|
דובי מלין על מיעוט בזרם המאמרים שהמערכת מוצאת ראוי לפרסום. אני דוקא רואה בזה נקודת זכות של האתר.
כאשר ניתן כל כך בקלות לפרסם חומר ברשת, כאשר יש כל כך הרבה מקומות, כל כך הרבה הזדמנויות לפרסם דברים, ברוב אתרי המאמרים כמו במכרות יהלומים יש 1% של איכות על כל 99% של זבל.
הייחודיות של האייל הקורא היתה הסינון. אני לא צריך 100 מאמרים בשבוע. מאמר אחד בחודש, אבל טוב זה די והותר.
הייתי שמח לשמוע על סטטיסטיקות הכניסות לאתר. אני, למשל, אין יום שלא נכנסתי אליו כדי לבדוק אם התפרסם משהו חדש, מעניין. לא כל דבר עניין אותי, אבל זה היה שווה את הטרחה.
גלוי נאות- כל מאמר חדש שכתבתי (ובעבר כתבתי) הוצע קודם כל לאייל הקורא ורק אחרי שנדחה, הוצע למקומות אחרים
|
|