בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 28/04/10 22:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טעיתי קודם, אבל אולי זה יעבוד: ת'ור רושם על פיסת נייר בעיפרון את התשובה. הוא מתחיל מהמספר אחד ומתקדם לאיטו לפי האלגוריתם. כל פעם שהוא מצליח להגיע לאחד, הוא חוזר בזמן ורושם "נכונה". כל פעם שהוא מתחיל מספר חדש, הוא חוזר ורושם "שגויה". אתה מביט בפיסת הנייר דקה לאחר שקראת לו ורואה האם ההשערה נכונה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה נראה כמו אחד מהפרדוקסים הללו, כמו הנורה שמכבים ומדליקים בקצב הולך וגדל ואז לא ברור מה קורה כעבור שניה. על פניו, הנייר יזפזפ שוב ושוב בין ''נכונה'' ו''שגויה'', מבלי להגיע לתוצאה חד משמעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא שאת כל הרישומים הוא עושה דקה לפני שאתה מביט בנייר. אבל אני כמובן מסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה הבדל (כי גם בסיפור המנורה אפשר להסתכל במנורה דקה אחרי שהזפזופים ''נגמרו''). בקיצור, לא השתכנעתי שהשיטה הזו אכן עובדת (אבל כן השתכנעתי, בפעם המי יודע כמה, שמסע בזמן לא אפשרי לוגית). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |