשתי בחטף במפגש אחד שנכחתי בו. אני יודע מעט מאוד, אם בכלל, על חייהם מחוץ לאייל. ובכל זאת, אלה אנשים שאני מרגיש שכבר שנים ארוכות מלווים אותי. אני מרגיש שאני מכיר אותם והם מכירים אותי. דעותיהם ותגובותיהם חשובות לי. יש לנו קודים משותפים. למדתי מהם רבות, ניהלתי איתם שיחות, התבדחתי איתם והתעצבנתי עליהם. לפעמים האייל והאנשים בו היו יותר מציאותיים עבורי מהמציאות הלא-איילית עצמה. אני כבר לא אדיש. למרות שאולי לא נשארו לנו הרבה דברים חדשים להגיד איש לרעהו, אני מצר על כל החברים שאאבד. תודה לכולכם על העונג שהענקתם לי בחברתכם. תודה לטל ולעורכים לדורותיהם שאפשרו את המפגש הזה. גם אם זה לא יהיה אותו הדבר, אני מקווה שנפגש עוד בעתיד. |
|
||||
|
||||
תודה גם לך, מקורא שלא הכרת. טל, כדאי להודיע על רוע הגזירה לכל מי שאי פעם ביקש עדכון דוא"לי על תגובה/דיון. כדאי לתת גם למי שלא דוגם את האתר מדי שבועיים הזדמנות להיפרד. |
|
||||
|
||||
כל מי שביקש עדכון על דיונים (ולא ביטל את בקשתו) קיבל הודעה גם על מאמר זה, מן הסתם. שליחת דואל לכל מי שביקש עדכון על תגובות נשמע לי קצת כמו spamming. |
|
||||
|
||||
אני אמנם לא הגבתי כאן הרבה ( לפחות לא בזמן האחרון) אבל אני עוקב אחרי האתר כבר למעלה מ-5 שנים ולמדתי מהאנשים כאן המון. נדמה לי שאין עוד אתר ברשת עם חבורה כל כך גדולה של אנשים אינטילגנטים. |
|
||||
|
||||
האם הדיונים והתגובות הישנות ישארו ברשת או שהם ימחקו? |
|
||||
|
||||
תודה לדובי, לכל העורכים, למתדיינים ולאיילים האלמוניים באשר הם. |
|
||||
|
||||
לא מבין הרבה בפלטפורמות, אולי רק בזו שהיתה לנו בלול בקיבוץ, שהיתה רתומה לטרקטור של פינוי זבל העופות. גם לא מבין בממשקים ושאר הלהג האכאילו מקצועי. עבורי האייל היה המקום האינטרנטי המושלם. פה יכולתי לקרוא דברים שריתקו אותי, ואפילו להגיב פה ושם על דבר כזה או אחר. אינני מבין הרבה במה זה כרוך לקיים אתר כזה, לכן לא אציע דבר. רק אומר שמאד חבל יהיה לי על כך. אתגעגע אליכם חכמים חצופים ויודעי חן. אבקר כאן מעת לעת רק כדי לבדוק אולי מישהו התחרט והאתר בכל זאת ימשיך לפעול. תודה על העשור האחרון. |
|
||||
|
||||
השתתפתי מעט, נעזרתי (לא מעט) בחומרים שהעליתם, נהניתי מעריכת המאמרים ו/או ההודעות (כן, דובי, עבודת העריכה חשובה ואני מעריכה אותה מאוד), הגשתם תחומים שלא ממש הכרתי, ובכלל: היה נעים, גם כשהיה לא-נעים (פישולים שלי). יש לי גם תודה מיוחדת: בזכות האייל הכרתי את מי שיחד אִתו הקמנו קבוצת עבודה (ברשת) לעיסוק רציני בשגעונות שלנו. בסך הכול: תודה רבה לכם. |
|
||||
|
||||
תגובה 526696 סליחה אבל לא יכולתי להתאפק. |
|
||||
|
||||
האייל, כבר שנים רבות (וכנראה מאז ומעולם) - אינו הבית שלי. אבל בכל פעם שאני בא לבקר, אני מתפעל מהתכונה השורה בבית ומאיכות יושביו. צר לי על אובדן הבית, וצר לי יותר על יושביו שיאלצו לחפש להם בית חלופי - שכולי תקווה שימצאו. |
|
||||
|
||||
גבירותיי ורבותיי גולשי האייל לדורותיהם, אנחנו נמצאים על פרשת דרכים וצריך להיערך לשינוי העצוב שאנחנו עוברים אותו. אי לכך ובהתאם לזאת נדרשים כמה דברים: 1. הקמת פורום חדש לפליטי האייל כמו זה שהוקם לעין הדג. (או מה שיותר טוב, החלפת ההנהלה באייל עצמו והמשך הרצת האתר המקורי.) 2. עריכת מסיבת סיום. (לא בין התאריכים 14.5 ל27.5 שבהם אשהה בניו-יורק.) 3. הבהרה מצד המערכת לגבי הזכויות על המאמרים. |
|
||||
|
||||
1. לגבי הסוגריים: אתה מתכוון לפוטש או לאקזיט? |
|
||||
|
||||
אקזיט כמובן. |
|
||||
|
||||
לאן נדדו פליטי "עין הדג"? |
|
||||
|
||||
לפורום עין הדג. |
|
||||
|
||||
2 נראה לי מתבקש, אני רק מציע שזה יערך באיזה פארק ציבורי, כי יש יותר מידי פליטים לבית פרטי. |
|
||||
|
||||
אפשר בפארק הירקון באיזה יום שישי. |
|
||||
|
||||
יש אינטרנט (או עותק offline של האייל)? |
|
||||
|
||||
השמועה היא שיש מגמה לשנות את אופי אתר האייל הקורא (זאת אומרת- לסגור אותו) . אם כך, ראוי לנסות להרים מפגש אחרון.אם זה מתאים לאנשים בואו ננסה לתאם זמן ומקום. אני מציע מקום ציבורי כמו פארק כי אני מתקשה לאמוד את כמות הבאים ויותר מזה, אני לא בטוח שמישהו יסכים לנדב את ביתו כדי לארח “אנשים שהוא פגש באינטרנט”. היה נחמד אם אפשר היה לקבץ גם כמה ממוקירי האייל מחו”ל. אם יש מישהו כזה שמתכנן ממילא להגיע לארץ בזמן הקרוב, צריך לקחת את זה בחשבון. האם יום שישי ה28 במאי בפרק הירקון באיזשהו מקום נשמע סביר? הצעות אחרות? כדי לתאם כאשר האייל יקפא אני מפנה לבלוג הבא (באדיבותו של אפופידס): |
|
||||
|
||||
אני מעדיף תאריך שבו לא אהיה בג'ט לג... |
|
||||
|
||||
תציע משהו. אני מקווה שנצליח לשכור את הפארק גם לתאריך אחר. מתי פול אנקה מגיע? |
|
||||
|
||||
אפשר בסוף השבוע הזה או הבא או בתחילת יוני. |
|
||||
|
||||
עד סוף השבוע הזה אי אפשר להספיק עם הארגון וההכנות ולקחת בחשבון כמה יבואו מהארץ ומחו"ל. ואפילו אם זה בפארק ולא בבית פרטי צריך איזה מינימום של הכנה. הפתיל מ תגובה 216476 |
|
||||
|
||||
וגם לא עד סו''ש הבא (שכחתי להוסיף). |
|
||||
|
||||
אז בואו נדחה את עד ליוני. אחרת זה יהיה עם משתתף אחד פחות... |
|
||||
|
||||
טוב, נחכה למאזינינו בחו''ל יום יומיים, ואז ננסה שוב. |
|
||||
|
||||
הייתי שמח מאוד לו יכולתי לבוא, אבל אין לי כרגע תוכנית לבקר בחודשים הקרובים. מקווה שתהנו וגם תפרסמו תמונות. |
|
||||
|
||||
חבל. לא עלה על דעתי שאינך בארץ. |
|
||||
|
||||
ואני גיליתי רק עכשיו שע''ב בארה''ב (דרך בלוג האוכל המשפחתי החביב). |
|
||||
|
||||
קצת מפתיע שאתה לא קורה את הבלוג שלו אחרי שהוא הקדיש לך את הפוסט האחרון שלו http://eranbelinsky.com/?p=372 |
|
||||
|
||||
והיה אם האייל בכל זאת לא ייסגר- אפשר לעשות מסיבת שיקום. |
|
||||
|
||||
מישהו לוקח את הענין על עצמו? |
|
||||
|
||||
ניפגש ליד פארק רעננה. |
|
||||
|
||||
מי? מה? מתי? |
|
||||
|
||||
דורון התכוון למקום שאליו יכולים להגיע אחרי שנפגשים בדבר הלא נכון בזמן הלא נכון: בית לוינשטיין [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
לכל בעלי/עורכי/מתחזקי/וכולי האייל - שאו אתכם את הידיעה כי הרמתם פרוייקט איכותי, חשוב ומשפיע. |
|
||||
|
||||
סגירה של האתר הזה, תוריד את ממוצע הרמה של כל האינטרנט הישראלי. גם המאמרים ועוד יותר המשתתפים, יחסרו לי מאוד. |
|
||||
|
||||
וואו, איזו פיסת היסטוריה.... אייל יקר - היית בסיס חשוב לדברים רבים שקרו באינטרנט בעברי. מרגיע לשמוע שעוד תסתובב באזור, גם אם לא תתחדש ותתעדכן. חזק ואמץ לכל העוסקים במלאכה! אודי |
|
||||
|
||||
לא מפתיע, נוכח דעיכת האתר בשנים האחרונות. כתבתי על זה משהו קטן: |
|
||||
|
||||
בתור אחד שהחל לקרוא את האתר בסוף תקופת השתתפותו של אורי, מעניין לראות איך כ''כ הרבה מהסיבות שאורי ציין כגורמות לסגירתו הן דווקא הסיבות שגרמו לי להשאר ולהשתתף. בפרט הסתלסלות הפתילים עם שכללו גם את ''הגברת החוחית'' ו''החשמלית עם המעלית''. |
|
||||
|
||||
מסכים. אחד מהדברים האהובים עלי כאן הוא סיפורה של העלמה אחריו אפשר לעכוב החל מהיותה תיכוניסטית בת 17 ועד היום. ובפני הוד קדושתה אני מוריד את הכובע. (ראיתי פעם בוואינט תגובה של "החשמלית הלימונית" האם זו את?) |
|
||||
|
||||
לא, אף פעם לא הגבתי בויינט, רק כאן, באייל. נדמה לי שדווקא היתה כאן איזו לימונית לפני כמה זמן, אבל היא לא אני. היו לי עשרות ניקים רגעיים, זה לא סוד - הבתולה מצ'נסטוכוב, קניבל חוזר בתשובה, אמונה בת מג'נונה, ג'סי ג'יימס - אבל לא לימונית.. :-]. |
|
||||
|
||||
וב.ש. בבמה חדשה זו לא את? ובכלל, את כותבת במקום אחר? |
|
||||
|
||||
לא כותבת באינטרנט. אתה יכול לתת לינק לב.ש. בבמה החדשה? זה מסקרן אותי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ומחוץ לאינטרנט? |
|
||||
|
||||
אמנם מתנהל כאן לאחרונה מצעד אאוטינג אפוקליפטי מזעזע למדי (אלחנן שליכט Fam &, למשל), אבל העו"ד שלי, לפני שברח, אמר לי לא לענות מרגע זה ואילך על שום שאלות אישיות, צר לי :-] (תזמורת! - אקורד פינאלה!). |
|
||||
|
||||
המדונה השחורה מצ'נסטוכובה. |
|
||||
|
||||
גם קסנטיפה? תגובה 469764 |
|
||||
|
||||
כן. |
|
||||
|
||||
אז בשביל מה צריך ניק קבוע? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהוא נוצר מזמן, כסימן זיהוי פרטי ביני לבין אחד המגיבים. בדרך כלל אני מגיבה לנושאי הדיון ולעניינים רציניים באלמוניות (אני חושבת שרבים באייל נוהגים ככה), וה''חשמנית'' והניקים הקיקיוניים הם יותר לענייני קשקושים ושטותניקיות. |
|
||||
|
||||
אתם משונים, לפי ההגיון שלי זה היה אמור להיות להפך, אם כבר יש ניק קבוע עם מוניטין אז לשלוח תחתיו את הדברים הרציניים. |
|
||||
|
||||
כן, אבל אם שלחת תגובה ''רצינית'' ובדיעבד התגלה בה משהו אידיוטי לגמרי (זה קרה לי), עדיף כבר שזה יהיה באלמוניות. וממילא כל זה כבר לא רלוונטי. נראה לי שהפורמט החדש שיקום, אם יקום, על חורבות האייל הישן, יהיה כבד-ראש יותר, מקום לאנשים רציניים באמת, ותהיה בו אפס סובלנות כלפי כל התופעות האלה - אלמונים, להטוטני-ניקים ואורגניזמים נחותים יצרני רעש לבן מסוגי. |
|
||||
|
||||
דאוס אקס מכינה. ואת ממלאת מקומה . |
|
||||
|
||||
לא ברור לי מה היה החזון שלך או מה היה החזון של המקימים החדשים, אבל בסוף די משעמם כאן, והנוסטלגיה לאייל שהיה פעם, כמעט מורידה דמעות מהעיניים. יש כמה שאיכשהו קצת מצילים את המצב אבל אפשר לספור אותם על יד אחת. עצוב. |
|
||||
|
||||
זלדה זרגיאל-Messerschmitt ??? |
|
||||
|
||||
כן. |
|
||||
|
||||
צפריר כהן כתב: "בתור אחד שהחל לקרוא את האתר בסוף תקופת השתתפותו של אורי, מעניין לראות איך כ"כ הרבה מהסיבות שאורי ציין כגורמות לסגירתו הן דווקא הסיבות שגרמו לי להשאר ולהשתתף. בפרט הסתלסלות הפתילים עם שכללו גם את "הגברת החוחית" ו"החשמלית עם המעלית"." אחד אינו סותר את השני. גם אני הייתי משועשע (טוב, בהתחלה) מהערות מסוג זה, המערות מעט קלילות לתוך דיון העשוי להיות כבד-ראש או מייגע. המפתח הוא במינון ובמיזוג של הדברים. המקום הוא "כתב-עת לענייני תרבות ואקטואליה" ולא מפגש אפוריזמים של אוסקר-וויילדים-בשאיפה. אני זוכר יום אחד, אי-שם בערבות 2005, כשנכנסתי ל"האייל" אחרי כמה ימים של היעדרות ומצאתי שני דיונים שהיו יכולים, אולי, לעורר אותי להגיב, אבל הם היו גדושים מיני עפרוניות ופעמוניות וחשמניות ולא ממש התחשק לי להפריע להם להעפרן ולהתחשמן. אז הלכתי. אני לא חושב שהליכתי הייתה הפסד גדול (או בכלל) אבל תחושת הבטן שלי היא שהיו אחרים שהלכו מסיבות דומות - היעדר איזון בין החוכמות של החבר'ה לדיון - והיעדרם הוא דווקא *כן* הפסד גדול. מצד שני - מאחר שהזדמן לי ללוות למנוחת עולמים כמה וכמה "מוסדות" אינטרנטיים ידועי שם - אולי זו נטייתו הטבעית של מוסד כזה לנפוח את נשמתו ולצוף לו באקווריום הוירטואלי, בטנו כלפי מעלה, אחרי שמיצה את מנתו. |
|
||||
|
||||
מוזר שאתה מזכיר דווקא את השתיים הללו, ולא מזכיר את מי שכבר מזמן עבר את גבול הטעם הטוב (תגובה 106038). |
|
||||
|
||||
מאוחר יותר טל חזר בו מתגובתו זו. |
|
||||
|
||||
היו לי כמה דיאלוגים מעניינים (לטעמי) עם מר רדלר; ייתכן שבזכותם נמלטתי מחרב לשונו. ובעניין הטעם הטוב, אני מודע לכך שטעמי שלי לא תאם במדוייק את זה של העורכים, ששאפו לראות כאן דיונים קרובים יותר לרוחו של האדון מאן, על גינוני הג'נטלמן הוינאי שלו, מאשר לזאת שלי, לפיה ניתן לקיים דיון משמעותי גם בלי לפנות למשתתפים בגוף שלישי ולהגיש שטרודל תפוחים מעשה בית. דומני שבחלוף הזמן הקונפליקט ביני לבין העורכים דעך למדי, ולאורך כל התקופה הצהרתי שאם יודיעו לי מפורשות שנוכחותי אינה רצויה כאן, אכבד את דעתם. הם נמנעו מלעשות זאת, ואני שמח על כך. אם לשפוט לפי רוב התגובות שקיבלתי, נראה שחלק גדול מהקוראים אינם תופסים אותי כגורם שלילי - והרי לך עוד משהו שמייחד את האייל מכל מקום אחר בחלד. מובן שאי אפשר לרַצות את הכל, ואין ספק שסגנוני היה תוקפני לא פעם ולפיכך העליב, הרגיז ואולי הבריח מכאן מישהו (אני בטוח שאם נטלתי חלק בפרישתו של מר א.פ. לבלוג פרטי משלו הרי שמור לי מקום בגן עדן של שוטים, עם או בלי מה שהבטחתי לו). על חלק מהתגובות שלי אני מצטער, אבל אני מוכרח לציין שמדובר בחלק קטן. |
|
||||
|
||||
למרות שלי חסרים מר מאן, תכניו וסגנונו, אני מעריך שרובנו תופס אותך כגורם שלילי בריבוע. (: |
|
||||
|
||||
שלא אובן לא נכון: אין לי, ולא היה לי, שום דבר נגד השתתפותו של מר מאן באייל. סגנונו היה, לטעמי, נפוח עד כדי גיחוך, אבל אני די אוהב לגחך. חשבתי שיש מקום באייל *גם* לסגנון אחר (בדיעבד, אולי חסרים כאן קצת יותר כותבים מסוגו). על החוכמה המתמטית שלך אני עוד חושב. בדומה לאג"ג, עברו כבר שנים מאז הייתי בכיתה ד'. |
|
||||
|
||||
התכוונתי לחיובי. |
|
||||
|
||||
no kidding!
|
|
||||
|
||||
kidding, בהחלט kidding. כתה ד', אתה יודע. |
|
||||
|
||||
יש כמה סוגי הומור שאני פשוט לא מבין. למשל אני לא מסוגל להבין כמעט אף אחת מן הבדיחות ב-http://xkcd.com/ . גם סוגי הומור בהם אני משתמש זוכים פעמים רבות באמונה תמה מצידי לדובר כאשר אין הוא אני (וכבר צחקו עלי הרבה בעניין זה). בתור מי שעד גיל מתקדם התקשה להוציא שלושה משפטים רציניים ברצף וצפה כמעט רק בקומדיות ושאר דברי הומור, העניין הזה תמוה בעיניי. |
|
||||
|
||||
במיוחד בשביל אנשים כמוך יש את זה: |
|
||||
|
||||
תודה - אין כמו בדיחה שהוסברה היטב (: |
|
||||
|
||||
גם את http://xkcd.com/327/ אתה לא מבין? (ותודה לגרשון) |
|
||||
|
||||
בזה דווקא נתקלתי כאן (או בעבודה) בעבר וצחקתי. בשביל זה הוספתי ''כמעט'' |
|
||||
|
||||
מה?? אין שום סיכוי שאתה לא מסוגל להבין את זה: |
|
||||
|
||||
פספסת את הדיון שהיה ממש פה על הקומיקס הזה, ובו התברר שכל אחד מבין אותו בדרך אחרת? |
|
||||
|
||||
את זה וכמה xkcdים מפורסמים אחרים (נגיד, לא יותר מארבעה) הבנתי. זה דווקא מצא חן בעיניי במיוחד (ראה גם תגובה 541499 ). |
|
||||
|
||||
מה, לדעתך, הנפיחות של מר מאן עם פניות הכבוד והסיומות - היתה, ככל שזה נגע לו - ברצינות? תמיד חשבתי שזה במין חצי-הומור או שלושת רבעי, סוג של קריצה עצמית וקריצה פרודית, כמעט אכזרית, כלפי אלה שהוא יושב בקרבם. נדמה לי שבבלוג הפרטי שלו, אחרי הפרישה מכאן, כל זה פחת במידה רבה (אני לא מומחית בעניינו, אבל ההתייחסות שלך מפתיעה אותי). |
|
||||
|
||||
משום מה אף פעם לא ראיתי את זה כך. אגב, למיטב ידיעתי באותה תקופה או לא ''ישב בקרבם'' אלא בקרבנו. אולי מיהרתי לשפוט בגלל שהסגנון התקשר אצלי אינטואיטיבית למישהו שהכרתי פעם, ששמו דומה (באן). |
|
||||
|
||||
(קי מון?) |
|
||||
|
||||
"אלכסנדר מאן, פובליציסט, היסטוריון, עורך, מתרגם ובלוגר יליד ירושלים, נשוי ללא-יהודיה ומתגורר מזה שני עשורים בגרמניה" |
|
||||
|
||||
מאיפה לקחת את "שני עשורים"? |
|
||||
|
||||
בלינק. תגלגל הלאה, לא רק על הכותרת הראשונה שמתחילה ב"אלכנדר מאן - פובליציסט...", אלא בעוד כותרת כזאת, באותיות מודגשות, שמופיעה _אחרי_ המאמר שלו. צריך לגלגל בזהירות כדי לא לפספס. |
|
||||
|
||||
אז טעיתי, ומכאן גם ששפטתי אותו בחומרה יתרה כי הוא בסך הכל כתב באופן טבעי עבורו. עכשיו אני מתחיל להרגיש לא נוח, כאילו לגלגתי על מבטא זר של מישהו. |
|
||||
|
||||
לא כל יקה הוא "באופן טבעי" פוץ. אם מאן דהוא הוא יקה פוץ, לא יפה לצחוק על היקיות, ולגיטימי לגמרי לצחוק על הפוציות. (נכתב באופן כללי לגמרי - התחלתי לקרוא כאן שנים אחרי שמר מאן הפסיק לכתוב ואין לי דעה עליו לכאן או לכאן) ואם מישהו חושב ש*אני* פוץ - אז זה 100% אני. ליקיות אין בכך חלק ונחלה. |
|
||||
|
||||
אז הנה, למטרות השכלה כללית, דוגמית מן המיטב: תגובה 49807. לא יודעת אם דנידין חשב אז או חושב כיום שזה היה ברצינות, אבל לי ברור שזאת היתה קריצה אלכסנדרמאנית רב-כיוונית - מעט המחזיק מרובה. (אתה כנראה ירוק מכדי לדעת מיהו דנידין, ואתה מוזמן לנחש עפ"י תגובותיו שם - זה קל) |
|
||||
|
||||
(תגובה 134792) |
|
||||
|
||||
לא בטוח אם אני צריך להודות לך על ההפניה. אני בעבודה, והתוצאה הישירה היתה בזבוז זמן מלווה בפרצי צחוק חנוקים ש(אני חושש ש) גורמים לקולגות שלי להקצין את דעתם עלי. מצד שני - כנראה היה שווה את זה... לגבי הזיהוי: דנידין == globalischedorftrottel ? >> אז הנה, למטרות השכלה כללית, דוגמית מן המיטב לאור הפנינים שמתגלות לי חדשות לבקרים בעקבות הפְנָיוֹת מהדיון הזה, ולאור הצהרתו של דובי שהאייל יישאר במוד "קריאה בלבד" למשך זמן לא ידוע אבל גם לא נורא קצר, הייתי רוצה לבקש מהוותיקים: אהיה אסיר תודה לכל מי שירכיב ויפרסם בדיון הזה (מהר, לפני שסוגרים!) רשימה של "תגובות מומלצות אישיות" - נראה לי יותר שווה מאשר לנסות לקרוא היסטוריה של עשר שנים באופן שוויוני. הקוראים (אני) ייווכחו די מהר המלצותיו של מי הן לרוחם, איש איש וטעמו עִמוֹ (או בגרסה האדיפלית אִמוֹ). תודה. |
|
||||
|
||||
לפחות דבר אחד ברור מהפתילון הזה - שכ''ג איננו רדלר. |
|
||||
|
||||
אעשה לעצמי חיים קלים ואמהר לתרום שתיים מהקלאסיקות. שכ"ג מבאר את הבלבניזם על רגל אחת תגובה 184248 יהונתן אורן מפתיע בזוית מקורית לויכוח נושן תגובה 144396 |
|
||||
|
||||
מהו השם שמסתיר סיכול האותיות "דורין ישראלי"? בעוד שאת האחרים פענחתי בקלות, את זה לא הצלחתי... |
|
||||
|
||||
שיכול של "ליאור שניידר", אבל משום מה נדמה לי שמדובר על גולגר. כמובן, זה רק תירוץ כדי להזכיר את תגובה 130309 מהקורעות שבתגובות ההמ"ה. |
|
||||
|
||||
לפני כמה שנים ברקת חזתה את הנולד ופיתחה מנגנון מיוחד לשימור ''תגובות מומלצות אישיות''. |
|
||||
|
||||
לא בדיוק. כלומר, סימנתי תגובות שמצאו חן בעיניי, אבל המטרה היתה שישמשו כטיזר לקריאת הדיון. ולכן רובן היו קצרצרות (שורה-שתיים), עוקצניות ובעלות אופי או תוכן מטא-דיוני. למשל: תגובה 522185 תגובה 526546 תגובה 503230 תגובה 532423 |
|
||||
|
||||
התכוונתי למנגנון החצי-אוטומטי של טאגליין. |
|
||||
|
||||
? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בהחלט - אבל התגובות שקישרתי אליהן בתגובתי הקודמת, כולן סומנו באותו האופן :-) ומצאתי אותן בחיפוש זהה לזה שערכת. |
|
||||
|
||||
תגובה 133817. |
|
||||
|
||||
תגובה 227230 (ברור לך שרק אדם משוגע מוכן היה להשקיע את העבודה הנדרשת ליצירת תגובה כזאת. משוגע כלבבי) |
|
||||
|
||||
וותיק אני לא. תגובה 406882 |
|
||||
|
||||
תגובה 94952 . |
|
||||
|
||||
מעניין אם היום הייתי יכול לחבר משהו כזה. מעניין אם הייתי רוצה (: |
|
||||
|
||||
זה בסדר, גם ג'ון קליז לא יעשה את הגביע הקדוש שנית1. 1 הפונז, מזנק למסתור לפני שיתחילו לעוף כאן העגבניות. |
|
||||
|
||||
עם הצטרפותו של שכ"ג למערכת, אפשר לאמץ את התכנית העסקית שבתגובה 224538 . |
|
||||
|
||||
אני כבר ניחשתי: http://www.ho-lo.co.il/archives/362 |
|
||||
|
||||
באופן טבעי עבורו? האמת שחוש ההומור שלכם לא מאוד שונה. מעניין שפספסת תגובות נתז1 כמו תגובה 49935 . 1 כאלה שבעת הקריאה בהן ניתז קפה מפיו של הקורא לכל הכיוונים. |
|
||||
|
||||
אחרי מות קדושים אמור. שכ"ג, היית לי אם ואחות, מורה דרך ונבוכים. הקריאה באייל הביאה לי (ועודנה מביאה) הנאה רבה, אך חשיבותו העיקרית של האתר מבחינתי היתה ההחשפות לסגנון דיון אחר משהכרתי, ולמשתתפים בו, שמלוא כל הארץ עוצמתם האינטלקטואלית. במתכוון איני מזכיר שמות, מחשש להשמיט איזה פופק או איזי שהרטיטו את ליבי ומוחי, אך במילותיו של מ. בגין: איני יכול עוד. איני יכול להתאפק מלחשוף את שצופן ליבי למגדלור של האייל, שוטה הכפר הגלובלי. היית ליצן החצר וזקן השבט של האתר, גראפומן הבית ואיש אשכולות מובהק שכל מילותיו בסלע. לו היה לי חדר ופוסטר שלך, הייתי תולה פוסטר שלך בחדר. אני מעריך שאיני היחיד. כולי תקווה שתמצא מזור לנפשך בשבתך כשופט בבית המשפט הגבוה לצדק. ברוך דובי אמת |
|
||||
|
||||
תודה מקרב לב. הסמקתי כל כך שאנשים חושבים שהפרצוף שלי הוא פנס שנפל מגג של אמבולנס. לא יכולתי לחשוב על דרך נעימה יותר לפתוח את היום שאחרי השואה1 הספורטיבית בכל החזיתות (ברסה, אוסאליבן, דייויס, מרפי), כך שאני מקוה ששאר הקוראים יסלחו לי על מכתב ההערצה ששלחתי לעצמי. רגע של חולשה. שופט בדימוס, כן? תגובה 422801 _____________ 1- רגע, אתם מנסים להגיד לי שעוד כמה ימים לא יהיה מי שיצעק "גודווין"? אני לא מסוגל להאמין. |
|
||||
|
||||
שני המוסדות הללו שמתו בזמן האחרון - עין הדג והאייל - לא עשו זאת מהעדר מגיבים או קהילה. הם עשו זאת מהעדר עורכים. השאלה האמיתית, אם דווקא מוכרחים לשאול, היא מדוע האינטרנט הישראלי לא מצליח לנפק עורכים צעירים (כשעוד יש להם זמן), מוכשרים ונמרצים. אני נוטה לקבל את הנחתו של דובי: אותם האנשים כותבים כיום בבלוגים. |
|
||||
|
||||
אבל עריכה של משהו כמו עין הדג דורשת הרבה יותר זמן מ'סתם' כתיבת בלוג, לא? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהעניין אינו (רק) זמן, אלא (בעיקר) רצון. ובנוסף, בבלוג פועלך ברי וגלוי לכולם - הרי אתה בחזית - ואילו בעריכה, את הקרדיט מקבל המחבר. אגב, הודעה זו לא באה להסביר מדוע אני, ספציפית, מעדיף לכתוב בלוג ולא לערוך. אני לא - אין לי זמן לשניהם, אבל אם הייתי צריך לבחור, הייתי מעדיף לערוך. היא באה לשער מדוע עורכים וכותבים צעירים לא החליפו את הוותיקים יותר. |
|
||||
|
||||
באיזשהו שלב רבים מהם נשאבו לתוך עבודות כתיבה ועריכה (מכובדות יותר ופחות, מכניסות יותר ופחות) באתרים מסחריים. או שהם שואפים להישאב לשם ולכן לא משקיעים מאמץ באתר שאינו מסחרי. |
|
||||
|
||||
ואף זו שאלה: מדוע לא הצליחו שני האתרים הללו - ואתרים דומים להם - להפוך למסחריים? |
|
||||
|
||||
הם ניסו? |
|
||||
|
||||
סיפור ארוך שמערב את כל תולדות האינטרנט הישראלי בערך. אני גם לא בטוחה ששינוי כזה היה מיטיב עם האתרים עצמם. |
|
||||
|
||||
אני מדבר פחות על שינוי האתרים עצמם, ויותר על קיום דרך פרסומות וחסויות. נדמה לי שהסיבה שהדבר לא קרה היא גודלו המצומצם של האינטרנט דובר העברית, אבל עדיין, זו נראית לי הזדמנות עסקית שהוחמצה. אגב, בשני המקרים אני אף חושב שמדובר באתרים שראוי מאוד היה לתמוך בהם ציבורית, דהינו, מטעם גוף מדינתי כלשהו. |
|
||||
|
||||
גוף מדינתי? נראה לי שנפסיד קהלים (מצומצמים, אך בכ"ז תורמים רבות לדיון) הרואים בכל קשר לממסד דמוקרטי או שלוחותיו כחשודים בדכאנות. |
|
||||
|
||||
אבל נרוויח תקצוב, ולכן, אנשי תוכן ואנשים טכניים בשכר; ואין לי צל של ספק שהאייל ראוי לתקצוב ממשרד החינוך או משרד התרבות, למשל. לדעתי, גם עין הדג היה ראוי לתקצוב מטעם משרד התרבות, או מטעם אחד הגופים המתקצבים עשיית סרטים בארץ. אלא שהמדינה לא יוזמת דברים שכאלו, ופנייה מסודרת מטעם המערכ(ו)ת דורשת הרבה עבודה (בהנחה והמערכת בכלל הייתה מעוניינת), ונדמה לי שמעולם לא נוסתה. |
|
||||
|
||||
ייתכן שאתה צודק, אם כי נראה לי שהייתי מנסה קודם אמצעיי מימון אחרים כגון תרומות (הקרן החדשה לישראל? :), דמי מנוי ועוד כמה רעיונות. |
|
||||
|
||||
דמי מנוי הם עניין בעייתי מאוד, כי הם היו מצמצמים את גודל הקהילה הקוראת והכותבת בעשרות אחוזים. לגבי תרומות - אדרבא ואדרבא, אלא שגם אותן צריך לגייס. |
|
||||
|
||||
תשלום מהכותבים על עריכת מאמריהם? |
|
||||
|
||||
אתה רציני? אנשים לא ישלחו מאמרים. |
|
||||
|
||||
ועכשיו, שולחים? |
|
||||
|
||||
אין לי שמץ עד כמה דובי צודק בטענתו שהיום לא ''מעריכים במיוחד'' עריכה קפדנית. אבל אם זה המצב, יש מי שיטען שהדרך להחיות את האייל בלי מכונת הנשמה היא הפיכתו אותו למעיין בלוג ''קבוצתי'' בלא עריכה של ממש. |
|
||||
|
||||
אם דיונים אמורים להתמשך לפרק זמן ארוך (או ליתר דיוק - להתעורר מדי פעם) - מה יקרה אם יהיה יותר קל לערוך את המאמר לאחר פרסומו? |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון כמו בויקיפדיה? זה יפתח קופת שרצים של תגובות שכבר לא רלוונטיות למאמר בצורתו החדשה. |
|
||||
|
||||
גם עכשיו הדיונים מכילים המון תגובות שלא רלוונטיות למאמר. אז מה? |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין אופ-טופיק לבין תגובה על חלק במאמר שכבר לא קיים (או שונה במידה ניכרת). |
|
||||
|
||||
השוטה מתכוון לתגובות שכן מתייחסות למאמר במישרין. כדי שעריכה-בדיעבד תתאפשר נדרש דיאלוג מתמיד בין כותב המאמר למתדיינים (לפחות כל עוד הוא לא החליט שהמאמר ''נעול''). |
|
||||
|
||||
בויקיפדיה (או ליתר דיוק: במדיה-ויקי [ויקיפדיה] ותוכנות דומות) הפתרון העקרוני לכך הוא שקל לראות גרסאות קודמות. |
|
||||
|
||||
כן, אבל ראשית האייל לא בנוי כך, ושנית מי רוצה להתחיל לדפדף בכל מיני גרסאות? באנו להנות, זוכר? |
|
||||
|
||||
בויקיפדיה בד''כ עוקפים את זה על ידי מחיקות. |
|
||||
|
||||
אפשר להכין "ארגז חול", שכולם יכולים לערוך1 , עם "עורך אחראי" שלו המילה האחרונה2, ורק אחרי שמוסכם בהצבעה3 שהמאמר מוכן לפרסום, הוא יעבור לאייל. 1 או רק תת קבוצה גדולה של משתמשים. 2 הוא יכול להיות כותב המאמר. 3 בין כמה עורכים שאינם כותבי המאמר. |
|
||||
|
||||
בין השאר מדובר בעניין של הגדרות ושל יומרות. האייל התיימר לאורך השנים להיות "כתב עת" - אמנם ללא הטיה אקדמית חזקה מדי, אך בהחלט כתב עת, ובכתב עת לא מעדכנים אי-דיוקים בדיעבד כדרך קבע. כאמור לי לא יפריע אם מתכונתו של האייל-פרק-ב תהיה כשל בלוג קבוצתי. במתכונת כזו יש מקום ל"עדכון: ...", למשל. ואולם נראה שהעורכים הנוכחחים והעורכים לשעבר מחזיקים בדעה אחרת: האייל "כאייל" צריך להפסיק להתקיים כי כ"אייל" אסור לא להתחדש. |
|
||||
|
||||
יש כל מיני דרכים לגבות דמי מנוי, כפי שיכול להעיד כל מנוי על הבלוג שלי שקם בבוקר וגילה ראש כרוב (אני צמחוני) או ראש מנוע (אני עוד דברים) מתבוסס במיטתו. אפשר לגבות על הזכות להגיב יותר מתגובה ביום (הצעתי למעלה) ויש עוד אפשרויות...אבל לא בטוח שיהיה בכך צורך. |
|
||||
|
||||
אפשר פשוט להושיב טרול על הגשר. |
|
||||
|
||||
אם יש אתר מעניין הטרולים באים לבד, לא צריך להביא או להושיב אותם. |
|
||||
|
||||
טרולים לא חסרו באייל. אבל אף אחד לא ניצל אותם לגבות דמי מעבר. |
|
||||
|
||||
זאת הבעיה עם טרולים. די קשה לנצל אותם. הם רגילים להיות בצד המנצל, לא המנוצל. |
|
||||
|
||||
זה כי הטרולים שבאו היו מרגיזים, אבל לא רגזנים. |
|
||||
|
||||
צריך לקחת בחשבון שכסף סדיר (מעבר לכמה גרושים של מיץ ועוגיות) זה תלות ותלות זה פוליטיקה ופוליטיקה זה אחלה - אבל את האתר הזה היא כנראה תהרוג. מצד שני דמי מנוי ופירסומות זה בעיה של מספרים - קשה להאמין שבין דוברי העברית תמצא מספיק אנשים שמוכנים לשלם כדי להרוג זמן. הכי טוב (והכי יפה) שזה יתנהל בהתנדבות - אולי עמותה / מלכ"ר שמקבל תרומות קטנות מאנשים פרטיים ומחברים קבועים בעמותה - בלי קשר למידת השתתפותם בדיונים. נראה לי שלעמותה שמטרתה לקדם את תרבות הדיון הציבורי בישראל (או משהו כזה) יש מקום במגזר השלישי - נגיד כניסוי מעבדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. |
|
||||
|
||||
אתה אומר דברי טעם, אך מכיוון שאין לי מושג מינימלי *במספרים* של מה שנדרש כדי להפעיל אתר מסוג זה, אני מהסס להמשיך בדיון ולהציג כאן עמדה נחרצת בעניין זה ואחרים עליהם חשבתי בימים האחרונים. למרות ה-overkill שבפסקה זו אאשר אותה: לפחות בתחום המקצועי, אני יכול להעיד שמה שנדון אפריורי בחדרי ישיבות אצל אנשי חזון, מבלי לראות סטטיסטיקות ודוגמיות מן המטריה, מתברר במקרה הטוב כבעל ערך מועט, במקרה היותר נפוץ כחסר ערך, ובמקרים אחרים כבעל ערך שלילי ביוצרו פילטרים ותיעדופים שגויים על העובדות המתבררות רגע לאחר מכן (ואני חושב שאני יודע מה יהונתן א. יאמר כאן...). |
|
||||
|
||||
למרות הפיתוי, אני לא פותח פתילים רציניים באתר שהולך להיסגר. אני רק עוקב בסקרנות, ומקווה לרגע בו המערכת הישנה תתעורר ותגיד ''לא ידענו שהעבודה שלנו משמעותית לכל כך הרבה אנשים. אז נמשיך בתפקידנו, אולי עם קצת עזרה נוספת מצדכם''. העמותה לקידום תרבות הדיון הציבורי בישראל היא רעיון מעניין בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שקבלת החלטות על סמך הגיגים וניחושים כנ"ל לא תניב תוצאות טובות. אבל הגיגים ולא החלטות, זה מה שאנחנו (טוב, חלקנו) עושים פה וכנראה נשארו לנו רק מספר ימים. אז תן לי לנצל את המנוי שלי עד הסוף. פתאום עלה על דעתי שסוף סוף אנחנו רואים כשל שוק אמיתי, שבו הטכנולוגיה שהתפתחה (על ידי השוק) עד כדי לאפשר לכל אחד לעשות מה שהוא רוצה - כלומר לפרסם בעצמו מאמרים לא ערוכים בבלוגים עלומים - גורמת לנזק ציבורי כי היא חונקת אתרים קהילתיים ודיוניים כמו זה ועין הדג. במקרה הזה השוק החופשי נכשל - כי כל אחד מקבל מה שהוא רוצה (בלוג) ובכל זאת כולם, או רבים, מפסידים. מישהו יכול לדרוש רגולציה שתבטל את הבלוגוספירה כדי לאפשר דיונים מתמשכים באתר מרכזי - הרי לא ניתן לבעלי ההון לכתוב מה שבא להם ולשחד את הבלוגרים. אפשר גם להקים מפלגה שתסחט מהמדינה תקציבים לרשת "אייל המעין" או משהו כזה. תש"חיסט כמוני כמובן יתנגד לכל אלו. לי זה נראה מקרה קלאסי של המגזר השלישי. מצב שבו הרבה אנשים (כפי שנדמה מהתגובות פה) חושבים שקיומו של אתר כזה הוא טוב ציבורי, בין אם הם משתמשים בשרותיו באופן קבוע או אחר, או בכלל לא. אני למשל מקווה שיום אחד אצליח לגבור על התמכרותי ואפסיק לכתוב פה. אבל אני חושב שקיומו של אתר כזה הוא טוב גם אם אני לא כותב בו (אולי אז אפילו יותר טוב). לכן תהיה לי סיבה לתרום (מעט) בלי קשר למספר הכניסות שלי לאתר. משהו דומה לעמותת ויקימדיה שאוספת תרומות וסיוע בלי קשר למספר הפעמים שהתורמים משתמשים במידע. כמובן, שאין להגיגים אלו שום בסיס אמפירי. ולמשוגע שינסה לבדוק את כל זה תהיה הרבה מאוד עבודה. אבל זה לא סיבה לשתוק, לא? |
|
||||
|
||||
הייתי ממתין בטרם הכרזה על אירוע בודד או על אי התמלאותה הזמנית של גומחה נדרשת כעל כשל שוק. לא שאני מאמין בשו''ח, אבל לא בטוח שזה המקרה. |
|
||||
|
||||
זהו, בגלל שאתה לא מאמין בשו''ח, אתה לא מאמין שהוא נכשל. |
|
||||
|
||||
אני רוצה לוודא שאני מבין את המהלך ההומוריסטי: במקום לפרש את "לא מאמין" כטענה ערכית ("בלתי ראוי") או פרקטית ("זה לא יכול לעבוד"), פירשת זאת כטענה אונטולוגית, ומי שאינו קיים לא נכשל. נשמע כמו הלך רוח אובדני (: |
|
||||
|
||||
איפה יהיה עוד מקום שבו מישהו מספר בדיחה, ונמען הבדיחה מחייך ("(:") אבל מתעקש לקבל אישור שאכן המהלך ההומוריסטי הוא בעצם פירוש אונטולוגי לטענה ערכית/פרקטית לפני שהוא צוחק? |
|
||||
|
||||
אני רציני (שמא חשבת שאני מתלוצץ :) זה לא קשור לאירוע או מחסור רגעי. סוג המוצר/שירות שהאייל מספק - קרי: במה לדיונים חופשיים ויחסית איכותיים - הוא מסוג המוצרים שהשוק באופן עקרוני נכשל בהספקתם, למשל כמו תשתיות. |
|
||||
|
||||
לא, לא חשבתי שאתה מתלוצץ. ייתכן שאתה צודק. כדי להשתתף בדיון מסוג זה אני צריך מוטיבציה אמונית ("אם רק ניתן לשמש השו"ח לעלות, בוקר חדש יאיר על כולנו") ומידע על *המוני* מקרים מרחבי העולם כדי לנסות קודם כל להכריע מה עובד מתי. |
|
||||
|
||||
אני זוכר שבעין הדג ניסו פרסומות, וההכנסות מהן היו מצומצמות מדי מכדי לעשות משהו מועיל עם זה, בפרט כשעורכי האתר הקפידו שלא יהיו פרסומות מציקות. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה מפספס את האופי המיוחד של האתר הזה. היו פה כל מיני טיפוסים וטיפוסיות שחלק אהבו פחות ואחרים אהבו יותר. היה פה פעם טיפוס אחד, אורי רדלר, שהצליח להרגיז מספר לא מבוטל של אנשים, ולא בלתי סביר שכמה מהם הלכו בדיוק כשניתקלו בתגובות ''הרדלריות'' שלו כשלא התחשק להם להתעפרן או להתרדלר. אני חושב שהם טעו, אבל גם אלו שהלכו השפיעו על אופי האתר. |
|
||||
|
||||
המסביר לצרכן כתב: "אני חושב שאתה מפספס את האופי המיוחד של האתר הזה. היו פה כל מיני טיפוסים וטיפוסיות... לא בלתי סביר שכמה מהם הלכו בדיוק כשניתקלו בתגובות "הרדלריות" שלו כשלא התחשק להם להתעפרן או להתרדלר." זה בהחלט אפשרי. אני כתבתי את מה שאני חושב ומנקודת מבטי, אבל בהחלט ייתכן שמה שהפריע לי לא רלוונטי ושאני הייתי חלק מהבעיה. אני נוטה יותר להסכים עם מה שכתב כאן מישהו (ובניגוד למה שכתבתי באתרי) שהגורם המכריע היה התעייפות העורכים והיעדר עורכים חדשים. |
|
||||
|
||||
מצחיק אותי שיש דקויות שאנשים לא תפסו, ואפשר להדגים את זה פשוט בשימוש במנוע של האייל: למה רדלר כל כך שונא את גיל לדרמן? כי לדרמן עלה אצלו על נקודות תורפה כואבות, תגובה 255343. אפשר לרדת עוד קצת לפתיל מתגובה 255404. כנראה שזאת היתה אלמנה ויתום, שגם כן הבינה משהו לגביו וקשה לו לסלוח לה את זה. עד כמה שזכור לי העפרונית מעולם לא עשתה לו שום רע - ההתקשקשות עליה תוך שהוא מקפיד להצמיד אותה לחשמנית- הכל הסוואה לעלבון האמיתי, שהיה באמת מהחשמנית, תגובה 300091. כנראה שהיו לה עוד כמה יציאות עליו, אבל אני מתעצל לחפש. שימו לב לתגובות שלו בכל שלושת המקרים, כשהוא באמת נעלב הוא לא מצליח לשמור על הפוזה של הגדול מכולם, ופתאום הוא מסביר ומסביר נורא ברצינות. |
|
||||
|
||||
תודה על הלינקים, היה שווה בזכות תגובה 443731. |
|
||||
|
||||
אם כבר, אולי כדאי לציין גם את תגובה 443570 , ועוד יותר מזה את הקישור שמובא בה. |
|
||||
|
||||
אני חייב לציין שזו פעם ראשונה שאני נחשף לתכנים אלו באייל. לסגור ומייד! (סתם, סתם) |
|
||||
|
||||
אני חושב שהכריכה של עפרונית יחד עם המגיבות האחרות נובעת סתם ממיזוגיניה ישנה וטובה מצדו של מר רדלר. |
|
||||
|
||||
כתב "למה רדלר כל כך שונא את גיל לדרמן? כי לדרמן עלה אצלו על נקודות תורפה כואבות..." המממ... לא. אני לא שונא את לדרמן. להפך, הוא היה (ומקווה שעודנו) בחור נבון ומשעשע והתוכנה שכתבנו הייתה מחוות הוקרה משועשעת. בזמנו אפילו הצלחנו להחדיר לאיל פוסט מאותה מכונת לדרמניה, אם כי אין לי מושג היכן אותו פוסט נמצא. מכל מקום, אני למד ממקורות שלישיים שחייו פנו לכיוון שונה לגמרי ואולי אין זה הוגן כלפיו להמשיך לגעת בעניין שהוא, ביסודו, היסטוריה עתיקה ובמיוחד כשהדבר עשוי להיות שלא לרוחו. די בדברים שכתבתי באתרי, אני מניח. כמובן, שמורה ללדרמן הזכות לשנוא אותי, אבל אני חושב שהוא נבון מכדי שיכלה את זמנו בהבלים כאלה. לגבי החשמניות והעפרוניות: כדאי לזכור שהשתתפותי הנמרצת באתר כאן הייתה לפני שנים רבות ואת הנקרולוג כתבתי לא אחרי מחקר ענף אלא כהיזכרות מעורפלת שבה אכן עלה רושם כללי של עפרוניות וחשמניות יתר. עם הגברת העפרונית לא היה לי מעולם שיח ושיג והיא שימשה לי משל בלבד. כמובן שלא כיוונתי לפגוע באדם מסוים ואם כך הובנו הדברים, עם הנפגעים הסליחה. גם עם החשמנית הכבודה, אני חייב להודות, לא זכרתי שהיה לי קשר כלשהו. אני לא עד כדי כך חשוב בעיני עצמי לנטור טינה לאורך זמן לדמויות ממשיות בחיי - לא כל שכן לדמות וירטואלית, והעניין כולו ננשה מפדחתי כקשקש דאשתקד. הדיונים אליהם הפנה "נקמה מתוקה" היו היזכרות מביכה במקצת: מפליא להיווכח על איזה עניינים אידיוטיים מצליחים אנשים, ואני בתוכם, להתרעם ולהתלהם. מכל מקום, לא נטירה הייתה כאן ואף לא טינה. אני מניח שגם ל"נקמה מתוקה" יש בליבו או בליבה עלי, אבל גם את זו ישטפו מימי השכחה. בעוד שבוע האתר יינעל ובעוד שבועיים שנינו נשכח. נ.ב. מחויב המציאות כהסבר: מאחר שהאתר באמת נסגר והכל יינעל ויישכח, כל עניין הידע ברמת תואר ראשון ושני וההצהרות הפלצניות שלי בנושא נובע מעניין די פשוט - בנעורי הפוחזים התפרנסתי לי בדכדוך מה מהכנת עבודות לתואר ראשון ושני ולכן יש אמת בטענה שעוטרתי, גם אם על-ידי שליח, בתארים מסחררים רבים שאף אחד מהם אינו שלי. באופן אישי, אפילו את התואר הראשון שלי לא השלמתי כי התעצלתי לעשות את הספורט (יש עוד חובת ספורט בתואר ראשון?) |
|
||||
|
||||
אז אתה מודה כאן שהתפרנסת מרמאות ועבירה על כללית אלמנטריים של אתיקה אקדמית? מעניין. |
|
||||
|
||||
זו לא רמאות - זו מרידה נגד הרגולציה של האוניברסיטאות! או נגד כפיה ממשלתית! צריך רק דיני חוזים! |
|
||||
|
||||
מעולם לא הכחשתי או נשאלתי, כך שזו אינה הודעה. אני גם לא יודע אם זו עבירה, שכן אני לא הייתי תלמיד המוסדות. העבירה, כך נדמה לי, היא על צידם של אלו שהציגו את פרי עבודתו של אחר כשלהם. ואולי אני דווקא עבריין. אני לא מכיר את לשון החוק. |
|
||||
|
||||
העבירה שלהם היא ''קבלת דבר במרמה'', והעבירה שלך היא סיוע בדבר עבירה. אבל אני התייחסתי לעבירה האתית והמוסרית. |
|
||||
|
||||
טוב, אבל בזבזתי כבר את הכסף, אז זה לא נחשב. חוץ מזה, נהניתי מכמה דברים (קרימינולוגיה, פילוסופיה של הדתות) אז זה עוד יותר לא נחשב. |
|
||||
|
||||
בכותרת התגובה שלך יכולת לכתוב ''כה''ב''. |
|
||||
|
||||
''האתר נפל קרבן להגדרה המעורפלת (ובמידה ידועה, השקרית) של עצמו.''. שירה זו ממצבת את הכותב כיורשו של קוואלינו בתפקיד ממשיך דרכו של בורחס. |
|
||||
|
||||
לא צריך להתרגש, זה בסך הכל תהליך נורמלי וטבעי. אני בטוח שגם במשחק ההוא של דובי - אם באמת מדובר בכזאת סימולציה מושלמת כמו שהוא טוען - כמה ימים אחרי שתוקעים לאייל כדור בראש, מתחילים להגיע אוכלי הנבלות. |
|
||||
|
||||
(במשחק, בהתאם לכללי האתיקה של הצייד - מסתבר שיש דבר כזה - אחרי כל ציד מוצלח חייבים לידע את הפקחים שיבואו לסלק את הגופה ולרשום אותה ביומן, כדי למנוע ציד-יתר.) אורי - שני דברים לגבי הפוסט שלך: א. לגבי המיקום של האייל במרכז המפה הפוליטית - האייל ממוקם במקום מאוד קיצוני על סקאלה אחת בלבד: סקאלת התמיכה בחופש הביטוי. זה היה העקרון היחיד שלו. אנחנו לא סתם התאמצנו לפרסם מאמרים מימין, אלא נהנינו מאוד לפרסם אותם. יש לציין גם, בהזדמנות זו, שהגם שעמדותי הקפיטליסטיות התמתנו והפכו לסוציאל-דמוקרטיות, העמדות שלי בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני תמיד היו נטועות עמוק בשמאל, הרבה מעבר לרבים במערכת (וכאמור, רק הרחיקו שמאלה מאז). להגיד שיישרתי קו עם מישהו זה פשוט מופרך. ב. על הבעיתיות שבקהילתיות באייל כבר כתבתי הרבה לפניך, והויכוח הזה (כמה מפתיע) כבר התקיים אז. |
|
||||
|
||||
לגבי א' - אחת מזכויות היתר שיש לבעל בלוג היא הגדרת "שמאל" ו"ימין" באופן אידיוסינקרטי. לתפישתי, הניגוד בין "שמאל" ל"ימין" בעניין זה אינו בתפישה לגבי האם צריך או שלא צריך להקים מדינה פלסטינית ולסגת מהשטחים, אלא ההגדרה של הדיון כעימות בין זכויות מתנגשות שיסודו מוסרי. מנקודת מבטי, הזניחה של תפישה - גם אם חלקית, כאמור - הבוחנת את הדברים מנקודת המבט של "עובד או לא עובד" לטובת עימות מוסרי (ובתפישה מסוימת) היא מעבר ל"שמאל." אני, לדוגמה, דוגל בנסיגה מהשטחים כולם והקמת מדינה פלסטינית מאז שנות השבעים, וקשה לי לומר שזה משייך אותי באופן כלשהו לשמאל. מצד שני, הנקודה שהעליתי לא הייתה ממש מעוגנת בידיעה קרובה ו־ודאית של תפישותיך והחלק הזה בטיעון שלי בהחלט יכול להיות שגוי, במיוחד כשב"יישור קו" חשבתי דווקא על האקלים המרקסיסטי השורר בצפון אמריקה - אני ממש לא משוכנע שהיה לי בסיס עובדתי לאמץ עמדה כזו. בקשר לבי"ת - אתה יכול למצוא את הדיון? |
|
||||
|
||||
אקלים מרקסיסטי בצפון אמריקה?! באזור הזה של העולם שאין בו אפילו מפלגות לייבור, שלא לדבר על מפלגות שמאלניות יותר? זה שבו המפלגה השמאלנית נראית "הליברלים"? שם יש אקלים מרקסיסטי? היית פעם בצפון אמריקה? (נתתי כבר קישור לזה איפשהו בדיון הזה.) |
|
||||
|
||||
"אקלים מרקסיסטי בצפון אמריקה?!" כידוע, בתוך הקמפוסים יש תופעה אקלימית ידועה של "איי מרקסיזם אקדמיים" בהם האקלים שונה מאוד מזה שסביבו. |
|
||||
|
||||
תלוי בקמפוס. לא אצלנו. (לא שאין איזה מרצה מרקסיסטי או שניים, בעיקר בתחומים שמרוחקים מתחומי העיסוק שלי, אבל לקרוא לזה אקלים מרקסיסטי זה כמו להגיד שלירושלים יש אקלים ארקטי כי יורד שם שלג פעמיים בעשור.) |
|
||||
|
||||
בדקת בזמן האחרון את המחלקה לסוציולוגיה? זה לא שאני מתכוון להשמיץ את הקנדים באופן כללי, אבל תזכור שנעמי וולף היא גם קנדית... |
|
||||
|
||||
מעניין לקרוא את זה כשאני מכיר את האתר בו אתה מופיע ומולך - הקפיטליסט היומי. אתר שדומה יותר לחצר חסידית עם הצדיק ראדלר. |
|
||||
|
||||
וזה קשור לעניין באיזה אופן? |
|
||||
|
||||
כן. לא היו באייל צדיק והמון מעריצים. האייל גם לא קיבל 100.000 דולר לשנה מסי עופר. |
|
||||
|
||||
איציק - אני חושב שהדברים שאתה אומר כאן חמורים מאוד. ראשית, כפי שידוע לך היטב, דבריך הם שקר. שנית, מאחר שאתה חייב להיות מודע לכך שמדובר בשקר (שהרי המצאת את הדברים) זו גם הוצאת דיבה. כדי לחסוך לכולנו, ובוודאי לאנשי ''האייל'' שאינם צריכים כאב ראש כזה, אני מבקש ממך, בנימוס המרבי האפשרי בנסיבות אלו, לחזור בך ולומר כאן בצורה מפורשת כי את הדברים שכתבת המצאת וכי הם שקר וכזב. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג מי זה איציק ש. ועל סמך מה הוא כתב את מה שכתב, אבל אם תקרא טוב את ההודעה שלו (תגובה 541397), תוכל לראות שהוא בסך הכל מדבר על קבלת סכום קטן מאוד של 100 דולר ואפס אגורות לשנה, מאדם בשם סי עופר, שאיש לא מכיר. ככה שגם אם זהו שקר מוחלט (וכאמור, אין לי מושג), נראה לי שהנזק שנגרם כאן לשמך1 הוא קטן מאוד. 1ואני מתעלם פה לצורך העניין מהודעות פרי עטך, שנכתבו ביוזמתך, כי זה כבר סיפור אחר. |
|
||||
|
||||
אורי היקר, ביקרתי לא פעם בקפיטליסט היומי-אפילו אליסה כינתה אותי טרול-טרול מנומס -אבל טרול. באותה העת לא ידעתי מה פירוש טרול ברשת. הופעתי תחת הכינוי יורי. כתבתי פעם משהו שמאד הרגיז את רותם. והרי הדברים כפי שהעתקתי מהקפיטליסט היומי: . מאת יורי: שבת, 20 בספטמבר 2008 בשעה 14:34 רותם אני מבין על מה אתה מדבר אבל אתה לא הבנת על מה אני מדבר. א. הממשלה לא תוותר על זכותה לשרת את בעלי ההון כי היא קשורה בהם. ב. אתה צריך לזכות בבחירות כדי להקים ממשלה אחרת. ג. כדי לזכות בבחירות אתה זקוק לכסף -תורמים-בעלי הון. הם יתרמו לך אם תתחייב לעזור להם כשתהיה בשלטון. נניח שתרמה אותם ולאחר שתעלה לשלטון תבטל את כל הרגולציות? ד. היות שהם בעלי הון, יהיה להם יתרון והם ישתלטו על השוק. אבל מה שנדמה לי הוא שאתם פשוט מקדמים אג‘נדה לטובת אותם בעלי הון תחת מסווה של חרותנות. בכמה הם תומכים בכם? גלה לי. 1. מאת רותם ראשון, 21 בספטמבר 2008 בשעה 8:54 יורי, הטענה שלך כי אנו נתמכים על ידי בעלי ההון היא שערורייתית, לידיעתך הרצת האתר עולה כסף רב וכל שאנו מקבלים הם 100,000 דולר עלובים בשנה מסמי (עופר) לכיסוי העלויות השוטפות בלבד וכן סיעור מוחות שנתי בפלה דה מיורקה. בנוגע לטענה שלך על הקשר בין הממשלה לבין ההון, הדרך הטובה ביותר להילחם בזכויות מוקנות היא להילחם בריכוז הכוח, והדרך הבטוחה לעשות זאת היא להוציא את המדינה מעניינים לא לה. |
|
||||
|
||||
איציק, אה... סרקזם? |
|
||||
|
||||
האמא של סרקזם. |
|
||||
|
||||
מזמן לא צחקתי ככה. מה שרק המחיש לי את החלל שסגירת האייל תשאיר בחיי. |
|
||||
|
||||
אם הבנת שזה סרקזם, אז מה שכתבת קודם הוא פירסום מידע מטעה ביודעין - וזה עילה טובה לתביעת דיבה, שאני מקווה שאורי לא יוותר עליה. מנסיוני באייל אני מאמין שאתה לא הבנת את הסרקזם של רותם ולקחת אותו ברצינות, כי זה מתאים לתפיסת העולם שלך. אז אולי התביעה לא תצליח. |
|
||||
|
||||
יש לאורי עילה לתבוע את איציק על כך שציטט דברי בלע שאורי בעצמו כתב ? |
|
||||
|
||||
כשכתבתי "האמא של הסרקזם" זה היה סרקזם. הדבר היחיד בדברים של רותם שיש בו סרקזם, הוא 100.000 דולר עלובים. כמי שביקר באתר "הקפיטליזם היומי, אני יודע שאלו דעותיהם של רותם, אורי רדלר ורוב דרי האתר. נדמה לי שהאתר ההוא שינה כעת את פניו . לא, דבריו אינם סרקזם בשום פנים. אתה מוזמן לבקר באתר הזה ולהתרשם בעצמך. |
|
||||
|
||||
את זה תגיד במשפט. לא שאיכפת לי אבל אי אפשר להבין מדבריך אם אתה באמת חושב שהאתר שלהם קיבל 100000 ש"ח מסמי עופר או שאינך חושב שזו האמת ובכל זאת הצגת אותה כאילו זו האמת. אני בטוח ששופטים יוכלו להכריע בדילמה הזאת. |
|
||||
|
||||
100.000 דולר לא ש"ח. אין לי שום סיבה מדוע לא לקבל את דבריו של רותם ברצינות. קרא שוב את מה שהוא כתב. |
|
||||
|
||||
WTF, זה כל מה שיש לי לומר. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם טענת "סרקזם דיברתי" קבילה במשפט, אבל איציק יוכל לטעון שאם רותם היה סקרסטי, כך היה גם הוא ב תגובה 541397 . אבל למה זה בכלל הרגיז את א. רדלר? עד כמה שאני מבין הוא היה צריך לראות בכך את המחמאה האולטימטיבית לאיכות עבודתו. |
|
||||
|
||||
כי הוא בעד שוק חופשי ולא בעד עשירים! אם יש דעה אחת שבאמת השתנתה אצלי זה הדעה הכלכלית. זה לא שעכשיו אני תש"חיסט אבל חלק ניכר מהדעות הימניות אני לוקח בחשבון. נ.ב. אני לא בטוח שאהבת עשירים לא חלחלה לאורי אבל לא קראתי מספיק כדי לחרוץ דעה. |
|
||||
|
||||
איציק ש. הכריז בקולו הרדיופוני: "לא, דבריו אינם סרקזם בשום פנים." טוב, עכשיו הרגת את הסיכוי לתביעת דיבה. צחקתי כל כך שאני לא יכול להעמיד פנים שאני נורא כועס ותיכף אתבע אותך. האדם הסביר, אני חייב לומר, היה מתרמז כלשהו מתוספת השוחד החיננית "סיעור מוחות שנתי בפלמה דה מיורקה" אבל כנראה שאתה לא טרול מנומס אלא משהו אחר לגמרי שמתחיל בטי"ת.1 אני חושב שהתחקיר שלך בנושא נעשה ברישול, שכן פה ושם וגם שם וכאן התוודה רותם סלע והתוודיתי אף אני על אכילת קורצה לתיאבון, על מעטפות מזומנים המחליפות יד באישון לילה, ושאר שחיתויות קפיטליסטיות נתעבות. והאתר הוא רק תירוץ, כמובן. אחזקת אתר בסדר גודל של "הקפיטליסט היומי" או "האייל הקורא" עולה כמה מאות שקלים לשנה. אולי קצת יותר אם יש היקף אחסון נרחב. רוב הכסף תועל, לפיכך, לצורכי הנאה אישית, קניית בתים ומלונות במונופול, הדפסת פוסטרים בגודל טבעי של גלעד ארדן וכמובן, חכירת קו טלפון לא מזוהה באמצעותו אנו מזמינים כל הזמן פיצות לביתם של סוציאליסטים בולטים במטרה למוטט אותם מבחינה כלכלית. 1 הרמז, כפי שניחשתם בוודאי, הוא ל"'טיליגנט" או "טרקטור צעצוע שעושה ברום-ברום" ולא לשום דבר אחר. |
|
||||
|
||||
נסלח לכם הכל אם רק תואיל להסביר את הקטע של בפלה דה מיורקה. |
|
||||
|
||||
את מתכוונת לאורגיות האלו שסמי עופר מארגן בפלמה דה מיורקה לקפיטליסטים יומיים? אין לי מושג. אין לי גם מושג מה זה "הכול" ומי זה "לכם". אני לא מכיר את הקפיטליסט היומי - אני בכלל קפיטליסט שנתי. |
|
||||
|
||||
המממ... הייתי אומר אפילו שאתה קפיטליסט רב-שנתי, אבל אני לא בטוח שתשמח לתואר ''רב''. |
|
||||
|
||||
יש בזה משהו. אם קפיטליסט רב-שנתי זה קפיטליסט שמרבה לישון. |
|
||||
|
||||
התכוונתי ספציפית לבפלה מ תגובה 541423 , וחשבתי שמחלקים כאלה ביציאה. לא משנה. |
|
||||
|
||||
צודק, כשרותם כתב לו על זה ש''הדרך הבטוחה לעשות זאת היא להוציא את המדינה מעניינים לא לה'', הוא היה חייב להבין שלא יכול שמישהו יכתוב דבר כזה ברצינות. אגב, בימים האחרונים, במסגרת קריאה מחדש של דיונים היסטוריים, הגעתי גם לאיזשהו דיון סביב השאלה האם להוסיף באייל אמוטיקון ''ציניות''. יכול להיות שאם בקפטיליסט היומי היו מכניסים אופציה כזאת, זה היה מונע את הפתילון הנוכחי. |
|
||||
|
||||
האם אתה מכיר את הקפיטליסט היומי? |
|
||||
|
||||
האמת שלא. למה? |
|
||||
|
||||
כי אם היית מכיר את האתר , לא היית כותב מה שכתבת. |
|
||||
|
||||
ביקרתי שם תקופת מה והייתי מתווכח עם האנשים שם-הרגשתי כמו בגוב האריות. כפי שסיפרתי, בסוף, אחת בשם אליסה, שהיא אמנם בעלת דעות שמתאימות לאתר אבל סימפטית על פי כתיבתה, כינתה אותי טרול. האמת היא שלא נכנסתי לשם כדי לעורר מדנים או להפריע למישהו, אלא להביע דעות אחרות ובדרך מנומסת. האתר כל כך מונוליטי שזה התבקש. השאלה ששאלתי את רותם היתה ההתבטאות הבוטה ביותר שלי. |
|
||||
|
||||
אהם, איציק, אני מתחיל לחשוב שיש לנו כאן בעיה מתמשכת1. אתה לא ממש מזהה הערות סרקסטיות כשאתה נתקל בהן, הא? 1 וכשאני כותב "לנו" זאת בעצם דרך מנומסת לומר - "לך" |
|
||||
|
||||
יכול להיות שיש לי בעיה ואולי אתה צודק. ואולי זה בכלל הגיל. בכל זאת האמירה של רותם גם אם במחשבה שניה אפשר לראות אותה כסרקסטית, לא נראית לי מופרכת ולא הגיונית. המסרים שהאתר מקדם מתאימים שסמי עופר יתרום להם ויקדם אותם. בימים שהייתי באתר, כל מספר ימים הם פרסמו מאמר חדש- שלושה אנשים.לא מאמרים ששלחו להם והם היו צריכים רק לערוך ולהגיה- הם כתבו. די הסתדר לי שיש שם שלוש משכורות והוצאות נוספות - אבל אולי אני טועה. |
|
||||
|
||||
בחייך, רד מהעץ הזה. הסכומים שמשלמים לכותבי טורים באינטרנט - אם בכלל - הם בשני סדרי גודל פחות. |
|
||||
|
||||
כאן פעל הכלל הקפיטליסטי: למה לשלם לאחרים על משהו שהם ששים לעשות בחינם? |
|
||||
|
||||
הבלוג ב-nrg נכתב בהתנדבות - למצער כך עולה מדברים שאורי כתב שם פעם, ואולי רותם לא הבין שצריך לשתוק. אגב, לי נראה שאפילו איציק יסכים שמאמרים שיוצאים דרך קבע נגד שיטת ההפרטה בישראל ונגד שיטת הזכיינים בכל תחום ותחום, לא משרתים את האינטרסים של העופרים (ע"ש משפחת עופר) אחד לאחד. ובכן, לא - איני מזמין דיון שו"ח, אלא רק מנסה לשפוך קצת אור על מידת ההגינות של מגיב או שניים. |
|
||||
|
||||
לא ממש. אורי הציע פעם שיטת הצבעה-אם אני זוכר היטב-שתהיה תלויה בצנז רכוש. לצורך ההגינות אפשר לומר שדי התקיפו אותו על ההצעה הזאת. מלבד זאת הם נגד שיטת הזכיינים ומעדיפים חופש מחלט בו מי שגדול יותר, יהיה גדול עוד יותר. |
|
||||
|
||||
''לא ממש. אורי הציע פעם שיטת הצבעה-אם אני זוכר היטב-שתהיה תלויה בצנז רכוש.'' אשמח אם תקשר לדיון ההוא. ''מעדיפים חופש מחלט בו מי שגדול יותר, יהיה גדול עוד יותר.'' ההיקש הזה אינו טריוויאלי בכלל, אפשר אפילו לומר שמדובר ב''דעתך'', ושאין לה בסיס של ממש. |
|
||||
|
||||
זה היה באתר הקודם של הקפיטליסט היומי ואינני יודע אם אפשר להגיע למאמר. ודאי שזו דעתי שבהעדר כל רגולציה הגדולים יהיו גדולים יותר. האם אין בסיס לטענה שבהעדר רגולציה הגדולים יהיו גדולים יותר? לא נעשו נסיונות עם קבוצת ביקורת. האם ביטול חוק גלאס סטגל תרם לגידול מוסדות בנקאיים מסויימים ולריכוז השליטה בתחום? נדמה לי שכן. הרי אין כוונה להכנס לדיוני שו"ח שנואים. יש הטוענים שהשלטון קיים תמיד והוא רק פושט ולובש צורה; הוא יכול להיות פרטי או ציבורי-מדינתי. |
|
||||
|
||||
האתר הישן נגיש כאן: http://www.capitalism.co.il/wordpress-he אנא קשר אותי לדיון ההוא. ואשר לסוגיות שהעלית: אני נמנע מלהגיב גם בגלל היעדר ידע וגם כי אין לי עניין בדיוח שו"ח. מכל מקום, אתה הוא שתכופות יוצא נגד המנטרה "גדולים מכדי ליפול". אלא שגם בקפיטליסט היומי לא תמצא לה אוהדים - את זה אתה אמור לדעת משום שאתה "מכיר את הקפיטליסט היומי", ולדעתי די בכך כדי שתספור עד עשר לפני שתטען ש"הגיוני" האתר ממומן על-ידי אי-אלו פמיליות. |
|
||||
|
||||
מעניין... דקות אחדות לאחר פרסום ההודעה האתר ירד (Server Unavailable). |
|
||||
|
||||
טוב, המאמר היה לפני שנתיים ומה שזכרתי ממנו הוא שההצעה קושרת בין כסף ללמשקל ההצבעה.2008- הוא איננו צנז רכוש אבל הוא גם איננו "פקטור רך". אני חושב שהמאמר מדבר בעד עצמו. קח את המפלגות בישראל ותעשה קצת חשבונות וירטואליים. נדמה לי שבאופן "רך" ש"ס, הערבים, החרדים ואולי עוד איזו מפלגה ירדו-לא ברור כמה. וכמובן עוזרים בתהליכים כלכליים לסידור המצביעים הנכונים. |
|
||||
|
||||
לבקשת אסף רומנו. המאמר שכתבתי יצא מהתובנה הטריוויאלית ש''תשעים אחוז מהאנשים מוכנים לתמוך בחוק שיחייב אנשים אחרים לנסוע בתחבורה ציבורית לעבודה.'' כלומר, שאנשים מוכנים לתמוך בכך שאנשים אחרים ישאו בנטל עבורם. בבחירות בהן לכל מצביע יש קול אחד, יהיה תמיד רוב מוצק של אנשים שיתמוך במפלגות המציעות שמישהו אחר ישלם עבור זכויות נוספות עבורם - והרוב המוצק הזה יתקיים כל עוד אנשים משוכנעים שאכן ''מישהו אחר'' משלם וכל עוד יש כסף בקופות המדינה. במנגנון כזה חסר איזון שכנגד - מצב שבו כאשר אתה מחליט לתמוך במפלגה המציעה להעביר את רכושו של מישהו אחר אליך ולפטור אותך מהעול, מאזן הכוחות אחרי העברת הרכוש ישתנה לרעתך ולטובת מאבד הרכוש. הצעתי, לפיכך, הייתה ליצירת מנגנון מובנה המבוסס על מילוי חובות - צבא ומיסים - כ''פקטור רך'' במשקל ההצבעה. לדוגמה, אם אתה היום מצביע בעד מפלגת הוורודים, הדורשת להעלות את המס על האזרחים הירוקים - הרי שמחר למפלגת הירוקים יהיה כוח רב יותר, שכן תומכיה נושאים בעול מיסים מוגבר ואותה מפלגה תפעל כדי להעביר את נטל המס על שכם הוורודים, וכן הלאה - מנגנון שבו יש איזון פנימי מובנה. ולא, לא צנז רכוש. |
|
||||
|
||||
כמו שאיציק אולי זוכר, גם כאן לא היו מתנגדים להצעה דומה: תגובה 353585 (ובהמשך תגובה 354330). |
|
||||
|
||||
יש אתר שלוקח את הרעיון של בלוגים ומנסה להפוך אותם לדיונים. האתר נקרא בלוגדיבייט (http://www.blogdebate.org/threads.php) ולרוב הדיונים לא מעמתים קצוות בלשון המעטה. אני חושב שדווקא הדיון שאורי משתתף בו: "המפולת הכלכלית והשיטה הקפיטליסטית" הוא היחיד (לפחות שאני ראיתי) שבו באמת יש מתדיינים משתי קצוות. |
|
||||
|
||||
הבעיה עם היוזמה של נדב פרץ היא שהיא לא מוכרת במיוחד, ואם אנשים לא יעדכנו את הבלוגים שלהם בה, היא לא תעבוד. ומכיוון שהיא לא עובדת, אנשים לא מעדכנים את הבלוגים שלהם בה. בקיצור, הנושא נתקע מחוסר התעניינות הציבור. |
|
||||
|
||||
תודה |
|
||||
|
||||
ביולי 2006 פרסם אחד, אורי רדלר, מאמר בשם "ניסיתי, על תגידו שלא" בו הוא טען ש"ויקיפדיה העברית היא מקום הצועד לקראת מותו הוודאי". מאז ויקיפדיה העברית דווקא חיה, אבל האתר בו פורסם המאמר דווקא מת. כנראה שנבואה היא לא הצד החזק שלך, וטוב עשית הפעם שחיכית לפני פרסום הנבואה עד להתממשותה. |
|
||||
|
||||
האתר לא מת אלא דווקא עבר לבית אחר, אבל העיקר שאתה מרגיש טוב. |
|
||||
|
||||
לגן, כמובן. אבל לא את הכל העברתי בינתיים. אגב, לידיעתך, היום בצהריים סגרו את ויקיפדיה. |
|
||||
|
||||
אין לי אלא להתנצל שאתה מוצא את החיים שלי משעממים. במחשבה שנייה - אולי לא. ______ העלמה עפרונית, דווקא לא נשואה, משלימה חוסרים באיחור. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מזה זמן רב הראש שלי לא היה טרוד בענייני האייל. שכחתי כמה זה יכול לכאוב לפעמים. האייל הקורא היה מבחינתי כמו סוג של משפחה. לפעמים מעניין לך, לפעמים פחות, לפעמים מתחשק לך לדבר ולפעמים לא. לפעמים צוחקים יחד בבדיחות פנימיות, לפעמים רבים ומתקוטטים אבל בסוף כולם אוהבים אחד את השני, ואף אחד לא יוותר על אף אחד. כזה היה האייל. כבר כמה שנים אני לא קוראת את האייל, למרות שמדי פעם, כל כמה חודשים בערך, אני עורכת ביקור קצר. לבדוק שהכל כרגיל, הכל זורם. פעם אחת אפילו הגבתי. אבל עברו הימים שקראתי דיונים עד אור הבוקר, עברו הימים שהייתה מין משימה יומית שכזאת, ''להשלים תגובות באייל''. אהבתי את הדיונים כאן, הם העשירו אותי מאוד, והשפיעו על לא מעט החלטות בחיי. הכרתי כאן שפה חדשה. כמו-כן, הדיונים והחשיפה לעולם קצת אחר הביאו את דעותיי הפוליטיות מהכלום שהן היו בו אל מה שהן עכשיו. הכרתי כאן- במפגשי האייל וגם לפניהם ואחריהם- אנשים נפלאים. פשוט אנשים נפלאים, שזוהי באמת זכות וכבוד להכיר ולקרוא להם חברים. חלקם חלק כל-כך אינטגרלי מחיי, שמי בכלל זוכר איפה הכרנו. אבל כן, הכרנו כאן. הרבה ממה שאני כיום, אני בזכות האייל. זו לא פעם ראשונה שאני מכירה בכך. אז תודה. תודה לעורכים ולמגיבים, על כל מה שעשיתם למעננו. אני יודעת שלי עשיתם רק טוב. אנחנו עוד ניפגש. אני יודעת. |
|
||||
|
||||
1. "מספיק קשה לי לזכור את הדעות שלי, גם בלי שאצטרך לזכור את כל הנימוקים עבורן" (פרידריך ניטשה, שחור על גבי מגנט). 2. "נעדיף להשמיד את כוכב הלכת ואת כל הנמצא בו ולא לשחרר אוכלוסיה זו בתבוניות המאוחדת" (פרנק הרברט, "ניסוי דוסאדי"). 3. ועכשיו, לענין. אני מקווה שהנסיונות להציל את האתר מסגירה יצליחו. אבל אם לא, הייתי רוצה להציע תחליף-למחצה שיכול להתאים לרבים מכם. אולי שמעתם - קוראים לזה "ויקיפדיה". גם שם מתנהלים עשרות דיונים במקביל; גם שם אפשר להתכתש ולהעלב; גם שם יש (כנראה ואולי) קהילה; גם שם יש יותר שיודעים למצוא מילה במילון משיודעים שאין צורך; אפילו מנגנון הזחה לפתילים יש (אבל בלי ריבועים תכלכלים). ההבדל הוא (ותסלחו לי שאני מציג אותו באופן כזה), שלוויקיפדיה יש מטרה. מטרה חינוכית, חשובה, אדירת ממדים, המשוועת לידיים עובדות ולאנשים שיש להם מה (ואיך) להגיד. להתראות. |
|
||||
|
||||
זה לא אותו הדבר - לאייל הכותבים מגיעים על מנת ללמוד דברים חדשים, לשמוע דעות חדשות, לבחון את דעותיהם וכו' - לוויקיפדיה הכותבים מגיעים על מנת ללמד, להשמיע ולמחוק. |
|
||||
|
||||
עשית סקר? |
|
||||
|
||||
כלומר, לפני יומיים בערך: http://www.helemtarbut.co.il/archives/1462#comment-5... |
|
||||
|
||||
במסגרת ויקיפדיה מתנהל דיאלוג שמטרתו להגיע להסכמות. במסגרת האייל מתנהל דיאלוג שמטרתו להגיע להפרכות. זהו כל ההבדל בין קבלת הקונצנזוס לבין חתירה לאמת, בין סמכות לבין החופש לנסות ובין חינוך לבין גילוי עצמי. |
|
||||
|
||||
אל תגזים. |
|
||||
|
||||
זה נכון, אבל ההבדל לא גדול במיוחד. יש מקומות שבהם אפשר להגיע להסכמה (אפילו באייל). יש מקומות שבהם אפשר לסכם, גם אם לא להסכים. ועם כל הכבוד לגילוי עצמי, לפעמים אנשים רוצים ללמוד על אפולוגיה או ההיסטוריה של רודוס, ואין להם זמן לחכות שיתחילו דיון על זה באייל. |
|
||||
|
||||
רוב האנשים לא קוראים אנציקלופדיות לשם הנאה. רוב האנשים לא נכנסים לאייל במקום לקחת קורס באוניברסיטה. למיטב הבנתי, השילוב הזה של הרחבת אופקים, ולעיתים קצת התנצחות, באווירה כיפית ובעלת הווי מקומי, לא קיים בויקיפדיה. |
|
||||
|
||||
כשמתווכחים על קצה הפיפס של הזית בויקיפדיה לומדים הרבה מאוד דברים. אם כי לא בהכרח מהסוג המעניין. |
|
||||
|
||||
עבורי זהו הבדל מכריע. אין לי דבר נגד ויקיפדיה ואני מעריך את העבודה שנעשית שם. עם זאת, אני חושב שהשוואה בין האתרים על בסיס המושג ''דיונים'' היא צורמת ומחמיצה את רוח האייל. |
|
||||
|
||||
המטרה משנה כידוע את כל האמצעים. אבל בוויקיפדיה לא מנסים לכתוב ערכים על [[מהות החיים]], [[פתרון הסכסוך הישראלי-ערבי]] או [[כמה מסים צריכה מדינה לגבות]], ולכן העובדה שבנושאים כאלה קשה להגיע להסכמה מפריעה פחות ממה שאפשר היה לצפות. למי שמחפש דווקא את הפן התזזיתי, הסוקרטי, של האייל, אין לי מה להציע (פרט לזה שכמה מהערכים על הדיאלוגים נמצאים במצב מחפיר ומחכים לגאולה). |
|
||||
|
||||
משעשע, אני זוכר את הימים שבהם כתבתי כאן בעד ויקיפדיה העברית, לפני שהצטרפת (ואולי אפילו דרבנתי אותך קצת להצטרף?). יש כאן סוג של סגירת מעגל. |
|
||||
|
||||
מודה באשמה. זמן מה אפילו החזקתי חשבון פעיל בשני האתרים; אבל צריך גם לאכול מתישהו. |
|
||||
|
||||
אז בגללך הפסדנו שלוש שנות עוזי? @#%%$@!!! מישהו מכיר עוד אתר עם האזהרה הבאה? תגובתך כוללת שלושה סימני קריאה רצופים (או יותר). מומלץ להמנע מהפרזה בסימני קריאה ושאלה, משום שהדבר יוצר רושם של התלהמות מיותרת. אנו ממליצים לך לערוך את התגובה מחדש (בעזרת הקישור המופיע למטה). |
|
||||
|
||||
עוזי, אני שותף לתקוותך שבמקרה שהאתר יסגר בשלב כלשהו, ויקיפדיה תצא מכך נשכרת. ויקיפדיה היא מפעל חינוך ידע גדול וחשוב, יותר מן האייל ואף יותר מפרוייקט השו"ת בבר-אילן (ואני אומר זאת כחילוני!). לא שלהג האייל הוא עלים בזרם, הוא לא, אבל מה שמגיע אל ויקי, נחקר, מנוסח ומלוטש, זורח לעין כל והשפעתו רבה, אף לדורות, אם כי, נראה לי שויקיפדיה משפיעה יותר על הידע (אך על רבים הרבה יותר), מאשר על החינוך, שהוא יותר נחלת האייל. בכ"ז, יתכן שתסכים (עפ"י תגובה 541437 ) שלא בטוח שהטיית הסטיקס הסוקרטי הגועש באיילי פרא ותניני רשת אל עבר גלגל התחנה הויקיפדית ישפר את תיפקודה. אולי אף להיפך. ניתן (לדעתי) להטות פלג יעודי מתוך האתר למטרה חשובה זו והכל יצאו נשכרים. דיון 2159 היווה כמה טיפות לכיוון זה. ייתכן שניתן לעשות יותר. נחכה להתפתחויות. |
|
||||
|
||||
לפחות כל עוד האתר יהיה קיים כארכיון, הכל עוד ישאר... אבל רק בכאילו, כי (כמעט) אף אחד לא יטרח לקרוא את מאות אלפי התגובות המחכימות (טוב, את אלפי המחכימות ואת מאות האלפים שסתם נהנינו לקרוא ולכתוב כאן). הדיונים האלה לא יעניינו אם הם יהיו רק מוזיאון לקהילת מגיבים שצמחה, פרחה ונעלמה במחי סגירת שאלטר. אם נחזור רגע לנתן יונתן, ראיתי פעם חוף כזה שנחל עזבו: פורום שהיה מלא בדיונים מרתקים, אבל בשלב מסוים נעזב על ידי מיטב כותביו והיום כל החומר נגיש אבל איש אינו קורא בו. אפילו הייתי בין המנהלים בפורום ההוא (יתכן שפורמלית אני כזה עד היום), אבל כשאני מזדמן לשם מדי פעם אין לי אלא להניד ראש בצער. חשוב שהתוכן ישמר בכל זאת, אבל גם למי שכתב כאן (ובוודאי למי שלא ועשוי להתגלגל לכאן בעתיד) זה כבר לא יהיה זה תוך זמן קצר להפתיע. הייתי כותב כאן מה היה האייל בשבילי בחמש השנים האחרונות, אבל רבים כבר כתבו את זה מעלי - ורבים מהם בכשרון רב משלי. בחודשים האחרונים התנתקתי במודע כדי להשאיר קצת זמן לעיסוקים אחרים, ולפני כן התקנתי במיוחד תוסף שיחסום לי את הגישה לאתר בשעות העבודה שלי; כתבתי כאן, כנראה, הרבה יותר מאלף תגובות. העובדות האלה עשויות לרמוז למקום שהאתר הזה תפס בחיי, אבל, כמובן, לא יכולות להעיד על ההשפעה הרבה שהיתה לדיונים כאן עלי. קשה לחשוב שזו עלולה להיות התגובה האחרונה שלי כאן; הרי גם כשהתנתקתי ידעתי היטב שאשוב (מה גם שזה כבר קרה פעם-פעמיים), והמתנתי לפעם הבאה שבה אכנס לאתר ואתפתה רק להגיב תגובה אחת באותו שילוב של חרדה וציפיה שמאפיין כל אלכוהוליסט שמנסה שוב להגמל. ומה עכשיו? אני שותף מלא לדעותיהם של כל מי שכתבו שיהיה זה בזבוז שאין לו כפרה לפזר את הקהילה הזו ולהרדים את האייל (לא כדור בראש, חלילה). אני גם מוכן לסייע בכל שידרש כדי להחזיק את האתר בחיים - בין בזמן (כשהייתי מנהל באתר שהזכרתי היתה לנו תורנות של ערב בשבוע שבו המנהל התורן היה צריך לנכש עשבים שוטים, והייתי מוכן לתרום משהו מעין זה כאן), בין בכסף ובין ביכולות תכנות-הרשת המוגבלות מאד שלי. אם תצליח להתארגן כאן איזושהי קבוצה שתמשיך את קיומו של האתר אשמח להצטרף ולסייע. |
|
||||
|
||||
>> אם תצליח להתארגן כאן איזושהי קבוצה שתמשיך את קיומו של האתר אשמח להצטרף ולסייע "המשך הפעלה": ברמה המעשית מדובר בארבעה מרכיבים (בסדר אקראי): -- כתובת באינטרנט -- קהילה -- מנוע + עיצוב -- בסיסי הנתונים של כל המאמרים והתגובות -- זכויות היוצרים על המאמרים והתגובות. (מי אמר שאני יודע לספור?) כתובת האינטרנט חשובה, אבל לא קריטית. למרות עשרות אלפי קישורים לאייל (ניחוש) מאלפי אתרים אחרים שישברו אם הכתובת תעבור, זה לא העיקר קהילה: האם הקהילה תמשיך לפקוד אתר עם התנהגות דומה (אולי זהה) ועם הארכיון של האייל אבל עם מערכת אחרת ואולי גם כתובת אחרת? אי אפשר לדעת. כמו שאומרים האנגלים, מבחנו של התבשיל באכילה (או כמו שהאמריקאים קיצרו: המבחן בתבשיל). מנוע: כמו שדובי מנחש, כנראה עם מספיק ניג'וס טל יסכים לתת את המנוע, אבל גם אם לא, ועם כל הכבוד (ויש כבוד), לייצר מנוע כזה זה לא big deal. לקחת מנוע קיים ולהתאים אותו כך שיתנהג בדומה לאייל זה אפילו פחות אתגר. ארכיון המאמרים והדיונים: למע״ד, זה הוא כל העוקץ. לו אני המערכת שהחליטה לסגור, כנראה לא הייתי מפקיד את האוצר הזה בידי זרים. אם המערכת הנוכחית חשה אחרת, הרי שבהחלט יש על מה לדבר. אם הכוונה להפעיל אתר "כמו האייל" ולהתחיל מאפס - לא צריך שום שיתוף פעולה. עלה והצלח. שורה תחתונה: לא מספיק ש"תתארגן איזו קבוצה". צריך שיתוף פעולה ממערכת האייל. |
|
||||
|
||||
אולי לפני שמתחילים לקיים דיון על איך עוקפים את החלטת המערכת (באתר עצמו), כדאי לתת להם הזדמנות להגיב על היוזמה ? כמדומני למערכת יש זכויות להשתמש במאמרים ובתגובות, אבל זכויות היוצרים נותרו בידי היוצרים. |
|
||||
|
||||
ההנחה שלי היא שלא תתכן התארגנות של קבוצה כזו ללא שיתוף פעולה של המערכת; זה נראה לי מובן מאליו, ולא טרחתי לציין זאת. האמת היא שקצת מפתיע אותי שחברי המערכת לא משתתפים בדיון הזה ומשאירים את רוב הבמה לעורך-אמריטוס שמקפיד לחזור ולציין שהוא לא מעורב בהחלטות. מעניין תמיד לשמוע את דובי, אבל היה יכול להיות מעניין לא פחות לשמוע את האנשים שקיבלו את ההחלטה ומה הם חושבים על הדברים שנאמרים כאן. |
|
||||
|
||||
"יכול להיות שזה קשקוש, אבל רבים ממי שהיו קשורים ל"מוניטין", מתו צעירים. זאת לא הסטטיסטיקה שמעניינת, אלא תחושת הקללה" |
|
||||
|
||||
אני מבין שאתה כבר עשית מינוי לאתר. לטובת אלה שלא: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/788/805.html |
|
||||
|
||||
לא, לא עשיתי ולא סביר שאעשה. אני לא מוכן לשלם ל<הכנס הסבר מתאים>. סתם מקבל מהם עידכונים כי אני מתעצל להסיר את כתובתי. |
|
||||
|
||||
את האייל גילתי בזמן לימודים בנכר והוא היה לי מכרה עשיר ופורה לידע, אבל בעיקר לדעות. עד היום אני ממליץ בחום רב לכל מי שמאמין בגרפולוגיה לקרוא את המאמר של יובל נוב (דיון 1421) שהוא בעיניי יצירת מופת לכתיבת שיכנוע. כך גם עם עוד כמה וכמה מאמרים. בקורות החיים שלי אני כולל ברשימת הפירסומים לא רק את המאמרים האקדמים שלי אלא גם את שני המאמרים שפירסמתי באייל הקורא. או קיי, הם מופעים בחלקים שונים של קורות החיים, אבל אם ישאלו אותי, אז אני גאה בהם לפחות כמו שאני גאה באחרים (אם לא יותר). כמו אחרים, גם אני חושב שהקהילה שהתגבשה כאן היא נכס, רק שאין לי מושג איך מממשים אותו. אשמח לתרום להמשך תחזוקת האתר במה שאוכל, בין אם בניתור תגובות וניקוש עשבים, ובין אם בניגוב אבק מתגובות נשכחות. מסכים לגמרי עם תשע נשמות, אם האייל יוקפא הוא ידעך הרבה יותר מהר ממה שנדמה, וזה יכאב כמו לראות אדם יקר גוסס מול עיניך מבלי שתוכל לעשות דבר. לסיום, תודה גדולה ומרובה לכל מי שתרם לאייל, בין אם בכתיבת מאמרים, עריכה שלהם, תגובות בדיונים ובתמיכה הטכנית. [רץ להוציא את המטפחת] |
|
||||
|
||||
גם אני כבר לא הייתי כאן שנים, וגם לי עצוב, וגם כל זמני ויותר מוקדש לפרנסה וכאלה, אחרת הייתי גם אני מציע עזרה בעריכה וכיו"ב, וגם לי יש כמה מאמרים בקנה ליום שירווח לי מבחינת הזמן, וגם אני מקווה שיימצאו המתנדבים והנוסחה שתאפשר את המשך קיומו של האתר, וגם וגם וגם. משום מה אני נזכר בעבודה שהשקעתי בניקוד ידני (טרם היות נקדן ורב-מילים) של זה: תגובה 197191 אז תודה וחיבוקים ונשיקות, והיום אני כאן מדי פעם: |
|
||||
|
||||
390 תגובות ואף אחד לא מזכיר את י. פופק (לימים י. פופק ז"ל), הדמות הכי הכי די בסדר שהייתה באינטרנט בעיברית. אתם הייתם לו כמו הורים1 . ככה שוכחים דמות פיקטיבית? ממש כואב הלב. 1 כשאני אומר שהייתם כמו הורים אני לא מתכוון לכך שבעלתם פסטרמות או הסתרתם אותו מתחת לסינר כשהילדים מהגן היו באים להרביץ לו. אני מתכוון שנתתם לו את הבטחון הכוזב בפוטנציאל העצמי שלו, נטעתם בו אופטימיות שקרית ושלחתם אותו להתרסק בבלוג כושל. כמו הורים. |
|
||||
|
||||
זהו רגע של שוד ושבר ושל עמידת דום מתוחה לצלילי החצוצרה הנוגים של "תיכף יזכור עם ישראל ואחר כך תיכף ישכח", אבל אהבנו את פופק, אהבנו כל כך! ואני אישית - המילה "פחבלט" היא מאבני היסוד של עולמי המרוסק ואישיותי המנופצת. אגב, לא נעים לבשר לך, אבל בעלנו פסטרמות. אתה כמו כל הילדים. הם תמיד בטוחים שההורים שלהם לא עשו את זה. ומר רדלר שבא עכשיו במיוחד לרגל המצב... אממ... הוא בעל לא רק פסטרמות - גם את איציק שי"ן, מלפנים, מאחור, באוזן, בנחיר השמאלי, בחור שבשן הבינה הכואבת, ולו היו לו, לאומלל, עוד חורים - אין לי ספק שמר רדלר היה דואג גם להם. ואין מרים קול וזועק לנוכח מעשה הנבלה. |
|
||||
|
||||
חשמנית - אני חושב שהדברים שאת אומר כאן חמורים מאוד. ראשית, כפי שידוע לך היטב, דבריך הם שקר. שנית, מאחר שאת חייבת להיות מודעת לכך שמדובר בשקר (שהרי המצאת את הדברים) זו גם הוצאת דיבה. כדי לחסוך לכולנו, ובוודאי לאנשי "האייל" שאינם צריכים כאב ראש כזה, אני מבקש ממך, בנימוס המרבי האפשרי בנסיבות אלו, לחזור בך ולומר כאן בצורה מפורשת כי את הדברים שכתבת המצאת וכי הם שקר וכזב. 1 התג הזה אינו חביב עליי במיוחד, אבל כדי לחסוך לכולנו, ובוודאי לאנשי "האייל" שאינם צריכים כאב ראש כזה, נתחיל להשתמש בו. |
|
||||
|
||||
מילא להשמיץ את אורי רדלר, אבל לטעון שפופק לא הוזכר בדיון הזה? |
|
||||
|
||||
עד עכשיו רק בתגובה 541122. פלא שהוא מאוכזב מהיחס? באמת לא מגיעה לו כפיות טובה כזאת. |
|
||||
|
||||
תגובה 116288. |
|
||||
|
||||
מכל מלמדי באייל השכלתי. מקיץ 2002 תחת ניקים שהס מלהזכירם בחברה טובה, לעיתים בשם מלא, בדרך כלל כגרושו. הייתה עת בה ביקשתי תודעה איילית שלמה שצרובים בה גם זיכרונות מדומיינים של כותבים שנגוזו לפני שהגעתי, לכן הבטחתי בלי לקיים, שטרם פורענות אתחיל שוב מהדיון הראשון. כשניסיתי להוריד את האתר, התוכנה תקעה את המחשב. טוב, כנראה שכבר לא אספיק לקרוא הכל, לכתוב את המאמר ההוא... בשנים האחרונות הייתי בגמילה מהאייל, כך יכולתי להתמכר לדברים אחרים. מה אברך לו? אשתי: אמור ברוך שפטרנו. אני: שטיא, מדובר באוצר תרבותי, בעולם לא ברברי היו יודעים לשמור עליו לדורות הבאים. שיבורך בהישארותו זמין לעיון ולו כארכיון למחקר. תודה לעורכים. תודה מנוע חיפוש איילי. תודה טל. |
|
||||
|
||||
יש מצב שאתה נשוי לאשתי? |
|
||||
|
||||
אלחנן שליכט? שטיחמוס? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
טוב, לפחות גיבור-על אחד גילה את זהותו הסודית. נישאר הקשה המקשה (כן, נכון, יש עוד אחד, אבל הוא מגיב לדוא''ל אז מבחינתי אין דוחק). |
|
||||
|
||||
הייתי מעדיף, כמובן, להיות גיבור-תחת, אבל מהדיון הנוכחי אני למד שהפוזיציה הכה-נחשקת כבר תפוסה. _______ אחרי שכל גדולי האומה כבר נשאו את הספדיהם המרגשים (אבראווֹ אבראווֹ אבראווֹ), אני מבקש להוסיף תודה אישית צנועה לע' טריוויה ולמחברי החידות (הרשמיות והפרטיזניות). |
|
||||
|
||||
יופי באמת! כבר יותר משנתיים שאני מצליח (כמעט לחלוטין) להמנע מכניסה לאתר ולהתרכז בעיסוקים אחרים. המון זמן פנוי. ידיעות ברשת על סגירת האתר החזירו אותי לפה, רק לרגע ורק בגלל הסקרנות. אתמול קצת עיינתי ברפרוף והיום, כמו חבר ב-AA שבסה"כ הרשה לעצמו ללגום לגימה קלה, אני מוצא את עצמי חופר מחדש במספר דיונים. קורא בדיונים שעוסקים בשאלות אונטולוגיות ואפיסטימולוגיות, בדת ומדע, במוסר, בפוליטיקה ומה לא בעצם. חזרתי מהעבודה, התישבתי לשניה מול המחשב וכעבור מצמוץ או שניים אני מוצא את עצמי כשהשעה כבר 21:30 ואפילו על ארוחת הערב דילגתי בטעות. אתם בטח נורא גאים בעצמכם, אתם שם במערכת1. מישהו מוכן שם במערכת להוריד כבר את השאלטר? די! אנשים מנסים לנהל פה חיים תקינים. תודה מראש. ___________ 1 וברצינות גמורה: חברי המערכת, המוקדמים והמאוחרים, באמת צריכים להיות גאים בעצמם על העבודה שהם עשו באתר הזה לאורך השנים. ללא האייל הקורא, הרשת הישראלית, גם היום על כל בלוגיה וקשקשניה, היא לא הרבה יותר מאשר מדבר. |
|
||||
|
||||
אם לא אגיב בפעם האחרונה לפני שסוגרים, לאתר המדהים שהיה לי חונך מצוין, ופתח אותי לעולם עשיר של תכנים, אנשים ותרבות דיון, בו עוצבה במידה רבה יכולתי להתמודד עם טיעונים, ולעיתים אף עם המציאות. בשל התבגרותי (אני מסרב לקרוא לזה הזדקנות בשלב זה) ועיסוקי, אף אני התנתקתי בהדרגה מהאתר, אבל כשאני חוזר לשנת 2003, בה הצטרפתי אליו כקורא ומגיב, אני יודע שאין לו תחליף, ואני משתתף בצערם של אלה שנמצאים במצב בו הייתי לפני 7 שנים, ומגיעים לאתר משובח כזה בפעם הראשונה, כחלק מחיפוש אחר דיון אקדמי עמוק באינטרנט, רק כדי לראות שהוא נסגר. מודה לכל השותפים, לעורכים, ולכל המתדיינים (גם עד הטרול המתיש האחרון, שלימד אותי פרק בסובלנות). מקווה שיהיה איזשהו המשך (לפעם הבאה בה יהיו עיתותי בידי). שלכם, מגיב עם כינויים רבים (בין היתר א. ווטסון). |
|
||||
|
||||
תודה. למקימים, למתכנתים, לעורכים, לכותבים ולאותם מגיבים שתמיד תענוג לקרוא (אתם יודעים מי אתם, וגם מי אינכם). אין כמוכם. שיניתם את חיי. ההחלטה לסגור נראית, בעיני חלק מהמגיבים, תמוהה. לא בעיני. לא בגלל שאני חושב שחייבים לסגור, אלא בגלל שאני לא מסוגל לשים את עצמי בנעליהם של המחליטים ולהבין את ההרגשה. אם היא לא טובה, ובא להם לסגור - זכותם, ומה לנו כי נלין. אם מתארגנת מין הנהלה חלופית, אני מתנדב לערוך (תגובות). אני לא אארגן זאת - לכך אין לי זמן ואנרגיה - אבל אם זה יקרה ויפנו אלי, אשמח לעזור במגבלות החמורות של הזמן שלי. כרבים אחרים גם אני די צמצמתי את נוכחותי כאן בשנים האחרונות, למרות שעל אש קטנה אני עדיין מכור. (עוזי, אורי: אני עדיין מחכה לנימוקים טובים נגד ההנחה שלכל פסוק המנוסח בשפה מסדר ראשון על הטבעיים יש ערך אמת). |
|
||||
|
||||
>> עוזי, אורי: אני עדיין מחכה לנימוקים טובים נגד ההנחה שלכל פסוק המנוסח בשפה מסדר ראשון על הטבעיים יש ערך אמת אני לא עוזי ולא אורי, אבל באייל מקובל להידחף: ראיתי את השאלה הזו מועלית על ידך בהרבה מקומות באייל, והתשובה תמיד נראתה לי טבעית וטריביאלית אבל חיכיתי שמתמטיקאי אמתי יגיב. כיוון שעכשיו דקה לסגירה אני מפסיק לחכות: הבעייתיות עם האמירה\הנחה הזו, להבנתי היא במילה הקטנה "יש". זה לא מושג מתמטי מוגדר היטב, ואם תנסה לדייק ולהבהיר למה אתה מתכוון *בדיוק* כשאתה אומר "יש" אז התשובה, "כן" או "לא" תצוץ, כתלות בהגדרת ה"יש". כל עוד אין הגדרה, גם התשובה לשאלה נמצאת עדיין במעין ענן הסתברות, מחכה להגדרה ש"תמוטט" את הענן למצב ידוע1 אני יודע שאתה מאמין שהתשובה היא "כן", וזה אולי רומז למה אתה מתכוון כשאתה אומר "יש", אבל עד שלא תגדיר זאת הגדרה מתמטית טובה, לא תוכל לקבל תשובה מתמטית לשאלה. 1 אמנם מטאפורה מפיסיקה ולא מתמטיקה, אבל נראתה לי מתוקה מדי לוותר עליה. |
|
||||
|
||||
קיימת פונקציה המתאימה לקבועי השפה מספרים טבעיים, ליחסי השפה תת קבוצות של מכפלות קרטזיות של מספרים טבעיים וכו' וכו' כך ש<בלה בלה בלה סמנטיקה שבסופו הפסוק מקבל T> או שלא קיימת פונקציה כזו. לא? |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון (לצערי השכלתי המתמטית נקטעה מוקדם יותר משרציתי מאילוצים כלכליים), ואם אלון אכן מתכוון ב"יש" למשמעות שאתה מתאר, אז שאלתו ניתנת לתרגום ל"משפט אי השלמות לא תופס". כיוון שפירוש זה הוא בלתי אפשרי מבחינה פיזיקלית (כלומר לא יתכן שזה מה שאלון באמת אומר) הרי שאו שאתה שוגה ואלון מתכוון למשהו אחר כשהוא אומר "יש", או שאני שוגה בהבנתי את המשתמע ממה ש*אתה* אומר. עזור לי: האם צדקתי בהבנתי שמה שאתה אומר אכן מתפרש כ"משפט אי השלמות אינו נכון"? או אולי זה בעצם "קיימת מערכת אקסיומטית ואפקטיבית יותר "חזקה" מ ZFC שבמסגרתה <כל הבלה-בלה-בלה שאמרת> עבור הטבעיים"? או משהו אחר שלא קשור בכלל לשאלת השלמות? תודה. |
|
||||
|
||||
בוודאי שמשפט אי השלמות תופס. אני לא רואה את הרלוונטיות של זה למה שאלון אמר (אלון דיבר על כך שמשפט הוא נכון או לא נכון במודל של המספרים הטבעיים; משפט אי השלמות מדבר על כך שיש משפטים שאינם ברי הוכחה למרות שהם נכונים במודל זה. הוכחה היא מושג נפרד מ"נכונות" - למעשה, זה בדיוק מה שמשפט אי השלמות מראה). |
|
||||
|
||||
אז כנראה שלא הבנתי. חשבתי שההגדרה שלך למושג ''נכונות'' שקולה להוכחה (כלומר אם יש פונקציה כמו שתיארת, חשבתי שקיום הפונקציה שקול ל''הוכחה'', לא ל''נכונות'') |
|
||||
|
||||
הוכחה תלויה מאוד באקסיומות וכללי ההיסק שלנו. גם אם הפונקציה המדוברת קיימת, זה לא אומר שנוכל להוכיח את קיומה בעזרת מערכת ההוכחה שלנו. |
|
||||
|
||||
שוב לא הבנתי. האם כוונתך שהפונקציה הנ"ל קיימת אלא שכדי להוכיח את קיומה נחוצה "מערכת הוכחה" חזקה יותר, או שלפונקציה יש "קיום" אלא שקיום זה לא ניתן להוכחה? האם האפשרות הראשונה משמעותה שאפשר (אולי) "לשכן" את ZF בתוך מערכת אכסיומטית "חזקה" יותר באופן שכל טענה נכונה ב־ZF היא יכיחה במערכת החזקה יותר, או שכוונתך שלכל טענה נתונה קיימת מערכת כזו אלא שזו מערכת שונה עבור כל טענה? האם המשפטים שכתבתי למעלה נשמעים כמו משהו שהיית מצפה לשמוע ממשה קליין? |
|
||||
|
||||
נחוצה מערכת הוכחה חזקה יותר. תמיד אפשר לקחת מערכת הוכחה מטופשת שבו קיומה של הפונקציה הזו היא אקסיומה, כך שאי אפשר לומר שהקיום של הפונקציה לא ניתן להוכחה "בכלל". אגב, קל מאוד לשכן את ZF בתוך מערכת אקסיומטית חזקה יותר - תוסיף ל-ZF את אחד מהמשפטים שנובעים מ-ZF והופס - קיבלת מערכת שמוכיחה כל טענה שניתנת להוכחה מ-ZF (וכמובן, יש הרחבות מקובלות ל-ZF שאינן מטופשות אלא מוסיפות משהו שאינו יכיח מ-ZF, למשל אקסיומת הבחירה). לשאלתך האחרונה - לא. |
|
||||
|
||||
השיכון ב"מערכת מטופשת" הוא חסר ערך, משום שאם ה"מערכת המטופשת" אינה עקבית אפשר "להוכיח" גם טענות שקריות, ולכן אין לראות בהוכחה בעזרת "מערכת מטופשת" ראיה ל"נכונות", אלא ניסוח מחדש של הטענה: במקום הטענה המקורית צצה טענה חדשה: ה"מערכת המטופשת" עקבית. זה לא הרבה יותר מטאוטולוגיה פשוטה. כיוון שאין לנו דרך לבדוק עקביות של "מערכת כלשהי"1, אני לא רואה איך ההגדרה שסיפקת בתגובה שפתחה את הפתילון הקטן בינינו מגדירה "נכונות" באופן שיעזור לענות על השאלה של אלון (או אפילו השאלה שלי). להבנתי, השאלה של אלון ממנה התחיל הדיונון הזה שקולה לשאלת הזן הידועה על עץ שנופל ביער אך אין מי שישמע. מה משמעות האמירה "יש לטענה ערך אמת"? באיזה אופן ערך האמת הזה "קיים"? אם מישהו דתי, אפשר לדחוף את זה קצת קדימה ולהגיד ש"יש"2 איזשהו אלהים שיודע אם הטענה נכונה או לא, ולכן יש לה "ערך אמת מוגדר היטב". אבל למי שאינו דתי עדיין לא ברור מה הוא סוג ה"קיום" הזה שאלון מאמין בו, כמו שלא ברור מה משמעות ה"רעש" שעושה (או לא עושה) האלון הנופל ביער כשאין מי שיוכל לשמוע. 1 לפחות כך הבנתי. 2 "לדחוף קדימה" משום שהשאלה הבאה היא מה משמעות ה"קיום" שמיוחס לאותו אלהים, ואז מתברר שבעצם "התקדמנו אחורה" כמו שאה״ל לא אהב שאומרים. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שהבנתי משהו משתי הפסקאות הראשונות שלך. על כל פנים, אנסה שוב לחדד את הנקודה העיקרית: בלוגיקה יש מושג פורמלי וסינטקטי של הוכחה - סדרת סדרות של סימבולים שהיא חוקית או לא חוקית על פי כללים צורניים מסויימים. זה לחלוטין לא מה שאני מדבר עליו או מה שלדעתי אלון מדבר עליו, וזה לחלוטין לא רלוונטי. מה שאנחנו מדברים עליו נוגע לסמנטיקה, לא לסינטקטיקה. ולדעתי כשעץ נופל ביער נוצרים גלי קול, אז כן - יש רעש. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאני מבין את ההבדל בין "נכונות" ל"הוכחה". השאלה של אלון התייחסה ל"נכונות": "האם לכל משפט יש ערך אמת". אני אמרתי שלהבנתי המושג "יש" לא מוגדר היטב, (בניגוד למושג ההוכחה). אתה הבאת הגדרה שנמצאת בערך מטר וארבעים מחוץ למגבלות ידיעותי המתמטיות ל"נכונות", ואחרי הרבה התבחבשות במהלכה כנראה גם הקלדתי לא מעט שטויות מתברר שאנחנו חזרה ב"הוכחה". כאן אני נאלץ להרים ידיים, לצערי בלי שהצלחתי להחכים הרבה :( לגבי העץ ביער: כנראה שבאמת יווצרו שינויים בלחץ האויר בתדירויות כאלו ואחרות. להבנתי (המוגבלת מאד בנושא - זן אני מבין הרבה פחות ממתמטיקה) שאלת הזן מנסה לגרום לך לשאול את עצמך מה הכוונה ב"רעש", ומה משמעות ה"קיום" שלו בלי שומע. זה דומה באופן מפתיע להבנתי את הבעיה בשאלתו של אלון: מה משמעות ה"קיום" של אותו ערך אמת: אם אף אחד לא יכול לדעת (לשמוע), אז באיזה אופן ערך האמת (הרעש) קיים, ומה המשמעות של קיום זה? |
|
||||
|
||||
אני יודע מה שאלת הזן מנסה לעשות, ולדעתי היא התחכמות לא מועילה. ברור שהשינויים בלחץ האוויר קיימים. ברור שהם לא באים לידי ביטוי בפעילות נוירונית מסויימת במוח של יצור שיש לו אמצעי קליטה עבורם. לכן יש רעש במובן הפיזיקלי, ואין רעש במובן ה''תחושתי''. אף פעם לא הבנתי למה להסתבך כל כך עם השאלה הזו. בנוגע לקיום של ערך האמת - ניסיתי לתת את מה שלטעמי היא הגדרה מדוייקת ופשוטה, כמו שינויי לחץ האוויר. כמובן שכמו עם הרעש התחושתי, גם כאן אפשר לתת מאה ואחת הגדרות אחרות, ובפרט כאלו שמקדשות את העמימות ומקשות על מתן תשובה חד משמעית לשאלת הקיום. |
|
||||
|
||||
לגבי שאלת הזן, אם תחליף את העץ באלקטרון, את 'נופל' ב-'עובר בחריץ אחד מתוך שניים אפשריים' ואת 'משמיע רעש' ב-'משמיע קליק בגלאי ליד אחד החריצים', אולי זה יעזור להבין למה שווה להסתבך עם השאלה הזו. (הפונז שמח על התירוץ החצי אפוי להוסיף הערה בדיון ההיסטורי - והעצוב קמעה - על סגירתו של האייל, סניפ סניפ) |
|
||||
|
||||
מילא אלקטרונים. אבל קורים בספרים דברים כל־כך מוזרים עם מספרים טבעיים? |
|
||||
|
||||
ההפך - זה יראה למה שאלת הזן חסרת טעם, לעומת השאלה הפיזיקלית. |
|
||||
|
||||
ואני לתומי חשבתי שברמה העקרונית זאת בדיוק אותה שאלה. |
|
||||
|
||||
לחלוטין לא. שאלת הזן לא עוסקת, למיטב הבנתי, באופן שבו מדידה משפיעה על המציאות. |
|
||||
|
||||
היא עוסקת, למיטב הבנתי, באופו בו צופה משפיע על המציאות1. עכשיו עברנו לשאלה האם מדידה מצריכה צופה, ומכאן המדרון חלקלק לחתולים של גרמנים עם שמות ארוכים ושאר חיות משונות. לו היתה בקיאותי באייל רבה יותר, וודאי יכולתי לשים לינקים לדיונים שעסקו בכך בהרחבה (כולל מאמר אחד לפחות בכמה חלקים, אם זכרוני אינו מטעני). אי לכך לא בטוח שאנו רוצים לגלוש כאן במדרון הזה. 1 ואולי אף בשאלה מהי מציאות, כנראה... |
|
||||
|
||||
ארווין! מה עשית לחתול הוא נראה חצי מת? |
|
||||
|
||||
גרטשן! אמרתי לך לא להציץ לתוך הקופסה! את לא מכירה את המשל על הסקרנות והחתול? |
|
||||
|
||||
היה לי פעם, אבל בא איזה גרמני אחד וביקש אותו לניסוי. מאז יש לי רק שמונה וחצי נשמות, או יותר נכון, אני בסופרפוזיציה של תשע נשמות ושמונה נשמות. מה לעשות שזה לא ניק קליט במיוחד, אז נשארתי עם ''תשע נשמות''. |
|
||||
|
||||
שרדינגר היה אוסטרי. |
|
||||
|
||||
אתה לא רק עוכר ישראל, אתה גם עוכר שמחות. |
|
||||
|
||||
לא יפה. עד שיש לי הזדמנות להסכים עם ארז ולהודות שהוא צדק ואני טעיתי? |
|
||||
|
||||
היה כאן מגיב שהשתמש תקופה מסוימת בתיבת הדוא''ל של החתול שלו, אבל הוא איבד את שלוות נפשו כשציינו זאת בפניו. |
|
||||
|
||||
כחלב לתינוק, כיו"ד-גימ"ל עיקרים לאורי פז, כהייזנברג לשרדינגר - דיון 1177, דיון 1178, דיון 1179, דיון 1180 (למען הדורות הבאים). |
|
||||
|
||||
גם לו היה ביכולתי ללנקק, מוטב היה לו הייתי נמנע מכך ולו בשביל התגובה המשובחת הזאת. |
|
||||
|
||||
האם לטענה 2+2=10 יש ערך אמת? 1 האם יש לה ערך אמת כאשר פעולת החיבור והמספרים מוגדרים "כמו באריתמטיקה" ובבסיס 10 הרגיל וסימן השוויון מתייחס לפעולת השוויון המקובלת? 2 (הגדרה לא פורמלית להחריד, כמובן) 1 אינטואיטיבית הייתי עונה כאן שיש לטענה ערך אמת, ושהיא שקרית. 2 לאחר ההצגה הזו הייתי עונה שהטענה החדשה והמדוייקת יותר היא שקרית. אבל יכול להיות שהטענה המקורית היתה נכונה, עם משמעות אחרת לסימונים - לדוגמה: בספירה לפי בסיס 4 היא היתה נכונה. או אולי בסימון שבו '=' מסמל "שונה". הטענה של אלון דיברה גם על משפטים שיכולים להיות יותר מורכבים. דוגמה דבילית: "כל מספר שמתחלק בעשר הוא גם זוגי". נתעלם לרגע מהעובדה שיש לזה הוכחה טריוויאלית (אם זה לא נובע ישירות מההגדרה). המשפט הזה יכול להיות נכון או לא נכון. אם קיים ולו מספר סורר אחד שמתחלק בעשר אך אינו זוגי, כל הטענה שגויה. אינטואיטיבית כל אחת מהטענות העצמאיות (לכל מספר שמתחלק בעשר) יכולה להיות נכונה או לא נכונה. ולכן הצירוף של כולן (נכונות הטענה הכללית) נקבע מרגע שקבענו את המערכת. אני חושב עכשיו תורי לשאול אם לא כתבתי יותר מדי שטויות. |
|
||||
|
||||
השאלה כמובן איננה האם *קיים* משפט עם ערך אמת, אלא האם *לכל* משפט יש ערך כזה. גדל הראה לנו שקיימים משפטים "לא כריעים". אלון טוען שלמשפט "יש ערך אמת" גם אם אינו כריע, ואני העליתי סברה שהבעייתיות בטענה של אלון טמונה ב"עובדה" שהמושג "יש" לא מוגדר היטב מתמטית. קיבלתי על הראש מגדי, ולאור בורותי ולאור בקיאותו, והגם שלא הצלחתי להחכים נסתתמו טענותי. |
|
||||
|
||||
מה זה "לא כריע" לדעתך? מה שגדל הראה הוא שעבור מערכת אקסיומות מסויימת (שמקיימת בלה בלה בלה) יש משפט שלא ניתן להוכיח ממנה. כלומר, אין סדרת סימבולים שמקיימת כללי גזירה צורניים כלשהם שמתאימים למערכת האקסיומות ומסתיימת במשפט של גדל. אלא מה, במערכת אקסיומות טיפה יותר חזקה, שכוללת את המשפט הזה כאקסיומה, דווקא אפשר בלי בעיה להוכיח אותו, ואז גדל נאלץ לבנות משפט אחר. אז כאמור, "לא כריע" זו לא תכונה אינהרנטית של המשפט. זו תוצאה של חולשת מערכת הוכחה מסויימת - ומה שאלון שואל, אם הבנתי אותו נכון, כלל לא קשור למערכת הוכחה זו או אחרת, אלא רק ל*שפה* (הכלי שבו אנו משתמשים כדי לתאר משפטים). |
|
||||
|
||||
דרך אחרת לנסח את "לכל משפט יש ערך אמת" היא: "לא קיים משפט שאין לו ערך אמת". אני מחפש לפחות משפט כזה שאין לו ערך אמת. אם אוכל למצוא משפט כזה, ברור שהטענה של אלון שגויה. ולחילופין: אם אצליח להשתכנע שלא קיים משפט כזה, אשתכנע שהטענה של אלון נכונה. מה בדיוק הקשר בין "לא כריע" ל־"לא נכון"? יכול להיות שיש משפט שהוא באמת נכון (או באמת לא נכון). סתם קשה לנו להוכיח את זה. לדוגמה: אני לא מאמין לטענה שכל מספר שמתחלק בעשר הוא זוגי. לכן אני מחליט לעבור על כל המספרים ולבדוק. לצערי הזמן שעומד לרשותי הוא סופי. ולכן לא אצליח לעבור על כל המספרים האפשריים. לכן אף פעם לא אצליח לשכנע את עצמי בדרך זו שהטענה נכונה. האם זה אומר שהטענה שגויה? (אני בכוונה רוצה להשתמש בדוגמאות פשוטות כשאפשר, כדי למנוע מהדיון לרחף בעננים) דוגמה אחרת: בעיית העצירה [ויקיפדיה]. אנחנו רוצים למצוא האם בהנתן תוכנית מחשב וקלט בשבילה, היא תעצור על הקלט. מן המפורסמות היא שאין לבעיה הזו פתרון כללי: אנחנו לא יודעים לבנות תוכנית מחשב שתיתן את התשובה. הבעיה אינה כריעה. אבל די ברור שתשובה קיימת: או שהמכונה עוצרת על הקלט, או שהיא ממשיכה לרוץ לנצח. בדיוק אחת משתי האפשרויות הללו נכונה. |
|
||||
|
||||
אם לא הצלחת להחכים הרי שעשינו עבודה גרועה. כפ שציין גדי, אין משפטים לא כריעים. עבור כל מערכת יש משפטים שאינם כריעים בה, אבל כל משפט כריע במערכת מתאימה. השאלה אם יש מערכת *סבירה* שבה משפט נתון הוא יכיח היא מעניינת, אבל לא אותי (כרגע, בפתיל הזה). השאלה שלי היא אחרת. האם יש פסוק "פשוט" שאין לו ערך אמת? כאן "פשוט" הוא קיצור למושג פורמלי (פסוק בשפה מסדר ראשון של האריתמטיקה) המייצג דבר באמת פשוט: טענה המדברת על מספרים טבעיים (ולא קבוצות-של-טבעיים) ומשתמשת בפעולות חיבור וכפל ובכמתים הרגילים, "לכל" ו-"קיים". אני (באמת) לא מכיר מועמד טוב לפסוק שכזה, והנימוקים שאני מכיר לטובת קיומו לוקים בעיני. נימוק אחד אומר שיש פסוקים כאלה שאינם כריעים ב-ZFC אם ZFC עקבית. ואני אומר: בוודאי שיש - למשל, הפסוק (Con(ZFC, או הפסוק "למשוואה הדיופנטית ... אין פתרון" עבור משוואה מחוכמת מסויימת המותאמת ל-ZFC. אני חושב שרוב האנשים דווקא חושבים שאו ש-ZFC עקבית, או שהיא לא עקבית. מדוע צריך להניח שהיא לא-זה-ולא-זה, רק בגלל שבמערכת סטנדרטית מסויימת (במקרה זה, היא עצמה) לא ניתן (כנראה) להוכיח שהיא כן? בעיני גם סביר להניח שאו למשוואה הדיופנטית ההיא יש פתרון, או שאין לה. (אם ZFC עקבית אז אין לה, אגב.) אם נראה לך שיש משוואות דיופנטיות עבורן זה לא נכון ולא לא-נכון שיש פתרון, אתה יכול להסביר למה? אם היינו משוחחים בכל קונטקסט מתמטי אחר, השאלה הזו בכלל לא היתה עולה. איכשהו כשמתחילים לדבר על לוגיקה מתמטית יש נטייה לאבד ביטחון במושגים הטבעיים ביותר, כנראה קצת בגלל משפט גדל (ויותר מזה, פרשנויות לא מדוייקות שלו). אני לא חושב שזה מוצדק. |
|
||||
|
||||
אם חושבים על זה, אני בעצם לא מבין כלום. למה התביעה שלך שיהיה מדובר על לוגיקה מסדר ראשון דווקא? יש דוגמאות למשפטים שהם במובהק בלי ערך אמת בטבעיים בלוגיקה מסדר שני? |
|
||||
|
||||
אם מתחילים לדבר על תת-קבוצות שרירותיות של קבוצות אינסופיות (כמו למשל בשפה מסדר שני של האריתמטיקה), אני חושב שיש יותר הצדקה לספקנות. זה לא לגמרי ברור מה זה "קבוצה שרירותית של טבעיים", וודאי שזה מושג הנמצא הרחק מחוץ להישג ידו של כל אלגוריתם. השערת הרצף, למשל, ניתנת לניסוח כטענה על קבוצות חלקיות של הטבעיים. האם יש לה ערך אמת? הדיעות חלוקות והפעם אני מבין את הסיבות. יש אנשים חריפים מאוד ובקיאים מאוד המשוכנעים לגמרי שזו שאלה חד-משמעית, ויש אחרים חריפים ובקיאים לא פחות המשוכנעים שההיפך הוא הנכון. אני לא לגמרי בטוח מה דעתי. |
|
||||
|
||||
יש חריפים ובקיאים שחושבים ככה וחריפים ובקיאים החושבים אחרת, במתמטיקה, כאשר כל העובדות והנגזר מהן ידועים? זה די מטריד אותי. האם אין דרך לעשות דה-לגיטימציה לאנשי אחד המחנות? |
|
||||
|
||||
ראשית, לא כל העובדות ידועות. אולי יש מערכת של אקסיומות סבירות מהן נובעת השערת הרצף או שלילתה; הסיכוי לכך (במובן מתאים של "סיכוי") די נמוך אבל מי יודע. בינתיים יש לנו ידיעה חלקית ומכאן ואילך זו כבר פרשנות. שנית, אין חוסר הסכמה על עובדה מתמטית כלשהי, עד כמה שאני יודע. הויכוח הוא פילוסופי. שלישית, למה להיות כזה שלילי? אולי יש דרך לעשות רה-הביליטיציה לאנשי אחד המחנות? |
|
||||
|
||||
באסוסיאציה חופשית, נזכרתי באמירתו של כלכלן אמריקאי כלשהו בשנות החמישים: We are facing a reverse upward trend.
|
|
||||
|
||||
א"ל מתמתיקאי, אבל לא הבנתי מה הבעיה. מה רע במשפט המקורי שגדל הוכיח שאין לו ערך אמת בתורת המספרים, "אין מספר שהוא קידוד של הוכחת המשפט הזה"1? נכון, יש לו ערך אמת חיובי אם תוסיף לתורת המספרים את המשפט כאקסיומה, אבל באותה מידה אתה גם יכול להוסיף את שלילת המשפט באקסיומה (ואז יש מספר כזה, פשוט לא מספר טבעי). נכון שהראשון פשוט ואינטואיטיבי יותר עבורנו, אבל מי יגיד שהוא נכון יותר? 1 יש מצב שהוספתי או השמטתי שלילה או שתיים. |
|
||||
|
||||
צריך להיות זהירים מאוד כאן. מה זה אומר "ערך אמת בתורת המספרים"? תורת המספרים היא תורה מתמטית - אוסף של אקסיומות שמהם אפשר לגזור משפטים. אין משמעות לדיבור על "ערך אמת" של משפט בתורה הזו, אלא לדיבור על האם המשפט יכיח או לא יכיח בתורה הזו. ההקשר שבו מדברים על ערך אמת של משפטים הוא ביחס למודלים השונים והמשונים שיש לתורות שלנו. למשל, הטבעיים הם מודל אחד אפשרי של תורת המספרים. כל עוד אנחנו עוסקים בלוגיקה מסדר ראשון יש לנו את משפט *השלמות* של גדל, לפיו אם משפט כלשהו הוא בעל ערך אמת *בכל המודלים* של התורה שלנו, אז הוא יכיח ממנה, ואז, במובן הזה, יש זהות בין "בעל ערך אמת חיובי" ובין "יכיח". אבל ייתכן מאוד שלתורה שלנו שני מודלים שונים עקרונית, שבאחד מהם המשפט נכון ובשני הוא אינו נכון. זו גם הסיטואציה שמתרחשת במשפט אי השלמות של גדל. במילים אחרות - המשפט של גדל הוא נכון לגמרי במודל של המספרים הטבעיים; אבל מה שגדל מראה הוא שבהכרח לתורת המספרים קיים עוד מודל, לא סטנדרטי, שבו המשפט אינו נכון. |
|
||||
|
||||
תודה, זה בדיוק מה שניסיתי להגיד. |
|
||||
|
||||
מצד אחד, תחת כל מערכת אקסיומות, משפט נתון אולי אמיתי, אולי שקרי ואולי הוא בלתי תלוי בהן. מצד שני אפשר ממש לבנות את המספרים הטבעיים, אחד אחרי השני - וכך אם המשפט מסדר ראשון ומדבר על מספרים - אפשר גם בקלות לבדוק אם יש לו דוגמא נגדית, או אין לו דוגמא נגדית. במובן הזה לא יכול להיות שהוא בלתי תלוי במערכת האקסיומות. |
|
||||
|
||||
תוכל לבדוק לי בקלות אם יש או אין דוגמה נגדית להשערת גולדבך? |
|
||||
|
||||
ברור. אבל זה יקח זמן. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין ''יקח זמן'' ל''יקח אינסוף זמן''. אם זה יקח אינסוף זמן, אז אי-אפשר לעשות את זה. |
|
||||
|
||||
אם יש דוגמה נגדית, זה יקח זמן. מה יקרה אם אין? |
|
||||
|
||||
זו כבר שאלה לפיזיקאים. אבל עצם העובדה ש-*ייתכן* שביקום שלנו (או ביקום אחר) מסע בזמן הוא אפשרי (או שאפשר לעשות דברים דומים כמו ב-תגובה 81101) מעידה על כך שמתמטית זה לא משנה. לא ייתכן שתוצאה לוגית תלויה בטכנולוגיה. |
|
||||
|
||||
תוצאות לוגיות החלט תלויות בטכנולוגיה. אם תחמם יותר מדי את הרכיב הלוגי1, תוכל לגרום לו לעשות שגיאות. יש לא מעט אנשים (גם בארץ) שמחקרם כולל עינויים דומים של רכיבים לוגיים, כדי לגרום להם לגלות סודות. למרבה הצער אחוזי התמותה (של הרכיבים) יכולים להיות גבוהים למדי. 1 כמו סטודנטים רבים אחרים במדעי המחשב (לפחות בטכניון) למדתי באותו הסימסטר את הקורסים "לוגיקה למדעי המחשב א"' (קורס שמדבר על לוגיקה מתמטית [ויקיפדיה]) ואת הקורס "תכן לוגי" (שמדבר על שער לוגי [ויקיפדיה], או ליתר דיוק רכיבים עם הרבה שערים לוגיים). אף לא אחד משניהם הוא אותה לגיקה שאמורה להיות טריוויאלית (כלומר חלק מהטריוויום [ויקיפדיה]). |
|
||||
|
||||
אני למדתי רק מתמטיקה. אולי בגלל זה לא נראה לי שמה שכתבת קשור לדיון הנוכחי. |
|
||||
|
||||
יש לי הרגשה שמה שניסיתי להסביר (ולא להוכיח) בתגובה 541743 הוא מה שאתה(?) מנסה להראות כאן: גם אם לא נטרח בעצמנו לבדוק את הערך, הערך קיים. הוא נקבע חד־משמעית ע"י תנאי המערכת. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה ניסית להגיד כאן, ובפרט איך מסע בזמן קשור. השורה התחתונה היא שאם השערת גולדבך נכונה, לעולם לא נוכל למצוא דוגמה נגדית, ולכן אם כל מה שנעשה הוא לעבור מספר מספר ולחפש דוגמה נגדית לא נוכל אף פעם לעצור ולהגיד ''טוב, השערת גולדבך נכונה'', גם אם יש לנו מסע בזמן. |
|
||||
|
||||
עם מסע בזמן אפשר לעבור על *כל* המספרים ולקבל תשובה במה שנראה לנו כמו "זמן סופי". |
|
||||
|
||||
איך אתה זוכר באיזה מספר אתה נמצא? נראה לי שהחל מאיזשהו מספר אסטרונומי מסויים, עצם הפעולה של "המעבר למספר הבא" תארך יותר ממשך חייו של אדם בודד. |
|
||||
|
||||
הסבר פרט נמק והדגם. |
|
||||
|
||||
נאמר שנתון מכשיר שמקבל קלט, מבצע פעולת חישוב, ושולח את הפלט לזמן שלפני תחילת פעילותו. נאמר שהפלט מקדד זוג סדור <ביט, מספר-טבעי> כאשר הביט מקדד את התשובה לשאלה "המספר הוא דוגמא נגדית להשערה". המכשיר לוקח את הפלט, מעלה המספר באחד, וקורא לעצמו שוב - עד אשר הוא מקבל תשובה נגדית. מה יקרה כאשר תפעיל את המכשיר? (יש בעיה קלה עם הקידוד, אבל גם היא "טכנולוגית". תניח שיש קסם, תוצאה ממכניקת הקוונטים, שמאפשרת לקודד את כל המספרים הטבעיים. ואם כבר יש מסע בזמן, אפשר כנראה גם למצוא פתרונות קידוד ללא צודך בקסמים נוספים). כנראה שאפשר לחשוב על עוד פתרונות, תחת הנחות פיזיקליות שונות. |
|
||||
|
||||
אני מסכים - מודל חישובי כזה יכול להכריע את השערת גולדבך באופן הזה, ולמעשה יכול להכריע כל שפה ב-RE. אבל מה על שפות שאינן ב-RE? ובאופן יותר ציורי (ולא מדויק לגמרי) - מה עם השערת קולאץ? |
|
||||
|
||||
גם עם מסע בזמן אי אפשר לעבור על *כל* המספרים כי אינסוף ישאר אינסוף גם בעוד מיליון שנה וגם בעוד מיליארד שנה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהרעיון הוא כזה, אתה מבקש מחברך הטוב ת'ור לעבור על כל המספרים ואם הוא מגיע למספר שמקיים את התנאי אזי בעזרת הדלוריאן הוא יחזור לשבוע מהיום ויגיד לך שהוא מצא. לכן כל מה שאתה צריך לעשות הוא לחכות שבוע ואז להסתכל אם הוא בא. |
|
||||
|
||||
יפה! אבל מה עושים עם בעיה טיפה יותר מאתגרת מגולדבך? נניח, השערת קולאץ? |
|
||||
|
||||
בשביל זה ת'ור יאלץ לעבוד קצת יותר קשה. עבור כל מספר טבעי (יש לו זמן), הוא יבצע את השלב הראשון. אם התוצאה היא אחד, הוא ישמיט אותו מרשימת המטלות. אחרת, הוא יבצע בו את השלב הבא (כאמור, אחד אחד, לפני הסדר). אם בשלב כל שהוא "יגמרו" המספרים או תתקבל לולאה שונה מאחד (גם חוקיות מספיקה; הוא גם זוכר מה היה בעבר), הוא ידווח דקה אחרי שנשלח. אם הוא נכנס ללולאה אינסופית בלי חוקיות, הוא ימשיך עד שהיא תיפתר. מכאן שהעדר דיווח פירושו שישנן לולאות כאלו (וגם זה סוג של פתרון לבעיה). |
|
||||
|
||||
אני חושש שלא הבנתי. באיזה שלב אני (לא ת'ור) אוכל להגיד "בודאות, השערת קולאץ נכונה"? |
|
||||
|
||||
כעבור דקה, בהתאם לתשובה שת'ור מסר לך (בדקתי את כולם והיא נכונה או בדקתי מספיק כדי למצוא דוגמה מפריכה). אם ת'ור לא מוסר לך כלום, אתה יודע שישנו מקרה של רצף אינסופי ולא מחזורי (ולכן ההשערה לא נכונה). |
|
||||
|
||||
סליחה, במקרה הראשון הוא כמובן לא חוזר. לא חשוב. |
|
||||
|
||||
טעיתי קודם, אבל אולי זה יעבוד: ת'ור רושם על פיסת נייר בעיפרון את התשובה. הוא מתחיל מהמספר אחד ומתקדם לאיטו לפי האלגוריתם. כל פעם שהוא מצליח להגיע לאחד, הוא חוזר בזמן ורושם "נכונה". כל פעם שהוא מתחיל מספר חדש, הוא חוזר ורושם "שגויה". אתה מביט בפיסת הנייר דקה לאחר שקראת לו ורואה האם ההשערה נכונה. |
|
||||
|
||||
לי זה נראה כמו אחד מהפרדוקסים הללו, כמו הנורה שמכבים ומדליקים בקצב הולך וגדל ואז לא ברור מה קורה כעבור שניה. על פניו, הנייר יזפזפ שוב ושוב בין ''נכונה'' ו''שגויה'', מבלי להגיע לתוצאה חד משמעית. |
|
||||
|
||||
ההבדל הוא שאת כל הרישומים הוא עושה דקה לפני שאתה מביט בנייר. אבל אני כמובן מסכים. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שזה הבדל (כי גם בסיפור המנורה אפשר להסתכל במנורה דקה אחרי שהזפזופים ''נגמרו''). בקיצור, לא השתכנעתי שהשיטה הזו אכן עובדת (אבל כן השתכנעתי, בפעם המי יודע כמה, שמסע בזמן לא אפשרי לוגית). |
|
||||
|
||||
אנסה פעם נוספת. נתאר לעצמנו שמישהו יוכיח ש (A) במערכת שמקיימת <בלה בלה טבעיים> קיימות טענות (משפטים מסדר ראשון) שלא רק אינן יכיחות (בתוך המערכת המסוימת), אלא אינן ניתנות לידיעה1. אין צורך להביא טענה ספציפית כזו - ההוכחה לא צריכה להיות קונסטרוקטיבית או משהו. לכאורה קשה להבין איך אפשר להוכיח דבר כזה, אבל מצד שני קשה גם להבין (עד שרואים את ההוכחה) איך אפשר להוכיח שטריסקציה של זוית כלשהי עם מחוגה וסרגל היא בלתי אפשרית. אז בוא רק נתאר לעצמנו מצב בו מישהו הצליח להראות שקיימת טענה (מסדר ראשון וכו' וכו') שלא ניתן *לדעת* אם היא נכונה או לא. עם ההנחה הזו, מה משמעות הטענה "לכל משפט יש ערך אמת" (או השאלה "האם יש לכל משפט ערך אמת")? עכשיו, יש כאן באיזה מקום באתר הזה מאמר מרשים ומחכים שמדבר על פסאודו-מסקנות ממשפטי גדל, ואני מניח שגם ה"נתאר לעצמנו" שפתחתי בו נופל ברשימה, למרות ש"בלתי יכיח" מתקרב בצורה חשודה ל"בלתי ניתן לידיעה" (אני מבין שיש כשל של "זה לא בלתי יכיח, זה רק בלתי יכיח במערכת מסוימת", ולמרות שיש לי כמה שאלות על זה אשאיר אותן בצד בינתיים). אז אתרחק מאמירה שגדל כבר הוכיח את (A), ונדמיין איזה קורט אחר שיוכיח אותה עוד שנה ושבעה חדשים. אז בלי קשר לגדל, לכו בבקשה לקראתי ובואו נניח שמישהו אכן הוכיח את (A). במצב כזה, הדרך היחידה שאני מצליח לפרש את "לכל משפט יש ערך אמת" היא דרך איזה אלוהים שאכן יודע את ערך האמת של כל משפט (מסדר ראשון בלה בלה בלה), אבל מונע בערמומיות מבני תמותה לדעת אותו. כך שעבור אתאיסטים, לא ברור איך יכול "להתקיים" ערך כזה. אם אתם איתי עד כאן, ואם שום דבר ממה שאמרתי אינו שטות איומה ונוראית, אז עבור חילוני, האמירה של אלון "לכל משפט מסדר ראשון בלה בלה בלה יש ערך אמת" מיתּרגם לאמירה "ערך האמת של כל משפט ניתן לידיעה". זו אמירה שלעניות דעתי היא חזקה מאד, ואי אפשר להפריח אותה "סתם" לחלל האויר בלי הוכחה או לפחות נימוק משכנע. נימוקים מסוג "כי אם לא אז העולם יהיה מקום איום ונורא לחיות בו" לא יתקבלו. מקווה שלא טירחנתי יותר מידי, אבל זה גם הקשר לרעש של העץ ביער: אם יש אלוהים, אז מספיק ש*הוא* שומע, וכיוון שהוא שומע הכל אז העץ מרעיש בנופלו. אם אין אלוהים, אז אין מי שיקרא לשינויים בלחץ האויר שאנחנו *מאמינים* שהיו כשהעץ נפל "רעש", ולכן השאלה "איזה קול העץ עושה" פחות טפשית לדעתי מאשר לדעת גדי. 1 הכוונה ל"ערך האמת" שלהן. |
|
||||
|
||||
יש לי בעיה חמורה ביותר עם ההנחה שלך שיש טענה ש"אינה ניתנת לידיעה". בראש ובראשונה כי לא ברורה לי המשמעות של "לדעת" בהקשר הזה, ואיך היא מאפשרת קיום טענות בלתי-ניתנות-לידיעה שכאלו. למשל, נניח שהשערת גולדבך היא טענה ש"אינה ניתנת לידיעה כזו". עכשיו באים אלי אריק ובנץ. אריק אומר לי "אני יודע שהשערת גולדבך נכונה". בנץ אומר לי "אני יודע שהשערת גולדבך אינה נכונה". ברור לי שלפחות אחד משניהם מקשקש בקומקום, אבל איך אני יכול לומר ששניהם מקשקשים? בלי מושג פורמלי וקונקרטי של "ידיעה" אין על מה לדבר בכלל - בדיוק כשם שבניות בסרגל ומחוגה מוגדרות היטב מבחינה מתמטית, *ורק בגלל זה* אפשר להוכיח שהן בלתי אפשריות; בדומה, כדי להראות שדברים אינם ניתנים לחישוב הכרחי קודם כל לדבר על מודל קונקרטי של חישוב. לטעמי האישי, אגב, "ידיעה" פירושה "קיים אלגוריתם שמחזיר את התשובה הנכונה". מסיבות טכנית זה גורר שכל טענה כמו גולדבך ניתנת לידיעה באופן תיאורטי (בדיוק עם שטות סטייל אריק ובנץ) ודברים שאי אפשר לדעת תמיד מתייחסים למחלקה אינסופית כלשהי של בעיות - למשל, אי אפשר לדעת, בהינתן תוכנית מחשב, אם היא עוצרת או לא. ברור שבמקרים קונקרטיים מסויימים אפשר לדעת את זה, אבל *באופן כללי* לא ניתן לדעת. אם מקבלים את ההגדרה שלי לידיעה, אז לא - אני עדיין לא מסכים שזה שלא ניתן לדעת דברים מסויימים גורר שלא ניתן לייחס להם ערך אמת. המכונה עוצרת או לא עוצרת, בלי קשר לשאלה אם ביכולתנו לדעת זאת או לא. |
|
||||
|
||||
אתה צודק שהטענה "נכונותה של השערת גולדבך אינה ניתנת לידיעה" היא טענה קשה לעיכול. לכן הדגשתי שאין הכרח שאפשר יהיה להחיל את המשפט (המדומה שקורט X יוכיח עוד שנה ורבע) על שום טענה *קונקרטית*. כל מה שהנחתי שקורט יודע להוכיח היא ש*קיימת* טענה שאינה ניתנת לידיעה, לא שטענה מסוימת היא כזו או שניתן לסווג טענה ספציפית כלשהי ככזו. משפטי קיום בעלי אופי זה קיימים וידועים. למעשה, עד כמה שידיעתי מגעת, במשך כעשרים שנה לא היתה שום דוגמה קונקרטית למשפט בלתי כריע (אם טעיתי זה לא מאד רלוונטי לטיעון הכללי) השערת גולדבך יכולה להיות טענה כזו, אבל יתכן שאין כלי שיודע לומר האם היא באמת כזו. כשאריק ובנץ באים אליך, אם לאריק יש הוכחה (נכונה) הרי שהוא הראה ש: א': השערת גולדבך אינה מסוג "השערת קורט" ב': דווקא בנץ מקשקש בקומקום. אם לאף אחד מהם אין הוכחה הרי ששניהם מקשקשים (מה זאת אומרת "אני יודע"? מותר לשאול "איך אתה יודע", ובמתמטיקה, התשובה הלגיטימית היחידה היא "הנה ההוכחה"), והשערת גולדבך יכולה להיות מטיפוס "קורט X" ויכולה לא להיות כזו. לגבי בעית העצירה שאתה וצפריר התייחסתם אליה, אני חושב שזה לא ממש רלוונטי. עד כמה שהבנתי מגעת, מה שטיורינג הראה זה שלא קיים אלגוריתם *כללי* שיודע לומר אם אלגוריתם כלשהו עוצר או לא. זה כשלעצמו לא מוכיח שאי אפשר לדעת אם אלגוריתם *מסוים* עוצר או לא. למעשה, אין סיבה לא לחשוב שלגבי *כל* אלגוריתם ניתן למצוא אם הוא יעצור או לא1, אלא שלא יתכן אלגוריתם *כללי* שיתן תשובה כזו. ה־gedankenexperiment שאני תיארתי מניח שקורט X "הוכיח" שקיים לפחות משפט אחד שאינו ניתן לידיעה, גם אם אינו מצביע על משפט מסוים כזה. אני חושב שהמשפט האחרון שלך הוא בדיוק המקום בו איני מבין. >> אני עדיין לא מסכים שזה שלא ניתן לדעת דברים מסויימים גורר שלא ניתן לייחס להם ערך אמת כשאני קורא את המשפט הזה הוא נקרא לי כטאוטולוגיה פשוטה, בזמן שאתה אומר שהוא פשוט לא נכון. מה זה נקרא "ניתן לייחס לו ערך אמת"? בעולם שלי, "ניתן" זה "מישהו יכול". אם משהו הוא "לא ניתן לידיעה", אז איך "מישהו יכול" לדעת? כאן בדיוק נכנס אלוהים מהדלת הקדמית והעץ ביער מהדלת האחורית (no pun intended). שורה תחתונה: אני מבין את הצהרתו של אלון "לכל משפט מסדר ראשון יש ערך אמת" כ"ניתן לדעת את ערך האמת של כל משפט מסדר ראשון". כאמור, זו אמירה חזקה מאד וקשה לקבל אותה בלי הנמקה. (נדמה לי שזה גם האפיטף של הילברט, אבל לא היו לו מספיק שוליים לרשום את ההוכחה) 1 לפחות עד שמישהו יבוא עם הוכחה שקיים אלגוריתם לגביו אי אפשר לדעת. אם יבוא מישהו כזה, להבנתי הוא יהיה בדיוק ה"קורט X" שלי. |
|
||||
|
||||
זכור שהמשפט הלא יכיח של גדל עצמו נבנה באופן קונסטרוקטיבי. זה בכל מקרה לא משנה כלום - אם יש משפט "שלא ניתן לדעת" X, אז אריק ובנץ חוזרים על התעלול שתיארתי עם X. במתמטיקה התשובה ל"איך אתה יודע" היא בהחלט *לא* רק "יש לי הוכחה". זו בדיוק הנקודה שאנחנו מנסים להדגיש שוב ושוב כאן. זו גם הסיבה שאני אומר שעלייך להיות מאוד מדוייק עם ההגדרה שלך למושג "ידיעה". אני חושב שלב העניין הוא במשפט הזה שלך: "מה זה נקרא "ניתן לייחס לו ערך אמת"? בעולם שלי, "ניתן" זה "מישהו יכול". אם משהו הוא "לא ניתן לידיעה", אז איך "מישהו יכול" לדעת?" אני לא טוען שמישהו *ידע* מה ערך האמת של המשפט, אלא רק שזה לא פוסל את קיומו של ערך האמת הזה. ערך אמת של משפט, לטעמי, בכלל לא קשור לידע של אדם זה או אחר. |
|
||||
|
||||
קולאץ עדיין השערה?! אני משער שזה מה שקורא כשלא בקיאים במיתולוגיה. זה הרי מן המפורסמות שלאחר שהרקולס הפך לאל הוא נטש את חיי האלימות ריפא את ההידרה והם יצאו לטייל, כעבור כמה מאות בשביל לגוון הם באמת החליטו לבדוק את השערת קולאץ (שאז אמנם נקראה בשם אחר אך זו אכן אותה השערה). והם בדקו אותה בצורה הבאה הרקולס חתך ראש של הידרה ושלח אותו ימינה כל שכל פעם שהוא בודק מספר עוקב בסדרה הוא זז ימינה. אם הוא מגיע לאחד הוא חוזר לשמאלו של הרקולס שבוע לאחר שהוא נשלח (יכולות מסע בזמן הם אחד מהיכולות הפחות ידועות של ראש הידרה). אם הראש חוזר הרקולס וההידרה צועדים צעד קדימה ובודקים את המספר הבא. אם הראש לא חוזר הם קבעו לחזור לאולימפוס בזמננו (ההערכות הכי מאוחרות מדברות על תחילת העשור הזה) ולכתוב שירים. לכן כל מה שצריך לעשות הוא ללכת לאולימפוס ולבדוק אם הם שם. |
|
||||
|
||||
איבדתי אותך בפסקה האחרונה - לכאורה הם יעשו אינסוף צעדים, ואז מה? בכל מקרה, נראה לי שתגובה פחות ציורית הייתה יותר ברורה כאן. |
|
||||
|
||||
יש לנו שלוש צירים x,y וt בזמן 0 גם ההידרה וגם הרקולס נמצאים ב(1,0) הראש של ההידרה נע ימינה ביחידת זמן ומגיע ל (1,1,1) שם הוא מחשב את האיבר הראשון של הסדרה המתחילה ב1 שהוא 1 ולכן הוא חוזר לשמאלו של הרקולס באותו זמן שהוא שלח אותו כלומר ב (1,1-,1) יש ראש של הידרה. באותה דרך אם ההשערה נכונה עד 1-i אז ב (i,0,i) ימצא הרקולס והוא ישלח את ההידרה ימינה לכן ב(i,1,i+1 ) ימצא ראש של הידרה המחשב את האיבר הראשון בסדרה המתחילה ב i מכיוון שi שונה מ1 הוא ימשיך לצעוד ימינה וב (i,2,i+2) יהיה ראש של הידרה והוא יחשב את האיבר השני של הסדרה המתחילה בi כך הוא ממשיך לכן אם לכל איבר בסדרה עד האיבר הk-י לא הגענו ל1 בכל שלישיה מהצורה (i,r,i+r) כאשר r קטן שווה לk יהיה ראש של הידרה המחשב את האיבר הr של הסדרה המתחילה בi אם לסדרה יש אחד באיזשהו מקום אז הוא יחזור לשמאלו של הרקולס ולכן ב(i,-1,i) יהיה ראש של הידרה ולכן הרקולס וההידרה יתקדמו צעד קדימה ויגיעו ל (i+1,0,i+1) אחרת הרקולס וההידרה ילכו לאולימפוס. אם מסתכלים רק על המקומות שy שווה ל0 מקבלים שב (i,i) הרקולס וההידרה נמצאים רק אם כל המספרים עד i מקיימים את התנאי לכן הרקולס וההידרה יחזרו לאולימפוס רק אם ההנחה שקרית. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את ''יחזרו לאולימפוס''. זה נראה כאילו אתה הופך את הבעיה לשקולה ל''בדוק האם בוצעו אינסוף צעדים'', ולא ברור איך בודקים את זה. |
|
||||
|
||||
הם ישתמשו בכוח המיוחד של ההידרה ויחזרו לאולימפוס בזמן שלנו. גם בבעיה המקורית (גולדבך) במובן מסוים בדקת האם נעשו אינסוף צעדים כך שאני לא מבין איזה נקודה נראית לך שונה. |
|
||||
|
||||
כי כאן צריך להרכיב את הבדיקה ההיא על מה שכבר קורה, ואני לא רואה את החלקים מתחברים. מילא, נתתם לי תרגיל כיפי בחישוביות. מתישהו אחשוב עליו עד הסוף ואז אוכל להסכים/למצוא דוגמה נגדית משכנעת. רק קצת חבל שהדיון לא יימשך כאן. |
|
||||
|
||||
אחלה. השאלה העיקרית היא האם ברור לך שעברת לטענה אחרת?:) (גם אם בפוקס היסטרי הבנת את הבדיחה אתה כמובן לא חייב לענות). |
|
||||
|
||||
הבנתי, הבנתי. |
|
||||
|
||||
הרקולס עונה בזמן סופי על השאלה "האם חישוב נתון יסתיים בזמן סופי" (אם אנחנו יודעים שכן, נוכל לבצע את החישוב בעצמנו בזמן סופי ולקבל את התוצאה). ת'ור: אותו דבר, אך החישוב הנתון יכול לכלול שאלות דומות להרקולס. |
|
||||
|
||||
כאמור, אני צריך לראות האם מסתדר לי שת'ור ישאל את הרקולס שאלות, או שיש לנו כאן רמת היררכייה נוספת של מופרכות, וזה משהו שכבר אענה לעצמי עליו בעתיד. |
|
||||
|
||||
שימוש באינסוף ראשים נוספים נראה לי לא אלגנטי. נראה לי שת'ור היה יכול להסתפק בעזרה מהרקולס1, ולא צריך גם את המדוזה. לכל מספר ת'ור מטיל על הרקולס משימה לחזור ולדווח על ערכו. הרקולס, אגב, יוכל לזהות לולאות (גם אם הן לא כוללות 1). לכן הסיבה היחידה שתמנע מהרקולס לחזור, היא אם הסדרה שמתחילה מהמספר אינה חסומה ותמשיך לגדול לנצח. אם הרקקולס לא חוזר, ת'ור יכול לחזור מייד ולדווח שהטענה אינה נכונה. אם ת'ור לא חוזר ומדווח, הטענה נכונה. 1 במחשבה שניה, אולי עדיף לגייס את סיזיפוס לעזרה במקום את הרקולס? |
|
||||
|
||||
1) השערת קולאץ טוענת שכל סדרה תגיע ל1 ולא שכל סדרה חסומה אבל זה נקודה יחסית שולית. 2. הסיבה העיקרית שהשתמשתי בראשי הידרות ובמערכת צירים היא כי רציתי להימנע משתי דמויות זהות באותו זמן ומקום (מה שמוביל לפרדוקסים נוספים). 3. אם הבנתי נכון, אז גם השיטה שלך תעבוד. |
|
||||
|
||||
סמיילי שם את הקישור הזה בבלוג שלו. |
|
||||
|
||||
סיפור מאד יפה והוא קשור לשאלה מה ניתן להוכיח באמצעים לוגיים. אני לא בטוח שזה הדיון פה כי סך הכל ניסיתי להסביר פה נקודה יחסית טכנית. צריך לשאול את האלמוני למה הוא התכוון. |
|
||||
|
||||
אין מספיק אטומים ביקום כדי לכתוב מספרים הדורשים בדיקה. |
|
||||
|
||||
אלו נימוקים ''משעממים'' ולא רלוונטיים לדיון הזה. |
|
||||
|
||||
למה סיבוכיות המקום של האלגוריתם פחות מעניינת מסיבוכיות הזמן שלו? |
|
||||
|
||||
גם סיבוכיות הזמן לא מעניינת. מעניין רק אם צריך זמן אינסופי או לא. טיעונים בסגנון ''הזמן שייקח לאלגוריתם לרוץ ארוך יותר מזמן הקיום של המין האנושי כולו'' לא רלוונטיים. |
|
||||
|
||||
אם ת'ור יכול לעבור על אינסוף מספרים, בשביל מה הוא צריך דלוריאן למסע בזמן? כל מה שהוא צריך זה לנסוע עד קצה היקום. ונשארה כמובן השאלה איך אני יכול להאמין לו. אחרי מספיק שנים, לוקי ישתחרר מכלאו והוא עלול להתחזות לת'ור. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את השאלה הראשונה. לגבי השניה אפשר לתת לת'ור חפץ מזהה. |
|
||||
|
||||
אם למשפט אין הוכחה ואין הפרכה, איך מסע בזמן יעזור לך למצוא אחת מאלה בכל-זאת? גם מסע בזמן דורש נקודת יעד סופית. |
|
||||
|
||||
אנחנו יכולים לדעת שת'ור לא נתקל בשגיאה באף אחד מהמספרים: אם הוא היה נתקל בשגיאה הוא היה (תוך פרק זמן סופי כלשהו) חוזר אחורה ומדווח על כשלון. |
|
||||
|
||||
אני חושב שנטפלת יותר מהרצוי למילה "יש" או "קיים" (ערך אמת). אני חושב שלאלון לא יהיה אכפת לשנות את נוסח השאלה שלו, ולשאול האם כל משפט הוא נכון או לא-נכון. זה עדיין מחייב אותנו - בוודאי את מי שעונה תשובה חיובית - למושג "נכון", או אם תרצה "ערך אמת", אבל מוציא את העז, הבאמת לא ריחנית, של *קיום* ערך האמת. |
|
||||
|
||||
כקוראת פאסיבית זה מספר שנים, תודה על ימים ארוכים של הנאה, למידה ועניין והעשרה, על גלי צחוק, על התרגזויות ועל שהייתם עוגן וחלופה שפויה לתרבות הדיון הישראלי המצויה. אשמח לשלם תשלום חודשי קבוע אם בכך יתאפשר לשכור עורכים ואולי לשלם תמורת מאמרים ואני מאמינה שכמוני ישנם איילים אלמונים רבים שישמחו להפסיק את הפאסיביות ולאפשר למקום הכה מיוחד הזה להמשיך להתקיים. תודה רבה ובבקשה שקלו שוב את האפשרויות. |
|
||||
|
||||
היי, זה רעיון. גם אני מוכן לשלם תשלום חודשי קבוע. |
|
||||
|
||||
אני מציע שיתחילו ע''י תשלום רטרואקטיבי למגיבים עפ''י מספר התגובות. |
|
||||
|
||||
אם זו השיטה, אני מציע לעבור דיון-דיון על פי מספר התגובות ולשלם, כלומר נתחיל בדיון הטרחנים הכפייתיים. אחרי שנשלם למגיבים שם על פי מספר התגובות שלהם נראה אם ישאר מי שיסכים להמשיך לממן את האתר. |
|
||||
|
||||
אפשר גם לעבוד לפי הפופולריות: דיון 2595. |
|
||||
|
||||
אחד הסקרים הגאוניים אי פעם. |
|
||||
|
||||
אם כבר, אז המגיבים צריכים לשלם למערכת פר תגובה. |
|
||||
|
||||
האם אתה רומז לספר של ג'ון בארת (שלבטח כבר הוזכר באייל), ושהתאור של ויקי (שאולי גם קצת מקלקל למי שלא קרא את הספר המומלץ הזה) כל כך מתאים: "השיטוט האינסופי במבוך פילוסופי מגיע לסיום קודר... שיתוק פסיכולוגי, כליון תחושת העצמיות, כשהמוח עובר למצב של שינה". |
|
||||
|
||||
יש ספר אחר בשם זה? :-) |
|
||||
|
||||
1. אני אמור לספק נימוקים *נגד* ההנחה הזו? חשבתי שאני הצד של הבעד. אם רק היה ברשת מין אתר כזה שבו יכולת לכתוב דברים ואחרי הרבה זמן לדפדף ולראות מה אתה בעצם חושב... 2. אבל בתור טענת נגד, מה עם משפט Goodstein? זו לא טענה מסדר ראשון? 3. (אגב, המכתב ממערכת האייל המבשר לי על התגובה שבה אתה מחכה להמשך הדיון בנושא הזה, הוא בין הראשונים בספריה לא קטנה של מכתבים זהים, המבשרים לי על עוד תגובות שכנראה לא אחזור אליהן. אם הייתי מספיק לענות על כולן, היה נגמר המקום על השרת לפחות שבועיים קודם). |
|
||||
|
||||
1. תגובה 320008 וגו'. 2. משפט Goodstein הוא משפט, כלומר טענה נכונה. אתה לא מאמין להוכחות ב-ZFC? |
|
||||
|
||||
תודה על ההפניה. כמובן לא בטוח שהבנתי את מה שעוזי אומר ב־100%, אבל אם הייתי זוכר את התגובה הזו הייתי יכול להימנע משפע הרעיונות האפויים למחצה ששפכתי כאן... אז שוב תודה. אני לא משתתף ותיק, כך שאיני אחד מהמגיבים הרבים שמציינים כמה האתר הזה היה להם בית, אבל הדיון שהפנית אליו (כמו גם הפתילון הקצר שלנו) מצביע על עוד סיבה להצטער על הסגירה שלא ציינו אחרים, אז אוסיף אותה לרשימת ה"כמה חבל": לא מוכר לי עוד אתר דיונים בו אנשי מקצוע עונים ברצינות ובפירוט, ואפילו מוכנים לדון בשאלות של הדיוטות. רשימות ותגובות שלך, של עוזי, גדי, אגג ועוד כמה בהחלט הרחיבו והעמיקו את הבנתי בשאלות ונושאים שעניינו אותי וסקרנו אותי עוד מימי לימודי. תודה! נכון שהחלק הזה (של ה"חבל שסוגרים") מתייחס כמעט רק למתמטיקה - בפיזיקה ראיתי סקירות והפניות אבל לא ממש דיונים מחכימים בין אנשי מקצוע והדיוטות, ובנושאים אחרים אמנם התפתח דיון מפרה, אבל בשום תחום1 לא היה הדיאלוג בין היודעים והמתעניינים כל כך ייחודי לאייל כמו בדיונים המתמטיים. 1 כמובן שבזמן הקצר שאני כאן ייתכן שהחמצתי הרבה דברים אחרים ייחודיים לאייל... |
|
||||
|
||||
חשבתי שהבעיה היא לא עם להגיד שהיא נכונה/לא נכונה במודל מסויים, אלא איך לבחור מי המודל ה"נכון" מבחינתנו בזמן שהשני הוא סתם מודל מופרע שלא מעניין אותנו. |
|
||||
|
||||
מה איתה? אני לא חושב שיש דרך לנסח אותה בשפה מסדר ראשון של האריתמטיקה. בתגובה 541767 הזכרתי שהדיעות לגביה חלוקות, ואני מוכן לפרט: עפ"י הפרק האחרון בספר Tracking the Automatic Ant, ריימונד סמוליאן משוכנע שיש לה ערך אמת ואילו סאונדרס מק ליין משוכנע שאין לה, ואלו שני אנשים שאני לא נחפז להתעלם מדעתם. |
|
||||
|
||||
Sorry for not replying earlier. I am now visiting NYU and have little time to think about a response.
So, whatever I have to say will have to wait for next week (If the Ayal is still open then). Anyway, I doubt I will have some killer argument to convince you. |
|
||||
|
||||
למען האמת, אני לא מצפה ל-killer argument. זו שאלה פסיכולוגית, בעיקר: מה גורם *לך* להיות ספקן? אתה סבור שההנחה שיש פסוקים כנ"ל ללא ערך אמת היא יותר "טבעית", או שהיא פחות "טבעית" אבל יש סיבות להאמין לה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
למעשה, הסיבה שלדעתי האייל היה אתר דיונים כל כך טוב היא שהקומיקס הזה, שמתאר כל כך טוב את מרבית הויכוחים האינטרנטיים, *לא* היה תקף עבור מרבית הדיונים כאן. היוצאים מן הכלל יודעים מי הם. |
|
||||
|
||||
אני כנראה לא מבין - איזה סגנון ויכוח לדעתך הקומיקס הזה מתאר ואיזה סגנון ויכוח היה באייל? |
|
||||
|
||||
הקומיקס מתאר ויכוח חסר טעם, שבו המטרה היא לגרום לצד השני להבין שהוא טועה. באייל התחושה שלי בדיונים הייתה תמיד שמנסים להבין את הצד השני, ואת הבעיות שיש בעמדה שלך-עצמך. חוץ מביוצאים מן הכלל. |
|
||||
|
||||
אה. אז אני חולק עליך - לדעתי היוצאים מהכלל היו הדיונים כפי שאתה מתאר אותם, בעוד הכלל היה התנצחויות בסגנון שמתואר בקומיקס. אם כי יש לציין שאתה אישית באמת נטית יותר להשתתף בדיונים מהסוג הראשון. אתה מהמשתתפים שאני יותר מסמפט כאן. |
|
||||
|
||||
כמי שהגיב את תגובה 541665 ושם את הקישור המקורי לקומיקס (ו"חטא" בהזדהות כאלמוני. סורי, מיהרתי ולא שמתי לב) דווקא פירשתי את הקומיקס אחרת מכם. ראיתי את הקומיקס דווקא כתמצית היות הויכוח האיילי לאו דווקא כהתנצחות חסרת תועלת, אלא בסימפתיה ונוסטלגיה לקריאת דיונים מעניינים אל תוך הלילה, כאשר אין הגיון בלא לישון את שתי השעות שנותרו ללילה, ולתגובות של תיקונים של אחד את השני ושל דיוקים, דוגמאות מרחיבות דעת ודיון מפרה, בעיקר. חבל על דאבדין ולא משתכחין, כבר אמרנו? (רש"י מסכת סנהדרין דף קי"א ע"מ א: "אמר ליה חבל על דאבדין ולא משתכחין - הפסד גדול יש על גדולים שאבדו ואיני יכול למצוא חסידים אחרים כמותם שאין אתה כאברהם ויצחק ויעקב שלא הרהרו אחרי מדותי") >>> אאחל לכולם (ובעיקר לכל גולשי האינטרנט הישראלי) שאם כבר, כפאראפרזה על רש"י, אם האייל נסגר, אז שיישכח בצל אתר משובח ממנו שיקום במהרה בימינו. |
|
||||
|
||||
הקישור המקורי? זאת היתה הפעם החמישית שהרצועה הזו קושרה פה. כנראה זה אומר שאתה צודק :-) |
|
||||
|
||||
אולי תמצית יסוד האייל היא הבאת קומיקסים מ-xckd על מנת להביע דעות - בתוך הפעולה הקטנה הזו מתחבאים כל כך הרבה אפיונים של האתר ושל קהילת המשתמשים בו. העובדה שדרך האייל הגעתי לשם בפעם הראשונה היא רק עוד אחד מהחובות הקטנים שאני חייב לאייל. |
|
||||
|
||||
כתבתי פעם על הכרותי את הרשת והמחשב בזכות האייל, ציינתי שרוב הקישורים בדף הסימניות שלי הם מכאן, אולי זה המקום לבקש מכולם: מה הם האתרים המעניינים שלך? זה אחד מהאהובים עלי. דבר 1942 "טורנברג נחמיה" יש תמונה של אבא שלי. (סימנים מיוחדים: מגולח למשעי) |
|
||||
|
||||
שש שנים וחצי אכל ושתה על חשבונם, הפראיירים. |
|
||||
|
||||
הוא קרא לך על שם מפקדו, או שהאאוטינג הסדרתי שמתרחש כאן השבוע מבלבל אותי לגמרי? |
|
||||
|
||||
נולדתי בחנוכה, זה לפחות היה התירוץ, אבל אלא אף פעם לא סיפרו הכל. |
|
||||
|
||||
גם אצלנו כשקראו כך לאחד הנכדים זה לא היה במכוון, אבל הסבים חייכו בגאווה ברקע. |
|
||||
|
||||
אני די מחבב את ''גוגל''. |
|
||||
|
||||
אם כי בוויכוחים יותר כיף להפנות ל: http://lmgtfy.com (דעתי על גוגל ידועה) |
|
||||
|
||||
שהם צריכים להשתמש בלינוקס? |
|
||||
|
||||
כן. ולא במשהו שדומה, אבל לא בדיוק, ללינוקס: תגובה 530411. אם כי למי שמחפש השמצות של גוגל כאח הגדול, עדיף דווקא לקרוא את דיון 2620 ("לחפש בעיניים פקוחות"). גוגלאית הבית השתתפה אז עדיין בדיונים. אני באופן כללי נמנע ככל האפשר משימוש בשירותי גוגל השונים. |
|
||||
|
||||
גוגלאית הבית כבר לא בגוגל :) ולגבי השתתפות בדיונים- כשאין לי משהו להגיד, אני מעדיפה לשתוק. ולמרות שבזמן האחרון אני שותקת, אני בהחלט קוראת, והאייל יחסר לי. חבל חבל לי על הסגירה. |
|
||||
|
||||
מצחיק, הנה גם אמא שלי, מופיעה באייל הרבה לפני שהגעתי. תגובה 222090 |
|
||||
|
||||
ג'ולי? אז היא פגשה את אבא שלך בעבודה? |
|
||||
|
||||
ג'ולי וחוה ובמסמכי הסי.איי.די היא מוכרת כאלישבע שווילי(,מהגרעין הקשה של הגליליים, מחרחרת מהומות.) אני חושב שהם נפגשו בפלוגת בית"ר בראש פינה, כשהערבים שבתו ב36-39 אח"כ פרשו עם יאיר (ה11 הראשונים), בהמשך הוא התגלגל לעכו, לטרון ואפריקה, והיא הלכה לבית לחם. נשארו המכתבים מבי"ס לבי"ס. (וגם סכין ציידים ששלמה בן יוסף השאיר לאבא כשיצא לפעולה ההיא.) |
|
||||
|
||||
נסעה לבת מצווה של בת דודניתה בעין יהב. ומשתוללת עם ''השלוליות'' בדרך כלל בסובליים. עכשיו הן עובדות על אלבום שני. הקודם נקרא ''בית הקברות של פרנסיס''. |
|
||||
|
||||
המתרוצצת מבלומפילד? סלבריטאים אחד אחד :-) |
|
||||
|
||||
כשנכנסתי לאייל לראשונה, לפני בערך שמונה שנים, חשבתי שמצאתי עוד חוליה בשרשרת ארוכה של אתרים שיעניינו אותי ויעזרו לדעתי הצעירה להתפתח ולהתרחב. רק עכשיו עם החדשות האלה אני מסתכל אחורה ומגלה שהשרשרת הזו בעצם הייתה די קצרה - כמעט לא היו עוד אתרים שתרמו לי כמו האייל. הייתה פה דוגמה נדירה לכך שדיון בין בני אדם יכול להיות תרבותי וענייני, והייתה פה התכנסות כל-כך נדירה של אנשים בעלי ידע נרחב בכל תחום אפשרי, שבאמת קשה לי להאמין שיהיה תחליף בעתיד הקרוב. אני כמעט בכלל לא כתבתי פה, בעיקר כי בשנות השיא של האייל הייתי עדיין צעיר מדי (אינטלקטואלית) מכדי שיהיה לי מה לתרום לדיונים, אבל קראתי כמעט כל מילה, לפחות בשנים מסוימות. לא רק שלמדתי המון על הנושאים שעליהם דובר פה, גם נראה לי שעד היום, בכל דיון שאני מנהל ובכל מלל שאני כותב, יש קצת השפעה של סגנון הכתיבה שקיבלתי מכאן. כל הכבוד למקימי האתר, לכותבי המאמרים, לעורכים ולמגיבים שהפכו אותו למה שהוא. כל הכבוד גם על העבודה הטכנית המעולה - חוץ מהממשק הנוח, אני חייב גם לציין את הקלילות. בתור אחד שגולש ממחשב די צנוע עם חיבור אינטרנט די צנוע, זה מבחינתי מרענן במיוחד. נתנו פה כבר את תפוז כדוגמה לממשק לא טוב - אני דווקא אהבתי בזמנו את הממשק של תפוז, אבל כיום רק המחשבה לגלוש לשם גורמת לדפדפן שלי לזעוק באימה. נקווה שעוד יהיה יורש. לא בהכרח לאייל של היום, יותר מכל אני אקווה ליורש לאייל של לפני כמה שנים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שנתקלתי באייל לפני כעשר שנים, אחרי שקראתי כתבה בעיתון, זיהיתי את השם קננגיסר ועוד כמה, והבנתי שלשם נעלמו כל מי שהתכתבתי איתם באולטינט. לפרקים הייתי מכור לא פחות מכל אחד אחר, בשנים האחרונות מצאתי את עצמי כותב וקורא הרבה פחות, אבל אני מניח שמעולם לא התנתקתי לגמרי. קיבלתי הרבה מהאתר הזה, ולא פעם גם מצאתי את עצמי משקיע לא מעט, ועל האפשרות לעשות את שניהם אני מוצא את עצמי אסיר תודה. לעורכים, לכותבים, לקוראים אלמונים. לעשרות אנשים שמעולם לא פגשתי ובכל זאת עיצבו חלק ממי שאני ונצרבו בזכרוני. |
|
||||
|
||||
אני אנצל את ההזדמנות כאן כדי להודות *לך*. התגובות שלך היו מהתגובות מאירות העיניים ביותר באתר, ותמיד נהניתי לקרוא אותן (גם אם הן דרשו השקעה של זמן רב, לעתים). אתה יכול לציין לעצמך שלפחות סוציאליסט-שמאלני אחד נולד לא-מעט בזכותך. תודה. |
|
||||
|
||||
make that two :)
|
|
||||
|
||||
אני החלטתי לא להתחיל להפרד כאן אישית, וגם לא לחלק מחמאות, אבל אתה יוצא מהכלל הזה. דוקא בגלל שאני רחוק מאד מדיעותיך בענייני חברה וכלכלה, היה תענוג לקרוא אותך. |
|
||||
|
||||
קודם עין הדג ועכשיו האייל - התוכן האיכותי הולך ונעלם. אי אפשר לומר שאני מבקר אדוק של האייל. בהתחלה עוד עקבתי באדיקות, אך התרבות החומר הכתוב והתמעטות הזמן גרמה לכך שעתה אני מבקר באייל בערך פעם בשבועיים-שלושה, וכמובן שכבר לפני שנים רבות הפסקתי לעקוב אחר דיונים באייל. אז על מה אני מתלונן? נו, נוסטלגיה. וגם, תמיד ידעתי שכאן אוכל למצוא מאמרים מרתקים ודיונים מרתקים לא פחות. חבל. בכל אופן, תודה על כל ההשקעה. |
|
||||
|
||||
אני זוכר את הפעם הראשונה שבה נתקלתי באתר. את אותו לילה ביליתי בקריאת מאות תגובות בדיונים שונים, תוך שאני מרגיש תחושה נפלאה על מעיין הידע שנפתח בפני, ועל ההכרות עם אנשים חכמים ומצחיקים שיכולים להעשיר אותי בכל כך הרבה תחומים, וכולם עוד מרוכזים במקום אחד (או במילים קצת פחות מליציות - הייתי מאושר לגלות שיש עוד מלא חנונים כמוני שכיף לי לקרוא את מה שהם כותבים...) אז תודה רבה, זה יהיה משמח מאוד אם האתר בכל זאת יישאר, ואני מתחייב לתרום כמה מעות אם תופעל אפשרות כזאת. יש לי תחושה שיהיו מספיק תורמים כדי לאפשר קיום לאתר המופלא הזה. כמה אגב עולה להפעיל אותו? שנראה אם זה בכלל פיזיבילי... |
|
||||
|
||||
נו אז היגעתם לסוף הדרך. אחרי 12 שנה זה פרק זמן מכובד. נצח באינטרנט. אבל האדם רוצה לשרוד מעבר לנצח. גם אני הייתי כותב קבוע באייל לפני כך וכך שנים. והיום גם לי יש בלוג ב"רשימות". ואפילו כתבתי בו רשימה על האייל בשם "האייל ששאג". וגם "רשימות "נסגר. אבל הבלוג יעבור וימשיך להתקיים. לנצח אני מקווה. או לפחות עד קץ היקום הזה. אבל אולי גם ביקום שאחריו. אני מתכוון לעבוד על זה. וגם מיזם גדול יותר שאני מתכנן עם צוות אנשים .שאולי יחליף את האייל בצורה אחרת. נראה. בכל מקרה המקרה של האייל וגורלו ישמש לנו כדוגמה איך צריך לעשות את זה .או שלא. האם החומר באייל ישאר עוד כמה שנים כארכיון ?או ירד מתי שהוא? אני בהחלט מעוניין שהחומר שלי באייל ימשיך להתקיים ..לנצח. ובנתיים איילים דרך צלחה בעולם שמעבר לאייל. אני מצדיע לכם ולפועלכם. ןעכשיו אחרי שזה נאמר אתם יכולים לכבות את האור. |
|
||||
|
||||
לאור הדיונים כאן, נרתמו כמה משתתפים וחלק מחברי המערכת להציע חלופה לאייל במתכונתו הקודמת - בפורמט מעט שונה ובדגשים שונים. חברי המערכת החדשה הם: דני בר, אליהו גרייצר, יובל נוב, ירדן ניר-בוכבינדר ושוטה הכפר הגלובלי. בתוך מספר שבועות יופיע האייל (באותה הכתובת) במראה מעודכן, ונספר על השינויים הצפויים. תודות עמוקות לחברי המערכת היוצאים: ערן בילינסקי, שמעון גלבץ, טלי וישנה, אביבה משמרי, יהושוע ניר, איילת עוז ודובי קננגיסר, על שנות הפעילות המסורות עד כה. ותודה לכולכם, משתתפי הדיון הזה והאחרים, על שנתתם לנו תקווה ומוטיבציה להמשיך! |
|
||||
|
||||
מעולה! זה מאד משמח. תודה! ושוב תודה רבה גם לחברי המערכת היוצאים. אני מקווה שבכל זאת תישארו בסביבה, גם אם לא בתפקיד :) |
|
||||
|
||||
הרשו לי להיות המודה השני. תודה לכל חברי המערכת - בעבר, היוצאים והמערכת החדשה. אני מקווה שתמשיכו לתרום לנו כמשתתפים. איחולי הצלחה לאייל 2.0 - אם יצליח לעקוב אחרי הדוגמה ש־1.0 (או אולי זה 1.1?) התווה צפוי לו עתיד יפה. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד. |
|
||||
|
||||
מצויין! ובהזדמנות זאת, אולי כדאי להוסיף: 1)אמצעי נוח להדגשת מלה או קטע משפט. 2)אמוטיקון ציניות, למניעת אי הבנות, תביעות משפטיות, וכו'. 3) ואולי גם עוד כמה דברים מועילים. אבל לפחות את שני הנ"ל! |
|
||||
|
||||
חס וחלילה לסעיפים 1 ו-2. סעיף 3 נראה בסדר. |
|
||||
|
||||
אתה מתנגד גם לשימוש בגופן נטוי בטקסטים הכתובים אנגלית? |
|
||||
|
||||
לפעמים. אני חושב שכתיבה משובחת אינה נזקקת לאמצעים גרפיים כדי להעביר את הגוונים שהכותב מתכוון להעביר. אני תמיד מתאכזב כשאני קורא פרוזה ומוצא בה הטיות או הדגשות של הטקסט. באייל אנחנו לא כותבים ספר (למרות שיש כאן אנשים שאני בהחלט מתקנא ביכולת הניסוח שלהם). כאן, הסיבה להתנגדות שלי היא הרעש שסוגי כתב שונים ייצרו. |
|
||||
|
||||
אנחנו לא כותבים טקסטים מדעיים אלא דיאלוג. בשפה המדוברת משתמשים בהדגשה שמשנה את משמעות המשפט. דוגמה לא במיוחד טובה או מעניינת, פשוט הראשונה שעולה לי לראש היא המשפט הבא: *אני* לא מסכים אתך לעומת אני לא מסכים אתך הנוסח הראשון רומז (או אומר) שאני מודע לעובדה שיש אנשים שמסכימים אתך, אבל אני לא ביניהם. הנוסח השני אומר פשוט שאיני מסכים אתך. כדי לעזור להתגבר קצת על המגבלה, יש שרוצים אפשרות להדגיש טקסט. שתי דרכים מקובלות הן זו שהשתמשתי בה - *מודגש*, וקו תחתי - _מודגש_. (הדרך השנייה לא נוחה לי, כי במצב עברי אין קו תחתי במקלדת שלי - איפה צפריר?) אני יכול להבין שהדגשה והטיה רצויות. אלו גם שתי האפשרויות שויקיפדיה מאפשרת בצורה קלה. אני גם חושב שאפשרויות עריכה מצועצעות יותר כמו צבעים, גודל, קו תחתי הן מיותרות. |
|
||||
|
||||
מה שעוד חסר לי הוא דרך לצטט. ר' לדוגמה תגובה 542079. |
|
||||
|
||||
אנחנו אכן מקיימים כאן דיאלוג, אבל לא באמצעים אוראלים. לצורה יש, וצריכה להיות, השפעה על התוכן. דיאלוג בע"פ מתאפיין במיידיות במחיר של דיוק והתעמקות. דיאלוג בכתב מתאפיין ברפלקסיביות שמסייעת לשיטתיות ועומק. הדוגמא שיצרת היא מעניינת. המשפט "אני מודע לעובדה שיש אנשים שמסכימים אתך, אבל אני לא ביניהם" הוא בעיניי משפט מנוסח היטב, מתאים למדיום הכתוב ומכבד את המתדיין ואת עמיתיו. המשפט "*אני* לא מסכים אתך" הוא קיצור שמתאים לדיאלוג המנוהל בעל-פה. בגלל שהוא אינו פורס את היריעה בצורה שיטתית, הוא מכיל פחות מידע מהמשפט הכתוב שהצעת (האם אני מודע לעובדה שיש אנשים שמסכימים איתך?) והוא מכבד פחות. ולעניין, *אפשר להדגיש טקסטים באייל*. אז מה הבעיה? |
|
||||
|
||||
לא מזמן קראתי מאמר שבו נטען כי כתיבה עברית טובה אינה נזקקת לסימני פיסוק. ניסוח הדברים שם סיפק הוכחה נאה לטענה, בה בעת שהראה עד כמה נדירה כתיבה כזו. גם מרבית הכתיבה האינטרנטית אינה משובחת במיוחד. אך מכיוון שאין האתמה בין כתיבה טובה לתוכן מעניין, אני מעדיף הרבה תוכן שחלקו מסומן (אני *צועק*, אני מחייך :) אני מקיף ב"גרשיים" כי אני לא מכיר את המילה מרכאות) על דרישות סף גבוהות. |
|
||||
|
||||
כתיבה עברית טובה אינה נזקקת לסימני פיסוק? יש קישור למאמר הזה? הטענה פשוט נשמעת קצת מופרזת. |
|
||||
|
||||
<b>כיצד פוסקים</b> מאת אהרן מירסקי, למיטב זיכרוני. |
|
||||
|
||||
אני מבין שאתם גם מתכוונים לפנות למערכת החדשה בדרישה לבטל את הודעת האזהרה שמופיעה במקרה שהתגובה מכילה רצף של סימני קריאה. אין התאמה בין כתיבה טובה לתוכן מעניין, ובכל זאת הניסיון לכתוב היטב מחייב חשיבה מחדש ועריכה שיטתית של התוכן. אני חושב שהיעדר האפשרות להדגיש אינה דרישת סף, אלא מקרה שבו אילוצים משפרים את התוצר. בניגוד לליברטנים, אני מאמין שמקרים כאלו הם נפוצים מאוד (נישואין, חברות, עבודה וגו'). |
|
||||
|
||||
את האזהרה על שימוש מוגזם בסימני קריאה לא הכרתי. היא נאה, ומתאימה גם לשימוש מוגזם בהדגשות. |
|
||||
|
||||
אסף: אם אינך מכיר את המילה מרכאות, הרשה לי להרחיב מעט, בשם כל אֶחַי לנוקדנות ולניטפוק. בעברית קיימים גרשיים המשמשים בעיקר לציון ראשי תיבות (ר״ת) כמו תש״ע, שכ״ג, דצ״ך וכולי. העברית מכירה גם בקיומן הלגיטימי של מרכאות המשמשות "לציטוט". גופנים מסוימים מראים את שני הסימנים הללו כזהים, בעוד גופנים אחרים לא. (לנוחות הבדיקה: ״-") כולי תקווה שאתה קורא זאת בדפדפן וגופנים המראים את ההבדל, אבל אם לא, תיאלץ לקבל (או לא) את מילתי שהבדל כזה קיים. הגרשיים אינם "שם נכון יותר" למרכאות, הם סימן פיסוק אחר. בדומה יש הבדל בין גרש, שבדרך כלל מופיע מעל אות יחידה ומשמעותו שיש לקרוא את שם האות (ה׳ תש״ע, יום א׳) לעומת המרכאה היחידה ששימושה בעברית מוגבל. השימוש היחיד המוכר לי במרכאה יחידה הוא בהוראה אירונית, כגון: "שומרי המחנה ה'רחמנים' לא הרשו לי להפליץ"), אך גדולים ממני אולי ידעו להצביע על שימושים נוספים. (לנוחות ההשוואה: '-׳) בברכה. |
|
||||
|
||||
עיקר שכחתי: דיון 76. המאמר כמדומה לא מזכיר במפורש את המרכאות והגרשיים, אך הדיון בעקבותיו כן. |
|
||||
|
||||
תודה על ההסבר הווגג. בדיוק לזה התכוונתי - המרכאות שמשמשות בכתיבה מרושלת לסימון ''לא מצאתי מילה טובה יותר'' הן ''גרשיים''. |
|
||||
|
||||
שימוש נוסף - ציטוט בתוך ציטוט. המדריך: "אני מבקש לא לשאול כל הזמן 'מה השעה?' או 'מתי אוכלים?"' |
|
||||
|
||||
בפרוזה לא, אבל בהקשרים אחרים אני חושב שסימונים יכולים מאוד לסייע (בטקסטים מתמטיים יש אותם כל הזמן). |
|
||||
|
||||
אמת. ואכן, באייל משתמשים בסימונים. |
|
||||
|
||||
בשורות מצויינות בהחלט. השינויים יהיו פתוחים לדיון/קבלת הצעות? |
|
||||
|
||||
אַתָּה גִּיבּוֹר לְעוֹלָם אֲ-דֹנָי 1, מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִיעַ. מוֹרִיד הַטָּל; מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָּמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ. וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּך אַתָּה ה'1, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. --- 1 או המערכת החדשה |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אז אין מסיבת סיום? אחלה. תודות למערכת היוצאת. המערכת החדשה נראית ראויה ביותר. |
|
||||
|
||||
אפשר לעשות מסיבת שידרוג. |
|
||||
|
||||
זה כבר לא אותו הדבר. |
|
||||
|
||||
אני בעד. |
|
||||
|
||||
מספר הצעות לתוספות שהיה יכול להיות נחמד לו היו נכנסות לפורמט החדש: 1.) מתוך עמוד התגובה (Post Reply), לאפשר לדלג במעלה העץ שהוביל לתגובה הנוכחית. 2.) להוסיף עמוד בו כל אחד יכול להציע עדכוני חדשות, וכל מה שנותר לעורכים הוא לעבור על העדכון (שמן הסתם שמור בצורה סמויה עד לאישור), ולאשר אותו במידה והוא מעניין/עומד בסטנדרטים וכו'. 3.) לגבי זה אני לא בטוח, אבל אולי תוספת של מן לוח-טיוטא, שבו שוכנים מאמרים/עדכוני-חדשות/סקרים/יבוא-של-בלוגים/כל-סוג-תוכן-חדש-שיופיע-באייל-2.0, בזמן העריכה שלהם, וכך למשך תקופת זמן זו בלבד יוכלו גם קוראים מן השורה להציע שינויי עריכה (נדמה לי שטכנית אני מתכוון למשהו דומה למה שקיים בויקיפדיה, למרות שאני לא באמת מכיר את המנגנון שם); כמובן שהמלה האחרונה תהיה שמורה לעורכים. נו, ואם כבר אני מגיב פה, אז רב תודות לצוות הישן ודרך צלחה לזה החדש (ואני שמח שלא התפתתי לכתוב תגובה פאטאליסטית-סנטימנטלית כאשר רעיון הסגירה רק עלה על הפרק). |
|
||||
|
||||
אין לכם אופי. כל אחד יכול להשפיע עליכם. |
|
||||
|
||||
אהה! אז קוראים לך מרדוך! |
|
||||
|
||||
לא מרדוך. "החבר'ה"1. תמיד תיעבתי את המושג הזה. אבקש סליחתו של הקה"מ. |
|
||||
|
||||
צודק, בכל זאת נסגור. |
|
||||
|
||||
עכשיו? אחרי שכבר הספקנו להדחיק, לכעוס, להמתקח, להדכדך ולבסוף לקבל בהכנעה את הדין? |
|
||||
|
||||
אם חושבים על זה - אם כבר משנים את הפורמט, אולי הגרסה המחודשת תוכל לשמש, בנוסף להיותה אייל 2.0, גם כעין הדג 2.0? |
|
||||
|
||||
ברכות והצלחה! מבטיח לתמוך בתגובות (ו/או לתמוך באמצעות הימנעות מתגובות, לפי העדפתכם). חוץ מזה, עכשיו יש סיבה טובה לכתוב מאמר המשך שאומר ש"רגע-רגע, בעצם זה בכלל לא נכון!" ובכך למשוך אשד של מגיבים מקוראי בלוגי, בשיעור כולל של 0.3 קוראים לשנה. כל הכבוד לנוטלי המושכות. |
|
||||
|
||||
<אנחת רווחה> יש מצב לפרטים מקדימים על המתכונת החדשה? |
|
||||
|
||||
הידד ! כל הכבוד למרימי הכפפה, וגם לאבות המייסדים ששחררו את איילם לחופשי בהגיעו לבגרות. לעוד (לפחות) 10 שנים מוצלחות, צ'ירס ! |
|
||||
|
||||
<שחרור אנחת רווחה>אההההההה</שחרור אנחת רווחה> אולי האתר החדש ייקרא "עוף החול הקורא"? הרשו גם לי לצרף את הוקרתי והערכתי הרבה הן ליוצאים והן לנכנסים - עצות אני לא מתכוון לתת, הן משום שנראה לי מצחיק לתת רשימות של "מה לא טוב בממשק האייל" אחרי השבחים שנשפכו עליו כאן בימים האחרונים (אגב, מעניין שכמעט כל העצות למערכת החדשה נגעו לממשק ולא לתוכן) והן משום שכשאנשים נרתמים למען משהו לא נראה לי נאה שמי שלא נרתם ימהר להשיא להם עצות. במקום זה, אם המערכת החדשה מעונינת להסתייע בי באיזשהו תחום - מימוני, טכני, עריכתי או כל דבר אחר - אני מזמין אותה לפנות לכתובת שצרפתי למעלה. |
|
||||
|
||||
הא! נפלא! אני מתנדבת לתרום לעדכון המראה. |
|
||||
|
||||
תסלחו לי, אתם פסיכים לגמרי. מה היה רע לפרסם ידיעה "דרושים עורכים", במקום לשחק משחקי כוח- "אנחנו סוגרים את האייל, זה סופי, אפילו הוצאנו את קרליבך מהפנסיה כדי שיראה לכם כמה אנחנו רציניים". |
|
||||
|
||||
תודה על הגישה הקונסטרוקטיבית, בדיוק בהתאם לתחזיות הכי אופטימיות שהיו לנו. המערכת ''הישנה'' הגיעה למסקנה שיש לנתק את האייל ממכשירי ההחיאה, כפי שהיטיב לנסח הצ'יף. הם לא חשבו שהבעיה היא רק בעייפות העורכים, אלא שהמודל האיילי מיצה את דרכו. כמה מאיתנו חשבו אחרת, והצליחו לשכנע אותם לתת לנו צ'אנס. אני חושב שהם ראויים לשבח על כך שלא התבצרו בדעתם, ביחוד אחרי שהם הכריזו עליה בריש גלי בעיתונות הכללית. הם אפילו הסכימו לא לדרוש את שינוי השם והכתובת של האתר, כדי שהמעבר יהיה חלק ככל האפשר, בסכנה הידועה מראש שהם ייתפסו כמקרה ''תחזיקו אותי'' קלאסי, כאילו הם אלונה ברקת. הם לא. ה''פסיכים'' דוקא נמנעו ממשחקי כוח וכבוד, ובנוסף להסכמה הנ''ל הם גם נותנים לנו עזרה בעניינים טכניים ואחרים. המתכונת החדשה תהיה תלויה, בחלקה הגדול, בקוראים. אני בטוח שאם נקבל מאמרים ראויים לא נמנע מפרסומם בגלל שיקולים משניים כמו ''זה יותר מדי דומה לאייל הישן'' או משהו דומה. ראה את ההערה הזאת כאתגר אישי. |
|
||||
|
||||
אוסיף על דברי שכ"ג הצעה, במיוחד למי שהביעו (או הסתירו) רצון לסייע לאייל, לא להתבייש, ומדי פעם (נגיד פעם בחודש?) להקדיש חצי שעה כתרומה לקהילה ולעשות שימוש בסעיף 21 בhttp://www.haayal.co.il/help , באמצעות ניסוח ידיעה חדשותית (חברתית, מדעית וכל מה שיכול להביא להטחת דברי טעם של אייל בחברו) כהלכתה ומשלוחה ל news@haayal.co.il . |
|
||||
|
||||
האם בכוונתכם להגביר את קצב הפרסום של ידיעות חדשותיות? |
|
||||
|
||||
רק שלא תסחפו עם ה 2.0 הזה. זנב דק, אתה יודע. |
|
||||
|
||||
הדקים היחידים שאני מכיר הם דאפי ודונלד. לאיזה זנב אתה מתכוון? |
|
||||
|
||||
זנבו הדק והארוך של 2.0. בנוסף להערכה ולתודה לצוות החדש אני מאחל שינהג בריסון בתחום החידושים. |
|
||||
|
||||
תודה על האיחולים. |
|
||||
|
||||
האם תמשיכו לפרסם את מדור השירה? אם כן, ועם עזיבתה של טלי וישנה, מי יערוך/תערוך אותו? |
|
||||
|
||||
אם תהיה דרישה הנושא יועלה בדיוני המערכת. |
|
||||
|
||||
אוקיי. כנרמז בתגובה 542068 צריך להיזהר מלהפוך לפא"צ (לא שיש בזה משהו רע, פשוט כבר יש כזה). |
|
||||
|
||||
ובכן, נשתדל, אבל אם מותר לי לחזור על עצמי (היי, עכשיו אין מי שיעצור בעדי!) זה תלוי בקהילה. קראתם בלוג מעניין? ידעו אותנו, כדי שנוכל לנסות להביאו הנה. נתקלתם בידיעה חדשותית ששווה דיון? ספרו לנו. שרבטתם כמה מחשבות על החיים, היקום וכל השאר - אולי כדאי להשקיע עוד קצת מאמץ ולפרסם אותן? בהזדמנות זאת הייתי רוצה להפחית קצת את הציפיות שלכם לגבי הפורמט החדש. קיבלנו מטל זכות שימוש בתוכנה, לא קיבלנו את הקוד (וממילא אני לא בטוח שהיינו רוצים לשחק איתו בשלב זה), כך שהשינויים יהיו בעיקר צורניים/תוכניים ולא יכללו תכונות חדשות. אישית הייתי שמח להוסיף יכולת להדגשת טכסט, אבל נצליח להתקיים גם בלעדיה, לרווחתו של הקורא י. אורן. |
|
||||
|
||||
נו, אז מה אתה אומר, היגינס מכר משחקים? הוא לא אמור להיות כבר מבוסס כלכלית במעמדו? (מקווה שלא נידון במקום אחר) |
|
||||
|
||||
היגינס אולי קצת שבע מדי, ודייויס שיחק מצויין, כך שאני לא חושב שהיתה שם קונספירציה (אבל מה אני יודע על מה שמתרחש מאחרי הקלעים? כלום). ראית את מופע הסטנד אפ ההיסטרי של דייויס וטיילור? |
|
||||
|
||||
אני הבנתי שמדובר על מכירה של משחקים אחרים בעבר (4 משחקים תמורת 240 אלף פאונד). לא כסף קטן אבל בכל זאת... לא ראיתי, אני רואה מעט פריימים השנה ובצורה ספורדית (כשהבת ישנה והטלויזיה פנויה-לא קורה הרבה) יש לינק? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נודע לי על זה אחרי שהגבתי לך. חשבתי שהטריגר לשאלה היתה פשוט הדחתו המוקדמת מהאליפות. כעת, משנפקחו עיני, אני בשוק. דוקא היגינס? כל כך לא מתאים לדימוי שלו אצלי. מעבר למקרה הפרטי, יש לי חשש שכל הספורט העולמי ברמות הגבוהות נגוע בהרבה יותר שחיתות ממה שמגיע לידיעתנו. זה מקרה קלאסי של כסף גדול ושל אינטרס כל הצדדים המעורבים - כולל האיגודים הספורטיביים עצמם - לא להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה. דינמיקה קצת דומה לשאלת השימוש בסמים אסורים בספורט המקצועני בארה"ב. עכשיו מה? מסי מכר את המשחק לאינטר? או אולי אפילו התסריט מקפיא הדם מכל: ירדן מקבל שוחד תמורת פרסום מאמרים באייל? |
|
||||
|
||||
תמורת מאמרים באייל לא מקבלים שוחד. אולי קצת טובות הנאה, איזה עט נובע פה ושם, קצת נקודות נוסע מתמיד, זכויות בניה לכמה דירות, אבל שוחד? לא ולא. |
|
||||
|
||||
אם התירוץ שלו יתברר כלא מחזיק מים (1), אז כל הסיפור מוזר בעיני. בניגוד לפוליטיקאים מושחתים שלא היו יכולים לחיות ברמת החיים הנוכחית שלהם ללא קבלת שוחד (2) (לא שזה תירוץ וגו'), הרי שהיגינס אמור להיות מיליונר רק מהספורט עצמו והסיכון נראה לי פשוט מוגזם. אלא אם כן זה מתבצע בהיקפים כאלו שזה לא נתפס כסיכון אלא כחלק מהמשחק (כמו בחלקים מהפוליטיקה אצלנו) ואז המצב באמת מאוד מדאיג. (1) חשבתי שזו המאפיה הרוסית והעדפתי לשתף פעולה במהלך הפגישה (2) כל פוליטיקאי שנהיה עשיר *תוך כדי* מילוי תפקידו אשם בשחיתות בעיני עד שמוכח אחרת |
|
||||
|
||||
ומאיפה הוא ישלם על היאכטה השניה? |
|
||||
|
||||
זו שאלה שעדיין מחכה לתשובה במקום אחר באייל, במורד הפתיל של תגובה 264983 . |
|
||||
|
||||
ובכן, אם אפשר להסיט את הטקסט כמה פיקסלים שמאלה, ככה שהוא לא יתחיל ישר על המסגרת... |
|
||||
|
||||
הצעה: אפשרו שליחת הצעות בטופס מקוון, ולא רק באימייל. |
|
||||
|
||||
אה. העיצוב הנוכחי (מבחינת צבעים ואייקונים וכו') דווקא עובד יופי לטעמי. לא לתקן מה שלא מקולקל וגו'. |
|
||||
|
||||
ניתן להוסיף (בקלות) יכולת הדגשה לטקסט, ללא שינוי בתוכנה - שינוי קונפיגורציה בלבד. אני אישית חושב שהעדר יכולת ההדגשה תרם רבות לאופי האתר, אבל ההחלטה נתונה בידיכם. |
|
||||
|
||||
תגובה 466884 |
|
||||
|
||||
יש איפשהו ריכוז של "כללי התחביר באייל"? (קישור מטופס כתיבת התגובה לשם יכול לעזור) |
|
||||
|
||||
אה, קרליבך זה אני? |
|
||||
|
||||
רק מטאפורית. חשבתי לכתוב ''ד''ר הרצל רוזנבאום'' אבל זה נראה לי נדוש. |
|
||||
|
||||
את קרליבך? את ברל! ___ עורכו ומייסדו הראשון. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכימה עם החבר ראובן בתגובה 542078. דיון 3201 העניק לנו תמורה מלאה לכספנו: לילות ללא שינה, שעות של מתח עוצר-נשימה, חשיפות נועזות (גם שלי) ומטוטלת-ריגושים שהניעתנו ממצולות היאוש ואוקיינוסי היגון ועד לפסגות האושר שכיבוש האוורסט וצעדיו הראשונים של ניל ארמסטרונג על הירח הם כאין וכאפס למולן. מן הראוי לציין כי בזכות המאמר חזו עינינו בנשגב מכל: שובם העולץ של רדלרים נאמנים שהגיחו לפתע ממחילות-ישבנים והשירו צרור עצות אנליטיות וקצת לחישות-צפעונים. בשמי, בשם העם ובשם שביל החלב, הריני ת/ט/חינה: תייסד נא המערכת החדשה(-ישנה) מסורת נאה: מאמר-סגירה טראגי וסוחט דמעות מדי חודש בחודשו! בטוחתני שהקהל יתפעם עד מאוד ממאמרו החונך של שכ"ג: "אוהבת? - חה! - הקנאה יוצאת לה מכל החורים כי שפתי מתנשקת עם שכר הבכירים!". הקוראים ייהנו מאוד גם ממאמרו של ירדן בנושא הפילוסופיה של הלשון: "כשאת אומרת 'אני סוגרת' - השומעות אוזנייך את לשונך המברברת?" אני מציעה שבתגובה למאמרו של ירדן יופיע מאמר-תגובה גועש ומתלהם פרי עטו של הקשה המקשה: "סוגרת, My Ass!" (זו תהא גם הגשמה משמחת של חלומו הנכסף של הכותב מאז ילדותו הרכה-קשה: תגובה 541917 - וכי היה אי-פעם ספק לאי-מי מן הקוראים, כי הננו כאן גם לשם הגשמת חלומות?) ואנא מכם, הזעיקו נא גם את משתתף-העבר שפעם קראו לו אורי פז ואילו עכשיו, כך אני למדה, נקרא שמו החדש בישראל: אורי ישראל 2 פז, ויכתוב מאמר שיהווה סיכום לסדרת מאמרי הסגירה העכשויים וגם לסדרת מאמריו הישנים באייל, ובנוסף לכך ישמש לקח ומסר לעולם כולו: "ולא ברא את האדם, וירא אלו-קים כי טוב". עלו והצליחו ונזכה כולנו לימים רבים וטובים, אמן. 1 |
|
||||
|
||||
אח של ħ |
|
||||
|
||||
מה?? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני קורא וכותב כאן מזה מספר שנים תחת שמות שונים וחבר מערכת כשנתיים. |
|
||||
|
||||
האם אתה הוא דני בר הכותב באתר של רחביה ברמן? |
|
||||
|
||||
קראתי קצת מכתבי ברמן בשבועות האחרונים, והוא נראה לי טיפוס דוחה במיוחד. |
|
||||
|
||||
בוא נשים בצד את הסגנון- למרות שהסגנון הוא האדם- ואני שואל לגבי התוכן- לגבי העבודה העיתונאית. |
|
||||
|
||||
לא ראיתי אצלו ''עבודה עיתונאית'' מיוחדת. אתה מוזמן להפנות אותי, אם אתה חושב שיש שם משהו שכדאי לבלוע את צפרדע הסגנון למענו. |
|
||||
|
||||
הנה משהו מעניין מאת ברמן: השב"כ עצר את אמיר מח'ול, אבל הפרשה לא התפרסמה באף כלי תקשורת ממוסד. ברמן אומר שלא קיבל צו איסור פרסום. |
|
||||
|
||||
הוא עיתונאי חד עין ולפעמים עולה על דברים מעניינים. |
|
||||
|
||||
"עיתונאי חד עין", זה עופר שלח, כידוע (הקרדיט לאביב לביא). אשר לברמן, חבל שהוא כל כך גס רוח, ושהוא דמגוג שטחי. |
|
||||
|
||||
במקרה הסתבר לי היום שברמן הורשע בסחר בסמים. זה השוס? לא! השוס הוא שמו של נציג המשטרה! עדכון: שיט. אני רואה שחרומפפתי באיזה שש וחצי שנים. תגובה 218284 |
|
||||
|
||||
לא רק העולם... |
|
||||
|
||||
שפריר מתגונן: כל היפאנים סובלים מזה! |
|
||||
|
||||
הייתה מפי שלח עצמו באחת מתכניות "שישי". - עופר שלח: [משהו שנון-למחצה] - רביב דרוקר: אתה חד עין - עופר שלח: כן, זה מהמלחמה - [כולם צוחקים ביחד] |
|
||||
|
||||
יורם ארבל במקום רביב דרוקר במשחק כדורסל (הרבה לפני ששלח היה בתכנית שישי) |
|
||||
|
||||
באינטרנט אומרים שזה היה דווקא שימי ריגר. |
|
||||
|
||||
יש באזור הזה שגיאה שהפריעה לי: אנשי היחידה המיוחדת של הכבאים הם "לוחמי אש". |
|
||||
|
||||
למה בעצם לשנות את הלוק? הלוק הנוכחי אחלה, למעט שינויים קוסמטיים קטנים. |
|
||||
|
||||
המחשבה על שינוי המראה לא נובעת מכך שיש לנו משהו נגד זה הקיים (שהוא נאה גם בעיני). מאחר ואני עורך טירון, אני לא בטוח באיזו מידה רצוי לפרט כאן את השיקולים1, אבל אני יכול להבטיח שההודעות שלכם בעניין האייל העתידי נקראות ונלקחות בחשבון. ___________ 1- ואני לא מרגיש נוח להפציץ את חברי המערכת במכתבים כדי לקבל את חוות דעתם בשאלה הזאת. הם די עסוקים, ועפ"י השמועה לחלקם יש חיים. |
|
||||
|
||||
אם תשתמש במכתבים חכמים או מונחי-לייזר לא תזדקק להרבה מכתבים לצורך ההפצצה. טוענים שיש היום בשוק גם מכתבים מפצחי-בונקרים - השמועות מספרות שברצלונה קנתה כמה כאלה והיא תשלח אותם למילאן אם הן תיפגשנה בליגת האלופות בעונה הבאה. |
|
||||
|
||||
אם באמת הודעות האספסוף בעניין השינויים העתידיים נלקחות בחשבון, אולי מוטב שאוסיף גם אני את שתי האגורות שלי: אנא, *אל* תוסיפו את האפשרות להדגשת טקסט בהודעות. הפתרונות המצויים כבר כיום בידי אלו שברצונם להדגיש מילה או קטע משפט מספקים בהחלט, וזאת מבלי לשלם במחיר הצבעוניות והצעקניות בו אפשרות כזו תעלה. חלק ניכר מהכותבים בוודאי ישכיל לעשות בה שימוש ראוי בתדירות נמוכה, אבל השפעת החלק שלא ינהג כך עלולה להיות נוראית1, וזאת בזמן שהתועלת בפיצ'ר הזה זניחה למדי. 1 אלא אם ברצון המערכת החדשה למחוק תגובות על סגנון, שזו אפשרות נוראית בפני עצמה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שהתוספת הזאת לא *מאד* חשובה, אבל אם לא ננסה הויכוח יישאר תיאורטי ולעולם לא נדע אם לא החמצנו הזדמנות לשפר את הממשק שיפור קטן. מה מחיר הטעות? הכי גרוע, אחרי שבוע-שבועיים נצא בהודעת מערכת (פונט צהוב במסגרת אדומה עם רקע סגול, כמובן) שתבשר על ביטול אפשרות ההדגשה. יהיה קצת רעש מאלה שבלי פונט מודגש ירגישו שסותמים להם את המקלדת, תהיה קצת שמחה לאיד על הטירונים שמתנהגים כמו ביבי והמע"מ על ירקות, יהיו כמה צעקות "הידד" ו"אמרנו לכם" מאלה שהיו נגד השינוי, ויהיו כמה עורכים לשעבר שיטפחו לעצמם על השכם. בניגוד למחיר הטעות האפשרית בענייני ההתחממות הגלובלית, את הנזק הזה נוכל לספוג בגאון ובראש מורם. האמת היא שאני כבר שוקד על ההודעה שבה נקבל בהכנעה את, ואני מצטט, "ביקורתם הצודקת של אלה שראו נכוחה והזהירו אותנו מהאסון הויזואלי שאנו עומדים להמיט על האייל. "אוולתנו," אני עומד להמשיך "חטא ההיבריס שלנו, טופחים על פנינו ומלמדים אותנו לקח שלא במהרה יישכח". ההמשך עוד זקוק לעבודה רבה, אבל משפט הסיום כבר ברור: "מי שלא עושה לא טועה, ומי שלא טועה אינו לומד מטעויותיו, כפי שאמר הצנחן ששכח להקשר למצנח". __________ שיט. האחריות הממלכתית החדשה גורמת לי לפקפק אם לשלוח את ההודעה. אני לא מלגלג, ואני באמת מעריך כל קלט מהקוראים. |
|
||||
|
||||
כבר היה ניסוי לא פורמלי בדבר כזה. טוב, יותר נכון להגיד שבטעות הופעלה אפשרות כזו באייל אחרי שיושמה עבור עין הדג. איפשהו במעמקי האייל אפשר לראות את התוצאות המיידיות והלא מלבבות של גילוי האופציה הזו על ידי האיילים. |
|
||||
|
||||
לא ידעתי. אני מניח שאין טעם לשאול אותך איפה אפשר למצוא את זה, יותר משיש טעם לשאול אותי מי הן שתי הבלונדיניות שמצאתי במיטתי הבוקר, אבל אולי מי מהקוראים כאן קצת פחות סנילי ויכול לתת לינק? טוב מראה עיניים, וכל זה. |
|
||||
|
||||
תגובה 13048 |
|
||||
|
||||
תודה. העתקתי ל word והדגשתי את המלים ב {}. האפקט לא נעים אבל לא נורא בעיני. הבעיה העיקרית היא שהוא תלוי פונט, כלומר חלק מהקוראים (למשל אלה שמשתמשים ב miriam) עלולים לחטוף זפטה בעיניים. |
|
||||
|
||||
תודה, אבל זה לא המקום היחיד. איפשהו, נדמה לי שאולי לפני או אחרי או באמצע הפתיל מתגובה 58582 היו כל מיני משחקים והדגשות, כולל תגובה עם שתי מילים באותיות ענק "שמנות", שנמחקו. |
|
||||
|
||||
נמחקו אולי עכשיו, לפני שנה-שנתיים זה היה ישירות על המסך, בלי להעתיק כמו שהשכ''ג עשה. |
|
||||
|
||||
אם הם עוד קיימים, אולי טל כהן יכול לעזור למצוא. |
|
||||
|
||||
אם ככה, אפשר לבקש דברים? עוד הרבה בחורות וגם קצת משקאות, למשל? |
|
||||
|
||||
ודאי שאפשר. אני מבקש את כל אלה כבר כמעט שישים שנה. |
|
||||
|
||||
אני הייתי מעביר הכל לשחור-לבן וסוגר את האתר כל יום בין 2 ל-4 (לפי שעון דיסלדורף). |
|
||||
|
||||
ומה שאני רוצה לבקש זה שכשלוחצים על "אם ברצונכם לשנות את התגובה לחצו כאן" לא יוכפלו לי הבקסלשים (זה *ממש* מציק). וחוץ מזה אפשר לשנות את לשון הפניה מרבים ליחיד - כבר שכחתי מתי הקלדתי בטנדו. "אם ברצונך לערוך את התגובה לחצי כאן", או פשוט "עריכת התגובה". בקשה שניה - כמו שיש קיצור-קישור לויקיפדיה, להוסיף אחד לויקיאנגלית (באותו כסף כבר אפשר לויקי כלשהו, לדוגמה: לאלכסנדר מאן בויקי גרמנית: <wiki:de Alexander Mann> שכ״ג בויקיאנגלית: <wiki:en Global Village Idiot> ) תודה. |
|
||||
|
||||
בקשה שניה: בלי רווחים ליד הסוגריים < Wikipedia article > למשל |
|
||||
|
||||
''אם ברצונך לערוך את התגובה יש ללחוץ כאן'' בלשון יחיד ועדיין נייטרלי מינית. (ראיתי הצעה בזמנו להשתמש בצורת המקור של הפועל, שהיא נייטרלית מבחינת מספר ומין כאחד. זה ''לחוץ'' כמו ''הלוך'' ו''חזור'' ב''הלוך וחזור''. ''כדי לערוך את התגובה, לחוץ כאן''. בעצם, ''ללחוץ'' זו בדיוק צורת המקור, בתוספת ל' המגמה.) |
|
||||
|
||||
באופן כללי המלים "לחץ כאן" טפיליות ומיותרות. ההוראה עצמה היא קישור, ואין כל ערך בהוספת "לחץ כאן" לקישור. כמו שיש "חזרה למאמר", "חזרה לעמוד הראשי", מתאים להוסיף "עריכת התגובה". (כמו שלא כתוב בתחתית כל תגובה "לצורך הגבה על תגובה זו יש ללחוץ כאן" אלא פשוט "הגב"). נכון שאין אחידות מלאה בין הוראות בלשון ציווי ("הגב", "אשר") ובין שמות פעולה ("חזרה"). אחידות כזו לא חסרה לי. לעומת זאת ניסוחים מסוג "לבלה בלה בלה לחץ כאן" הם מיותרים (וגם לא מקצועיים). מכל מקום, כל זה ניטפוק לעילא ולעילא, בעוד הכפלת הבקסלשים ממש כואבת. גם את החלפת המרכאות הכפולות בזוג מרכאות יחידות איני מבין, אבל זה פחות מציק. לגבי קישורים לויקיאנגלית: נכון שהמערכת מציגה אותם באופן ברור, בדומה לויקי עברית, אבל אין דרך נוחה לפרוס אותם - צריך להעתיק את הקישור המלא. (תשובה ל תגובה 542366 ) |
|
||||
|
||||
זה גם יפתור את הבעיה של הצגת קישור ל־http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia . (כלומר: של . או סימן פסוק אחר מייל לאחר השם) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
_____________ הוגג, כבר ממש מודאג |
|
||||
|
||||
אפשר לפרש "הגב" ברוח תגובה 542361 ואז הוא טוב לזכר או לנקבה. |
|
||||
|
||||
רוב האנשים (ובכלל זה גם רוב האנשות) קוראים (וקוראות) ''הגב'' כציווי לזכר (או כחלק בגוף שנמצא מהצד השני של הבטן). |
|
||||
|
||||
גם אני קראתי כך עד לפני חצי שעה. תחי העברית. |
|
||||
|
||||
קישור רגיל לוויקיפדיה האנגלית נראה כמו הקישורים לוויקיפדיה העברית. |
|
||||
|
||||
אני הייתי מבסוט מאוד לקבל יכולת לכתב נטוי (או דומה) ולא יותר. משהו שיוכל להחליף *הדגשה* בצורה טיפה יותר אסתטית ומכובדת. כל יכולת טיפוגרפית מעבר לזה מיותרת ואפשר להשתמש בה רק לרעה. הבעיה, לטעמי, עם כתב עבה, הוא שהוא בולט מדי. אם עוברים על דף מלא תגובות העין קופצת ישר למלים המודגשות, וזה לא הרעיון. כתב נטוי מסמן שהטון של הטקסט המודגש שונה מהפסקה שמכילה אותו בלי לצעוק לקורא ממרחק עשרות מטרים. |
|
||||
|
||||
גם עם כתב נטוי יש בעיה - בעברית הוא נראה פשוט נורא. למיטב ידיעתי, לא תראה כתב נטוי עברי באף עיתון או הוצאת ספרים שמכבדים את עצמם, בדיוק מהסיבה הזו. אפשרויות אחרות (בנוסף לכתב העבה שהזכרת) הן: - קו תחתי - נראה עוד יותר נורא. - שינוי פונט - היה מקובל לפני כמה עשורים, נראה מוזר היום. - ריווח קל של האותיות במלה המודגשת - גם היה מקובל לפני כמה עשורים, אולי יש בעיה לממש באייל (אני לא מבין מספיק ב-html ו-css). איילים, מה דעתכם? |
|
||||
|
||||
קצת בעקבות תגובה 542352 , למרות שהעדפתי הדגשה ע"י כתב עבה, אני מתחיל לתהות אם הצעתו של עדי לכתב נטוי אינה עדיפה. יתרונות הנטוי: 1. זה אינו קופץ לעין בסריקה מהירה של הודעות רבות. 2. בעברית הוא מקשה מעט על הקריאה ולכן מגביל את הרצון לעשות בו שימוש. בכל מקרה אפשר לנסות כך ואחרת. |
|
||||
|
||||
שינוי גופן יכול להשיג משהו דומה לכתב נטוי: הדגשה שלא בולטת מדי. לצערי לא כולם משתמשים בגופן דוד של קולמוס: |
|
||||
|
||||
גם כן רעיון ששווה לנסות, אם כי הוא חסר את האפקט המרתיע. אולי באמת כדאי להתחיל בניסוי עם אפשרות כזו, בטרם ענישה מלוכסנת. |
|
||||
|
||||
הדגמות: http://tzafrir.org.il/~tzafrir/fonts_test/test.html הסגנון ששם הוא עם שינוי גופן. יש לדף שני סגנונות חליפיים (בפיירפוקס: תצוגה->סגנון . או בלעז Display->Style). ביטול הסגנונות יציג את ההדגשה בהטיה, כמקובל. את הקבצים אפשר למצוא ב: |
|
||||
|
||||
אני לא רואה שם את האפקטים. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שגופן ה־sans וגופן ה־serif אצלך הם אותו גופן? |
|
||||
|
||||
בטח התכוונת לשאול אותי. אין לי מושג. |
|
||||
|
||||
מבין האופציות הנ"ל, היחידה שנראית לי היא אפשרות לפונט כבד (bold). |
|
||||
|
||||
ב-css letter-spacing הוא המאפיין לריווח בין אותיות. כדי להחיל את ההגדרה על חלק מסוים בטקסט תצטרך להשתמש ב-<span> באותו מקום שטל השתמש, כנראה, ב-<b>. |
|
||||
|
||||
או להגדיר מחדש את <em>: |
|
||||
|
||||
ולבטל את הגדרת ברירת המחדל. font-style: normal |
|
||||
|
||||
כחלק מהשינויים אולי תשקלו אפשרות של "תרומה קבועה" (אם אין ברצונכם לחייב בדמי מנוי כדי לא לפגוע במספר הנחשפים ל"אייל הקורא"), כדרך לתשלום עבור מאמרים או לכל מטרה יצירתית אחרת שתמנע את המשבר (הבא?). סכום של 25 ש"ח בחודש או כפי שיתאים לכל תורם. ותודה רבה על העשיה בעבר ועל ההתייסות הנוכחית. ישר כח! |
|
||||
|
||||
טוב שלא 'בזבזתי' תגובת פרידה. חדשות נהדרות. רק רציתי לציין שלמרות שאני כבר לא קורא כאן כמו פעם, אני מוכן לתרום גם כן ובתנאי שיהיה מדור חידות לפחות פעמיים בשנה (1 - לא מיועד לאנשי המערכת ובני משפחותיהם) (1) אני אתרום גם אם לא יהיה מדור חידות אבל אל תגלו |
|
||||
|
||||
כשהעורך שכ''ג ימחוק תגובה פרועה של הקורא שכ''ג... |
|
||||
|
||||
פחות משבוע, וכבר דובי צריך לכתוב לויינט חלק ב': "קנאים, תאכלו את הלב". ושישלח את זה גם לאונה ויצרף הקדשה אישית קטנה: "אותנו לא הורגים כל כך מהר". |
|
||||
|
||||
קראתי עכשיו את המאמר בויינט, ובעיקר את הטוקבקים. אני רוצה לציין שדובי ממש מנומס. |
|
||||
|
||||
דובי מנומס בהחלט, הטוקבקיסטים? - הרבה פחות. מישהו כתב על האיילים שהם חבורת פלצנים שנהנים להריח את עצמם ואחד אחר, נדמה לי בתגובה 23, שמח שמתה עוד חבורת שמאלנים והוא מחכה שעיתון הארץ ימות. לאלה אפשר היה להגיד במצפון נקי "קנאים, תאכלו את הלב", אבל דובי כמובן יישאר ג'נטלמן עד הסוף ולא ידבר ככה. |
|
||||
|
||||
הנה משפט שאני לא שומע הרבה. |
|
||||
|
||||
אפשר לקבל קישור למאמר? תודה |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נו חשבתי שאני זה שאוציא אחריכם את התקע יוציא את הדיסק ואנעל את הדלת. אולי זה עוד יקרה. בנתיים יש אם כך סיכוי שגם אתם תשרדו עד קץ היקום ועד המפץ הגדול הבא. בהצלחה. |
|
||||
|
||||
תהיה כאן מערכת עם 5 גברים קשוחים ויהיה סדר ומשטר והדיונים יהיו מסודרים עם עדיפות ברורה לפוליטיקה כלכלה מתמטיקה ופיזיקה ובלי שטויות. בנות שימו לב מי שתרמוז לעורך החדש והנכבד רמזים גסים בחלקי גוף כמו בתגובה 336441, תקבל קנס ותרותק לשבועיים. |
|
||||
|
||||
אם אני זוכרת החמיאו דוקא לחשמנית על היופי הלשוני של התגובה הזאת. מעניין אם קורה שמוחקים תגובה אחרי 5 שנים, כשהמכותב נהיה חשוב... |
|
||||
|
||||
הרבה זמן לא ממש כתבתי באייל. התחלתי לכתוב הספד, כמו כולם, אבל האתר קם לתחיה. עם זאת, כמה אתרים כבר יכולים לקרוא הספדים שנכתבו עליהם? רק בגלל שהאתר לא מת לא נכתוב עליו דברים טובים? בשנת 2000 התחברתי לראשונה לאינטרנט. בפרה-היסטוריה הטרום-אינטרנטית עסקתי קצת בתקשורת מחשבים, BBSים ושאר ירקות, אבל התנתקתי למשך מספר שנים. כשחזרתי, כבר היה אינטרנט. האתר הראשון אליו גלשתי היה אתר „האייל הקורא”, עליו קראתי מספר שבועות קודם לכן ב„הארץ” ולא התאכזבתי. מצאתי אי נדיר של איכות באוקיאנוס הברברת. עברתי מספר שלבים, די במהירות. מקורא, למגיב, לכותב. אחר כך פתחתי פורום צדדי לתגובות שנזרקו מהאייל, דבר שעיצבן את דובי, ואז הקמתי אתר עצמאי, פורום ארץ הצבי, http://www.faz.co.il . זה היה השלב שבו הפסקתי לכתוב באייל, לא רק בגלל התחרות; באמת לא היה לי זמן. בהמשך גדלו המטלות שהייתי צריך למלא ואחר כך גדלה גם המשפחה. בהדרגה הפסקתי לכתוב באינטרנט כמעט לגמרי ואת פורום ארץ הצבי עורכים כיום אנשים טובים אחרים, אם כי אני עדיין בסביבה, מגיש קצת עזרה בעריכה ועזרה טכנית. כך שיש אלטרנטיבה לאייל, כפי שהיתה בשנים האחרונות, וגם אם היה נסגר. כנראה שיש רק מעטים הגולשים בשני האתרים, אך מי שיציץ יזהה היטב את הממשק והמעקב אחרי תגובות חדשות, היות שהאתרים משתמשים באותה תוכנה. כיום קל לפתוח בלוג עצמאי. ניתן גם להשתמש בלקוח RSS למעקב אחר בלוגים וצפיה בשינויים, למרות שכנראה רק מעטים משתמשים באפשרות הזו. להלן האתרים שהצלחתי למצוא המארחים כותבי אייל בעבר ובהווה: אביבה משמרי http://avivamishmari.wordpress.com/ אורי קציר http://www.aplaton.co.il/ אורי רדלר http://www.haoona.com/ איילת בועזסון http://www.notes.co.il/ayelet/ איילת עוז http://www.ayeletoz.com/ אלכסנדר מאן http://mann.blog.lab.co.il/ אסף ברטוב http://ijon.livejournal.com/ אסף שפריר http://www.asafshafrir.com/ אפופידס http://cafe.themarker.com/view.php?u=283383 דובי קננגיסר http://dubikan.com/ טל כהן http://tal.forum2.org/ יובל רבינוביץ, פורום ארץ הצבי http://www.faz.co.il/ יוסי גורביץ http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge סמיילי http://smiley.blogli.co.il/ עדי אייל http://www.adiayal.blogspot.com/ ערן בילינסקי http://eranbelinsky.com/ Xslf (שוש פורבס) http://www.xslf.com/ |
|
||||
|
||||
עמדתי על הדמיון בממשק בתגובה 541155 , אבל נראה לי שגם אתה תסכים לטענה שהאופי של הדיונים באייל שונה בתכלית מזה של הדיונים בפא"צ. ניסיתי להציע הסבר בתגובה 541360 . ייתכן שגם תכיפות פרסום המאמרים הגבוהה של פא"צ יוצרת הבדלים. אשמח לשמוע את דעתך בעניין. |
|
||||
|
||||
החיים ממשיכים, ומבין את המיצוי שלכם אחרי תקופת התמדה ארוכה שכזו. צרור המחמאות הצנוע שלי לא ישנה, ולא יעלה או יוריד הרבה. אבל מלוא הערכתי אליכם. האתר הזה, הפנינה האינטיליגנטית הזו, פשוט יחסר לי אישית בנוף. מקווה שתיצלח דרגיגם, ומה שנשאר ישאר לכולנו. שבוע טוב, ותודה גדולה |
|
||||
|
||||
סוף סוף מישהו שנותן כבוד למאמרים ומתעלם מן התגובות! |
|
||||
|
||||
את הפרסום על סגירת האייל ראיתי רגע לפני שעזבתי את הרשת לטובת מחוייבויות בעולם שבחוץ 1, ועד שחזרתי כבר הספיקו לעבור כאן את כל שלבי האבל 2 ולי לא ממש נותר עוד מה לומר. מצד שני, מסתבר שיש החושבים שזה לא ממש הפריע לי בעבר 4. אני כאן כבר כמעט עשור. האתר הזה היה (ועודנו, גם אם בצורה פחות משמעותית) אחד הגורמים המשמעותיים בגיבוש תפיסת העולם שלי (וליתר דיוק - לבלבל את מה שחשבתי שהייתה תפיסת עולם מגובשת). מצטרפת לכל התודות שנאמרו כאן ולכל הדברים החמים - האייל הוא אחד המקומות הכי מיוחדים ברשת העברית, וההשפעה שלו עלי - במודע ושלא במודע - הייתה ניכרת. לחברי המערכת הישנה (ופנסיונריה) - תודה, שיחקתם אותה. לחברי המערכת החדשה 5 אין לי אלא לאחל הצלחה ולקוות שלא יהיו יותר מדי שינויים. אם זה לא שבור, אין סיבה לטגן את זה. 1 לא מקטרת, היה נפלא.3 2 פלאס בונוס למתקדמים. 3 מפאת התחשבות בקורא רורי אדלר לא יבוא כאן פירוט. 4 לתומי דווקא חשבתי שכן, אבל ניחא. 5 כאן התאפקתי לא לצייץ הערה פמיניסטית, כי תכ'לס - זה לא כאילו שהיינו כאן יותר מדי מגיבות מלכחתילה. __________ העלמה עפרונית, עם מה שאמור היה להיות קו אחרון. |
|
||||
|
||||
לא צריך הגייה אמריקאית העברית מספיק טובה |
|
||||
|
||||
אני מחבבת מסיבה כלשהי דווקא את האמריקאית. ה''פלוס'' התקין תמיד נראה לי כמו משהו חצי רשמי שכזה. |
|
||||
|
||||
מוכר ועצוב |
|
||||
|
||||
(או במילים אחרות, ה''פלאס'' הוא סלנג, וככזה יש להתייחס אליו) |
|
||||
|
||||
הוא לא לדעתי הוא חיקוי |
|
||||
|
||||
משטרת העברית באייל מכה שוב. |
|
||||
|
||||
למה, מישהו דפק לך בדלת עם צו מעצר? אסור כבר להביע דעה? הנה _פה_ אתה מראה שובפעם נטיה לסתום פיות |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הוא גם לא לדעתי. |
|
||||
|
||||
ומה לגבי המיינאס? |
|
||||
|
||||
למה "הגייה אמריקאית"? האוסטרלים האירים והסקוטים הוגים plus אחרת? |
|
||||
|
||||
בישראל יש להם השפעה אפסית יחסית |
|
||||
|
||||
אולי, אבל נכון יותר היה להגיד ''הגיה אנגלית'' משום שהיא כוללת את כל דוברי האנגלית, כולל האמריקאים. |
|
||||
|
||||
ממה שאני רואה בטלויזיה האמריקאים הולכים יותר לצליל a והאנגלים ל o או u ראה איך אומרים god |
|
||||
|
||||
god זה עם O. plus זה עם u. הקנדים (שהם אמריקאים) הם אלה שאומרים u עם שורוק (וגם זה כשהוא לא מופיע לבד כמו ב-out). אני חושב שכולם מסכימים שה-u ב-plus הוא כמו במטריה. השווה בין שתי הגרסאות ב http://dictionary.cambridge.org/dictionary/british/p... |
|
||||
|
||||
אוי ואבוי לך עם הקנדים. בעברית אומרים פלוס ואני שומע ברחוב כל מני צעקות או מיי גאד ולא שמעתי או מיי גוד ופעם בכלל אמרו אלוהים אדירים |
|
||||
|
||||
האירים לא יסכימו לזה. הם מבטאים כשורוק גם מלים כמו up וכמובן Dublin. |
|
||||
|
||||
למה מה, למה מי? קצת שפריצים מכמה רדלרים וקו קיומנו נמוג? __________ הוגג, תחת קו מחאה. |
|
||||
|
||||
אם רק הייתם יודעים כמה פעמים ניסיתי להיגמל מהאתר הארור הזה בעשור האחרון רק כדי להיכשל בכל פעם מחדש. הרבה מאוד שנים אני קורא ומגיב אנונימית, אבל תמיד חוזר. האייל הקורא הוא חלק איטגרלי ממני מאז היום שבו נחשפתי לסם המחריד הזה לראשונה. למדתי, השכלתי, החכמתי, התבגרתי. טוב אולי לא התבגרתי. אבל זה בהחלט היה חלק ממני. ועכשיו אתם לוקחים לי את הסם שלי? ככה סתם פתאום? בלי שום אזהרה? מה אני אמור לעשות עכשיו...? הרבה תודה על כל המאמץ והיוזמה. בתור מישהו בעל היכרות ממקור ראשון עם יוזמה ויזמות אני יודע דבר או שניים על ההקרבה האישית והאתגרים הנפשיים שכרוכים בכך. ואתם עוד בקטגוריה של אלו בלי האקזיט בסוף. בהחלט מרשים, ושוב - הרבה הרבה תודה. היו שלום ותודה על כל המרובעים הכחולים. ___________ לסיום הייתי רוצה להציע עזרה בעניין השידוד או מה שזה לא יהיה שמוזכר בהודעה הצהובה בראש העמוד הראשי. השארתי את הכתובת דוא"ל שלי חשופה שם למעלה למקרה שזה רלוונטי. בין השאר, מסיבות פתולוגיות שונות, אני מחזיק בכמה שרתים צנועים לשימוש אישי, אחד מהם אפילו בחווה בארץ. הם לא עושים הרבה כרגע ואם יש צורך אני אשמח לתרום אותם באופן זמני. אני יכול גם לייעץ בנושאים טכניים ולספק שירותי תמיכה טכנית לשרתי nix* בשעות לא סבירות. שינה זה לאנשים בלי שדים בראש. |
|
||||
|
||||
אה ושכחתי לציין שאני מדבג קוד PHP בן 10 שנים למחייתי אז ככה שאם יש, אהמ... צורך..? (סליחה מר כהן, לא רומז שום דבר כמובן! :-) ) |
|
||||
|
||||
שיחקת אותה. |
|
||||
|
||||
לטובת אלו שקוראים את האייל רק מדף הדיונים המתמשכים, אם תקפצו רגע לדף הראשי (פה: http://www.haayal.co.il), תראו הודעה מעודכנת על מצב האייל והתוכניות לטווח הקרוב. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שתימרו על גירסת הברייל הנגישה של האייל |
|
||||
|
||||
הוכחה שגם איילים קוראים קוראים |
|
||||
|
||||
היה ברור שהעניינים ייצאו משליטה ברגע שנתנו לי להצטרף למערכת. |
|
||||
|
||||
מעניין שהשכ''ג עוד דואג להיות הדמות השובבה. החשמנית למשל פעם כתבה כל מיני גסויות וכל מיני שירי חיזורים אחריו, ובשנים האחרונות היא דוקא שינתה את הדימוי לגמרי וראיתי שאפילו אורי רדלר קרא לה כאן באיזה מקום ''החשמנית הכבודה''. (סליחה על הקהילתיות שכולם שונאים). |
|
||||
|
||||
''ובכולם, אני מתכוונת לאדם אחד שפרש מעריכה והיגר מן המזרח התיכון לפני שנים מספר'' |
|
||||
|
||||
את צריכה להתנצל על זה שאת כל הזמן כותבת על עצמך בשמות אד-הוק בדויים. |
|
||||
|
||||
מה אתה מנסה לומר? שזו החשמנית, כותבת על עצמה? |
|
||||
|
||||
תגובה 542381 היא לא שלי. |
|
||||
|
||||
לא נורא. בפעם הבאה. |
|
||||
|
||||
- You are all individualists!
- I am not! |
|
||||
|
||||
צריך פה דחוף גם ''חוק מונטי פייתון''. |
|
||||
|
||||
וכמובן: תגובה 118979 |
|
||||
|
||||
כן, אבל מי שנופל לחוק הזה מנצח, בניגוד לגודווין. והייתי מוסיף: "מה עורכי האתר אי פעם עשו בשבילנו??" |
|
||||
|
||||
חוץ מלהביא לנו את דילמת הקרונית, כלום! הבה נסלק את שלטון הרשע! |
|
||||
|
||||
לצערי נראה שיש צדק רב בדברי דובי. גם מי שנמשך לאייל בגלל זכות התגובה והפיתולים הבלתי צפויים של פתילי הדיון, נוכח בסופו של דבר כי נשמתו של האייל הקורא היא בלתי ניתנת לפירוק. החבילה הכוללת של מאמרים גבוהי-מצח, תגובות מושקעות ומערכת המונעת את הפיכת האתר לטבלואיד של טוקבקיסטים היא שיצרה את יחודו של האייל והיא שהביאה את מרבית המשתתפים המתמידים אליו. פירוק החבילה אולי יאריך את חייו את של האייל אבל לבטח גם ישנה אותו באופן שמה שהיה לבטח לא יהיה עוד. אי לכך, ארשה לעצמי לומר דברי תודה גם אם הם בטרם זמנם. בניגוד לאלו שטענו כי האייל פגע בחייהם שמחוץ לרשת, אני חש כי האייל תרם ושיפר הרבה את חיי החברה שלי. יתכן שבזכות האייל נותרו לי עדיין ידידים לא וירטואליים. כוכחן בלתי נלאה וכאספן עיקש של טריביה לא רלאבנטית, לא יכולתי שלא לחוש את ענות נפשם של אלו שאתרע מזלם להיות חברי ומכירי ונקלעו שלא בטובתם לדיון איתי בפרשיה שעניינה רק אותי. למען האמת אני חייב לציין שלא מעט פעמים מצאתי עצמי נגרר שלא בטובתי לויכוח שכלל לא היה לי עניין בו. הבמה לענייני תרבות ואקטואליה באייל הקורא אפשרה לי למצוא את עשרת האנשים שהתעניינו בדיוק בעניין בו התענייתי ולנהל דיון מפורט ומעמיק תוך הידיעה הודאית שאיש מן המתדיינים אינו מאזין שבוי ואיש אינו כופה עצמו לטורח על עמיתו. כמוכן אפשרתם לרבים וגם לי להביע את דעת ההדיוט שלנו בעניינים בהם איננו בני סמכא או בעלי רקורד אקדמי או מקצועי. בקיצור, חושד אני בכם שהפכתם אותי לאדם נסבל יותר ועל כך תודתי לכם. |
|
||||
|
||||
רגע-רגע-רגע, איזו חבילה מפרקים, או איזה חלק מפרקים ממנה, או באיזה אופן? |
|
||||
|
||||
אתה מוזמן לכתוב מאמר :-) |
|
||||
|
||||
הגעתי לכאן בחיפוש אחרי חיפושים ממושכים אחר שנות ה90. אם מישהו מוכן למכור מכונת זמן אני אשמח לקנות מקווה שלפחות הארכיון ישמר כאן או במקום אחר |
|
||||
|
||||
מצטערים, זה כבר לא אקטואלי. ___ תמיד רציתי לומר את זה. |
|
||||
|
||||
מה בדיוק לא אקטואלי? (זכור לי שהיו קצת יותר מוצלחים, אבל אני לא מוצא כרגע) |
|
||||
|
||||
האם קראת את התוספת בתחתית המאמר או את ההודעה בראש העמוד הראשי? השמועות על מות האתר הקדימו את זמנן. |
|
||||
|
||||
לחברי המערכת החדשה, דני, אליהו, יובל, ירדן ושכ''ג, בהצלחה, שמעון |
|
||||
|
||||
תודה רבה. |
|
||||
|
||||
תודה על הברכה כמו גם על התקופה בה נשאת אתה בעול. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח שאין פינגוינים באלסקה? אם כך יריתי במלצר. |
|
||||
|
||||
:-) למען התוהים: שכ"ג מתייחס למכתב ששלחתי למערכת מוסף הארץ ושהתפרסם היום, בדבר דקות האבחנה הזואולוגית של שלמה לחיאני, ראש עיריית בת-ים המואשם בפלילים. לא מצאתי את המכתב באתר "הארץ", אבל להפתעתי הוא צוטט במלואו באתר "העין השביעית" - האייטם הרביעי כאן: http://www.the7eye.org.il/PaperReview/Pages/paper_re... . אם כבר עלה עניין אלסקה, אכתוב בכל זאת משהו שחשבתי לכתוב בהמשך לתגובה 542370. אני לא בטוח שהשוטרים הפולנים הבינו עד כמה הם מסתכנים כשניסו ללכוד את האייל הקורא המתפרע - סטטיסטית, מוסים (בייחוד נקבות עם גורים) הם הרבה יותר מסוכנים לאדם מאשר דובים, למשל, לפחות מבחינת מספר ההרוגים השנתי בארה"ב. סיפור אמיתי: את קיץ 1996 העברתי בטיול באלסקה, שכמעט את כל חלקו היבשתי הממונע עשיתי בטרמפים 1. התנועה בהרבה מהכבישים באלסקה מאד דלילה, וזה לא נדיר לחכות שעה או שעתיים לטרמפ. באחד הימים, אחרי שהתייבשתי הרבה זמן באיזו צומת, עצר לי סוף סוף מישהו, ואחרי דברי הברכה הסטדנרטיים התפתח הדו-שיח הבא. הוא: "תגיד, מה תכננת לעשות בנוגע למוס ההיא עם הגורים?" אני: "איזו מוס עם גורים?" הוא: "זו שהיתה לא רחוק ממך, ושבגללה עצרתי לך." ___________ 2 - הידעתם? באלסקה היה בעבר בתוקף חוק המחייב נהגים לקחת טרמפיסטים. |
|
||||
|
||||
מילא שהם לא הבינו כמה הם מסתכנים; הבעיה היא שאילו הם באמת היו נהרגים לא היתה ברירה אלא לשחרר עוד אייל כדי שעוד שניים ייהרגו בשחזור. |
|
||||
|
||||
ולזווית הלשונית [עם שמץ רלוונטיות מפתיעה לדיון שמעל]: האם "גורים"? התחולה של המלה הזו קצת מסתורית: אבן-שושן אומר "בן-חיה, חיה צעירה", אבל כל הדוגמאות שהוא מביא מהמקורות הן ליונקים טורפים (ולאנשים, אבל זה בהשאלה). גורי ארנבות וקופים גם נשמע סביר, אבל גורי ציפורים, דגים וחרקים לא. זה כנראה מוגבל ליונקים, אלא שגם גורי פרה, סוס וצבי נשמעים שגויים לחלוטין. אז הכלל שאני מסיק הוא - יונקים, אלא אם יש מלה יותר ספציפית. והמועמדת הטבעית כאן היא "עופר", שמתלבשת טבעי על צבי ועל איילים דמויי במבי; על האייל הקורא קצת פחות, אבל הייתי הולך על זה. החכם באדם אמר "עופר איילים", ואם אנחנו מוכנים להרחיב את זה לצבי, אז המוס בטח בפנים. ואל תשאלו אותי מה בדבר הגי'רפה. |
|
||||
|
||||
"גור אריות" הוא ודאי כשר, ובכל זאת יש המפרשים "כפיר" כשם מיוחד לו. עפרונית ב-תגובה 232006 למשל - אבל אני דווקא איתך! |
|
||||
|
||||
חוץ מזה, ברור שאפשר להרחיב ''עופר'' לצבי - שני שדייך כשני עפרים תאמי צביה. |
|
||||
|
||||
הייתי אומר "עגל". כמדומה באנגלית כשרוצים לציין זכר אומרים bull. נרלי המוס יותר פר\פרה מצבי\צביה. |
|
||||
|
||||
במאמר הזה מוזכרות שתי הגישות |
|
||||
|
||||
אני נזכר בדבריה של עורכת אחרת בתגובה 79475 . |
|
||||
|
||||
רב-מילים מסכים אתך (''הוולד של בעל חיים מן היונקים''). |
|
||||
|
||||
ולראיה, השימוש ב"גור דולפין" נפוץ למדי, למשל: "נצפתה להקה בריאה של שישה דולפינים ממין דולפינן מצוי מול חופי ת"א, ביניהם שלושה גורים שובבים ..." ( http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788081,00.h... ). מצאתי גם גור כריש : "בדיקות DNA שנערכו לגור שהמליטה נקבת כריש" ( http://www.news1.co.il/Archive/001-D-175623-00.html?... ) אבל הוא בבחינת היוצא מן הכלל, יחד עם "גור תנין", "גור נחש" ו"גור דינוזאור" שעלו ברשתו של הדוד הטוב. אין לי מילון אטימולוגי, אבל אני משער ש"גור" נגזר מהפועל המתאים, והיונקים הם המצטיינים בטיפוח הצאצאים שמתבטא גם במגורים משותפים עם הזאטוטים (בחלק מהמקרים עד גיל 35). |
|
||||
|
||||
אם יש יותר איילים מדובים באזורים מיושבים, אפשר לצפות שגם יהיו יותר היתקלויות בין אנשים לאיילים מאשר בין אנשים לדובים. מניין לנו, אם כן, שאיילה עם גורים מסוכנת יותר לאדם מאשר דב גריזלי רעב? ואם הזכרת את אלסקה, אמליץ לצפות בסרט על "איש הגריזלי" (http://www.third-ear.com/p_article.aspx?id=463). מעניין כמה אנשי גריזלי שכמותו הפליגו על ה-Mavi Marmara. |
|
||||
|
||||
כן, נו, כמובן שמספר ההרוגים השנתי הוא מדד בעייתי. ראיתי בזמנו את ''איש הגריזלי''. הסרט בעיני היה דווקא לא משהו, אבל הסיפור פנטסטי. |
|
||||
|
||||
אם לא אהבת את הסרט, כנראה שהיית ער בזמן שצפית בו. צריך לצפות בסרט בשעה מאוחרת בלילה, עם חברים מותשים לא פחות, רצוי עם הרבה חיבה מוקדמת לסרטי טבע. בהתקיים התנאים הלז, יאכזב הסרט את הצופה ויעורר בו תחושה פוחתת והולכת של הזדהות עם "איש הגריזלי". מבלי לקלקל לקוראי האייל את הסרט אציין רק שעם התארכות הסרט ממש רצינו 1 להרוג את איש הגריזלי בחבטות מעדר וללכת לישון כבר. העובדה שאיש הגריזלי בחר להתאבד באמצעות דב 3 ולא באמצעות 1 או 2 רק חסכה מבוכה דיפלומטית מסוימת לישראל ולטורקיה, בהתאמה. סוף הסרט לא ממש מביא לפורקן ולכן גם לא לתחושת הזדככות, ובכך מבדיל עצמו הבמאי במודע מיוצרי טרגדיות יווניות שחוקות. ____________________ 1 חבורת אקדמאים רגישה, שמאלנית ונשית ברובה. 2 ביקור בבית מרחץ בקושטא עם קעקועים כורדיים על הישבן. |
|
||||
|
||||
אמנם לא גריזלי אלא דוב שחור, אבל כדאי להסתכל כאן. מבריק. |
|
||||
|
||||
על לא דבר, ותודה. |
|
||||
|
||||
כמו שאמרו לפני- השמועות על מותו של האייל היו מוקדמות מדי, ורק שתדע שיש מכונת זמן אינטרנטית (שנתקלתי בה באייל, כמובן) |
|
||||
|
||||
כל הכבוד על הצוות החדש, והנאמן שאי אפשר שלא להוקיר מן הדיונים באייל, שאסף את השברים על מנת להעלות את האתר בפורמט מחודש. כך או אחרת האייל היה עבור רבים, ואני ביניהם מרכז שוקק של דיונים פוריים, ולעיתים המוקד של סדר היום של כל אחד ואחד. פרשתי באחד הימים לאחר שצונזרה תגובה שלי ושלא בצדק. מה עוד יכול הייתי לעשות כדי לבטא את מחאתי. זה היה לא הוגן דובי. אין דבר. מכל מקום פעם הצעתי להקים שחח באייל. צ'ט. והיום אפשר לעשות את הדברים האלה. webinar או משהו כזה. שאפשר להגיב אונליין, וגם להעביר שיעור שמציג את הדיון של אותו היום. ומאוחר יותר השיעור נפתח לדיון בהתכתבות כמו שנהוג היה באייל עד כה. אפשר גם לגלוש לתחומים מדעיים אחרים, כמו שמציג אתר הידען. איש איש בתחומו יציג מאמר פרי עטו, או הרצאה, כל אחד לפי התור, מאמר אחד מדי יום. כל הכבוד לעוסקים במלאכה. |
|
||||
|
||||
להעביר שיעור? אתה בטוח ששנינו באותו האייל? |
|
||||
|
||||
דף גמרא. רבים ולא האייל לבדו חשים ריקנות ומחפשים תשובה בעידן הנוכחי. הגיעה השעה שגם האייל יגדל פאות, ומעתה ייקרא שמו- האייל ההוגה (יומם וליל). ויפה שעה אחת קודם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אנחנו בונים את המתח... מאחר והאייל חי בינתיים, הפורמט החדש אינו דחוף. הדבר היחיד שמתעכב הוא פרסום מאמרים חדשים, אבל אלה יהיו ככל הנראה מועטים ממילא (אגב, המאמר שלך ''מטריצות דלילות ומבנים פרה-אינפלציוניים'' נדחה מחוסר עניין לציבור). |
|
||||
|
||||
אל תחמיאו לעצמכם. 1,000 תגובות בדיון המשט זה לא "חי". אם לא תראו סימני שיפור אייבא לכאן טרחנים כפייתיים. |
|
||||
|
||||
אני רגילה לדחייה, אמשיך לשבת לי בחושך ולחלום על תהילת עולם מעל דפי האייל. |
|
||||
|
||||
אבל האייל חי בינתיים בהמתנה למאמרים חדשים, לא? זו לפחות התחושה שלי. |
|
||||
|
||||
האייל ממתין בסבלנות לשינויים שונים, רובם הגדול בממשק המשתמש. אפשר להגיד שהבהמה ממתינה להשתלת עור, כשהיריעה החדשה עדיין מתרבה במעבדה בהשגחת טובי המומחים. מאחר והוא כבר עובר את המהפך הקוסמטי הזה, ננצל את ההזדמנות להכנסת כמה שינויים פעוטים גם מתחת לעור. נכון גם שתור המאמרים המחכים אינו עומד בסכנת גלישה. |
|
||||
|
||||
באמאשכם, תדאגו ששינויי העור יהיו רק ברמת ה-css ותשאירו אפשרות לחזור לריבועים הכחולים והרגועים, עבור השמרנים שביננו. |
|
||||
|
||||
נמתין בהשלמה :-) |
|
||||
|
||||
אפשר לשאול מדוע חשתם צורך לערוך שינויים כאלה? ואם כבר מדובר בבהמות, אני מקווה שאתם הולכים על השגחת בד"ץ. |
|
||||
|
||||
חשבנו שאחרי עשר שנים ומשהו הגיע הזמן לרענן קצת את חזות האתר, ורצינו להדגיש את העובדה שזה יהיה אייל חדש, אחרי הודעת הסגירה המפורסמת של הישן. אולי כדאי לחכות עם הדיון הזה עד שהפורמט החדש יהיה לנגד עינינו, כי בסופו של דבר מה שמשנה באמת הוא התוצאה. |
|
||||
|
||||
המאמר שלו "ההבדלים של יום ולילה" העלה את נושא ההבדלים בהתפלגות הIQ בין עמי העולם השלישי לעמי המערב ועל תפקיד הגנטיקה על הבדלים אלו . היות ונושא זה נחשב לטאבו בעולם של אחרי מלחמות העולם , דובי קננגיסר העלה אותו כנראה רק כקוריוז והתגובות למאמר כצפוי היו רגשניות, היסטריות והגודווין חגג . מאז דובי קננגיסר ה"ליברל" התנהג כמו עורך פראבדה ולא העלה יותר מאמרים בנושא, כמו כן כותב המאמר נעלם מהאתר באורח מיסתורי ויותר לא כתב או הגיב . נו מה לעשות...שמאלנים הרי יודעים שהכחשת התפקיד של גנטיקה (לצד הסביבה) על הבדלים ממוצעים באינטיליגציה והתנהגות בין גזעים ועמים קריטית לתפיסת עולמם העקום . . |
|
||||
|
||||
מה עם שחר נתניהו באמת? מאז המאמר דיון 379 הוא לא כתב כלום. נראה שהוא מת. למרבה המזל הכפיל שלו כתב את האבן האחרונה. מספרו של הדיון רומז שאל לקוראים לנסות לחפש את הכפיל. הארכיבאי לוחש בסוד שהכפיל של מר נתניהו כתב כאן עוד כמה תגובות מאז אותו דיון. הדיון היה מעניין ושכנע איתי שאין בושה לדבר על הנושאים הללו, אך גם אין ממש בנתונים ששחר הביא ולכן המאמר עצמו חסר בסיס. |
|
||||
|
||||
"אין ממש בנתונים" ומה גורם לך לקבוע את זה? כנראה מארקס וסטפן ג'יי גולד נביאו נגלו אליך בחלום ואמרו לך דברי אלוהים חיים אלו. המאמר שלו לא הצטיין בנתונים זה נכון , אבל הוא הזכיר את "עקומת הפעמון" שהוא ספר מעולה בנושא עם בסיס איתן של נתונים חזקים. מאז אותו מאמר , שגם לדעתי היה רק סביר מינוס , עברו עשר שנים ולא היה שום המשכיות לדיון הזה ולא במקרה כי הוא הועלה רק כקוריוז וכמכשפה ש"אברי האנושות" בעיני עצמם יוכלו לשרוף ולהתבשם מניחוחות עליונותם המוסרית. |
|
||||
|
||||
אני לא מתכוון לחזור כאן על דיון 379. אתה רוצה להמשיך שם? קראת אותו? או לפחות את התגובות הראשונות שם? (תגובה זו לא מהווה הסכמה עם טענותיך) |
|
||||
|
||||
קראתי והם לא היו ברמה . אלו תגובות שמאלניות סטנדרטיות לנושא. הכותב עצמו כנראה הכיר את הנושא באופן דיי בוסרי שטחי ולכן לא ענה עליהן באופן מספק . מאז עברו 10 שנים.... למה למשל לא עלה מאמר שמסקר את הספר של Richard Nisbett בשם Intelligence and How to Get It: Why Schools and Cultures Count . דווקא ספר אופוזיציוני ל"עקומת הפעמון" - רק באופן מכובד ומדעי ולא דרך הקשקשת הארכ-דמגוגית של גולד (ותאמין לי כל מי שמתמצא בתחום יגיד לך ש"אין מידה לאדם" מקומו במדף של "הנזיר שמכר את הפאררי" ו"צופן דוינצ'י") ? למה? כי אתם מ-פ-ח-ד-י-ם מהנושא! המאמר הבינוני של שחר נתניהו היה קוריוז בלבד . |
|
||||
|
||||
כאמור, אתה מוזמן לשטוח את טענותיך שם. |
|
||||
|
||||
שמעתי שיש צוות עורכים חדש לאתר. אולי תנסה לפרסם בו מאמר חדש בנושא? אני בטוח שהם ישמחו שתתחיל מחדש את הדיון המרתק הזה, במיוחד בהתחשב בהבנה שלך של התחום, שהיא כנראה הרבה יותר מעמיקה משל שחר נתניהו במאמר מלפני עשר שנים. |
|
||||
|
||||
ובפרט כשאחד העורכים החדשים (השכ''ג) התאונן בעבר על הטאבו שה''ליברלים'' מטילים על דיונים ומחקרים מסוג זה. |
|
||||
|
||||
מצאתי. תגובה 485441, תגובה 485538 וכיוצא בדיון ההוא. |
|
||||
|
||||
אנחנו נשמח לראות דיון מרתק בכל נושא, בלי קשר לשאלה אם אנחנו מסכימים עם התזה של כותב המאמר או חולקים עליה. |
|
||||
|
||||
"מאז דובי קננגיסר ה"ליברל" התנהג כמו עורך פראבדה ולא העלה יותר מאמרים בנושא" - זאת באמת אמירה משעשעת. אתה בטח חושב שהמערכת מוצפת במאות מאמרים איכותיים על מגוון נושאים והעורך בוחר לפרסם מאמרים שקרובים לדיעותיו (כמו אלה ניצה כהנא, מן הסתם). המציאות טיפה שונה. היפה באייל הוא שגם עורך מאד לא ליברלי1 יכול להרשות לעצמו לפרסם מאמרים שהוא מתנגד לתוכנם כי בכך נפתחת בפניו האפשרות להגיב עליהם ולהביע את דיעותיו שלו בנושא, וכן להתרשם מדיעות של מגיבים אחרים. מישהו אחר כבר זרק לך כפפה, אני חוזר ומציע לך לא להסתפק בתגובות קצרות אלא לכתוב משהו רציני יותר. אישית, אשמח לקרוא ביקורת מנומקת על "אין מידה לאדם" - אני בטוח שיש הרבה מה להגיד בנושא ולו רק בגלל הזמן שחלף מאז פרסום הספר. _____________ 1- אינני מתכוון לרמוז שדובי היה כזה, אני רק חוזר על הטענה שלך. |
|
||||
|
||||
בועז כהן ממליץ בגלובס על האייל הקורא: |
|
||||
|
||||
על איזה משבר פיננסי הוא מדבר שם? |
|
||||
|
||||
באמת לא ברור. |
|
||||
|
||||
דיון 3191, "כן, עיקרם של הדיווחים היה מדויק, אך היו כמה אי-דיוקים" |
|
||||
|
||||
:-) ואולי בועז חשב שאם יזכיר קשיים כלכליים, אולי מישהו מקוראי גלובס האמידים(?) יתגייס לעזור. |
|
||||
|
||||
מה יעזור קורא גלובס אמיד? הרי לא היה שום עניין כלכלי! |
|
||||
|
||||
לא חשוב אם יש או אין עניין כלכלי, תמיד כדאי להכין לכם מראש איזה קורא גלובס אמיד. פשוט שיהיה בבית. |
|
||||
|
||||
לטעמי הוא יכול אפילו להיות רק אמיד. עם קריאת גלובס כבר נסתדר איכשהו. |
|
||||
|
||||
לעומת זאת הקוראים שלנו עמידים מאד. |
|
||||
|
||||
על זה שנוצר בעקבות העלמותו של השכ''ג מצוות העורכים. |
|
||||
|
||||
נו, מה רצית, שבאכסניה מכובדת כמו "גלובס" ימנו בין חברי המערכת את "שוטה הכפר הגלובלי"? ___ ובכלל, מקור הבעיה הוא לא פיננסי, אלא פין ננסי. |
|
||||
|
||||
ברור שלא. בשביל השוטה הם עשו כתבה שלמה. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100057... |
|
||||
|
||||
עוד טיפה סבלנות, ואנחנו שם. |
|
||||
|
||||
בכל אופן אין סיבה לא לעדכן את עמוד ''חברי המערכת'' (מהקישור למטה) שתוכנו אינו תואם את רשימת חברי המערכת שמופיעה בדף הראשי. |
|
||||
|
||||
גם לא היתה סיבה לא לרחוץ כלים בטיטאניק אחרי הפגיעה בקרחון, אבל לא רחצו (ידע אישי). |
|
||||
|
||||
אפשר להבין מדבריך שמי שלא ימצא מקום בסירת הצלה ילך לישון עם הדגים? |
|
||||
|
||||
אסור להגזים עם האנלוגיה. אנחנו לא מורידים סירות הצלה, אנחנו מעבירים את הנוסעים לקווין מרי השניה File:QM2_passing_Calshot_Spit_light.JPG [Wikipedia] |
|
||||
|
||||
אז בבקשה לרחוץ את הכלים. |
|
||||
|
||||
קיבלתי כרטיס בהגרלה של ועד העובדים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |