|
||||
|
||||
אני לא מכיר את הספר, אבל הביטויים "זחיחותו של אלמוג", "חוגג את נצחון הנורמליות", נראים לי מפתיעים. נסיבותיו המשפחתיות והחברתיות של אלמוג אומרות שהוא הוא אמור היה להיות הצבר ממשיך הדרך. עצם היותו של אלמוג סוציולוג אקדמי ולא קצין בכיר, היא מעין "מהפך אידיאולוגי". האם אלמוג כמו אותם חוזרים בתשובה, הופך את ה"מהפך האידיאולוגי" לדגל ומנסה להפוך אותו ל"אות ומופת" לכל החברה? |
|
||||
|
||||
אבל התשובה לשורה האחרונה היא כן. (כבר 900 עמודים וממשיך...). |
|
||||
|
||||
אם כך, הוא מצטרף לשורה ארוכה של אידיאולוגים וחוקרים שמסיבותיהם האישיות מסבירות את הרקע שעליו צמחו האידיאולוגיות שלהם (לנין הוא דוגמה טובה). |
|
||||
|
||||
ההויה קובעת את ההכרה. |
|
||||
|
||||
יש מישהו שנסיבותיו האישיות לא מסבירות את ה*רקע* עליו צמחה האידאולוגיה שלו? :-) (אני באמת לא בטוח שאני מבין למה התכוונת). |
|
||||
|
||||
נקודת הכובד של העניין הזה היא כמותית ולא איכותית. יתכן מאוד שאופן החינוך ותכונות המשפחה של איינשטיין יצרו בו את הפתיחות המחשבתית שאפשרה את גילוי היחסות הפרטית. יתכן שיש קשר בין הביוגרפיה של גלואה לבין סוג המתמטיקה שהוא בחר להתעסק בה, אבל לפחות לתוצאה הסופית (התאוריה) יש קשר לא ממש מובהק עם האישיות היוצרת. לעומת זאת לעובדה שאחיו של לנין, אלכסנדר, השתתף בהפיכה של 1905 ונתלה ע"י שלטון הצארים, יש יותר מקשר אקראי עם האלימות המהפכנית ועם הנקמנות והחוסר הגמור של אמפטיה מצידו של לנין לאויבי המהפכה שלו. בהזדמנות זו ברצוני להבהיר שאין לי שום עמדה שלילית כלפי אלמוג או ספרו. |
|
||||
|
||||
טוב, תורת השדות זו לא אידאולוגיה, ונסיבות חייו של גלואה דווקא מסבירות לא רע את נטיותיו הפוליטיות והאידאולוגיות. אני מבין למה אתה מתכוון כשמדובר בהישגים מדעיים, אבל קצת פחות כשמדובר באידאולוגיה פוליטית או חברתית; אלו, כך נראה לי, תמיד קשורות באיזה אופן ל"נסיבות חייו", אם כי כמובן יהיו כאלה אצלם הקשר יהיה פחות חד (כמותי, כמו שאמרת). |
|
||||
|
||||
הפריע לי שהתיאוריה שלו אינה בת הכלה עצמית. הוא מתעלם מההקשר החברתי שבו יכול היה להכתב ספר כמו שלו. ספר שמשבח ומהלל את נטישת הערכים הישנים לטובת ''דת הדמוקרטיה'' שרק אלוהים יודע מה היא. הערותיך על הביוגרפיה של אלמוג מאירות את העניין באור חדש. . מעבר לכך אלמוג הוא לא ממש סוציולוג, הוא היסטוריון. ניתוחיו הסוציולוגיים לא ממריאים הרבה מעבר לבנאלי ולמובן מאליו.הוא כתב ספר מצוין, נפלא לציטוטים ועבודות סמינריוניות אבל אין בו לטעמי חדשנות תיאורטית. ב''ידיעות אחרונות'' מחה אלמוג על הביקורות שכתבו עליו וטען שזכה בפרסים. יכול להיות, אותי הוא לא שכנע. השתעממתי קשות. למרות, ואולי בגלל השכלתי הסוציולוגית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |