בתשובה לדב אנשלוביץ, 27/04/10 9:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תחשוב מה היית חושב על דבר אם שמו לא היה מוחלף לדבר ראשון כשהוא שינה את דמותו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שהוא היה חושב עליו משהו שונה בהרבה. אם התחלף עורך, נניח, במוסף ''ימי סוף השבוע בארץ'' של עתון יומי כלשהו הייתי עשוי לחשוב ''מאז שהתחלפו שם העורכים 'ימי סוף השבוע בארץ' ירד לגמרי, כבר אין שם מה לקרוא''. לא נראה לי שזה משליך לרעה על הגרסה הקודמת, אולי להפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ל"דבר" לא היה שם טוב אצל מספיק קוראים. הוא הימר על זה שיהיו יותר קוראים שיעדיפו דבר אחר. גם זה לא עבד (או לפחות: לא מספיק טוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל-"דבר" לא היה יותר מקום על מפת העתונות העברית, והוא נעלם כמו כל העתונים המפלגתיים האחרים (להוציא "המודיע" ו-"יתד נאמן", שחיים בתוך איזור ביקום שבו הזמן מואט) יחד עם האידאולוגיה שהניעה את המפלגות ההן. לעומתו, האייל אינו מפסיק את פעולתו מחוסר קהל; הלקוחות נמצאים, ולפי עדותם אפילו מוכנים להתאמץ למען המשך קיומו של האתר. המצב במקרה הזה דומה יותר למצב בו העורכים של "דבר" היו מחליטים שאין להם ענין להמשיך לערוך את העתון, על אף העובדה שאנשים מוכנים לקנות אותו בדוכנים ולהיות מנויים עליו (ואני מודע, כמובן, להבדל "הקטן" בין עורכים בשכר לעורכים מתנדבים - אין לי שום כוונה להביע כאן זלזול מאיזשהו סוג בעבודה הקשה שלקחו העורכים על עצמם בהתנדבות עד עתה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה''דבר'' היה מגולגל במהודק, מחוזק בגומיה, ונזרק במיומנות למרפסת בית הורי בתל אביב בקומה השנייה כל בוקר, כשרק לעתים מאד רחוקות היה מגיע בטעות למרפסת אחרת. איני יודע מתי שינה את דמותו, והאם רון בן ישי היה זה ששינה את דמותו, ולאיזה דמות שונה, כי בביתי בקריות אין מרפסת פתוחה כזאת, ומזה זמן רב איני שומע בבוקר השכם את ה''קנאק''. אבל, איך שלא יהיה, על השם הזה הוא לא היה צריך להתנפל. זה היה שם אחד הדברים הטובים. . . |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |