 |
ל-"דבר" לא היה יותר מקום על מפת העתונות העברית, והוא נעלם כמו כל העתונים המפלגתיים האחרים (להוציא "המודיע" ו-"יתד נאמן", שחיים בתוך איזור ביקום שבו הזמן מואט) יחד עם האידאולוגיה שהניעה את המפלגות ההן. לעומתו, האייל אינו מפסיק את פעולתו מחוסר קהל; הלקוחות נמצאים, ולפי עדותם אפילו מוכנים להתאמץ למען המשך קיומו של האתר. המצב במקרה הזה דומה יותר למצב בו העורכים של "דבר" היו מחליטים שאין להם ענין להמשיך לערוך את העתון, על אף העובדה שאנשים מוכנים לקנות אותו בדוכנים ולהיות מנויים עליו (ואני מודע, כמובן, להבדל "הקטן" בין עורכים בשכר לעורכים מתנדבים - אין לי שום כוונה להביע כאן זלזול מאיזשהו סוג בעבודה הקשה שלקחו העורכים על עצמם בהתנדבות עד עתה).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש