דרושה: מפלגה סוציאל-דמוקרטית בישראל | 1921 | ||||||||||
|
דרושה: מפלגה סוציאל-דמוקרטית בישראל | 1921 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
באופן כללי, מדינות מתנהלות באופן אוררוליאני, כלומר מתקיימים בהן 3 מעמדות: המעמד השליט, אשר שואף להשאיר את המצב הנוכחי על כנו (כלומר, באופן רגיל הוא שמרן), המעמד הבינוני, אשר שואף להחליף את המעמד השליט (במהפכה תרבותית או אלימה), והמעמד הנמוך, אשר שני המעמדות האחרים מנסים למשוך אותו, כל אחד לכיוונו ולמטרותיו. ברוב מדינות המערב, המעמד השליט (בד"כ פקידים בכירים, אנשי תקשורת רוח וממסד) שואב את כוחו מהמסורת, ומ"זכות אבות" - אבותיו האבירים לחמו שכם אל שכם עם המלך, או שאבותיו הגיעו על ספינת המהגרים הראשונה, וכו'. זאת הסיבה שהוא בד"כ שמרני וימני בעמדותיו (הכלכליות והאחרות). שליטה זו של האליטה בממסד מאוזנת בד"כ ע"י השליטה של העם ברשות המחוקקת. בישראל המצב שונה. כאן האגף הסוציאליסטי השתלט על התנועה הציונית החל מראשית המנדט, והאצולה ("האליטה") השלטונית שואבת לגיטימציה מאותו עבר סוציאליסטי ("הקיבוצים הקימו את המדינה", "מלח הארץ", "בני טובים" וכו'). לכן האליטה בממסד השלטוני (בעיקר ברשויות שאינן נבחרות אלא ממונות - הרשות השופטת, הפרקליטות, צמרת הצבא, התקשורת, האקדמיה וכו') היא דווקא שמאלית בדרך שהיא רואה עצמה, למרות שמטרותיה זהות לאלו של אליטות במדינות אחרות, כלומר שימור המצב הקיים. ביבי הוא אחד הפוליטיקאים היחידם המבינים מצב זה לאשורו, ולכן הוא כל כך שנוא על ידי אליטה זו, שרואה בו איום ממשי למעמדה. גם אנשים אחרים, שבאים מחוץ לאליטה זו, ומנסים להתברג לתוך משרות ועמדות שהיא רואה כ"נחלת אבות", זוכים למקלחת רותחין, והתנגדות עזה (וזכורה ההתגייסות של הצנחנים כנגד מינויו של מופז לרמטכ"ל, התגייסות הפרקליטות נגד מינויו של נאמן כשר משפטים, או בראון כיועץ משפטי, והלעג הצורב שהיה (ועדיין) מנת חלקו של קצב כנשיא.) |
|
||||
|
||||
וכדאי שוב להזכיר שממש קשה לכנות את מפלגת העבודה או את הורתה מפא''י מפלגות סוציאליסטיות מעבר לרטוריקה וגם זה לא תמיד. שחיתות יותר איפיינה אותן בפועל. |
|
||||
|
||||
אני מסכים באופן עקרוני (ראה תגובה 215693), אך אני מאמין שתחילתו של הסוציאליזם הציוני באידיאליזם אמיתי, שהתחלף בשחיתות רק לאחר השתלטותו על התנועה הציונית. |
|
||||
|
||||
גם כותב המאמר וגם המגיב הראשון שמעלי (idan) חוטאים בהכללות שאין מאחוריהן דבר. הראשון מכליל ממדינות אירופה על הכלל (המדיניות של נתניהו לא הייתה מתקבלת), והשני מכליל בעיקר מארה"ב על הכלל (השלטון הוא שמרן). שתי ההכללות אינן נכונות. על זו של עידן אינני חושב שצריך להכביר מילים - במדינות רבות השלטון הינו או היה למשך תקופות ארוכות בידי מפלגות סוציאל-דמוקרטיות. גם ההכללה של דרור היא שגויה, פשוט משום שיש מדינות רבות שלשמאל כמעט אין ייצוג בהן - ארה"ב היא דוגמא בולטת, אבל גם קנדה, יפן, ולפי http://www.geocities.com/michaelshalev/Papers/Shalev... - גם גרמניה. דווקא הסתכלות מציאותית יותר היא שמביאה לשאלות מעניינות באמת. לא למה אין בישראל מפלגה סוציאל-דמוקרטית, אלא עד כמה זה נפוץ, אם בכלל, שמדינה שהייתה במשך שנים בידיה של מפלגה סוציאל-דמוקרטית שכזו, תהפוך למדינה עם שמאל חלש עד בלתי קיים? אני חושב שאיטליה היא דוגמא לכך, אם כי אינני מכיר את המפה המפלגתית שלה היטב. בכל מקרה, אם היא דוגמא לכך, הרי שהשינוי התרחש בעקבות רפורמה בשיטת הבחירות. ראו זה פלא! גם בישראל השינוי התרחש בעקבות שינוי בשיטת הבחירות. האם יש כאן תבנית? יתכן. יש עוד מדינות בהן התבצעה רפורמה שכזאת - ניו-זילנד, גרמניה, יפן. האם גם שם התבצע תהליך שכזה? אם כן, מה אפשר ללמוד מזה? לא יודע. אולי עליתי כאן על רעיון לתזה... המממ... לא לגנוב לי! |
|
||||
|
||||
טוב, לא בכל העולם קוראים למפלגה הסוציאל-דמוקטית בשם הזה, אבל שמאל כלכלי/חברתי קיים בכל מקום, כולל בארה"ב, בקנדה ומן הסתם גם ביפאן (אם כי אודה ואבוש שאין לי מושג על הפוליטיקה היפאנית). בארה"ב, יש ימין ושמאל כלכליים. קוראים להם הרפובליקנים והדמוקטים בהתאמה. אולי אין מפלגה סוציאל-דמוקרטית במובן הרחב שלה, אבל תומכיה הפוטנציאלים נמנים עם מצביעי הדמוקרטים. בקנדה אין מפלגה סוציאל-דמוקרטית? אני ממש לא בטוח, אבל בכל מקרה מדיניות הפנים בקנדה היא בעלת אורינטציה סוציאלית. כל תושב זכאי לביטוח בריאות מלא (ללא תשלום), כחלק מהשירותים שהמדינה מספקת לכלל תושביה. מערך התמיכה הסוציאלית מפותח בהרבה מאשר בארה"ב (בו הוא כמעט לא קיים) ולכן אין כמעט Slums בקנדה, וגם למעמד הנמוך יש תנאי מחייה סבירים. בכל דרום אמריקה, יש מפלגות סוציאליות רבות. חלקן גם בשלטון. בכל העולם יש שמאל וימין כלכלי/חברתי. באירופה קוראים לו סוציאל-דמוקטים. במקומות אחרים יש לו שמות אחרים. רק בישראל השמאל והימין אבדו מזמן את משמעותם המקורית. |
|
||||
|
||||
לא התייחסתי לשמות, התייחסתי למהות. בארה"ב אין שמאל כלכלי. יש מרכז-ימין (דמוקרטים) ויש ימין (רפובליקנים). בקנדה יש מפלגת שמאל קטנה מאוד, שבשיאה הגיעה לבערך 15 אחוז מהמושבים, ומאז כבר התדרדרה ל-3 אחוזים בערך. שתי המפלגות הגדולות האחרות (אם נתעלם מהקוויבקיסטים) הן הליברלים (מרכז-ימין) והשמרנים (ימין). נכון, לעיתים הליברלים נאלצו להסתמך על מפלגת השמאל (CCP/NDP) כדי להשיג רוב בפרלמנט, ואז אכן ננקטה מדיניות יחסית שמאלנית, אבל מכאן ועד לטענה שיש שמאל כלכלי-חברתי משמעותי בקנדה, הדרך עוד ארוכה. הייתי נותן לך מראה מקום לספר שעוסק בשאלה מדוע לא התפתח שמאל במדינות הללו (זה קשור לשאלה מתי במהלך ההיסטוריה של בריטניה הוקמה המדינה), אבל לצערי אינני זוכר את שמו וחיפוש על המעט שאני כן זוכר לא העלה דבר. בכל אופן - מובן שיש קבוצות קטנות של תומכים ברעיונות סוציאל-דמוקרטיים, אבל הם לא מתגבשים לכדי כוח - לא כמפלגה נפרדת ולא בתוך המפלגות הקיימות. לכן, אפשר להגיד שאין, בעצם, שמאל במדינות הללו. |
|
||||
|
||||
Canada d o e s have a social democratic party, decidedly so. It is called the New Democratic Party (in Quebec Nouveau Parti Démocratique, though admittedly it hardly exists there).
|
|
||||
|
||||
היא בקושי קיימת בכל קנדה. זה מה שאמרתי. אם אתה מתעקש - בקנדה יש גם איזה שתיים-שלוש מפלגות קומוניסטיות (המפלגה הקומוניסטית, המפלגה הלניניסטית ועוד איזו מפלגה ששכחתי את שמה). אבל הן לא מקבלות קולות... יש להם גם מפלגת חוק הטבע ומפלגת הקנביס, אגב. כמו בארץ. |
|
||||
|
||||
I think you are exaggerating. The NDP is no fringe party like cannabis and yoga parties, but a movement with deep historical roots, right back to the 1890s.
Its predecessor, the Cooperative Commonwealth Federation, elected the first Socialist head of government in North America (in Saskatchewan, in the late 1940s) and it has a strong provincial base, having at various times, including in the 1980s and 1990s, formed governments in Ontario, Manitoba and Saskatcewan. It is true that the party declined in recent years; at its peak, in the 1980s, it elected about 40 MPs out of the 300 in Canada's House of Representatives, based on about 10% of the vote. It also held the balance of power when Conservatives and Liberals were balanced.Now it has only 13 MPs. But that is mainly due to the capacity of the Liberals to steal the NDP's clothes, to the regional, majoritarian single-party constituency system which distorts the proportion btween votes cast and seats gained, and to temporary factors such as the rise of the far right in the recent 2000 elections, which sent frightened NDP voters to vote for the Liberals. Please do remember that the Conservatives have also been once almost wiped out, in the 1990s, after the rule of Brian Mulroney, and yet managed to stage a comeback. Since the NDP's voting base in the popular vote has changed little, I expect them to do the same, some time. However, be that as it may - the NDP are certainly not a lunatic fringe party as you sem to have presented them. Do note that under North American conditions it is extremely difficult to survive as a socialist party - the American Socialist received 10% of the vote at their peak in the 1930 and, surprise, there is (1)one Socialist member in the House of Representatives. When in a flexible, developed capitalist system a left-of-centre capitalist party like the Democrats in America or the Liberals in canada is ready o represent some of the interests of organised labour and the lower classes, keeping aviable explicitly socialist party is very difficult and, with a sustained 10% share of the vote, quite an achievement. I know you are an adherent of liberal capitalism, but if you try to assess this achievement in purely idelogy-free political science terms, you will have to acknowledge it. |
|
||||
|
||||
Some complementary remarks on Italy are due.
I don't think it is possible tosay that Italy "was in the hands" of a scoialist, or even a left party, and certainly not "for a long time" The unique feature of post-1943 Italy, i.e., since the fall of Fascism and the creation of a fully-fledged electoral democracy, was the dominance of a Communist party as the main force on the Left, with only a weak Socialist and an even weaker Social Democratic parties competing with it, a n d as trong leftish faction in the ruling and ideologically blurred Christian Democratic party, which controlled a part of the trade unions. Fear of a Communist takeover polarised Italian society and prevented a regular, "normal" electoral pendulum swing between democratic left and right wing parties That was the structural reason for endemic corruption in Italy. The party which ruled incessantly and in changing coalitions for almost half a century was the Christian Democrats, and it was the main party of the Left, the Communists, which was permanently excluded. Only the end of the Cold War permitted a realignemnt in which the Socialist party PSI, having been completely corrupted after years of supplying the crucialo 10% for a coalition with the Christian Democrats, has been totally wiped out. And it was the erstwhile ruling party, the Christian Democrats, which was wiped out , with left-, centre- and right-wing factions drifting in different directions. Only the reinvention of the old Communist party as a Democratic Party of the Left allowed it to compete for power and win it, but only very briefly, in a n electoral alliancce with former Christian Democrats (like Romano Prodi) and without achieving anything. So Italy is in many senses unique, perhaps even "more unique than others". |
|
||||
|
||||
קרה המקרה ואני מכיר היטב את הפוליטיקה הקנדית. נכון שהסוציאליסטים זכו בהצלחה ברמה המחוזית, אבל זה קרה בעקבות הנתק שנוצר בין הפוליטיקה המחוזית לפוליטיקה הפדרלית. הדבר לא שונה מהותית מהנתק שבין ההצבעה לרשויות המקומיות להצבעה לכנסת בישראל - הנושאים העומדים על הפרק הם שונים, והנאמנות למפלגה הרבה יותר חלשה ברמת המחוז. אין לי פה אתה הנתונים שלי, אבל עד כמה שאני זוכר ה-CCF הוא תוצר של שנות ה-30 או ה-40, לכל המוקדם, ובוודאי לא תוצר של שנות ה-1890. את כל המידע שהבאת בפיסקה השלישית אני הבאתי כבר בדברי, ולכן לא ברור לי על מה ולמה מצאת לנכון לחזור עליו. הכל, פרט למשפט התמוה על "עלייתו של הימין הקיצוני" בבחירות 2000. לא זכור לי שינוי משמעותי בכוחה של אף מפלגה פרט לליברלים, שהתחזקו לאחר שבבחירות שלפני כן היו על סף ה-50 אחוז. חשוב לציין את המקרה הבריטי - מדובר בשיטת בחירות זהה לזו הקנדית, עם אותם החסמים שציינת, ובכל זאת, שם עלתה מפלגת הלייבור ו*החליפה* את הוויגז (הליברלים) כאחת משתי המפלגות הגדולות. הליברלים הבריטים והסוציאליסטים הקנדים כיום נמצאים באותה רובריקה של מפלגה שלישית כיום (רק שלליברלים הבריטים יש יותר סיכוי להשפיע על הפוליטיקה, משום שבמצב של תיקו בין הלייבור לשמרנים, הם מחזיקים בנקודת הציר). חשוב גם להזכיר שהשמרנים בקנדה, בניגוד למה שאמרת, לא "הצליחו להשתקם", אלא נותרו מרוכזים בעיקר בקנדה האטלנטית (ובאופן מופלא - כך גם ה-NDP). לבסוף הם הצליחו להגיע להסכמה עם ה-CA להתאחדות. לקרוא לזה "שיקום" זה בערך כמו לטעון שהפרוגרסיבים הצליחו להשתקם בכך שהם התאחדו עם השמרנים לפני כמה עשרות שנים, רגע לפני שהם נגוזים מהמפה הפוליטית. ה-PC (המפלגה השמרנית הישנה) נמצאים בעמדת נחיתות בתוך המפלגה השמרנית החדשה (המאוחדת), ולראיה - אף אחד לא ספר את המועמד שלהם לראשות המפלגה החדשה. הארפר אמנם ניצח בהליכה את המאבק, אבל מי שעמדה מולו והצליחה להוות אלטרנטיבה לא הייתה נציגת ה-PC, אלא סתם איזו אילת הון נטולת עמדות שהגיעה משום מקום. ללמדך עד כמה מצבם של השמרנים הישנים הוא נחות בקרב המפלגה החדשה. ל-NDP, לעומת זאת, אין ממש עם מי להתאחד, ואין מי שיגרור אותם למעלה. הנפילה של ה-PC הייתה בשל הפיצול הפתאומי של המפלגה לשלושה חלקים - הרפורמה, הקוויבקיסטים, והשאריות שנותרו של ה-PC. הנפילה של ה-NDP הייתה מאה אחוז נטישה של המצביעים שעברו או אל הליברלים או אפילו אל מפלגות הימין החדשות. העובדה שאת מעט השיקום שהם הצליחו להשיג, השיגו ה-NDP דווקא במזרח, שם מעולם לא זכו לקולות רבים, מצביעה עד כמה חד הוא הניתוק בין מצביעי המפלגה ה"מסורתיים" לבין המפלגה כיום. לסיכום - לא טענתי שה-NDP הם "שוליים סהרוריים", אבל אני כן טוען שאין ולא תהיה להם ישועה. לא כי אני מתנגד לעמדות שלהם, אלא פשוט משום שבמערכת הקנדית, לעומת זאת הבריטית, למשל, פשוט אין שמאל אמיתי. |
|
||||
|
||||
Thank you for this information.
Apparently, our assessments are not that far apart. The duplication of information about which you complained resulted from me writing my response to your first intervention, before the second, more detailed one. As for the historical roots: That, of course, was a didactic simplification. The CCF has indeed been founded in 1933, but it developed from the Independent Labor Party founded in 1919, which itself developed from trade unionists organising from the 1890s and socialist intellectuals such as James Woodsworth active from the early 20th century. It is in this sense that I meant the historical roots are to be found in the 1890s. Woodsworth himself, by the way, was the personal link between ILP and CCF (whose president he became from 1933), and he himself had been an active socialist agitator from about 1910. As for right wing gains in the 2000 election, what I was referring to the Canada Alliance party, which may be fairly called, at least, far right. As far as I recall, the swing from the NDP to the Liberals in this election has been widely attributed to fear of the Canada Alliance driving NDP voters - in a first-past-the-post majoritarian electoral system - into the Liberal column. That paradoxically led to Liberal victory and the NDP's collapse at the polls. Thanks for the information on the change in the regional voting base - I was not aware of that before. It does stand to resaon that the depressed Atlantic provinces would vote NDP - a new development, as you have rightly pointed. The question is whether it could retain this ote and regain its former support base among unionised and public sector workers in the populous, industrial inland pprovinces - Ontario and Manitoba. I believe this is not a long shot - they did it before, and one economic downturn w, or ahigh profile labour dispute, or a privatising attack on the public sector welfare srvices, will suffice to create this effect . It happened before, after all. |
|
||||
|
||||
צריך לזכור שהיווצרותה של ה"ברית הקנדית" (CA) הייתה מהלך שכל כולו פנייה של מפלגת הרפורמה לכיוון המרכז, תוך הצהרה ברורה (שאף התגשמה) כי המפלגה מעוניינת להתאחד עם ה-PC. כלומר, בשנת 2000, ה-CA כבר לא היו כל כך "ימין קיצוני". באופן כמעט מוחלט, הקולות שאבדו ל-PC בשנת 2000 עברו ל-CA, ובכך אותתו על רצונם באיחוד בין שתי המפלגות. בוא נסתכל קצת על הנתונים: מה קרה לקולות של ה-NDP והליברלים במעבר בין 97' ל-2000? (מחוז) (שינוי ב-NDP) (שינוי בליברלים) צפון 2.7 11.2 ב"ק 7- 6.1- אלב 3.- 3.1- ססק 4.7- 4- מאנ 2.3- 1.8- אונ 2.4- 2 קוו 2.- 7.5 נ"ב 6.7- 8.8 נ"ס 6.4- 8.1 פ"א 6.1- 2.2 נ"ל 7.9- 7 סך-הכל 2.5- 2.3 שים לב - בכל המערב שתי המפלגות הפסידו (במידה שווה, רוב הזמן), בצפון שתי המפלגות הרוויחו (אם כי זה מחוז קטן), בקוויבק ה-NDP היו פחות או יותר ללא שינוי בעת שהליברלים הרוויחו בגדול. רק במזרח אפשר לדבר על מעבר של מצביעים מה-NDP לליברלים. כלומר, להאשים את אובדן הקולות המשמעותי של ה-NDP בנהירה אל הליברלים היא מוטעית לחלוטין במערב - שם נמצאים רוב המושבים שאיבדה ה-NDP בבחירות הללו. הנתונים הללו, אגב, גם מעמידים בספק אחת משתי הטענות שלך - או שה-CA היא מפלגת ימין קיצוני, או שיש שמאל אמיתי בקנדה. אם הטענה הראשונה נכונה, אזי מצביעי ה-NDP שעברו אל ה-CA לא יכולים להחשב שמאל אמיתי. ואם יש שמאל אמיתי בקנדה, אזי לא יתכן שהם יבחרו לעבור למפלגת ימין קיצוני בכזו קלות. (הנתונים, אגב, מוויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Canadian_federal_electi...) |
|
||||
|
||||
יגיע זמן ונפסיק לראות במציאות של הגוים בעולם קריטריון לפיו אנו מודדים את מציאותנו בארץ. "בכל העולם יש שמאל וימין כלכלי\חברתי רק בישראל השמאל והימין איבדו משמעותם.." להיות שונה מהעולם נקרא לאבד משמעות? במדינת ישראל חיי עם מיוחד שונה משאר העמים מהבטים רבים ועקרוניים מאוד. לכן דרוש כלים ונורמות מדידה מתאימים לעם היהודי. אברהם |
|
||||
|
||||
בישראל חיים שני עמים ובתוך היהודים חיים אנשים שונים. אם היו חיים רק אנשים שחושבים כמוך, לא היית צריך להדבר עם אף אחד. לצערך לא כך הוא המצב ותיאלץ להדבר. |
|
||||
|
||||
דובי יקירי, חוששני שלא ירדת לסוף דעתי. לא השלטון (שבמדינה דמוקרטית הוא נבחר ע"י העם) הוא שמרן, אלא האליטה השלטת (= הממסד), אשר אינה נבחרת ע"י העם אלא מרכזת בידה כח מתוך המסורת וההרגל. הכוונה היא למוקדי הכח שאינם נבחרים ע"י העם (כמו הרשות המחוקקת והרשות המבצעת) אלא מחזיקים בידיהם עוצמה מתוקף מעמדם, ומתוקף המסורת והנוהג (ראשי התעשייה, הרשות השופטת, פקידים בכירים, האצולה הצבאית, אצולת בעלי הקרקעות, אקדמיה וכו'). השכבה הזו היא שמרנית גם במדינות בהן השלטון נמצא פורמלית בידי מפלגות שמאל (אנגליה למשל). גם בארץ יש מקבילות למוסדות אלו, אבל בגלל האנומליה הישראלית, תרבות הייחוס, ולכן גם עולם המונחים שלהם, הוא סוציאליסטי. כך לדוגמה המקבילה הישראלית לראשי התעשיה היא ועדי העובדים הגדולים (ח"ח, בזק, תע"ש), כמו גם המונופולים הסוציאליסטים לשעבר (תנובה, אסם), והמקבילה הישראלית לאצולת בעלי הקרקעות היא הקיבוצים. "ערכי המשפחה" או "ערכי המסורת", שמשמשים כלי בידי השכבה השולטת במדינות המערב, התחלפו בישראל ב"ערכי העבודה", שמשמים לאותה מטרה. המאמר לעיל הוא דוגמה טובה איך האידיאולוגיה הסוציאליסטית-לכאורה היא למעשה כלי בידיה של האליטה- בכל הניתוח, כותב המאמר לא כתב מלה אחת על יתרונות הסוציאליזם לעומת כלכלת השוק החופשית, אלא מתיחס לאידיאולוגיה הסוציאל דמוקרטית ככלי שבעזרתו יכולה מפלגת העבודה לחזור לשלטון. ואם כבר מדברים על רעיונות לתזה, אני מציע לך לחקור את הקשר הסטטיסטי בין תמיכת אנשים ברעיון מסירת קרקעות הארץ לפלסטינאים, לבין גודל הקרקע השייכת לאותם אנשים, כך למשל מעניינת ההשואה בין דעתם של זוגות צעירים השוכרים דירה (ולמעשה חסרי קרקע לחלוטין), לעומת חברי קיבוצים שבבעלותם (דה פקטו) קרקעות רבות. |
|
||||
|
||||
אני חושש שלא ימצא קשר סטטיסטי שכזה, ואם כן, יהיה קל יותר להסביר אותו בגורמים אחרים (כלומר, זה יהיה קשר כוזב). בכל אופן, במדינות רבות האליטה השלטת הוכנעה ע''י המוסדות הדמוקרטיים, או שהיא נשלטת על-ידיהם, או שהיא הוכרעה על-ידי כוחות כלכליים עולים (ראה ערך הכלכלה החדשה). עליית הערכים הפוסט-מטריאליסטיים היא דוגמא להצלחת מהלך שכזה, אף כי הוא לא הביא לעליית השמאל הכלכלי, אלא לעליית גורמים אחרים, כגון ארגונים ירוקים. באנגליה, כמו גם בקנדה, הכניע ראש ממשלה בעל אג'נדה שמאלנית את בית הלורדים השמרני למדי, וכפה עליו לאפשר מהלכים כפי רצונו - ובכך רוקן את המוסד השמרני הזה מתוכן. כוחות כלכליים עולים הורידו את אצולת הקרקע ואצולת הממון מגדולתם זה מכבר, ועל השמאלניות של האקדמיה אין צורך להכביר מילים. לפיכך, לא ברורה לי הטענה שלך. אפילו בארה''ב היא לא כל-כך מחזיקה מים, והעובדה היא שמדיניות שמאלנית הצליחה להתממש במדינות רבות - לעיתים מעבר למצופה, ולעיתים ביתר שאת, עד כדי כך שהמדינות נסוגו בהן קצת ממידת הרווחה שהן הבטיחו לתושביהן. |
|
||||
|
||||
... אבל בישראל ממשיכה האליטה לשמור על כוחה. נראה אם המהלכים של שר האוצר יבשילו. |
|
||||
|
||||
אתה מגובה בנתונים לטענה שהאליטה השלטת הוכנעה ע"י המוסדות הדמוקרטיים או שכוחות כלכליים הורידו את אצולת הקרקע והממון מגדולתם? אם לא, זה גם בסדר, רק שאני סקרן כי מבחוץ זה לא נראה כך. דומה שהאליטה שולטת במערכת הדמוקרטית. שרון, בוש ובלייר הם סתם דוגמא. להרגשתי, גם אצולת הקרקע והממון לא "באמת" ירדה, גם אם נוספו לה כמה מתעשרים חדשים (כמו בכל דור, בעצם). בית-הלורדים בירידה כבר שנים רבות, אבל מדד ג'יני נראה לי קריטריון מוצלח יותר. |
|
||||
|
||||
מדד ג'יני לא בודק מי נמצא למעלה, רק אם יש מישהו למעלה. לא טענתי שהפסיקה להתקיים אליטה - רק שהיא התחלפה באליטה שהיא, במידה רבה, פוסט-מטריאליסטית, ומכאן שהיא גם אינה ''שמרנית''. |
|
||||
|
||||
חשבתי על מדד ג'יני כי הוא מודד את התפלגות הרכוש ולא את התפלגות ההכנסות. זה לא מתאים בדיוק, אבל זה הכי קרוב שאני מכיר. אתה מוכן להגדיר עבורי "פוסט-מטריאליסטית"? |
|
||||
|
||||
פוסט-מטריאליזם הוא אותו גוף של ערכים של החברה השבעה, זו שכבר לא רואה את עצמה במירוץ מתמיד להגדלת הרכוש שבידיה. אלו הערכים שמדריכים את ארגוני הירוקים למיניהם, בעיקר. העקרון הוא: איכות החיים היא במרכז, לא הכסף. |
|
||||
|
||||
מה, אתה מרקסיסט? ממתי אליטות נמצאות במירוץ להגדלת הרכוש שבידיהן (יותר ממעמדות אחרים)? דגם הריבוד של ובר, לפחות, כולל שלושה מימדים: מעמד, סטאטוס וכוח. ארגונים ירוקים או לא, אני לא מצליח לחשוב על מערכת פוליטית שלא מונחית ע"י רצון של כל אחת מהקבוצות (והפרטים) להעלות את עוצמתן במימדים האלו. |
|
||||
|
||||
מתי אמרתי אליטות? מעמד הפועלים הוא לא פחות מטריאליסטי מאשר בעלי ההון - המרקסיזם הוא שיא המטריאליזם, שכן הוא שם את הכסף במרכז כל תפיסת העולם שלו. אני מעולם לא חיבבתי את המודל של וובר, ועד היום אינני מבין אותו לאשורו, כך שאין ביכולתי לדון איתך עליו, אלא אם תצליח להסביר לי אחת ולתמיד מהם מעמד סטאטוס וכוח, ומה ההבדל ביניהם. |
|
||||
|
||||
הטענה של idan, אם הבנתי נכון, היא שהשיח הפוסט-מטריאליסטי (כמו זה הסוציאליסטי) מכסה על שמרנות למעשה. (קצת הסתבכתי, אז לא משנה). בנוגע לוובר, למה לי לעשות בושות. יש כאן כמה סוציולוגים בסביבה. אולי שיתחילו לעבוד? |
|
||||
|
||||
איפה ראית את המושג "פוסט מטריאליסטי" אצלי?! |
|
||||
|
||||
לא ראיתי. לקחתי את מה שאמרת גם כתגובה לטענה של דובי. לא טוב? |
|
||||
|
||||
לומר את האמת, אפילו לא הכרתי את המושג עד שקראתיו כאן. |
|
||||
|
||||
האם התל"ג באמת משקף את המציאות הכלכלית-חברתית? פרופסור טים ג'קסון מאונ' סארי (אנגליה) פיתח את "מדד האושר". לפי המדד הזה, שנת 1976 היתה השנה הכי טובה באנגליה, ולא שנת 1988 בה הצמיחה במשק היתה למעלה מ 5%. 4 דקות ריאל אודיו מתוכנית הכלכלה של אונ' מינסוטה המשודרת ברשת הרדיו הציבורית כתבה בניו אקונומיסט פאונדשיין |
|
||||
|
||||
אפשר פרטים ממשיים לגבי איך הוא מודד את זה? |
|
||||
|
||||
עזר? לא עזר? מעניין? טיפשי? יש מה לגיד, אין מה לגיד? זרוקצם... תגובה 215883 |
|
||||
|
||||
אני מצטרף לבקשתו של הד''ר (אם תוכל). ההחלטה מה למדוד היא ערכית (גם במקרה של התל''ג), ואני נוטה להתייחס למדדים כאלה בזהירות. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע יותר ממה שקראתי ושמעתי בשתי הכתבות שלינקקתי. בצד ימין של הכתבה מ nef יש קישור למסמך pdfהמקורי בשם Chasing Progress: Beyond measuring economic growth. עילעול במסמך מראה שהמדד בא לענות על הבעיתיות הקיימת בשיטות הקיימות. שיטה אחת המודדת שיפור באיכות חיים מתבססת על 147 אינדקסים שונים הכוללים ידיעת קרוא וכתוב וחשבון, השקעה חבתית ביחס לתל"ג, רמת פשיעה, איכות המים, אוכלוסית צפרי בר, וכמובן התל"ג עצמו. שיטה שניה מודדת מימדים שונים של איכות-חיים סוביקטיבית כמו סיפוק, אושר או השגת מטרות, המספקים שיקוף "פסיכולוגי" בזמן של 'מצב הרוח'.שיטה שלישית באה לאזן ולשקלל מדדים כלכליים כמו תל"ג או רמת צריכה, יחד עם הוצאות ומחיר חברתי וסביבתי-אקולוגי. במשך 20 השנה האחרונות הוצעו ונוסו שיטות שונות לכמת מדדים מהסוג השלישי, כמו מדד נורדהאוס וטובין לרווחה כלכלית, ומודל ה MDP הוא נסיון נוסף המותאם לבריטניה הגדולה. שלושת נקודות המפתח של מדד הMDP הן: (1) כלכלה - עושר אמיתי משמעו רווחה. (2) סביבה - סגנון חיים צריך להיות כזה שניתן לקיים אותו (3) חברה - קהיליות זקוקות לכוח והשפעה. חלק מהמדדים הנכללים בכל סעיף של מדד MDP: 1) כלכלה - רמת צריכה, ערך שרותים מעבודה מקומית, צמיחת הון, הוצאה צבורית על חינוך ובריאות. 2) חברתי - השפעת חלוקת הכנסות על חוסר שוויון, מחיר פשיעה, מחיר רמת רעש. 3) סביבה - מחיר שליטה בזיהום , שיערון מחיר שינויים אקלימיים. 4) שימוש מושכל במשאבי טבע - אבדן שמורות טבע, כליון משאבי טבע סופיים. את המסמך אפשר לקרוא כאן (מקווה שעניתי ולא גרמתי עוול מיותר למקור). |
|
||||
|
||||
קצת קשה להגיד משהו על זה. הייתי מעדיף לקרוא ביקורות יותר "אובייקטיביות" הבוחנות את הרציונל שמאחורי החישוב. מרפרוף על המסמך בולט שהוכנסו בו דברים היכולים לייצג את תפיסת עולמו. למשל, הוצאה ציבורית מול הוצאה פרטית על בריאות וחינוך - האם ישנה הסכמה גורפת שהוצאה ציבורית זה "טוב" והוצאה פרטית זה "רע"? הסעיף Value of services from domestic labour לא ברור אבל נשמע לי חשוד. גם שינוי אקלימי ודילדול האוזון נשמעים חשודים בהתחשב שהם "עובדות" שנויות במחלוקת. כמה השמטות תמוהות: איכות שרותי הבריאות (במובנים של סיכוי להחלמה), תוחלת החיים, מוות של תינוקות וכו. יש לי חשד שאם אלו היו מוכנסים, הגרף היה נראה אחרת. |
|
||||
|
||||
החור באוזון שנוי במחלוקת? או שאתה מתכוון לכך שיש עוד כמה מדענים שאינם משוכנעים בחלקם של ה CFC's בהיווצרותו? |
|
||||
|
||||
החור הוא כמובן עובדה. למיטב ידיעתי יש מחלוקת באשר לתפקיד האדם ביצירתו . בכל מקרה, הכנסת הנתון הזה היא מעט מוזרה. בעוד שאת האוויר ואת המיים של הבריטים מזהמים הבריטים, קשה לטעון שהשינוי האקלימי ממנו סובלת, כביכול, בריטניה הוא מעשה ידי הבריטים לבדם או שאפשר לבודד את ההשפעה הבריטית עליו. |
|
||||
|
||||
אתה טועה - אין כל מחלוקת על כך שהחור נוצר בשל פליטת CFC, בשילוב עם התנאים האטמוספריים המיוחדים מעל הקטבים. יתכן שאתה מתבלבל עם המחלוקת לגבי השפעת הפליטה של גזי חממה (עקב פעילות אנושית) על עליית הטמפרטורה. |
|
||||
|
||||
ייתכן שאני לא מעודכן. לפני כמה שנים ראיתי תוכנית טלוויזיה בה הועלו התיאוריות השונות לגבי התופעה. דומני שאחת מהן הייתה שמדובר בתופעה מחזורית שאין לה קשר עם מעשי בני האדם. החור גדל וקטן במחזורים של עשרות או מאות שנים. |
|
||||
|
||||
יתכן. אבל בהתחשב בכך שהחור באוזון *התגלה* עקב החשד ש-CFC פוגע באוזון, קשה לי להאמין שהתאוריה הזו היתה בחזקת "שנויה במחלוקת" (ביחס לתאוריות אחרות). במקרה הגרוע ביותר היא לא היתה מוסברת עד הסוף. |
|
||||
|
||||
במדד הזה יש יותר חורים מגבינה. 1. קודם כל הוא כולל המון מדדים שבכלל לא תלוים בבריטניה כמו החור באוזון או שינויים אקלימיים. במדדים שכן תלויים בבריטניה כמו זיהום מים או אוויר יש דווקא שיפור גדול. 2. הוא מחשב כגורם שלילי אלמנטים כמו תאונות דרכים ועלויות תעבורה בלי לאמוד כגורם חיובי, לדוגמה, את היכולת להגיע ממקום למקום בצורה יעילה ומהירה. 3. הוא מכניס אלמנטים שאינם מוסכמים בהכרח. לדוגמה הוא מכניס "שבירת משפחות" ו"אובדן אדמה חקלאית" למרות שמעבר מחקלאות לעיסוקים אחרים או ירידה בחשיבות המשפחה לטובת הגשמה אישית נחשבים לדברים חיוביים בעיני הרבה אחרים. 4. הוא מכניס חישובים שאין עליהם בקרה טובה. לדוגמה הכנסת "פשע" כגורם שלילי בלי התייחסות לסעיפים ספציפיים של פשיעה. לדוגמה, יש הרבה פשעים שבשנת 1950 לא היו פשעים לפי ספר החוקים והיום נחשבים לפשעים. 5. הוא מחשב כל מיני דברים כמה, כך שהמדד נסחב כלפי מטה. לדוגמה, הוא מחשב זיהום אוויר ועלות המלחמה בזיהום אוויר כעלות ומוריד את עלות המלחמה פעם נוספת במסגרת הוצאה "דפנסיבית" של צרכנים. כלומר, אם יש זיהום אוויר ואתה קונה מטהר אוויר הוא מחשב את זה כשלושה סעיפי הורדה בו זמנית: גם הזיהום, גם עלות המטהר (כמלחמה בזיהום) וגם הפחתת עלות המטהר מסך כל הוצאותיך (כהוצאה "דפנסיבית"). |
|
||||
|
||||
"כותב המאמר לא כתב מלה אחת על יתרונות הסוציאליזם לעומת כלכלת השוק החופשית", מכיוון שכותב המאמר אינו סוציאליסט במובן הפשוט של המילה. כלכלת השוק נעה על הסקאלה בין ליברלזים (ימין כלכלי) וסוציאליזם (שמאל כלכלי). כותב המאמר מצביע על חסרונה של אופציה כלכלית סוציאליסטית, או ליתר דיוק העלמותו של השמאל הכלכלי/חברתי, כתופעה שלילית. בנוסף, אני לא "מתיחס לאידיאולוגיה הסוציאל דמוקרטית ככלי שבעזרתו יכולה מפלגת העבודה לחזור לשלטון". מכיוון שלעניות דעתי, ולעניות דעתם של עוד לא מעט אנשים, חסרה האופציה של שמאל כלכלי/חברתי, נסיתי לנתח את האפשרויות מתי כוח פוליטי כזה יווצר. האופציה הראשונה היא הקמת כוח פוליטי חדש (לא פיזיבילי). האופציה השניה היתה שמר"צ תתמקד באג'נדה החברתית (ביילין נבחר) ורק האופציה השלישית מדברת על מפלגת העבודה. באופן אישי, אני לא מאמין שמפלגת העבודה תעשה את הצעד הזה, כי בתכל'ס היא שכחה מה זה שמאל כלכלי/חברתי. לגבי נושא האליטות, אני חושב שהדברים מגוכחים ונגועים בפופוליזם (מבית מדרשו של נתניהו. אההם...). |
|
||||
|
||||
אם כבר, אז מגוחכים (ולא מגוכחים), ומבית מדרשו של אורוול (ולא נתניהו), כפי שאכן כתבתי בהודעתי הראשונה. עוד דבר: כלכלת שוק אינה נעה בין ליברליזם לסוציאליזם. כלכלת השוק החופשי נמצאת בקוטב השני של הכלכלה הסוציאליסטית. לעצם העניין, נמק מדוע הטענה המרכזית שלי, לפיה בישראל האידיאולוגיה היא כלי ולא מטרה, היא מגוחכת. כמו כן, אודה לך אם תפרט את יתרונותיו של הסוציאליזם כתורה כלכלית על פני השוק החופשי, פירוט שחסר מאוד במאמר. |
|
||||
|
||||
חסרים לי כמה פרטים חשובים בנוגע להתקפה על השינויים הכלכליים שנתניהו מוביל, בעיקר לגבי הקצבאות שאמהות במשפחות חד הוריות היו זכאיות להן. נדמה לי שקראתי איפשהו שהקיצבאות היו מספיק לא-קטנות כך שאיפשרו לאם במשפחה חד הורית לא לעבוד במשך 7 או 8 שנים לאחר הלידה, דבר שמוציא אותה באופן בלתי הפיך משוק העבודה. יש למישהו פרטים נוספים? |
|
||||
|
||||
מהי "מדיניות סוציאל דמוקרטית" ? זה לא ברור לי כמו כן מה היה המצע הכלכלי/שמאלי הברור של רבין ב92' ? נראה גם שהכותב מניח שקיימת בחירה בין כמה אפשרויות של מדיניות כלכלית בעוד שלי נראה שהבחירה היא בין מדיניות טובה שמובילה לשגשוג כלכלי ומדיניות גרועה שמובילה לפשיטת רגל |
|
||||
|
||||
א. אמרת "במדינות אחרות רבות (ויש שיאמרו: בכל מדינה נורמלית), מדיניות נתניהו היתה מעוררת התנגדות משמעותית. די להיזכר בהפגנות ההמוניות בתקופת התאצ'ריזם בבריטניה, או בחסימת כבישי אירופה לאחר העלאת מחירי הדלק למובילים." יש לי הסבר פשוט ל"אנומליה" הזאת. כנראה שאנשים פשוט מסכימים עם ביבי שכלכלה חופשית עדיפה. ייתכן שדעתם זו מתחזקת לאור הכרותם הבלתי אמצעית עם השיפור הניכר באיכות חייהם שהושג כתוצאה מרפורמות קפיטליסטיות בתחומים מסויימים (כמו תקשורת או פיקוח על מטבע זר למשל). יתכן גם שחלק מהאנשים יודעים שהרפורמות שתאצ'ר הובילה חילצו את בריטניה ממשבר חמור ביותר והובילו, בסופו של דבר, ליותר רווחה לאזרחי בריטניה. ואולי, באמת אולי, הישראלים מבינים שאם רוצים לחיות ברמת חיים "אמריקאית" כדאי לאמץ את השיטות ה"אמריקאיות" שאיפשרו אותה במקור. אינני טוען שזהו ההסבר בהכרח אבל מעניין לציין שכזה הסבר לא עלה על דעתך. דומה שלדידך אין כאן בחירה בין שיטות שונות להשגת אותה מטרה (נגיד - רווחה לכלל האזרחים) אלא בחירה בין טוב לרע. כאשר טיבם של אלו ברור ומוסכם על כולם. ב. המפה הפוליטית שציירת (שמאל ימין מדיני מול שמאל ימין כלכלי) שגויה לחלוטין. אין אף מפלגה בישראל שראויה לחרוג מעל הקו של מרכז כלכלי. שינוי, המהווה, בקושי רב סמן הימני, היא לכל היותר מפלגת מרכז (קרי - אין איזון בין הקומוניזם של חד"ש לבין מפלגה קפיטליסטית באמת). כל המפלגות צריכות להיות יותר למטה. ש"ס בוודאי איננה מפלגת ימין כלכלי, לאור תמיכתה בקצבאות. לא ברור למה שמת אותה איפה ששמת אבל נדמה שאתה בעיקר מפעיל כאן דעה קדומה ולא ניתוח אמיתי של עמדותיה. כנ"ל לגבי המפד"ל. שאר המפלגות (כולל האיחוד הלאומי) הן מפלגות "הדרך השלישית" פחות או יותר. |
|
||||
|
||||
לגבי ב', אני חושב שלפחות עבור חלק מהמפה הפוליטית בישראל, הטרמינולוגיה הזאת שגויה - ש"ס היא לא מפלגה סוציאליסטית ולא מפלגה קפיטליסטית. הם מפלגה סקטוריאלית. הם לא רוצים צדק חברתי, והם לא רוצים שוק חופשי. הם רוצים להעביר כסף לקבוצה שלהם. אותו הדבר נכון לגבי חלק גדול מהמפלגות - כולל ה"אידיאולוגיות" (מפד"ל, האיחוד הלאומי (מתנחלים), ערביות). אני חושב שהיחידות שאפשר להגדיר על המימד הזה הן שינוי (יחסית ימין), ליכוד (טווח רחב למדי משמאל ועד ימין מתון), עבודה (מרכז, בעיקר), מרצ (שמאל), עם אחד (שמאל) וחד"ש (שמאל קיצוני). בשביל להציב את היתר יש להוסיף ציר Z כלשהו. |
|
||||
|
||||
למה שינוי ("מעמד הביניים" בעיני עצמה, "הבורגנות המפוטמת" ושאר כינויים לא יפים בפי המקטרגים) לא נחשבת מפלגה סקטוריאלית? כנ"ל עם אחד. |
|
||||
|
||||
כי הן מייצגות סקטורים כלכליים. אתה לא יכול להגיד שמפלגה שכל מהותה הוא ייצוג של סקטור כלכלי אינה בעלת עמדות כלכליות. זאת לעומת מי שמייצג סקטור אתני (ש''ס, מפלגות רוסיות) או לאומי (ערביות), גיאוגרפי (האיחוד הלאומי, שבמידה רבה מייצגת את ציבור המתנחלים) או דתי (מפד''ל, אגודה וש''ס). |
|
||||
|
||||
חילוניות איננה מאפיין כלכלי. האם שינוי מייצגת גם חרדי מהמעמד הבינוני התומך במדיניות כלכלית ליברלית? |
|
||||
|
||||
שינוי אינה מבקשת להעביר כספים לציבור החילוני. מובן שיש לה עוד במצע שלה חוץ מעניינים כלכליים, אבל מבחינה כלכלית יש לה מצע ברור. מה שלא נכון לגבי המפלגות שמניתי. |
|
||||
|
||||
שינוי ועוד איך מבקשת להעביר כספים לציבור החילוני. הם אפילו התגאו בכך שהם הסכימו להעביר את התקציב האחרון רק תמורת העברת כספים למוסדות תרבות חילוניים. הם גם בעד הפחתת מסים למעמד הביניים. שינוי הינה מפלגה סקטוריאלית במודע ובגאווה (סקטור מעמד הביניים החילוני) גם מפלגות אחרות הן סקטוריאליות: מפלגת העבודה מיצגת את את אצולת הקרקעות ואצולת הממון - ראה חוק גל שמעביר מילארדי שקלים לאצולת הקרקעות מהקופה הציבורית. המפד"ל מייצגת את המעמד הבינוני הדתי לאומי, ודואגת לסיפוק צרכיו החמריים (משרד השיכון והחינוך הממ"ד) עם אחד מייצגת את הועדים הגדולים של המונופולים הציבוריים (ח"ח, תע"ש וכו') ודואגת לאינטרסים שלו. וכן הלאה וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
אהלן אידנ. אתה כמובן צודק.כל המפלגות בישראל הן סקטוריאליות.מתוך ה-וכן הלאה וכן הלאה בוא נוסיף את הליכוד.מפלגה המייצגת את אחוות הרועים הלאומיים,ודואגת לצרכיו.תפקידים אמיתיים ומדושנים,גם תפקידים פיקטיביים ומדושנים,סיגארים,וולוויים,מנתחי פה ולסת,איזה איים פה ושם,ובעיקר עדר קבוע של אהבלים. |
|
||||
|
||||
אכן הליכוד נמצא היום בתהליך של הפיכה למפלגת ''האליטות החדשות'' - אם פעם אצולת הממון זיהתה את מפא''י כמפלגת שלטון שכדאי להצמד אליה, היום יש תנועה שלהם, ושל המתעשרים החדשים, אל עבר הליכוד. כך ניתן לראות קשרי הון-שלטון אצל תעשיינים כמוזי ורטהיים, קבלנים כדודי אפל ואנשי עסקים כרן פקר, אשר פעם ביססו מעמדם על קשרים עם מפלגת העבודה או ש''ס, אך היום מטילים יהבם על אישים בליכוד. אני חושב ששרון ובניו בע''מ (''בנים אובדים'' של האצולה הקרקעית) מובילים את התהליך הזה. ואם יורשה לי להתנבא, דעתי היא שאם התהליך לא ייעצר, סופו יהיה באיחוד בין מפלגת העבודה לליכוד (או לפחות לחלק השרוניסטי בו). נ.ב. אתה הראשון שפענח נכון את הכינוי שבחרתי. שאפו. |
|
||||
|
||||
תסביר גם לנו את הכינוי? |
|
||||
|
||||
האם חוק גל מעביר "מיליארדי שקלים" ל"אצולת הקרקעות" מ"הקופה הציבורית"? כל אחד מן הביטויים במרכאות שנוי במחלוקת, לפחות על ידי. אני חושש כי זהו אחד מן הביטויים שהפך מיתוס ללא סימוכין אמיתי. כמו אישור הסכם אוסלו בזכות מיצובישי (זה היה "אוסלו 2". אוסלו המקורי אושר ברוב קולות ללא כלנתריזם-לכאורה), או כמו "הג'וקים המסוממים בבקבוק" של רפאל איתן ז"ל (מאמר שנכתב השבוע טוען כי בדיקת הציטוט המקורי מוכיחה שהנאמר היה על המתנחלים ולא על הערבים!). חיפוש קצר ב"גוגל" לא העלה מידע קוהרנטי ולכן לא אתייחס כרגע לחוק כלשונו. רק אומר שקיימים אנשים שטוענים כי ייחוס ההנאה מהחוק לקיבוצים ולמושבים הוא תמימות במקרה הטוב, מסך עשן במקרה הפחות טוב, והסתה פופוליסטית במקרה הרע. לפי דעה זו, יותר משפתר החוק את בעיותיהם של הקיבוצים, הוא פתר את בעיותיהם של הבנקים. לא אצולת הקרקעות אלא אולי אצולת הממון. וגם זה שנוי במחלוקת כאשר נזכרים כי המדינה היא בעליהם של רוב הבנקים. האם כסף הועבר פה (מה"קופה הציבורית") או אישור מסויים להפשרת קרקעות? אם כן אז הועברה קרקע מ"אצולת הקרקעות" אל המדינה וממנה לכיס אחר של המדינה. ועדיין האשמים העיקריים הם אנשי אותה "אצולה" שחיים בצניעות ואולי אף בעוני (ראה כתבות שפורסמו לאחרונה על כך שאותו דור מייסדים חסר פנסיה ותלוי בחסדי הקיבוצים). אשמח לשמוע ממישהו שמכיר את חוק גל ואת השלכותיו ויוכל להטיל מעט אור על הסוגיה. עד אז אסתפק במה שקראתי וזכור לי. |
|
||||
|
||||
אולי הוא אמר את זה גם על המתנחלים, אבל במו אזני1 שמעתי אותו אומר זאת על הערבים. אלא שהאמירה ששמעתי לא טענה עליהם שהם ג'וקים מסוממים אלא שהם יסתובבו *כמו* ג'וקים מסוממים בבקבוק. דימוי לא מאד חביב, ובאמת לא נודפת ממנו אהבת האדם (באשר הוא אדם) או הג'וק (באשר הוא ג'וק), אבל גם לא האמירה הסופר-גזענית שעשו ממנו אח"כ. אגב, מישהו ראה פעם ג'וקים מסוממים בבקבוק? בשביל מה זה טוב? ____________ 1- עם הדיסכלייזמר הרגיל על הזכרון המתעתע שלי. גם השמיעה שלי לא משהו. |
|
||||
|
||||
אחד מחברי ילדותי נהג לאסוף חרקים. הוא היה הורג אותם באופן "הומאני" כפי שיתואר להלן, ואז משפד אותם על לוח קלקר, עם פתקית קטנה עם תאריך המציאה, המיקום, והגדרה טנטטיבית של החרק. ההרג נעשה ב"מרעלה"- צנצנת זכוכית עם רעל ( בדרך כלל כדורי נפטלין, אבל גם בד ספוג באתר ). אני לא בטוח שהג'וקים ממש "הסתובבו" שם, אבל היו שם פרפורים ותנועות מבולבלות. נכון נהניתם לקרוא את התגובה הזאת? תמיד שמח לעזור. נ.ב. פתאום נזכרתי שערן התוודה פעם שאימו היא אנטמולוגית, אולי הוא יכול להוסיף פרטים. |
|
||||
|
||||
אנטמולוגית הבית מוסרת שחסרים פרטים בשאלה, ושהיא לא ממש בקיאה במערכת הנשימה של חרקים (היא בכלל מתעסקת יותר עם חילופי גזים בביצים של זוחלים ועופות, בפעם האחרונה שבדקתי), אבל הצלחתי להסיק ממנה שיש אפשרות שג'וק מסומם בבקבוק ינשום יוריד תא רמת החמצן ויגיע לרמה גבוהה מדי של CO2, או שהוא קודם ימות מרעב, תלוי בגודל הבקבוק. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את העברית: "ינשום יוריד"? אנטמולוג זה לא חוקר חרקים? מה קשור זוחלים ועופות? יש דבר כזה שקוראים לו מרעלה. על פי הכתוב כאן, ממליצים להשתמש בלקה לציפורניים כחומר הפעיל. |
|
||||
|
||||
אה. חשבתי שהתכוונת לשאלה ''מה יקרה לג'וק בבקבוק''. אני אברר בקשר לשימור חרקים ואחזור אליך עם תשובה. |
|
||||
|
||||
משיחה חטופה עם חובב פרפרים הבנתי שהבעיה עם פרפרים היא הכנפיים שנאכלות על ידי יצורים מסויימים, ועל כן הדרך הטובה ביותר לשמר את הפרפר בשלמותו היא להרגו בציאניד, כמובן שיש בעיה להשיג ציאניד בארץ, אבל במדינות אחרות אפשר לקנותו בקלות יתרה. לאותו אדם יש אוסף של אלפי פרפרים, אשר נשמרים במצב מעולה כעדות ליעילות השיטה. |
|
||||
|
||||
החבר הנ"ל שלי ( ט.ש. צור קשר!) היה שם נפטלין בתוך הקופסאות עם הפרפרים. אני כבר לא זוכר האם הכנפיים נאכלו. ציאניד בטח לא היה שם. |
|
||||
|
||||
ולי לא נותר אלא לאחל לאותו אדם חביב, שירעילו אותו בציאניד, ישפדו אותו עם סיכה, וישימו תחתיו פתקית ''הומו ספיאנס''. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אתה יכול לפרט בנוגע ל"קומוניזם של חד"ש"? אני יודע שיש לחד"ש שורשים היסטוריים קומוניסטיים, אבל האם זה מתבטא במשהו בשנים האחרונות? אני מודה שלא בדקתי במצע (כי אני לא מייחס לו שום חשיבות), אבל פרט לכך אפילו ברטוריקה שלה אני כבר לא מוצא קומוניזם. רק התנגדות לקיצוצים בקצבאות שונות, שזה "סתם" שמאל חברתי ישראלי מקובל. במילים אחרות, אני לא בטוח שחד"ש שמאלנית-כלכלית יותר מששינוי ימנית-כלכלית. |
|
||||
|
||||
חד"ש מוגדרת באתר שלה ככה: "החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון, המפלגה הקומוניסטית הישראלית וחוגי ציבור יהודים וערבים." באתר (http://www.hadash.org.il/pirsum.html) יש הפניות לאתר מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית), לאתר בנק"י, ל"זו הדרך" שזה המגזין שלה. לפחות לפי האתר של חד"ש זו המפלגה הקומוניסטית שמאוגדת ב"חזית עממית" עם מפלגות ערביות שאינן בהכרח קומוניסטיות על בסיס "מצע מינימלי" (כפי שזה מוגדר בדו"ח הועד המרכזי לוועידה ה-24 של מק"י). |
|
||||
|
||||
שינוי (היתה) ימנית כלכלית. זכור לטוב פורז, איש טוב לב שכמותו, שהבהיר ש''מי שרוצה טבע, שיראה בטלויזיה, או שיסע לחו''ל''. |
|
||||
|
||||
כלכלה חופשית בברור עדיפה על כלכלה לא חופשית. זה לא סותר שום דבר ממה שאמרתי. השאלה אם קפיטליזם דורסני עדיף על מדיניות סוציאלית יותר. השאלה היא האם בארצינו צריכה להיות בחירה כזוף והאם יש בחירה כזו. וכהערת אגב, רוב האמריקאים לא חיים ברמת החיים האמריקאית המשודרת לך מהוליווד (היתה איזו תגובה באייל לגבי אורח החיים האמריקאי האמיתי, אבל אני לא מוצא אותה). לגבי ב', אני שמח שאתה חושב שהמפה שציירתי שגוייה. אני מבין שמבחינתך, צריך להוריד את כל המפה כמה סנטימטרים מטה. אז בוא לא נתדיין היכן קו האמצע צריך לעבור, אלא על מיקום המפלגות אחת לעומת השניה. ש"ס והמפד"ל, שתיהן מחזיקות באידיאולוגיה חברתית יותר, ולכן מקמתי אותן מתחת לליכוד. ש"ס היא אכן מפלגה סקטוריאלית, ולכן היא לא ממש שמאל כלכלי (הסמן השמאלי/כלכלי שלה, דוד טל, עבר מש"ס לעם אחד). האיחוד הלאומי בכלל לא הדרך השלישית. ליברמן תומך בכלכלת נתניהו ומכל בחינה הוא ימין כלכלי לפחות כמו הליכוד. |
|
||||
|
||||
"כלכלה חופשית בברור עדיפה על כלכלה לא חופשית. זה לא סותר שום דבר ממה שאמרתי. השאלה אם קפיטליזם דורסני עדיף על מדיניות סוציאלית יותר. השאלה היא האם בארצינו צריכה להיות בחירה כזוף והאם יש בחירה כזו." עדיף קפיטליזם. הדורסניות זו המצאה שלך1. הבעיה עם המדיניות ה"סוציאלית יותר" היא ש א. היא דורסנית הרבה יותר ב. איננה עובדת (ראה שוודיה, ראה ישראל, ראה הודו וכו.) ועל ידי כך מביאה לעוד אומללות, עוד עוני. קצת מוזר לטעון שאין בחירה (מהכיוון של סוציאליזם) כמה קפיטליסטים יושבים בכנסת? לי נראה שאפשר לספור אותם על יד אחת. "וכהערת אגב, רוב האמריקאים לא חיים ברמת החיים האמריקאית המשודרת לך מהוליווד" באמת? ואני חשבתי שכולם גרים בבתים מפוארים עם 3 מכוניות בגרג'... דומני שרמת החיים בארה"ב, למרות הכל, עדיין גבוהה באופן משמעותי מבישראל או כמעט כל מדינה אחרת. זאת בדיוק הסיבה שאנשים מהגרים אל ארה"ב ולא ממנה. לגבי ב'. אני תומך בדעתו של דובי (נדמה לי) שהציע להוסיף את ציר הZ. אם מתעקשים על קטבים של ימין שמאל אז תאלץ יש לך בעיה משום שכל המפלגות הסקטוריאליות בוודאי לא נמצאות בימין (המנוגד בעקרון לסקטוריאליות) מהצד השני קשה הרבה יותר למצוא ניגודים בין אידאולוגיות השמאל (הכלכלי) ובין "האידאולוגיות" הסקטוריאליות. מכאן שעל דרך האילימינציה, כולן בשמאל. 1 יותר נכון קלישאה |
|
||||
|
||||
ליברמן אכן מייצג ימין כלכלי (והוא הוכיח זאת גם בעת כהונתו כשר התשתיות), אולם איני בטוח ששאר חברי האיחוד הלאומי שותפים לדעותיו בנושא זה. |
|
||||
|
||||
איך שאתה מתאר את זה, לכל אורך השנים העבודה היוותה אלטרנטיבה סוציאליסטית ללכוד הקפיטליסטי. בפועל, השלד של מפלגת העבודה תמך בשוק חופשי כבר החל מהקמת המדינה. סוציאליסט אמיתי, לא היה שולח את העליה החמישית אל הנגב, בזמן שאנשי העליות הקודמות לוקחות נתח במדינה שהוקמה. סוציאליסט אמיתי היה מנהיג חוק חינוך חובה, וחוק יסוד זכויות חברתיות החל מהקמתה כחלק מחוקי היסוד של המדינה. מדינה סוציאליסטית הייתה כוללת הפרדת דת ומדינה מהקמתה. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין מה שאתה מזכיר לבין "מפלגה סוציאליסטית אמיתית"? מפא"י\המערך לא היתה מפלגה סוציאליסטית, אלא סוציאל-דמוקרטית. משמאלה היתה מפ"ם ובתקופות מסויימות: אחדות העבודה. חוק חינוך חובה חינם קיים בארץ להלכה. בעבר זה היה גם יותר למעשה. אולם עם השנים הושחלו כל מיני תשלומים שעל ההורים לשלם. "העליה החמישית" היא זו שהגיעה בסוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים. חלק גדול מהם הגיעו מגרמניה עקב הרעת המצב הכלכלי. אבל אם אתה מתייחס לעליית שנות החמישים: רובה הגדול נקלט היטב ללא בעיות. חלק מאילו שלא נקלטו היטב זועקים כיום מרה ומאשימים את כל העולם חוץ מאת עצמם. בקשר להפרדת הדת מהמדינה: איפה זה קשור לשמאל כלכלי? |
|
||||
|
||||
מפא''י החלה את דרכה כמפלגה סוציאליסטית, אך עד מהרה נשארה רק הרטוריקה הסוציאליסטית כחיפוי לדאגה ל''אנשי שלומנו''. בתחילת שנות התשעים, כאשר הסוציאליזם איבד מזוהרו בעקבות כניעת ''עולם המהפכה'' למערב, נוצר צורך למצוא אידיאולוגיה חדשה שתתרץ את קיום מפלגת העבודה. לשם כך נמצא פתרון בדמות ''תהליך השלום''. כשגם זוהרו הועם, בעקבות מלחמת אוסלו שנכפתה עלינו, ובהעדר אידיאולוגיה אלטרנטיבית שתאפשר למשוך לצידו את המוני העם, מנסה השמאל לחזור לאידיאולוגיה הישנה הסוציאליסטית - ועל רקע זה יש להבין את המאמר שלעיל. מדהים איך בכל המאמר אין מלה אחת חיובית על האידיאה הסוציאליסטית כאידיאל, אלא רק על האפשרות של שימוש באידאה זו למשוך מצביעים. עוד יותר מדהים שזה נעשה בראש חוצות וללא בושה. |
|
||||
|
||||
אמממ... אתה מודע לזה שיש עוד מקומות בעולם עם מפלגות עבודה, וחלקן אפילו עושות חיל? נכון, רובן עברו למה שמכונה "הדרך השלישית" (בלייר עומד בראש המחנה הזה), אבל בכל מקרה - אין שום בסיס לטענה שלך כאילו מפלגת העבודה הישראלית עמדה לבדה בעולם מול הצורך "למצוא אידיאולוגיה חדשה שתתרץ את" קיומה. |
|
||||
|
||||
אתה חוטא שוב ושוב באי הבנה של דבריי. אני מתחיל לחשוד שזה בכוונת מכוון - אתה שם בפי דברים שלא אמרתי. האם טענתי ש"מפלגת העבודה הישראלית עמדה *לבדה בעולם* מול הצורך למצוא אידיאולוגיה חדשה"?! טענתי היא שמפלגת העבודה הישראלית עמדה מול הצורך למצוא אידיאולוגיה חדשה במקום הסוציאליזם בתחילת שנות ה90, ובחרה ב"תהליך השלום". כשזה התפוצץ בפניה ובפני כולנו בנהרות של דם בשנת 2000, היא נאלצה למצוא אידיאולוגיה חדשה למכור. (היה נסיון כזה עם גדר ההפרדה אך הוא נכשל עם אימוצה ע"י הליכוד) אחת החלופות (שמובאת במאמר הפותח) היא לחזור לסוציאליזם. לצערי אין במאמר מלה אחת על הסוציאליזם כאידיאולוגיה, או על יתרונותיו כדרך כלכלית (שאז היה יכול להפתח דיון על עצם העניין), אלא רק התיחסות אליו ככלי שבעזרתו מחנה השמאל (במקרה הזה מרצ/יחד) יכול לחזור לשלטון, בצורה חסרת בושה שמזכירה את אותו אחד שמשתין מהמקפצה. |
|
||||
|
||||
מדוע, לשיטתך, לא בחרה מפלגת העבודה ב"דרך השלישית" שאפיינה את מרבית מפלגות העבודה בעולם המערבי במהלך שנות ה-90? אני טוען שזה בדיוק מה שהיא עשתה, ולא, כמו שאתה טוען "בחרה בתהליך השלום" כתחליף לאידיאולוגיה. תהליך השלום הוא חלק מאידיאולוגיה כוללת. |
|
||||
|
||||
תגיד לי, אתה עושה זאת בכוונה? אני טענתי שתהליך השלום הוא תחליף לאידיאולוגיה?! טענתי שבמקום האידיאולוגיה הסוציאליסטית, אימצה מפלגת העבודה את האידיאולוגיה של "תהליך השלום", והמהדרים (אירוני-מוס) יטענו שמדובר ברטוריקות ולא באידיאולוגיות. ואם בכך עסקינן, חלק מאיזו אידיאולוגיה כוללת מהווה "תהליך השלום"? |
|
||||
|
||||
חוץ מהסיבות שהוזכרו יש לזכור את השחיתות והקשר בין ההון לשלטון אלה גורמים נגד כל סוג של סולידריות חברתית- חוץ ממשכנתא- השחיתות היא הכח המניע להנחות לעשירים שקונים נכסים מהמדינה והיא המניע להשתקת הפן החברתי |
|
||||
|
||||
איילמוני שלום. יש לך אצבע מורה ישרה שמאחוריה לב אמיץ.ראה תגובתי משעה קודמת.השחיתות קורוזיבית היא.לגמרי,לא ניתן יהיה להכריתה.יש אפשרות לצמצמה דראסטית.אבל אף אחד לא רוצה או לא יכול בגלל שיטת הממשל הנהוגה בארצנו.יישר כח. |
|
||||
|
||||
בין חתירה לתהליך מדיני לטיפול בפער החברתי. העניין הוא אכן בסדר העדיפויות. לענין התהליך המדיני, אפשר לפסול אותו כלא ריאלי או לא רלוונטי, אבל זוהי פשוט התעלמות משכיננו ונסיון לעקוף אותם דרך שיחות עם האמריקאים בשילוב עטיפת המדינה בגדר. ממש כמו בימי גולדה. לענין הפער החברתי, אי אפשר להתעלם מכך שחלק גדול ממנו נגרם כתוצאה מהשקאה עצומה ובלתי נפסקת או יורדת בעוצמתה בעתיד הנראה לעין בהתנחלויות. הגזילה של אדמות מהפלסטינים מביאה גם לחוסר הקצבת כספים לשכבות החלשות. ההידרדרות המדינית של מדינת ישראל מביאה גם לקריסה כלכלית. וכל עוד נמשכת המלחמה האוילית והמיותרת, גם לא מתיחסים לבעיות המהותיות והפנימיות בתוך ישראל. נושא ויקי קנפו עלה לכותרות אך ורק בזכות ההודנא. מפלגה אחראית צריכה להרים את כל הדגלים ולא להסתפק בדגל אחד בלבד תוך כדי פסילת האחר. לכן הטענה שהעיסוק המדיני לא רלבנטי אינה לעניין. נהפוך הוא, גישה כוחנית ואנטי-חברתית כרוכות אחת בשנייה ממש כמו גישה מתונה וחברתית. הדוגמא לראשונה היא מימשל בוש המסתבך במלחמה לא מוצדקת ובביתו מבטל את ההישגים החברתיים של מימשל קלינטון. הדוגמא לשנייה היא תקופת רבין שבה גם הוכרה לראשונה זכותם הלאומית של הפלסטינים וגם נעשתה עזרה לעיירות הפיתוח. |
|
||||
|
||||
ההשקעה ביישובים מעבר לקו הירוק היוותה סגירת הפערים, שכן היא איפשרה לזוגות צעירים להשיג דירה משלהם, אפילו אם הם לא חברי קיבוץ או שייכים למעמד העליון. מאז תחילת תהליך אוסלו נסגרה האופציה הזו בפני רבים מהמעמד הבינוני והנמוך, ועקב כך גרמה גם לעלייה ניכרת במחירי הדיור. מי שהרויח מזה הם בעלי הקרקעות הגדולים כמו הקיבוצים (בעיקר במרכז הארץ). |
|
||||
|
||||
את אותם ישובים הי אפשר להקים בקו הירוק, עם אותן הטבות. הבחירה במיקומם הייתה בעלת מטרה פוליטית מתועבת. |
|
||||
|
||||
אבל איך זה קשור לטיעון הקודם שלך, של "הגזילה של אדמות מהפלסטינים מביאה גם לחוסר הקצבת כספים לשכבות החלשות."? עכשיו אתה לא מתלונן על אספקטים כלכליים של ההתנחלות, אלא אספקטים פוליטיים (ועוד "מתועבים"). |
|
||||
|
||||
הוקמו גם הוקמו - בגליל (כרמיאל לדוגמה) ובנגב (ערד לדוגמה). הבעיה היא שהגליל והנגב רחוקים ממקורות התעסוקה במרכז הארץ. מגורים ביו''ש (''חמש דקות מכפר סבא'') אפשרו לזוגות צעירים להשיג דירה משלהם, ובמקביל להשתכר בכבוד. זה מה שכל כך הפריע לאליטות הישנות, וזה גם מה שכל כך מתועב בעינהן (ובכך שהכנסת מלה זו לדיון, חשפת את פרצופך האמיתי והמכוער - גם אתה חלק מהאליטה הישנה שמנסה למנוע מהמעמד הבינוני להרים ראש). אחת ממטרות הסכמי אוסלו היתה למנוע את האפשרות הנ''ל ממי שאינו חלק מהאליטה, ע''י הפיכת חייהם של המתנחלים לבלתי נסבלים מבחינה בטחונית, וע''י כך הרתעה נגד קניית דירה מעבר לקו הירוק. |
|
||||
|
||||
המושג "סוציאל דמוקרטי" הוא מושג שמחזיקים בו אנשים שמוצאם לפחות מן האליטה, זו הסוציאליסטית לשעבר שחלק מסויים מאנשיה מאמין או נותרו לו ניצוצות של אמונה בסוציאליזם, משהו שהוא ינק בתנועה, בבית הספר או מהזכרונות של סבתא/סבא. באופן כללי, רוב אלה שאי פעם הגישה המכתיבה הפוליטית שלהם אמרה משהו על כיוון סוציאליסטי, אין בפועל הרבה משותף בינם לבין סוציאליזם. חלקים גדולים ממפלגת העבודה, מרצ/יחד בעיקר בהנהגתו של יוסי ביילין, שינוי וביבי - מצויים כולם במרכז שמרני וצובר הון - שלא מרגיש אינטרס מיוחד לחלוק אותו עם אחרים. אם יש ויכוח הוא בעיקר על השאלה כמה צריך לתת לאחרים כדי לשמור על השקט החברתי של מעמד המרכז הזה, כמו גם על מצפונו הנקי. יש כאלה שאומרים שצריך לתת, בעיקר לאלה שמסוגלים לעשות צרות אם לא יתנו להם, יש כאלה שאומרים שלא צריך לתת כלום. בכוונה אני לא מגדיר מי הם "האחרים". מי שרוצה יכול לראות את הפלשתינים שמעבר לקו הירוק שחומה הולכת ומוקמת בינינו ובינם, מי שרוצה יכול להוסיף גם את האחרים: עולים חדשים, ערבים ישראלים, עיירות פיתוח, והחלשים ביותר: בעלי מוגבלויות שונות וקשישים. כל אלה לא ממש התקבלו לחברה הישראלית וכל מיני חומות הפרדה סמויות מפרידות בינם לבין בועת המרכז. מפעם לפעם זורקים להם עצם, בעיקר כשיש ממשלה שקיימים בה עוד ניצוצות מהאמונה בסוציאליזם של פעם, אך דבר זה הולך ונעשה נדיר. מהצד השני, השכבות החלשות לא מאמינות בסוציאל דמוקרטיזם, לפחות כמציגים אותו במילים אלו. מבין המפלגות המחזרות אחריהם בתקופת הבחירות: מפלגות הנוקטות עמדה פוליטית של ימין חילוני (ליכוד בעיקר), מפלגות המדברות בשם הדת, ומפלגות הנוקטות עמדה כלשהיא של שמאל, השמאל הוא הכי שנוא. ומכיוון שלאף אחד אין אינטרס לתת להם סוציאל דמוקרטיה, והם שבויים באמונתם בליכוד "גם אם ערפאת יעמוד בראשו" או בדת, הרי שהקמתה של מפלגה סוציאל דמוקרטית לא נראית באופק. |
|
||||
|
||||
מר דרור צ. דביר.קוראים נכבדים. להלן שני סיפורים ארץ סוציארליים. חברי וידידי אברהם עבד כשלושים שנה במפעל המכובד.הגיע לגיל 57 ,ותפוקתו ירדה מפאת גילו.ההנהלה שביקשה לייעל את המפעל,החליטה שיש להוציא לגימלאות את העובדים הלא יעילים לדעתה,ועל מנת להוסיף ולייעל את המפעל,יש להעלות את שכר המנהלים באופן חד. ראשית הם באו לאברהם,והציעו לו לפרוש לגימלה מוקדמת.זה השיב להם בשלילה היות ועדיין צעיר הוא וכוחו במותניו. לאור תשובתו הביאו בפניו הצעות שקשה לסרב להן.אך אברהם בשלו.לבסוף הציעו לו הצעה בלתי ניתנת לסירוב במונחים יהודיים,ולהלן הצעתם:שכרך החודשי כיום אברהמנו,9600 ש"ח.ברוטו.אנחנו נעלה לך את שכרך ע"י כך שנעניק לך תואר מהנדס,רטרואקטיבית שנה מתחילת שנת 2003,ושכרך יהיה 14000 ש"ח(ארבעה-עשר),ועוד תשלום פיצויים של 350% ,ואתה יוצא לפנסיה מיידית כאשר אתה מסודר כלכלית.לאחר מחשבה נוספת הסכים אברהם,וקיבל את הצעתם.הלך להנהלת החשבונות לסגור את חשבונותיו במפעל,ותוך כדי המתנה שוחח אם חבר בכיר בוועד עובדי המפעל שסיפר סוד גלוי שניתן לרכוש עד שתי דרגות שכר מכספי הפיצויים.אברהמנו עשה חישוב מהיר וראה שבחלק מכספי הפיצויים יוכל לרכוש שתי דרגות שיעניקו לו עוד 2500 ש"ח לברוטו,וכך עשה.עתה לצורך חישוב הגימלה שכרו עלה ל-16500ש"ח ברוטו.על כן גימלתו תהיה 70% משכרו זה,ואכן מחישוב שכרו עלה שגימלתו ממבטחים תעמוד על 11250 ש"ח,ועוד פרמיה ממוצעת של 470ש"ח כמקובל במפעל.דהיינו גימלתו תעמוד על 11670ש"ח.אברהמנו יצא לגימלתו בגיל 57 .שמח וטוב לב,וצוחק כל הדרך אל הבנק וממנו. סיפור ב': קצינת הקישור של יחידתי(היה זה בשנת 1994 כשעוד שרתתי במילואים)הייתה רסרי"ת. השכלתה עמדה על תיכון מינוס בגרות מלאה.באחד הימים עת הסבנו לכוס קפה במשרדנו.סיפרה לי שהיא קיבלה את עצתי והחלה בלימודים אקדמיים.לשאלותי מה היא לומדת והיכן,וכמה זמן וכסף? ענתה,היסטוריה כללית,ובשלוחה של אוניברסיטה בריטית מסויימת שמושבה בכפר דרוזי מסויים,והובטח לה שתוך כחצי שנה היא תקבל את התואר (חצי שנה),וכל זאת תמורת 5000 דולר ארה"ב במזומן ובירוקים.כעבור כ- 4 (ארבעה) חודשים בישרה לי שהיא קיבלה את התואר הנכסף.ומינהל התשלומים הצהל"י כמעט והכפיל לה את שכרה,ושכרה עומד עתה על קרוב ל-11000 ש"ח. אגב.במקביל עשו כך עוד מספר קצינות קישור במשרדים קרובים.אנשי קבע אחרים.מכונאים במשטרה,ועוד ועוד. סיפורים אלה אמיתיים המה. על כן צא מר דביר וחשב מה זה עשה לקרנות הפנסיה.מה זה עושה לתקציבים של המשטרה,הבטחון,משרד החינוך ועוד. מר דביר.אין זה חשוב מי עומד בראש פירמידת הכלכלה והתקציבים במדינה.הפתרון לבעיות הסוציואקונומיות טמון במענה פוליטי/מדיני או אם תרצה מענה בסוג אחר של שלטון. שכן חוסר היושרה וה -"ישראבלופיות" השולטת בחיינו מורידות אותנו שאולה.על פי מיטב הכרתי רק מינימום של דמוקרטיה קשוחה וחינוך ליושרה ולצניעות דרכים יביאו מענה גם לתחלואי הכלכלה,ומזה גם ליצירת אוירה במדינה שנחמד יהיה לחיות בה על אף הבעיות הבטחוניות. בשיטה הממשל הנוכחית והבלתי אפשרית,(ופראדוקסלית היא קיימת חרף זאת) אף מפלגה לא תוכל לכפות את מצעה על שאר מפלגות הקואליציה.ומה שייצא ממפלגה חדשה כרעיונך.יהיה עוד מפלגה שתטבע בים המפלגות הישראלי. המודל הכלכלי האמריקני מתאים לכלכלות תעשיתייות ענפות כמו בארה"ב או במערב אירופה,ועם זאת מדינות כמו צרפת גרמניה ואיטליה מתמודדות עם בעיות סוציאליות דומות לשלנו בתחומי הפנסיה,הזדקנות האוכלוסיה,ומחסור בידיים עובדות לעבודות "נחותות" בעבור עם האדונים של כל מדינה ומדינה. אני יכול להרחיב לך/ם עוד ועוד.אך בתמצית אלה הן העובדות. כמעט כולם יודעים את האמת,וזו הסיבה ש " בגדי המלך תמיד יישארו חדשים "... |
|
||||
|
||||
יש עיוותים בכלכלה הישראלית, שאתה מנית שניים מהם, ואני מסכים לא פחות ממך שצריך לתקן אותם. לגבי הדוגמה הראשונה, זו גם דוגמה להתנהלות נתניהו-אית טיפוסית. יש גרעון אקטוארי במערכת הפנסיה, שבחלקו נובע מהתארכות תוחלת החיים של המבוטחים, ובחלקו נובע מטריקים חשבונאים המגדילים את המשכורת הקובעת בפרישה. ההגיון הישר אומר שהפנסיה שאדם מקבל תגזר ישירות מההפרשות שהוא והמעביד הפרישו לקרן. כלומר השכר הקובע לא יהיה 70% משכר הממוצע בשלוש השנים האחרונות, אלא עבור כל שנת עבודה, הפנסיה תגדל ב-2% של השכר הממוצע באותה שנה (עד 70%). לאחר מכן, שנות עבודה נוספות יחליפו את ה-2% של השנים בהם העובד הרוויח פחות. כלומר העובר יקבל פנסיה הנזגרת ישירות מהפרשותיו. אבל נתניהו כמו נתניהו, החליט במקום לטפל בבעיה האמיתית (קרי השכר הקובע לפנסיה) לפגוע בזכויות הפנסיה של העובדים ולזרוק את קרנות הפנסיה שיפסידו את כספי המבוטחים בשוק ההון. לגבי הדוגמה השנייה, המדינה מנסה לבטל בבג"ץ את התארים הסמי-פיקטיבים של השלוחות הזרות. ייתכן שהפתרון בסופו של דבר יהיה שהתואר האקדמאי לא יתן תוספת משמעותית כל-כך למשכורת, או שתחום הלימודים יחייב התאמה למקצוע שהעובד ממלא (לימודי הסטוריה כלכלית לא הופכים את קצינת הקישור לעובדת פרודוקטיבית יותר). לדעתי ניתן לתקן את העיוותים הללו במערכת הפוליטית הקיימת. אבל מה לדעתף הפתרון האחר? |
|
||||
|
||||
דרור החביב. אני מודה ומתוודה שאני רדיקליסט.אני גם חוטא עם סוציאליזם. לדעתי דעתך שגוייה העניין האפשרות לתיקון עיוותים אלה במערכת הפוליטית הקיימת.זאת מן הטעם הפשוט.כל סמכות הנתונה בידיו של פוליטיקאי,או בידי סיעה,מפלגה,או משרד ממשלתי,היא מוקד של כח והשפעה.קח מהם סמכות כלשהי וגזלת מהם מקור של כח.(ראה מה קרה עם חוק איחוד הרשויות שנזרק בעצם ימים אלה לפח האשפה התחיקתי).אינני מאמין או בוטח בשיטה הפוליטית הקיימת,ואינני מאמין ברצון הקולקטיבי של כלל הפוליטיקאים והעם לשינוי מהותי. כרדיקליסט אינני מאמין יותר באבולוציה כלכלית.אינני מאמין גם באבולוציה פוליטית.(ראה מותם או גסיסתם של שיטת הבחירה הישירה,ושל רעיון החוקה לישראל) היות ועדיין קיים חופש מחשבה והבעת הדעהבארצנו.הריני מביע את אמונתי. אני מאמין בכל ליבי ברבולוציה.כלכלית,פוליטית,מדינית,רעיונית וערכית. ברבולוציה כזאת טמון הפתרון האחר. רבולוציה? מן הטעם הפשוט בשיטה הקיימת אנו מבצעים חרקירי לאומי.זמננו הולך ומתקצר.סבלנותו של העולם כלפינו הולכת ופוקעת,גם של אמריקה,וההיסטוריה של רודזיה,ודרום אפריקה הולכת ומתיישמת עלינו. מדיניות חוץ ובטחון,כלכלה מדינית ופרטית,פוליטיקה פנימית,ערכים כגון יושרה,חוקי אדם וטבע (אם תרצה חוקי האל)והחשוב מכל,צדק על כל גווניו.הם מעין מערכת אקולוגית אחת.פגיעה באחד מהם משפיעה על השאר,ומכך גם על העם והמדינה. רבולוציה חבר. |
|
||||
|
||||
הדבר היחידי שהצלחתי להבין זה שמה שהפתרון הזה לא יהיה, דרושה מהפיכה כדי ליישם אותו. אבל מה בדיוק הרעיון? |
|
||||
|
||||
מאוד נוח לשכוח מספר דברים מאוד חשובים. ביבי קיבל בירושה משק לקראת קיצוצים. עכשיו, השאלה היתה מאיפה מביאים את הכסף ? בראשיתה של התכנית הכלכלית של ביבי, היתה תכנית חלופית של עמיר פרץ בדבר "מלווה" של 5% ממשכורתם של אזרחי המדינה, לרבות האזרח ק'. ניתן להניח בסבירות גבוהה שבשלטון פרץ גם הקיצוצים הבאים היו באים על ידי "מלווה" מאזרחי המדינה, לרבות האזרח ק'. בסופו של דבר, החיסכון של כל אזרח עובד במדינה, כולל האזרח ק', הוא אדיר, רק מעצם העובדה שמס הכנסה לא עלה. רק שלאנשים מסויימים מאוד נוח לשכוח את זה. |
|
||||
|
||||
ואני כלל לא חסיד של עמיר פרץ. להזכירך, מספר שלוש ברשימת עם אחד לכנסת הקודמת היה אוברקוביץ' האיום (האיש והשלטר). לגבי ביבי – חלק מהרפורמות שנתניהו מקדם הן רפורמות חשובות ונדרשות. הבעיה היא שהביצוע קלוקל. ראה הרפורמה בקרנות הפנסיה (תגובה 215965), או שבירת הוועדים בנמלים (היכן הרפורמה?). |
|
||||
|
||||
בלי כוונת פגיעה פגיעה במישהו. מישהו במדור זה הגדיר כבר את ישראל כאנומליה.זה ממש לא נכון.בישראל נוצר מודל חדש של תרבות פוליטית ושלטונית אח ורע לתרבויות הפוליטיות העולמיות.התרביות הפוליטיות העולמיות הן האנומליות.רק בישראל הפוליטיקה נורמלית. שאחרת למה הישראלים אינם מאמצים את השיטה האמריקנית למשל. הרבה מילים יפות,גדולות ונבובות על המציאות הפוליטית הישראלית נשפכות כאן.לא קראתי ולו מילה אחת על תרבות השנאה למחנה/נות האחר/ים. התרבות הפוליטית הישראלית מבוססת על שנאת האחר.שמבוססת על שנאת היהודי לדעתו או להשקפת עולמו של יהודי אחר. דהיינו, כל דעה שאיננה שלי. מוטעית מיסודה ועל כן היא מוקצית מחמת מיאוס,ובחזקת חילול הקודש היא. (ראה מודל חצרות הרבנים)עוד טרם פרצה המדינה,פרצה השנאה לדעת הזולת גם בתוך המשפחות פנימה.(ראה ערך התפלגות התנועה הקיבוצית,שם גם בנים הרימו יד על הוריהם ועברו והקימו ביתם מעבר לכביש.ראה ערך איחוד מאוחד). המדינה הייתה עדיין בקנה כאשר באה התפלגות מס'2 (ראה ערך הפורשים,והתפלגות מס'3 בתוך הפורשים). קמה המדינה והשנאה לזולת בשלה ומפא"י עם בן גוריון: " כולם טובים פרט לחרות והליברלים"...תיקון ציטוט יתקבל בברכה. אבל ההתפלגויות לא נגמרו,ורק מאגר השנאה הלך והתמלא. מהפך 1977 ,והתפקידים התחלפו.הליכוד עלה לשלטון והזין את השנאה אליו אצל המפלגות שמוטות השלטון בכל דרך אפשרית,גם גורם שנאת החינם המשיך לכרסם.כך ממשיך תהליך השנאה הפוליטית ושולט גם בימים אלה. עתה לעצם עניין ההצבעות ע"פ התהליך הדמוקרטי הישראלי. ההצבעות בישראל הן הצבעות שמרניות או שנאתיות,או אינטרנטיות צרות ואישיות,או קניית קולות ע"י קבלני קולות או כלכלני בחירות. אני בטוח שיש כאלה המצביעים למפלגה בגין מצעה,ובאחוזים אינני יודע כמה.אך אני מעריך שבשברי האחוז. מצעי המפלגות אינן משפיעות ולו כזית על המצביע הפוטנציאלי.הוא כבר קבע את הצבעתו מראש על פי הדברים שהוזכרו לעיל. בקיצור . הישראלי מצביע מן הבטן.לא ממהשכל. כשלעצמי.אינני משתתף כלל במשחק הדמוקרטי בנוסחו הישראלי. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך באופן עקרוני: המפלגות בארץ הן סקטוריאליות, והאידיאולוגיה משמשת כקרדום לחפור בו את קולות המצביעים. ותיקון הציטוט: בלי חירות ומק"י |
|
||||
|
||||
כתבת "שאחרת למה הישראלים אינם מאמצים את השיטה האמריקנית למשל" - ואני שואל, למה שיאמצו את השיטה האמריקנית? ישראל אימצה את השיטה הפרלמנטרית הבריטית, עם שיטת בחירות רשימתית (שהיא אמנם קיצונית מבחינה זו שיש בה רק אזור בחירה אחד, אבל פרט לכך אינה שונה באופן מהותי ממספר גדול של מדינות דמוקרטיות). מה עוד אתה רוצה? מה כל כך טוב בשיטה האמריקאית, שלא עובדת לאורך זמן בשום מקום פרט לארה"ב? מסתבר שזיהיתי נכון כשאמרתי שאתה, כמו ישראלים רבים מדי, רואה בארה"ב את המודל הבלעדי לדמוקרטיה, בלי להיות בכלל מודע למגבלות שלו. |
|
||||
|
||||
דובי החביב. ראשית תיקון.אנו רק בשמה של השיטה הפלמנטרית הבריטית.בפועל אנחנו באיטלקית. שנית.אני מסכים אתך שהשיטה האמריקנית פועלת רק באמריקה מן הטעם הפשוט.העם האמריקני התאים עצמו לשיטה,ולהיפך,וזאת בדרך האבולוציונית. אינני חסיד ואינני רוצה את השיטה האמריקנית. זיהית לא נכון.בהשקפת עולמי אני סוציאליסט קנאי. אינני גם דמוקרט גדול,ואני מודע למגבלות של כל שיטת שלטון קיימת. הלוואי והישראלים ילמדו מן הנסיון העולמי הפוליטי המצטבר ויפתחו שיטת ממשל פוליטית חברתית מסוג חדש.אוטופי משהו. זקנתי חביבי.העתיד שלי קצר יחסית.אינני דואג לעצמי. אני חרד לצאצאיי כמו לצאצאיך.שעתידם עוד לפניהם. אם נכונים המודלים הכלכליים אותם צופים חוקרים למיניהם בתחומי החברה והכלכלה ברוב מדינות המערב,וע"פ אותם מודלים עתידיים רק 20 אחוזים מן האוכלוסיה יעבדו ויפרנסו,ויחיו.ושמונים אחוזים רק יישרדו.אזי חבל לי על הדורות הבאים. |
|
||||
|
||||
השמאל המדיני אינו יכול להרים תנועה חברתית אמיתית כי ראשיו הם מתוך עילית כלכלית המעוניינת לשמור על מעמדה ואינה מרגישה באמת את כאביו של האזרח ק'. כמו כן רוב הציבור אינו מסוגל להתחבר לרטוריקה של השמאל הישראלי גם בתחום המדיני וגם בתחום הדתי. תנועה חברתית אמיתית תוכל לצמוח רק מן המרכז וימינה ומחוגים דתיים ומסורתיים. יפה עושה אורלב שמנסה להפוך את המפד''ל לראש החץ החברתי בממשלה. אבל זה מעט ולא מספיק |
|
||||
|
||||
אם לנסות לתמצת את המאמר בקליפת אגוז הרי מדובר בנסיון של אנליזה רציונלית של הפוליטיקה הישראלית המתבססת על תאור דו-מימדי (ציר ליברליזם-סוציאליזם וציר לאומיות-הומניזם). נדמה לי שהניתוח הזה הוא כל כך חסר סיכוי להביא או לחזות התפתחויות עתידיות מכיון שהוא מתבסס על הנחת המפה הדו-מימדית וזו כלל אינה רלאבנטית יותר לצורך הצגה של הבעיות החברתיות-מדיניות כיום. כפי שדביר עצמו מציין כל תאור של המפה הפוליטית על הציר הליברלי-סוציאליסטי הוא אמורפי לגמרי. גם לנתניהו ולפיד יש מרכיבים סוציאליסטיים בעמדותיהם וגם כך לא נראה לי שהם יצליחו לאורך זמן לשמור על תמיכה ציבורית של הרוב הלא "אליטי". סוציאליזם מבית מדרשם של רן כהן ופרץ הוא כל כך נאיבי או מזוייף, שברור לכל בר דעת שהוא יביא או לקריסה או לשחיתות. גם הציר המדיני אינו מצליח לתאר את המפה הפוליטית. ברור שאין הבדל ממשי ומאפיין בעמדות המדיניות של הציבורים של ליכוד-עבודה-מרצ-שינוי. השמאל הערבי אינו אלא תמונת ראי של הימין הלאומי היהודי. כל הקונפליקט כולו אינו אלא עימות כח גס על רקע עדתי-לאומי ואינו ניתן ליישוב על בסיס של תפיסות הומאניסטיות או דתיות. בעולם, השינוי האידיאולוגי-פוליטי המשמעותי היחיד הוא הופעת הכח הירוק האנטי-גלובליסטי ואיני רואה שום תנועה ציבורית של התחדשות במפלגות השמרניות-ליברליות או הסוציאליסטיות. נכון, לפחות לדעתי, שהתנועות הירוקות אינן מצליחות להציג עמדות ותכניות פעולה סבירות, אבל עצם קיומן מרמז על הבעיות האמיתיות והצירים האמיתיים של המצב החברתי כיום. הפתרונות הישנים של השמאל והימין גם יחד ששניהם מבוססים על תמהילים שונים של לאומיות-ליברליזם-סוציאליזם-הומניזם מתקשים מאוד להתמודד עם הבעיות האמיתיות שהן ריבוי האוכלוסיות, התדלדלות המשאבים, התפוצה והעוצמה הגוברות של אמצעי ההשמדה המודרניים וחוסר היכולת לרסן מדינות וקבוצות רדיקליות/אלימות/דיקטטוריאליות. האלימות (הטרוריסטית, האנרכיסטית או הפלילית), תנועות המהגרים הנואשות, ההפצה של נשקים לא-קונבנציונליים הן התסמינים של הבעיות שהזכרתי. ההבדל היחידי בן שמאל עם ביילין לשמאל עם רן כהן הוא ההבדל שבין 5 ל-3 מנדטים. עד כדי כך חסר חשיבות כל העניין הזה. |
|
||||
|
||||
מה עם ההתחזקות של מפלגות ימין קיצוני "חדשות"? זה לא שינוי אידיאולוגי-פוליטי משמעותי בעולם? |
|
||||
|
||||
אני לא חושב. חבורות בריונים פוליטיים כמו כנופיית כהנא וסניפיו, ז'ירינובסקי וכיוב' וגם מפלגות רחבות יותר המפלרטטות עם בריונות/שוביניזם/לאומנות (לה פאן, היידר) הן תופעת לוואי בלתי נמנעת של חיים פוליטיים מכל סוג שהוא מקדמת דנא. תופעה מסקרנת יותר היתה הופעת ימין רדיקלי חדש, שניסה להציג אידאולוגיה של כלכלת שוק מרוסנת ע"י הומניזם ליברלי/נוצרי/סוציאליסטי (זה היה בעצם העתק ימני של מה שמנסה דרור דביר לעשות לשמאל) . התנועה הזו לא תפסה כיוון שגם היא כמוהו התעלמה מתופעות מרכזיות היוצרות את המציאות (למשל הירידה ברמת החיים ואיכותם הנובע מהדלדלות המשאבים, חוסר היכולת ליישב טהרנות אידאולוגית מבית מדרשו של מעמד הביניים (ליברליזם ו/או סוציאל-דמוקרטיה ו/או הומניזם) עם הצורך לבלום תנועות אלימות). |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שאפשר לקרוא למשהו שהתפתח רק בשנות ה-80 "תופעת לוואי בלתי נמנעת של חיים פוליטיים מקדמת דנא". מדובר בתופעה חדשה, שונה בתכלית מהימין הפאשיסטי שעלה בשנות ה-30 באירופה, ואי אפשר לפטור אותה בהינף יד. |
|
||||
|
||||
יש כאן שאלה של סקאלות. מובן ששום תופעה פוליטית לא זהה לשום תופעה אחרת ושום מהלך היסטורי לא חוזר על עצמו באותו אופן. (ראה מפלגתו הפאשיסטית של ג'נפרנקו פיני שלא דומה אפילו לעצמה לפני כמה שנים). הקו המשותף של כל המפלגות האלו הוא שהן בנויות על ניקוז של תסכולים של קבוצות שונות לעבר מספר מצומצם של מוקדי בעיה. המפלגות מבטיחות שע"י התנהגות יותר כוחנית/תקיפה/בריונית/רצחנית כלפי משהו/מישהו (ערבים, שמאלנים, יפי נפש, מתנחלים, סינים גינג'ים) תפתח הדרך לעולם שכולו טוב. מנקודת מבט זו שלי, אין חשיבות רבה להתפתחויות האידיאולוגיות, שינויי דרך והבדלי גישות בין מפלגות אלו. במיוחד כיון שאני חושב שאנו חיים בתקופה בה האידאולוגיות המרכזיות של 200 השנה האחרונות (פאשיזם, קומוניזם, דמוקרטיה-ליברלית) נראות כלא מתאימות להתמודדות עם בעיות האנושות. |
|
||||
|
||||
באיזה מובנים, לדעתך, דמוקרטיה ליברלית לא מתאימה להתמודד עם בעיות האנושות? |
|
||||
|
||||
אני חושב שהשאלה ראוייה לתשובה מפורטת. בינתיים הנה כמה ראשי פרקים: 1) הדמוקרטיה הישראלית אינה מצליחה לנתב את הסכסוך היהודי-פלשתינאי והיא למעשה מטלטלת ללא שליטה על הגלים והמשברים שיוצרים קבוצות קטנות של פאנאטים דתיים. 2) הדמוקרטיות המערביות אינן יכולות/רוצות לכפות על אזרחיהן את הירידה ברמת החיים הנדרשת כדי לעצור הדרדרות אקולוגית (אפקט החממה, התדלדלות שכבת האוזון וכו'). 3) הדמוקרטיה ההודית ויתרה על כל נסיון של בקרת ילודה. ותת היבשת מתקדמת בלי מפריע להתפוצצות מסוג כלשהו (גרעיני?) תוך כדי הפיכת השלטון ההודי לפארסה. 4) מדינות אירופה אינן מסוגלות להחליט על שום מדיניות אפקטיבית כלפי ההגירה מהעולם השלישי (אולי משום שדמוקרטיה ליברלית מתקשה לשלם את המחיר שיאלצו לשלם וא משנה מה שיעשו). |
|
||||
|
||||
1) הדמוקרטיה הישראלית אינה דמוקרטיה ליברלית. 2) אמירה שעיקרה לא מוכח: א. מי אמר שעצירת "הדרדרות אקולוגית" כרוכה בירידה ברמת החיים? ב. מי אמר שהגורמות העיקריות לה הן הדמוקרטיות המערביות? (היום המואשמות העיקריות הן דווקא ברזיל וסין). ג. מי אמר שאפקט החממה או החור באוזון נובעות מפעולות של הדמוקרטיות המערביות? יש טענות חזקות מאוד שאין קשר ו/או שהקשר הוא לפעולות שהתחוללו עוד לפני שהייתה מודעות לנושא. 3) א. ממתי הדמוקרטיה ההודית היא דמוקרטיה ליברלית? רוב שנותיה היא הייתה דמוקרטיה עם גישה סוציאליסטית מאוד. ב. מי הסמיך אותך לקבוע שבקרת ילודה בהודו היא דבר חיובי? ג. "תת היבשת מתקדמת בלי מפריע להתפוצצות מסוג כלשהו (גרעיני) תוך הפיכת השלטון ההודי לפארסה." פארסה בעיני מי? מדוע התפוצצות היא הכרח? מה השתנה בשנים האחרונות ביחס לסכסוכים המתמידים שהיו שם כל השנים? 4) מדינות אירופה כן החליטו על מדיניות והיא מיושמת באופן אפקטיבי: במקום הריבוי העצמי המדלדל "מיובאים" אנשים ממדינות העולם השלישי ככוח חיזוק. העובדה שאתה רואה את זה כדבר שלילי שייכת אולי לגזענות שלך, יכול להיות? |
|
||||
|
||||
ברגע שמתחילים לצעוק ''גזען גזען'' לכל מי שדעתו לא מספיק ''ליברלית'' סותמים את הגולל על כל ויכוח אפשרי. |
|
||||
|
||||
אדון שמאל, פיספסת... המילה ''גזען'' באה לטובתך, כדי שיהיה לך תירוץ לא לא להגיב לעניין. |
|
||||
|
||||
האמת שהתכוונתי לענות יותר מאוחר תשובה מפורטת. אשתדל לענות בקיצור ולעניין: 1) במונח "דמוקרטיה ליברלית" אני משתמש במובן הרחב ביותר ואני כולל בו ממשלות רבות ושונות מאוד במשטרן. במובן זה הודו וישראל הן בודאי דמוקרטיות ליברליות (בחירות "חופשיות", אופוזיציה לעומתית, חופש עיתונות). 2) הנחתי היא כי עצירת ההדרדרות האקולוגית דורשת משאבים כלכליים וזה תמיד בא על חשבון משהו אחר (ולא למשל נניח על חשבון התחמשות). בעיני גם ברזיל היא "דמוקרטיה ליברלית. 3) שינוי בסכסוך ההודי-פקיסטני: התגרענות. כשכתבתי פארסה על הממשל בהודו חשבתי על שלט שנשאה מפגינה אנטי-גרעינית בהודו: No water, No electricity? No problem, we have the bomb!" אם טענתך היא שחוסר בקרת ילודה בהודו בפרט הוא דבר חיובי, חובת ההוכחה עליך!4) זו צורה אחת להסתכל על העניין. צורה אחרת לראות זאת היא שהמדיניות שתארת בוצעה ע"י אלי הון ותעשיה כדי להוריד/למנוע עלייה בתנאי המחיה של עובדיהם המקומיים ולו העזו להציע מדיניות כזו בגלוי הרי שלוחיהם הפוליטיים היו עפים מיד. מה לגבי הטענה שההגירה סוחטת מן העולם ה-3 אנשים צעירים בריאים ובעלי יזמה והופכת אותם למהגרים מקופחים בעולם הראשון? ובחייך, עזוב את העקיצות והתוקפנות המילולית. מנסים כאן לנהל ויכוח. |
|
||||
|
||||
1. דמוקרטיה, הבנתי. ליברלית, לא הבנתי. אנו משתמשים במונח "ליברלי" במשמעות שונה. 2. עצירת הדרדרות אקולוגית לא בהכרח דורשת משאבים כלכליים. במקרים רבים היא חוסכת משאבים כלכליים. לדוגמה, הפסקת העידוד הממשלתי לעיבוד הקרקעות המטומטם בברזיל תוך כריתת יערות האמזונס מהווה חסכון ניכר. 3. שלט בהפגנה אינו הופך שלטון לפארסה. 3א. חובת ההוכחה היא דווקא עליך (אתה העלית את הטענה הלא בדוקה) אבל אם כבר, הנה כמה טענות טובות המראות שפיקוח על ילודה בהודו יהיה דבר שלילי ביותר: א) ההשקעות בפיקוח על הילודה במדינת ענק כמו הודו יהיו אסטרונומיות. ב) הפיקוח יהיה לא יעיל משום שאין דרך להפעיל סנקציה אפקטיבית לבקרת הילודה במדינה דמוקרטית (ע"ע סין). כאילו, מה תעשה למי שלא ירצו לבקר את הילודה שלהם? תכניס אותם לכלא? תעשה ברית מילה קיצונית לאבא? תשלול מהם את זכות הבחירה? ג) רוב הסיכויים שהפעלת תמריצים כספיים לא תהיה כלכלית ותגרום להרחבת הפערים בהודו. באופן טבעי, אלו שיהיה ערים לתמריצים וידעו איך לפדות אותם יהיו המעמדות המשכילים והעשירים ביותר, שאצלם יש בין כה וכה פחות ילדים. חוץ מזה, כדי ליצור תמריץ שלילי להוספת ילד תצטרך להשקיע סכומים מפלצתיים שלהודו ממילא אין. 4. זאת אמירה מופרכת לחלוטין כיוון שתנאי העבודה של העובדים המקומיים לא הורעו בעקבות כניסת עובדים זרים. העובדים הזרים פשוט עושים את העבודות שהעובדים המקומיים ממילא לא רוצים לעשות. הטענה ש"ההגירה סוחטת מן העולם השלישי אנשים צעירים בריאים ובעלי יוזמה והופכת אותם למהגרים מקופחים בעולם הראשון" נשמעת קצת מצחיקה כשזוכרים שהמהגרים האלה מסתערים בכל דרך אפשרית כדי להפוך ל"מהגרים מקופחים." אתה גם מתעלם מזה שהמעמד הראשוני של המהגר הוא רק שלב ראשון בדרך להשתלבות במדינה החדשה ולעליה בסולם הדרגות. תזכור שגם היהודים בארצות הברית לדוגמה היו מהגרים מקופחים שבאו מהעולם השלישי (רוסיה, פולין) ועלו לגדולה במדינה החדשה. והכי חמור, אתה מתייחס ל"אנשים הצעירים והבריאים" כאילו הם נכס ששייך למדינות העולם השלישי. הצעירים האלה שייכים רק לעצמם והם עושים מה שמשתלם להם ובא להם. |
|
||||
|
||||
1) אני מבין מה שאתה אומר. כוונתי היתה ליצור הפרדה מלאכותית בין דמוקרטיות שיש בהן מידת המתינות ואיזונים ובקרות לבין "דמוקרטיות של הקצה" (דמוקרטיות רדיקליות כמו משטר פרון בארגנטינה, דמוקרטיית הרוצחים ברואנדה, דמוקרטיות (אולי) "עממיות" ודמוקרטיות "מונחות" (מצריים, ירדן)). 2) אני לא יודע כלום על הבעיות של ברזיל, אבל מנחש שכדי להפסיק את הפגיעה באגן האמזונס יהיה צורך לפצות מתיישבים בסכומים שיגמדו את הסובסידיות (הלוואות?). זה כמובן לא מסביר או מצדיק את מתן הסובסידיות. יחד עם זאת נעים לדעת שאנו לא המטומטמים היחידים בעולם. 3)הדמוקרטיה ההודית נחשבת כמושחתת. יש נתק מוחלט בין האזרחים לבין השלטונות המתבטא בכך שהאזרחים לא מצפים לדבר מן המוסדות. השלטונות נואשו מזמן מהאפשרות לספק לרוב המכריע של האוכלוסיה שרותים ורמת חיים סבירה. השלטונות בהודו-פקיסטן משקיעים הון בהתחמשות ובסכסוכים קהילתיים, בעוד ממדי העוני,התפוצצות האוכלוסין וחיסול והשחתת משאבי הטבע הולכים וגוברים בלא שהממשל מעיז לנקוף אצבע. זוהי פארסה של שלטון שאינו שולט אלא נישא על הגלים המאיימים של המציאות. 3) כל נימוקיך מסבירים מדוע קשה או בלתי אפשרי לבצע מדיניות של צמצום ילודה ואתה בודאי מדייק עובדתית. כל זה עדיין לא סותר את דעתי שהתפוצצות האוכלוסין בתת היבשת היא תופעה מנבאת רע (מלחמה גרעינית? משברי רעב המוני?). 4) אני בטוח למדי שאינך בן למשפחת מהגרים. מהגרים בני הדור הראשון אינם אנשים מאושרים במיוחד בשום מקום (אני יודע שזו הכללה גורפת בצורה מחרידה) ואיכשהו עד כמה רע היה במקום מוצאם אינו מעלה ואינו מוריד.אני לא יודע מה הנתונים האמיתיים באירופה ולא אוכל להתווכח על עובדות. התרשמותי היא שיש ירידה ברמת החיים הבריאות והתעסוקה. נדמה לי שמדברים על דחיית גיל הפרישה במדינות השוק המשותף המרכזיות. אתן לך דוגמה שמרגיזה אותי מצד עצמה ומטרתה להסביר מדוע איני מסכים עם הצורה בה אתה מתאר את בעיית "המקומיים שלא רוצים לעבוד". אני מוכן לקבל שאין הרבה ישראלים המוכנים לטפל בקשישים נכים חולים ובעלי מוגבלויות קשות, 24 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע. עם זאת אני לא משוכנע שאי אפשר לשכנע אנשים לעבוד עבודת משמרות במשכורת לא "מפוארת" במוסדות לטיפול במוגבלים. נכון. אולי הטיפול יהיה פחות זול, יעיל ואנושי מאשר החזקת עבדים ושפחות פיליפיניים וחבר העמים למיניהם במעמד של בני אדם סוג ב'. השאלה אם זה לא מחיר שכדאי לשלם כדי לא להפוך לכלכלת של עבדים המסבסדת נתמכי סעד כרוניים ומטפחת דורות חדשים של גזענים הסבורים שהם עולים על בני אדם אחרים בזכות מוצאם או דתם ולכן מותר להם לנצל את "הנחותים". זה שמצבם בפיליפינים או באפריקה גרוע יותר מאשר כאן אינו מהווה הצדקה לשלם להם פחות על עבודה שווה. אתה רוצה להיות צדיק? שלם להם שכר שווה ותן להם זכויות שוות. "הצעירים האלה שייכים רק לעצמם והם עושים מה שמשתלם להם ובא להם". אני ממש לא מסכים. בני אדם הם יצורים חברתיים. הקשרים והחובות שלנו לחברה בה אנו חיים הם הרבה יותר חזקים וחיוניים ממה שאתה מעלה על הדעת. הרבה ממה שהשיגו חברות אנושיות שונות בא מלכידותן וכשריהן החברתיים ולא מכישורי הפרטים שבהן. אני חושב שגילויי האינדיבידואליזם הפראי וקידוש ההגשמה העצמית תוך ביטול צרכי החברה הם סימנים של התפוררות והסתאבות ולא שלהתקדמות ושגשוג. |
|
||||
|
||||
1. אוקי. הבנת המונח הייתה שונה אצל כל אחד מאיתנו. אי ההבנה סולקה. 2. הבנת לא נכון. אין צורך לפצותם, רק להפסיק לתת להם דמי עידוד לפעילות חקלאית הפסדית. 3. הכל צריך להיות מושווה מול החלופות שנוצרו במדינות השכנות, הסובלות מבעיות דומות ונוצרו בנסיבות דומות. מהשוואה זו עולה הודו כמודל מזהיר של מתינות, דמוקרטיה וקדמה. אינך יכול להשוות את הדמוקרטיה בהודו לזו הקיימת באנגליה, לדוגמה. אך אם תשווה אותה לסרי לנקה (שלטון יחיד, מלחמת אזרחים משך עשרים שנה), בורמה (רעב, משטר צבאי עריץ), בנגלדש (חוסר יציבות, מכות רעב חריפות חוזרות ונשנות), נפאל (מוכת רציחות ומלחמת אזרחים עם סיעה מאואיסטית), סין (עריצות שטבחה עשרות מליוני אזרחים), פקיסטן (משטר צבאי), אפגניסטן (...) תראה שהמצב בהודו, בכל זאת, לא כל כך נורא. 3. לא סותר את דעתך, אך היא נותרת דעתך ואינה מגובה בעובדות כלשהן. הרעיונות המאלתוסיאנים הללו מעולם לא זכו לגיבוי משמעותי מצד המציאות. 4. אתה מסמן את המטרה מסביב לחיצים. באירופה, בפועל, למרות הסתייגויות שונות של גזענים במדינות אלו יש הליך של איזרוח העובדים המגיעים למדינה ושילוב שלהם. בישראל, לצערי, זה עדיין לא קורה. אני לא יודע היכן מצאת תמיכה בהחזקתם של העובדים ממדינות אחרות במצב של עבדים. אני בטוח שלא מצאת אותה בדברי, משום שאני תומך באיזרוח מלא של כל העובדים הזרים. מכל מקום, העובדות שאתה מונה בין פרץ דמגוגי אחד למשנהו רק מחזקות את טענתי הראשונית. אם אפשר לשכנע ישראלים לעבוד רק "במוסדות לטיפול במוגבלים" ולהעניק "פחות זול, יעיל ואנושי" הרי שיש הגיון מרובה בהכנסת מהגרים המוכנים להעניק עבודה זולה יותר, יעילה יותר ואנושית יותר. כשהם יתאזרחו, יתעשרו וכבר לא ירצו לעשות את זה יבואו אחרים. הרעיון שלך לגבי צדק - שכר שווה וזכויות שוות - הוא תכסיס שקוף של התנשאות שמטרתו לא לקדם את מצבם של המהגרים אלא למנוע את כניסתם. אם שכרם יהיה שווה וזכויותיהם (הכלכליות) שוות מלכתחילה, הרי שלא תהיה סיבה משכנעת להעסיק אותם ובכך, בפועל, סכרת בפניהם את הכניסה למדינה. ואחרון, אתה כותב: "אני ממשל לא מסכים [שהמהגרים הצעירים שייכים רק לעצמם ועושים מה שמשתלם ובא להם]. בני אדם הם יצורים חברתיים. הקשרים והחובות שלנו' לחברה בה אנו חיים הם הרבה יותר חזקים וחיוניים ממה שאתה מעלה על הדעת." ומה ההצעה המעשית שלך? לכבול את צעירי הודו, בנגלדש או הפיליפינים למקום מגוריהם? לאסור עליהם להגר למדינות אחרות? |
|
||||
|
||||
3) הודו - בספר עיר של שמחה/דומיניק לאפייר מתוארים חייהם (בעצם גסיסתם) של דרי הרחוב בכלכתה. כל מי שקורא ספר זה מבין שמשהו מאוד לא "מזהיר" קורה בהודו. יתכן שאין לכך קשר למשטר הדמוקרטי-אנרכי שם, אלא יותר לקידוש הסבל ההינדי העתיק. הספר על כל פנים קושר במפורש את המצוקה הנוראה לריבוי הטבעי הגורם לחלוקת החלקות החקלאיות המשפחתיות שוב ושוב (בנוסף על מכירת חלקות למימון נדוניה לבנות) עד לגודל שאינו מאפשר עיבוד יעיל (טרקטור, השקייה, דישון מלאכותי) ואח"כ אינו מאפשר קיום. בין אם השמועות על גויעת מליוני סינים ברעב בעת המהפכה המתמדת והזינוק הגדול קדימה של מאו נכונות במלואן או לא (דעתי האישית היא שהן מופרזות), לא תוכל להכחיש שאין בסין כיום מחזות של מליוני דרי רחוב, מנודים ורעבים כמו בהודו. 4) מלתוס - כאן דייקת בהחלט. אני מלתוסיאני. דעתי היא שהעובדה שמלתוס טעה במאה ה-18 אינה ערובה לכך שהוא יטעה בכל זמן ומצב. מה המצב באירופה איני בטוח, אבל בעולם כולו מדובר על ירידת רמת ותוחלת החיים, ירידה במדדים בריאותיים וכלכליים של האנושות כולה. האופטימיסטים רואים בכך סימני לואי של הבלימה בהתפוצצות האוכלוסיה (אשרי המאמין) והפסימיסטים רואים בכך הקדמה לבאות. 5) עובדים זרים - ישראל - עמדתך באופן מפתיע לא כל כך מתרחקת מה"התנשאות הצבועה" שלי. אתה בעד הענקת זכויות מלאות ומודה שבמצב זה בכלל אין כדאיות לבואם. ובכן מה נשתנה? בישראל, כמו בכל שטח אחר , נוסף על הבעיה שהיא סבוכה כלכלית ומוסרית, אנו מוסיפים עליה "טוויסטים" של איוולת. לישראל יש מנגנון של הגירה עם שוויון זכויות והיא ה"עלייה" בשפה הציונית. נראה לי לא הוגן ל"משוך" (באופן אקטיבי) מהגרים למדינה ואח"כ להביא להם מתחרים מוגבלי-זכויות על מקומות העבודה. 6) עובדים זרים והגירה בכלל - אני נאלץ להסכים שיש משהו שטחי בנסיון להתייחס לבעיית ההגירה העולמית בכמה משפטים קצרים. זוהי אחת הבעיות המרכזיות של ימינו הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט המוסרי. כדי להגיד משהו "חכם" בנושא כל כך קרדינלי, דרוש מאמר שלם מחוזק בעובדות ונתונים סטטיסטיים להוכחת הדברים. המאמר צריך להתייחס לנקודות הבאות: א) מהי השורה המסכמת של ה"עבודה הזרה" בהיבט הכלכלי (הוזלת העבודה, חיזוק הביטוח הפנסיוני והבריאותי, הגדלת הכנסות לעומת הגדלת האבטלה המלאה והסמוייה, הגדלת תשלומי ההעברה, סירבול מנגנונים, הוצאות לכוחות שיטור ושמירת סדר). ב) מהי השורה המסכמת של ה"עבודה הזרה" בהיבט המוסרי (סיוע לאנשים נזקקים וקרוביהם בעולם השלישי, הזרמת כסף לעולם ה-3, שיפור "איכות" החברה, כלכלה יציבה לעומת מניעת "הגירת" המפעלים לעולם ה-3, פגיעה באיכות החברה שם, פגיעה בסיכוי לשינוי חברתי שם, יצירת אבטלה וסעד כרוניים, יצירת חברה לא שיויונית וחברת משטרה, ערעור היציבות החברתית בשני הצדדים). הנושא מסובך ונוגע בבעיות מרכזיות של האנושות ויש פה משקל מכריע לנתונים המדוייקים, אם רוצים לשקול את הטענות השונות. לא נראה לי שתגובות (גם אם פסקניות וחריפות בלשונן) מכבדות את הבמה שאנו עושים בה שימוש. |
|
||||
|
||||
חשבתי לכתוב מאמר ארוך, אבל התשובה הרבה יותר פשוטה: כניסת מהגרים היא *תמיד* דבר טוב. אם תסתכל על זה מזווית של חירות וחופש, הרעיון פשוט וברור: מעבר החופשי של בני אדם ממקום אחד למקום שני יתקיים כל עוד במעבר זה יש שיפור ברמת ואיכות החיים מבחינתם. ברגע שיתרון זה מצטמצם או נעלם, גם המעבר יעלם. כך, לדוגמה, אין מהגרים צרפתים הצובאים על פתחיה של מרוקו אלא להיפך. ישנן כמה סוגיות שחשוב להתחשב בהן כשבוחנים כניסת מהגרים: א. השתלבות מהגרים במקום חדש: לרוב, מהגרים אינם באים למדינה כלשהי משום שתרבותה או אקלימה קוסמים להם אלא משום שהם סבורים שכך ישפרו את מצבם הכלכלי. לכן, המהגרים מנוכרים בדרך כלל בשלב הראשון לתרבותה של המדינה אליה באו. ב. מקומיים מול זרים: יש בבני אדם, ככל הנראה, יסוד קסנופובי מולד ונטיה להגדיר את בני השבט המקומי כמנוגדים ומעומתים עם בני שבטים אחרים. ג. בידול מול פתיחות: מהגרים נוטים להתקבץ זה עם זה, גם כהגנה מעוינות המקומיים וגם כדי להפיג במעט את תחושת הזרות שלהם. ד. התייחסות אינסטרומנטלית: במקומות רבים רואים המקומיים את המהגרים ככוח עבודה בלבד ומצפים להיעלמותו בשלב מסוים. חשוב לזכור כי מהגרים אף פעם אינם מגיעים כדי לעבוד: הם מגיעים כדי לשפר את מצבם והעבודה היא רק הכלי להשגת שיפור זה. לכן, ברגע שהעבודה אינה מובילה לשיפור כזה (לדוגמה, כאשר אין מסלול איזרוח) נוצרים מתחים הולכים וגוברים בין המקומיים למהגרים. כדי להתמודד עם בעיות אלו, נראה לי שמודל התאזרחות חכם למהגרים חייב לכלול: א. מסלול איזרוח איטי: מסלול הכולל שלבים של התאקלמות במדינה החדשה והפגנה של שליטה באלמנטים מסוימים (בעיקר שפה והיסטוריה) כתנאי לקבלת אזרחות. ב. הגבלה של היקף ההגירה לשיעור הריבוי הטבעי, בערך. כלומר, אם שיעור הריבוי הטבעי בישראל הוא 1.39, ההגירה צריכה להיות בהיקף מרבי של 1.39 מהאוכלוסיה. ג. ריבוי מקורות הגירה, כדי למנוע היווצרות אוכלוסיה גדולה ב"גיטאות". |
|
||||
|
||||
מה שמראה שמשתלבים הם באמת בעד שוק חופשי. |
|
||||
|
||||
הפיסקה האחרונה שלך מדברת על "מסלול איזרוח איטי" "הגבלה של היקף ההגירה[...]" "ריבוי מקורות הגירה" איך להבטיח את קיום התנאים הללו? |
|
||||
|
||||
מאוד פשוט להבטיח את קיום התנאים הללו: קובעים חוקים ואוכפים אותם. לנקודות השונות: א. מסלול אזרוח איטי: מסלול כזה יכול להיות בן שבע שנים ולכלול דרישות סף מסוימות (למשל, שהמבקש להתאזרח יהיה מתחת לגיל מסוים, שלא יהיה לו עבר פלילי במדינתו הקודמת, ועוד), בחינות התנהגות נאותה לאורך מסלול האזרוח (אי עבירת עבירות פליליות, רציפות עבודה), בחינות ידע (למידת תולדות המדינה, שליטה ברמה טובה בעברית). ב. הגבלה של היקף ההגירה: ברגע שקובעים גובה מרבי של הגירה, אפשר פשוט לסגור את הדלת אחרי שמגיעים למספר מרבי כלשהו של בקשות התאזרחות. מגיעים לשם ביולי? אז אין קבלת בקשות נוספות עד ינואר בשנה הבאה. ג. ריבוי מקורות הגירה: ניתן לקבוע מכסה לפי יבשת, בהתאם לגודלה הכולל. מוצתה מכסת יבשת? לא יאושרו בקשות החלת הליך התאזרחות עד לשנה הבאה לתושבי יבשת זו. |
|
||||
|
||||
*מי* יאכוף את המודל שלך? תגובה 219524 |
|
||||
|
||||
מי דיבר על אכיפה? תגובה 219708 |
|
||||
|
||||
מדוע נראה לך שיש בעיית אכיפה כאן? הסבר את עצמך. |
|
||||
|
||||
דומה שהאייל האלמוני חושב שאתה חושב שאין צורך בממשלה ולכן הוא יראה בתשובה הברורה ''הממשלה'' נצחון ברור לרעיון ההתערבות הממשלתית. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שיש בעיות באכיפה, נראה לי שיש לך בעיה לענות לשאלה פשוטה שנשאלה. *מי* יאכוף את המודל שלך? תגובה 219524 |
|
||||
|
||||
אני אנסה לעשות סדר: בתגובה 219708 שאלת :"מי דיבר על אכיפה" לאחר שהבהרתי את עצמי בתגובה 219709 ענית לי שוב, הפעם המילה "אכיפה" מופיעה בתגובה. מן הראוי היה שעכשיו תענה על השאלה שממנה התחלתי : מי יאכוף את המודל שלך? במקום זאת, אתה כבר קופץ לנושא הבא תגובה 220011 - האם יש *בעיה* באכיפה. ובכן, כשנדע מי אוכף, נדע אם יש בעיה. אם היד הנעלמה תאכוף זת מודל ההגירה שלך ( ומדוע לא, בעצם?) הכל בסדר- השאלה שלי נענתה במלואה, קבלת 200 שח מהקופה 1. אם נניח ש*רשות ההגירה* תפקח על זאת, יש בעיה של רגולציה ורגלטורים, והסתקרנתי להבין איך זה מסתדר עם השקפת העולם הכללית שלך. זה הכל, מה לא ברור כאן? 1 כמובן שאז אשאל *איך* אוכפים, אבל דיה צרה (Narrow Vulture?)
|
|
||||
|
||||
"אם נניח ש*רשות ההגירה* תפקח על זאת, יש בעיה של רגולציה ורגלטורים, והסתקרנתי להבין איך זה מסתדר עם השקפת העולם הכללית שלך." אמנם אני לא אורי אבל התשובה פשוטה: אין סתירה בין זה לבין השקפת העולם הליברלית משום שהשקפה זו, בדיוק כמו ההשקפה הגורסת "מדינת רווחה" עתירת רגולציה, דנה ביחס בין המדינה לאזרח המדינה ולא ביחס בין המדינה לאזרחי מדינות אחרות. |
|
||||
|
||||
אבל לא ''אזרחי מדינות אחרות'' יממנו את הרשות, האם הרשות תאלץ להסתמך על כספי גזל. |
|
||||
|
||||
למה? אפשר להטיל את העול הכספי על אלה שרוצים אשרת הגירה. |
|
||||
|
||||
ואם כולם יהגרו בלי לבקש מהרשות, לא יהיה מי שימנע מהם להגר, ולא תהיה רשות? |
|
||||
|
||||
משטרת גבולות היא לא רשות הגירה. מאז דר' קרוי לא שמעתי מישהו שמטיל ספק בצורך בקיום משטרה. (הדר' ההוא היה עונה לך, כמדומני, שכל דיכפין ייתי ויהגר) |
|
||||
|
||||
משטרת הגבולות זה מי שמפריע לאנשים להכנס למדינה, מה יפריע להם להכנס כתיירים ולהשאר? |
|
||||
|
||||
בהחלט. אבל השחיתות מה תהא עליה? |
|
||||
|
||||
חוששתני שחיצי השנינות המחודדים היטב שלך חולפים הרחק מעל למטרה. הגישה הליברלית אמנם גורסת שתפקיד המדינה חייב להיות מצומצם ככל האפשר אבל למדינה עדיין יש תפקיד מוגדר וברור. משטרת גבולות יעילה בוודאי נכללת בהגדרה הזאת. ובאשר לשחיתות, נדמה לי שיותר קל לראות ולהלחם בשחיתות כאשר היא עשויה לפשות רק בשניים שלושה מנגנונים מאשר להלחם בה בעשרים אלף. גם במובן הזה זה עדיף. |
|
||||
|
||||
אני שמח שאתה חושב שחיצי שנינותי "מחודדים היטב" ואנסה להתאמן עוד קצת על איכות הכיוון. אני חוטא בשנינות כשאני מרגיש שהגישה הישירה ניכשלת, כמו בפתיל הזה. השאלה לאורי היתה כדי להבין למה הגירת זרים למדינה שונה באופן מובהק מיבוא סחורות ( למשל) וצריך מנגנון פיקוח ( אני אמנע מחיצי שנינות מחודדים ולא אדבר על "צבאות של פקידים", אני אשאיר את זה למומחי השנינות באתר). משום מה החליט אורי שכאשר זה נוגע למהגרים, צריך הגבלות, ושהסיבות שלא סומכים על רגולטורים בשביל פיקוח על יבוא סחורות וחלוקת משאבים לא חלות על קבלת אזרחים חדשים למדינה. יכול להיות שזה נובע מעקרונות הגישה הליברלית, ואין לי בעיה אם זה, רק שיסבירו לי איך . אם לתמצת: למה משטרת גבולות כן אבל מכסי מגן לא? |
|
||||
|
||||
"אם לתמצת: למה משטרת גבולות כן אבל מכסי מגן לא?" בתמצות: אנשים הם לא סחורות. קצת יותר בפירוט: א. מכסי מגן הם מיסים שגובה המדינה מ*אזרחיה* למטרה בלתי ראויה (מניעת יבוא). משטרת גבולות מגבילה את כניסתם של אזרחי מדינה *אחרת* לתוך המדינה. ב. משטרת גבולות כמו כל משטרה, איננה רגולטור. חוקי המדינה קובעים מי, מתי ואיך יכולים להכנס את המדינה ומשטרת הגבולות אוכפת את החוק הזה. בניגוד לרגולטור, אין למשטרת הגבולות שיקול דעת ואין לה תפקיד של "איזון בין אינטרסים" שאותו אמור, כביכול, הרגולטור להגשים. |
|
||||
|
||||
לא כל כך הבנתי את הניואנסים, משטרת הגבולות (חשבתי שמדובר על רשות הגירה, לא?) אינה רגולטור, אלא אוכפת (טפו, שוב המילה הזאת) את חוקי המדינה. גם המכס אינו רגולטור, הוא הזרוע המבצעת ה*אוכפת* את תקנות המכס. אז אולי נסכים לבדיקת מכס? היא הרי אינה רגולטור, היא רק אוכפת חוקים. אגב, המדינה לא גובה מכס מאזרחיה אלא מיבואנים (שיכולים בכלל לגור במקום אחר). זה שהמשווקים מגלגלים את המכס על האזרחים זה סתם שוק חופשי, מה רצית שיעשו? אין לזה קשר למדינה. אנשים הם לא סחורות, אז מה? אורי הסביר שיותר מדי מהגרים ללא אזרחות במדינה גורם לחוסר יציבות, למה עודף זרים גורם לחוסר יציבות אבל עודף קורנפלקס לא? ראה את האבסורד- נכנס אדם עם מאות טלביזיות למדינה, את הטלביזיות מכניסים ואותו לא. |
|
||||
|
||||
"לא כל כך הבנתי את הניואנסים, משטרת הגבולות (חשבתי שמדובר על רשות הגירה, לא?) אינה רגולטור, אלא אוכפת (טפו, שוב המילה הזאת) את חוקי המדינה. גם המכס אינו רגולטור, הוא הזרוע המבצעת ה*אוכפת* את תקנות המכס. אז אולי נסכים לבדיקת מכס? היא הרי אינה רגולטור, היא רק אוכפת חוקים." האם אני אמרתי שכל מה שהוא *לא* רגולטור זה בסדר? סה"כ ציינתי את העובדה הטריוויאלית הזאת כדי להראות לך שגם במישור הזה האנלוגיה שלך הייתה לא מוצלחת במיוחד. "אגב, המדינה לא גובה מכס מאזרחיה אלא מיבואנים" כן, ומס הכנסה זה בעצם תרומה. זה שמכניסים לכלא את אלו שלא משלמים זה רק בגלל שהם רוצים חופשה על חשבון הציבור. "אנשים הם לא סחורות, אז מה?" הנה דוגמה. כשאתה נכנס לארץ, אף אחד לא חותך אותך עם סכין חיתוך יפנית כדי לבדוק שלא נמצאים בתוכך דברים שלא הכרזת עליהם. גם לא מסמנים אותך עם טוש, מדביקים עליך טפסים ונותנים לך להתייבש במחסן עד שאיזה מישהו יבוא לקנות אותך. ממש נורא איך שאנחנו מתייחסים לסחורות. "למה עודף זרים גורם לחוסר יציבות אבל עודף קורנפלקס לא? ראה את האבסורד- נכנס אדם עם מאות טלביזיות למדינה, את הטלביזיות מכניסים ואותו לא." אני לא טענתי שעודף זרים גורם בהכרח לחוסר יציבות, גם אורי לא. למיטב זכרוני הטענה הייתה שאי אפשר להשאיר, לאורך זמן, קבוצה גדולה של בני אדם ללא זכויות אזרח במדינה ולכן יש צורך בתהליכי איזרוח. לחילופין, אפשר לאסור לחלוטין כניסת זרים למדינה. אחד ההבדלים השוליים בין טלוויזיות לבין בני אדם הוא העובדה שלטלוויזיות אין אישיות, צרכים או רצונות. הטלוויזיות אינן מדפקות על דלתי הארץ במטרה לבנות ולהבנות בה. מישהו מביא אותן משום שמישהו רוצה לקנות אותן בתוך הארץ. כניסתן לתוך הארץ איננה מחייבת את המדינה בהגנתן (שבירת מנורת המסך בפטיש עשר קילו או כליאתה בארון עם דלת זכוכית בתנאי עבדות עם זרם חשמל לא יציב, איננה פשע, נכון להיום). אני אישית חושב שזה נורא, האפליה הזאת נגד סחורות. אני גם מתקומם נגד מקרים אחרים של אפליה כמו היחס המשפיל שלנו לעצים (חותכים אותם ועושים מהם פוטלים וארונות) וחרקים (אושוויץ זה כלום לעומת מה שקורה בבתים מסויימים בארון של הפח זבל). יחד, נוכל לעצור את הזוועה הזאת ויפה שעה אחת קודם. |
|
||||
|
||||
ב. בהודעה המקורית של אורי נאמר כי יש לדאוג לגיוון במדינות המקור של המהגרים. כלומר, חוקי המדינה, לטענתו, כן צריכים לדרוש ''שיקול דעת ותפקיד של איזון בין אינטרסים''. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שאני מסכים עמו. איך שלא יהיה, זה לא הופך את המשטרה לרגולטור. אם המחוקק קבע שבכל שנה רשאים לבוא אלפיים מהגרים מסנגל אז המשטרה תמנע את כניסתו של המהגר האלפיים ואחת וזהו. אין כאן מקום לשיקול דעת. אני לא בטוח שהפרשנות שלך לדבריו נכונה. דומה שאתה חושב שהגיוון נועד להיות ''הוגן'' כלפי המהגרים אבל לי נראה שהגיוון הוא צורך אגואיסטי של אזרחי המדינה. הגיוון נועד ליצור תמריץ השתלבות למהגרים למנוע את הסתגרותם בגיטאות. האינטרס היחידי שמשחק פה הוא האינטרס של אזרחי המדינה ולכן אין כאן כלל איזון בין אינטרסים. |
|
||||
|
||||
סחורות לא יתווכחו איתו על תועלתה של השיטה הקפיטליסטית. הן גם לא עשויות לדרוש ממנו כספים, דבר שייראה בעיניו כהתרה לגזל. |
|
||||
|
||||
אל תבלבל ביני לבין אחרים בבקשה. שמירת גבולות המדינה הוא אחד התפקידים של הממשלה ולשם מילוי תפקידים אלו מותר למדינה לקחת מיסים. |
|
||||
|
||||
כמו שאמרתי: לא דיברתי על אכיפה ואכן אין כל צורך או טעם באכיפה. החוקים אותם תיארתי מתווים את המסלול שבו מהגר יכול לזכות באזרחות. המסלול להגשת בקשת התאזרחות הוא טכני ואינו דורש אימות כלשהו מול המבקש (כל מה שצריך הוא בסיס נתונים עדכני פשוט). השלבים הבאים הם בחינות, שאף הן טכניות ופשוטות. אם אני מבין אותך נכון, נוצר אצלך בלבול בין שני דברים נפרדים: הגירה והתאזרחות. ההגירה למדינה צריכה להיות חופשית לכל אדם מכל מקום ולכל פרק זמן שייראה לו מתאים. ההתאזרחות היא משהו אחר, משום שמדובר במסלול שבאמצעותו הופך אדם מתייר, מהגר או עובד לאזרח במדינה. ככזה, הוא נדרש להפגין כי הוא רוצה בכך ולעבור שלבים שמטרתם לבחון רצון זה ולוודא את עקביותו. לגבי המהגרים שאינם מבקשים להפוך לאזרחי המדינה: אלו, כפי שאמרתי, רשאים לצאת ולבוא כרצונם, אלא שזכויותיהם מוגבלות בכמה מובנים חשובים: ראשית, אין להם זכות בחירה. שנית, מעמדם המשפטי שונה בכמה נקודות מהותיות (לדוגמה, טיפול בעבירות חמורות, תקנות הסגרה, רשות שיפוטית לה הם כפופים). כמו כן, ילדים שנולדו למי שאינו אזרח אינם הופכים אזרחים אלא מקבלים את אזרחות המדינה שבה המהגר נולד או התאזרח. |
|
||||
|
||||
אם נוצר אצלי בילבול, הרי שהוא הגיע מתגובה 219521 שם משמשים בעירבוביה מסלולי הגירה, ומסלולי איזרוח. למשל, אתה מזהיר שם מפני " מתחים הולכים וגוברים " בין מהגרים למקומיים, מתחים שיש לפתור על ידי "איזרוח". מכאן ניתן היה אולי להסיק, שאוכלוסיה גדולה של מהגרים ללא זכויות, מעבר למיכסה שקבעת כאידאלית לאיזרוח אינו מעודד יציבות ויש להמנע מכך באמצעים כלשהם ( אופס- כתוב שם " הגבלה של היקף *ההגירה* " , כנראה בלבול שנוצר אצלי בין שני מושגים, סליחה). אילו אמצעים? אם אתה מדבר רק על איזרוח של חלק מסוים מאוכלוסית המהגרים ש " רשאים לצאת ולבוא כרצונם", נדמה לי שלא פתרת את הבעיה שהצבת לעצמך. אגב, הפיתרון שנתת לילדי המהגרים הוא טוב רק עם המדינה המקורית של המהגר מעניקה אזרחות לילדי אנשים שעזבו אותה. האם המדינה הליברלית מעניקה ( משום סימטריות) אזרחות לילדי אילו שעזבו אותה? |
|
||||
|
||||
כל הבלבול באשמתי. בהודעה תגובה 219521 הכוונה היא לדרכי ההתמודדות הבאות: א. מסלול אזרוח איטי וכו' וכיו"ב... ב. הגבלת היקף האנשים המקבלים אישור להתחיל בהליכי איזרוח ל.... ג. קבלת בקשות התאזרחות ממגוון מקורות... מכאן ואילך, הפרדה מוחלטת: מהגרים עניין אחד, מתאזרחים עניין שני. ואחזור כדי שזה יהיה ברור: על מספר המקבלים אישור להחלה בהליך התאזרחות צריכות לחול מגבלות כמצוין לעיל. על מספר המהגרים לא צריכה להיות כל הגבלה מכל סוג. לגבי ילדים, הכללים עליהם חשבתי הם: א. אדם יקבל אזרחות באופן אוטומטי בהגיעו לגיל אזרחות רק אם נולד לאב או אם שהיו אזרחים בזמן לידתו. ב. אזרחות לא תשורשר אנכית או אופקית. היינו, בן הזוג של אזרח לא יזכה באזרחות באופן אוטומטי, אך לפנים משורת הדין יהיה רשאי להגיש בקשת אזרחות גם מחוץ למכסות הרגילות. אב או אם או קרובים אחרים של בעלי אזרחות לא יזכו באזרחות מתוקף כך ויהיו כפופים לתקנות הרגילות לעניין זה. ג. זכאי לאזרחות לפי סעיף א' יהיה רשאי לממש את זכאותו בהגיעו לבגרות, בלי קשר למקום מגורי הוריו. זכאות זו תפקע כעבור זמן נתון. |
|
||||
|
||||
עכשיו, אחרי שהבהרנו את זה, אחזור לנקודות הבסיסיות שלי: 1) איך איזרוח חלק מסוים של המהגרים פותר את בעית אי היציבות של השאר. 2) מי יקבע את גובה המכסות? מן הסתם המחוקק, על בסיס שיקולים של טובת המדינה ואזרחיה. השאלה היא למה במקרה הזה יש למחוקק כוח לקבוע מהי טובת המדינה ויש לסמוך על שיקול דעתו, אבל במקרים אחרים, בעיקר כשהעניין נוגע לרכוש, אסור לתת למחוקק להתערב בתהליך אם דרך קיצבאות ומכסים, ואם דרך הקמת גופי פיקוח. כדי לנטרל את העניין שהועלה בפתיל התאום (מול ד"ר ברבי, כמו ששכ"ג קורא לו) - נניח שיבואן בעל אזרחות זרה מבקש לייבא לארץ קורנפלקס במחיר זול במיוחד ( נניח אפילו הצף, אבל קשה להוכיח זאת), הורדת המחירים הפתאומית הזאת גורם למתחים וחוסר יציבות בשווקים ( נניח שהכניסה של המתחרה החדש מוריד את ערך המניות של קוצרן מזון גדול, ומושך איתו את כל הבורסה, אגב הפסדים להרבה משקיעים, ועקב כך להקטנת כוח הקניה של אזרחי המדינה) ולאחר מכן לאי יציבות חברתית. האם על המחוקק להתערב, או שמא עליו להגיב בנון שלנטיות "קורנפלקס הם לא בני אדם, ולכן אין לפקח עליהם"? |
|
||||
|
||||
קיומו של מסלול אזרחות מעקר במידה רבה את בעיית אי-היציבות משום שהוא מאפשר: א. מסלול ברור שבו אפשר להפוך לאזרח – ערוץ מוביליות חברתית חשוב עבור כל מהגר. ב. מוטיבציה ברורה לכל אלו המגישים בקשת התאזרחות ואלו השואפים לכך להמנע מהתנהגות שתחבל בסיכוייהם. לדוגמה, אם עבירה פלילית פוסלת בקשת התאזרחות, המהגרים יירתעו מהסתבכות בעבירה כזו. לגבי גובה המכסות: אני הצעתי מכסות "עיוורות" (להתאזרחות, אדגיש שוב) הבנויות על פי אחוז מסוים מתושבי המדינה. לדוגמה, אם הוחלט שהמכסה לבקשות אזרחות היא 1.25 מתושבי המדינה בתום השנה הקלנדרית הקודמת לפי נתוני הלמ"ס, החישוב יהיה מכפלה של מספר התושבים ב-0.0125. לכך צריך רק מחשבון ועשר שניות. כדי לקבוע את המכסות מכל יבשת, אפשר להשתמש במפתח המתחשב בגודלן היחסי של היבשות. יותר לאסיה, מעט לאוקיאניה, א-ביסעלע לאירופה, קצת יותר לאפריקה, משהו דומה לאמריקה, וכן הלאה. זה כבר קצת יותר מסובך לחישוב ויידרשו מחשבון ועשר דקות. באופן אישי, הייתי פותח את מסלול ההתאזרחות לכל דכפין, אלא שמתוך מודעות לנטיות הקסנופוביות והגזעניות של רבים, אני ממתן את זה כאן לנוסחה עיוורת ופשוטה ככל האפשר, שגם מתעדכנת באופן אוטומטי (זכור שעודף ילודה על תמותה ומגישי בקשת התאזרחות בשנה קודמת נכנסים לחישוב בשנה הבאה ומגדילים את המכסה הכוללת). שוב אדגיש, לטעמי האישי מכסות אלו הן דבר מיותר. ==================================== לגבי מקרה הקורנפלקס – ברור שאין למחוקק כל מקום להתערב, במיוחד כשמכירה במחירי היצף היא שירות נהדר לכולנו: מחירי ההיצף (מתחת למחיר העלות) אפשריים רק במקרה בו היצרן החו"לי מסובסד על ידי מדינת האם שלו. במצב כזה, כולנו יכולים להשען לאחור ולשמוח שסין או גרמניה או ארצות הברית משלמות חלק מעלות המוצר שאנחנו מקבלים. בכיף. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי בדיוק למה הגבלת הגירה היא לשיטתך נובעת מאיזה מניע קסנופובי גזעני (שלמעשה במובלע אתה מייחס לרובנו). וודאי שיש מרכיב כזה. אבל האמת היא מאוד גלויה במקרה הזה: כל מדינה בנויה על בסיס חברתי-תרבותי, וכך גם מדיניות ההגירה שלה. האם בשבילך כל אינטרס חברתי-תרבותי הוא גזענות? על-מנת לחדד את השאלה, האם תהיה מוכן להגירה חופשית לדירתך (כמובן בקצב השווה לריבוי הטבעי של משפחתך)? האם חירותו של בעל מפעל להחליט מי יעבוד במפעל חשובה יותר מחירותו של בעל המדינה (קרי העם) להחליט מי יכנס למדינה? נראה שלדעתך כן. ואם אני זוכר נכון, אתה אפילו חושב שיש להתיר לו להפלות על בסיס גזעי. כמו כן, אני לא יודע על-בסיס מה אתה טוען שמסלול ההתאזרחות "מעקר" את בעיית אי-היציבות. היסטורית, הגירה תמיד גרמה לבעיות אי-יציבות, מתחים חברתיים, ויצירת גטאות בכל מדינה שהיא, גם באלו שהיה בהן מסלול התאזרחות פאר-אקסלנס. על-אחת כמה וכמה במקרים שבהם היו מכסות מאוד גדולות (שאתה רואה אותן כמיותרות לגמרי). ====== ולגבי מקרה היבואן - מה אם הוא מייבא מזון לפרות עם עצמות כתושות בתוכו? |
|
||||
|
||||
לא לרובנו, לכולנו. מן הסתם זה שייך לגישות טריטוריאליות מובנות גנטית, הגורמות לנו להסתייג מאנשים החודרים לתחום אותו סימנו בשתן כשלנו. לגבי האינטרס החברתי-התרבותי – זה קשור לתפישת החברה של כל אחד מאיתנו. מנקודת מבטי, המכנה המשותף המהותי ביותר של תושבי מדינת ישראל הוא השפה העברית והתרבות הישראלית. בכך נמדדת גם זכאותו לאזרחות לפי מה שציינתי ולכן, מי שבא ומוכן לאמצם אל ליבו ראוי מבחינתי להפוך אזרח. השאלה הקריטית היא, אכן, האם אפשר לראות בכלל יושבי המדינה מעין בעלים פרטיים של השטח שבו מתקיימת המדינה ואם כן, באילו גבולות והגבלות. האם היותך אזרח מקנה לך את הזכות לקבוע מי יוכל או לא יוכל להיות אזרח נוסף לך? ההזמנה הקיימת כאן לנטיות הקסנופוביות המוטמעות ולהסתייגות מכניסת "מתחרים" – לא מעודדת אותי לתת אמון בכשרות ההכרעה שלי, שלך או של "העם." נוסף על כך, מאחר ו"העם" אינו נדרש לפי המודל שלי לממן את המתאזרחים או המהגרים, לא נראה לי שהוא צריך גם להדרש לשאלת זכותם להכנס למדינה או להתאזרח בה. הדבר יהיה דומה למערכון העולים ב"לול" בהבדל שאלו שנכנסו אתמול יהיו זכאים לא רק לקלל "אינעל בבור אלי ג'בקום" אלא גם לאסור על המהגרים החדשים את הכניסה. =========== לגבי "הגירה תמיד גרמה לבעיות אי-יציבות, מתחים חברתיים, ויצירת גטאות בכל מדינה שהיא" – פשוט לא נכון. הגירה גרמה לבעיות כאלו כאשר התקיימו כמה תנאים בו זמנית: א. הייתה מדיניות הגירה מפלה. ב. המהגרים היו נחותים מהיושבים במדינה במובן מהותי בעיני תושבי המקום (לרוב, ידיעת שפת המקום אך לעתים קרובות גם הון). ג. המהגרים היו שונים מאוד (בעיקר חיצונית) מהאליטה השלטת. בעיות של גטאות ואי יציבות חברתית לא התעוררו עם מהגרים לבנים לארגנטינה או ברזיל, למשל. ============= ולגבי מקרה היבואן - מה אם הוא מייבא במבה עם סטריכנין בתוכה? |
|
||||
|
||||
המדינה היא קהילה אחת בעלת משאבים משותפים וגורל משותף, וזה סביר מאוד שתוכל להכריע מי יתקבל לקהילה. אם אין השפעה לאזרחים על מי עוד יכול להגר ולהפוך לאזרח, הרי שזה קצת מרוקן מתוכן את המונח אזרח (למעשה אין לאזרח כל קדימות ביחס למדינה). מימון או לא מימון, להגירה יש השפעה עצומה על החיים החברתיים התרבותיים והכלכליים במדינה, אז חובה שהעם ידרש לעניין ההגירה. זוהי סיבה גלויה מאוד. אתה מתעקש לראות כאן קסנופוביה? שיהיה. זוהי עדיין החלטה כשרה אורתוגונלית לאמון שלך במניעים אליה. קונקרטית לגבי ישראל, האינטרס החברתי-התרבותי הבסיסי הוא היותה בית לאומי לעם היהודי. מדיניות ההגירה היא בהתאם. לגבי הבעלות הפרטית, מעניין שביום הכרזת המדינה, ישראל הריבונות היתה בעצם מורכבת מהאדמות בא"י שהם בבעלות פרטית של ההסתדרות הציונית. ==== טענת שמסלול התאזרחות יעקר את בעיית אי-היציבות. הנסיון ההסטורי מוכיח אחרת. למשל בארה"ב. אי-היציבות נובעת מהבדלים תרבותיים וחברתיים בין הקולט לנקלט. התנאים שהבאת (כשלושה תנאים שחייבים להתקיים בו-זמנית!) הם קצת שרירותיים. ==== לגבי היבואן - שאלתי אותך שאלה מהחיים האמיתיים. מזון לפרות הכולל כתש של עצמות הוא בעל יתרונות תזונתיים רבים (אא"ט חוסך תוספים ובכך מוזיל את העלות). מצד שני יש סיכון שהוא יעביר את מחלת הפרה המשוגעת ולכן הוא אסור. עובדתית, יש % מסויים של יצרני מזון, סוחרים, ובעלי רפתות שמוכנים לקחת את הסיכון הזה למען הרווח הכלכלי. אחת לכמה זמן משרד הבריאות (בארץ) תופס מישהוא כזה. השורה תחתונה היא שלפעמים פיקוח ממשלתי על היבוא הוא מועיל מאוד. |
|
||||
|
||||
א. מדוע צריכה להיות לאזרחים השפעה עודפת משמעותית? איזו תועלת מהותית זה מניב? לעצם העניין, חילוקי הדיעות בינינו נובעים מהתפישה השונה של חירות והיקף תחולתה. לטעמך, היא צריכה לחול (אם בכלל) על אזרחי המדינה בלבד, כאשר כל החיצוניים לה אינם בעלי מניה ואינם זכאים לחירות כזו. לטעמי, החירות מגיעה לכל אחד, אלא אם כן הוכח אחרת. מאחר ואלו הבדלים מהותיים בתפישת היקף התחולה, להמשך הדיון כאן אין תוחלת ממשית. ב. בסוגית המזון לפרות אתה שואל למעשה: מה יקרה אם מישהו עובר על החוק (כלומר, מייבא מוצר שעלול לגרום לנזק מהותי). התשובה במקרה זה אינה שונה ביני לבינך: בעבירות על החוק צריכים לטפל אוכפי החוק. במקרה הזה, מה שאתה מכנה "פיקוח ממשלתי" הוא למעשה פעולת שיטור למניעת עבריינות המבוצעת על ידי מומחים לעניין. לדוגמה, נאמר שמאן דהו מייבא מנות דם מחו"ל וחלק מהן כוללות דם הנגוע בנגיף האיידס. הדבר אסור, כמובן, לפי חוק ושנינו נתמוך באכיפה של האיסור הזה. בפועל, את הבדיקות של הדם יבצעו אנשים המחזיקים בידע לשם ביצוע בדיקה כזו ולא שוטרי תחנת המשטרה בעירון, אך הפעולה בכללה עדיין תחשב פעולת אכיפה משטרתית לכל דבר ועניין. |
|
||||
|
||||
א. כי זו המדינה שלהם ולא של החיצוניים. חלק מההגדרה של המונח מדינה. שתי התגובות האחרונות עסקו בכך. ולמעשה אלו הן שתי תגובות יותר מדי - אם לא ברור לך למה לאזרחים צריכה להיות השפעה עודפת משמעותית במדינה, אכן אין תוחלת להמשך הדיון. ב. אה, אז זאת "אכיפת חוק" ולא פיקוח. כמה נוח. ניחא. השאלה היא איך מגדירים את החוק. רק האזרחים של המדינה? או גם החיצוניים? האם הכנסת בע"ח (חיים) גורמת נזק מהותי? האם הכנסת מוצרים במחירי היצף גורמים נזק מהותי? לגבי האחרון, אתה בטח חושב שיש לכך סיכוי אפסי. ובכן, גם מי שמייבא מזון פרות עם כתש עצמות חושב שיש לכך סיכוי אפסי, והוא אפילו צודק סטטיסטית. אז למה לא לתת ללקוח הסופי להחליט? (האינפורמציה עוברת, ובקונטיינרים). יש מדינות שבהן זה מותר. גם כאן וגם כאן יש פגיעה בשוק החופשי. גם כאן וגם כאן בתאוריה האינפורמציה עוברת עד הלקוח הסופי. ומה עם יבוא בשר ממדינה שבה התגלו מקרים של פרה משוגעת? זה גורם נזק מהותי או לא? |
|
||||
|
||||
א. אכן, לא ברור לי. אכן, כפי שציינתי, אין טעם בהמשך הדיון כאן. ב. שוב אכן. במה שהוא עבירה לפי כל הגדרה (מרמה, גרימת מות/נזק ברשלנות/זדון) יש לטפל באמצעות אכיפה, לא באמצעות "רגולטור". הגזירה השווה שאתה מתווה בין ייבוא מזון העלול לגרום למחלה קטלנית ובין ייבוא חולצות במחיר הנראה לך נמוך מדי תמוהה, בלשון המעטה. |
|
||||
|
||||
עושה רושם שאינך מבין את הרעיון שמאחורי מחירי הצף, או שאתה בוחר להתעלם ממנו. הרעיון הוא פשוט: חברה א' היא בעלת גב כלכלי משמעותי, ולכן היא יכולה להציף את השוק במוצרים זולים. יתר החברות בשוק התחרותי אינן מצליחות לעמוד בתחרות ופושטות את הרגל. או אז, חברה א' הפכה למונופול, והיא קובעת את מחיריה איך שבא לה. עד שתקום חברה אחרת עם הידע והיכולת לייצר מוצרים באיכות דומה ובמחיר תחרותי, חברה א' חוגגת על הגב של כולנו. בינתיים, כמה מאות או אלפי אנשים איבדו את מקור פרנסתם, ואם במקרה חברה א' נמצאת בחו"ל, הרי שגם כמה (מאות) מיליוני שקלים שהתרוצצו קודם לכן בתוככי הכלכלה המקומית מיוצאים פתאום, ויורדים מסך הכסף המקומי הזמין. |
|
||||
|
||||
ישנם שני מקרים אפשריים של מכירה במחירי היצף: א. כאשר גורמים מחוץ לארץ מוכרים את תוצרתם בארץ. במקרה זה, כפי שציינתי, הגורם החיצוני מממן בעצמו (או באמצעות ממשלתו) את הפרש העלות בין המחיר האמיתי של המוצר והמחיר בו הוא נמכר. לדוגמה, אם עלות גידולו, הובלתו, שיווקו, וכו' של תפוח אדמה בגרמניה היא אירו אחד, אך הוא נמכר על ידי איגוד מגדלי התפ"א הגרמני לישראל בחצי אירו, הרי שהאיגוד ו/או ממשלת גרמניה משלמים חצי אירו לכל קונה בישראל. ההשפעה של מכירה במחירי היצף כאלו על השוק הקולט (ישראל במקרה זה) היא תמיד חיובית, גם משום שמדובר בהזרמת הון (מגולם בסחורות) ממדינה אחרת וגם משום שהדבר דוחק את רגליהם של יצרנים ישראליים בעלות גבוהה לטובת ייצור מוצרים שעלות ייצורם ביחס למחיר המכירה שלהם נמוכה הרבה יותר (לדוגמה, טכנולוגיה עילית). במלים אחרות: הטיעון שלך שכשהיצרנית במחירי היצף היא בחו"ל ההון מוזרם החוצה פשוט לא נכונה, כיוון שכיוון זרימת ההון במקרה שלנו הפוך: על כל תפוח אדמה מוזרם חצי אירו לשוק. הטעות שלך כאן נובעת משום שאתה שוכח שתפוח האדמה עצמו הוא הזרמת הון המגולמת במוצר. אילו הטיעון שלך היה נכון, כל רכישה בחו"ל הייתה הפסד נטו של המדינה הרוכשת. בפועל, כל רכישה בחו"ל היא הזרמת הון מצד אחד מול הזרמת הון מצד שני, כשה"הפסד" הוא ההפרש בין השקעת ההון בהפקת המוצר ומחיר מכירתו. כשההפרש שלילי, המדינה המייבאת מרוויחה וסך הכסף המקומי הזמין עולה. לגבי עבודה, חשוב לזכור כי כאשר ישנם מחירים שונים ועלויות שונות בין שתי מדינות, מתקיים תהליך מתמיד של התאמה של ההיצע ליתרונות היחסיים של כל מדינה (כפי שמתאר דוד ריקרדו בתיאוריה של העלות היחסית) כך שבפועל האובדנים בתחום בו יש יתרון יחסי קטן או שיש חסרון יחסי מתקזזים עם רווחים בתחום בו יש יתרון יחסי. ב. כאשר גורם בפנים הארץ מוכר את תוצרתו בהפסד כדי לחדור לשוק או כדי לדחוק את רגליהם של גורמים אחרים הפעילים בשוק. מה שקורה כאן הוא שהחברה המורידה את מחירה כדי להעלות את מכירותיה משלמת ללקוחות את ההפרש בין עלות הפקת המוצר לעלות מכירתו. כלומר, ההון זורם מן היצרנית אל הצרכנים. תוצאת הלוואי שאתה צופה, ובמקרים מסוימים היא עשויה להתרחש, היא שיצרנים אחרים יידחקו אל מחוץ לשוק ואחרי הידחקם היצרנית שהוזילה תשוב ותעלה את מחיריה. תהליך כזה אכן עשוי להתרחש, אך יש לו גבולות מוגדרים: 1. כל עוד סחר החוץ של מדינה פתוח, הסיכון ליצירת מונופול מוחלט קטן ו"מרווח הניצול" של מונופול בייצור פנים מוגבל יחסית. מונופולים יציבים כאלו מתקיים בדרך כלל רק בגומחות שוק קטנות, וגם כאן יש חלופות. 2. רוב המונופולים שאפשר ליצור באמצעות הפחתת מחיר הם על מוצרים עתירי עבודה ולא עתירי חשיבה ועל מונופולים כאלו קשה להגן באופן יחסי. כלומר, אפשר למכור חולצות קסטרו ב-4 שקל עד שכל המתחרים ייעלמו, אך ברגע שמעלים את מחיר המוצר חזרה ל-50 שקל צצים עשרים מתחרים כי הליך הייצור פשוט וסטנדרטי יחסית. |
|
||||
|
||||
והייצרנים שקובעים מחירי היצף כדי למוטט את המתחרים - לא יודעים ש"ברגע שמעלים את מחיר המוצר צצים עשרים מתחרים"? כנראה שלא, אחרת הם לא היו מוכרים במחירי היצף. וכנראה שהם צודקים, כי "ברגע ש" לוקח לפעמים הרבה מאד זמן. |
|
||||
|
||||
או שאולי המקרים האלו נדירים ממה שאתה חושב? ככלל, היצרנים בארץ (ובכל ארץ) תמיד יטענו שהמתחרים מחו"ל מוכרים במחירי היצף. זאת התגובה הסטנדרטית לתחרות מול מדינות בהם עלות העבודה היא מאוד נמוכה. אבל זה שהם אומרים את זה לא הופך את המחירים למחירי היצף אמיתיים. |
|
||||
|
||||
ככל שזכרוני מגיע, טענת מחירי ההיצף מייבוא היא כמעט תמיד תעלול דמגוגי בו משתמשים יצרנים לא יעילים כדי להותיר את מגבלות המכיסה על כנן באגפם. לא זכור לי מקרה ממשי בו הייתה מכירת מוצרי ייבוא במחירי היצף. מה שכן היה הוא מכירת מוצרים מקבילים לאלו המיוצרים בארץ, בטיב דומה ובמחיר זול בהרבה. לגבי השימוש במחירי היצף כדי למוטט מתחרים פנימיים. ישנם מקרים רבים בהם יצרנים מוכרים מוצרים במחיר זול במיוחד כדי לחדור לשוק, אך לא זכורים לי מקרים כלשהם של שימוש בתמחור היצף כדי להרחיק מתחרים. מקרה אחד, אם כי בכיוון הפוך, התרחש כאשר הוקמה חברת ''יס'' וחברות הכבלים ניסו למנוע את כניסתה לשוק באמצעות קניית כמות גדולה ככל האפשר של סדרות במחיר מופקע והתמרה של ''ההכבדה'' במעבר בין חברות, אך זו אינה מכירה במחירי היצף. |
|
||||
|
||||
מתוך: http://www.library.ucsb.edu/istl/98-fall/article4.ht... Dominance in a chosen market is a key strategy for success. How a company gains that dominance is not for the faint-hearted. I remember some years ago my love for Eagle potato chips. The corporation was the Avis of nut products and had entered the potato chip industry as a way of increasing its overall market penetration for snack foods. Oh, I dearly loved those potato chips. It however had not escaped my notice that as time went on, they became harder and harder to find and when I did find them in a grocery store I often had to get down on my knees and reach far back on a shelf to get them. Then, they disappeared completely. I was like an addict without a fix and cursed my misfortune of living in a small town because I was sure that the potato chips could now be found only in major markets. I did not find out what happened until sometime later when I read an article about Frito-Lay's business strategies for market dominance. It seems that Frito-Lay keeps close tabs on its competitors through taste-tests as well as economic indicators. Frito-Lay determined that Eagle chips were superior in taste to its products (I readily concurred). Frito-Lay also determined that there was no way it could develop a product that tasted as good nor was it willing to expend the resources to try. So instead they developed a strategy that would use its size, vast market network, strong product placement relationships with grocery stores, and pricing discounts to drive Eagle out of the market totally. Eagle, being a smaller company and new to the potato chip sector, could not hold on to enough market share with Frito-Lay's onslaught so chose to exit the market. This example should be illustrative of the dastardly deeds which can and do occur in business practice.
|
|
||||
|
||||
אכן, סיפור נאה! מה חבל שאין לו שום קשר למציאות. שבבי התפוד של איגל המוזכרים כאן היו מוצר קצר מועד אמנם, אך בלי קשר לסיבות שצוינו. למעשה, איגל הייתה מחלקה בחברת הענק אנהאייזר בוש (יצרנית בירות גדולה, בין שאר עיסוקים). באמצע שנות השמונים היא נתנה עינה ביצרנית קטנה של שבבי תפודים בשם קייפ-קוד, שייצרה לה מאז שנת 1980 חטיפים שונים, וביניהם שבבי תפודים. הרומן נמשך עשר שנים, עד שבשנת 1996 החליט אנהאייזר-בוש למכור את חטיבת החטיפים שלה (איגל) ולמעשה הפסיקה בפועל את שיווקם (זה מה שגרם לבחור להתקשות במציאתם). קייפ קוד רכשה מחדש את המוצר והחלה משווקת אותו, לטענתה בהצלחה מרובה. (ר' כאן: http://www.capecodchips.com/) לסיכום, לא רק שמדובר בדוגמה מופרכת ושגויה (כל החלק העוסק בגישה האכזרית של פריטו-ליי לקוח מהגיגיו התלושים של הכותב), הבחור גם סובל כבר כמה שנים מהיעדר כרוני של החטיף החביב עליו! |
|
||||
|
||||
באחד מסיפוריו של ע' הלל (אאל"ט), המתרחש בגן-חיות, מציגה הדיה את עצמה בסיסמה: "דיה - לצרה בשעתה!" (מזל שיש לי זכרון טוב, כי עברו כמה שנים מאז שקראתי את המשפט ועד שהבנתי אותו.) |
|
||||
|
||||
פעם ערכתי רשימונת של ההתאמה בין שמותיהם של עופות דורסים בעברית ובאנגלית. התעלמתי משמות-תואר ("yellow-headed vulture") והשארתי רק את השם העיקרי. יצא לי: דיה - Kite שָלָך - Osprey נץ - Hawk זרון - Harrier בז - Falcon, Kestrel, Merlin, Hobby עקב, אייה - Buzzard עיט, חיוויאי - Eagle נשר, עוזנייה, רָחָם - Vulture זה נעשה די בחיפזון, ואם יש הערות אשמח לדעת. |
|
||||
|
||||
למען מי שלא מבחין בלשונו של איזי תחובה בלחיו (ולא, חלילה, למען פרסומת לעצמי!), תגובה 42357. |
|
||||
|
||||
אם להתקטנן, הוסף ל-vulture פרס, ול-eagle עיטם. אבל הצד הבאמת מעניין הוא שזה נכון לאנגלית בריטית, ואילו אצל האמריקאים זה שונה: hawk (חוץ משם כללי לדורסים שאינם נשרים) משמש גם לניצים וגם לעקבים; buzzard הוא כינוי עממי ל-turkey vulture, שאוכל נבלות אבל נדמה לי שאינו מסווג טקסונומית כנשר (אולי כקונדור, ואולי כסוג בפני עצמו; הזכרון שלי כאן מחליד קצת). אגב, גם המילה cedar סובלת מבלגן דומה. בכל מילון סביר יהיה כתוב שזה "ארז". ואכן, כך קוראים גם בארה"ב לעצים שאנו מכירים כארז - שנמצאים שם, מן הסתם, רק בגנים בוטניים. אבל הם גם קוראים cedar לשני עצים נפוצים ביערותיהם, שמבט קצר בעלים שלהם מבהיר שאין קשר - לפחות לא חיצוני - בינם לבין הארזים שלנו; הם הרבה יותר דומים לברוש. |
|
||||
|
||||
תודה רבה, הוספתי. יש בכלל בלגן עם שמות של צמחים ובעלי-חיים, לא? את הרשימה ההיא ערכתי כדי לנסות לראות עד כמה המצב לא חד-חד-ערכי בתחום של הדורסים, שם הכרתי חלק מהשמות. אני מניח שיש סוגים דומים של מורכבות גם בקטגוריות אחרות. את העסק עם הדורסים הליליים אליו רמז איזי לא הכרתי - נחמד מאוד! |
|
||||
|
||||
בצירוף מקרים נאה, רק כחמש שעות אחרי כתיבת התגובה לעיל, ראיתי (בוידאו) את הסרט "ליידי נץ". בסרט מככב עקב. לא שאני מתלונן כאן כלפי המתרגם; הייתי מהסס לתרגם "ליידי עקב". |
|
||||
|
||||
(אבל זה לא עוף דורס...) |
|
||||
|
||||
עפיפון קטן, עפיפון לבן, מרחף בנחת, מתחת לענן. פתאום ראה אותו עורב אחד שחור וקרא: הי תראו- ציפור ללא מקור! הוא קשור בחבל, כדי שלא יברח. אני עוד לא ראיתי דבר מצחיק כל כך. (מזיכרון- ע. הלל אאל"ט) |
|
||||
|
||||
אגב אורי, אני אישית מאוד אשמח אם תכתוב מאמר על הגישה הליברלית, יש כאן פוטנציאל לדיון ארוך ומעניין. |
|
||||
|
||||
תודה. אחשוב על כך. עד כה נחסמה דרכי אל התהילה בגלל עצלנות ליברלית כרונית. |
|
||||
|
||||
ברור שהמהה לא משקפת לגמרי את המציאות. במקרה הטוב ביותר זה קירוב מסדר ראשון להטלה של המערכת הפוליטית על ציר דו-מימדי... בצורה שקולה אפשר לבצע הטלה על צירים אחרים -- למשל ציר הפרדת דת ומדינה, ציר ירוק וכן הלאה. אני לא מנסה ''לעשות'' לשמאל דבר. לדעתי השמאל היה שמאל כלכלי בעבר הלא רחוק, ומה שהצגתי במפה הוא שלפי מערכת הצירים הזו יש ווקום פוליטי. בכל מקרה, לדעתי המפד''ל דומה במעט לימין הרדיקלי שלך -- היא ימין מדיני וחברתי עם מרכז-שמאל כלכלי. |
|
||||
|
||||
קוראים לזה ''ניתוח מרכיבים ראשיים'', וזו טכניקה סטטיסטית מוכרת. |
|
||||
|
||||
שוקי לא מקבל את ההנחה שאלו שני המרכיבים הראשיים של ''פונקציית ההתפלגות הסטטיסטית'' של הפוליטיקה הישראלית העכשיוית... |
|
||||
|
||||
אכן. קצת נסחפתי כשטענתי שאתה מנסה ל"נתב" את השמאל לכיוון כלשהו. טענתי היא אכן כי מנקודת מבט כללית ולאו דוקא מקומית, 2 הצירים שלך אינם צירים עיקריים. כל ניתוח המתבסס עליהם אינו יכול לענות על הבעיות הגורמות לקריסתו של המרכז הפוליטי בימינו (המרכז השמאלי והימני כאחד). השאלות שהיה מעניין לשמוע עליהן הן: 1) האם אכן "קריסה" או שזו רק תחושה סובייקטיבית? 2) מהם הצירים הקרדינליים של המציאות הכלכלית-חברתית-מדינית כיום? 3) מדוע התנועה הירוקה שלדעתי בנוייה על אחד מצירים אלו אינה מצליחה ל"התמרכז" ונסחפת כל הזמן לשוליים הסהרוריים? האם זה בגלל חוסר אידאולוגיה ודוגמות מסודרות? 4) האם ישנה אפשרות שהמרכז הפוליטי כיום יבצע רויזיה והתחדשות אידיאולוגית שתאפשר לו לחזור ול"תפוס את המרכז"? בנסיעה לאיטליה לא מזמן, הופתעתי מכמות דגלי "צבעי הקשת" המתנוססים על הבתים. אות לחריגות ארצנו היא שאצלנו הדגל מסמל את תנועת ההומוסקסואלים ואילו שם הוא מייצג מפלגה אנטי-גלובליסטית (PACE). |
|
||||
|
||||
למי שלא שם לב - בשנים האחרונות אנו זוחלים אט-אט לכיוון אוליגרכיה , למי שלא מכיר את המושג - פרושו - קבוצת אינטרסנטים שמנהלים את המדינה לתועלתם האישית, השלטון נאחז מצפורניים בתדמית ''דמוקרטית'' ע''י שטיפת מוח לתלמידים בבתי ספר והצגות כמו ''משאלי דעת קהל'' בנושאים שנויים במחלוקת ובחירות חופשיות של נציגים קבועים מראש. למעשה השלטון הינו של קבוצות אינטרסנטים שברובם גם קרובי משפחה בדרך זו או אחרת שגם קובעים לעצמם את משכורתם ו''תנאי תעסוקתם'', שלא לדבר על תנאי פרישתם. |
|
||||
|
||||
אתה טועה. אנחנו לא זוחלים אט אט לעבר אוליגרכיה. מדינת ישראל אוליגרכיה מראשיתה - ''אלוהים לשלטון בחרתנו'' |
|
||||
|
||||
מי הוא זה שאת דבריו הבאת במרכאות? |
|
||||
|
||||
לפי "לא יעלה על הדעת" של רפי מן (עמ' 23) מקור השורה הוא בשיר של זאב ז'בוטינסקי (ששונה מ"אלוהים ליגון בחרתנו ל"אלוהים לשלטון בחרתנו" בכינוס בית"ר בוורשה בשנת 1938 - ז'בוטינסקי הוסיף לשיר בית אחרון "כי אנחנו שדיך נטענו/ בגלות/ מעכו/ על גרדם/ אלהים, לשלטון בחרתנו/ על לבן-ותכל - ואדם."), והיא גם התנוססה על שלט בד ענקי בכנס לוחמי אצ"ל בגן בית ציוני אמריקה בתל-אביב באוקטובר 1955. |
|
||||
|
||||
זה מה שאני זכרתי. אם כך, בניגוד לנאמר בתגובה 216046 מדינת ישראל לא היתה אוליגרכיה מראשיתה(1), שכן לקח לתלמידי ז'בוטינסקי להגיע לשלטון במדינת ישראל כמעט 30 שנה מאז "ראשיתה". __ (1) לפחות לא בהקשר של הציטוט. |
|
||||
|
||||
מדית ישראל היתה אוליגרכיה מראשיתה ועוד איך. ואם הציטוט מפריע לכם, ניתן למצוא ציטוט מקביל לו: "אם זוהי הכרעת העם, אני אינני מקבל אותה" |
|
||||
|
||||
את מי אתה מצטט הפעם? |
|
||||
|
||||
יצחק בן-אהרן, ממנהיגי "אחדות העבודה" ולשעבר מזכיר ההסתדרות בראיון בקול ישראל אחרי היוודע תוצאות מדגם הטלוויזיה: "אם המדגם אמיתי - הרי זו בעיטה בלתי-מחושבת ובלתי שקולה... אני כופר בשיקול דעתו של העם... זהו זעם ומיאוס - ולא שיקול דעת... אם אמנם זו ההכרעה - איני מוכן לקבל אותה." (שם, עמ' 35) |
|
||||
|
||||
זה סילוף של דבריו (אותם היה לי הכבוד המפוקפק לשמוע במו אוזני). בן אהרון אמר שהוא אינו *מכבד* את ההחלטה, ומאוחר יותר אף הסביר במפורש שלא התכוון לערער על ההחלטה מבחינת קבלתה הפורמלית אלא הביע את הרגשתו בקשר לציבור שקיבל אותה. הרבה מלים כבר נשפכו על העניין הטפשי הזה, אבל יש שקרים שאולי אין להם רגליים אבל הם נוסעים בפרארי. |
|
||||
|
||||
"הציבור שקיבל אותה" = עם ישראל. מסקנה: לפי דבריך, בן אהרון מזלזל בעם ישראל. ודבר אחרון, קבלת דין הבוחר אינו "עניין טפשי" כלל וכלל! |
|
||||
|
||||
אכן, בן אהרן לא כיבד במיוחד את עמישראל על בחירתו בבגין. זה לא דומה לאי קבלה של העקרונות הדמוקרטיים. הטשטוש הזה, שנעשה בטעות או במזיד הוא הדבר הטפשי. מה זה קשור לקבלת דין הבוחר? בן אהרון לא הציע אף פעם לעלות על הכנסת באופנועים. |
|
||||
|
||||
גם לכבודי היה את הכבוד המפוקפק לשמוע במו אזני ולראות במו עיני אותו אומר אותם והציטוט מדויק בקווים כלליים וגם משקף את "הלך הרוח" הכללי של המערך אז ועוד שנים ארוכות אל העתיד. אני זוכר את כל הזקיינים יושבים מאחרי השולחן המוגבה בערב הבחירות. בן אהרון לבש חולצה לבנה עם שרוולים קצרים והרכיב את המשקפיים העבים שלו. הוא ישב קצת בצד, כיוון שלא נמנה מעולם עם הבכירים בהנהגת התנועה. את הדברים אמר כשהחלו מתבררות התוצאות, אחרי חצות, לכתב של הערוץ הראשון, כך שהטענות שדבריו סולפו מאוד מוזרות נוכח העובדה שהוא אמר אותם קבל עם ועדה מול המצלמות. התירוץ היחיד שיכול להיות לבן אהרון הוא שהוא היה נרגז מאוד - וכמיזנטרופ מקיר לקיר זה המצב הרגיל שלו - ונפלט לו בגילוי לב מה ש*כל* הזקיינים וגם הלא זקיינים חשבו שם בלב. להגיד ש"אם זאת ההחלטה, אז אני לא מכבד אותה" זאת אמירה אנטי-דמוקרטית מובהקת ואדון הכפר הגלובלי יכול לקפוץ חמש פעמים באוויר וצוקהארה לאחור אבל היא לא תהפוך למשהו אחר. חוץ מזה קשה לחשוב על בן אהרון אומר אמירה *כן* דמוקרטית. מי שעקב אחרי הקריירה של בן אהרון לא היה יכול לייחס לו אף פעם חשיבה כזאת. מי שטיפח פורעי חוק מלוכלכים כמו יהושע פרץ כדי לקדם את הקריירה הפוליטית שלו ולנגח את הנהגת מפלגת העבודה ומצידו שהמדינה תתמוטט (עד שהעיפו אותו), חתרן בלתי נלאה שהתנהג בכל מקום בו היה כמו דספוט קטן ונאלח אינו דמוקרט לפי הספר שלי. |
|
||||
|
||||
גילוי נאות: אינני, ומעולם לא הייתי, חסידו של בן אהרון. יחד עם זאת, אני לגמרי לא מכבד את החלטת מתפקדי הליכוד בעניין ההתנתקות, וגם לא את החלטת הבוחר בבחירות לכנסת. כמובן שאני מכבד אותה במובן של "כיבוד החוק" (וגם בן-אהרון קיבל אותה במובן הזה), אבל אינני רוחש לה כבוד רב. אם זה הופך אותי לפאשיסט בספר שלך, אולי כדאי לך לקרוא ספרים אחרים. |
|
||||
|
||||
עיקר טענתי: שבן אהרון התכוון לכך שהוא לא מקבל אותה במובן הפשוט. אם ההחלטה לא מתאימה (לו), צריך לבטל אותה. נכון שהוא לא קרא להפיכה צבאית או לרציחת ראש הממשלה הנבחר, לדוגמה, אבל זה לא משנה את הכוונה האמיתית מאחרי מה שהוא אמר. מקובל בכל העולם שכאשר מישהו מפסיד בבחירות הוא פונה אל המנצח ומברך אותו. הברכה הזו היא לא רק נימוס של ג'נטלמנים אלא קבלה של כללי המשחק הדמוקרטיים - מפלגות מתחלפות בשלטון. מבחינת בן אהרון זה היה דבר מאוד חיובי עד שזה הגיע לנקודה שהוא בעצמו היה חייב לוותר על השלטון... |
|
||||
|
||||
בן אהרון הבהיר, וחזר והבהיר, למה הוא התכוון, אלא שאנשים מסויימים מתעקשים לטעון שהם יודעים טוב ממנו את כוונתו. העברת השלטון נעשתה באופן מסודר, מנומס וג'נטלמני בהתאם לכללי המשחק הדמוקרטי - בדיוק כפי שראוי היה. |
|
||||
|
||||
בן אהרון תפס שהגזים וזו הסיבה שהתנצל. ואף אחד לא אמר שהשלטון לא הועבר בצורה מסודרת. הטענה הייתה שהלך הרוח והחשיבה של בן אהרון היו לא דמוקרטיים. |
|
||||
|
||||
אותה טענה כלפי בן אהרן נכונה גם כלפי אנשי שרון: אחרי שהם יזמו את המשאל, קבעו את הזירה, את העיתוי והחוקים, ואחרי שהם הכריזו שעל שרי וחברי הכנסת של הליכוד לקבל את התוצאה (כשהסקרים עוד הראו על נצחון שלהם), כל מיני נסיונות לעקיפה של התוצאות ("מיני התנתקות", "מיני-מיני התנתקות", אישור התכנית בזירות אחרות, כמו הכנסת או הממשלה) הם אנטי-דמוקרטים. לאחר ההפסד במשאל, על שרון להמנע מקידום תכנית העקירה (כמובן שאנשים מחוץ לליכוד, כמו לפיד או פרס, אינם מחוייבים לכך, אבל אסור נציגי ליכוד, כולל שרון, לתמוך בכך) |
|
||||
|
||||
מי שיזם את המשאל הוא ח"כ ישראל(?) כץ, שהתנגד להתנתקות. |
|
||||
|
||||
לא נכון! שרון נקלע לבעיה מכיון שלא היה לו רוב, לא בממשלה ולא בכנסת, לתכנית ההתנתקות. הוא רצה לכפות על חברי הכנסת והשרים של הליכוד תמיכה בהתנתקות ע"י קבלת "דין התנועה" (הסקרים הראו יתרון מבחינתו), ולכן יזם את המשאל (נכון שהוא התיעץ עם כץ קודם לכן, וזה סיפק לו עצת אחיתופל בנושא זה, אך ההחלטה היתה של שרון עצמו). להזכירך לא רק שהוא יזם את זה, אלא שהוא העביר את ההחלטה על המשאל במחטף (!) במרכז הליכוד, נגד דעת המתנגדים (לנדאו אפילו עתר למוסדות התנועה נגד קיום המשאל), והכריז שעל כל השרים לקבל את תוצאות המשאל. עכשיו עליו לאכול את הדייסה שבישל. כך זה דווח יום למחרת ההחלטה על המשאל: http://www.maariv.co.il/channels/1/ART/679/998.html |
|
||||
|
||||
(תזכורת קבועה: אחיתופל דווקא נתן לאבשלום את העצה *הנכונה*, לעומת חושי הארכי, אבל עם השנים השתרש הביטוי השגוי) |
|
||||
|
||||
מכיון שגיבור הספור הוא דוד ולא אבשלום, עצת אחיתופל היא עצה הבאה להרע. |
|
||||
|
||||
אבל ככה אתה מאבד את כל המשמעות של הביטוי, שהרי העצה ניתנה לאבשלום, לא לדוד. |
|
||||
|
||||
הדיון סוטה מסלולו. אתה רשאי מבחינתי להשתמש בביטוי ''עצת חושי''. אנחנו באמת רוצות להתקדם. |
|
||||
|
||||
Flattery, my boy, will get you nowhere.
|
|
||||
|
||||
מה אתה רוצה ממני? לך תתווכח עם Yנט: |
|
||||
|
||||
הידיעה שהבאת נכתבה ביום ראשון, ישר לאחר המשאל. דיאנה בחור ניר מסתמכת על זכרונם הקצר של הקוראים. לעומת זאת, הכתבה שאני הבאתי נכתבה ישר לאחר ההחלטה על המשאל. הנה מה שכתב Ynet ישר לאחר ההחלטה: שים לב לכותרת המשנה: "חברי המרכז אישרו את יוזמת ראש הממשלה לקיים משאל עם בתוך המפלגה" |
|
||||
|
||||
אתה קרציה במידה שלא תאמן, אתה יודע? הנה, בבקשה, כתבה מהיום שבו הוסכם על המשאל: "ראש הממשלה, אריאל שרון, טילפן בצהריים (יום ג') ליו"ר נשיאות ועידת הליכוד, השר ישראל כץ, והודיע לו כי הוא מקבל את הצעתו להביא את תוכנית ההתנתקות למשאל בקרב מתפקדי הליכוד." |
|
||||
|
||||
תקרא את מה שאתה כותב "...אריאל שרון טילפן... לישראל כץ...והודיע לו כי הוא מקבל את ***הצעתו להביא*** את תכנית ההתנתקות" כמו שאמרתי: ישראל כץ יעץ לשרון (עצת אחיתופל 1) להביא את תכניתו למשאל המתפקדים. להזכירך שרון עשה זאת כי לא היה לו רוב לא בכנסת ולא בממשלה למהלך, והוא קיווה "לחשק" את חברי הכנסת והשרים של הליכוד ע"י המשאל. דרך אגב, הגוף המוסמך לשנות את חוקת הליכוד הוא המרכז ולא המתפקדים, אך שרון העריך שאין לו סיכוי להעביר את התכנית במרכז (שנחשב אידיאולוגי יותר) ולכן העדיף את משאל המתפקדים. ועוד אזכיר את העובדה שהמתנגדים לתכנית זעמו על ההחלטה הזו וראו בה מחטף. --- 1 עכשיו יבוא אייל אנומלי ויפתח שוב את הדיון על אחיתופל מול חושי, ואז תראה מה זה קרציה אמיתית! |
|
||||
|
||||
רציתי להזכיר שעצת אחיתופל היתה דווקא עצה טובה, ואת העצה הרעה נתן מישהו אחר בשם חושי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הקרצי זה שכ''ג. חושי היה דוקא ארכי. |
|
||||
|
||||
אכן, חושי הארכי. רציתי להזכיר שהוא זה שנתן את העצה הרעה, בעוד אחיתופל מושמץ על לא עוול בכפו. |
|
||||
|
||||
רגע, אז למה קוראים לזה עצת אחיתופל? (סתם, סתם, אני מתאמן בלהיות חתרן נאיבי) |
|
||||
|
||||
כשהאמא שלו החליטה להעניק לו את השם "אחיתופל" היא גזרה את גורלו. אף אחד לא אוהב את Toefl. אגב, הידעת שהוא היה דוקא זה שנתן את העצה הטובה? |
|
||||
|
||||
וכמובן שאף אחד לא אוהב את הTeufel. |
|
||||
|
||||
השכ''ג הוא ארכי שוטה. |
|
||||
|
||||
השכ''ג מתנהג כמו ארכי-פרחי. |
|
||||
|
||||
נו, כן? אז המשאל, כמו שאמרתי, היה יוזמה של כץ, לא של שרון. ואידך זיל גמור. |
|
||||
|
||||
הביטוי הזה כבר נטחן כאן עד דק. מספיק. |
|
||||
|
||||
אז עכשיו, נוסף לחוק גודווין, ולחוק גודווין 2, הקרוי גם חוק בונובו, נוסף חוק גודווין 3 - חוק זיל(1)? __ (1) משה צימרמן. |
|
||||
|
||||
יש הבדל גדול בין ליזום מהלך, ובין לייעץ למישהו אחר ליזום מהלך כדי לפתור את בעיותיו. |
|
||||
|
||||
הוא לא ייעץ לו ליזום מהלך כדי לפתור את בעיותיו (כי כץ היה דווקא במתנגדים), אלא הציע לשרון מעין ''בוררות'' כדי להכריע בין העמדות המנוגדות בתוך הנהגת המפלגה. אם זה לא ייזום, אינני יודע מה כן. |
|
||||
|
||||
המתנגדים רצו להביא את שינוי הקו להכרעת המוסדות המוסמכים - מרכז הליכוד. אנשי שרון הם אלו שהעבירו את ההחלטה לשאול את המתפקדים לדעתם - כמעט ע''י מחטף, שכן שרון ידע שהמרכז אידיאולוגי, וסיכוייו להעביר את התכנית קלושים. סקרים שהיו בידו הראו על תמיכה גדולה יותר בקרב המתפקדים. |
|
||||
|
||||
כמו בעסקים, היזם לוקח את הסיכון - והסיכוי - על עצמו. היועץ לא. לדוגמה: שמעון בא לראובן עם הצעה לעסק מסויים. ראובן שומע, מתלהב ומקים את העסק מכספו (הוא היזם). שמעון בסך הכל מקבל "דמי ייעוץ" כשכר על עמלו. ראובן הוא זה שיגרוף את הקופה (או יפשוט רגל). כך גם בליכוד - שרון השקיע את יוקרתו והשפעתו. כץ לא סיכן כלום. |
|
||||
|
||||
כץ סיכן את האינטרס האידיאולוגי שלו. ההחלטה על המשאל בקרב המפקדים הייתה פשרה בין שני הצדדים: שרון שרצה להעביר את התוכנית ישר לכנסת או לממשלה, מול כץ שרצה להעביר את התוכנית למרכז. כץ העלה את רעיון הפשרה, שהוא הצבעת המתפקדים, ושרון קיבל אותו. מדובר במו"מ בין שני צדדים, לא על יועץ ומיועץ. |
|
||||
|
||||
כץ לא סיכן את האינטרס האידיאולוגי 1 שלו מהסיבה הפשוטה שאין לו כזה. כץ אינו מה"גרעין האידיאולגי" בליכוד, אלא נמצא שם כדי לייצג את אצולת הקרקעות. הוא התנגד להתנתקות כיון שהוא פחד שזה יגרום לקרע בליכוד (הוא אפילו לא התבייש להכריז זאת בריש גלי). אלו שסיכנו את האינטרס האידיאולוגי שלהם (כמו למשל עוזי לנדאו) התנגדו למשאל. עוזי לנדאו איפלו עתר לבית הדין של הליכוד נגד המשאל. --- 1 "אינטרס אידיאולוגי" זה קצת דבר והיפוכו, לא?! זה כמו "לוחם למען השלום". |
|
||||
|
||||
למה אתה מערבב סטייקים עם לביבות גבינה? אתה משווה מחירות כלליות עם הצבעת מתפקדי הליכוד? |
|
||||
|
||||
אני חולק על האינטרפרטציה שלך, אבל העיקר הוא ש''אף אחד לא אמר שהשלטון לא הועבר בצורה מסודרת''. |
|
||||
|
||||
אילו גייסות בדיוק היו לבן אהרון, שבעזרתם יכל למנוע את העברת השלטון? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לך תדע אם המגרסות לא עבדו שעות נוספות בתקופת הביניים... |
|
||||
|
||||
נו, אז תחליט, יש גייסות או אין גייסות להפעלת המגרסות? |
|
||||
|
||||
אכן, לך תדע. לך תדע אם בן אהרן לא רצח את ארלוזורוב. (עג כאן בעניין בן-אהרן שליט''א) |
|
||||
|
||||
זו גם לא הייתה הטענה: הטענה הייתה שבן אהרון ביטא סנטימנט אנטי דמוקרטי מובהק. העובדה שבאותו זמן הוא כבר היה גרעפצער בפנסיה ומאליו מסתבר שלא היו לו גייסות לא מעניינת. |
|
||||
|
||||
מה דעתך על הציבור שבחר ברבין ובברק? |
|
||||
|
||||
אני מכבד רק שירה בציבור ושרותים ציבוריים. עם כל השאר אני חי רק מתוך חוסר ברירה. |
|
||||
|
||||
גם אתה תתרן? |
|
||||
|
||||
כמובן. רק תת-רן יכול לכבד שירה בציבור. |
|
||||
|
||||
למה שתהיה לי דיעה עליהם? מאין לך שלא נמניתי עמם? |
|
||||
|
||||
אם תעשה עבודה ותבדוק את מעשיהם של כל אלה שאמרו שהם מכבדים את החלטת הבוחר, אתה עלול לגלות הפתעות. אגב, שמעון פרס ''כיבד'' את החלטת בוחרי מפלגת העבודה שבחרו ברבין בפעם הראשונה. היה זה כבוד מיוחד במינו. אריק שרון כיבד את בחירתם של ראשי הממשלה תחתיהם כיהן. היה הרבה כבוד בכיבוד הזה. ועוד כהנה וכהנה. שוב, נדמה לי שבן אהרון אמר שהעם טעה. |
|
||||
|
||||
האמירה - *ה*אמירה, עם פרסום המהפך ב-1977, היתה - "לא מכבד...". בימים שאחרי כן, בשבוע שבועיים שאחרי כן, אולי גם אחרי יותר זמן, שאלו אותו והוא הסביר ושוב הסביר ובאוירת הימים ההם זה היה קשה להסביר. אז בתוך כל ההסברים האלה היה, כנראה, גם - "אני חושב שהעם עשה טעות", וכן גם, ככל שזכור לבני משפחתי, היה משהו עם - "לבוחר אין טעם כל כך טוב". אבל האמירה העיקרית, זו שגם שודרה בכתבה ביום מותו, היא אמירת - "לא מכבד", והיא האמירה שהיה איזה טמבל שהפך אותה ל"להחליף את העם". הדברים האלה קורים כל הזמן, עם כל מיני פוליטיקאים גדולים וקטנים. אבל בן אהרון היה אדם שנוא במיוחד, משום שהוא אמר כמה אמיתות שיש כאלה שלא יכולים לשכוח לו (כוונתי לא בנושא זה אלא בנושא מה שהיה צריך להיעשות אחרי מלחמת ששת הימים) - ולכן היו מי שדאגו ויש מי שדואגים עד היום שהשקר הזה ימשיך לחיות. |
|
||||
|
||||
הזכרון שלך מטעה אותך. בן אהרון לא ישב בין הזקיינים. בן אהרון ישב באולפן כאחד שמעניין לשמוע את דעתו. |
|
||||
|
||||
הציטוט המדוייק, לפי כל המקורות המהימנים "אם זה רצון העם אז צריך להחליף את העם" http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A...
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3252701,00.h... http://glz.msn.co.il/glz/news/nachon/0536F372BC174EC... http://news.walla.co.il/?w=/90/909046 http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=374967 http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?... |
|
||||
|
||||
הם כולם מצטטים אחד את השני ולא את המקור, ו*כולם* מצטטים את הרכילות ולא את המציאות. ביום מותו, בערב, בחדשות בטלויזיה, שודר הקטע ההוא - ובו נראה בן אהרון בכבודו ובעצמו שאמר "אני לא מכבד" - ו*לא* אמר - "להחליף את העם". |
|
||||
|
||||
אתה מביא כאן אפשרות שלישית, שונה מזאת של idan ושונה מזאת של כל שאר האתרים. מה המקור שלך? |
|
||||
|
||||
המקור הוא החדשות בערוץ 1 או ערוץ 2 בטלויזיה הישראלית (לצערי, מאחר ואינני מבעלי הנאמנות הקבועה לאחד משניהם - לא זכור לי איזה מן השניים זה היה - אבל זה היה באחד מן השניים האלה, ואת/ה יכול/ה לברר זאת), ביום 19.5.06 בערב (יום מותו של בן אהרון). ההבדל בין המקור הזה לבין כל המקורות שמביא idan הוא בכך שהם כולם *מצטטים* את הציטוט הקבוע שהתחיל כנראה מבדיחה גרועה של איזה עיתונאי והפך למין בלוף נצחי (זה התחיל מהלצה בנוסח - "אז מה שהוא מציע בעצם זה כאילו... שצריך להחליף את העם או משו?...") - ואילו בטלויזיה *ראו* ו*שמעו* את בן אהרון *עצמו*. תגובה 216320 וכל הפתיל. |
|
||||
|
||||
גם אם אמר, הוא לא היה לגמרי מקורי: ברטולט ברכט - The people have lost the confidence of the government; the government has decided to dissolve the people, and to appoint another one. זו הזדמנות להביא עוד ציטוט חביב עליי: אפשר לעשות כל דבר עם כידונים חוץ מלשבת עליהם. חשבתי שגם זה ציטוט של ברכט, אבל מתברר שלממזר הזה יש יותר ממועמד אחד לאבהות. באינטרנט ראיתי: טאלייראן (Talleyrand), תומס הארדי (Thomas Hardy), ביסמרק (Bismarck). ויש עוד וריאציות קלות של המוטיב המיוחסות לאבות רבים (כולל בוריס ילצין).
|
|
||||
|
||||
גוגל מביא רק שלושה מקומות ברשת בהם מוצמד לבן אהרון השילוש "אני לא מכבד": 1. הדיון הזה. 2. המקור האמין הזה http://www.fresh.co.il/dcforum/Scoops/22892.html 3. מאמר על "מורשת מנחם בגין" בו מופיעה האימרה ללא מרכאות. http://herzl.haifa.ac.il/203.doc |
|
||||
|
||||
אני מנסה להזכר בראיון עימו לאחר הנצחון של הליכוד ונדמה לי שהוא אמר ''העם טעה''. אבל אולי הזכרון שלי אינו מדייק כל כך הרבה שנים. |
|
||||
|
||||
שורה זו אכן עוררה ביקורת בתוך התנועה הרביזיוניסטית. לפי אחת הפרשנויות לשיר זה (זו שבגין דגל בה), על חרות להמתין באופוזיציה בסבלנות בלי להתפשר על האידיאולוגיה שלה, שכן סופה להגיע לשלטון בכל מקרה, כי סופו של רצון העם להתלכד עם רצון האל. פרשנות אחרת טוענת ששורה זו היא לעג מר לסוציאליסטים, המניפים 2 דגלים במקביל - לבן ותכול (הציונות) ואדום (סוציאליזם) 1. מכיון שזהו שיר, כל אחד מוזמן להאמין בפירוש שהוא מעדיף. _________ 1 לפי ז'בוטינסקי יש להניף חד-נס. |
|
||||
|
||||
דיברתם ודנתם על הכלכלה, המשטר, החברה ומה לא, אבל איפה ההתייחסות למנהיג. ולא מנהיג חזק פשיסטי אלא מנהיג כריזמטי שמשדר אמינות ורצינות. כל המנהיגים הפוליטיים שלנו היום הם או מושחתים, או חסרי כל כריזמה וכוח משיכה דמגוגי (נשמע פופוליסטי אבל זה גם חשוב), או שהם הוכיחו שהם לא ראוים למנהיגות כלשהי. נראה שציבור הבוחרים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (בתיאוריה) דווקא ירצו מנהיג נוסח רבין ולא נוסח נתניהו. אדם, מנהיג שישדר דאגה לפרט, שליחות, וחס ושלום - עמידה על עקרונות ובקיצור - פוליטיקה מהזן הישן והטוב (היינו רוצים). אולי אבדן טוהר המידות הפוליטי בכלל משפיע על הייאוש של הציבור שנזקק ורוצה סוציאל-דמוקרטיה. מה דעתכם? |
|
||||
|
||||
לפני שבוחרים במנהיג, יש לבחור ביעדים שרוצים שהמנהיג יוביל אליהם. |
|
||||
|
||||
הכי טוב נתניהו. הוא יעשה סקרים לאן העם רוצה וינהיג אותנו ליעדים אלה. |
|
||||
|
||||
לדעתי זה הפוך במידה מסוימת. מי שבחר ברבין בזמנו, לא עשה זאת רק בגלל היעדים הספציפיים של מפלגת העבודה. יש סיבה שרק בזמן רבין הייתה התעוררות שמאל כזו גדולה וגם אנשי ימין (מתונים) תמכו בו. ועובדה שפרס וברק לא הצליחו להחזיר עטרה ליושנה. ואם כבר מדברים על התנהגות בוחרים, כמה אנשים לדעתך בוחרים במפלגה רק על סמך המצע שלה? כמה אנשים בכלל טורחים לקרוא את המצע (חוץ מהדר P-:)? והאם לא תסכים שאנשים רבים שבחרו באריק "אוהבים אותך מצביעים נגדך" שרון, בבחירות הקודמות נדפקו כהוגן כמו שאומרים, ע"י ביבי וגזירותיו - ועדיין יצביעו לליכוד (ולא יחד או חד"ש)- כלומר למנהיג התורן (אחד יותר גרוע מהשני שם). וזה לא רק בגלל הקו המדיני. אם כבר, מפלגה סוציאל-דמוקרטית צריכה להיות מאד מתונה בהקשר המדיני. במיוחד בגלל שאוכלוסיה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך נוטה לבחור במפלגות "עממיות" כמו הליכוד. מה דעתך? הדר |
|
||||
|
||||
תאר לך שאתה מגיע לתחנה המרכזית בת"א (החדשה, החדשה...) אתה רואה שני אוטובוסים חונים אחד ליד השני. האחד קו 450, עם נהג מצוחצח ומסודר, שאתה מזהה מהטלויזיה בתור המנצח של "מבחן התיאוריה של המדינה". השני קו 900, עם נהג מוזנח ומרושל. היית מעדיף לסוע עם הנהג המצוחצח, אבל אתה צריך להגיע לחיפה, לא לירושלים... אותו דבר עם מנהיגים ומפלגות. גם המנהיג המוכשר ביותר, אם הוא מוביל ליעדים שאתה לא מאמין בהם, לא חכם לבחור בו. גם המערכת הפוליטית הבינה זאת (באיחור מה) והבחירות האחרונות היו למפלגה ולא לראש ממשלה. אני לא מסכים שבוחרי ליכוד "נדפקו" ע"י ביבי וגזרותיו. נהפוך הוא - אני חושב שהגזירות הללו היו חיוניות לעצירת ההתרסקות הכלכלית שהחלה בימיו חסרי הרסן של בייגה, והמשיכה אצל סילבן חסר הדרך. מעבר לזה, אני מאמין שגם מי שבחר ליכוד (ושוב, הבחירות האחרונות היו למפלגה ולא לראש ממשלה) מרגיש כך, למרות שטיפת המוח התקשורתית - בסופו של דבר לא ניתן לרמות את כולם כל הזמן, ואנשים רואים את התוצאות. |
|
||||
|
||||
בתשובה ל-idan, דובי צב-מעבדה ואחרים. אני לא הולך להעביר קו מפורש בין ליברליזם לבין סוציאליזם, או לתת אפיון מדוייק של סוציאל-דמוקרטיזם. פשוט מכיוון שאין אפיון כזה, ותוויות מושגיות מביאות אותנו לוויכוחים על תוויות ולא על המהות. idan טען שסוציאליזם סותר שוק חופשי תגובה 216008. טענה זו מראה על חוסר הבנה של המושג "שוק חופשי", או של המושג "סוציאליזם", או של שניהם גם יחד. שום שוק חופשי אינו חופשי לגמרי. חברות כלכליות פועלות תחת חוקים רבים ותנאים המגבילים אותן – חוקי העבודה מגבילים את זכותן לשלם לעובדים שכר מסויים (מתחת לשכר המינימום), לפטר עובדים במקרים מסויימים (מילואים, הריון) וכן הלאה. חוקי ההגבלים העסקיים מונעים מהן להחליט החלטות עסקיות מסויימות. חוקי הבורסה מונעים מחברות ציבוריות להשפיע בצורות מסויימות על ערך המניה. חוקי הקניין הרוחני מונעים מחברות לנצל ידע קיים. הבנקים המרכזיים מנווטים את שערי המטבעות ודואגים ששוק המטבע לא יהיה תזזיתי מדי. הרגולטורים קובעים החלטות המגבילות באופן משמעותי את התנהלות שווקים מסויימים. מכסים וסובסידיות מגבילים את יכולת החברות להתחרות בצורה חופשית. שווקים עם מונופולים טבעיים לעולם אינם ממש חופשיים. בקיצור, אין שוק חופשי שהוא לגמרי חופשי. כל שוק מתנהל תחת כללים וחוקים המגבילים את חופשיותו. השוק הוא חופשי מבחינת החופש של כל חברה להתחרות בו תחת הכללים לפיהם הוא מתנהל. סוציאליזם לא סותר את העקרון הזה, אלא משנה את ההגבלות על השוק החופשי. נראה לי שההבדל המהותי בין ליברליזם לסוציאליזם הוא שהראשון מתמקד במקסום איכות החיים של האינדיבידואל, ומשאיר כל אדם לנפשו. לעומתו, הסוציאליזם מנסה למקסם את איכות החיים של כלל החברה, ומכיר בחשיבות ההון החברתי. שוב, אני לא רוצה להיכנס להגדרות מדוייקות של סוציאליזם, ולכן אציג מספר אספקטים בהם דעתי מנוגנת לליברליזם. * הפרטה: ליברליסט יטען שכל חברה ממשלתית מתנהלת בצורה יעילה יותר כאשר היא בידיים פרטיות. אבל במציאות זה נכון במקרים נדירים. המטרה של חברה פרטית היא שורת הרווח, בעוד לחברה ממשלתית יכולות להיות מטרות אחרות, כגון האינטרסים של המדינה שהיא בבעלותה. את הרכבת לדוגמה, אין טעם להפריט. המטרה של הרכבת אינה לייצר כסף אלא להוות מערכת הסעת המונים. בבריטניה הנסיון להפריט את הרכבת נכשל לחלוטין, כי החברות הפרטיות לא תחזקו את המסילות ובסופו של דבר פשטו את הרגל (והולאמו מחדש). אין יתרון להפרטה של מונופולים טבעיים, כגון תשתיות ההולכה של המים (מקורות) והחשמל (חברת חשמל). את בזק ניתן יהיה להפריט כאשר תהיה תחרות כוללת (גם בטלפוניה למשקי בית) והבטחת האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. כנ"ל חברת אל-על (הבטחת טיסות סדירות לישראל בעת מלחמה). ניהול כושל זו בעיה שניתן לטפל בה גם במסגרת חברה ממשלתית. אבל מעבר לבעיות ניהול, אבקש מאחד הליברליסטים בקהל להסביר לי מדוע אם כבר החברה מרוויחה לא רע, אסור למדינה להנות מהרווחים ולבעלים פרטיים מותר?! * תשלומי העברה: ליברליסט ינסה להקטין את תשלומי ההעברה (קצבאות, מענקים). לדעתי, בכדי לשמור על החוסן הלאומי, אסור למדינה להזניח את השכבות החלשות שלה או לדרדר אותם לפת-עוני. יש מרחק רב בין הרגלת אנשים לחיות על-חשבון הקופה הציבורית ובין זריקתם לרחוב. השאלה היא היכן עובר הגבול. הקצבאות השונות צריכות להיות בנויות בצורה כזו שאם חד-הורית, או נכה המקבל קצבת נכות, יכולים רק לשפר את מצבם הפיננסי אם הם הולכים לעבוד – כלומר הקצבאות ירדו בצורה הדרגתית ככל שהמשכורת גדלה, בניגוד למצב היום. המדינה צריכה לעזור למובטלים ע"י הסבה מקצועית ושיפור השכלתם המקצועית. נכון להיום, האוצר מייבש את קורסי ההסבה המקצועית ולמעשה דן קבוצות גדולות של מובטלים להיות מובטלים כרוניים או לההפך לחוטבי עצים ושואבי מים. קצבאות הילדים צריכות לרדת ככל שמספר הילדים גדל, ולא לעלות, כי עלות גידול הילד הראשון גדולה בהרבה מעלות גידול הילד החמישי. בביטוח לאומי יש בירוקרטיה מיותרת, אבל הרשו לי לפקפק במניעי האוצר בנסיונות לאחדו עם מס הכנסה. בקיצור, קיימים עיוותים במבנה של תשלומי העברה במדינת ישראל, אבל זה פתח לשיפור מערך תשלומי ההעברה ולא להקטנתו או ביטולו. לגבי שאלתו של צב המעבדה (תגובה 215430), קשה לי לתת נתונים מדוייקים. נתקלתי לא מזמן באם חד-הורית צעירה, שגרה עם אמה ולפעמים עובדת בעבודות חלקיות, ועכשיו באופן זמני לא. מצד אחד, הקצבאות מאפשרות לה ללכת למכון כושר או לצאת לבלות חופשי. מצד שני, לא נראה לי שהיא היתה מסוגלת לנהל משק בית עצמאי מהקצבאות בלבד. * ביטוח בריאות: הליברליזם בארה"ב רואה בבריאות הציבור בעיה פרטית, ולכן אין השקעה בביטוח בריאות כללי. זה הופך את ארה"ב למדינה המובילה מבחינת ההשקעות בשירותים רפואיים, ובו-זמנית לאחת המדינות האחרונות (בין המפותחות) מבחינת רמת הטיפול הרפואי שתושביה זוכים לו. אני מקווה שהליברלים כאן בארץ לא לוקח את ארה"ב כדוגמה לניהול נכון של מערכת הבריאות. עם כל הבעיות שיש לנו עם מערכת הבריאות, יש עדיין הרבה לאן להתדרדר. שר"פ הוא רק הצעד הראשון להרס הרפואה הציבורית. * פנסיות: כפי שהבעתי את דעתי במאמר, מקומן של קרנות הפנסיה לא בשוק ההון. לא ברור לי מדוע הליברליזם שולח את כל כספי החיסכון הפנסיוני שלי להימורים בשוק ההון. אני תומך בתיקון העיוותים (ראו תגובה 215965) אבל לא בהרס הביטוח הפנסיוני. * חינוך: השקעה בחינוך היא השקעה בעתיד. אין סיבה שאוכלוסיות רבות יצאו ממערכת החינוך עם תעודת נכשל (=ללא תעודת בגרות). במסגרת חוק חינוך חובה חינם (או בקיצור חה-חה-חה-חה), גם תלמיד ללא כסף לשיעורי תגבור צריך לסיים בהצלחה את מסלול הלימודים. תלמידים המתקשים בחומר צריכים לקבל שיעורי השלמה במסגרת בית-הספר, לא במסגרת שיעורים פרטיים. * השכלה גבוהה: הליברליסט יאמר שסטודנט להשכלה גבוהה ישלם את מלוא עלות הלימודים שלו, ויצדיק זאת בנימוקים כלכליים של חישוב הרווח העתידי של הסטודנט. לדעתי, ההשכלה הגבוהה צריכה להיות זמינה לכל מי שבאמת רוצה להשקיע את המאמץ הנדרש, ובעלות קטנה. בהסתכלות כלכלית רחבה יותר, אדם בעל השכלה אקדמאית מרוויח יותר מאדם בעל השכלה תיכונית בלבד, ולכן ישלם גם יותר מסים למדינה בעתיד. * סובסידיות לתחבורה ציבורית: בחישוב כולל, המדינה חוסכת עלויות כאשר הציבור משתמש בתחבורה ציבורית, ולכן יש לה כדאיות לסבסד את התחבורה הציבורית. הליברליסט יצעק גוואלד. * אי-השוויון בישראל: הליברליסט יזמזם את המנטרה "שוק חופשי". אולם הגדלת אי-השיוויון בחלוקת ההכנסות וההתדרדרות במדד ג'יני גורמות להקטנת כוח הקניה של העשירונים הנמוכים, ולהצטברות הון אצל האלפיון העליון. כוח הקניה העודף של האלפיון העליון לא עוזר למשק המקומי כמו כוח הקניה החסר של העשירונים הנמוכים, מכיוון שחלקו הגדול מנוצל למוצרי יבוא או בחו"ל. * אצולת הקרקעות: הליברליסט יאפשר לכל בעל קרקעות לבנות באופן חופשי של השטח החקלאי שבחזקתו תמורת תשלום היטל השבחה מתאים. אני חושב שהקרקעות הן משאב לאומי, ולכן אסור לאפשר לכל דכפין לבנות על קרקעות חקלאיות או קרקעות המדינה, גם אם הוא משחד את פקידי מנהל מקרקעי ישראל באופן תדיר. הדוגמה האחרונה בנושא – חברת הזרע דוחפת לבנות עיר חדשה בשטח המיועד לפארק איילון, על שטח חקלאי מוחכר מהמנהל. כהערת אגב, למרות שמה המטעה של הזרע, היא נשלטת ע"י יזמי נדל"ן ולא ע"י הקיבוצים, למי שהיה בספק. אהה, שכחתי, תחת התווית "סוציאליסט" אני חייב לתמוך באצולת הקרקעות (תגובה 215449). אבל שוב שכחו להודיע לי בזמן... |
|
||||
|
||||
בין שוק חופשי וסוציאליזם יש סתירה מהותית. טענתך שאין כזו סתירה מעידה על חוסר הבנה של המושג "שוק חופשי" או של המושג "סוציאליזם" או של שניהם ביחד. טענת ש"שום שוק חופשי אינו חופשי לגמרי" וציינת שלושה סוגים של הגבלות: א. הגבלות כמו שכר מינימום, פיטורים, הגבלים עסקיים, רגולציות בשווקים, מכסים וסובסידיות, וכדומה. אלו הגבלות הקיימות או כשרידים של תפישה סוציאליסטית המנוגדת לשוק חופשי או כאלמנטים הקיימים במעבר בין סוציאליזם לחופש – מכל מקום, זו טעות מוחלטת להתייחס אליהן כאילו הן קשורות למהות אינטרינסית או תפקודית כלשהי של השוק החופשי. ב. הגבלות חוקיות כמו חוקי קניין רוחני או מניעת הונאה בבורסה: כל אלו הם חוקים שנועדו למנוע פשיעה. אלו אינן מגבלות על השוק החופשי יותר משחוקים האוסרים על שוד מזוין הם הגבלה על השוק החופשי. ג. מונופולים טבעיים: מאחר והמונופולים "הטבעיים" נוצרו כולם מתוקף הלאמת משאבים טבעיים על ידי הממשלה או מתן רישוי מונופוליסטי, גם היווצרותם של אלו אינן פועל יוצא ממנגנוני שוק טבעי אלא, להיפך, מהיעדרם. המונופול של חברת החשמל על ייצור חשמל הוא "טבעי" באותה מידה בה המונופול של ערוץ 1 על שידורי טלויזיה היה "טבעי". אשר לניגודים שאתה מוצא בין הסוציאליזם לליברליזם: א. "הפרטה: ליברליסט יטען שכל חברה ממשלתית מתנהלת בצורה יעילה יותר כאשר היא בידיים פרטיות. אבל במציאות זה נכון במקרים נדירים." ראשית, ליברל לא יטען שכל חברה ממשלתית מתנהלת בצורה יעילה יותר כאשר היא בידיים פרטיות אלא שאין צורך ביצירת חברות ממשלתיות מלכתחילה ומאליו מסתבר שאין גם צורך להפריט אותן בהליך כאוב ולעתים קרובות מפושל (כמו שרק ממשלה יודעת לפשל). דוגמת הפרטית הרכבות בבריטניה אותה אתה נותן היא, שלא במפתיע, דוגמת הדגל המרקסיסטית (ר' למשל כאן: http://www.marxist.com/Europe/rail_privatisation601....), וההפרטה אכן בוצעה שם בצורה מפושלת לעילא (כמו שרק ממשלה יודעת לפשל) – אבל קשה לראות בה עדות על כלל מעשי ההפרטה האמיתיים, שרובם מוצלחים ומצליחים. רק כדי להזכיר, חשבו על השיפור בחיינו שחוללה פתיחת שוק המטבע, פתיחת שוק השיחות לחו"ל, שוק הסלולר או אפילו הפיכת בזק לחברה. מישהו מתגעגע לימים בהם היינו מחכים שנתיים לטלפון, מביטים בקנאה במתי מעט שעלה בידם לקנות "לבנה" של פלאפון, משוחחים לחו"ל בהון תועפות וכשרוצים להגיע לשם ישירות נאלצים להגיע לבנק עם הדרכון, לקנות דולרים במחיר מופקע, לקבל את החותמת בדרכון ולרוץ ללילינבלום? אשר לדוגמאות האחרות של "מונופולים טבעיים" שאתה נותן: מאליו מובן כי אחרי שהממשלה העניקה לגורם מסוים מונופול ארוך שנים ומימון לבניית התשתיות, אין זה כלכלי (לפחות בשלב הראשון) לבנות תשתית מקבילה. לכן, כל הצעות ההפרטה אינן טוענות כי יש להפריט את התשתית הבודדת במובן של מסירתה לזכיין מסוים אלא להפוך אותה נחלת כלל הפועלים בתחום, כאשר התחרות תתנהל בתחום אספקת המשאבים (החריג היחיד הוא בזק, שיש לו מתחרים תשתיתיים בדמות הכבלים הפרושים בכל רחבי הארץ). לדוגמה: תחרות בין גורמים שונים על אספקת מים או ייצור חשמל, או פיצול המונופוליסט לחברות משנה. שתי הערות: 1. הנימוק שיש צורך באבטחת אינטרסים בטחוניים שונים ומשונים היא "טיעון בלוף". אפשר לחייב את הזכיין או כל חברה באספקת שירותים מסוימים בשעת חירום. 2. מדוע אינך מזכיר שורה ארוכה של מונופוליסטים שאף הם "טבעיים" אך קשה יותר לראות את המונופול שלהם כ"הכרחי" כמו הנמלים והמלט? ב. "תשלומי העברה: ליברליסט ינסה להקטין את תשלומי ההעברה (קצבאות, מענקים)." ליברל אמיתי ינסה לחסל לחלוטין את תשלומי ההעברה, לא רק משום שהם אינם מוסריים אלא גם מאותן סיבות שבגללן אתה רוצה לשמר אותם: כדי שלא להזניח את השכבות החלשות או לדרדר אותן לפת עוני. דמי הנדבה (תשלומי ההעברה) נועלים את העניים במקומם, באשר הם נוטלים מהם גם את התקווה וגם את היכולת להחלץ ממצבם. לדבר זה שתי סיבות: א. כאשר גובה הנדבה קרוב מספיק לגובה השכר אותו ניתן לקבל בדרגים הנמוכים של שוק העבודה, מעוקרת ההנעה לעבודה והיחלצות מעולי פרניאלי. ב. הנדבות הנגבות מהמעמד הבינוני מרדדות את יכולתו להרחיב ולהגדיל את השווקים ובכך ליצור יותר מקומות עבודה מהם יהנו כל השאר. משמח לראות כי גם אתה מקבל את העובדה שהרגל אינו יכול לשמש הצדקה להמשך ההרגל, אך איני משוכנע כי הצעותיך יכולות לעבוד. בייחוד אני סבור כי הדירוג המהופך שאתה מציע (קצבה יורדת ככל שהשכר עולה) אינו הגיוני כלל, משום שהוא מקבע את השכר בערך באותה נקודה והמוטיבציה השלילית לעבודה בעינה עומדת. כדי להבהיר את הבעיה: אם משווים את הנתונים השונים בתקציב הביטוח הלאומי אפשר לראות שבעוד מספר מקבלי קצבאות הזקנה גדל בעשר השנים בין 1991 ו-2001 ב-62 אחוז ומספר מקבלי קצבת ניידות (נכים) גדל ב-69 אחוז בתחומים אחרים "התברכנו" בהתפוצצות אוכלוסית של ממש: מספר המשפחות המקבלות קצבה גדל בכמעט 300 אחוז, מספר מקבלי דמי אבטלה גדל בכ-110 אחוז ומספר מקבלי דמי אבטחת הכנסה ב-500 אחוז ובדומה גם מספר הזכאים לקבל גמלת סיעוד. חמור מזה, אם מסתכלים במאזני הביטוח הלאומי מתברר כי בעוד התשלומים הקבועים הקודמים (בעיקר קצבת זקנה) מתנהלים פחות או יותר כמימים ימימה, הפך הביטוח הלאומי לערוץ המנקז כ-14 מיליארד שקל מדי שנה למימון מקבלי הקצבאות השונות הטענה שלך ש"קיימים עיוותים במבנה של תשלומי העברה במדינת ישראל, אבל זה פתח לשיפור מערך תשלומי ההעברה ולא להקטנתו או ביטולו" הופרכה כאן פעמים רבות ואין צורך לחזור על כך. העיוות אינו מקומי או אקראי אלא תוצר *הכרחי* של קיום תשלומי העברה לפי קריטריונים. ג. "ביטוח בריאות: הליברליזם בארה"ב רואה בבריאות הציבור בעיה פרטית, ולכן אין השקעה בביטוח בריאות כללי. זה הופך את ארה"ב למדינה המובילה מבחינת ההשקעות בשירותים רפואיים, ובו-זמנית לאחת המדינות האחרונות (בין המפותחות) מבחינת רמת הטיפול הרפואי שתושביה זוכים לו." אתה עושה את הטעות הנפוצה (והדמגוגית, והמופרכת תדיר) של קישור בין ליברליזם לארצות-הברית. ד. "פנסיות: מקומן של קרנות הפנסיה לא בשוק ההון. לא ברור לי מדוע הליברליזם שולח את כל כספי החיסכון הפנסיוני שלי להימורים בשוק ההון." אם אתה מציע להמנע מהשקעת כספי הפנסיה בבורסה או "בשוק ההון", לא ברור היכן אתה מעדיף שהם יושקעו. באגרות חוב ממשלתיות? הרי גם הן שייכות לשוק ההון ונקבעות על פיו. מעבר לכך, קיום מאגר "שבוי" של השקעות מהווה פיתוי גדול מדי עבור כל ממשלה להשתמש בהן לגיוס הון זול על חשבונם של מקבלי הפנסיה. בכך תהפוך את משלמי הפנסיות למממנים עקיפים של אינפלציה ובזבוז ממשלתי, בנקים ובעלי הון. אין בכך הגיון כלל. ה. "חינוך: ... שיעורי תגבור... שיעורי השלמה... חינם." או, במלים אחרות, לשפוך כסף טוב אחרי כסף רע. אכן, פתרון נאה. ו. "השכלה גבוהה: ... לדעתי, ההשכלה הגבוהה צריכה להיות זמינה לכל מי שבאמת רוצה להשקיע את המאמץ הנדרש, ובעלות קטנה. בהסתכלות כלכלית רחבה יותר, אדם בעל השכלה אקדמאית מרוויח יותר מאדם בעל השכלה תיכונית בלבד, ולכן ישלם גם יותר מסים למדינה בעתיד." רגע, אם כך מי שישקיע את המאמץ הנדרש "בעלות קטנה" יצטרך אחר כך לשלם את העלות המלאה בדמות "יותר מסים" – ובכך מה עשית? הכנסת לכיס אחד והוצאת מכיס שני? הרי כל הסדר תשלומים בתשלום מלא מול אוניברסיטה היה יעיל וזול בהרבה. ז. "סובסידיות לתחבורה ציבורית: בחישוב כולל, המדינה חוסכת עלויות כאשר הציבור משתמש בתחבורה ציבורית, ולכן יש לה כדאיות לסבסד את התחבורה הציבורית." טענה לא בדוקה ולא נכונה. הסובסידיה ניתנת לחברה המפעילה ולא למשתמשים בשירותי התחבורה הציבורית ובדרך כלל כרוכה בתוספת עלות ניכרת בהשוואה לתחבורה פרטית ולא מסובסדת. ח. "אי-השוויון בישראל: הליברליסט יזמזם את המנטרה "שוק חופשי". אולם הגדלת אי-השיוויון בחלוקת ההכנסות וההתדרדרות במדד ג'יני גורמות להקטנת כוח הקניה של העשירונים הנמוכים, ולהצטברות הון אצל האלפיון העליון. כוח הקניה העודף של האלפיון העליון לא עוזר למשק המקומי כמו כוח הקניה החסר של העשירונים הנמוכים, מכיוון שחלקו הגדול מנוצל למוצרי יבוא או בחו"ל." שוב, אמירות לא בדוקות ולא נכונות. למעשה, המציאות הפוכה: ככל שהשוק חופשי יותר, כך אי-השוויון בחלוקת ההכנסות קטן יותר. וזה גם הגיוני: כאשר אתה מנסה לתעל כסף ממקום אחד למקום שני דרך מקום שלישי, הדעת נותנת שאותו מקום שלישי (הממשלה) יחלק את הכסף באופן הבלתי-יעיל ביותר ויהפוך למוקד הכוח, כך שהכסף ישמש את המנגנון וחלוקתו תהיה מוטה לטובת בעלי כוח ואינטרסים. ט. "אצולת הקרקעות: הליברליסט יאפשר לכל בעל קרקעות לבנות באופן חופשי של השטח החקלאי שבחזקתו תמורת תשלום היטל השבחה מתאים." הליברל לא היה מאפשר לעולם לקבוצה כלשהי לקבל חזקה ללא תשלום על קרקע. הליברל גם לא היה מסכין עם מצב בו האדמות אינן נמכרות לכל המרבה במחיר אלא מוחכרות בתנאים המזמינים (ומקבלים) שחיתות. באופן מובן מאליו ליברל היה דורש שהאדמות תחזורנה לרשות המדינה לשם מכירתן המיידית למרבה במחיר. הדוגמה שלך מתאימה מאוד למצב הקיים (נגעי הפוסט-סוציאליזם), אך אין לה קשר כלשהו לליברליזם. |
|
||||
|
||||
אנסה לענות לרוב הערותיך והערות הד"ר. ראשית, כמה הבהרות. אני לא רוצה להכנס לדיוני טרמינולוגיה. המושג "סוציאליזם" הוא מושג טעון, ומבחינתי "סוציאליזם" ו"ליברליזם" מייצגים את כיווני הימין והשמאל הכלכלי. אני לא ממקם עצמי בקצה המפה הפוליטית אלא בשמאל הכלכלי המתון. לכן אני לא רואה עצמי מייצג את הסוציאליזם או שופר הסוציאליזם, ולא מנסה לתאר את ה"אידיאל הסוציאליסטי" או כל אידיאל אחר. זאת גם הסיבה שהמאמר מדבר על חוסרה של המפלגה הסוציאל-דמוקטית, ולא על חסרונה של המפלגה הסוציאלית או הקומוניסטית 1. . ההגבלות על השוק החופשי. אם אני מבין נכון את דבריך ודברי ד"ר בר ביצוע, שניכם טוענים שלא קיים שוק חופשי בשום מקום. אני לתומתי הנחתי שכאשר אתם ואחרים מדברים על "שוק חופשי", אתם מתכוונים לשווקים קיימים ולא לאידאות אפלטוניות... *אני* בכל אופן מדבר על המציאות, שבה שוק חופשי מציאותי מוגבל בדרכים רבות, ובו אין סתירה מהותית בין שוק חופשי *ריאלי* וסוציאליזם (או סוציאל-דמוקרטיזם) *ריאלי*: א. הגבלים עסקיים, ורגולציות בשווקים הם תנאים הכרחיים למען יציבות השווקים ולא שריד לסוציאליזם. ההגבלים העסקיים באו בכדי למנוע השתלטות של מונופול, דיאופול או אוליגופול על שוק מסויים, בצורה שתמנע אפשרות מעשית לקיומה של תחרות. הרגולציה של השווקים קיימת עקב קיומן של סתירות בין טובת החברות הפועלות בשוק ובין טובת השוק עצמו. ב. חוק שכר מינימום, הגבלות הפיטורים, חוקי הלנת שכר וכו' – האם אתה מציע לבטל את החוקים הללו? כלומר יהיה מותר למעסיק שלך לפטר אותך לאחר חודש מילואים בעזה? או מכיוון שהוא סתם סססמאלני שתומך בסרבנות? או בגלל שהתגלה לו שאתה (השלם דת/גזע/מין/...)? ואם אין לך כסף וזמן וידע כדי לתבוע אותו בבית-המשפט? ג. מכסים וסובסידיות – מנוגדות לשוק החופשי, אבל בכל זאת הם קיימים בכל העולם. ד. חוקים שנועדו למנוע פשיעה – חוקי הקניין הרוחני, חוקי החשבונאות וחוקי הבורסה מסדירים את התנהלות התחרות בשוק החופשי. חברות בורסאיות עושות שמיניות באויר כדי להשפיע על מחירי המניות, ולכן נדרשה חקיקה לתחימת חופש המשחק שלהן. ברור לכל שחוקי הפטנטים מונעים תחרות, וכבר ממזמן אינם מגנים על חדשנות אמיתית (זה פתח למאמר שלם על כשלון USPTO ופטנט הערסל שאושר לאחרונה). ה. מונופולים טבעיים – הכוונה למונופול מעצם מבנה השוק, ואין כל אפשרות מעשית לתחרות בו. המונופול הטבעי של חברת חשמל הוא בתשתית ההובלה ולא בייצור החשמל 2. זה לא כלכלי לבנות תשתית הולכת חשמל חדשה, ולכן התחרות בתחום החשמל היא בייצור החשמל ע"י יצרנים שונים, והעברתו באמצעות חברת הולכה מרכזית לכל מליוני הצרכנים. מונופולים טבעיים אחרים הן תעלות סואץ ופנמה. בשתיהן, עקב מבנה מיקומם הגאוגרפי המיוחד, קיום תחרות אינו אפשרי. נשר היא לא מונופול טבעי, אלא מונופול דה-פאקטו. אם לישראל היה נמל טבעי אחד, הנמלים היו מונופול טבעי. מכיוון שלישראל יש רצועת חוף של 400 ק"מ בערך, עם מספר מקומות בהם ניתן לבנות נמל, ולפחות שלושה נמלים קיימים, אלו לא מונופולים טבעיים. זה טריופול, שככל שיפורק בהקדם כן יוטב. ו. מדיניות מוניטרית – אינה סוגיה טכנית. מהות הרעיון של מדיניות מוניטרית מנוגדת לחלוטין לאידיאל השוק החופשי. המטבע היא מוצר ככל מוצר אחר, ועל-כן דינה להיסחר ככל מוצר בשוק החופשי, דהיינו ללא התערבות מוניטרית ממשלתית. אבל במציאות אין מטבע המתניידת באופן חופשי באמת, והסיבה לכך היא שכשלון המדיניות המוניטרית (או נצחון כוחות השוק) גרם ללא מעט מדינות להכנס למשבר כלכלי עמוק. יש עוד הרבה הגבלות אחרות על השוק החופשי – ניצול משאבים מתכלים (מחצבות, קידוחים); פליטות של חומרים מזהמים (CF4, CO2, פרוטוקול קיוטו), טיפול בפסולת, הגבלות על רעש אקוסטי ואלקטרומגנטי; הגבלות על דרכי שינוע; תקני ייצור מחייבים; קיומן של גילדות מקצועיות (לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון). הערה: במידה מסויימת אפילו הדמוקרטיה מנוגדת לשוק חופשי טהור, מכיוון שאחרת יש בכוח שלטון העם לפגוע בחופש השוק החופשי.. . בעיני, כל מונופול הוא רע. אבל אם כבר המונופול קיים, עדיף שהוא יהיה בידיים ממשלתיות ולא פרטיות. עבור מונופול ממשלתי, יש דרכים פשוטות יחסית להשפיע על התנהלותו, בעוד עבור מונופולים פרטיים נדרשים חוקי רגולטוריזציה של השוק (הסותרים שוק חופשי?). אני שמח שגם אתה וגם הד"ר מסכימים על כך. . ובאשר לנקודות השונות שאתה וד"ר בר-ביצוע העלתם: א. הפרטה. בא נסכים בפעם העשירית שמונופולים זה רע, תחרות זה טוב, ונשאיר לשניה בצד את התיאולוגיה האם חברה ממשלתית זה דבר טוב או רע. ב*מציאות* קיימת חברה ממשלתית. עכשיו השאלה היא האם חייבים להפריט אותה, עם כל הסכנות בכך "בהליך כאוב ולעתים קרובות מפושל" כדבריך, או לנהל אותה בצורה טובה גם כחברה ממשלתית. כל הדוגמאות שהבאת הן מונופולים שנשברו, ניהול כושל או שוק בתול (פלאפון). [לגבי בזק, הסיבה לכך שהיה צורך לחכות כמה שנים טובות לקו טלפון, היתה המרכזיות האנאלוגיות בעלות קיבולת מוגבלת ולא התעללות לשמה]. כולנו מסכימים שתחרות (הוגנת) זה דבר טוב. אני טוען שאין כל רע אם חלק מהמתחרות הן חברות ממשלתיות (בזק בינלאומי). אתה לא יכול להתעלם מנסיון העבר ע"י שימוש בסופרלטיבים על הממשלה או התהליך. אם אתה טוען שהפרטה היא דבר טוב והכרחי, אתה צריך להסביר למה גם כאשר תהליך כזה מובל ע"י אנשים לא טפשים המחזיקים בעמדות דומות לשלך, התהליך מתפשל לעיתים קרובות בצורה קולוסאלית. אם הדוגמה של הרכבות מטרידה אותך, אפשר לעבור לדוגמה של הפרטת תשתיות המים בלונדון. או ביטול הפיקוח על שוק החשמל בפלורידה (שהוביל ליצירת משבר מכוון ע"י יצרניות החשמל לפני כשנתיים). או הפרטת החברות הממשלתיות ברוסיה. או הפרטת בתי הכלא בארה"ב. או העברת אחריות השמירה על אינטרסים של ארה"ב מרשויות פדראליות לחברות אבטחה פרטיות (חוסך כאב-ראש מדיני). יש עוד דוגמאות, אלו רק כמה שנזכרתי ללא צורך לגגל. הרכבת לא יכולה להרוויח כחברה כלכלית נטו עקב עלות הקמת המסילות והציוד. כחברה כלכלית, קיימת כדאיות כלכלית לבנות מסילה בין תל-אביב לחיפה ולראשון-לציון, אבל לא הרבה מעבר לכך. למדינה יש אינטרס ראשון במעלה, שאינו מכומת ישירות בכסף, שהרכבת תגיע גם לישובי הפריפריה ותרשת את כל הארץ. לגבי חלוקת מזון, אין צורך בהלאמה והפתרון הקיים נוגד שוק חופשי לא פחות 3. לגבי הטלפונים הסלולריים, להבדיל מהרכבת, יש כדאיות כלכלית ולכן יש גם מקום לתחרות ולחברות פרטיות. גם במקרה הזה, הרגולטור (בניגוד לרוח השוק החופשי) נאלץ להתערב לא פעם כדי לחייב את חברות הסלולר לכסות את כל הארץ. מטרת הממשלה לא להרוויח או להפסיד כסף מחברות ממשלתיות. אם חברה ממשלתית מרוויחה לפעמים, זה לא חטא, וגם אם היא מפסידה לפעמים זה גם לא חטא (לפחות כל עוד היא לא הופכת זאת להרגל). גם חברה ציבורית מרוויחה לפעמים ומפסידה לפעמים. משעשע להווכח שבין אם חברה ממשלתית מרוויחה או מפסידה, באותה המידה שני המצבים מובילים לטיעונים למען ההפרטה. ב. תשלומי העברה. "כאשר גובה הקצבאות קרוב מספיק לגובה השכר אותו ניתן לקבל בדרגים הנמוכים של שוק העבודה, מעוקרת ההנעה לעבודה והיחלצות מעוני פרניאלי". ראשית, אם אתה מבטל את שכר המינימום, רמות השכר הנמוכות לא מאפשרות תנאי מחייה מינימליים. שנית, קצבאות עוני לא מגיעות לשכר מינימום. שלישית, קצבאות דפרנציאליות לא מעקרות את ההנעה לעבודה, כפי שאסביר בהמשך. רביעית, עליך לקבל את העובדה שהגדלת השווקים אינה מגדילה בהכרח את שוק העבודה, וביתר שאת אינה מגדילה את היצע העבודות לעובדים לא מקצועיים. על קצבאות דפרנציאליות. כיום, אדם נכה בעל קצבת נכות מאבד אותה כאשר הוא יוצא לעבוד. במצב זה לא כדאי לו לצאת לעבוד במשרה חלקית, מכיוון שהכנסתו הכוללת יורדת בצורה דראסטית. קצבאות דפרנציאליות אומרות שעל כל שני שקלים נוספים בנטו, הקצבה תקטן בשקל. אני לא מקבל את הטענה שהעיוות הוא תוצר הכרחי של קיום תשלומי ההעברה. אם יש עיוות, יש לתקן את הקריטריונים כך שהעיוות יקטן. גם במיסוי, בחקיקה ובכל מערכת קשיחה אחרת יש עיוותים, והפתרון הוא תיקון העיוותים ולא ביטול המערכות. ג. ביטוח בריאות. "אתה עושה את הטעות הנפוצה של קישור בין ליברליזם לארצות-הברית". לפי עקרונות הליברליזם, המדינה לא צריכה להתערב בשוק הביטוח הרפואי. ארה"ב היא הדגם הקרוב ביותר לאידאה שלך של שוק חופשי, ולכן היא תמיד דוגמה טובה לכל דיון על ליברליזם. קנדה, בה קיים ביטוח בריאות חינם לכלל האזרחים, היא כמעט סוציאלית בהקשר הזה. ד. פנסיות בשוק ההון. בשוק ההון אני מתכוון לשוק ההון הבורסאי. עד הרפורמה האחרונה, קרנות הפנסיה השקיעו באגרות-חוב ממשלתיות ל-30 שנה עם הבטחת תשואה של 6% לשנה (אאל"ט). אם הממשלה מגייסת בכך הון זול (לדעתך), ובד-בבד שומרת על ערך הכספים שהופקדו בקרנות הפנסיה, מה רע בכך? הסיכון בנפילת מניות בבורסה גדול מדי בכדי שאפקיד את כספי הפנסיה שלי על קרן הצבי. האם אתה מתנגד לחופש שלי לקבוע שכספי הפנסיה שלי יהיו מוגנים מתהפוכות השוק הבורסאי? ה. חינוך. יש בעיה במערכת החינוך הקיימת, דבר המגדיל את אי השוויון בין אלו שיש להם כסף לשלם שיעורי תגבור לילדיהם ובין אלו שאין להם. אז מה הפתרון שלך? האם אתה מאמין שהמצב הנוכחי תקין, ועוני צריך לעבור בגנים? או שאתה חושב שתפקידה היחיד של מערכת החינוך הוא ללמד אנשים קרוא וכתוב. ו. השכלה גבוהה. "הסדר תשלומים בתשלום מלא מול אוניברסיטה היה יעיל וזול בהרבה". לא בטוח שיהיה יעיל יותר 4, אבל בוודאות יחסום את דרכם של אלו שאין להם הורים עשירים להשכלה גבוהה. אני מבין שאתה מאמין בלב שלם שהעוני צריך להפך לתכונה גנטית. אם אתה מתעקש, ראה את הצעתי כהלוואה לטווח ארוך בתנאים מקלים של המדינה לסטודנטים. ז. תחבורה ציבורית. המדינה חוסכת עלויות עקיפות כגון הצורך בהרחבת כבישים, אובדן תוצר עקב תאונות-דרכים, אובדן תוצר עקב פקקים, פגיעות בבריאות הציבור עקב זיהום אוויר וכן הלאה. אילו מהעובדות הללו לא נכונות ולא בדוקות? עדיפות סובסידיות ישירות למשתמשים ולא למפעילים. אין בכך כל סתירה לדבריי. ד"ר בר ביצוע – לא רק על המכוניות יש 100% מס. 60% ממחיר הבנזין הוא מס בלו. וזה כלום לעומת מה שמתרחש בסינגפור, בה החזקת מכונית פרטית יקרה בכמה סדרי גודל מאשר בארץ. ח. אי-השיוויון. "למעשה, המציאות הפוכה" – כנראה אנו חיים במציאויות שונות. *עובדתית*, אי-השוויון בישראל גדל בצורה דראסטית ב-20 השנה האחרונות, עקב או למרות שהשוק הישראלי הפך חופשי יותר, ליברליסטי יותר וסציאליסטי פחות. יתרה מכך, קיימת התאמה חיובית מובהקת בין רמת הליברליזם של המדינה ומקומה במדדי אי-השיוויון (מדד ג'יני). לפני שאתה מפריח עובדות בהן התיאוריה הליברליסטית והמציאות הליברליסטית כל-כך סותרות אחת את השניה, אנא בדוק את העובדות. ט. [idan האשים אותי בשייכות לאצולת הקרקעות, אז נאלצתי לענות ;] באופן אישי, ללא קשר לליברליזם או סוציאליזם, אני מתנגד למכירה אוטומטית של קרקעות ליזמי נדל"ן במקום פיתוח שטחים פתוחים. אני רוצה שתהיה לי האפשרות לצאת באמצע השבוע לטייל בפארק עירוני, שפארק איילון המתוכנן הוא אחד מהם. הערתו של ד"ר בר ביצוע, "הליברל יטען שכל אחד יכול לבנות על האדמה שלו מה שמתחשק לו", מנתקת שוב את הליברליזם מהמציאות, ואנו חוזרים לעובדה שלא קיים שוק חופשי לפי עקרון הליברליזם הטהור. ------------------------- 1 טוב, אני מודע לכך שבכנסת ישראל יש מפלגה סוציאלית בשם עם-אחד, ומק"י היא חלק מחד"ש. 2 מדהים להווכח כיצד הצלחת לפספס את הכוונה במונופול טבעי של חברת חשמל במקום אחד בתגובתך ולהבינו במקום אחר. 3 מל"ח – משק לשעת חירום. 4 התקציב הממשלתי לאוניברסיטאות מתחלק באופן לא ברור בין מחקר והוראה. |
|
||||
|
||||
התגובה שלך ארוכה מאוד ולא אענה על כולה. ובכל זאת מס' נקודות: 1. אתה מבלבל בין שוק חופשי לבין ליברליזם. בארה"ב דווקא השמאל הוא ליברלי והימין שמרני. 2. עם אחד אינה מפלגה סוציאליסטית, אלא מייצגת את ועדי העובדים הגדולים (חברת חשמל, תע"ש וכו'). מטרתה לשמור על האינטרסים של המונופולים במשק. חד"ש כבר מזמן לא קומוניסטית, ולמעשה בכלל לא נמצאת על הגרף שלך, חד"ש מתמודדת משמאל על הקול הערבי מול רע"מ ובל"ד (הימין והדתיים אצלם, אם תרצה). 3. מי שמונע ממך לטייל בפארק עירוני הם לא יזמי הנדל"ן, המחוייבים בשימור שטחים ירוקים בכל שכונה שהם בונים, אלא אצולת הקרקעות (שקיבלה קרקעות אלו במתנה), אשר משתמשת בהם בניגוד למטרות שלשמן היא קיבלה אותן (וראה שפיים כדוגמה), ומונעת באמצעות שליחיה בכנסת שימוש סביר בהם, כמו בניה למגורים שתאפשר הקלה של הצפיפות בערים. ישראל שמצפון לבאר שבע היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, ומי שמרויח ממצב זה היא אצולת הקרקעות. |
|
||||
|
||||
אנסה להסביר זאת בצורה בהירה יותר: סוציאליזם כמו קפיטליזם וליברליזם הן תפישות אידאולוגיות לגבי האדם ומקומו בעולם. בהתאם לתפישות אלו, הן מציעות דרך פעולה מסוימת, שאם תיושם במלואה אפשר יהיה להתייחס למקום בו יושמה כך כמקום בו שורר סוציאליזם טהור או קפיטליזם טהור. במציאות, עם זאת, קשה ליישם אף אחת משתי הגישות באופן מלא. את הקפיטליזם/ליברליזם אי אפשר ליישם באופן מלא משום שישנם כוחות חזקים המתנגדים לחירות, משום שהיא פוגעת בזכויות היתר שלהם. את הסוציאליזם אי אפשר ליישם באופן מלא כי הוא מנוגד לטבע האדם, גם בעמדת השליט וגם בעמדת הנשלט. במלים אחרות, הדוגמאות המצויות בידינו היום הן של משק "מעורב" הכולל גישות ליברליות וסוציאליסטיות גם יחד, כשלרוב המשקים הטיה מסוימת לכיוון זה או אחר. חשוב להדגיש שלמרות שאין יישום מלא של אף אחת משתי הגישות, העמדה האידאולוגית והעקרונית שלהן חיונית להבנה וחיזוי של התוצאות שהטיה לכיוון גישה כזו או אחרת יניבו. השגיאה העיקרית שלך היא שאתה מתייחס לאלמנטים סוציאליסטיים בשוק מעורב עם נטיה ליברלית כאילו היו חלק מרעיון השוק החופשי. הדבר דומה להתייחסות להיתר למשקי קולאקים במשק קומוניסטי כאילו היו הקולאקים חלק מהרעיון הסוציאליסטי. ולא היא. א. הגבלים עסקיים: אם תבחן את האופן בו נוצרו הרשויות להגבלים עסקיים והרגולציות במקומות השונים תבין מייד כי אין להם שום קשר ל"יציבות השווקים" אלא להיפך. לדוגמה, בארצות הברית, החל משנת 1862, נוצרו בהדרגה מונופולים ומערכות של זכויות יתר בעידוד ותמיכה ממשלתית (צפונית). חוקים כמו homestead act נועדו כביכול לעידוד רכישת אדמה על ידי מהגרים חדשים, אך בפועל כ-90 אחוז מהאדמה הגיעה לידי ספקולטורים, אנשי רכבות, מפעלי עץ, בקר וכריה – בעיקר ממוקדי העוצמה במזרח. רק אחרי שהתברר גודל האסון שחוללה הממשלה באמצעות ניסוח מפלה ומעורפל של החוק שהזמין הונאה מאסיבית, החל המחוקק להתוות תקנות לתיקון הרעה שיצר בעצמו. תקנות אלו נותרו, כמובן, ללא שיניים, משום שהעוצמה של המונופוליסטים בפועל ובדרך במוקדי העוצמה בוושינגטון (שנוצרו *בגלל* בפעולה הממשלתית) סיכלו פעולה כזו. הפעולות העיקריות של תקנות כמו חוק שרמן נועדו דווקא ל*קידום* העסקים הגדולים ופגיעה בתחרות (בעיקר באמצעי הפשוט של העלאת רף הכניסה לתחום עסקי לגובה כזה שרק מי שכבר מחזיק בכוח יוכל לחדור לתחום והפיכת כל השאר לשוק "קנה אותי"). אם תסתכל בנעשה בתחום היום, בארצות הברית ובמקומות אחרים, תראה כי ההגבלים העסקיים והרגולציות אינם פועלים למען יציבות השווקים אלא כדי ל*מנוע* חדירת גורמים עסקיים שיערערו את המונופול. החדירה היחידה האפשרית היא כאשר רוצים להפוך מונופול קיים לדואופול או טריפול באמצעות הוספת גורמים עסקיים בעלי עוצמה קיימים לקבוצת הנהנים. במלים פשוטות: הרגולציה של השווקים אכן קיימת, כפי שטענת, בגלל "קיומן של סתירות בין טובת החברות הפועלות בשוק ובין טובת השוק עצמו" אך מטרתה היא להכריע לטובת החברות הפועלות בשוק, לא להיפך. ב. חוק שכר מינימום: כן, אני מציע לבטל את החוקים הללו. כשאתה מחליט לעבוד במקום כלשהו אתה חותם על חוזה העסקה וכל התנאים וההגבלות צריכים להתקיים בחוזה ולא באמצעות פיקוח ממשלתי. ג. "מכסים וסובסידיות – מנוגדות לשוק החופשי, אבל בכל זאת הם קיימים בכל העולם." זו שגגה לוגית מסוג argumentum ad populum. אין שום חשיבות למידת הפופולריות של דבר, אלא אם כן על כך נסוב הדיון. למיטב הבנתי הוא נסב על מידת התקפות שבטענה שיש צורך במכסים וסובסידיות ולא בשאלה אם הם פופולריים יותר או פחות מג'ניפר אניסטון. ד. "חוקי הקניין הרוחני, חוקי החשבונאות וחוקי הבורסה מסדירים את התנהלות התחרות בשוק החופשי." אתה מבלבל כאן בין שני דברים שונים: תקנות בורסאיות שנוצרו לפי דרישה וצרכים של חברה פרטית המפעילה בורסה (כמו הבורסה של ניו יורק); וחוקים שנועדו להגן מפני מעשי גניבה והונאה מסוגים שונים. אתה יכול לטעון, כמובן, שחוקי החשבונאות מחמירים מדי או שחוקי הפטנטים מחניקים את היצירתיות, אך לטענה המתרמזת מדבריך כי זהו חלק אימננטי מפעולת השוק החופשי אין שום בסיס ממשי. ה. מונופולים טבעיים: שוב, אתה מחמיץ את הנקודה. המונופולים כאן לא נוצרו בגלל "מבנה השוק" אלא בגלל תקנות ממשלתיות. המונופול בפועל של נשר נוצר בגלל *איסור* התחרות משך שנים ארוכות והמונופול של רשות הנמלים (אין טריופול, משום שאין תחרות כלל בין הנמלים) כמו גם על ייצור חשמל על ידי חברת החשמל הוא תוצר של איסור על פעילות גורמים אחרים בשוק. אין לכך שום קשר למבנה השוק, רק לתקנות הממשלתיות. כפי שאמרתי – תקנות אנטי-תחרותיות אלו יצרו את המונופולים. ו. מדיניות מוניטרית: אותו כנ"ל. מדיניות מוניטרית מנוגדת לרעיון השוק החופשי ותנודות או נפילות מטבע לעולם אינן נגרמות בגלל פעילות שוק חופשי אלא בגלל ההתערבות הממשלתית בפעילותו. חד-וחלק. ז. מגבלות אחרות: המגבלות שאתה מציין שייכות לשני סוגים: הגבלות על פעולה הפוגעת בחירותם של אחרים (למשל, הזרמת פסולת רעילה לנחל בו רוחצים אנשים); ומגבלות שנוצרו בעקבות כוח לחץ של גילדות בעלות עוצמה כמו לשכת עורכי הדין או לשכת רואי החשבון (או השמאים, הרופאים, הפסיכולוגים, וכדומה). האחרונות הן הגבלות סוציאליסטיות או בתר-סוציאליסטיות על השוק החופשי כדי לשרת בעלי עוצמה קיימים. מאחר ואתה מחמיץ לחלוטין את העובדה שהמונופול נוצר מתוקף תמיכה ממשלתית ובברית הדדית בין בעלי המונופול לממשל, אתה גם חושב שיש הבדל כלשהו אם הוא נמצא בידיים פרטיות או ממשלתיות. למעשה, מדובר באותו דבר עצמו, בהבדל שלמונופול ממשלתי אף פעם אין תחרות ואין שום דרך להשפיע באופן מהותי על אופן פעולתו, בעוד שמונופול פרטי אפשר לנתץ בחמש שניות, בלי צורך בפיקוח, מיקוח או שיקוח. דוגמה קטנה למונופול קיים: הבנקים. כיום, הבנקים בישראל – רובם עדיין בבעלות ממשלתית כזו או אחרת – פועלים כקרטל. המשך פעילות הקרטל וחבלתו בתחרותיות מתאפשרים בעקבות שיתוף פעולה בין הממשלה לבנקים, שבו הבנקים מצייתים לתכתיבים ממשלתיים לגבי ערוצי השקעה (עד לפני זמן לא רב 95 מאופני ההשקעה הבנקאיים היו לפי תכתיב ממשלתי) ואילו הממשלה הנהנית מההון המובטח נמנעת מפגיעה בהם. את המצב הזה אפשר לשנות ברגע אחד באמצעות הסרת ההגבלות על כניסת גורמים בנקאיים חיצוניים לשוק – הגבלה הקיימת בעוז היום מתוקף סירבול מכוון של אופן פעולה והשקעה המונע מגורמי חו"ל להכנס לתחום בו יש רווחיות נמוכה יחסית והגבלות פעולה קשות. במלים אחרות, הבנקים בישראל היום מבינים את מה שהבינו אורזי הבשר בארצות הברית של תחילת המאה: האחרונים, התנגדו מרות לפיקוח כלשהו בתחום, עד שחדרה למוחם ההבנה כי התקנות והפיקוח על איכות הבשר יביאו לתוצאה אחת ברורה: חיסול כל המתחרים הקטנים בשוק שגרמו לירידת מחירים וכינון קרטל בפועל של האורזים הגדולים. כלומר, הפיקוח נועד ל*למנוע* תחרות, לא לאפשר אותה. ================== א. הפרטה: הנקודה העיקרית שלי היא שהפרטה או החדרת תחרות לתחום תצליח תמיד כאשר היא מלאה ולא מסורסת. בעיקר כוונתי לכמה נקודות חשובות: 1. הסרת חסמי כניסה של חברות: במקום ליצור מערכת של זכיונות (כלומר, כניסה מבוקרת) יש לתת לכל מי שעומד בתנאי סף מסוימים הרשאה להשתלב בשוק. 2. הסרת רשתות בטחון: חברה הפועלת בשוק צריכה לדעת כי היא אחראית לגורלה ואם היא תיפול היא תפשוט רגל או תמכר שוב ללא פיצוי לבעלים הקיימים. הידיעה של בעלי חברות שהממשלה "לא תיתן להן ליפול" מהווה חלק חשוב בפעולות המונופוליסטיות והלא כלכליות שרובן נוקטות כדי לחסום מתחרים חדשים. 3. מניעת אפשרויות "תיקון לאחור" כמו בזכיונות המקובלים בארץ. 4. מנגנון רווח והפסד ברור: כלומר, חברה שאינה מנוהלת היטב תוכל להפסיד. כל הדוגמאות שנתת לא עומדות בקריטריונים אלו. דוגמת הרכבת שלך מופרכת במיוחד משום שהיא מנסה לדמיין תחרות בין מערכת מופרטת (רכבות) למערכות ממשלתיות או מסובסדות ממשלה (אוטובוסים ומערכת כבישים). כשכל הכבישים יהיו פרטיים והתחבורה הציבורית לא תסובסד הרכבת תוכל בהחלט להיות רווחית. ב. תשלומי העברה: העיוות בתשלומי ההעברה הוא תוצר של העובדה שהם תוצר של מערכת לחצים פוליטית – עניין טבעי כאשר אלו נקבעים על ידי מערכת פוליטית – ולכן לעולם יהיו תוצר לא של הצרכים הממשיים אלא של יחסי הכוחות הפוליטיים. מכאן נובע שהפגמים במערכת אינם בני תיקון כלל והמערכת צריכה להיבטל. ג. ביטוח בריאות: אתה סותר את טענתי באמצעות חזרה על טענתך הקודמת? זה אינו טיעון אלא חמיקה מטיעון. ד. פנסיות בשוק ההון: אין לי שום בעיה שתשקיע את כספי הפנסיה שלך בקרן המבטיחה להשקיע אך ורק באגרות חוב ממשלתיות. השאלה אינה מה עדיף לך או לאחרים אלא מה מידת החופש שלי ושלך *לבחור* היכן להשקיע. אם החופש הזה ניטל (פנסיה ממלכתית) וההשקעות מנווטות כולן לאגרות חוב הדעת נותנת שהממשלה השולטת בהן תוכל לעשות (ואף תעשה) ככל שיידבה לבבה. לדוגמה, להוריד את התשואה הנומינלית מ-6 אחוז ל-2 אחוז, דבר שיהפוך כל קרן לגרעונית. ה. חינוך: מערכת החינוך צריכה לדעתי להיות פרטית ופרטית בלבד. כאן, כמו בסעיף ההשכלה הגבוהה, משתקפת תפישתך כי אילו חינוך יסודי או גבוה היה כרוך בהשקעה כלשהי מצד ההורים, הורי העניים היו מעדיפים שלא להשקיע בחינוך כלל. ברי שהיו משקיעים פחות, אך השקעה זו הייתה יעילה הרבה יותר, כיוון שהשכר הפנוי של כל אדם היה גבוה יותר. ז. "המדינה חוסכת עלויות עקיפות כגון הצורך בהרחבת כבישים, אובדן תוצר עקב תאונות-דרכים, אובדן תוצר עקב פקקים, פגיעות בבריאות הציבור עקב זיהום אוויר וכן הלאה. אילו מהעובדות הללו לא נכונות ולא בדוקות?" כולן, משום שאתה מתעלם מהעלויות העקיפות. המדינה נהנית מדי שנה מהכנסות בגובה של כ-25 מיליארד שקל ממסים על מכוניות וחלפים, דלק, וכדומה. עלויות אלו ועלויות הסבסוד הישיר של התחבורה הציבורית עולות בהרבה על העלויות הכרוכות בהרחבת כבישים, תאונות דרכים, פקקים וזיהום אוויר. בהערכה צנועה, הסכומים הללו, לו היו נחסכים, היו יכולים להביא לשיפור ניכר גם באיכות החיים, גם בבריאות האזרחים וגם באיכות הכבישים. ח. אי-השוויון: "אי-השוויון בישראל גדל בצורה דראסטית ב-20 השנה האחרונות, עקב או למרות שהשוק הישראלי הפך חופשי יותר, ליברליסטי יותר וסציאליסטי פחות." הייתי מציע לך לבדוק בעצמך את העובדות לפני שאתה פורץ בקביעות שאין להן כל יסוד. ישראל מדורגת במקום טוב בצמרת מבחינת רמת השוויוניות הקיימת בה, עם רמת אי-שוויוניות יציבה לפחות ב-9 השנים האחרונות. לגבי מידת התקפות של מדד ג'יני באופן כללי אותיר לקוראים את הבחירה אם הם רוצים לבלות את חייהם באירלנד, בריטניה, אוסטרליה או ארצות הברית המדורגות מעט מתחת לישראל (כלומר, פחות שוויוניות) או בתימן, טג'יקיסטן או אינדונזיה הנהנות מיותר שוויוניות לפי מדד זה. פרטים נוספים: |
|
||||
|
||||
איך הורדת מיסים, ביטול חוקי העבודה, וביטול הקיצבאות יגדילו את ההכנסה הפנויה של אנשי המעמדות הנמוכים ויאפשרו הם לקנות חינוך טוב לילדים שלהם בשוק החופשי? |
|
||||
|
||||
בתהליך הרגיל שנצפה בכל המקומות בהם אומצה השיטה: הפסקת חנק המיסים על המעמד הגבוה והבינוני מוביל לפריחה כלכלית והתייעלות מנגנונים (מהרבה רגולציה להרבה פחות רגולציה), שבתורם גורמים ליותר השקעות, יותר היצע, יותר מקומות עבודה, ולכן גם הורדת מחירים עבור מוצרים ושירותים מחד וגם אספקת הזדמנויות העסקה ומימון מאידך. כעבור זמן לא ארוך גם מעמד הביניים נהנה יותר וגם המעמד הנמוך נהנה יותר (ולא על חשבון מעמד הביניים). תצפיות "ארוכות טווח" (יפן וקוריאה, למשל) מראות כי בטווח של דור בשיטה הזו, גם גדלה הניידות החברתית, שהיא תוצר של השכלה גבוהה טובה (לא רק בסיסית), מהסיבה הפשוטה ששוק יעיל המייצר משרות מגוונות רבות מעוניין באקדמאים רבים כדי לאייש את מגוון השירותים והמקצועות שלו. |
|
||||
|
||||
איך הורדת מיסים, ביטול חוקי העבודה, וביטול הקיצבאות יגדילו את ההכנסה הפנויה של אנשי המעמדות הנמוכים ויאפשרו הם לקנות חינוך טוב לילדים שלהם בשוק החופשי? אתן לך דוגמית. נגיד שבמדינה בשם "עבריה" אדם במעמד נמוך מרוויח 100 זוז לחודש (בהשוואה ל-300 זוז לחודש לאדם במעמד בינוני). אותו אדם נמצא מתחת לדרגת המס הנמוכה ביותר ולכן אינו משלם מסים. להיפך, הוא נהנה מסיוע בסך 10 זוז כקצבת ילדים וסיוע בחינוך, 10 זוז קיצבת אב חד הורי, 15 זוז השלמת הכנסה, ו-12 זוז קיצבת נכות. סך הכל, יש לו הכנסות בגובה 147 זוז. בסעיף ההוצאות הוא נדרש להוציא 55 זוז לצורכי מזון, 20 זוז לביגוד, 30 זוז לשכר דירה, 20 זוז לחשבונות, 10 זוז לכבלים ו-12 זוז הוא שם בצד כחסכון ליום צרה. כעת, נניח שב"עבריה" משתלטים ליברלים זדונים על כס ראש הממשלה ומשנים את המצב מיסודו. כלומר, הם חותכים את כל הסיוע שממנו נהנה והוא נותר עם 100 זוז בלבד כשכר עבודה. מצבו נראה חמור, עד שבודקים את סעיף ההוצאות שלו. בסעיף ההוצאות צריך לזכור כי הליברלים הזדונים גם הורידו את מס ההכנסה ושאר סוגי המיסוי עד למינימום (שהרי לא צריך לממן קצבאות למיניהן) ולכן עלות הוצאותיו ירדה בהכללה בכ-40 אחוז. כלומר, הוצאותיו על מזון, ביגוד, שכר דירה, חשבונות וכבלים ירדו מ-135 זוז ל-81 זוז בלבד. כלומר, במקום 12 זוז פנויים לחסכון יש לו עתה 19 זוז. מאחר וכוח הקנייה שלו עלה, הוא יכול להרשות לעצמו להוריד את ההפרשה לחסכון ל-9 זוז וכך נותרים לו 10 זוז *יותר* להשקעה בחינוך ילדיו. |
|
||||
|
||||
כסף הוא אמצעי-חליפין שמייצג טובין חברתיים. מאחר ששיעור הטובין בחברה נשאר פחות-או-יותר זהה, וכמות הכסף בידי הציבור עולה, השוק יערוך את ההתאמות הדרושות. |
|
||||
|
||||
טעות גדולה בידך. הכסף אינו ייצוג של עלות כל הטובין. חלק גדול מהכסף במחזור הכספים הלאומי מורכב מהוצאות הממשלה המבוססות על גיוסי הון כאלו ואחרים (הלוואות או הנפקת אגרות חוב). מאחר והוצאות הממשלה ירדו באופן דרסטי, כמות הכסף שיש לגייס באופן זה תקטן גם היא, מה שיביא לקיטון בכמות הכסף במשק ולעליית ערך הזוז. |
|
||||
|
||||
בניגוד לטענת ''שירות תיקונים'' ההסבר הנכון מדוע זה לא יקרה מצוי בתשובתי לדורון הגלילי. כסף אינו אמצעי חליפין המייצג ''טובין חברתיים'' (לא ברור לי מה זה בדיוק) אלא שטר אמון. כלומר, הוא מוחלף בתמורה לטובין או לטובין מובטחים או לרישום בבנק על בסיס אמון הדדי בין שני הצדדים בערכו של הכסף. בדרך כלל, אתה לא קונה טובין מוגדרים בכסף ממש אלא מעביר הבטחה לתשלום (לדוגמה, באמצעות כרטיס אשראי) המבוססת על אמון. גם הממשלה עושה את זה, לדוגמה, כאשר היא מנפיקה אגרות חוב או נוטלת הלוואות (היינו, מדפיסה כסף) על בסיס אמון של הקונים או המלווים כי היא תשלם את ערך האגרות או ההלוואה בתוספת ריבית. כמו שנאמר, ברגע שהמדינה מפסיקה להדפיס כסף, ערכו של המטבע הנמצא בשוק עולה. ההתאמות השוקיות נערכות כדי להתאים את ערכי המוצרים למצב החדש אחרי הדפסת כסף וכאשר כמות הכסף במחזור קטנה (או לא גדלה בשיעור הגידול בתוצר) כאשר במקרה השני יש לנו ייסוף. |
|
||||
|
||||
כל מי שהסתכל היטב בשטרות בריטיים ראה שכתוב עליהם "בנק [שם הבנק] מתחייב למסור למוכ"ז סך של [ערך השטר] לירות שטרלינג". (כל בנק שם מנפיק שטרות משלו.) |
|
||||
|
||||
לא כל בנק. אני זוכר רק את הבנק של אנגליה ואת הבנק של סקוטלנד (אולי גם ווילס וצפון אירלנד?). אני לא חושב שתראה שטרות של HSBC למשל. |
|
||||
|
||||
אני נתקלתי בבאים: Bank of England ואני יודע שיש עוד.
Bank of Scotland Bank of Ireland Royal Bank of Scotland Clydesdale Bank |
|
||||
|
||||
איוש אתה צודק. עכשיו אני נזכר בשטרות Clydesdale Bank. אבל נדמה לי שהרשימה מעלה היא ממצה (אולי חסר רק הבנק של ווילס, אם יש כזה?) |
|
||||
|
||||
חיפוש קצר מעלה את זה: http://en.wikipedia.org/wiki/British_banknotes
Pound sterling banknotes are issued by the Bank of England accepted throughout the UK; the Bank of Scotland (generally accepted throughout the UK); the Royal Bank of Scotland (generally accepted throughout the UK); the Clydesdale Bank (generally accepted throughout the UK); the Bank of Ireland, First Trust Bank, Northern Bank and Ulster Bank (rarely seen outside Northern Ireland). Sterling banknotes are also issued by the Government of the Isle of Man and the States of Jersey and the States of Guernsey, but their notes are not generally accepted off their own islands (although Guernsey notes can sometimes be found in Jersey and vice versa). |
|
||||
|
||||
הידעתם שיש שני סוגי מטבעות של שקל: מגנטיים ולא מגנטיים? |
|
||||
|
||||
יש גם שני סוגים של מטבעות חצי שקל: אלה שכתוב עליהם 1/2 שקל חדש, ואלה שמצוייר עליהם נבל פרחוני וסמל של מדינת ישראל בקטן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זה כבר חתיכת סיפור (ואני מקווה שזו לא אגדה אורבנית). מסתבר שבזמנו היה מישהו שזייף המון מטבעות של שקל. אני לא יודע אם הוא נתפס, אבל בכל מקרה הוחלט שהמטבעות שייצר יכנסו למחזור (והמכונות האוטומטיות כן מזהות אותם), ועד היום ניתן לזהות אותם לפי נקודה קטנה מתחת לסמל המדינה. |
|
||||
|
||||
אתה צודק בקשר לנקודה, אבל אני לא הכרתי את סיפור הזייפן. |
|
||||
|
||||
למה למישהו לזייף מטבע של שקל? עד כמה שאני זוכר, עלות היצור של המטבע היא יותר משקל אחד. |
|
||||
|
||||
אבל מה עלות היצור של מטבע שקל מזוייף? |
|
||||
|
||||
באמת? זה נשמע כמו מערכון של קישון. נדמה לי שזאת הסיבה שביטלו את האגורה. חבל, שעות הייתי משחק בבנית מערכות תמסורת משוכללות ממטבעות של אגורה, רק חור לציר היה חסר בהם. |
|
||||
|
||||
בצנצנת של המטבעות לכביסה שלי יש 22 מטבעות של שקל. מתוכם 17 עם נקודה, השאר בלי. אלו עם הבלי נקודה הם יותר ישנים (שנות השמונים עד תחילת התשעים). אלו עם הנקודה הן גם מגנטיים. לא שיש לי מושג כמה מטבעות של שקל מתרוצצים במחזור אבל נראה לי לא סביר שכל כך הרבה מתוצרי הזיוף הגיעו עד אלי... חוץ מזה, אם הכניסו את המטבעות האלו למחזור היו חייבים להשמיד כמות דומה (או ביחס כלשהו) מהמטבעות האמיתיים. בשביל זה צריך לתפוס את הבנאדם ולדעת כמה מטבעות הוא ייצר. אם היו תופסים אותו בוודאי היינו שומעים על כך. לא? נשמע כמו אגדה אורבנית. |
|
||||
|
||||
אני שמעתי סיפור קצת אחר. בתקופה מסויימת, כדי להוריד את עלויות הייצור שינו את הרכב המתכות במטבע (פחות ברזל ויותר אלומיניום או משהו כזה) והשקלים ה''חדשים'' היו יותר קלים מהישנים. על המטבעות החדשים הייתה גם נקודה. מכונות אוטומאיות מזהות את המטבע על פי הגודל והמשקל שלו ולכן חלק מהמכונות לא הצליחו לזהות את המטבע החדש כשקל. בזמן שלקח עד שנותני השירותים כיילו מחדש את המכונות היית יכול להגיע למכונת משקאות עם כסף מדוייק ולגלות שבגלל שאחד מהשקלים הוא מהסוג החדש אתה לא יכול לקנות קולה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי על איזו שאלה אתה עונה. |
|
||||
|
||||
אותו אדם, נמצא, כפי שהבאת בדוגמתך, מתחת לדרגת המס הנמוכה ביותר ולכן אינו משלם מסים. כיוון שכך הוצאותיו לא קטנו בכ40% עקב השתלטותם של הליברלים הזדונים על כס ראש הממשלה, אלא אם כן אותם ליברלים זדוניים, במקביל להורדת המיסים וביטול הסיוע, גם הנהיגו פיקוח על מחירים. מחירו של מוצר, כידוע, אינו משקף את עלות יצורו (ושיווקו והפצתו וכו'), אלא את הסכום אותו מוכן הצרכן לשלם. מכיוון שהכנסתו הפנויה של בן המעמד הבינוני, זה אשר נמצא מעל סף המס, ואינו זכאי לקיצבאות, עלתה (המיסים קוצצו, וקיצבאות ממילא לא היו לו), הרי הוא מוכן, מנטלית לשלם יותר על מזון, ביגוד, שכר דירה, חשבונות וכבלים. אי לכך ספקי אותם שרותים וסחורות לכל היותר יפחיתו את מחירם בצורה סמלית, ובודאי שלא יגלגלו את מלוא, או רוב, או אפילו חלקה המשמעותי של ההפחתה במיסים אל הצרכן. |
|
||||
|
||||
לא נכון שמחירו של מוצר אינו משקף את עלותו. השוק מתחלק (בגדול) ל2: המשווקים השואפים לבידול, ואלו השואפים להובלה במחיר. אצל אלו השואפים לבידול ההנחה שלך חצי נכונה (מחיר המוצר תלוי, בין השאר, במחיר שאותו מוכן הצרכן לשלם), לעומת זאת המשווקים השואפים להובלה במחיר, כל ירידה בעלות תיתרגם לירידה במחיר (בשוק משוכלל). זה במיוחד נכון בשוק ה commodities (אשר מהווה חלק נכבד מהוצאות המעמד הנמוך). כמו כן מלכתחילה הנטייה של המעמד הנמוך היא לרכוש מוצרים מובילים במחיר (במבה לולו במקום במבה אסם וכו') |
|
||||
|
||||
עיקר תשלומי המסים מבוצע לא באופן ישיר אלא באופן עקיף כך שאותו אדם הנמצא מתחת לדרגת המס הנמוכה ביותר משלם מסים עקיפים בשיעור ניכר. אם תציץ בדוח מנהל הכנסות המדינה של מדינת עברייה לשנת 2001, פרק 1, עמוד 23 תראה כי ההכנסות ממסוי עקיף (בעיקר מע"מ, מכסים, מסי קניה, מס דלק, וכדומה) מגיעות לכ-50 אחוז מכלל הכנסות המדינה. במלים אחרות, אזרח עבריה שלנו נושא בלפחות מחצית מנטל המס המוטל גם בלי לשלם אגורה אחת באופן ישיר. לכן, הוצאותיו יקטנו לפחות בשיעור דומה לזה שציינתי. לזה אפשר להוסיף גם את העלויות העקיפות והמתגלגלות. כלומר, כשאזרח עברייה קונה לחם, הוא אינו משלם רק את המסוי העקיף (מע"מ, מס על ייבוא תנורי אפיה, מס על ייבוא שמרים, מס על נפט לתידלוק התנורים, וכדומה) אלא גם את המיסוי הישיר המוטל על העוסקים בייצור הלחם, משווקיו, מוביליו, בעל המכולת המוכר אותו, וכדומה. כשהמס הזה יירד, עלות ייצור הלחם תרד באופן משמעותי וכך גם מחירו, כך שההוצאות של האזרח במדינת עברייה יקטנו עוד יותר. הטענה שלך כי "מחירו של מוצר, כידוע, אינו משקף את עלות יצורו (ושיווקו והפצתו וכו'), אלא את הסכום אותו מוכן הצרכן לשלם" נכונה באופן מלא רק כאשר מדובר בביקוש קשיח במונופול, המאפשר ליצרן להמנע מגלגול הירידה בעלויות הלאה ולהגדיל את רווחיו. כאשר ישנה תחרות משוכללת, לעומת זאת, ירידת עלויות הייצור מביאה את היצרנים המתחרים להוריד את מחיר המוצר במידה שתאזן את מתח הרווחים מול המצב הקודם. מאחר ובליברלים זדונים עסקינן, אפשר להניח כי הם גם יימנעו מכינון או שימור מונופולים והמחירים ירדו באופן משמעותי. |
|
||||
|
||||
רוב העובדים בייצור מרויחים שכר מינימום (ככה זה פועלים לא מקצועיים) המיסים על שמרים והקמח הם חלק קטן ממחיר הלחם ובכלל הלחם מסובסד ע"י הממשלה (סובסידיה שתעלם עם השתלטות הליברליסטים). למה ליברליסטים ימנעו מיצירת מונופולים פרטיים? אולי האידאולוגים שלהם יתנגדו לכך אבל בפועל יהיה איגוד יצרני לחם או התאחדות האופים) שתתאם את מחיר הלחם בין היצרנים ותדאג שהוא יהיה הכי גבוה שאפשר. |
|
||||
|
||||
אתה טועה. המסים הם חלק גדול ממחיר הלחם. המיסוי על שמרים וקמח כולל שלל סובסידיות עקיפות (למשל, סובסידיות על מחיר המים), מיסוי עקיף (על הציוד הנדרש לגידול חיטה, לדוגמה), וכן הלאה. חוץ מזה, אתה כולל כאן לנוחותך כאן רק את הפועלים העוסקים בייצור לחם ומתעלם משורה ארוכה הרבה יותר של אנשים שאינם עוסקים ישירות בייצור אך מתפרנסים מלחם (החל ביחצ"נית של מאפיות אנג'ל וכלה באחרון המשווקים והספקים), כך שהתמונה קרובה הרבה יותר לזו שאני ציירתי. לגבי השאלה השנייה שלך: לליברלים יש עקרונות ואידאות, אך הם אינם מסתפקים בהם. הדבר הראשון שתעשה ממשלה ליברלית אמיתית הוא לכונן חוקה שתכונן חופש כלכלי שימנע בפועל היווצרות "מונופולים פרטיים." זו ההגנה הטובה ביותר (והיחידה שעובדת באופן כלשהו) מפני הנסיונות הקיימים תמיד של בעלי כוח להגביר את כוחם. הקמת איגוד יצרני לחם היא בבחינת אפשרות, אך במצב של חופש כלכלי הסבירות להקמתה נמוכה מאוד מכמה סיבות: א. כל איגוד קרטליסטי משרת בעיקר את הפחות יעילים ורווחיים מבין היצרנים, משום שהם הנהנים העיקריים ממצב בו התחרות מוגבלת. הייצרנים המוצלחים לא ירצו להיות חברים באיגוד כזה. ב. מטרת כל הקרטלים, הגילדות והאיגודים היא להגביל או למנוע כניסתם של גורמים חדשים לשוק. לאותם גורמים חדשים לא תהיה שום מוטיבציה להצטרף לאיגוד שמטרתו לחנוק אותם. ג. בהיעדר מיסוי או חיוב ב"רישוי" סף הכניסה לשוק ייצור הלחם יישאר נמוך מספיק לחדירה רציפה של גורמים חדשים לתחום. ד. גם אם יווצר מצב בו יש יצרן אחד הגדול מאחרים, עצם קיום התחרות מצד "הקטנים" יהווה בקרה יעילה ומשמעותית על המחירים שאותו יצרן יהיה מסוגל לגבות. ה. אפשרויות ייבוא חומרי גלם מחו"ל וכן החופש של גורמים שונים לעסוק בייצור חומרי הגלם (חיטה, שמרים) ישמור את השוק פתוח ותחרותי גם בתחום חומרי הגלם. ו. התחרות בשוק הלחם אינה בייצור מוצר אחד באיכות אחידה. קיום סוגים שונים באיכויות שונות של לחם יתרום למניעת היווצרות מונופול, משום שיצרנים שונים יוכלו לפנות לקהלים שונים על בסיס שונה (איכות, טעם, מחיר). |
|
||||
|
||||
ו. כמו שקרה בשוקולד (אלא שלחם אי אפשר לייבא). |
|
||||
|
||||
אפשר לייבא חומרי גלם. למעשה, למיטב ידיעתי מייבאים אותם. |
|
||||
|
||||
גם חומרי הגלם לשוקולד מיובאים, מה שלא הפריע ל''עלית'' להשתלט על כל הייצור המקומי. אלמלא ניתן היה לייבא שוקולד כמוצר מוגמר, היינו כולנו אוכלים פרה אדומה. |
|
||||
|
||||
אבל יש יבוא, ולכן לא מובנת לי טענתך. |
|
||||
|
||||
ובל נשכח את השוקולדים הפופולרים מאוד של ורד הגליל. יש חיים אחרי הפרה. |
|
||||
|
||||
ורד הגליל נרכשה ע''י עלית |
|
||||
|
||||
קשקוש מוחלט. ורד הגליל שייכת לקונצרן יוניליבר, והקשר (העקיף) היחיד שלה עם עלית, הוא שמפעל הגלידות שטראוס, מקבוצת שטראוס עלית, הוא בבעלות משותפת של שטראוס ויוניליבר, וזאת, היסטורית, עוד לפני שמשפחת שטראוס רכשה את אחזקותיה בעלית (ודאי שלפני האיחוד ביניהן), ולפני שקונצרן יוניליבר רכש את קבוצת תמ''י, שורד הגליל היא חלק ממנה. |
|
||||
|
||||
אבל אין, ולא ייתכן, יבוא של לחם. נא קפוץ בחזרה לסעיף ו' ב תגובה 218404 . |
|
||||
|
||||
כדאי לקרוא במאמר "מיסוי וטעייה": |
|
||||
|
||||
כן, אבל אם קודם לכן סעיף הוצאות החינוך שלו היה קטן (הוא לא היה צריך לשלם עבור בית הספר אלא רק עבור ספרים ושיעורי עזר בשעת הצורך) עכשיו יתווסף סעיף של אי אילו עשרות זוזים לחינוך. שלא בטוח שהוא יוכל לעמוד בו. |
|
||||
|
||||
ההקצאה לסעיף תהיה שווה לערך, אך עתה המימון שלו לצרכים החינוכיים יהיה מכוון מטרה (הוא ישלם עבור משהו קונקרטי שהוא יקבל) והשירותים החינוכיים יהיו גם הם זולים בעשרות אחוזים. אזכיר כי בתסריט המקורי לא הוקצב סכום כלשהו לתשלום עבור חינוך. בוא נניח כי אותו אזרח עברייה צריך היה לשלם בעצמו רק 5 זוז נוספים. עתה, אחרי המהפך הליברלי, נגרעו ממנו 10 זוז שקיבל קודם דרך הממשלה, והוצאות אלו מסתכמות ב-6 זוז בסך הכל (אחרי ההפחתה הנזכרת). העלות לתשלום נוסף הנדרשת ממנו יורדת גם היא בשיעור דומה, כך שהוא צריך לשלם שישה זוז ועוד שלושה זוז ובסה"כ 9 זוז. מאחר ולפי החישוב הפוסט-ממשלה-ליברלית יש לו עתה 10 זוז פנויים, מצבו השתפר ברגע שנדרש לשאת בכל העלויות בעצמו. |
|
||||
|
||||
הטכנולוגיה האנלוגית לא היתה *ה*סיבה לשרות הנורא של בזק בשנים שהיא עוד השתייכה למשרד התקשורת (או משרד הדואר, אם ללכת עוד כמה שנים אחורה). בארצות הים השתמשו באותה טכנולוגיה בלי שנוצרו התורים הזועתיים, מסיבה פשוטה: כאשר הצרכן משלם ישירות תמורת השירות, אפשר לבנות ולתחזק מרכזיות במספר שעונה על הביקוש וכל חברה פרטית היתה עושה את זה. כאשר אין קשר בין תפוקה לתקציב, וזה המצב בגופים מתוקצבים ע"י הממשלה, אתה נתקל באבסורדים מהסוג של בזק ההיסטורית. |
|
||||
|
||||
בזק והטלפונים: הטיעון ה"טכנולוגי" אותו אתה מעלה הוא טיעון שקרי שהתחלתי לשמוע כמותו רק בשנים האחרונות. יש על כך נתונים רבים והעובדות הן פשוטות ביותר: א. במדינות אחרות, עם אותה טכנולוגיה, לא היו בעיות כאלו ב. באותם זמנים, טענות הממשלה לא היו טכנולוגיות (קרי-אי אפשר) אלא כלכליות (אין כסף). אבל הטיעון הזה היה שקר משום שלמרות העובדה שכמות גדולה ביותר של הצרכנים לא שילמו עבור הטלפון (החל משרים וכלה באלמנות צה"ל) האוצר הרוויח סכומים ניכרים מדמי ההתקנה והשימוש. ג. אין בה כדי להסביר לתופעות תמוהות כמו ניתוק הטלפון מדירה בה הוא מותקן כאשר הלקוח עובר לדירה אחרת והחזרת הלקוח הישן והדייר החדש למשבצת אפס ברשימת ההמתנה לטלפון. (כלומר - ניתוק הטלפון איננו נחוץ לא לשם העברת הקו לדירה החדשה ובוודאי שלא על מנת להשאיר אותו בדירה הישנה) רכבת ומסילות: אמרת: "הרכבת לא יכולה להרוויח כחברה כלכלית נטו עקב עלות הקמת המסילות והציוד. כחברה כלכלית, קיימת כדאיות כלכלית לבנות מסילה בין תל-אביב לחיפה ולראשון-לציון, אבל לא הרבה מעבר לכך. למדינה יש אינטרס ראשון במעלה, שאינו מכומת ישירות בכסף, שהרכבת תגיע גם לישובי הפריפריה ותרשת את כל הארץ." גם אם הטיעון שלך היה נכון עדיין נשארת שאלה פשוטה. האם הרכבת שיש לנו היום מגיעה לכל אותם ישובי פריפריה? האם לא חזינו במשך חמישים שנה ברכבת שמפעילה רק שני קווי נוסעים (ת"א חיפה ות"א ירושליים)? הטיעון בדבר אי הכדאיות הכלכלית תופס באותה מידה לגבי כל עסק הדורש תשתית כלשהיא (זה הרי בדיוק מה שנטען בנושא הטלפונים). לכל דבר יש מחיר ואם עלות הרכבת בישראל הייתה *כל כך* אסטרונומית נכון היה לוותר עליה בכלל. המציאות היא שהעלויות אינן כל כך גדולות וניתן בהחלט לבסס על השירות הזה עסקים רווחיים. העובדה היא שגורמים מחו"ל הביעו כמה פעמים עניין בזכיונות להפעלת רכבות בישראל. תשובת הממשלה הייתה "לא". זאת משום שהאינטרס של הממשלה היה בעיקר ריצוי "אגד" והכנסת גורם תחרותי לשוק הייתה בניגוד לאינטרס של "אגד". ולסיום. אמרת: "הערתו של ד"ר בר ביצוע, "הליברל יטען שכל אחד יכול לבנות על האדמה שלו מה שמתחשק לו", מנתקת שוב את הליברליזם מהמציאות, ואנו חוזרים לעובדה שלא קיים שוק חופשי לפי עקרון הליברליזם הטהור." א. האם המחשבה שאנשים יעשו ב*רכושם* כרצונם סותרת את המציאות? מדוע? ב. האם המציאות הקיימת תמיד מייצגת את המצב הרצוי או את המצב היחידי שאפשרי? האם לא נכון יהיה להגיד שבאמצעות טיעון כזה נוכל לחסום כל רעיון שבמקרה או לא במקרה איננו מיושם? |
|
||||
|
||||
כמה הערות קטנות. 1. אף משקיע פרטי שפוי לא היה משקיע בתשתית כבלים בפריסה ארצית (כמו זו ש לבזק או הכבלים) ללא הגנה ממלתית בפני תחרות. לבנות תשתית בהשקעה של מלירדי דולארים בידיעה שיתכן שבתוך שנה או שנתיים תומצא טכנולוגיה חדשה שתאפשר למתחרה שלו לתת שירות זהה בלי ההשקעה הראשונית זה סיכון זאף משקיע לא מוכן יהיה לקחת. כך שקיום של תשתית טלפוניה קוית או כבלים לא תתקיים ללא גולציה וזכיונות ממשלתיים. 2. חוקי הקניין הם חלק מהקפיטליזם עבירה עליהם מוגדרת כפשיעה מהסיבה הפשוטה שיש חוקים כאלו. הטענה שהם נועדו למנוע פשיעה היא מעגלית. החוקים הללו נועדו לאפשר לחברות שמשקיעות במחקר ופיתוח למצות את הרווח הפוטנציאלי של הפיתוח שלהן. |
|
||||
|
||||
1. המתחרה היה נדרש גם הוא להשקיע מיליארדים בתשתית כדי לתת שירות זהה, האין זאת? למעשה, ההגנה האפקטיבית המהותית ביותר של המשקיע הפרטי מפני תחרות היא עצם העלות הראשונית הגדולה שנדרשה ממנו, כך ש"ההגנה הממלכתית" מיותרת מעיקרה. אם, לעומת זאת, ישנו משקיע נוסף הסבור שהשקעה כה גדולה תשתלם לו, תפאדל ותפאדלו עדוכאן אודחולו. 2. חוקי הקניין הם חלק מהזכות לחירות. למעשה, הם הביטוי הפיסי הממשי ביותר של הזכות לחירות. |
|
||||
|
||||
1. לא תמיד. התקדמות טכנולוגית יכולה להוזיל משמעותית את עלות התשתיות. תראה מה הטכנולוגיה הסלולרית עשתה לתשתיות התקשורת, והטלויזיה בלוין עשתה לעלות התשתיות לתקשורת הרב ערוצית. 2. התכוונתי לחוקי הקניין הרוחני והפטנטים שמחילים את זכויות הקניין על ידע, רעיונות, צורות וצלילים. |
|
||||
|
||||
1. ומה אם כן? מי שלקח על עצמו את המשימה להקים תשתיות עשה זאת בכוונה להרוויח וחישב (או היה צריך לחשב) את האפשרות שברבות הימים תשתנה הטכנולוגיה ומתחרים חדשים יתחרו בו בטכנולוגיה משופרת. זה חלק מהחישוב העסקי שכל בעל עסק עושה. לבד מזאת, כמדומני שבמקרים שהועלו כאן הטיעון שלך לא תופס. העלויות להן נדרשה "יס" כדי להתחיל להתחרות בכבלים היו אדירות והסתכמו במיליארדי שקלים וכך גם לגבי המתחרות בתחום הסלולרי. בשני המקרים תרמה להכנסות המתחרים החדשים לא העלות המופחתת של הנחת התשתיות אלא הביקוש האדיר למתחרה למונופול המעופש. 2. אין הבדל בין קניין פיסי לרוחני במובן זה. |
|
||||
|
||||
1. עיקר סכום שהשקיעה חברת יס היה על פירסום ורכש של תכנים. ההשקעה שלהם בתשתית התגמדה לעומת זו שביצעו חברות הכבלים. חברות הכבלים אמנם לא היו צריכות להשקיע בפירסום את אותם הסכומים כיוון שלא הייתה להם תחרות אבל ההשקעה ברכש הייתה דומה. חברת ערוצי זהב לבדה השקיע בשנים הראשונות לקיומה סכום של כ 4 מיליארד שקלים רק בסלילת הכבלים לבתים. ללא מניעת תחרות לפרק זמן שהיה מאפשר לה להחזיר את ההשקעה אין שום סיכוי שהחברה הייתה מוציאה את הסכום הזה. 2. אני לחלוטין לא מקבל את זה. המושגים של פטנט, סימן רשום או כל הזכויות שמורות מתוקף הכרזה הם המצאה קפיטליסטית שנועדה לאפשר לחברות למצות את הפוטנציאל הגלום בפיתוחים, העיצובים והמוניטין שלהם ולחסוך כסף על פיתוחים חדשים, עיצובים חדשים או פירסום. אין להם קשר לזכות הקניין הטבעית כיוון שלא מדובר ברכוש אלא באוביקטים מופשטים שאי אפשר לתבוע בעלות עליהם. |
|
||||
|
||||
ולחזק את 2: בהחלט יש הבדל בין קיניין פיזי לרוחני. אם "תאמץ" את הרכב שלי, לדוגמא, אני אאלץ ללכת ברגל. אם אני אאמץ תנין בשם יושקו, הדבר לא ימנע ממך להמשיך ולפרסם את משנתו של י. פופק. |
|
||||
|
||||
יותר מזה, לפני מספר ימים פירסם כאן באתר מישהו תגובה תחת השם פופק ולי אין את האפשרות לתבוע אותו או למנוע ממנו לעשות זאת. אם במקום תגובה באתר הוא היה מוכר נעליים עם הסימן של נייק עליהם, הייתה נמצאת דרך לתבוע אותו ולמנוע ממנו לחזור על ההתחזות. ועוד יותר, נמסר לי ממקורות רישמיים שמסתובב לו באיזור הצפון בחור צעיר עם השם שלי והוא בחוצפתו מתחיל עם בחורות, נעלם להן ומותיר אותן שבורות לב. הבחורות הזנוחות הללו מחפשות את השם במדריך הטלפונים ומגיעות משום מה לסלולרי שלי. עכשיו, לך תסביר לבחורה שבורת לב שאתה לא דורון יערי, הקיבוצניק הצעיר והנאה שהיא פגשה בכינרת לפני חודש אלא דורון יערי העירוני הזקן והקצת פחות נאה וגם נשוי פלוס ילדה ולא ביקרת בכינרת כבר שנתיים. |
|
||||
|
||||
לי זה לא יקרה. (דובי, והפעם היחידה שמותר לו להגיד את המשפט הזה בלב שקט) |
|
||||
|
||||
נדמה לך! |
|
||||
|
||||
לא, דיברתי על הסכנה שקיבוצניקים צעירים ונאים יטענו בפני עלמות חן פותות כי קוראים להם ''דובי קננגיסר''. פשוט אין לזה את הצליל הצברי המחוספס של ''דורון יערי''. לעולם לא תמצא טייס מסוקס בעל קול בס (שלא שם פס) אומר בטון מחוספס ''אני דובי קננגיסר'' - שהרי יהיה זה, חבל, פיק-אפ מפוספס. |
|
||||
|
||||
אולי לא בפני עלמות חן פותות, אבל בפני איילות חן אינטלקטואליות, מי יודע? |
|
||||
|
||||
א-הא. זה מה שאני חשבתי כשהקמתי את האתר הזה. |
|
||||
|
||||
אם אני מאמץ את הרכב שלך תאלץ ללכת ברגל וזה לא בסדר. ואם אני "מאמץ" את ההמצאה שלך ובזכות כישרון השיווק שלי עושה מליונים ומותיר אותך עני ודלפון, זה כן בסדר. הבנתי נכון? מעניין איך הדיעות האלה אף פעם לא באות ממישהו שהמציא או יצר משהו בחיים... |
|
||||
|
||||
אני מבין שלהבדיל ממני, הרבה המצאות ומוצרים רשומים על שמך, אבל מה לעשות, לא כולם מוכשרים כמוך. ולגופו של עיניין, אין לי כח לחפש ולהביא קישורים, אבל אם תטרח (מעט) תמצא את הביסוס לסיפור הבא גם ברשת: בחור, ישראלי במוצאו, ששמו הפרטי ניסן, רשם דומיין בשם nissan.com. *לאחר* שהאתר היה ברשותו, ופעיל, חברת המכוניות היפנית דטסון שחנתה את שמה לניסן. למרות שהבחור לא עוסק בסחר מכוניות, ולמרות שהאתר שלו היה פעיל לפני שהיתה בכלל חברת מכוניות בשם ניסן, ולמרות שניסן זהו שמו מלידה, הוא לא הורשה להמשיך ולהשתמש בדומיין. אם אתה "מאמץ" את השם שלי ובזכות כישרון השיווק שלך, ובעיקר בזכות הממון שלך, עושה מליונים ומותיר אותי עני ודלפון, זה כן בסדר. הבנת נכון! |
|
||||
|
||||
א. הבנאדם זכה במשפט הראשון ב. הוא עדיין מחזיק באתר (למרות שנאסר עליו לעשות בו שימוש מסחרי) ג. הוא דורש 15 מיליון דולר עבור פינוי השם ד. לפני המשפט הוא היה שם פרסומות של מכוניות באתר שלו. (הוא מוכר מחשבים, לא מכונית) ה. לבנאדם היה את השם ניסן לפני שדטסן שינתה את שמה אבל את הדומיין הוא קנה בתשעים וארבע, אז היא כבר הייתה ניסן אם אינני טועה 'ד' מלמד שסביר להניח שהוא עשה כסף לא רע מהעובדה שרוב המבקרים באתר של התכוונו להגיע למקום אחר. לא שאני יודע מה האמת פה אבל התיאור שלך מעט חד צדדי (ונשמע כאילו הוא מבוסס על הספאם שהבחור המסכן שלח לכל העולם ואשתו) כדי לחפש פרטים אפשר לרשום cybersquatting nissan בגוגל
|
|
||||
|
||||
מה הקשר בין פטנטים והמצאות לעוללות רישום שם מתחם באינטרנט? זהו עניין לבתי משפט והכרעה בהתאם לחוק. לעתים מנצח מי שיושב על האתר ולפעמים החברה המבקשת את השם לעצמה וברוב המקרים הם מגיעים להסכמה. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שהבעיות של אותו ניסן לא יהיו לי, כאשר בה''י אגיע להשקת אתר אישי. |
|
||||
|
||||
2. אמרת זאת בעצמך. הפטנטים, סימנים רשומים ובוודאי שכל יצירה יותר מורכבת כמו תוכנת מחשב או הקלטה מוסיקלית הם דברים שהושקע כסף ומאמץ אנושי בפיתוחם ופירסומם. ללא בלעדיות על פרי המאמצים הללו, אף אחד לא היה טורח. בדיוק כפי שלא היית טורח לשלם מאתיים אלף דולר על בית אם אינך יכול לרשום אותו על שמך. ועכשיו שאלה: נניח שהיית אדם מפורסם, נגיד, מנחה תוכנית תחקירים נוקבת בטלוויזיה. ונניח שתדמיתך הציבורית הייתה נחשבת למאוד אמינה. האם זה היה בסדר מבחינתך אילו היו לוקחים, ללא רשות ממך, את תמונתך ואת השם שלך ומשלבים את אלו בקמפיין על שלטי חוצות למוצר כלשהו? |
|
||||
|
||||
2. אף אחד לא שואל את אריק שרון לפני שהוא משלב את דמותו בקריקטורה, למרות שלקריקטורה יש אפשרות לפגוע בו, במוניטין שלו ובדימוי הציבורי שלו. העניין הוא שחוקים אילו חלים רק על מה שיש לו ערך כלכלי לחברות ולא על מה שיש לו ערך כלכלי פוטנציאלי (או ממשי) לאנשים פרטיים. ההבדל בין בית ובין רעיון או מוניטין הוא ברור ואני לא מוצא צורך להסביר אותו. |
|
||||
|
||||
"אף אחד לא שואל את אריק שרון לפני שהוא משלב את דמותו בקריקטורה, למרות שלקריקטורה יש אפשרות לפגוע בו, במוניטין שלו ובדימוי הציבורי שלו." למיטב ידיעתי יש גבול למה שיהיה מותר לך להגיד על אריק שרון. בהיותו ראש ממשלה בוודאי שיש חופש להתייחס אליו ואל המדיניות שלו בדרכים שונות אבל, באופן עקרוני, שמורה לו הזכות לתבוע אותך למשפט דיבה אם תפיץ עליו שקרים (הוא גם עשה זאת, כזכור). שם ומוניטין, למרות היותם מופשטים הם בהחלט דברים שיש להם ערך קנייני. מאחר ולא טרחת לענות על השאלה אני מניח שאין לך בעיה עם זה שאחרים יעשו שימוש בשמך הטוב לכל מטרה העולה ברוחם. לי זה לא נראה סביר במיוחד. "העניין הוא שחוקים אילו חלים רק על מה שיש לו ערך כלכלי לחברות ולא על מה שיש לו ערך כלכלי פוטנציאלי (או ממשי) לאנשים פרטיים." האם אדם פרטי לא יכול לתבוע תביעת דיבה, לרשום פטנט או סימן רשום? העובדה שברוב המקרים עוסקות בנושא בעיקר חברות נובעת מכך שברוב המקרים אותן חברות הן אלו שהשקיעו ממון ומאמץ בכדי להשיג את המוניטין, סמלים מסחריים ושאר צורות של קניין רוחני. "ההבדל בין בית ובין רעיון או מוניטין הוא ברור ואני לא מוצא צורך להסביר אותו." הערך היחידי עבורו אנו משלמים כאשר אנחנו קונים סחורה מסויימת הוא עבודת אדם. עשרות אלפי הדולרים שתשלם עבור מרצדס נועדו לתשלום עבור העבודה שהייתה כרוכה בכריית הפלדה, אלומניום וכו. ועיצובם. ובעיקר, לתשלום למנהדסים השונים אשר תכננו את המכונית. הפלדה ושאר חומרי הגלם נלקחים ממעבה האדמה או מקורות אחרים ובוודאי שאינם קניינו של אדם כלשהו (שהרי כדור הארץ שייך לכולנו). העבודה היא בוודאי לא משהו בעל מהות ברורה, אנשים מפעילים את מיומנותם, אשר וודאי לא נגרעת מכוח זה שעבדו1, כדי לעצב את החומרים בצורה שתהיה שימושית. אז על מה אתה בעצם משלם? על כלום בריבוע. מרצדס הם פשוט תאגיד מרושע שמנסה לשעבד אותנו על כל צעד ושעל. 1 אה, כן, אותם אנשים מקדישים גם מזמנם, שהוא כמובן מאוד מאוד גשמי. |
|
||||
|
||||
תביעת דיבה זה מחוץ לעניין. רוב האנשים הפרטיים לא רושמים פטנטים כי לרשום פטנט בצורה אפקטיבית עולה הרבה כסף ובמידה שמצאת שמישהו הפר את הבעלות שלך על פטנט יעלה לך המון כסף לתבוע אותו ולקבל פיצוי על הפגיעה בזכות שלך (אם תצליח להתמודד מולו בבית המשפט). לאנשים פרטיים אין את הסכומים הללו. ''הערך היחידי עבורו אנו משלמים כאשר אנחנו קונים סחורה מסויימת הוא עבודת אדם'' לא נכון. כשאני ורכש מכונית אני מקבל מכונית. מכונית זה דבר גשמי. נכון שכדי ליצור את המכונית צריך עבודת אדם (זמן ומאמץ שהם דברים שניתן למדוד, לכמת ולקבוע להם מחיר). לגבי החומרים שנילקחים מכדור הארץ של כולנו, בהחלט יש מקום לקבוע איזושהי רגולציה לגבי כמה מותר לקחת מכדור הארץ. אם יקום מישהו ויצליח לקחת כמות משמעותית מהחמצן שבאויר או מהמים שבים או מהנפט שבאדמה (משמעותית ביחס לכמות הכוללת של החומרים בעולם) יש מקום לבקר ולהגביל את פעולתו. |
|
||||
|
||||
מדוע תביעות דיבה זה מחוץ לעניין? אם זה סביר והגיוני להגן על דבר מופשט כמו שמו הטוב של אדם. מדוע זה לא הגיוני וסביר להגן על דבר מופשט כמו לחן או תוכנת מחשב? הייתי אומר שרוב האנשים הפרטיים לא רושמים פטנטים כי הם לא ממציאים שום דבר. אתה יכול לטעון כל מיני טענות באשר לדרך בה פועלים חוקי הפטנטים אבל אדם פרטי או חברה קטנה בהחלט יכולים לרשום פטנט. דרך הצגת הדברים שלך כאילו מדובר כאן באיזו קונספירציה של תאגידי ענק כדי לחנוק את היצירתיות של האדם הקטן סובלת מבעיה קטנה, המציאות. ישנן לא מעט חברות ענק דהיום שהתחילו מיוזמה פרטית של איש אחד או קבוצה קטנה וחבות את מרבית הצלחתן לעובדה שיש הגנה על פטנטים וקניין רוחני1. ההגנה על קניין רוחני משרתת את כולם, את הקטנים שמתחילים עכשיו, ואת הגדולים, שהיו פעם קטנים. אני מניח שאתה מבין את האפקט ההרסני שיהיה לביטול הקניין הרוחני בתחומים כמו תוכנה או מוסיקה. לא ברור לי מדוע אתה חושב שזה כל כך חשוב להגן על "זכותם" של כל מיני "אבו עלי" להעתיק את הסמל של נייקי ולהדביק על הנעליים סוג גימל שהם מייצרים תוך הטעיית הקונים וניצול ההשקעה המסיבית שעשתה נייקי בפרסום. "נכון שכדי ליצור את המכונית צריך עבודת אדם (זמן ומאמץ שהם דברים שניתן למדוד, לכמת ולקבוע להם מחיר)." נו? אז מה ההבדל הגדול בין זה לבין תוכנת מחשב למשל? האם לא נדרש זמן ומאמץ העולים בכסף למפתח? לא ברור לי מדוע מותר, לשיטתך, להתיר לבנאדם לקבל בלעדיות על גוש מתכת (שאיננה שייכת לאף אחד) המעוצבת בצורה מסויימת (והעיצוב, לדידך גם הוא איננו שייך לאף אחד). באיזה זכות דורשים ממני כל כך הרבה כסף בשביל הדבר הזה? 1 שלא לדבר על הרבה מאוד אינדיווידואלים שעשו הרבה כסף ממכירת תקליטים, ספרים, כתבות בעיתון או עשיית פרצופים למצלמה. |
|
||||
|
||||
תביעת דיבה - מצב שבו פורסמו שקרים על אדם במזיד והוא תובע פיצוי על הנזק שנגרם לו בשל הפרסום השקרי. פטנטים - מצב שבו אדם תובע מאדם אחר כסף עבור שימוש בידע בטיעון ש"אני חשבתי על זה קודם" או נכון יותר "אני רשמתי את הרעיון קודם". שני דברים שונים לחלוטין. הרוב המוחלט של ההמצאות כיום מתבצע ע"י אנשים "פרטיים" כלומר לא בעלי ההון שגוזרים את הקופונים אלא העובדים שלהם, לרוב מהנדסים או מנהלים זוטרים. רוב האנשים לא מחזיקים באמצעים שמאפשרים להם לרשום פטנט או מהקים חברה שתהפוך את הפטנט למוצר ותאפשר להם לגזור את הקופון. אני מבין את האפקט ההרסני שיהיה לביטול חוקי הקניין הרוחני ולכן אני לא מציע אותו. האם אתה מודע לאפקט ההרסני שיהיה לביטול חוקי העבודה ואיכות הסביבה על השכבות החלשות? מכונית זה בראש ובראשונה חומר ולחומר ניתן להגדיר בעלים. רעיון זה לא דבר שניתן להגדיר לו בעלים בצורה טבעית. |
|
||||
|
||||
"תביעת דיבה - מצב שבו פורסמו שקרים על אדם במזיד והוא תובע פיצוי על הנזק שנגרם לו בשל הפרסום השקרי. פטנטים - מצב שבו אדם תובע מאדם אחר כסף עבור שימוש בידע בטיעון ש"אני חשבתי על זה קודם" או נכון יותר "אני רשמתי את הרעיון קודם". שני דברים שונים לחלוטין." לא טענתי שתביעת דיבה ופטנט הן אותו הדבר, ציינתי רק ששני אלו מבוססים על העקרון של בעלות על דבר שהוא בלתי גשמי בעליל. תביעת דיבה היא אמצעי בו אדם מגן על שמו הטוב, שהוא קניינו. דרך הצגת הדברים שלך באשר לפנטים היא דמגוגית ושגויה. הפטנט זו השם שנותנים לרישום ההמצאה. התביעה *מבוססת* על הפטנט. "הרוב המוחלט של ההמצאות כיום מתבצע ע"י אנשים "פרטיים" כלומר לא בעלי ההון שגוזרים את הקופונים אלא העובדים שלהם, לרוב מהנדסים או מנהלים זוטרים." ומקבלים את שכרם עבור כך. מעבר לכך, כמעט כל חברות ההי טק וגם רבות מהחברות האחרות בתחומים אחרים החלו כיוזמה של מהנדסים (למשל אדובי, אפל, היולט פקרד וכו.). זה המצב גם במרבית חברות הסטרטאפ. בעל הרעיון זוכה בדרך כלל בתמורה מאוד מאוד נאה עבור הרעיון. "רוב האנשים לא מחזיקים באמצעים שמאפשרים להם לרשום פטנט או מהקים חברה שתהפוך את הפטנט למוצר ותאפשר להם לגזור את הקופון." זו שטות מוחלטת. ישנן כל כך הרבה חברות שהתחילו מפנטנט אחד על ידי אנשים פרטיים. "אני מבין את האפקט ההרסני שיהיה לביטול חוקי הקניין הרוחני ולכן אני לא מציע אותו." אז מה הבעיה פה? "האם אתה מודע לאפקט ההרסני שיהיה לביטול חוקי העבודה ואיכות הסביבה על השכבות החלשות?" אני לא מודע משום שאין כזה אפקט. למיטב ידיעתי האפקט הוא הפוך. "מכונית זה בראש ובראשונה חומר ולחומר ניתן להגדיר בעלים. רעיון זה לא דבר שניתן להגדיר לו בעלים בצורה טבעית." ולשם הטוב שלך יש בעלים? או שגם זה צריך להיות פרוץ לכל רוח. קנית מכונית, שילמת עבור העבודה, האם העבודה שייכת למישהו? איך דבר כל כך לא גשמי יכול להיות שייך למישהו? (על החומר כבר הסכמנו שאין קניין) |
|
||||
|
||||
1. גם אם טענתך נכונה (לגבי הסכומים, ולדעתי היא לא) הדבר אינו משנה את טענתי שערוצי זהב או כל חברה אחרת הייתה צריכה להתחשב בשיקולי עלות עתידית של תשתית אצל מתחרים. לטענה שלך שאף אחד לא היה משקיע בתשתית בלי פטור מתחרות אין ביסוס לפי שעה. לכשתמציא עדויות ברורות לכך, אפשר יהיה לשוח בכך. 2. אני מבין שאינך מקבל את מושג הרכוש ככולל גם המצאות, יצירות ספרותיות או כל תוצר כלשהו. בסין מחכים לך. |
|
||||
|
||||
יש לי שאלה, מה השפעת תשלומי העברה על אי השיוויון בחלוקת ההכנסות במשק. תודה |
|
||||
|
||||
אם יש לך גישה לספריה אוניברסיטאית, חפשי את המאמר הבא: Lewin, AC and H Stier. 2002. "Who Benefits the Most? The Unequal Allocation of Transfers in the Israeli Welfare State". Social Science Quarterly 83(2): 488-503 השורה התחתונה: יש השפעה, תלוי לגבי מי. יש סיכום קצר של המסקנות בעבודה שכתבתי שנמצאת כאן:בעמוד 3 (הפסקה שמסבירה את הטבלה מתחילה בעמוד 2). |
|
||||
|
||||
עבודה חלקית, אין ביבליו' |
|
||||
|
||||
תודה רבה. |
|
||||
|
||||
זה כי זו לא עבודה אלא מבחן בית, ונאמר לנו במפורש שלא להוסיף לו ביבליוגרפיה. תאמין לי שזה כאב לי להגיש את זה ככה. |
|
||||
|
||||
סוציאליזם אכן סותר את השוק החופשי. כמעט כל הדוגמאות שהבאת הם דוגמאות לרעיונות סוציאליסטיים שנקבעו בחוקי המדינות השונות. חוקי עבודה, מכסים וסובסידיות בוודאי מנוגדים במפורש לכלכלה החופשית. הדבר היחידי שנשאר מכל הרשימה הארוכה שפרטת הוא הגבלים עסקיים (שהם שנויים במחלוקת בקרב המצדדים בקפיטליזם) ומדיניות מוניטרית של הבנק המרכזי (שהיא בעיקר, סוגיה טכנית). על ההגבלים העסקיים יש להוסיף את העובדה שבעיני הסוציאליסט, מונופול איננו דבר רע (לפחות כל עוד הוא בידי הממשלה) בעוד שהליברל חושב שמונופול הוא רע בכל מקרה. נכון, אין מדינה בה מתקיים היום שוק חופשי לגמרי אבל הטענה שאין סתירה בין האידאולוגיות הסוציאליסטיות לבין אלו הליברליות אין לה על מה להתבסס. "נראה לי שההבדל המהותי בין ליברליזם לסוציאליזם הוא שהראשון מתמקד במקסום איכות החיים של האינדיבידואל, ומשאיר כל אדם לנפשו." טעות. הליברליזם מתמקד במקסום החירות של האינדיווידואל. היעילות הכלכלית המוגברת ורמת החיים הגבוהה יותר היא פועל יוצא של החירות, לדידו של הקפיטליסט. "לעומתו, הסוציאליזם מנסה למקסם את איכות החיים של כלל החברה, ומכיר בחשיבות ההון החברתי." טוב שאמרת "מנסה"... כרגיל "אצלכם" הסוציאליסטים, אי אפשר בלי מנה גדושה של מונחים מעורפלים. מה זה "איכות החיים של כלל החברה" ובמה היא נבדלת מסך כל איכות החיים של כל החברים? מה זה "הון חברתי"... ואיפה ה"חמלה", שכחת? "ליברליסט יטען שכל חברה ממשלתית מתנהלת בצורה יעילה יותר כאשר היא בידיים פרטיות." טעות. חברה היא או ממשלתית או פרטית או באמצע. אתה מתכוון שהליברל יטען שחברות מסחריות, פרטיות או ציבוריות (נסחרות בבורסה) הן הצורה היעילה ביותר לניהול מפעל זה או אחר. "אבל במציאות זה נכון במקרים נדירים." במציאות זה נכון כמעט בכל מקרה שאני שמעתי עליו. "המטרה של חברה פרטית היא שורת הרווח, בעוד לחברה ממשלתית יכולות להיות מטרות אחרות, כגון האינטרסים של המדינה שהיא בבעלותה. את הרכבת לדוגמה, אין טעם להפריט. המטרה של הרכבת אינה לייצר כסף אלא להוות מערכת הסעת המונים." הבלים. מהי המטרה של חברת טלפונים סלולרית? רווחים או מתן אפשרות לתקשורת בין אנשים. איך זה יכול להיות שחברה פרטית תספק תקשורת סלולרית יותר טוב מהממשלה? ומה בדבר שירותי מוניות? האם גם אלו צריכים להיות מולאמים? ואולי גם אספקת מזון (דבר שהוא חיוני בהרבה מתחבורה המונית). אתה אולי יכול להצדיק מונופול ממשלתי בשניים שלושה תחומים וגם זה בדוחק. ברוב המוחלט של המקרים ההיפך הוא הנכון. בכל מקרה, כשלון ההפרטה של חברת הרכבות הבריטית יכול להזקף באותה מידה גם לתהליך ההפרטה עצמו. "אבקש מאחד הליברליסטים בקהל להסביר לי מדוע אם כבר החברה מרוויחה לא רע, אסור למדינה להנות מהרווחים ולבעלים פרטיים מותר?!" ישנה הצדקה עיקרית אחת לקיומם של מונופולים ממשלתיים והיא שיש איזו שהיא סיבה טכנית בשלה לא תתכן תחרות בענף זה או אחר ומשום שמצב כזה מוביל למונופול, עדיף, לדעת מצדדי השיטה המסויימת הזו, להלאים את הענף מתוך הנחה שהממשלה לא תנצל את מעמדה המונופוליסטי1 (כזכור, מה שרע במונופולים הוא שהם מעלים את המחיר בלי חשבון). אם הממשלה מצליחה להפיק רווחים מהעניין, סימן שהיא גובה מחירים גבוהים מדי. מטרת הממשלה איננה לגרוף רווחים אלא למנוע מצב של ניצול מונופוליסטי. הממשלה יכולה להתקיים גם בלי הרווחים הללו, מספיק שהיא תכסה את ההוצאות. "סובסידיות לתחבורה ציבורית: בחישוב כולל, המדינה חוסכת עלויות כאשר הציבור משתמש בתחבורה ציבורית, ולכן יש לה כדאיות לסבסד את התחבורה הציבורית. הליברליסט יצעק גוואלד." האם יש לך מושג עד כמה מושחתות היו אגד ודן על חשבון הסובסידיות הנדיבות שזכו להן? מה בדיוק חסכנו פה? מנהיגי המדינה בשנות החמישים אכן חשבו שיותר טוב שהציבור יסע בתחבורה ציבורית (לא הם, חס וחלילה) זאת הסיבה שאנחנו משלמים מאה אחוז מיסים על מכוניות. אני לא חושב שאדם שפוי יכול לטעון שחסכנו פה משהו. הליברליסט יצעק גוועלד משום שהוא חושב שהאזרחים יודעים טוב יותר אם כדאי להם או לא כדאי להם לסוע בתחבורה ציבורית. הסוציאליסט יתמוך בכך משום שהמחשבה על "חופש" עושה לו חררה. "אי-השוויון בישראל: הליברליסט יזמזם את המנטרה "שוק חופשי". אולם הגדלת אי-השיוויון בחלוקת ההכנסות וההתדרדרות במדד ג'יני גורמות להקטנת כוח הקניה של העשירונים הנמוכים, ולהצטברות הון אצל האלפיון העליון." דומני שהעליה באי השיוויון הלזה בא בד בבד עם העליה בתשלומי ההעברה. יש שיטענו שיש קשר בין הדברים. הנתונים ההיסטוריים דווקא מלמדים שאין כמו כלכלה חופשית כדי להקטין את הפערים ולהעלות את רמת החיים הכללית. עיון קל ברשימת האנשים העשירים בישראל ילמד אותך שאין כמו קרבה לשלטון כדי להפוך להיות עשיר. לי נדמה שאת הקרבה לשלטון מחלקים במנות קטנות הרבה יותר מאשר את הכשרון לעסוק בתחום זה או אחר. "אצולת הקרקעות: הליברליסט יאפשר לכל בעל קרקעות לבנות באופן חופשי של השטח החקלאי שבחזקתו תמורת תשלום היטל השבחה מתאים." תיקון. הליברל יטען שכל אחד יכול לבנות על האדמה שלו מה שמתחשק לו ובוודאי שאיננו דורש תשלום למדינה עבור דבר כזה. 1 זה כמובן קישקוש. הממשלה באופן אישי אולי לא מנצלת את מעמדה אבל מישהו כן. למשל העובדים - ראה חברת החשמל לישראל ובזק. |
|
||||
|
||||
1. "קצבאות הילדים צריכות לרדת ככל שמספר הילדים גדל, ולא לעלות, כי עלות גידול הילד הראשון גדולה בהרבה מעלות גידול הילד החמישי." אני חושב שהטיעון הזה כבר הופרך באייל. הוא נכון רק תחת ההנחה שהקצבאות אמורות ויכולות לממן את כל ההוצאות על הילדים, וזו הנחה מופרכת ברוב המשפחות בישראל (אולי היא נכונה בקצה הסקאלה של משפחות עניות ומרובות ילדים1). במקרה היותר נפוץ, שבו הוצאות ההורים על הילדים גדולות מהקצבאות, הגדלת הקצבה לכל ילד נוסף מקטינה את הירידה בכסף הפנוי פר ילד. לא שאני תומך במדיניות הנוכחית - ממילא הצדקה או ביקורת על המדיניות צריכות להתמודד עם שאלות מסובכות של התייחסות המדינה והחברה לילדים. אני רק חושב שאי אפשר להפיל את המדיניות בנימוק טכני קל כזה. 2. "השכלה גבוהה: ... בהסתכלות כלכלית רחבה יותר, אדם בעל השכלה אקדמאית מרוויח יותר מאדם בעל השכלה תיכונית בלבד, ולכן ישלם גם יותר מסים למדינה בעתיד." אם הנתון שלך הוא שכיום ההכנסה של גבוהי-השכלה גבוהה מזו של נמוכי-השכלה, אין לך הצדקה למסקנה; לא ברור הקשר הסיבתי כאן, ובמיוחד לא ברור אם הוא יישמר במצב שבו הרבה יותר אנשים מקבלים השכלה גבוהה (נגה אדמון, אייך?). אפשר לטעון שיותר מהנדסים יאפשרו למשק לייצר יותר, או משהו בסגנון, אבל זה כבר כיוון שונה לגמרי לטענה. במקרה של מדעי הרוח והחברה, למשל, לא ברור לי למה הגדלת מספר האקדמאים תייצר יותר משאבים למשק. 1 ואיך זה שאף אחד באייל עוד לא אמר "בגבול של מספר ילדים שואף לאינסוף"? |
|
||||
|
||||
1. אולי לא הייתי ברור מספיק. עבור הילד ה-n+1-י המשפחה תקבל סכום קטן יותר מאשר עבור הילד ה-n-י, בניגוד למצב היום בו פונקציית קצבאות הילדים פר ילד היא פונקציה מונוטונית עולה (השואפת לאינסוף...). במצב המצוי, ה-n עבורו קצבאות הילדים משתוות להוצאות הגידול הוא מספיק גדול כדי שנקבל את המקרה הנפוץ. אני מסכים ש"הגדלת הקצבה לכל ילד נוסף מקטינה את הירידה בכסף הפנוי פר ילד", אבל זה טיעון נגדי רק אם אתה מניח שעל המדינה לעודד ילודה. אני חושב שעל המדינה להקל על נטל ההורים. לחילופין, ייתכן שלא הבנתי את הטיעון שלך. 2. מבחינה סטטיסטית יש קורלציה חיובית בין רמת ההשכלה ורמת ההכנסה. אני לא מעוניין להכנס לטיעונים מסדר שני. במקרה של מדעי הרוח והחברה, הגדלת מספר האקדמאים לא תייצר יותר משאבים למשק, ולכן מן הסתם השכר בתחומים אלו יהיה פחות משכר אקדמאים בתחומי המדעים המדוייקים, ולכן מן הסתם בהנתן האופציה אנשים יבחרו ללמוד הנדסת חשמל בטכניון ולא מדעי הרוח בשלוחת אוניברסיטת דרבי (שהיא בתחתית הרשימה של האוניברסיטאות בבריטניה). טוב, ערב שישי היום. אני אפרסם תשובות מפורטות לאורי ולד"ר בר ביצוע מחר. |
|
||||
|
||||
1. לא, היית ברור. עכשיו דווקא אתה לא ברור: "ה-n עבורו קצבאות הילדים משתוות להוצאות הגידול הוא מספיק גדול כדי שנקבל את המקרה הנפוץ." - אני לא מבין: כמה ש-n יותר גדול, המקרה יהיה פחות נפוץ, לא? אם אכן הקצבה נועדה להקל את הנטל על ההורים, אז תחת ההנחה שילד "עולה" יותר מהקצבה בכל מקרה, ברור שצריך להגדיל את הקצבה לכל ילד נוסף. 2. "לא רוצה להיכנס לטיעונים מסדר שני" זה יפה, אבל אתה הסקת מקורלציה חיובית קשר סיבתי, והמשכת והסקת שהקשר הזה ישאר תקף גם בתנאי שוק שונים מאוד (הרבה יותר אקדמאים). זו מסקנה מרחיקת לכת, ולדעתי פזיזה. הטענה שיותר אקדמאים-טכנולוגיים תועיל למשק יכולה להיות נכונה, אבל אני לא רואה את הקשר שלה לטיעון הקולרציה השכלה-משכורת. |
|
||||
|
||||
הסכמה הצבעונית מתענינת במישור הדו מימדי היינו מימד אחד מדיני והשני כלכלי. אולם בארץ מתפתח היום מצב שיש ציר ישן זניח שיהפוך תוך זמן קצר לציר משמעותי ביותר אם לא היותר משמעותי. כוונתי הינה לכך שאוכלוסיית היהודים שומרי התורה הולכת וגדלה באופן יחסי לאוכלוסיה כולה תוך פיתוח מנגנון לאיחוד. מולה יש אוכלוסיה אחרת הגדלה אף היא של ערבים ושל מהגרים ערבים מחוץ למדינה הנטמעים כאזרחים בסיוע מנהיגות השמאל מטעמים קצרי טווח מובנים. אף הם יטו להתאחד תחת לחץ חיצוני של המנהיגות הערבית שמחוץ לגבולות המדינה. קשה בשלב זה להיווכח בתהליך הזה עקב השינוי שחל לאחרונה בשיטת הבחירות שנתנה סיכוי גבוה יותר לגושים גדולים ומוצקים. יותר ויותר יתברר שציר המחלוקת העיקרי הצפוי תוך זמן קצר מאוד לא יהיה שמאל ימין כלכלי או שמאל ימין מדיני, אלא, מחלוקת עקרונית על זהותה הלאומית של המדינה. בעלי המחלוקת העיקריים יהיו אלה שציינתי כאשר בעלי השררה של היום ינסו לייצב את שלטונם על ידי תפיסת עמדת פישור. עמדה זו תמוג עם גידול נוסף של שתי האוכלוסיות הנ"ל. לפי הערכתי אנו צפויים למלחמת אזרחים תוך פחות מ20 שנה שתפרוץ כדי להכריע מה יהיה צביונה של מדינת ישראל. למלחמה זו, לפי הנראה, תצטרפנה אי אלו מארצות ערב. |
|
||||
|
||||
בעבר השתתפתי בכתיבת מאמר שהיתה לו סכימה די דומה למיפוי המפלגות בישראל, וגם שם התפלאנו על הואקום: http://www.faz.co.il/story_1442 |
|
||||
|
||||
ראשית רוב החקיקה הסוצילית בארץ נחקקה על ידי הפנטרים השחורים בשנות ה70 80 . שנית חשוב לי לציין שלמרות שלמר"צ יש מצע חברתי היא מפלגה מאוד פשיסטית וכופה את דעותה , מר"צ מציגה את הדרך שלה כנכונה ביותר וכל אדם שמתנגד להם כרוצה ברעת העם , יצא לי לפגוש את יוסי שריד במהלך הפגישה הוא קילל בביטוים חריפים את שאר המיפלגות וטען שדרכו היא הטובה ביותר הוא נתן לי להרגיש רע אם העובדה שיש לי דעות ימיניות כאילו ואני וכל הימין סוטים אבל הסוטים האמתים הם מר"צ ויוסי בילין ויוסי שריד הם שעושקים במצב החברתי שצרכים לאחד את הם גורמים לחצי גדול לימינים והדתים שאני בינהם לשנוא אותם בגלל שהם מסרבים לקבל את הדעות שלנו ומציגים אותנו כסוטים , השמאל הישראלי לעולם לא ישנה כלום במצאיות הישראלית בגלל שהוא אמור לעזור בבעיות החברתיות על ידי איחוד העם במקום זה שהם דורשים מהיתנו הימינים לעזוב את דרכנו ולתמוך בצורה עיוורת לדרך שלהם , לי יצא להכיר שמאלנים רבים שרובם בכלל לא היו מודעים לדרשתו של עם וניסו לכפו בכוח את דעותהם . אין לי מה לומר מלבד צריך לאחד את השמאל והימין בשביל להילחם העשירים שפוגעים בנו למן מטרות רווח והתקווה הזו לא תבוא מידי השמאל . |
|
||||
|
||||
טעיתי ורשמתי שעושקים והתכוונתי לעוסקים נ.ב אין לי דואר אלקטרוני |
|
||||
|
||||
נסה כאן: http://www.hotmail.co.il למשל. |
|
||||
|
||||
או לפחות ככה אומר עמיר פרץ. |
|
||||
|
||||
הקשקשנות של השמאל הריפורמיסטי הישראלי בדבר הצורך במפלגה סוציאל-דימוקרטית באמת נעשה עלוב בזמן האחרון. הבורות הפוליטית שלו איננה מאפשרת לו לראות דבר מעבר הצורך במפלגה שתעשה ריפורמות. ברגע שיהיו אנשים שבאמת, אבל באמת, רוצים לעשות ריפורמות, יהיה נפלא! כך הוא טוען. קודם כול, בואו נבין מהי מפלגה סוציאל-דימוקרטית. בסוף המאה ה19, החלו מארכסיסטים להקים מפלגות סוציאליסטיות מהפכניות אשר קראו לעצמן 'סוציאל-דימוקרטיות', משום שראו את מטרותיהן בשני מישורים: הבסת המשטרים הפיאודליים הגוססים בארצותיהם, והבסת הקאפיטאליזם והחלפתו בחברה סוציאליסטית. מפלגות אלו התאגדו באינטרנאציונאל השני, הסוציאליסטי, שנוסד בשנת 1889. מפלגות אלו התחזקו מאוד ורוחות מהפכה נשבו בכול אירופה, ואיימו על המשטר הקאפיטאליסטי הקיים. אך בגלל צורת האירגון של האינטרנאציונאל והמפלגות שהיו בו, השכבה העליונה שהנהיגה את מעמד הפועלים נותקה ע"י הבורגנות ממעמד הפועלים, ושכבה זו עברה לצדה של הבורגנות. בסופו של דבר המפלגות הסוציאל-דימוקרטיות בגדו במעמד הפועלים בצורה הבוטה ביותר ב1914 כאשר תמכו בבורגנות הלאומית בארצותיהן, וכך הביאו להתפוררות האינטרנאציונאל השני. מאז המפלגות הסוציאל-דימוקרטיות הן מפלגות המשרתות לחלוטין את הבורגנות. כאשר הייתה ראדיקאליזציה גדולה בשנות ה60 וה70 והבורגנות הייתה חייבת לנקוט באמצעים כדי למנוע מהפכות, נוצרה מדינת הרווחה כדי להקל על הפועלים. כיום, כאשר הבורגנות צריכה נואשות כול גרוש כדי לשמור על שליטתה וכדי לצאת להרפתקאות אימפריאליסטיות בעולם, המפלגות הסוציאל-דימוקרטיות בכול העולם (הלייבור בבריטניה, הס"ד הגרמנית, וכד') נאלצות לחסל את מדינת הרווחה. לכן אין מה לחפש: העבודה ויח"ד הן מפלגות סוציאל-דימוקרטיות למופת! להתפלא מכך שהן לא עושות דבר כדי לשמור על מדינת הרווחה, בהתחשב באירועים בעולם, זה רק מראה על בורות פוליטית מוחלטת. |
|
||||
|
||||
כמה הרפתקאות אימפריאליסטיות היו לאחרונה לגרמניה? |
|
||||
|
||||
הניתוח ההיסטורי על המפלגות הסוציאליסטיות, והמשטרים מהמ' ה19 יפה מאוד אבל קצת לא לעניין, כיוון שהמפלגות הן פוליטיות ובפוליטיקה חשוב לענות על מצבים עכשוויים. ישראל נמצאת במלחמה וכנראה המצב הזה לא ישתנה בתקופה הנראית לעין, המענה שנתנה מרץ או הדגל שנשאה לשלום עם הערבים תמורת שטחים, הרעיון הזה פשט את הרגל, אין לכך קשר עם סוציאליזם דמוקרטי. אבל יש לכך קשר עם התבוסה שנחלה מפלגת העבודה ומרץ בבחירות האחרונות. החיים וההשרדות של מדינת ישראל עדיין חשובים יותר ממדינת הרווחה, ולכן בצדק דוחה הציבור את אלה שאינם שומעים את הקולות והמראות שמראים לנו הערבים מעל כל במה. |
|
||||
|
||||
החיים וההישרדות של מדינת ישראל אינם סותרים רווחה, אלא נהפוך הוא. מדינה עם פערים גבוהים, עם אנשים שיחיו בתנאי עבדות ומספרם ילך ויגדל, דווקא ובמיוחד בתנאים הישראלים, לא רק שלא תהיה הצדקה לקיומה אלא שהיא בפועל תתקשה לשרוד. אתה שומע את שופרות התעמולה של ביבי וכל מתנחליסטאן, ומתעלם מכך שהערבים הם רק צד אחד של הדברים, צד שכפי שכבר נאמר כאן, אלמלא היה, חייבים היו הימין ואיתו האליטות (הבטחוניסטיות בעיקר) להמציאו. בדיוק אזרחים כמוך, זה מה שהם רוצים פה. |
|
||||
|
||||
קיומה של ישראל הוא לא נושא של סיסמאות. עם הריבוי הטבעי של המגזר הערבי ימשיך להיות מעודד ממדיניות הרווחה של מדינת ישראל, לא יעזרו לך שופרות תעמולה, יהייה פה רוב ערבי וזה סוף לחלום היהודי על מדינת ישראל. |
|
||||
|
||||
החיסול של מדינת הרווחה מחסל, מבחינתי, חלומות קצת יותר חשובים. |
|
||||
|
||||
החלומות חשובים מאוד, אי אפשר לחיות בלי חלומות. אבל כשמתעוררים למציאות כאשר על הגב של הביטוח הלאומי שאתה משלם(אולי) מגדלים אלפי משפחות עם שלש נשים וחמישים ילדים, זו מציאות וארצנו תהיה לא דמוקרטית לא יהודית ולא מדינת רווחה. צא ושוט בארץ סע לבאר שבע או ערד ותראה קצת מציאות, החלומות לא נמצאים במישור של הערות. בחלום גם אם אתה נפצע לא נשפך דם. |
|
||||
|
||||
מרוב רצון להסתכל כל הזמן על האויב (או מי שבעיניך הוא) אתה לא מסתכל על מה שקורה בחברה, בעם, בציבור *שלך*. |
|
||||
|
||||
הצעתי לך להסתכל על המציאות לא על אויבים. מה שקורה בחברה אלה לא חלומות, וכשהבית בוער צריך לכבות את האש, אחרת לא יהיה לך בית וחברה לתקן בה ליקויים. |
|
||||
|
||||
הצעתי לך להסתכל על המציאות לא על אויבים. מה שקורה בחברה אלה לא חלומות, וכשהבית בוער צריך לכבות את האש, אחרת לא יהיה לך בית וחברה לתקן בה ליקויים. |
|
||||
|
||||
תגובות מראה נעשו כאן אופנה, בזמן האחרון. בפעמיים-שלוש הראשונות הן באמת מהוות דרך מקורית (?) לבטא משהו. אחר כך זה מתחיל קצת לשעמם. |
|
||||
|
||||
ביקורת על תגובות מראה נעשתה כאן אופנה, בזמן האחרון. בפעמיים-שלוש הראשונות היא באמת היוותה דרך מקורית (?) לבטא משהו. אחר כך זה מתחיל קצת לשעמם. |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שהממשלה צריכה לקחת על גבה כל כך הרבה, למרות מחויבותה לרמת החיים של תושביה. כל אלה, לדעתי צריכים כבר להיות פרטיים, ללא התערבות הממשל: רשות הנמלים (מופרטת ומחולקת), חברת החשמל (כנ"ל), בזק, המכון הישראלי ליין (שיהה רק בפיקוח ממשלתי צמוד), המכון ליהלומים, רותם תעשיות, שרותים חשמליים מכניים בע"מ, החברה הלאומית להספקת פחם בע"מ, בנק החקלאות לישראל (שלא פעיל כלל, אבל העובדים בו עדיין מקבלים משכורות עתק!),קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות אגרסקו חברה לייצוא חקלאי בע"מ, אל על, רכבת ישראל, כביש חוצה ישראל,הרשות לחינוך והכשרה ימיים, צים- חברת השייט הישראלי, בי"ס לקציני ים עכו, לרום מלונות בע"מ, אולם נחמני (בידור), מגדל שלום מאיר בע"מ, קו מוצרי דלק בע"מ (מופרט ומחולק), תדמור- הבי"ס המרכזי למלונאות.כמו כן, כדאי להיפטר מההסתדרות העובדים המושחטים האלה (ולא ארחיב עליהם כאן). אם יפורטו כל אלה לעיל- הממשלה תוכל להשקיע בחולים סופניים ונכים (החקר של מחלת הסרטן והרחבת סל התרופות, למשל), להשקיע באמהות או אבות חד הוריים (סבסוד מעונות יום לילדים ותינוקות), וכיוב'. ובטווח הרחוק- בישראל יתפתח שוק חופשי לחלוטין, יוקמו עוד חברות תחת כל התחומים שפירטתי לעיל, וככה האבטלה תופחת. (כלומר- כל עוד שהחברות לעיל קיימות- הן מונעות תחרות ויצירת מקומות עבודה חדשים למובטלים). כמובן, אין מצב שכל זה יקרה היום, היות וכל הפוליטיקאים מושחטים (מימין, משמאל, מלמעלה ולמעטה). וכאן הסתיים החלום על מדינה נורמלית. :( |
|
||||
|
||||
כמובן שאין מצב שכל זה יקרה היום, היות ולא כל הפוליטיקאים מושחטים. אבל אם את והחברים תעניקו לנו את הכח הדרוש בבחירות הקרובות, אנחנו מבטיחים לתקן את המכשלה הטכנית הקטנה שציינת (וגם תזכי לבחור את הגולאג שיהפוך למעונך החביב). |
|
||||
|
||||
למה בית הספר לקציני ים בעכו מופרט ובית הספר עירוני ד לא מופרט? למה צריך פיקוח ממשלתי על מכון היין? חברת החשמל, בזק ורשות הנמלים הם גופים רוחיים שמספקים שירות ברמה טובה בהשואה למדינות אחרות ובמחיר סביר. במה הפרטתם תתרום לחולים הסופניים? חוץ מזה, כותבים מושחתים. |
|
||||
|
||||
הבחירה בעמיר פרץ לרשות מפלגת העבודה¹ יכולה להחזיר את מפלגת העבודה להיות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שהיא היתה (אמורה להיות) במקור. מזה שנים רוב חברי הכנסת של העבודה עוסקים בתכל'ס באג'נדה המדינית ולכל היותר משלמים מס שפתיים כשמדובר בנושאים כלכליים/חברתיים. לדוגמה מפלגת העבודה התנגדה לתקציב הקודם. אז התנגדותה נרשמה בפרוטוקול, אבל בסופו של דבר היא הצביעה עבור התקציב למרות שלא הוכנסו בו שינויים משמעותיים. לעומת זאת, הסוגיות הכלכליות והחברתיות בוערות בעצמותיו של עמיר פרץ. הוא לא מתכוון להתפשר בנושאים אלו, ובכך מאלץ את מפלגת העבודה להגדיר באופן ברור את משנתה החברתית/כלכלית. כאשר פרץ יאמר לשרון שאם עקרונות התקציב לא ישתנו באופן מהותי, מפלגת העבודה תפרוש², שרון ייקח את האיום ברצינות רבה יותר מאשר כאשר פרס אמר את אותו הדבר. אין הבחירה בפרץ אומרת שהוא יהיה ראש הממשלה הבא³, או ראש ממשלה אי-פעם בעתיד⁴. אבל הבחירה מתחילה תהליך שבסופו מפלגת העבודה תמוצב בחלל החסר עליו הרחבתי במאמר הזה. מעבר לכך, מפלגות כגון ש"ס, הליכוד והמפד"ל מתחילות לחשוש מאיבוד בוחרים שמעולם לא הצביעו למפלגת העבודה, אבל בוחרים אלו כבר לא מוצאים את מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ מוקצית מחמת מיאוס. ___________ 1 דיסקליימר: אני לא חבר מפלגת העבודה, לא הצבעתי בפריימריס, אני לא בטוח שעמיר פרץ הוא התשובה להכל... 2 וניתן להניח שההצהרות שלו על כך שמפלגת העבודה תפרוש מהממשלה בכל מקרה, הם בבחינת עמדת פתיחה פוליטית במו"מ עם שרון. 3 והוא לא. מפלגת העבודה במצבה הנוכחי לא יכולה להפוך למפלגה הגדולה בכנסת תוך שנה. 4 וזה תלוי אם הוא ישכיל להפוך ממנהיג פועלים למנהיג של ממש. |
|
||||
|
||||
4 שנים אחרי שכתבת מה שכתבת, מה אתה אומר? |
|
||||
|
||||
המאמר רלוונטי היום כמעט כמו לפני חמש שנים – עדיין דרושה מפלגה סוציאל-דמוקרטית בישראל, וחסרונה מורגש אף יותר עם התאידותה האידיאולוגית והאלקטורלית של מפלגת העבודה. למפלגה הראשונה שתמצב עצמה בפוזיציה הזאת, תזכה בפוטנציאל אלקטורלי של עשרה מנדטים, המפוצלים כרגע בין המפלגות הקיימות והמצביעים המיואשים שלא הצביעו. מי הם יהיו – פורשי מפלגת העבודה, או התנועה הירוקה-מימד, או אולי התאגדות של כמה גופים חוץ פרלמנטריים – זאת עדיין שאלה פתוחה. המפה הפוליטית ששרטטתי ב-2004 לא השתנתה בצורה דרמטית בעקבות המפץ הקטן של שרון. שינוי התמוגגה כאילו לא היתה מעולם, תוך הדגמת עיקרון סינרגטי מופלא – אכן השלם גדול מסכום אפסיו. את מיקומה במפה הפוליטית (מלשון מיקום) תפסה קדימה – מפלגת מרכז מדינית עם אג'נדה כלכלית ימנית באופן מובהק¹. עם אחד התאחדה עם מפלגת העבודה, אבל גם זה היסטוריה עתיקה. בתיבה כתבתי שמפלגת העבודה היתה יכולה למלא את החלל הריק שהמאמר מצביע עליו. בזמנו, עמיר פרץ הסתמן כ"קולב" מתאים לשאת את האג'נדה הכלכלית/חברתית. היה רצון עז להחזיר את הבחירה החברתית, ועמיר פרץ נבחר בעזרת האשראי הזה, שבוזבז עד תום בעזרתו האדיבה של אולמרט שניווט אותו לתפקיד אותו היה הכי פחות מוכשר למלא. כך פרץ והאופציה החברתית נעלמו עם הברדק של לבנון. הוא לא השכיל להפוך למנהיג, והפך לבדיחה של עצמו עד שדעך ופינה את מקומו לברק. עקרונית, הטענה לגבי מפלגת העבודה עדיין תקפה, אולם זה לא יקרה מכיוון שהיו"ר הנוכחי רואה במפלגה סוס מת (אולי הוא מתנחם בכך שמפלגת העבודה לא תשחזר עוד את הישגו המופלא של מספר דו-ספרתי של מנדטים). תחת ההנהגה של הגנרליסימו, מפלגת העבודה התערטלה מכל רסיס אידיאולוגיה שעוד דבק בה. אני לא חושב שהצטרפותה לממשלת נתניהו סמלה את התחתית – בכל זאת, עיני זכה בהישגים נאים במשחק מול נערי האוצר. נקודת השפל שממנה אין חזור היתה לדעתי תמיכתה המבישה בהפרטת קרקעות המדינה, דבר המנוגד באופן מפורש לאמנת היסוד של המפלגה ("מפלגת העבודה ... תטה שכם לקיום העיקרון של בעלות הלאום על הקרקע המדינה", אבל מצד שני, "היו לי עקרונות, מכרתי את כולם"). לכן, בניגוד להערכה שלי לפני חמש שנים, אני לא חושב שהישועה תבוא מהמפלגות הקיימות. העבודה גוססת ואין לה כל תקומה. מרצ ממש ממש רוצה להיות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, אבל לא תצליח כי בדמה היא מפלגה ליברלית. בנוסף, מרצ הצליחה לנכר קהלים גדולים מדי, שלא יצביעו עבורה גם אם בגין יעמוד בראשה. חד"ש היא חדשות ישנות ושמאל קיצוני. הקמפיין היהודי שלה ניסה למצב אותה כמפלגה סביבתית חברתית טרנדית וצעירה, כמעט בסתירה לקמפיין הערבי שלה, שמיצב אותה כמפלגה לאומנית פלסטינאית². הבית היהודי (מפד"ל לשעבר) היא מפלגת שמאל כלכלי, אבל לבדה לא יכולה למלא את המשבצת החסרה. קדימה היא ימין כלכלי, ומבחינת מרכז הכובד של חבריה, היא אפילו ימנית מהליכוד. ישראל ביתנו היא אף יותר ימנית כלכלית מהליכוד, למרות שהיא יותר גמישה מבחינה מדינית³. ש"ס סקטוריאלית, יהדות התורה חרדית, הערבים ערבים וכצל'ה הזויים. אז מהיכן בכל זאת תבוא הישועה? אני מאמין ששתי הקונסטלציות הפוליטיות שהזכרתי בתחילת דבריי יכולות למלא את החסר. אם וכאשר מפלגת העבודה תתפצל, יכולה להווצר מפלגה שדגלה העיקרי כלכלי ולא מדיני. זה לא מובטח כי חמשת הפורשים לעתיד אינם מקשה אחת, והמאחד אותם אינו המשנה הסוציאל-דמוקרטית אלא ההתנגדות לברק, ולכן עד שהעבודה החדשה תקום, קשה לשער כיצד המפלגה החדשה תראה. האופציה הנוספת שהזכרתי, בה יש לי עניין אישי, היא נסיונה של התנועה הירוקה-מימד, כתנועה סביבתית-חברתית חדשה, למלא את החלל המדובר. לדעתי הסובייקטיבית, גם בדיעבד הסיכוי של המפלגה לעבור את אחוז החסימה היה בערך חצי⁴, ואם אחוז החסימה לא יועלה אז יש לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה במסגרת רשימה משותפת כזו או אחרת. _________ (1) תזכורת ראשונה – לאולמרט היה נוח מאוד לא לשנות פסיק מהמדיניות הכלכלית של נתניהו. תזכורת שנייה – בזמן הדיונים על חוק ההסדרים בכירי קדימה בתמרון מסובך הצליחו לתקוף את נתניהו מימין. (2) חד"ש תומכת ב"פתרון של שתי מדינות", אבל מאז המלים "לשני עמים" הוסרו מכיוון שאינה מקבלת את קיומו של הלאום היהודי. אולי ראוי שהם יעדכנו את הנוסחה ל"שלוש מדינות לעם אחד" ויסגרו את הבאסטה. ועוד תזכורת היסטורית: בשנות החמישים מק"י דאז דווקא הכירו בלאום היהודי, וחברי הכנסת של מק"י הצביעו בעד חוק השבות. (3) להבדיל מנתניהו, ליברמן הסכים להקמת מדינה פלסטינאית בלי יותר מדי היסוסים. (4) לקראת סוף הקמפיין הבאזז סביב המפלגה העביר אותה את אחוז החסימה בשני סקרי עומק לפחות – של הליכוד ושל קדימה. אולם היה מי שהחליט שפרסום הסקרים היה עלול לשנות את תוצאות הבחירות. |
|
||||
|
||||
כל אחת מהאופציות שהזכרת יכולה להצליח אבל חסר להן את המרכיב החשוב - המוביל. |
|
||||
|
||||
לגבי (2) מפתיע אך עפ"י http://hadash2009.org.il/matzahadash/ זה נכון. הפלסטינים אגב, דווקא כן מצויינים שם כעם. ב- http://hadash2009.org.il/matzahadash/ ישנו בכ"ז האיזכור לשני עמים, אך רק בלשון עבר וכצעד תעמולתי: "לפני כשלושה עשורים החלה חד"ש להפיץ את הסיסמא "שתי מדינות לשני עמים"". העובדות בשטח הן כמובן הפוכות. לגבי היהודים - אני מקווה שאין צורך לפרט. לגבי הפלשתינאים, מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת0 ועד היום טרם הצליחה קבוצה זו להיהפך למשהו הדומה לעם, מעבר לרמה ההצהרתית. על שום מה הכותרת? כיום מפולגים הפלסטינים בין הגדה המערבית לירדן שאינה רוצה בה, לעזה שאינה מכירה בשלטון שבחרו בגדה, לערביי ישראל שתומכים במידה רבה במאבק של לא משנה מי כנגד ישראל 1 אך אינם רוצים בשום נסיבות להסתפח לאף אחת משלוש היישויות הפלסטינאיות האחרות. פשוט תענוג. ------------------------------------------------------------------------------------------- 0 למשל תגובה 472909 1 או שסתם לא יצאה מקרבם ולו הפגנונת או משמרת מחאה כנגד הרג יהודים. כן יצאה הפגנה, בהשתתפות חד"ש כנגד חיסול אחמד יאסין ורבות מאוד אחרות כנגד כל ניסיון יהודי משמעותי להתגונן - אפילו פסיבית ( http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2877320,00.h...). |
|
||||
|
||||
לחד"ש יש נסיבות מקלות – מק"י נמצאת תחת עול הכיבוש של רק"ח. ארבע דוגמאות: הריצה המשותפת עם בל"ד, הדחת תמר גוז'נסקי, הדחת עיסאם מח'ול, דחיקת דב חנין למקום הרביעי ב-2003. כמובן, רוב הבוחרים היהודיים של חד"ש לא יודעים כלל על מה מדובר. מצד שני, המדובר באוכלוסיה שנהנית לתקוע את הראש עמוק באדמה. מצד שלישי, בהעדר נציג חד"ש בדיון, אני מרגיש שאני מתעלל בחסרי ישע. ועוד נקודה היסטורית. אם זכרוני אינו מטעה אותי, הקונספט של "שתי מדינות לשני עמים" לא הומצא ע"י חד"ש / מק"י / רק"ח, אלא ע"י אונסקו"פ ב-1947. |
|
||||
|
||||
(ועדת פיל, 1937) |
|
||||
|
||||
(עברו כבר 70 שנה – מי זוכר?) |
|
||||
|
||||
להיפך. עברו כבר למעלה מ70 שנה. פגו זכויות היוצרים... |
|
||||
|
||||
"הפלסטינים אינם, לא יהיו, ואולי גם אינם רוצים להיות מדינה. הם אוסף של שבטים, שכם וחברון ועזה. רעיון חילופי השטחים משני עברי הקו הירוק נכון ביסודו, אבל האומנם באמת נבון שהגדה של הפתח תוותר לטובת עזה של החמאס?" אז גם פרשן עיתון "הארץ" אמיר אורן נאלץ להודות בגלוי והידוע אך זה שאינו מותיר לנו הרבה אשמה ולכן גם לא תקווה: הפלשתינים, כשאר בני האיזור1 מעולם אף לא ניסו לקחת אחריות על עצמם, למען עצמם, שלא לדבר על אחריות כלפי הסובב אותם. גם עתה אין הם מביעים רצונות כאלה, מעבר למס השפתיים הנדרש להצדקת המשך האלימות בשם ערך המדבר אל הליברלים/שמאל המערבי - הלאומיות (שכל עוד לא מדובר במדינת היהודים היא נחשבת לערך חיובי). הוא מדגים: "במזרח התיכון המורחב, מדינות עודן ישויות מלאכותיות, מושתלות. המבנה הבסיסי, כמו בימי קדם, שבטי. הנאמנות נתונה למשפחה, לחמולה ולבסוף לשבט, לא למסגרת ערטילאית החברה באו"ם. עיראק של סדאם חוסיין נשלטה בידיו האכזריות של שבטו, שבסיסו בתיקרית. באיראן שולט השבט הפרסי, אבל כמחצית האוכלוסייה משתייכת לשבטים אחרים, בהם השבט הכורדי, שהמחתרת שלו, פג'אק, נזכרת לעתים (גם אתמול ב"ניו יורק טיימס") כנעזרת במוסד ובסי-איי-אי לפעילות מפוררת נגד המשטר בטהראן. בסוריה, זה 40 שנה, מוחזק השלטון בידי השבט העלאווי. בלבנון, מדינה של ארבעה שבטים, מארונים וסונים, דרוזים ושיעים, המסוכסכים גם בתוך עצמם, לרוב לפי קווי חמולה ומשפחה, ארגון חיזבאללה מייצג את השבט החזק ביותר." (מתוך http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1138351.html) נראה המצב אינו שונה מהותית בתרבות המדבר המוסלמית האחרת (תגובה 531837). 1 לא כולל את אוסף התרבויות, האידאולוגיות הקיצוניות והעוינות והחלומות הנבדלים שהפכו בהרף-עין היסטורי לעם היהודי ומדינתו |
|
||||
|
||||
הפרסים באיראן הם "שבט"? אם כן, הרי שהלאומיות באיראן מוצלחת למדי. |
|
||||
|
||||
הפרסים ובאופן כללי יותר אוכלוסיית איראן אינה ערבית (למעט קבוצה קטנה), כך שיתכן שהכללתה בקלחת זו אינה נכונה. |
|
||||
|
||||
גם מצריים, כמו פרס/איראן היא מדינה ותיקה. גם אם גבולותיה השתנו, הגרעין הבסיסי נשאר עמק הנילוס. ירדן, עיראק, סוריה, לבנון וישראל נוצרו כמדינות במאה השנים האחרונות. ליתר דיוק: לבנון היתה קיימת, אך בדיוק עם אותם גורמים מפרידים שגורמים לחוסר היציבות שבה עד היום. בכיוון השני - מדינות המגרב גן הן תוצרים של התקופה הקולוניאלית. באיזור המפרץ יש אוסף נסיכויות אשר יש להן בינתיים מספיק כסף כדי לפצות על הבעיות. מה קורה עם תימן? עוד מדינה ותיקה מאוד מסיבות טבעיות (כו מצריים - מוקפת במדבר). |
|
||||
|
||||
נראה לי שהנקודה היא שלרוב אין מדובר במקרים כמו זה האיראני והתורכי - עם שיש לו הנהגה (גם אם לא דמוקרטית) וביחד יש להם מדינה מתפקדת, אלא שלטון בעל נתינים בעלי מחוייבות הדדית קטנה במקרה הטוב (מצריים, סוריה, סעודיה), הפרדת כוחות זמנית בין קבוצות המחכות לטבוח זו בזו ברגע שהגורם החיצוני יתיר את הרסן(פלשתין, לבנון, עיראק), ואנרכיה (חלקית) איסלאמית אלימה במקרה הגרוע (תימן, אפגניסטאן, פקיסטאן, סומליה). |
|
||||
|
||||
מה כל זה קשור למדיניות ההתנחלויות? מה כל זה קשור לשימוש ב"אדמות מדינה" שעל פי החוק הבין לאומי אמורות להיות מוחזקות לטובת תושבי השטח הכבוש? האם מה שאתה והמצוטטים על ידך אומרים הוא: "הפלסטינאים הם אוסף שבטים שאינם רוצים מדינה; אם היו רוצים מדינה ומתפקדים כעם, לא היינו מתנחלים והיינו מסכימים לחזור לגבולות 67 "? |
|
||||
|
||||
לא התייחסתי כאן לנושא ההתנחלויות, שעמדתי כלפיהן ידועה. גם אורן אינו מזכיר אותן - לא כל המציאות סובבת סביב עניין זה, גם אם אותך ואותי הוא מטריד באופן מיוחד. |
|
||||
|
||||
ודאי שלא התייחסת. כל מערכת היחסים שלנו והפלסטינאים וגם ההתנהגות שלהם מנותקים לגמרי מההתנחלויות. |
|
||||
|
||||
אין כזה דבר "סורים" - (חמו של) אשכול נבו |
|
||||
|
||||
אולי "אין דבר כזה סורים" (למי שלא קרא את הכתבה: אין שם נימוקים לקביעה הזו), אבל צריך לזכור שזו ארץ שהתנועה הלאומית שבה כפתה על המעצמה הקולוניאלית שבה את "איחודה": צרפת קיבלה מנדט על מדינה שכללה את סוריה ולבנון של היום (וגם מחוז אלכסנדרטה). היא חילקה אותה לשישה מחוזות שונים: מחוז לבנון, עם רוב נוצרי, הר הדריזים: מחוז קטן ומבודד, "מחוז העלאווים" הקטן בחוף הצפוני, מחוז אלכסנדרטה, שסופח בסופו של דבר ע"י טורקיה, ועיקר הארץ חולק בין מחוז דמשק למחוז חלב. הצרפתים הצליחו לשמור על לבנון כמדינה עצמאית, אולם שאר ארבעת המחוזות התאחדו, בסופו של דבר, לסוריה. המנהיג הדרוזי סולטאן אל-אטרש [ויקיפדיה], לדוגמה, פעל למען איחוד סוריה. לא רק למען הדרוזים בהר הדרוזים. ר' גם French Mandate of Syria and Lebanon [Wikipedia] (כולל הגרסה הצרפתית לדגל הדרוזי). |
|
||||
|
||||
תודה על המידע המעניין. הנקודה שלי היא שמעבר לפועלם של בודדים ואפיזודות הסטוריות קצרות מועד, גם בסוריה, אחרי כל השנים הללו, טרם צמחה לאומיות מלכדת והיא עדיין אוסף של שבטים נטולי אמפטיה לקבוצות האחרות, כברוב המזה''ת. ואתה צודק, אכן אין בכתבה נימוקים או דוגמאות, אלא רק את דבריו של מי שנולד וחי שם. |
|
||||
|
||||
הופעה של המוזיקאי עומר סוליימן בפסטיבל גלסטונברי מלפני כמה ימים. |
|
||||
|
||||
ובאותו הקשר אפשר להמליץ על סדרת המאמרים של חגי מטר? זה הראשון, ומשם אפשר להמשיך לבאים... |
|
||||
|
||||
אוף, למה להשתמש בקיצורים? (נראה מעניין) |
|
||||
|
||||
הדיון המחודש הקפיץ לי את התגובה שלך, אז הנה סיכום טרוניותיי על חד"ש. |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד וגו', זה קשקוש מקושקש. |
|
||||
|
||||
לדוגמה המצע של חד''ש של שתי מדינות על שתי עמים. אני בכלל לא מבינה את המוטיבציה של המאמר הזה. |
|
||||
|
||||
המצע של חד''ש תומך בפתרון של ''שתי מדינות''. ''לשני עמים'' זאת תוספת שלך. אמנם פעם היו שני עמים, אבל מאז חד''ש התקדמה למחוזות הלאומיות הפלסטינית, המכירה בלאום אחד בלבד. המוטיבציה של המאמר היא להסביר את דעותיו ופרשנויותיו של מחברו, מן הסתם. |
|
||||
|
||||
זה המצע של חד"ש. כדי להבין דעה ופרשנות יש להבין את המוטיבציה לה. לפי הבנתי אינך מצביע מרץ וגם לא מצביע חד"ש - הקורא תוהה מדוע חשוב לך שלא יתאחדו. |
|
||||
|
||||
נו באמת. לא צריך להיות משולש כדי ללמֶד גאומטריה. לדעתי למרצ שמור מקום חשוב בפוליטיקה הישראלית, והעובדה שאני לא מצביע לה לא פוסלת אותי לכתוב עליה, בדיוק כפי שהיא אינה פוסלת כל פרשן פוליטי לכתוב על המפלגות שהוא לא מצביע להן. הסיבה השנייה לכתיבת המאמר היא שההצעה של קורט טוכולסקי (הצעה שמועלית כל כמה חודשים ע"י אנשי שמאל שונים), מסתמכת על חוסר־הבנה אלמנטרי של המציאות, והמאמר ב"עבודה שחורה" בא להאיר את הצדדים הפחות מחמיאים של חד"ש. מבחינה היסטורית, האגף הלאומני של המפלגה הקומוניסטית, על גלגוליה השונים, מעולם לא הכיר בלאום היהודי. לטעמם – הערבים הם עם, אבל היהודים הם דת. הליגה לשחרור ערבי (לאחר הפיצול של 1943) במפורש התנגדה להכרה בלאום יהודי, ולכן תמכה ב"מדינה חילונית דמוקרטית" בעוד הפק"פ תמכה תחילה במדינה דו-לאומית עם ייצוג לשני הלאומים. גם רק"ח (לאחר הפיצול של 1965) לא הכירה בלאום היהודי, למרות שמק"י תמכה בחוק השבות. על־כן אין לתמוהה שגם חד"ש, כגלגולה הנוכחי של רק"ח, אינה מקבלת את קיומו של הלאום היהודי, ופתרון שתי־המדינות עליו הם מדברים אינו כולל מדינת לאום יהודית. אקרובטיקה מילולית לא תשנה את העובדה הבסיסית הזאת. הדבר התמוה בעיניי הוא העיוורון הסלקטיבי של מצביעיה היהודים. המצע של חד"ש מהלך בין הטיפות, וצריך לבחון אותו בקפידה כדי לראות מה אין בו: "העם הערבי הפלסטיני יממש את זכותו להקמת מדינתו העצמאית הריבונית בגדה המערבית, ברצועת עזה ובירושלים המזרחית, בצד מדינת ישראל". אז יש לנו "עם ערבי", שיממש את זכותו להקמת מדינה פלסטינית "בצד מדינת ישראל". ומה עם מדינת ישראל? מדינת "העם היהודי"? הצחקתני. כדי להבין את העמדה העקרונית האמיתית של חד"ש, צריך לקרוא את התבטאויותיהם של מנהיגיה, בשפת המקור, כפי שהם פונים לבוחריהם. כאן לדוגמה, מוחמד ברכה מסביר מדוע על־אף שהחלטה 181 (החלטת החלוקה) מכירה ב"מדינת העם היהודי" (Jewish State), הפלסטינים לא יקבלו זאת. כאן למשל, ברכה מסביר שהקמת מדינה פלסטינית היא רק שלב אחד במאבק: "בריאיון עיתונאי חזר וטען חבר הכנסת מוחמד ברכה, יושב ראש המפלגה, כי הוא מוסיף לדגול ברעיון 'שתי מדינות לשני עמים', אך הוא לא חלק על הערכת המראיין שמבחינת חברי הכנסת הערבים לא מדובר על מדינה יהודית לצד המדינה הפלסטינית: 'ברור שהמצב הנוכחי ישתנה ושחתימת הסכם השלום, כשתהיה, היא לא סוף הסיפור'. לדבריו, 'העובדה שיש לישראל איזשהו צביון דמוקרטי היא לא במעט בזכות המאבק לדמוקרטיה מלאה שערביי ישראל מנהלים וימשיכו לנהל עד שישראל תהיה מדינת כל אזרחיה'." ראוי לקרוא שם גם את התבטאויות חברי הנהגה אחרים של חד"ש. מומלץ עוד לקרוא את מאמרו של מזכ"ל חד"ש, אימן עודה, "בין פתרון שתי־המדינות ופתרון המדינה־האחת" (אזהרה: תרגום ממוכן של החצי הראשון). המאמר מסביר מה הוא "פתרון שתי־המדינות" בעיני חד"ש: "יש להדגיש שהמונח האקדמאי 'פתרון שתי־מדינות' הוא מטעה ושגוי... למושג בימינו משמעות אחת – שחרור העם הפלסטיני מעול הכיבוש והקמת מדינתם העצמאית." המאמר כולל ניתוח מעמיק (ומתסכל לקריאה אם אתה תומך־שלום ישראלי) של נקודת המבט הפלסטינית על הסכסוך, ועל המתח בין שתי הגישות לסכסוך – פתרון המדינה־האחת – שיביא להקמת מדינה דו־לאומית כשלב בתהליך "דרום־אפרקיניזציה" ובינאום של הסכסוך (הפלסטינים מקבילים את מאבקם למאבק באפרטהייד של דרא"פ). הגישה האחרת היא של פתרון שתי־המדינות, כשאמור אין פירושו הכרה כלשהי בלאום היהודי, ולא יכלול כל ויתור על זכות השיבה: "ההסכמה הפלסטינית לפתרון של שתי־המדינות ... אינה טומנת בחובה ויתור על זכויותיהם של הפליטים... הקרב על זכותם של הפליטים [לחזור לשטח מדינת ישראל] הוא חלק מהמאבק לפירוק המבנה הקולוניאלי של מדינת ישראל, מאבק הדורש אורך נשימה. בסופו־של־דבר, התנועה הלאומית הפלסטינית היא תנועה מהפכנית שמטרתה להביא לסיום את הפרויקט הקולוניאליסטי במזרח התיכון. לכן, באופן בלתי נמנע, המאבק הוא גם המאבק לשחרר את היהודים מתפקידם הקולוניאלי ... כך שיהפכו למדינה נורמלית במזרח התיכון, וזה בסופו־של־דבר, האינטרס האמיתי של היהודים עצמם." |
|
||||
|
||||
נובאמת, לא הבאת פרשנות, הבאת דעה: לדעתך איחוד בין מר"צ לבין חד"ש הוא רע. ואת זה אתה אומר כמי שמתנגד גם למר"צ וגם לחד"ש. בכל זאת יש כאן שאלה מתבקשת, שאלה שאתה פשוט מתעלם ממנה. האם (1)האיחוד הוא רע לשיטתך (כמי שמתנגד למר"צ ולחד"ש) או האם (2)לדעתך הוא רע לשיטתם של תומכי מר"צ ו/או חד"ש. כל הטיעונים שהעלת הם מסוג (1), וככאלה הם לא כל כך מעניינים (תאר לך מאמר שמסביר למה איחוד בין עצמאות לקדימה הוא רע או טוב שנכתב על ידי מי תומך חד"ש וכולל טיעונים כמו "הליכוד לא תומך באינטרנציונל") ולמעשה כוללים בעיקר התקפה על חד"ש. |
|
||||
|
||||
האיחוד המוצע מסתמך על הבנה שגויה של המציאות, ולכן (2) הוא רע לשיטתם של תומכי מרצ⁽¹⁾ שרובם מעוניינים במרצ כמפלגה ציונית. למרות שזה לא מעלה או מוריד דבר, המאמר מקובל על אנשי מרצ, שפרסמו אותו גם בבלוג שלהם. המאמר אינו "מאמר פרשנות", אלא מאמר ביקורתי על חד"ש ועל תדמיתה הצעירה והמתקדמת לכאורה בעיני חלק מהשמאל הישראלי. אתה רשאי לקבל את הביקורת ואתה רשאי שלא לקבל את הביקורת, אבל אתה לא רשאי לפסול את המאמר כי אני לא מזדהה עם מושא הביקורת. תתייחס לגופו של עניין ולא לגופו של כותב. (1) לא קיימת מפלגה בשם מר"צ. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שהבנתי, התנגדות לחד"ש וחשש מפני העליה שלה. אני חושבת שהצורה שהצגת את הדברים כהתנגדות לאיחוד בין מרץ לחד"ש אינה ישרה. אבל תיקנת את זה. ____________ התדמית של חד"ש אכן מתרעננת בזכות דב חנין, ובבחירות הבאות היא ממוצבת להיות הגמלאים החדשה. אני מקווה שחד"ש ישכילו להכניס יהודים למקומות ריאליים ברשימה כדי לעלות על התנופה הזאת, וגם איחוד עם מרץ הוא רעיון לא כל כך רע, אבל גם לא כל כך טוב, אני לא יודעת. |
|
||||
|
||||
אני לא חושש מעליית כוחה של חד"ש ברחוב היהודי – הניצחון של עיר לכולנו (שרצה במקביל לרשימת יאפא – הרשימה המשותפת של חד"ש ובל"ד בבחירות המוניציפליות) לא הביאו לחד"ש קולות חדשים בבחירות לכנסת שנערכו פחות מחצי שנה לאחר מכן. לא ברור לי מדוע אני אמור לחשוש מחד"ש. להיפך – אשמח אם חד"ש תתגבר על הנטיות הלאומניות לטובת עמדות סוציאליסטיות/קומוניסטיות אמיתיות, תתאחד עם דע"ם ותציג לבוחר אלטנרנטיבה אמיתית. כפי שרמזתי במאמר, אני חושש מהתגברות הנטייה הלאומנית בחד"ש, שהיא שיקוף התגברות הנטייה הלאומנית בקרב הציבור הערבי בארץ. ברור שככל שהנטייה הלאומנית של חד"ש נעשית יותר גלויה לעין, היא מרתיעה יותר מצביעים יהודיים, שבלית ברירה מצביעים למפלגות "פחות סוציאליסטיות". |
|
||||
|
||||
היא לא תהיה הגמלאים החדשה, והם מן הסתם לא יכניסו יהודים למקומות ריאליים, אלא ימשיכו עם השיטה הנוכחית שלהם של מוסלמי-נוצרי-יהודי-מוסלמי-נוצרי-יהודי. מגוחך שמפלגה שחלק מהקומוניסטים הם חלק לא קטן ממנה, משריינת מקומות לפי דתות. וממפלגה שמעלה את השוויון על נס, הייתי מצפה לקצת יותר מאשר הטריקים המלוכלכים של המפד''ל, לשים את האשה במקום הבא אחרי המקום הריאלי. |
|
||||
|
||||
המילה ''חלק'' לפני ''מהקומוניסטים'' - מיותרת. |
|
||||
|
||||
חד"ש היא מפלגה זקנה. כשאנשים - אני - מדברים על חד"ש הם מדברים על דב חנין. הסיכויים שזקני חד"ש יבינו שהם חייבים להתהפך ולהיות המפלגה של חנין הוא קלוש, אני מסכימה איתך. עם זאת אני מזהה בקרב צעירים (גיל 20-30) מגמה של הצבעה ל"נישה" דב חנין והם לא מתעניינים במצע של חד"ש, גם אני לא, ממילא לא תהיה לחד"ש השפעה פוליטית לפחות בעשרים השנים הבאות. אם "עלה ירוק" ושטויות בדומה לא ירוצו לבחירות, חד"ש תהיה ברירת המחדל למי שאין לו למי להצביע, כמוני. אני מהמרת מעשיו על 8 מקומות לחד"ש בכנסת הבאה. |
|
||||
|
||||
כלומר: מצביעים עבור דב חנין ושבעת הגמדים? בהחלט נשמע כמו עוד מפלגת גמלאים, שתחזור לגודלה הטבעי בבחירות שלאחר מכן. |
|
||||
|
||||
הגמלאים רק מבחינת קפיצת המדרגה, מכל בחינה אחרת אין דמיון לגמלאים, חד"ש זו מפלגה ותיקה עם רקורד מצוין בחקיקה. למה, למי אנשים הצביעו כשהצביעו ישראל ביתינו? לסטאשסש מיסשקוליקוב? לזותי היפהפיה עם שמונה ילדים? ככה זה בשיטת הבחירות שלנו. |
|
||||
|
||||
חד"ש? או דב חנין? מה הרקורד של שאר השבעה שיכנסו? |
|
||||
|
||||
חד"ש לא התחילה עם דב חנין.לפניו הציבה חד"ש בכנסת את תמר גוז'נסקי1. גם היא לא קוטלת קנים בתחום החקיקה. ___ 1 נכון, גם את צ'רלי ביטון. |
|
||||
|
||||
אני מדבר על מי שאמור להיות מועמד לבחירות הבאות. להשוואה: רשימת המועמדים של חד"ש לכנסת ה־18: הסיעה בכנסת הנוכחית: |
|
||||
|
||||
אז אתה אומר שהיהודים של חד"ש דווקא בסדר? אוקיי, אז למה להצביע אם רוב הסיכויים שהקול הנוסף שלי יכניס, אם בכלל, דווקא ח"כ ערבי ולא את היהודי הבא ברשימה? |
|
||||
|
||||
בשביל דב חנין אין צורך להצביע לחד"ש. אם כל מה שמעניין אותך בחד"ש זה דב חנין, דב חנין יכנס לכנסת הבאה גם בגודלה הנוכחי של חד"ש. בשביל מה צריך 8 מקומות? |
|
||||
|
||||
אין דין דב חנין כדין דב חנין פורטה, היום מאד קשה לו להעביר חוקים. וחד''ש היא מפלגת נישה מוצלחת מעצם היותה ישראלית-ערבית, אני רוצה שתגדל. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שיש גם הגבלה על מספר הצעות החוק שח''כ יכול להגיש, זו הסיבה שישראל ביתנו הגדולה כל כך פוריה בהצעות חוק אידיוטיות. |
|
||||
|
||||
ואגב, דב חנין הגיש 398 הצעות חוק. אגבריה 39 ברכה 65 סוויד 43 אם יש הגבלה על מספר הצעות חוק, 3 האחרים רחוקים ממנה בהרבה. הנוכחות של ברכה בכנסת ובועדות נמוכה מאוד, של אגבריה נמוכה במשכן, ממוצעת בועדות, של סוויד ממוצעת בשניהם. האינפורמציה מכאן: אם כן, דב חנין מוצלח מאוד, אבל דב חנין מוצלח כי הוא דב חנין, לא כי הוא בחד"ש. אז פרט לדב חנין, מה הסיבות להצביע למפלגה שיש לה מצעים שונים לבוחריה הערבים ולבוחריה היהודים, שמתהדרת בכינוי "יהודית-ערבית", אבל מחזיקה ביהודי כעלה תאנה, ושמתהדרת בקידום שוויון אבל שמה נשים במקומות לא ריאליים? ___________ וכן, אני יודעת, בעבר היתה גוז'נסקי. בעבר, בראש הליכוד עמד בגין. |
|
||||
|
||||
לעומת זאת, זו יכולה להיות סיבה לאיחוד של חד''ש ומרצ. |
|
||||
|
||||
חוששתני שאיחוד מרצ-חד"ש לא יניב יותר מנדטים משילוב של שתיהן. הגדלת מספר המועמדים היהודים במקומות ריאליים (נניח - 3,4,5) ותוספת נשים, עשויות להניב תוספת מנדטים1 לחד"ש, שאמנם רוב מצביעיה ערבים, אבל לגדול היא יכולה רק בקולות היהודים. 1 ע"ח מרצ, ע"ח הצפים הרגילים, ע"ח מצביעי גמלאים-עלה ירוק-התנועה הירוקה וכיו"ב. |
|
||||
|
||||
398 הצעות חוק? הן כמובן לא מגיעות למליאה, אז יש הגבלה על משהו אחר, כי הרי פיזית הכנסת לא יכולה לדון בכל כך הרבה הצעות. לגבי מה שאמרת קודם על המוצלחות של דב חנין: ביש מזל שחנין כל כך מוצלח ולכן את מצפה משאר חברי המפלגה להיות מוצלחים כמוהו אחרת לא תצביעי לו. מהח"כים של הליכוד את (או מי שמצביע להם) לא מצפה לכלום, למה - לימור לבנת מוצלחת? גילה גמליאל? כל מיני כאלה שאני לא יודעת מה שמם? לא מצפים מהם לכלום מלבד שיהיו קיימים, שימלאו נפח. אני מוחה על הפיתול במרחב ההגיון. |
|
||||
|
||||
אצל חנין 25 הצעות עברו קריאה טרומית. אצל ברכה - רק 2. ללבנת אין כצפוי אף הצעת חוק פרטית (היא בממשלה). יש לה גם נוכחות די דלה בכנסת. אצל גמליאל המצב דומה. דוגמה אחרת: דני דנון (הראשון בסדר אלפבתי בליכוד שאינו שר או סגן שר. יש לציין שהוא ראש ועדה) הציע 83 הצעות חוק (הרבה פחות מחנין) שמתוכן עברו 18 עברו קריאה טרומית (קצת פחות מחנין) ו־3 הפכו לחוקים (הרבה פחות מחנין). |
|
||||
|
||||
כדאי לציין שזה לא שחנין ישב עם העוזרים שלו וכתב 398 הצעות... בדרך כלל לכל הצעת חוק יש חבר כנסת אחד או שניים שבאמת יוזמים אותה (לבד או בעקבות לוביסטים) ומנסחים אותה ואחרי זה מחתימים על ההצעה המנוסחת עוד חברי כנסת ממפלגות שונות על מנת לייצר מראית עין של קואליציה. סדר ההופעה על ההצעה היא בדרך כלל שהיוזם מופיע ראשון, ואחריו המצטרפים (אם כולם יוזמים ההופעה היא לפי סדר הא' ב'). חנין, מהיותו חבר כנסת יהודי-שמאל-קיצוני-ירוק-פעיל יחיד מהוה מקור טוב לכל מיני קואליציות ובגלל זה הרבה מחתימים אותו על הצעות חוק שלהם. מתוך ה-398 אני מניח שהוא היה שותף ממש לפחות מ-200 (שזה גם הרבה). |
|
||||
|
||||
אבל גם ברכה-סווייד-אגבריה יכלו להצטרף להצעות הללו, אם לחד''ש יש את האג'נדה השמאלית-הירוקה-הסוציאליסטית שכולם אוהבים ליחס לה. |
|
||||
|
||||
יכלו, אבל אולי לא ממש פנו אליהם... אם את רוצה להעביר חוק את רוצה שתהיה לו תמיכה מקיר לקיר, ואם את מחתימה 4 חברי כנסת מחד"ש, 3 מתע"ל ו-2 ממר"צ את לא יוצרת רושם של תמיכה מקיר אל קיר אלא רושם של הצעת חוק שמאלנית (שאולי נחתמה על ידי איזה מישהו מהימין שלא ממש קרא אותה)... מה הסיכוי, למשל, של זה לעבור, ולעומת זאת, מה הסיכוי של זה? |
|
||||
|
||||
הוא אפילו הצליח להעביר חוק צער בעלי חיים אחד, זה לא קל. |
|
||||
|
||||
אתה באמת חושב שנועה מתלבטת בין חד"ש לליכוד?! |
|
||||
|
||||
ג'וד שאלה והתייחסה לחבורת כנסת מהליכוד. שתיהן מהממשלה ולכן הוספתי גם מישהו מאותה סיעה שאינו מהממשלה. המטרה של התשובה הייתה, כצפוי, להעלות את המודעות לקיום האתר האומר כדי לחסוך את הצורך להפנות אליו לנתונים טריוויאליים. מה שכן, השימוש בו מעלה את חשיבות הנתונים המספריים הפשוטים כמו מספר הצעות החוק שחבר הכנסת העלה. |
|
||||
|
||||
מטרה נחמדה, אבל בדרך חיזקת טיעון דמגוגי. מעבר לזה נועה כבר אמרה (שתי דקות לפני..) שהיא לא שוקלת להצביע לליכוד. |
|
||||
|
||||
לנועה יש יותר סיבות מלי להצביע לחד''ש. |
|
||||
|
||||
נועה תשקול בחיוב כשחד"ש תהיה 50% יהודים 50% ערבים. אפילו שהיא לא לגמרי מזדהה עם האג'נדה המדינית שלהם. __________________ ונועה מדברת עכשיו על עצמה בגוף שלישי. למה בעצם? |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שחשבתי, מוכרחים לעשות משהו בעניין. אולי נרוץ שתינו ברשימת חד"ש? ______________ :-) נועה מדברת על עצמה בגוף שלישי כי אינקו'-צפריר-ג'וד דיסקסו אותה מאחורי הגב. |
|
||||
|
||||
הם יקבלו פאשיסטית ציונית? אני בספק גדול. |
|
||||
|
||||
ו"קפיטליסטית" הם יקבלו? אני חושבת שלפחות מבחינת דב חנין זה יותר גרוע מ"פשיסטית". נקזז אחת את השניה. |
|
||||
|
||||
גם מבחינתי, למעשה. הקפיטליסטים היוניים, מקומם לא בשינוי או אגף רצ של מרץ? |
|
||||
|
||||
נריב מאחורי הקלעים, לא כאן. :-) |
|
||||
|
||||
יש לי רעיון יותר טוב. ממילא דב חנין זה כל מה ששווה בחד"ש. לא יותר הגיוני לפתות אותו לצאת מחד"ש ולהקים איתו מפלגה? |
|
||||
|
||||
ברגע הראשון התלהבתי מהרעיון. במחשבה שנייה אני לא יודעת. יש ערך מוסף למפלגה יהודית-ערבית מעצם השילוב, וחבל גם לוותר על קולות הערבים. אני אצביע חד''ש בכל מקרה, אבל אני מעדיפה שהיא ש תשנה את היחס המספרי בין יהודים לערבים בתוך המפלגה. אם היא לא תעשה את זה אולי באמת מוטב שחנין ירוץ לבד. תתחילי כבר מעכשיו לכתוב אליו, גם אני אכתוב. |
|
||||
|
||||
הנה מי כן פעיל בליכוד: כרמל שאמה (הכהן) יריב לוין מירי רגב ציון פיניאן ציפי חוטובלי זאב אלקין חיים כץ דני דנון אופיר אקוניס נוכח הרבה, אבל לא מרבה לחוקק. וגם זו לטובה. יוצא מזה, שאאל"ט כל חברי הכנסת של הליכוד פעילים מאוד1. גם יוצא מזה, שממשלה עתירת תיקים מפוצלים משיקולים קואליציוניים, כממשלה הנוכחית שלנו, היא רעה כפולה: ראשית, משום שהיא יקרה מאוד, כל משכורות השרים, המאבטחים, הפקידות וכיו"ב, שנחסכים במשרד לא-מפוצל. שנית, מפני שהיא מפקיעה מהכנסת חברי כנסת שיכלו לתרום יותר מכפי שתורמת כרגע הגב' סגנית השר לענייני גמלאים, שאפשר היה בלעדיה, או אדון שר ההסברה והתפוצות (הסברה יכולה להתבצע תחת משרד החוץ, תפוצות - תחת משרד העליה והקליטה). 1 אם פעילותם רצויה או לא - זה אליבא דהמתבונן. |
|
||||
|
||||
מילא לחברי האופוזיציה יש הרבה הצעות חוק פרטיות (ומספר לא מבוטל של חוקים שיצאו מהן). אבל גם לחברי הקואליציה? בפרט: חברי הליכוד, שבמרכז הקואליציה? |
|
||||
|
||||
אחרת איך הם יקודמו לתפקיד שרים? איך לדעתך גלעד טרדן הגיע למה שהגיע? לא בהצעות חוק מתקרצצות ומיותרות? |
|
||||
|
||||
ובכן, אם חנין לא היה כל כך מוצלח, לא הייתי אפילו שוקלת. אם אני מהללת את חנין, למרות שהשקפותי רחוקות ממנו כמרחק שמאל קיצוני מלא-שמאל-קיצוני, זה משום שהוא מוצלח. כן ירבו כמותו בישראל. ללימור את גמליאל את כאלה שאת לא יודעת את שמם, לא עלה בדעתי להצביע לרגע אחד. |
|
||||
|
||||
למה פיזית הכנסת לא יכולה לדון בכל כך הרבה הצעות? בכנסת ה-15 נידונו כ-4000 הצעות חוק פרטיות. אני מניח שהמספר רק עלה מאז. 398 ככל הנראה מתייחס כל הקריירה של חנין בכנסת (זו לו הקדנציה השניה), ולא לשנה האחרונה. בכנסת הנוכחית כל חד"ש ביחד הגישה עד כה 130 הצעות חוק (כאן, או שמא זה בשנה האחרונה? לא ברור מהאתר). |
|
||||
|
||||
חיזוק: היום הכנסת דנה ב-8 הצעות חוק, כשחלק לא מבוטל מהזמן המוקצב לדיונים הוצא על 4 הצעות אי אמון. |
|
||||
|
||||
ואגב, מה בדיוק מנע מ-3 חברי המפלגה שרוממות השוויון והסוציאליזם בגרונה, לא להצביע בעד אוטובוסים בשבת? זה עניין כלל-ישראלי. לא רק יהודי. גם ערבים נפגעים מכך שאין אוטובוסים בשבת. ועובדה שזועבי, למשל, לא חושבת שזה עניין ליהודים בלבד. לא, הם לא הכלבים היחידים. יש רבים וטובים בכלביה. החל מחברי הכנסת של מרץ והעבודה שלא טרחו להופיע, דרך רוב חברי "ישראל ביתנו" (המפלגה הזו לא אמורה להלחם בכפיה דתית?) שהצביעו נגד, וכלה בגלעד טרדן שהייתי מצפה ממנו להבין שאיכות הסביבה זה קצת יותר מ"הפסולת לסל וחסל" ומ"אין להרעיש בין 2 ל-4". |
|
||||
|
||||
הצעת החוק: http://oknesset.org/bill/4779/ ההצבעה: http://oknesset.org/vote/3696/ בקריאה ראשונה יש בה נקודה אחת תמוהה - העובדה שחריגים לחוק דורשים אישור ועדה של הכנסת, ולא רק של השר. האם זה מקובל בחקיקה? (בכל מקרה, זו באמת נקודה משנית, בפרט כאשר מדובר על הצעה טרומית) |
|
||||
|
||||
אני עדיין מנסה להבין את השימוש שלך בכינוי "כלבים", זאת רמיזה לאיזו תגובה אחרת? חוץ מזה, נראה לי שאין סיבה לצפות מחברי הכנסת לשתף שוב פעולה עם אותו ריטואל של העלאת הצעות חוק פרטיות מגוחכות שכל מטרתן היא עוד כותרות לאדון מגיש (הורוביץ במקרה הזה) מפומפמות באתר המעריצים שלו (שאליו קישרת). הרי זו אותה הצעה חסרת סיכוי שמועלית שוב ושוב. למעשה, ההצעה הזו כל כך חסרת טעם, שאפילו חלק ממציעיה לא טרחו להופיע ולהצביע בעדה. אה, בעצם יש עוד בונוס: כך תשפר את הסטטיסטיקה שלך ותזכה לתואר "ח"כ פעיל". אפילו לא צריך לטרוח לנסח הצעה, פשוט מעתיקים את מה שברונפמן כתב לפני שבע שנים. |
|
||||
|
||||
תחבורה ציבורית בשבת היא עניין מגוחך? הרי אין שום טעם בכל נסיונות הממשלה להכריח את הציבור לזנוח את מכוניתו הפרטית, בשוטים ובעקרבים, אם לא מאפשרים לציבור לנסוע, ציבורית, גם בשבת. אנשים יחזיקו רכב על מנת לנסוע בו בסופ"ש, ומי שמחזיק רכב לנסיעה בשבת, יסע גם במוצאי שבת וכל השבוע. |
|
||||
|
||||
קראי שוב. תחבורה ציבורית בשבת היא לא עניין מגוחך, הצעת החוק הזו היא כן. |
|
||||
|
||||
קראתיה, ולא הבנתי מה מגוחך בה. |
|
||||
|
||||
לא מגוחך, עצוב, עצוב לראות את הפרצופים מהליכוד וישראל ביתינו שהצביעו נגד כדי לשמור על הקואליציה, עצוב לראות את מי שמראש לא טרחו להגיע להצבעה כי המשחק אבוד, אבל הרעים, החזירים, הם הדתיים. |
|
||||
|
||||
לא. הדתיים נאמנים לסולם הערכים שלהם ולציבור הבוחרים שלהם ולהם יש אינטרס שלא תהיה תחבורה ציבורית בשבת. לפי זה הם פועלים. היתר, אלה שמייצגים ציבור בוחרים שלא לכולו יש רכב, אלה שמנסים לגרום לציבור לעבור לתחבורה ציבורית, אלה שמייצגים מפלגות שאמורות להלחם בכפיה דתית, אלא שמייצגים מפלגות שאמורות להלחם בכפיה דתית וחבריהם לסיעה הם הם אלו שהציעו את הצעת החוק - הם הבעיה. ההצעה נדחיתה ברוב של 36 מול 7. היה כל כך קשה למצוא 30 חברי כנסת שתומכים בנושא ולגרום להם להגיע? |
|
||||
|
||||
לא קשיא, אלה כלבים ואלה חזירים. |
|
||||
|
||||
לא, דחיפת הזקן לעניינם של אחרים ושלילת חופש התנועה מהזולת אינם ערך בשום סולם, לא סולם ולא ערכים, החזקת המדינה ואני ואת תוכה ב---- בשליחותו של הכוליכול במשך שישים שנה ותו לא. למה הם מחזיקים את המדינה ב---? כי הם יכולים, כי אין חוקה במדינה, כי הם יודעים את כל זה והם מתחזרים. |
|
||||
|
||||
ומהצד השני, יכולים לראות את העמידה שלך על זכותך לנסוע בשבת ולאכול פסטה בשינקן ושמנת בפסח בפרהסיה כחוסר ערכים מובהק, כהתנתקות טוטאלית מהיהדות, ככפירה בכל אמת מידה ומוסר, כרצון לעשות דווקא ולהכעיס, ועוד כהנה וכהנה. |
|
||||
|
||||
באיזו זכות יש להם להיכנס לחיים הפרטיים של אחרים ולקבוע שהם חסרי ערכים? |
|
||||
|
||||
חופש הביטוי. ממש כזכותה של ג'וד לקבוע שהתנגדותם לתחב''צ בשבת אינה קשורה לשום סולם ושום ערכים ונובעת אך ורק מתאוות כוח. |
|
||||
|
||||
אם זה רק ביטוי, כמובן שמותר להם אבל כשמדובר במדיניות והתנהלות פוליטית, זו פגיעה בדמוקרטיה. |
|
||||
|
||||
למה? החרדים בוחרים נציגים לכנסת. בניגוד לנציגים שלי1, שלך ושל ג'וד, הנציגים שלהם באמת מייצגים את הציבור שלהם ואת אינטרסיו, בלי לבגוד בהם על ימין ועל שמאל. במסגרת ההתנהלות הפוליטית והפרלמנטרית, זכותם לפעול כפי שהם רואים לנכון. הנציגים שלך ושלי ושל ג'וד צריכים למנוע את זה מהם, ולמשוך לכיוון שלנו. זה שהנציגים שלנו נכשלים בזה, אשמתם שלהם, אשמתנו2 שלנו שאנחנו בוחרים בהם שוב ושוב. במיוחד, אם תיקח בחשבון שאנחנו הרוב, ועקב שיקולים קואליציוניים כאלה ואחרים, או שיקולי "לא ב--- שלי", או שיקולי "בעיה של יהודים, לא נוגע לי (חד"ש)", החרדים מצליחים פעם אחר פעם אחר פעם. 1 טוב. הנציגים שלי, בד"ך, לא מצליחים להבחר לכנסת. 2 לא באמת, הרי אם כולם חולירות, נותר רק לבחור ברע במיעוטו. _____________ כאמור, אני תומכת בתחב"צ בשבת. |
|
||||
|
||||
התערבות בענייני הפרט כל עוד אינו פוגע באדם אחר, הם אנטי-דמוקרטים. אם האינטרסים שלהם הם ליצור כאן מדינת חומייניסטן, אז הם לא דמוקרטים. מדינה החותרת להיות מערבית ודמוקרטית (ואף מתפעלת בתעמולה השקרית שלה שהיא ''הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון'') צריכה להציב להם גבולות. |
|
||||
|
||||
(אני לא מאמינה שאני מגנה כאן על החרדים). כרגע יש סטטוס קוו, שנשמר עוד מתקופת המנדט. אתה רוצה לשנות - מצויין, פעל לשנות. תשכנע את חדלי האישים שבחרת בהם על מנת שישנו את הסטטוס קוו, לעשות כן. אל תאשים את מי שרוצה לשמר את הסטטוס קוו כפי שהוא. זה לא ש"הם פוגעים באנשים אחרים ויש להציב להם גבולות". זה המצב. זה מה שקיים. מקדמת דנא ועד ימינו. _ חוששתני, שכרגיל, מה שאתה תומך בו נחשב לדמוקרטי ונאור ונכון וראוי, משום שאתה תומך בו. וכל מה שאתה לא תומך בו - לא. |
|
||||
|
||||
הסטטוס קוו, כשמו כן הוא: פשרה פוליטית המתבססת על מצב קיים שהיה נוח לשני הצדדים בזמנו (וגם למנהיגים של היום) ואין בינו לבין ערכים דמוקרטים דבר וחצי דבר. מדינה מתוקנת צריכה להתנהל על פי חוקה אבל גם אותה כוחות החושך שוללים ומונעים. |
|
||||
|
||||
בוא ננסה לתת דוגמה מאידאולוגיה אחרת. האם מותר לי להחרים חווה שמתעללת בחיות? האם איסור על החרמה כזאת לא פוגעת בזכויותי? |
|
||||
|
||||
אידאולוגיה? איסור התעללות הוא "אידיאלוגיה"? צריך אידיאולוגיה בשביל זה? אז בשביל מה עוד? |
|
||||
|
||||
אלא מה זה? אינטרס?! אני מניח שצריך אידאולוגיה בשביל כל דבר שהוא לא מובן מאליו בתרבות הכללית. |
|
||||
|
||||
כן. אכן אידיאולוגיה. אנשים אחרים יכולים לחשוב שפגיעה בבעלי חיים לצורך ניסויים, רפואיים או קוסמטיים, לגיטימית על מנת להציל חיי אדם. כפי שיש אנשים שחושבים שחיים שלמים של סבל, שעוברים בע''ח בתעשיית המזון, לגיטימיים על מנת שאנשים יוכלו לאכול בשר, חלב וביצים. ומי שמחרים את תעשיות המזון מן החי, בין אם חלקית ובין אם מלא, עושה כן מאידיאולוגיה. |
|
||||
|
||||
גם "לא תגנוב" זו אידיאלוגיה? המילה אידיאולוגיה היא ארכאית ופירושה מעורפל, פסו האידיאולוגיה מהעולם, איננו מדברים על אידאולוגיות אלא על מוסר אנושי ברמה הכי הכי הכי בסיסית שלו. המילה "התעללות" היא רעה, תרבות שקיימת בה המילה "התעללות" היא תרבות שרואה בזה דבר רע. ___________________ אינקו' חותר להגיע לשורה תחתונה שמוסרי מבחינת הדתיים לאסור עלי לנסוע בשבת בתחבורה ציבורית, ו/או שצער בעלי חיים הוא אמונה כמו שהדת היהודית הוא אמונה. מאחר ששני אלה שגויים מכף רגל עד ראש ולאורך ולרוחב, חזרה על הפלפולציה ממש לא מעניינת אותי. |
|
||||
|
||||
כפי שכתבתי בתגובה 574004 : "התערבות בענייני הפרט כל עוד אינו פוגע באדם אחר1, הם אנטי-דמוקרטים." כניסה לחייו הפרטיים של אדם אחר בשם מסורת פרימיטיבית, אינה מקובלת במדינה מודרנית ובודאי שאינה מוסרית כהתערבות שנועדה למנוע עוול. 1ולענין זה אפשר להוסיף, כל יצור חי. |
|
||||
|
||||
קצת בעייתי שאתה מוסיף דברים תוך כדי תנועה (אם כי אני לא חושד ששינת דעתך) אז אני אדבר ישר. להכריח מישהו לקנות מוצר שהיצרן שלו מפר את אידאולוגית הקונה זאת פגיעה בזכויות. בטח כשאתה מכריח אותו לשלם ללא תמורה. בגלל זה אני בעד קהילתנות. גם אף אחד לא מממן דברים שנוגדים את האידאולוגיה שלו וגם יש רווחה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה אתה רוצה. אם אתה מתכוון ששומרי הכשרות יוגבלו, לא צריכה להיות שום בעייה כזאת. מוצרים כשרים יש גם בחו''ל לצד מוצרים לא כשרים וכך גם צריך להיות בארץ. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה הקשר לכשרות. זכותו של אדם להחרים חברת אוטובוסים שמחללת שבת. כשאתה מונע ממנו את ה''תענוג'' זאת פגיעה. |
|
||||
|
||||
האם אתה טוען שבשם התענוג להחרים חברת אוטובוסים שמחללת שבת יש לחייב בחוק קיום של חברות כאלה?! |
|
||||
|
||||
מותר לו להחרים את החברה, אסור לו למנוע מאחרים לנסוע בה. |
|
||||
|
||||
ואם, מתוך כוונה שהוא לא יחרים אותה, החברה מחליטה לא לנסוע בשבת1? ____________________ 1 או, במקרה שלנו, מתוך הידיעה הברורה שאם לציבור לא תהיה ברירה, הוא יהיה אנוס לחכות. ואם תהיה תדירות אוטובוסים נמוכה, פשוט יותר אנשים יחכו בתחנות. והאוטובוס יהיה יותר עמוס. אבל למה ששני אוטובוסים יסעו עם 30 איש אם אחד יכול לנסוע עם 60? רווח זהה בפחות הוצאות! אז מה אם משנה לשנה אחוז המשתמשים בתחבורה ציבורית יורד. פשוט אפשר להוריד את תדירות הנסיעות עוד יותר, ולקצץ קצת יותר בשעות הפעילות (זוכרים שפעם אוטובוסים שנוסעים מהמרכז לפריפריה יצאו ב-00:15?). |
|
||||
|
||||
אתה מתיר להחרים אבל מכריח להשתתף במימון ואוסר על אלטרנטיבה. |
|
||||
|
||||
כמו שאני משתתף במימון ההתנחלויות והמוסדות הדתיים. |
|
||||
|
||||
וזה לא פוגע בך? (אני מכוון להתנחלויות). |
|
||||
|
||||
זה בניגוד לעקרונותיי כמובן. בעולם אידיאלי הייתי נוהג כהנרי דייוויד תורו [ויקיפדיה] ומסרב לשלם מיסים. בעולם ריאלי אני משלם ומייחל לפיתרון מדיני. |
|
||||
|
||||
יפה. אז זה פוגע בך וזה פוגע בהם. |
|
||||
|
||||
זה לא היה פוגע בהם אם הם היו אמונים על העיקרון הליברלי שאין להגביל אנשים אחרים לנהוג כרצונם. כשמדובר בתוקפנות כלפי מישהו, זה דבר אחר. |
|
||||
|
||||
אבל הם לא אז זה כן. חופש המצפון לא מוגבל לליברלים. |
|
||||
|
||||
כשמדובר בכפייה על אדם אחר, זה מצפון רע מאוד. |
|
||||
|
||||
אז אל תכפה עליהם (לממן חברת אוטובוסים שמחללת שבת). |
|
||||
|
||||
הם לא צריכים לכפות על אחרים לא לנסוע בשבת. |
|
||||
|
||||
כרגע הם כופים עלי (לממן חברת אוטובוסים שלא עובדת בשבת). אני רוצה להחזיר להם באותו מטבע. |
|
||||
|
||||
כוונה נאצלת (לא באמת אבל לתפארת המליצה) אבל אם לאף אחד אסור לכפות אז לאף אחד אסור לכפות (לא שאני יודע למה, אני לא ליברל). |
|
||||
|
||||
יש שתי סיבות לכך שהדתיים כל כך מצליחים בפוליטיקה הישראלית. האחת - הם מטבעם קבוצה מלוכדת שטופת מוח ומצביעה כאיש אחד1. השנייה היא הרעה החולה, שיטת הבחירות שלנו - אין צורך לפרט, נכון? ____________ 1 יהודי מתקדם מגלגל עיניים שבכלל יושב באופוזיציה ושמו אורי אורבך מצא לנכון להופיע להצבעה יחד עם כל חברי מפלגתו הקטנה כדי להתנגד להצעת החוק. באמת איכפת לאורי אורבך שילדים חילוניים יסעו לים באוטובוס בשבת? לא יודעת אבל זה דוחה. |
|
||||
|
||||
אגב, שינוי שיטת הבחירות כבר לא ישנה, מאוחר מדי, עלינו על אוטוסטרדה שהיציאה הבאה ממנה היא בעוד עשרים וחמש שנה. |
|
||||
|
||||
אורי אורבך, כד"ל, מחזיק בתפיסה הממלכתית של פני המדינה. היינו, מה שאנשים פרטיים עושים ברכבם, עסקם. אבל תחבורה ציבורית לא צריכה להיות. ושוב. אורי אורבך טרח והופיע עם כל מפלגתו הקטנה, לנושא שחשוב לו. העבודה, מרץ וחד"ש - לא טרחו. את מלינה על אורבך שניסה לחסום חוק שהוא מתנגד לו (וזכותו), ולא על חברי המפלגות שלא טרחו להופיע על מנת לקדם חוק שחשוב להם ושחברי מפלגה שלהם יזמו? |
|
||||
|
||||
קל הרבה יותר להיות נאמן למצביעים שלך כשאינך מפלגת שלטון. |
|
||||
|
||||
חד"ש לא מפלגת שלטון, מרץ לא מפלגת שלטון, העבודה לא מפלגת שלטון. למה לעזאזל הם1 לא הגיעו להצבעה? 1 אלה מהם, שלא. היינו כל העבודה, 3/4 חד"ש, 1/2 מרץ. |
|
||||
|
||||
אני מניח שהעבודה עדיין רואים בעצמם מפלגת שלטון. מחד''ש אין לי כל ציפיות אבל ממרצ הייתי מצפה להתייצב במלואה להצבעה, ולו כהצהרה עקרונית שאף ניתן לנופף בה לקראת הבחירות. |
|
||||
|
||||
היי אפו, לא ראיתי אותך בירושלים. |
|
||||
|
||||
הקבצן ליד הכותל, זה שבספל הפח שלו שמת אג'ואים במקום כסף, כי אייפון 5 מציץ מכיסו - זה אני. אבל למען האמת לא הבנתי את כוונתך בשאלה. |
|
||||
|
||||
כי *ראית* שאייפון... |
|
||||
|
||||
:-) לא הייתי בכותל ואלה גוגואים, הם מתל אביב. נו, אפו היקר, נזכרת מה אנשים עשו אתמול בירושלים? או שהבחור החיוור ששוקע בבוץ מול חלונך הוא ממש לא במחשבותיך... נופפת לו אתמול וצעקת מרחוק "בון אניברסר"? אולי קראת אליו בקריצה "'צטער, גלעד, אבל מומחים בטחוניים, כן כן עדיין!" הוא שוב התנצל? חייך חיוך עקום? אולי הגפת את התריס והלכת לטקבט בטמקא? אולי תפסת את הראש ואמרת: איזה חמור הייתי, איזה רשע הייתי, נגררתי אחרי ביבי, האמנתי, לא ראיתי את הטירוף, אני מצטער, אני מצטער... חמש שנים. |
|
||||
|
||||
ואגב, לעיתים קרובות החרדים יושבים בקואליציה. ומשום מה, תמיד המפלגות החילוניות מתפשרות על מנת שהחרדים ישבו בקואליציה, אבל לעולם החרדים לא מתפשרים בשביל הזכות לשבת בקואליציה. |
|
||||
|
||||
אכן בעייה. אולי כשההמונים יבינו שלא משנה מה ישראל תעשה, השלום לא יגיע, יודגשו יותר נושאי הפנים במערכת הבחירות. |
|
||||
|
||||
לענ''ד ההמונים מתחילים להפנים. |
|
||||
|
||||
לעתים קרובות? תמיד הדתיים בקואליציה, לא היתה בדברי ימי ישראל ממשלה בלי דתיים. הטיקט של המפלגות הדתיות כלפי הבוחרים הוא הדת ולכן אין להם בעיה להתפשר ימינה ושמאלה. הטיקט של מרץ לעומת זה פוליטי והם לא יכולים מצפונית להצביע עם קואליציה ימינית. זה מאד מובן וגם מאד אידיוטי, כי יש עוד דברים חשובים מלבד ימין ושמאל והבוחרת מצפה לקבל תמורה להצבעתה. על "אופוזיציה לוחמת" שמענו כבר וידוע לאיזה איבר בגוף היא שווה. ככה הלכה מרץ והתמסמסה. פעם אחת בהיסטוריה היא ישבה בקואליציה למשך כשנתיים ושריד היה השר לאיכות הסביבה - הוא היה שר מעולה וחוקק בין היתר את התקנה שאין מופעי דולפינים בארץ, ומאז באמת אין. |
|
||||
|
||||
חבל מאוד. אגב, אין לי טענות לתפקודו של שריד כשר לאיכות הסביבה, אבל את החוק אפשר להעביר גם מהאופוזיציה. |
|
||||
|
||||
לא, את לא מבינה, שר הוא מנכ''ל, הוא לא צריך להעביר חוקים בהליך הרגיל, הוא מעביר ''תקנות'' במסלול עוקף מליאה, הוא מצווה ללא תקנות, הוא מוריד הוראה. תסתכלי על אלי ישי, מבטל את שעון הקיץ, מקדם אותו כרצונו, מאחר אותו כרצונו, מגרש ילד זר, מבטל גירוש, מחדש גירוש, כל הארץ נופלת לפניו על ברכיים, אפילו שרה נתניהו משחרת את פניו - לשווא. שר הוא מלך. |
|
||||
|
||||
אם שר הוא מלך, למה אין לנו תחב"צ בשבת? __ חוץ מהעובדה שמנהל אגף תחב"ץ במשרד התחבורה מספיק מטומטם על מנת לחשוב שאין דרישה כזו, כי "לא רואים אנשים עומדים ומחכים בתחנות". אבל שר אמור להיות, לפי דבריך, מספיק חזק על מנת לעקוף מטומטמים? |
|
||||
|
||||
ואגב, אני יודעת שתומכי האזרחות לכל פועל לא כל כך מכירים בזה וגם אם כן זה לא בדיוק מעניין אותם, אבל בעניין גירוש עובדים זרים גם אם יש להם ילדים, כמדומני רוב העם עם ישי. ואין בארץ חוק לפיו כל מי שנולד כאן, אוטומטית יש לו אזרחות, גם אם הוריו אינם אזרחים. |
|
||||
|
||||
עלי לציין שאת לא מצטיינת בתחפושת שלקחת על עצמך. :-) אה הבנתי, מתוחכם. |
|
||||
|
||||
איזו תחפושת על ראשך? אם אדם מחזיק בעמדה מסויימת, זה אומר שהוא צריך לדקלם כמו תוכי ולהתלבש באותן נוצות של האחרים שמחזיקים באותן עמדות? |
|
||||
|
||||
כן בטח, פסטה בשינקן ושמנת... :-) יהודיה כשרה ממני אין. |
|
||||
|
||||
הממ, אם יורשה לי לנחש, היא דווקא היתה *אוסרת* אכילת שינקן (ואולי גם שמנת?) לו יכלה. (בעצם, ארשה לעצמי לנחש, כי הניחוש הזה סביר בהרבה מהניחושים המטופשים של הנ"ל לגבי דעותיי) |
|
||||
|
||||
נכון, הייתי אוסרת על אכילת חזיר וכל בעל חיים אחר, אבל את זה אני מתכננת למאה ה-22, בינתיים יש לאסור על מה שהדעת האנושית במאה ה-21 לא סובלת ואין לגביו מחלוקת, שחיטה כשרה. |
|
||||
|
||||
וואלה, נכון. החיה עוברת גיהנום כל חייה, אבל מה שחשוב להתמקד בו זה הכמה דקות האחרונות. לא משנה שהיא סובלת כל החיים. אבל העיקר, כשהורגים אותה, שהיא תהיה מהוממת. ככה נרגיש טוב עם עצמנו. |
|
||||
|
||||
מה שווה החוק נגד פיטום אווזים כשיש כל כך הרבה אכזריות מסביב, מה שווה חוק עגלי חלב... את לא עוזרת לי :-( מווווווווווווו. |
|
||||
|
||||
לא, אני לא. פרט לעובדה המאוד קטנה, אפעס, שפיטום אווזים וגידול עגלי חלב נופל בדיוק בקטגוריית ה''חיים שלמים של סבל'', ואילו שחיטה כשרה נופלת בקטגוריית ה''כמה דקות בסוף''. כצמחונית, אני סבורה שמי שנטפל לשחיטה הכשרה - צבוע. |
|
||||
|
||||
אוי נועה ילדתי הקטנה והמסכנה, איך, איך שתחטפי בישיבת המפלגה. |
|
||||
|
||||
כלום לעומת מה שהם יגידו על קפיטליסטית. |
|
||||
|
||||
:-) נסיים בהמנון המפלגה הסוחף והנהדר עם המילים היפהפיות והמרגשות OH WHY OH WHY |
|
||||
|
||||
אנונימוס מסכימים עם נועה. |
|
||||
|
||||
גם אני צמחוני וגם אני עם נועה. אני נגד איסור על אכילת בשר, לא במאה ה-22 ולא בכלל, בטח ובטח שלא לאסור על מנהגים דתיים. בכלל, לפי הכתבה המחוקקים ההולנדיים מתכוונים גם לאסור על יבוא בשר כשר. לא ברור לי מה הם מעשנים שם. |
|
||||
|
||||
אתה בכלל לא צבוע, המניעים שלך הם חמלה וצער בעלי חיים, זה ניכר מדבריך. |
|
||||
|
||||
מי זה רפורטר האפסיים אביאל מגנזי ואני צנצנת אם מישהו באנונימוס הגיב "בשאט נפש" לחוק נגד שחיטה כשרה. וזו, נועה, דוגמה ללמה לאנשים מסוימים אסור להגיד דברים מסוימים, את מתכוונת לדבר אחד והם מבינים דבר אחר. אינקו', למשל, לא הבין שהוא צריך לגמרי להפסיק לאכול בשר, הוא הבין שהוא צבוע אם הוא נגד שחיטה כשרה, וחלילה לו מלהיות צבוע! פיו ולבו שווים, לכן הוא יאכל פרות ויוציא את נשמתן אט אט בכאב ובתבהלה כפי שציוו עליו עכברוש קדוחו ואללה הוא עכבר גם יחד. |
|
||||
|
||||
ערכית אני נגד שחיטה כשרה, אבל כשאני לוקח בחשבון את המהומה הדתית שתפרוץ בעקבותיה והשחיטה הלא כשרה שמאפיינת מהומות דתיות, עדיף לעזוב את נושא השחיטה ולרכז את מאמציך לאיכות חיי הבהמות והעופות. |
|
||||
|
||||
אני מסכימה איתך כמו שאני מסכימה גם עם נועה, יש ללכת צעד צעד, וכעת צריך לרכז את המאמצים בשיפור חיי הבהמות והעופות, וזה אכן מה שאנונימוס ותנו לחיות לחיות ושב"י והארגונים האחרים עושים, ויש להם השגים קטנים. אבל מהומה דתית? אני מקבלת אותה בזרועות פתוחות, כמו גשמי ברכה, בואי מהומה דתית! |
|
||||
|
||||
אנונימוס? הם מתמקדים כיום בעבודה מול הכנסת. |
|
||||
|
||||
אחחח, הלוואי שהיה קשר, אבל הצער בעלי חיים האלה הם חנונים שלא ברא השטן. :-) |
|
||||
|
||||
כל כך בא לך מלחמת דתות? |
|
||||
|
||||
המהפכה המחשבתית מתחילה מכאן. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזו פעם ראשונה שמדברים עלי בתגובה אלי. |
|
||||
|
||||
:-) דווקא קרה לי כאן הרבה. |
|
||||
|
||||
ובכן, אם הוא אוכל בע"ח שמגודלים בצורה תעשייתית, אבל נגד שחיטה כשרה כי "זה לא הומני! החיות סובלות עוד חצי דקה שלמה!", הוא אכן צבוע. ההולנדים שהצביעו עבור החוק, אני מבטיחה לך שרובם לא צמחוניים. והם, מנגד, מבינים שחלילה שימכרו במדינתם חיה שנשחטה בצורה כשרה. אבל בשר שנשחט לא-כשר, זה בסדר, גם אם גודל בעינויים! |
|
||||
|
||||
צבועים? זה מה שכרגע מפריע להם ואת זה הם כרגע יכולים (אולי) לבטל. את גידול הבשר הם לא יכולים. כמובן שאת ממהרת לקרוא להם צבועים מכיוון שזה מפריע לך אישית. |
|
||||
|
||||
אף שאני מסכימה איתך, עלי לציין שנועה צמחונית, כאן טעית, זה לא מה שמפריע לה. |
|
||||
|
||||
נועה לא האשימה בצביעות את הצמחונים, שרוצים לבטל את גידול הבשר ומסתפקים בינתיים בביטול מה שאפשר. אלה, בדומה לחרדים בארץ, באמת יקחו את מה שתיתן; יש אופק רחוק בתקווה שמתשיהו ב-2023 תיאסר אכילת בשר או נסיעה בשבת. הצביעות היא של אלו שאוכלים בשר ולא רוצים לבטל את גידולו וסבלו, אבל ישמחו להפריע לאחרים להשתתף בחגיגה. פה יש דווקא הבדל לעומת המצב בארץ - בעוד שזוללי הבשר ההולנדים דופקים את המיעוטים לתשואות ההמון, המחוקקים החילונים שאוסרים נסיעה בשבת אצלנו דופקים דווקא את המצביעים שלהם-עצמם. |
|
||||
|
||||
(תיקון קטן: המחוקקים החילונים שאינם מחייבים מימון תחבורה ציבורית בשבת) |
|
||||
|
||||
תוספת קטנה: לא רק שהולנד לא אוסרת בשר היא גם מסבסדת אותו. |
|
||||
|
||||
יהודים ומוסלמים מאחדים כוחות למען "מטרה נאצלה". הם לא יצליחו. |
|
||||
|
||||
"נאמנים לסולם הערכים שלהם" - אפשר להתווכח על זה במקרה זה1, אבל גם אילו זה נכון, הרי כמעט כל מגה-נבלה אנושית נעשתה מסיבות של אינטרסים וערכים, כולל גודווין ימ"ש כמו גם פרקטיקות מסויימות של השכנים שמעבר לגדר במסעדות ובאוטובוסים. הבחירה על אילו ערכים לשים דגש, באיזה אופן, על חשבון מי ועל חשבון אילו ערכים אחרים, תמיד נתונה. כבר שנים רבות שהבחירה של המפלגות הדתיות ומצביעיהן היא ניצול קיומם על הפרק של נושאים כלל ארציים דחופים יותר2, או ניצול יריבויות בקרב הרוב החילוני, כדי לעשות דברים הרעים לכלל ציבור ומנוגדים לצרכיו ולרצונותיו. בקיצור, אני מאשים את מי שיוזם ומאיים הרבה לפני שאני מבקר את הנסחט. 1 "מפני דרכי שלום" 2 גם אם לא תמיד חשובים יותר, אבל כפי שמנהלים רבים לומדים, יש לעניינים החשובים נטייה אנושית להידחף שוב ושוב ע"י אלו הדחופים |
|
||||
|
||||
אני אסביר, אבל לפני כן אשאל שאלה קשורה למחצה. אילו ניתנה בידך הסמכות הבלעדית לעיצוב השבת במרחב הציבורי בישראל, איך היא היתה נראית? |
|
||||
|
||||
* חנויות, ללא יוצא מן הכלל1, סגורות בשבת, למעט אלו בבעלות של לא-יהודים. * תחבורה ציבורית, בקוים מיוחדים (מצידי - שונים מהקו הרגיל, עם מסלולים ארוכים יותר, עוברים באזורים שונים, פוסחים על אזורים שגרים בהם דתיים ועל רחובות קטנים, בתדירות נמוכה יותר, אבל שיהיו). * מקומות בילוי - פתוחים. * מסעדות - אליבא דבעל העסק2. 1 עם יוצא מן הכלל, למעשה. בתי מרקחת תורניים, כנהוג היום. 2 ולמה שונה מסעדות מחנויות? כי בחנויות קיים עניין של תחרות לא-הוגנת, שמאלצת בעלי חנויות ליישר קו עם אלו שפותחים בשבת, אחרת יאבדו רווחים גם בחול. ובשביל זה עדיפה ההסכמה שכולם לא יפתחו בשבת, לטובת השפיות של כולם (ממש כפי שבילדותי בעירי רמתגיים חנויות היו סגורות בשלישי אחה"צ, ומספרות, כמדומני עד היום, סגורות ביום שני אחה"צ). במסעדות, מי שפותח בשבת מרוויח. מי שסוגר - מרוויח כשרות. זה יתרון וזה יתרון. וכמדומני רוב העובדים במסעדות הם בשלב בחייהם בו הם מעדיפים לעבוד בסופ"ש. להבדיל, נניח, מהקופאיות בסופר. |
|
||||
|
||||
אין קשר לחנויות של יהודים, ערבים, או רוסים נוצרים, תקנות עירוניות של מסחר הוגן. לא בטוח שיש בכלל צורך בזה אבל זה נושא אחר. |
|
||||
|
||||
אין קשר ואין צורך? מדוע לא? ________________ תזכירי לי. את מצביעה חד"ש כי? |
|
||||
|
||||
מה זה, חשבתי שעניתי לך אבל ההודעה נעלמה. אמרת בעצמך בסעיף 2 (שם שם) שהסיבה לסגירה ביום משותף היא לצורך תחרות הוגנת בין החנויות. אין קשר לדתה של בעלת החנות. אני לא יודעת אם טובת בעלי החנויות דורשת סגירה ביום משותף, פשוט לא יודעת. |
|
||||
|
||||
לא. טובתם דורשת שהם יעבדו מזריחה עד חצות, 7 ימים בשבוע. __________________ למעשה, יש. מה שאנחנו קוראים רוסים נוצרים, אאל"ט דינם כדין יהודים, לצורך זה. מה גם, שבד"ך הם אולי לא-יהודים, אבל הם לא נוצרים1. ערבים נוצרים וערבים מוסלמים, בד"ך חנויותיהם באזורים שבהם הם חלק ניכר מהתושבים. מסתננים, עובדים זרים וכו'2 - כנ"ל. 1 מי שלא דתי, בד"ך מעדיף שיום המנוחה שלו יהיה יום המנוחה של הרוב. 2 יש חנויות בבעלותם. |
|
||||
|
||||
גם השכנים של החנויות הם בעלי זכויות, אישית אני בעד יום אחד שקט בשכונה העיסקית הסואנת בה אני שוהה. |
|
||||
|
||||
אוקיי. אני פחות או יותר רואה איתך עין בעין, אם כי אני מסכים עם ג'וד שדתו של בעל החנות אינה צריכה להשפיע על מועדי פתיחתה. כמו כן אני חושב שכדי להתיר פתיחת מסעדות אין צורך להידחק לאיזון שבין כשרות לרווח מהפעלה בשבתות, די שנכיר בכך שמסעדות הן מקום בילוי (מה גם שהרבנות מחויבת להעניק תעודת כשרות למסעדה הפתוחה בשבת). מהו אופי התחבורה הציבורית הנגזר מצביון זה? לדעתי, המשמעות היא שמפת הקווים תהיה שונה באופן מוחלט ממפת הקווים של ימי החול. הקווים העיקריים יובילו לאזורי הבילוי. מכיוון שגם לפי תוכניתך אין כמעט מי שעובד בשבת, ומכיוון שממילא החנויות סגורות, לא יהיה ניתן להפעיל כמעט שום קו עירוני (פרט לאלו המובילים לאזורי בילוי) באופן שאפילו יתקרב לכדאיות כלכלית. רוצה לומר, ההוצאה הנדרשת כדי לאפשר לך לבקר את הדודה חנה תהיה פשוט גבוהה מדי, כי מספר הנוסעים יהיה אפסי. אפילו אם נחליט לספוג את ההוצאה הזו ולהסיע אוטובוסים ריקים, נראה ברור (גם מתגובתך לעיל) שהם יהיו שונים לחלוטין מהקווים של ימות החול. האם הפעלת תחבורה ציבורית בשבת עשויה לגרום לחלק משמעותי מהציבור לוותר על הרכב הפרטי? תשובתי היא "לא". קודם כל, אם לא נסיע אוטובוסים ריקים, תזדקקי לאוטו כדי להגיע לדודה חנה. אבל גם אם נסיע אוטובוסים ריקים, לא יהיה בכך כדי לספק את צרכי מרבית האוכלוסיה עד כדי ויתור על רכב פרטי, ובפרט, את צרכיהן של משפחות עם ילדים. (אחזור להצעת החוק אחרי שנגמור לדון במצב הרצוי לגבי התחבורה הציבורית בשבת) |
|
||||
|
||||
בעיר הולדתי פועלת תחב"ץ בשבת, במפת קווים ולוחות זמנים שונים מאשר בימי החול. רוב (אם כי נכון, לא כל) החנויות סגורות1, ודאי אלו הנמצאות בשכונות מגורים3. ולמרות כל זאת - האוטובוסים4 לא נוסעים ריקים, וכנראה שיש כדאיות כלכלית להפעלתם. ____ 1 לא שזה משנה. כמעט כל מי שעורך את קניותיו בשבתות2 משתמש לשם כך ברכבו הפרטי 2 למעט אלו הגרים בשכנות לאותן חנויות, והולכים ברגל. 3 לפחות אלו המאוכלסות בתושבים ששבת הוא יום המנוחה השבועי שלהם. 4 וכמוהם גם מוניות השרות. |
|
||||
|
||||
עד כמה שונה מפת הקווים ולוחות הזמנים של השבת משל ימות החול? |
|
||||
|
||||
ישנם קוים שאינם עובדים בשבתות (לכל המקומות אליהם מגיעים אותם קוים שאינם עובדים בשבת ניתן להגיע בקוים חליפיים - מסורבלים יותר). ישנם קוים שאינם עובדים בשבתות במתכונת "אקספרס" אלא מאסף בלבד, ישנם קוים המשנים קלות את מסלולם - ע"מ להתרחק מבתי כנסת מרכזיים וריכוזים של שומרי שבת. כמעט (?) כל הקוים פועלים בתדירות נמוכה מזאת של ימי החול. ___ כל האמור לעיל בהסתייגות שכבר הרבה מאד שנים איני גר בעיר הולדתי, וגם איני משתמש בתחב"ץ, אם כי אמי עדיין עושה את שני הדברים (כולל בשבתות). |
|
||||
|
||||
חוששתני, שאתה שוגה באותו מקום בו שוגים מקבלי ההחלטות לגבי תחב"ץ. אתה והם יוצאים מנקודת הנחה שאוטובוסים חשובים אך ורק להביא אנשים אל וממקומות העבודה שלהם. ולכן - לא צריך תחב"ץ בשבת, ולכן, לא צריך תחב"ץ בערב, ואם צריך, אז בתדירות מאוד נמוכה. מפת הקוים תאלץ להיות שונה מקוי החול, אבל אין סיבה שלא יעברו בצירים ראשיים. למעשה - הם חייבים לעבור בצירים ראשיים. והואיל והקו יצטרך לעבור קרוב יחסית לביתי (נניח, 10 דקות הליכה), הוא יאלץ לעבור גם קרוב לביתה של הדודה חנה. ואם לא הקו הזה, אז קו אחר. איזה יופי שעוברים לכרטיסים של 90 דקות. כי גם הדודה חנה זכאית לאוטובוס שיקח אותה לאזור הבילוי. אולי לא מהרחוב שלה, אבל מהרחוב הראשי הקרוב ביותר. |
|
||||
|
||||
אומרים שבצרפת הרחוקה החנויות סגורות בראשון ויש תחבורה ציבורית. האמנם? |
|
||||
|
||||
תחבורה ציבורית בצרפת ביום ראשון - מובן שיש. אין בעולם עוד מדינה מלבד ישראל שאין בה תחבורה ציבורית ביום השבתון. תחבורה ציבורית זה אחד השירותים הכי בסיסיים לאזרח, אי אפשר להעלות על הדעת יום בשבוע בלי תחבורה ציבורית של אוטובסים, רכבות ומטוסים. מישהו מכיר עוד מדינה כזאת? רוב החנויות הקטנות בצרפת סגורות ביום ראשון וגם סגורות בין שתיים לארבע. גם רוב הסופרמרקטים והחנויות הגדולות יותר סגורים ביום ראשון, ולכן חנויות קטנות לפעמים מעדיפות לפתוח דווקא ביום ראשון ולשבות ביום שני. חלק מהחנויות פתוחות רק חצי יום ביום ראשון. באופן כללי המגוון רב. |
|
||||
|
||||
אירן? |
|
||||
|
||||
לא חוכמה. אאל''ט, יום שישי אמנם יום קדוש למוסלמים, אבל לא יום שבתון. |
|
||||
|
||||
ממה שראיתי אני, לא רק שרוב החנויות סגורות בראשון (ואלה שפתוחות הן מכולות, בד"ך של ערבים1), גם רוב המסעדות. ואלה שפתוחות הן רשתות ג'אנק באזורי תעשיה. 1 ציטוט חופשי מתוך מיסיה איברהים: "ערבי קוראים למי שפתוח משבע בבוקר עד שמונה בערב, וגם ביום ראשון הוא פתוח". |
|
||||
|
||||
לשאלה שלך, כן. בארה"ב, למשל, יש ערים בהם לא רק שאין תחבורה ציבורית יום בשבוע, אלא שאין תחבורה ציבורית 7 ימים בשבוע. האם, כמו שידידיה חזה, האוטובוסים ריקים בימי ראשון? |
|
||||
|
||||
(התחזית שלי אינה תקפה למרכזי הערים) |
|
||||
|
||||
אז הטיעון לא תקף למרכזי ערים? (ומה לגבי הפרברים של פריז?) |
|
||||
|
||||
לא תקף. ובעקבות ההסברים של נועה והגלילי לעיל, יכול להיות שגם יותר מזה. רוצה לומר, לא מכיר את פריז, אבל אולי הוא לא תקף גם בכל רמת גן כמעט (שם גרה הדודה חנה). |
|
||||
|
||||
סבורתני שתל אביב רבתי שקולה ללונדון, או פאריז, או כל עיר גדולה אחרת. מעצם התכנון לתת לכל אחד גישה לים / מוזיאון תל אביב / פארק הירקון / שדרות רוטשילד, לכל אחד תהיה גישה לכל מקום, גם אם בתוספת של 10 דקות הליכה, נניח. ____________________ ותנוח דעתך, מתכנני הרה-ארגון, למשל, סבורים שזה סביר בהחלט שהתחנה הקרובה לביתו של אדם בימות החול תהיה במרחק 10 דקות הליכה. |
|
||||
|
||||
מדובר על כלל צרפת, לא רק על פאריז. יש תחב''ץ, אבל החנויות סגורות. |
|
||||
|
||||
אכן גלעד טרדן, אבל הוא העביר את תקנות הרעש החדשות - אני בספק אם חנין היה מצליח להעביר אותן - ויש בהן תקנה אחת חדשנית וחשובה מהמעלה הראשונה לבעלי החיים: איסור על פיצוץ חזיזים, נפצים, זיקוקים. עד עכשיו היינו לגמרי חסרי אונים, עכשיו לפחות יש חוק ואפשר לזמן את המשטרה. |
|
||||
|
||||
ועם התוספות יהיה לו יותר קל? הרי חברי הכנסת האחרים בסיעה אינם מגיעים לקרסוליים של חנין. ______________ אם את מתכוונת שהיא ישראלית-ערבית, את צודקת. היא מפלגה ערבית, ובישראל. כמוה גם בל"ד ורע"מ-תע"ל. אם את מתכוונת שהיא ערבית-יהודית, אז אפעס, אכן יש לה עלה תאנה יהודי. אם היא תקבל עוד מנדט אחד, אחוז הנציגים היהודים בה ירד ל-20%. אם היא תקבל 8, אחוז היהודים בה עדיין יהיה זהה לנוכחי - 25%. ורק אם היא תקבל 9, אחוז היהודים בה יהיה מה שהיה בקדנציה הקודמת - 30%. |
|
||||
|
||||
מעניין אם שמונת המנדטים שנתת ל"מפלגת דב חנין" יודעים שבכירי חד"ש תמכו דווקא במועמדותו של יהודי יקר אחר – ד"ר אילן פפה – כעלה התאנה (תיקון: המועמד) היהודי ברשימת חד"ש, לאחר הדחתה (תיקון: פרישתה) של תמר גוז'נסקי, ודב חנין נבחר למרות תמיכת המנגנון באילן פפה. חד"ש מאיימת על חצי-מנדט עד מנדט של מרצ. זה הכל. אז אולי היא תגדל לחמישה מנדטים ע"ח מרצ. |
|
||||
|
||||
הבנה שגויה של המציאות שלי מי? אתה באמת חושב שתומכי מרצ שמעוניינים במפלגה ציונית לא יודעים שחד"ש איננה כזאת? "בדיוק כפי שהיא אינה פוסלת כל פרשן פוליטי לכתוב על המפלגות שהוא לא מצביע להן" זאת היתה הטענה שלך, והיא נכונה עבור מאמרי פרשנות, אבל כמו שהסכמנו, לא מדובר בפרשנות אלא במאמר דעה, וככזה יש להתייחס אליו. אני לא פוסל את המאמר (ובטח לא בגלל מי שכותב אותו). אני רק מנסה להסביר לך למה הוא לא מאמר משכנע. מי שמחזיק בדעות שלך לא ישקול להצביע למרצ או חד"ש או לאיחוד ביניהם, ומי שישקול להצביע לאיחוד במילא לא ישתכנע מנימוקים כמו "חד"ש היא לא ציונית". אתה רשאי לכתוב את המאמר, אבל אתה לא יכול אבל אתה לא רשאי לפסול את הביקורת עליו רק בגלל שהיא עניינית ומנומקת. |
|
||||
|
||||
התגובה שלך מבקרת את כותב המאמר מכיוון שהמאמר לא מתיישב עם הדרך שצריך לדעתך מאמר צריך לבקר את חד''ש (או את מצביעי מרצ, או ואטאבר). אני לא פוסל את התגובה שלך, אבל היא פילולוגית יותר מדי, ולכן הביקורת שלך על הביקורת של כותב המאמר לא משכנעת אותי. אתה רשאי לכתוב את הביקורת שלך, אבל אתה לא יכול אבל אתה לא רשאי לפסול את הביקורת על הביקורת שלך רק בגלל שהיא מטה-מטה-ביקורת ולא מטה-ביקורת או ביקורת. |
|
||||
|
||||
למרות שכל הפרטים שהבאת נכונים, המסקנות והפרופורציות אינן נכונות. אתה מנתח את חד''ש כחלק מהקומפלקס הפוליטי הערבי ולא כחלק מהקומפלקס הפוליטי הישראלי. הלאומנות של חד''ש היא מקטע אחד מתוך הלאומנויות השונות בציבור הישראלי. מי שינתח באופן אוביקטיבי ומרוחק יחסית את הציבור הישראלי- יהודי וערבי- ימצא שרובו לאומני. הלאומנות של הרעבים מוזנת גם על ידי ההדרה שלהם מהפוליטיקה הישראלית. אגב, גם הלאומנות של תנועת החרות ואחריה הליכוד מותנה רק לאחר שעלתה לשלטון וסיימה את תקופת ההדרה שלה (בלי חרות ובלי מק''י). בהקשר הזה ההתבטאויות שהבאת, משקפות גם את המקום, הזמן והנסיבות בהן הן נאמרות.אינני מאמין שהדברים משקפים מסגרת שמבחינת תפיסת העולם של הדוברים, לעולם אי אפשר לפרוץ. |
|
||||
|
||||
בהבלחה נדירה של ביקורת על צביעות בשמאל, מהסוג שבו הצטיין פעם אך החליט לחדול ממנו במודע, מצביע יוסי גורביץ (בעקבות גדי אלגזי) על השוני בהצגה העברית והערבית של עמדת חד"ש כלפי המהומות בסוריה. בעוד שבעברית נמתחת ביקורת חריפה על אסד, בערבית העיקר הוא האשמה של החשודים הקולוניאליסטים הרגילים, והביקורת על המשטר הסורי היא חלבית ביותר. גם כאן ניתן לראות את נקודת השבר הקשורה ללאומנים הקומוניסטים, אשר עליה הצבעת. אפשר לעקוב אחר הסאגה ממאמרו האחרון של גורביץ בעניין (לא תורגם לעברית וכנראה לא יתורגם) |
|
||||
|
||||
אם היהודי מתעקש לא לכתוב בעברית, נראה לי שנזדקק הפעם לערבי: (ותיקון קטן: ד"ר יוסף אלגזי. לא גדי אלגזי) |
|
||||
|
||||
תודות. החלפתי בין הבן והאב. |
|
||||
|
||||
העיקר שלא ערבת את רוח הקודש. |
|
||||
|
||||
להשלמת הסדרה, החבר אורי וולטמן פרסם מאמר תגובה למאמרו של גורוביץ, והחבר יוסי גורוביץ פרסם מאמר התגובה למאמר התגובה. אבל דעתו של נפאע על המהפכה הסורית לא ממש מעניינת (לפחות לא אותי), ואפילו לא מייצגת את העמדה הרשמית של מק"י ו/או של חד"ש, שהן יותר מורכבות. יחד־עם־זאת, סדרת המאמרים ומאמרי התגובה גרמו לי לשים לב לנקודה שולית לכאורה, אך נקודה שולית המאירה מזווית אחרת את המאבק הפנימי במק"י. מק"י, מאז 1948, היא "המפלגה הקומוניסטית הישראלית" (וכך גם בערבית, "الحزب الشيوعي الاسرائيلي"). ב-1989 רק"ח שינתה את שמה למק"י, כשם המפלגה ממנה התפצלה ב-1965. אולם הגדרתה של המפלגה כמפלגה ישראלית חורה לחברים מהזרם הלאומני (ובכללם מוחמד ברכה, מוביל הקו הלאומני), והם מבקשים לשנות את שמה של המפלגה ל"המפלגה הקומוניסטית בישראל". ההצעה עלתה לאחרונה בוועידת מק"י ה-25, ומזכ"ל מק"י דאז, עסאם מח'ול (שהודח, יש לציין, באותה הוועידה ע"י מחנה ברכה), התייחס לנושא בסיכום הדיונים. להלן דבריו בקיצורים קלים: אחד הצירים הציע בהקשר הזה לשנות את שם המפלגה, מ"המפלגה הקומוניסטית הישראלית" ל"המפלגה הקומוניסטית בישראל". ברצוני לציין, שהצעה זו אינה חדשה ואין בה הברקה רעיונית או פוליטית אמיתית, מאחר שהצעה זו כבר עלתה בעבר בוועידה ה-19 של המפלגה, ו"ההנהגה ההיסטורית של המפלגה" סיכמה כבר את העמדה כלפי הצעה זו. היא הדפה כבר אז את הניסיון להציג את מפלגתנו, בשל ראייתה המעמדית והאינטרנציונליסטית, כ"מקלה ראש בסוגיה הלאומית" וכ"מתפשרת בעמדה כלפי הציונות" – אמירות הדומות לכמה מהוויכוחים הבודדים שהושמעו בוועידה ה-25. הרי השאלה איננה השם. השאלה היותר חשובה היא, מהי העמדה העומדת מאחורי ההצעה לשינוי השם. […] אנו קבענו, שמאבקנו כמפלגה קומוניסטית אינו נגד החברה הישראלית, אלא על החברה הישראלית ולמען שינוי פניה. […] סיכומי הועידה ה-19, היו חותכים וברורים. סיכומים אלה דחו את ההצעה לשינוי שם המפלגה בזמנו, כפי שאנו דוחים אותה היום; הם דחו את הניסיון להטיל ספק בעמדות המפלגה ובעקרונות היסוד שלה בסוגיה הלאומית, ואת הניסיון ליצור סתירה בין הגישה המעמדית לבין המערכה למען הזכויות הלאומיות הצודקות של המיעוט הלאומי הערבי ושל העם הפלסטיני. סיכומים אלה אף ראו בהצעות אלה לשינוי שם המפלגה פרובוקציה, המכוונת לפגוע במפלגה ובדרכה. אז עמדתה העקרונית של מק"י היא שהיא נשארת "המפלגה הקומוניסטית הישראלית", ולא "המפלגה הקומוניסטית בישראל" או "המפלגה הקומוניסטית של ישראל". ועתה לשאלת התרגום – כיצד יש לתרגם לאנגלית את "המפלגה הקומוניסטית הישראלית"? התרגום הנכון הוא "The Israeli Communist Party" (או ICP), כי המילה "ישראלית" היא שם־תואר של "המפלגה הקומוניסטית". שמות המפלגה האלטרנטיביים, "המפלגה הקומוניסטית בישראל" או "המפלגה הקומוניסטית של ישראל", יתורגמו שניהם כ-"The Communist Party of Israel" (או CPI). גם את השאלה האם מק"י באנגלית זה ICP או CPI אפשר לענות בהתאם לציר השבר בין הקומוניסטים והלאומנים. הקומוניסטים יתרגמו את השם ל-ICP (מהפלגה הקומוניסטית הישראלית). הלאומנים יבקשו לתרגם את שמה ל-CPI (המפלגה הקומוניסטית בישראל, או של ישראל). כאמור, שאלת השם בעברית ובערבית היא עוד זווית במאבק בין שני הזרמים, וכך גם שאלת תרגום השם לאנגלית. ב-+972 Magazine החברים וולטמן וגורוביץ קוראים לאותה המפלגה בשמות שונים. מק"י עצמה, באתר המפלגה, בוחרת להציג את התרגום השגוי לאנגלית – The Communist Party of Israel. שאלתי את אחד החברים לגביי סוגיית השם הרשמי באנגלית, ולהבנתו לא הייתה החלטה שמק"י נקראת דווקא CPI או ICP. זאת אכן שאלה מעניינת – בהנחה שרק"ח שינתה את שמה לשמה של מפלגת האם ממנה התפצלה, כיצד תרגמה מק"י ההיסטורית, ב-48, את שמה לאנגלית? טרם חפרתי בארכיונים של מק"י, אבל מצאתי את המחקר הזה מ-1950, בו מק"י, המפלגה הקומוניסטית הישראלית, נקראת שם רשמית The Israeli Communist Party. אולם, מחקרים של ממשלת ארה"ב אינם מהווים מקור אמין. לכן – חברים – מישהו יכול לבדוק את התעתיק האנגלי בפרסומים ישנים של מק"י לפני הפיצול של 1965? ככל הנראה לאחר שרק"ח שינתה את שמה למק"י, לא נתקבלה החלטה רשמית על שם המפלגה באנגלית. ככל הנראה היה מי שהחליט על דעת עצמו כי המפלגה תקרא באנגלית CPI, ובכך קבע עמדה בוויכוח בין הלאומנים לקומוניסטים במק"י. עוד הפסד קטן לאגף הקומוניסטי, הפעם בזירה הסמלית של תעתיק השם. |
|
||||
|
||||
אני חושב שצריך גם להתייחס לפורמט המקובל. רוב המפלגות הקומוניסטיות נקראות באנגלית בפורמט "the communist party of X" (ראה http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_communist_parti... - אם כי לא בלי חריגים, למשל הונגריה, פולין, ברזיל). בהחלט מתקבל על הדעת שבבואם לתרגם את השם, הם בחרו בפורמט המקובל ביותר לכינוי מפלגות קומוניסטיות בעולם באנגלית. בעברית הדוגמאות היחידות שאני מצליח לחשוב עליהן (המפלגה הליברלית הישראלית ומפלגת העבודה הישראלית) נוטות לכיוון הפורמט שנבחר גם במקרה של מק"י. כלומר, בהחלט יתכן שיש כאן נטייה לשונית לתצורה מסויימת, ולא שמלכתחילה הייתה משמעות פוליטית לבחירת הצורה "הישראלית" בשם של מק"י. עם זאת, זה שלא הייתה משמעות פוליטית לבחירה במקור, לא אומר שלא נוצקה משמעות לתוך הבחירה הזו מאוחר יותר, כפי שמדגים הדיון שהבאת. |
|
||||
|
||||
אתה מקל ראש באהבתם של הקומוניסטים להתפלפלויות ולהתדיינויות פוליטיות אינסופיות. לכל בחירה שנעשית במודע יש משמעות פוליטית שנשקלות לעומקן. השם ''המפלגה הקומוניסטית הישראלית'' נבחר לאחר מחשבה מרובה, ולאחר שברה''מ תמכה בהחלטת החלוקה ובהקמת מדינת ישראל. לכן המפלגה הוגדרה כמפלגה ''ישראלית'', ולא ''של ישראל''. |
|
||||
|
||||
חלילה לו מהקל ראש, דיון 274. |
|
||||
|
||||
יש לך קשר לטוקבקים האלה? גם שם מישהו נבר ארבעה דורות אחורה כדי להוכיח שיהודית ביאלר שמציגה את עצמה כאם שכולה היא קומוניסטית משנת 1943!! אז הכל ברור נו. בכלל עונג שבת לקרוא את התגובות, כמו נחיל שהגיע מרוטר והתיישב על הכתבה. חי נפשי, האנשים האלה עם ה"אלוקים" בפיהם הם כמו משהו מגעיל שנדבק לנעל. בינתיים יותר מ-60,000 איש חתמו על העצומה של יהודית ביאלר, נדמה לי שזה יותר משעל הקוטג'. |
|
||||
|
||||
לא. קבוצת החרם נגד הקוטג' בפייסבוק חצתה את ה-100,000 חברים. ואגב, גולשי רוטר, בניגוד לסטיגמה משמאל, לא בהכרח דוסים. ודווקא הציבור הזה עשוי לתמוך בהשארת ה"יזכור עם ישראל" על כנו. במיוחד שכמדומני טקס היזכור הצה"לי ממילא נתמך ב"אל מלא רחמים" ובקדיש. |
|
||||
|
||||
אני לוקחת את השורה השניה בחזרה. |
|
||||
|
||||
השורה השנייה ריקה! :-) טוב, הבנתי אני חושבת, לא מן הנמנע שרוב גולשי רוטר הם דתיים. |
|
||||
|
||||
ערב־שבת, מודה. אבל למה שיהיה לי קשר למשהו שמישהו כותב בטמקא? טמקא הפך לצהובון מזעזע, ולא ברור מה יותר נמוך – הכתבות או הטוקבקים. |
|
||||
|
||||
לא באמת חשדתי שדווקא אתה טקבקת לכתבה, אבל הרעיון לנבור שישים שנה אחורה כדי לנופף בדברים שאבד עליהם הכלח דומה. היתה "כתבה" אחרת באותו נושא והאווירה היתה הפוכה, אולי צנזורה. גם אני טקבקטי שם. |
|
||||
|
||||
ועידת מק"י ה-25 התנהלה ב-2007/8. המושב הראשון נערך לפני ארבע שנים בדיוק, והשני נערך לפני שלוש שנים בדיוק. זאת אינה היסטוריה עתיקה, אלא מחלוקות אקטואליות ששורשיהן עתיקים. לכן כדי להבין את המחלוקות הנוכחיות צריך להבין את ההיסטוריה שלהן. |
|
||||
|
||||
חייבת לציין, שיש לי בעיה עם הכתיבה באנגלית בלבד של 972, ושל אתרים רבים אחרים מסוגו. הם נותנים לי הרגשה ש"אין כוונתנו לשנות כאן, אלא לדווח החוצה. על הציבור בישראל ויתרנו מזמן". |
|
||||
|
||||
מאמר יפה ומעמיק, מעניין לעקוב אחר פיצלי הפיצולים החוזרים ונשנים במפלגה. מעניין גם שכל פעם מחדש, מגלים יהודים, שבתנועת שמאל מעורבת, התערובת היא של ימין ושמאל, מה שתורם גם הוא לפצלת השמאלית, כפי שגילה גם החבר צ'רלי (תגובה 495932). נחמדה במיוחד טבעיות ההסכם המתואר ע"י מזכיר חד"ש, בין השמאל הערבי לימין הקיצוני (הערבי). אך טבעי הוא שכל היהודים טוהרו מן הסיעה ב-2002, לטובת איחוד קומוניסטי-כהניסטי (חד"ש-תע"ל). |
|
||||
|
||||
עדכון:לקראת מערכת הבחירות האחרונה הוחזר למצע נוסח הכולל שני עמים, אם כי זה היהודי עדיין אינו בכללם (להשוואה - מצע 2009). אולי לאחר שיווצרו לאומים ערביים, ידעו שם לזהות הישנויות של התופעה, בבחינת It takes one to know one. |
|
||||
|
||||
לא קשור אבל קשור – אלדד יניב ושמואל הספרי פרסמו מניפסט בשם "השמאל הלאומי", בקריאה להחזרת הגאווה הלאומית לשמאל. טקסט פרובוקטיבי וחצוף, אבל שווה קריאה. |
|
||||
|
||||
שווה קריאה? באמת? |
|
||||
|
||||
כן. למרות השפה הוולגרית וההשתלחויות במתנחלים, במשתמטים, בסמאל וביוסי ביילין, הטקסט שווה קריאה. אני לא יכול לומר שאני מסכים לכל מילה (אני לא), אבל בנושא השירות בצה"ל, אני מחזיק בדעה דומה – שכל מי שלא משרת בצבא, מכל סיבה שהיא, חייב לשרת את החברה במסגרת שירות לאומי. לדעתי צריכה גם להנתן בחירה בין שתי האלטרנטיבות, ואם יותר אנשים יעדיפו שירות לאומי, להעלות את המשכורות של חיילי החובה בצה"ל. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את ההשקפה הזאת "שכל מי שלא משרת בצבא, מכל סיבה שהיא, חייב לשרת את החברה במסגרת שירות לאומי". חולי נפש כלולים? אנשים עם הפרעות אישיות קשות? אנשים ממשפחות מצוקה קשות? בעיות חמורות בבית (יש לי חבר שאמו ואביו נפטרו מספר חודשים לפני הגיוס, היה לי חבר אחר שהיה המפרנס העיקרי במשפחה)? בנוגע למסמך - אני מאמין לך שהוא מעניין, אבל גם אני אחכה להצגה. הראיון החליא אותי. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך לגבי הסגנון. אבל אתה ומיכאל הנדלזלץ עושים לעצמכם חיים קלים – אתם מבקרים את הצורה מבלי לקרוא את התוכן – ולא שעל התוכן אין מה לבקר. לגבי שאלתך, לדעתי כל מי שיכול לשרת בצבא, צריך לבחור בין שתי אופציות – שירות צבאי או שירות לאומי. לכן, חולי נפש, אנשים עם הפרעות אישיות קשות וחולים כרוניים המרותקים למיטותיהם – לא כלולים, אלא אם כן הם רוצים להתנדב. אנשים ממשפחות מצוקה קשות או בעיות חמורות בבית – כן, אבל עבורם קיימת (או נדרשת הקמה של) מערכת ת"ש כוללת, המספקת מלגת קיום נאה (אם דרושה, למשל מפרנס ראשי), עזרה מקצועית (השלמת בגרויות, ייעוץ פסיכולוגי), תמיכה כללית ותנאי שירות גמישים. |
|
||||
|
||||
אני לא מצאתי בראיון איזה רעיון חדש שלא מצוי בשמאל הציוני היום. אם אתה נזכר בכזה, אודה לך אם תוכל להפנות אותי אליו. אגב, אני אפילו לא יודע מה זה בדיוק ''פוסט ציוני''. אני יודע מה נחשב בעבר לכתיבה היסטורית פוסט ציונית (היום הגבולות קצת הטשטשו) אבל כותבים אותה גם היסטוריונים ציונים. חוץ מחרדים וערבים, שזה עניין פוליטי, וחוץ מסרבני מצפון, שהם מיעוט שבמיעוט ומשלמים על סירובם מחיר, הצבא היום משחרר אנשים על בסיס אי-כשירות. יכול להיות שצריך להקשיח את הקריטריונים לשחרור. אני לא יודע. בקיצור, אני לא מבין בדיוק על מי הם מדברים. אם יש להם בעיה עם הגדרת האי-כשירות שדרכה משתחררים, שיפנו את תלונותיהם לצבא. |
|
||||
|
||||
אין לי בעיה שהצבא משחרר אנשים על ימין ועל שמאל עקב חוסר כשירות או חוסר רצון של המתגייסים הפוטנציאליים להתגייס. אבל לדעתי כל אדם שלא משרת מצבא מרצונו שלו או מרצון הצבא, צריך לשרת שירות לאומי. מעבר לכך, אם כרגע לצבא זכות הבחירה אם אדם פלוני ישרת בצבא או ישרת בשירות לאומי היא בחירה של הצבא, לדעתי הבחירה הראשונה צריכה להיות של האדם עצמו. |
|
||||
|
||||
בימים אלה יש מי שמנסה להפיח רוח חיים ב"מניפסט," שכעת מכונה "הספרון הכחול", ולהעלות אותו לדיון מחודש, כאילו שלא היה די בסבב הקודם. "ובאופן מעשי: לקראת יום העצמאות יופצו בצומת ספרים עותקים של הספר הכחול של אלדד יניב ושמוליק הספרי, במארז יחד עם דגל ישראל מגנטי לאוטו - שניהם יחד בשקל אחד. אפשר ללכת לחנויות ולעודד אנשים לקנות, ואפשר לרכוש בשלושים שקל שלושים עותקים ולתת לחברים שאתם חושבים שיהיה להם עניין בזה" (מהבלוג של גדי טאוב1). יהודים טובים! שקל לאומו, קאפו ופלצן! פשוט גמרתי הכסף על חזיר ביום כיפור, על שרימפס ביום חול, על אספרסו, על מה לא בעצם. לפחות היו כותבים סיקוול - מעדנים קצת את הגועל-נפש. אולי אז אפשר היה להגיב, כי בסגנון הזה יש תוכן, וממנו עולה ניחוח שוביניסטי עז, מהזן שמחייב התעלמות מוחלטת מהדברים גופם. ואולם יש מי שחושב אחרת (להם מותר, כנראה הם לא אוהבים אספרסו): "זאת התארגנות חדשה ומי שמצטרף יכול להשפיע על איך היא תיראה. אז גם למי שיש לו כל מיני השגות על הספרון הכחול - לי למשל יש די הרבה - יש מקום. תבואו תווכחו ותשכנעו" (שם). בשנה-שנתיים האחרונות למדתי עד כמה אני רחוק מטווח הדעות שבין טאוב ליחימוביץ'2, ועל כך אני מודה להם. בכל זאת, אני עדיין תוהה ובוהה בפניהם כשהם רואים סתימת פיות ואומרים פתח לדיאלוג. כבר עדיף להיאנח. ____________________ 1. כאן: http://www.gaditaub.com/hblog/?p=575 2. וכך היא אמרה בעניי הראיון שיהונתן קישר אליו: "לפני פרסום המסמך פורסם ראיון עם יניב ועם הספרי בהארץ. הדברים היו בהחלט לרוחי. עד שהגעתי לדברי השבח של השניים על חיים רמון, שם אומר הספרי בהקשר להרשעתו של רמון במעשה מגונה: "...מתלפפת עליך חתיכה בת 18, בלונדינית, ודוחפת לך את הלשון. צריך להיות עשוי מפלדה לעמוד בזה..." השניים איבדו אותי ברגע שהגעתי לשורה הזאת. אבל כיוון שכן מדובר במסמך מעניין, וכייוון שהספרי עשה יותר מדבר או שניים חשובים ויפים בחייו, לא עשיתי 'ברוגז' אלא כתבתי לו מייל שאלה עיקריו (...)". המשך הדברים כאן: http://www.shelly.org.il/node/2722 |
|
||||
|
||||
קראתי את המסמך, כמו הראיון, בולשביזם מפאי''ניקי מהול בדמגוגיה בת ימינו. (אכול גלידה, זה יעבור). |
|
||||
|
||||
יש לי חבר כזה, שכשהוא אוכל הרבה עד בחילה, הוא ממהר לדחוף פנימה עוד אוכל כדי ''לדחוף את הבחילה למטה''. |
|
||||
|
||||
ביוסי ביילין? הוא המדינאי היצירתי ביותר בישראל ומבחינה חברתית/כלכלית הוא איננו שמאל. שני הליצנים הללו הם שמאל כמו הרגל הימנית שלי. |
|
||||
|
||||
ברור לכל שביילין אינו שמאל בהתאם לציר ימין-שמאל כלכלי/חברתי. אבל הוא שמאל עפ"י ציר הימין-שמאל מדיני, ושני הליצנים נהנים לחבוט בו על הסטת תשומת-הלב של ה"שמאל" מהנושאים החברתיים לנושאים המדיניים. |
|
||||
|
||||
ההגדרות של שמאל וימין בישראל מאד בעייתיות. הסיווג שעשו בארה"ב בשנות ה-60 של יונים וניצים, פישט קצת את הבעיה. על פי ההגדרה הזאת, היה יוצא יוסי ביילין כאיש בעל השקפות מדיניות יוניות וחברתיות מרכזיות. בארה"ב קשה מאד לסווג את רון פול כאיש שמאל -כך היו מסווגים אותו בישראל. לכן יש המסווגים את קדימה כשמאל- אבסורד לדעתי. |
|
||||
|
||||
ודאי שהם שמאל. בדיוק כמו שכל ראשי הממשלה האחרונים שלנו לוקחים אחריות על ימין ועל שמאל: הם אומרים שהם לוקחים אחריות. אז שני הליצנים אומרים שהם שמאל, משמע הם שמאל. _________ יש לי חברה שטוענת בתוקף שהיא חילונית. היא אמנם מדליקה תמיד נרות שבת ובכל עת צרה לה או לחבריה היא רצה להתפלל בכותל, וליתר בטחון גם מבקשת עצת רבנים. אז מה? אם היא אומרת שהיא חילונית, היא חילונית. |
|
||||
|
||||
נכון. כל הדו"ח שכתב גולדסטון הוא פירכה אחת גדולה; הרי צה"ל הודיע שהוא הצבא המוסרי ביותר בעולם. אם הוא הודיע אז הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם. |
|
||||
|
||||
בדיוק. הרי צה''ל עצמו ודאי יודע מהו. |
|
||||
|
||||
חה חה, איך הלמתם באיש הקש הזה. מרשים. אגב, קראתם את הכתבה על דוח גולדסטון בידיעות של סופ"ש האחרון? מתברר שהרבה מהנתונים בדו"ח מפוקפקים. לדוגמא, מספרי ההרוגים גבוהים משמעותית מאלו שדווחו ע"י בצלם ואפילו ע"י הפלשתינאים. לדוגמא, התעלמות מעדויות (פומביות) על התרעות טלפוניות שהעביר צה"ל לפני הפצצות. אבל לאור הניסיון (הפתיל החל מתגובה 515762), אני בטוח שאיציק יפטור את זה בהורדת ציון על אי-סדר. |
|
||||
|
||||
אני באמת לא מצליח להתייחס ברצינות לכתבות האלו. הן בונות על כך שהקוראים לא יקראו את הדו"ח. |
|
||||
|
||||
חבל (בשבילך בעיקר) שאינך מתייחס ברצינות לכתבות רק בשל עמדתך הפוליטית. לטענתך, קראת את הדו"ח ואת הכתבה בידיעות. אז מהו ההסבר שלך לניפוח מספר ההרוגים ולשאר הבעיות העובדותיות בדו"ח שהכתבה בידיעות הצביעה עליהן? ואיך בדיוק הקישורים שהבאת קשורים לעניין? |
|
||||
|
||||
כל הבעיות העובדתיות אינן סותרות את העיקר -ואת העיקר תוכל לקרוא אצל שטרנהל. אם מדינת ישראל לא היתה סוגרת את הרצועה לעיתונאים והיתה משתפת פעולה עם הועדה-היא היתה יכולה להשפיע על הטעויות הללו. גם בלי הטעויות הללו, עיקרי הדו"ח נכונים והיו ידועים עוד לפני הועדה. אנחנו מדינה קטנה וכל אחד מכיר אנשים שהשתתפו במבצע. הטענה שהתקשרו בטלפון לפני שירו היא פשוט מגוחכת. כשהתאספו פליטים באיזה בית היה שם טלפון? מישהו התקשר לסלולרי של הרופא שמשפחתו נפגעה? המתכונת היתה שלא יהיו אבדות כמו במלחמת לבנון השניה; הדרך לביצע ה היתה לירות בכל מה שיש בו פוטנציאל, אפילו תיאורטי, של סכנה. אם ראו נצנוץ בבית או שמישהו על הגג- הכניסו בו פגז ליתר בטחון. אפילו ההפצצה על השוטרים בפתיחת המבצע יצאה מהנחה שכולם אנשי חמאס לוחמים. |
|
||||
|
||||
ידוע שהעיקר בעיניך ובעיני שטרנהל היא האשמת ישראל בפשעים נגד האנושות, והשאלה אם העובדות מאחורי ההאשמה הן נכונות או לא היא משנית ברגע שההאשמה נעשתה2 כמו כן, ברור שאת הכתבה בידיעות לא קראת1. כל הסתירות שהתייחסו אליהן הן ביחס למידע פומבי המפורסם באתר של בצלם - אין פה עניין של שיתוף פעולה של ישראל. לגבי הטענה שהתקשרו בטלפון היא מגוחכת - יש לך לבוא בטענות רק אל דו"ח גולדסטון. הדו"ח טוען בתוקף במספר מקרים *קונקרטיים* שלא היתה התרעה מוקדמת. עדויות שגבה בצלם (מפלשתינאים) טענו שכן. לגבי "לירות בכל מה שזז" - למרות כובד המשקל שיש לטענת "אנחנו מדינה קטנה", בכל זאת, המטרה של ועדת גולדסטון היתה לברר האם גברת X נהרגה במהלך חילופי אש בין צה"ל לחמאס, או ע"י ירי מכוון של חיילי צה"ל לאחר שיצאה מהבית עם דגל לבן ולאחר הפסקת אש (אתה יכול לנחש מה היה בעדות לועדת גולדסטון, ומה התברר לאחר מכן). כן, כן, אני יודע "לא סותר את העיקר" ו"למה בכלל צה"ל שם" וכו'. 1 זאת שטענת שהיא מניחה שהקוראים לא קראו את הדו"ח. 2 ע"ע טדי כץ |
|
||||
|
||||
הסתכל על היער ולא על קליפות העיצים. הועדה כתבה שנהרסו אלפי בתים ולמעשה נהרסו רק עשרות? הועדה כתבה שנהרגו 1400 איש ונהרגו רק 140? אם אלו היחסים אז באמת הדו"ח הוא שיקרי. כתבתי כבר שהיו לי עדויות מכלי ראשון מה היה שם. רוב הטענות נגד הדו"ח היו טענות עורכדיניות. הדלת היתה פתוחה ב-47 מעלות ולא ב-30. מה שמו7כיח שהפגז לא נכנס לשם. עזה צולמה בסיום המלחמה וראו את ההרס של הבתים. לא השתוללה של לוחמה בשטח בנוי נגד לוחמים פאנטיים שנלחמו מבית לבית. קרא את הראיונות עם גולדסטון והמאמר שכתב בניו יורק טיימס. הוא אינו אומר שהמלחמה לא היתה מוצדקת! הוא מדבר על הדרך בה נעשתה ואת זה ראינו כולנו בטלויזיה, שמענו וקראנו וראינו את ההרס . |
|
||||
|
||||
לגבי ההפצצה על השוטרים, זה היה יותר מתוחכם, מבוסס על העיקרון שמכנים בצה"ל "הפללה". השאלה החשובה היא האם במקרה של עימות השוטרים הללו היו נלחמים כנגד ישראל או לא. נכון אולי שעד שלא זרקו את הפצצה הם אינם מופללים, אולם מרגע שהפצצה נזרקה (ובעוד היא באוויר) העימות כבר החל, ומכאן שהשוטרים הם כבר אנשי חמאס בפועל. הנה פוסט מהבלוג "לא למות טיפש" (זהירות, שמאל!) שמסביר את ההיבטים המשפטיים של "אפקט ההפללה": |
|
||||
|
||||
השוטרים היו אנשי חמאס בפועל גם קודם כיוון שהם השתייכו לכוח הלוחם של החמאס. מפקדי אותה ''משטרה כחולה'' הצהירו לא פעם עוד בטרם העימות שבמקרה של עימות הם ילחמו. ההנחה שחמאס צייד את השוטרים האלה בקלצ'ניקובים כדי שיירו על עזתים שחונים על מעברי חציה נראית לי תמוהה, לא פחות מאשר החלוקה הדמיונית של כוחות חמאס לשלושה - כאלה שתפקידם במקרה עימות (וגם בכל זמן אחר שמתחשק) לירות רקטות על שדרות ואשקלון, כאלה שתפקידם בזמני שגרה וגם בזמני עימות הוא להשליך יריבים פוליטיים מהקומה החמש עשרה או לירות בברכיים שלהם, וכאלה שתפקידם במקרה עימות הוא להדביק דו''חות חניה על הטנקים של צה''ל אם הם מצליחים לתפוס אותם חונים באדום-לבן. |
|
||||
|
||||
לגבי הרובים: גם לחלק משוטרי משטרת ישראל יש רובים ולא אקדחים. באזור חמוש כמו עזה אתה כנראה צריך רובה כדי להקרין סמכות. לגבי השאר: אני נוטה להאמין לך מכיוון שזכור לי במעומעם שקראתי על זה. אבל למישהו יש קישור עם הבהרה מהותית יותר לגבי השתייכותם של השוטרים לכח הלוחם של החמאס? |
|
||||
|
||||
הנה מצאתי לך קישור: הבלוג של זקן ציון מנתח את ההתיחסות לסיפור הזה בדו"ח גולדסטון: |
|
||||
|
||||
כן, לזה בדיוק התכוון כותב הבלוג. אומנם עד שזרקו עליהם פצצה הם היו צוערים בקורס סיום של משטרה כחולה, אולם מרגע שהפצצה נזרקה ובעודה באוויר, הרי כבר מדובר בפועל ב''מקרה של עימות''. למעשה, עצם הפצצתם של הצוערים הופכת אותם אוטומאטית למטרה מופללת ולגיטימית. רק חסר לנו שחמאס יתחילו להשיג רשימות מילואים של יחידות צה''ל, לך תדע מי בישראל יאחז בנשק ''במקרה של עימות''. |
|
||||
|
||||
פלסטינאים שונים השתמשו בעבר בנימוק של "מילואימניקים" בעבר. מכיוון שאוכלוסיית היעד כוללת אנשים שאינם חיילים/מילואימניקים בעליל במקרים רבים וכן נעשו נסיונות רבים לפגוע באוכלוסיה אזרחית ולא ב"חיילים/אנשי־מילואים" התירוץ הזה לא תופס. אם אנשי החמאס יתחילו לכוון רק נגד חיילים (כולל מילואים) וישתדלו להמנע מפגיעה באוכלוסיה אזרחית, זו תהיה התקדמות מבחינת יחסם לאמנת ז'נווה. |
|
||||
|
||||
התייחסתי לכך בציניות, לא ברצינות. גם כשהטיעונים הללו באים מהחמאס וגם כשהם באים מישראל, אין הם אלא תרוצים שבדיעבד. הרי לכאורה, ''במקרה של עימות'' כל אחד הוא לוחם בפוטנציה, מלבד אולי ילדים קטנים. אני מנחש שישראל הפציצה את קורס הצוערים פשוט משום שזו היתה הזדמנות להרוג הרבה פלסטינים ''מופללים'' על היום הראשון, והיתה לכך חשיבות מורלית לצרכי פנים (הרי ההישג ה''ממשי'' היחידי במבצע הזה היה כמות הגולגלות). ולמרבה הצער, לפי כל העדויות והעובדות, גם אם ישראל תתחיל לכוון רק נגד ''חיילים'' (לוחמי חמאס) ותשתדל להמנע מפגיעה באוכלוסיה אזרחית זו תהיה התקדמות מבחינת יחסה לאמנת ז'נווה. |
|
||||
|
||||
קיוויתי שבמחשבה נוספת יעלה בדעתך שיתכן שעצם ההוצאה של מיליארדים על פיתוח, רכישה והפעלת אמצעי לחימה מדוייקים, כמו גם שליחת חיילים לעזה תוך סיכונם, במקום פשוט (ובזול) להפגיז מרחוק את ריכוזי האוכלוסיה היוזמת במאות אלפי פגזים תוך החרבת הרצועה על יושביה, יש בו משום השתדלות ''מסויימת'' שלא לפגוע באוכלוסיה זו. (זאת בעוד אוכלוסיה זו הצביעה מרצונה החופשי בעד אירגון שטבח במכוון כבר מאות אזרחים ישראלים ונשבע וניסה להמשיך בכך. דבר זה אגב גם מכשיר לדעתי כמעט כל פגיעה באוכלוסיה זו אם עשוי להיות בו כדי למתן את פגיעתה באוכלוסיות שכנות. לכן גם כל העיסוק בפרטי הפרטים של עוד איך עוד ניתן היה למנוע פגיעה באזרחים עזתים או בשוטרי תנועה שם כלל אינו רלוונטי מוסרית). |
|
||||
|
||||
סעיף 28 באמנת ג'נבה הרביעית: מציאותו של מוגן לא תשמש עילה לחיסון נקודות או שטחים מסוימים בפני פעולות צבאיות. |
|
||||
|
||||
יש לי מן הסתם מה לומר על הפרשנות שלך לאמנת ג'נבה, אבל העניין הוא לא משפטי. בשביל משפט יש לנו את גולדסטון ואת אהרון ברק (מעניין איזה לכלוך יש עליו..), ובשביל מוסר יש לנו את פרופסור אסא כשר וכמה קציני מוסר. גם בשביל הומניות יש לנו את המנהל האזרחי שמחליט מה זה צורך הומניטרי ומה לא על פי ניירות עמדה של האו"ם. כשהייתי ילד, אני זוכר מפה ושם שהיה לנו מנהג אכזרי למדי של ילדים. לפעמים תוך כדי משחק כדורגל, החלטנו "להפציץ" איזה ילד לא פופולארי במיוחד שהיה לנו משהו נגדו. השיטה היתה פשוטה - היינו פשוט "מתמסרים", או "מרימים למעלה", או "בועטים לשער", ואיכשהוא תמיד הוא היה באמצע. יותר מהכל אני זוכר את ההיתממות הילדותית, איך חייכנו וקרצנו בינינו בכל פעם שדפקנו בו פיצוץ עם הכדור, וקראנו בקול רם "אופס! רציתי לבעוט לשער", או "אוי, ניסיתי למסור את הכדור לנמרוד". זה היה כל הסיפור ב"עופרת יצוקה". "הם בחרו בחמאס", זוכר את המשפט הזה? זה מה שיש לנו נגדם. אז אנחנו נכנסים לעזה ומשחקים כדורגל. אופס, הפללה. אוי, צורך צבאי. מצטערים, סיכון לכוחותינו. ובבית, בעיתונות, בטוקבקים, בשיחות במשרד, בפוסטים באייל, מחייכים וקורצים אחד לשני. "הרתעה" קוראים לזה. אבל חלאס, אנחנו כבר לא ילדים. מספיק עם זה. |
|
||||
|
||||
הרתעה קוראים לזה. אכן כן. בשדרות ישנים הרבה יותר בשקט מאז ועד היום. |
|
||||
|
||||
איך הצלחת למצוא בתגובה לעיל פרשנות אישית? ציטטתי את סעיף 28 כלשונו עפ"י התרגום הרשמי של האמנה, כפי שפורסם ברשומות. הנה הפרשנות המקובלת: אם אדם לא-לוחם (המוגן עפ"י אמנת ז'נבה הרביעית) נמצא במקום ממנו נורתה אש, המצאותו של האדם במקום לא מונעת מהצד השני לתקוף את המקום. והנה הפרשנות האישית שלי: אם מדירת מגורים נורתה אש על כוחות צה"ל, עפ"י אמנת ג'נבה מותר להפציץ את הבית גם אם נמצאים שם אזרחים. זאת אולי תגובה לא-פורפורציונלית ולא-מוסרית, אבל אינה לא-חוקית עפ"י החוק הבינלאומי כפי שהוגדר באמנת ג'נבה. |
|
||||
|
||||
הפרשנות האישית שלך היא להתעלם מהשקר. השקר המוסכם כלפי חוץ הוא שאנחנו רק מנסים לפגוע בחמאס,אין לנו שום כוונה לפגוע באזרחים, ואנחנו נמנעים ככל יכולתנו מפגיעה מיותרת. קדושת חיי האדם נר לרגלינו. אין לנו על מה להתנצל, לכל היותר אנו מצטערים. אבל בבית, כלפי פנים, ובטח שפה באייל בניתוחים הרציונליים לכאורה, אנחנו חוזרים ומזכירים ש''הם בחרו בחמאס'', ומסבירים שבעצם יש כאן מאזן אימה. אם הם ידעו שכשישראל משתגעת אז היא הורגת בהם במאות ואלפים, הורסת להם את הכלכלה, ומשטחת חצי עזה למגרש כדורגל, הם כבר יחשבו פעמיים. אולי בפעם הבאה הם לא יצביעו חמאס. |
|
||||
|
||||
אתה מניח יותר מדי הנחות עלי שאין להן אחיזה במציאות או בתגובות שכתבתי, ואני לא אוהב להתווכח עם אנשים שמתווכחים עם עצמם. (אין לי בעיה עם החמאס ואני לא רואה בעליית החמאס אסון למדינת ישראל. אני לא חושב שמדינת ישראל צריכה ליטול אחריות מוסרית על עזה או לפתוח את הגבולות בין מדינת ישראל ובין חמאסטן כל עוד אין הכרה הדדית בין ישראל והחמאס. אני חושב שמבצע עופרת יצוקה, גם אם היה מוצדק בעיקרון, הוא כשלון טוטלי עפ''י הנזק שגרם למדינת ישראל ובחיזוק החמאס. אני לא חושב שצריך לשחרר את גלעד שליט בכל מחיר. אני לא חושב שיש קשר בין הכתוב במאמר ובתגובותיי והתסכול שלך.) |
|
||||
|
||||
כלומר: זה לגיטימי להפוך מקומות קדושים למחשני תחמושת. זה לגיטימי להפוך בתים למלכודות נפץ. האוכלוסיה האזרחית רק בחרה בחמאס. היא לא היתה מעורבת בלחימה משום בחינה שהיא. בעזה היו רק אזרחים. |
|
||||
|
||||
בוא נהפוך את השאלה שלך; אם יורים טיל על תל אביב במטרה לפגוע במטכ"ל, אנחנו נבין את זה ולא נטען נגד מי שיורה את הטיל שהוא פושע מלחמה כי הוא יורה על אזרחים? |
|
||||
|
||||
אם יש לי עדות סבירה שמטרת הטיל היא לפגוע במטכ"ל (בתור התחלה: לפי רמת הדיוק של הטיל ומקום הפגיעה שלו) - אז כן. כמובן שאם ישנן הצהרות מפורשות על רצון לפגוע באוכלוסיה אזרחית, זה מעלה חשד יותר מסביר שהכוונה היא לפגוע באוכלוסיה אזרחית. |
|
||||
|
||||
ואם אתה מצהיר שאין לך כונה לפגוע באוכלוסיה אזרחית, אבל יש לך כוונה לא מוצהרת כן לפגוע בה כדי להפעיל לחץ? |
|
||||
|
||||
ממה אתה מסיק שיש "כוונה לא מוצהרת"? אנחנו מדברים, כזכור, על טיל שמישהו משגר בכיוון הכללי של הקריה בת"א. |
|
||||
|
||||
נו, אלו בעיקר ציטוטים מדובר צה''ל. הרי למרבה הצער והבושה אנחנו נאלצים להסביר לעולם לא מדוע ירינו על אזרח שהפך ביתו למחסן תחמושת, אלא מדוע החרבנו בתי חולים ומרפאות על חוליהם בעודם במיטתם, ומדוע סרבנו לאפשר טיפול בהם לאחר שנפגעו והנחנו להם לדמם למוות ברחובות או בהריסות בתיהם, ומדוע אנו מסרבים לאפשר לשקם את החולים היום. הציטוטים של דובר צה''ל הם נקיים, והאמת, גם אני הייתי מוריד בית שבעליו הפך אותו למחסן תחמושת (למרות שאני שמח שהבריטים לא נהגו כך בזמנו). הבעיה היא שהמעשים שלנו מסריחים למרחוק. |
|
||||
|
||||
לא ברורה לי כאן עמדתך. אתה היית מבצע מעשים "מסריחים למרחוק"? |
|
||||
|
||||
האמנם החרבנו בתי חולים על חוליהם בעודם במיטתם? אפילו הפלשתינים אינם טוענים שמישהו מהחולים נפגע כאשר בית החולים "נחרב על יושביו" כפי שאתה מתאר זאת. מבחינה זו אתה רושם הישג נכבד - התעמולה שלך אפילו מרחיקה לכת יותר מזו של החמאס. והסיבה לכך שבית החולים הזה נפגע היא ברורה - התנהלה לחימה סביבו וכנראה גם מתוכו. למרבה הצער, הוועדה של השופט גולדסטון התעלמה מהטענה הזו של ישראל, המגובה בדיווחים של עתונים זרים מכובדים: אגב, אתה ודאי זוכר שהנהגת החמאס נמלטה למרתפי בית החולים שיפא ושהתה שם לאורך כל הלחימה בדיוק משום שהיא ידעה שישראל לא תחריב את בית החולים על חוליו. |
|
||||
|
||||
אני מתכוון לעובדות כפי שעולות למשל מהפוסט הזה 1 . או לעדויות משכונת זיתון על פצועים שדיממו למוות ברחוב במשך שתי יממות, כאשר החיילים הישראלים מסוגלים לשמוע את זעקותיהם משך הזמן הזה, ומונעים מעבר של צוותי רפואה. אם העובדות הללו נכונות, ונראה שלפחות חלקן הוא כזה, המעשים הללו מסריחים, אין לי דרך אחרת לתאר זאת. בחלק ניכר (אני מנחש בצער שבלפחות שלושה רבעים) מהמקרים לא מדובר על ירי תגובה למחבל חמוש שניצב מאחורי אישה בהריון, זו רק התמונה הצדקנית שהתעמולה הישראלית מנסה לצייר. 1 זהירות, בלוג שמאלני. אתה יכול לדלג על הבעת הדעה ששם ולהתייחס לעובדות. |
|
||||
|
||||
המקרים שמתוארים בפוסט הזה (אין לי כרגע זמן לבדוק את הטענות העובדתיות שמועלות שם ולכן לצורך הענין אצא מהנחה שהן מדויקות) לא תואמים את מה שאתה כתבת כאן קודם - ישראל מחריבה בתי חולים ומרפאות על יושביהם ומשאירה אותם לדמם למוות. אף אחד מכל בתי החולים והמרפאות שמתוארים שם לא "נחרב על יושביו"; מתוך תשעה מקרים שמתוארים שם בשבעה לא נפגע אפילו אדם אחד, במקרה אחד נפגע אדם אחד אנושות ובמקרה אחד היה נפגע חרדה אחד. במלים אחרות, מה שאתה כתבת כאן היה תעמולה נטו: ערבבת דברים מארוע אחד, מארוע אחר, רקחת מהם מרקחת שהיא יותר מרה מכל אחד בנפרד והגשת כאילו מדובר בעובדות. כאשר תועמלן מופיע עם כתובית בנוסח "סמי אבו זוהרי, דובר חמאס" אנשים מתיחסים מראש לדבריו כמייצגים את מה שהחמאס רוצה שנחשוב. כאשר הוא מופיע בתור אייל סימפטי שאוהב להתווכח על משנת פולניי וסטנדרט הזהב עלולים לטעות ולחשוב שהוא כותב משהו שהוא יודע שהוא אמיתי, במקום להבין שגם הוא כותב בדיוק מה שהחמאס רוצה שנחשוב. לגבי הארועים היותר מציאותיים שאתה מזכיר הפעם, אין ספק שאם הם התרחשו כפי שמתואר הם ארועים חמורים. אני סבור שהפעלנו בעזה יותר מדי אש ופחות מדי שכל, ואני מסוגל להאמין שבמקרים רבים החיילים בשטח לא הפגינו אכפתיות רבה כלפי חיים של פלסטינים (ובחלק מהמקרים הם גם קיבלו מסר של חוסר אכפתיות כזו מהדרגים שמעליהם). אבל השאלה המרכזית היא לא האם היו מקרים של פגיעה באזרחים אלא האם היתה מדיניות של פגיעה מכוונת באזרחים. התשובה של גולדסטון היא כן. אני מניח שהתשובה שלך גם היא כן. התשובה שלי היא לא. דיוויד לנדאו, עורך "הארץ" לשעבר, פרסם מאמר בנ"י טיימס ובו הוא טען שגולדסטון החמיץ הזדמנות: אילו הוא היה מקבל את ההנחה העקרונית שהמטרה המרכזית של המבצע לא היתה פגיעה באזרחים אלא בחמאס הוא היה יכול ליצור כאן דיון צבורי על מהם הגבולות ללחימה כאשר אין רוצים לפגוע באזרחים, כיצד להתיחס לארועים כאלה כאשר הם קורים וכדומה. כיוון שהטענה המרכזית שלו היא שישראל הציבה לעצמה את הפגיעה באזרחים כמטרה, הוא איבד את היכולת להניע דיון כזה. יש משהו במה שהוא אומר, אבל הוא מפספס נקודה מרכזית: דיון צבורי בתוך מדינת ישראל מעניין את הסבתא של גולדסטון, של חברי הוועדה שלו ושל מי שמינה את הוועדה. הם מעוניינים בדיון בבית המשפט בהאג. ואני לא מתכוון לשחק במחזה שהם רוצים להעלות. |
|
||||
|
||||
אם תחזור לעיתונות שלפני המבצע, תוכל למצוא דעות שמציעות למדינת ישראל ולצה''ל להשתגע, למחוק שכונה שנורה ממנה קסאם (מאיר שיטרית) וכו'. צה''ל פעל בתוך אוירה ציבורית שהתירה את מה שעשה. |
|
||||
|
||||
אבל לא מדברים כאן על דעות בעיתונות לפני המבצע (וממילא אפשר למצוא כל דעה בעיתונות). הדיון הוא על ראיות למה שנעשה או לא נעשה בפועל במהלך הלחימה. |
|
||||
|
||||
הדרך בה הלך צה''ל לא היתה יכולה להיות אם לא היתה לה הסכמה רחבה בציבור. |
|
||||
|
||||
יש כאן ויכוח בניסיון להבין מה היא אותה דרך בה הלך צה''ל, ואתה עונה כאילו כבר התקבלה תשובה מוסכמת, והדיון עכשיו הוא על הגורמים. זאת מין שאלת ''האם אתה עדיין משתמש בסמים'', שרק מסיטה את הדיון במקום להציג טיעון רלוונטי. |
|
||||
|
||||
אתה הופך את הדיון כאן לישיבה שבסופה מתקבלות החלטות. למיטב הערכתי וידיעתי,לא מאד קשה לראות, מה היו הנחיות הפיקוד של צה''ל, מתי, באילו נסיבות, על מה , ובאילו כלים יורים. |
|
||||
|
||||
להערכתי דווקא קשה במיוחד, ולא ברור לי כלל מה היו הוראות הפתיחה באש, במי פגעו בכוונה, מי נפגע בטעות, ומה הייתה המדיניות מאחורי כל זה. כנראה שקיימת אי הסכמה אצל עוד כמה אנשים, ולראיה הויכוחים האינסופיים בנושא. אם ידוע לך על עובדות של ממש שיכולות לשפוך אור על הנושא אשמח אם תציג אותן. |
|
||||
|
||||
בלי להתייחס למטרתו של גולדסטון, כל עוד נמנע בישראל דיון ציבורי (ע"י טיוח עדויות, סירוב להקמת ועדת חקירה או ועדת חקירה מזורזת1 וחזרה על מנטרות שיקריות כמו "צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם"), בסופו של דבר הדיון יתקיים בפורום בינלאומי. 1 עופר שלח כתב בסופשבוע שהועדה שהקימו לחקר עדויות אירגון "שוברים שתיקה" סיימה את תפקידה יותר מהר מועדה לחקירת גניבת מחסנית... |
|
||||
|
||||
גם כאשר התרחש בארץ דיון ציבורי ארוך ונרחב לגבי נחיצותו וחוקיותו של מהלך כגון הקמת קו ביצורים, התקיים בעניין דיון בפורום בינלאומי. (שכמובן הוכרע בהחלטה שאסור לישראל להקים קו ביצורים יעיל בשטח שכבשה) |
|
||||
|
||||
כאשר ישראל מקימה גדר על שטח של אחרים, בודאי שפורום בינלאומי ישלול זאת. זו לא אנטישמיות, זה המצב בפועל שאנחנו מסרבים לראות אותו. נמשיך ככה ונגיע להיות כמו דרום אפריקה של פעם. |
|
||||
|
||||
שלום ארז. אני אינני עשוי מקש, ולא האשמתי איש באנטישמיות. אמרת שדיון ציבורי ישראלי עשוי למנוע דיון משפטי בהאג. דוגמת הגדר מראה שאין זה כך. הבעייה היא מעשי ישראל, ולא הדיון הציבורי בתוכה. אמירות כמו שלך הן סתם זריית חול. |
|
||||
|
||||
בעניין ''הצבא המוסרי בעולם'', לא ראיתי שמישהו, כולל באתר זה, ניסה לטעון אחרת (אלא רק שצה''ל פחות מוסרי ממה שאולי ניתן היה), ככה שתצטרך להסביר מדוע שאתה מזכיר כמובן מאליו שטענה זו שיקרית. |
|
||||
|
||||
צבא מוסרי אינו מקל ראש בחייהם של תושבים לא לוחמים ולא מטאטא או מסתיר עדויות על פגיעה בכאלה. צבא מוסרי אינו משמש כוח שיטור בשטחי כיבוש ואינו מהווה כוח מגן לקלגסים מבני עמו הגוזלים את השטח. אני לא מכיר את המצב במדינות אחרות אבל צה''ל מעולם לא היה מוסרי (ע''ע פרשת כפר קאסם והעונש המגוחך שהוטל על הקצין הפושע). |
|
||||
|
||||
תודה על ההדגמה הנוספת. מתגובתך זו, מתגובה 526594 ומן הידע ההיסטורי הרחב שלך ושל איציק שהודגם באתר זה פעמים רבות, אני מסיק באופן חד משמעי שאתם מסכימים לטענה שצה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם אבל כנראה מסרבים מסיבות רגשיות כלשהן להודות בכך. |
|
||||
|
||||
יש דברים שאינני בדעה אחת עם ארז-במיוחד בקשר לצבא מוסרי. אין צבא מוסרי ואין מלחמה מוסרית. בעבר השתמשו בקלישאה- "מילה של חייל" (הכוונה כמובן למילת קצין גבוה) כמושג נרדף ליושר לעומת הפוליטיקאים. אין דבר כזה. אולי במלחמה בין צבאות הקבע באירופה לפני היות המלחמה טוטלית. במלחמות הקולוניאליות ומלחמת הגרילה, לא היה שום ערך למילה ולהבטחה; התהליך העיקרי והראשון שהמלחמה גרמה הוא השתחררות מכל מסגרות המוסר. לכן צבא ומלחמה ומוסר הם אוקסימורון. |
|
||||
|
||||
הטענה איננה שיקרית. הטענה היא סתמית ומיתית.צבאות שנמצאים במצב מלחמה- במיוחד נגד גרילה (טרור)- יתגלגל לאחר זמן למעשים שלא יאפשרו לו את התואר-הצבא המוסרי ביותר בעולם. הצבא- כל צבא- במצב כזה לא רק שאיננו המוסרי ביור או הסגן של המוסרי ביור. הוא איננו מוסרי בכלל. |
|
||||
|
||||
עכשיו זה הזמן לשאול בהשראת דיון אחר (דיון 3138) איזה צבא "אוכל בעזרת סכין ומזלג" גם בזמן עימות? ברור לי שהצבא השוויצרי , שלא היה מעורב בסכסוכים בזמן האחרון, הוא מנומס למדי. גם הצבא השוודי טורח לנקות אחריו: והצבא הבריטי המנומס טורח להודיע בזמן על הפצצה: ההשוואה צריכה להיות עם פרופורציה. לדוגמה, עם: * ההתמודדות של הבריטים עם הביצה האירית * ההתמודדות של הספרדים עם החבל הבסקי * קולומביה, ונצואלה ופרו * הצבאות הזרים באפגניסטאן * הצבאות הזרים בעיראק * סודאן * סרי־לנקה - מרד שדוכא בהצלחה * צ'צניה - עוד הצלחה המגיבים מוזמנים להוסיף כראות עיניהם. |
|
||||
|
||||
הוא שכתבתי. אף אחד מהצבאות הללו איננו מוסרי. רמת אי המוסריות שלו או הזוועות אותן הוא מבצע, קשורים גם ברמת ההתנגדות בה הוא נתקל. |
|
||||
|
||||
לגבי אכילה בסכין ומזלג: אני מניח שקציהע הוורמכט והס.ס. אכלו בסכין ומזלג. |
|
||||
|
||||
אבל אני ביקשתי להתייחס למדינות שקיימות כיום. (דרך אגב, קציני הרומאים לא אכלו עם סכין ומזלג) |
|
||||
|
||||
(לכן איציק הציע את קציני הוורמאכט, אז גם עכשיו הוא אשם בכל?) |
|
||||
|
||||
קישרת את האכילה בסכין ומזלג לדיון על הצבא המוסרי ביותר בעולם, נכון? הבאתי לך דוגמאות של אוכלים בסכין ומזלג. לא השוויתי אותם חו"ח לצה"ל-כמעט שכחתי להוסיף את ההסתייגות הזאת, מה שהיה עולה לי בהתנפלות רבתי. |
|
||||
|
||||
הנחתי שיצא לך לקרוא את המאמר שבראש דיון 3138 בזמן האחרון. לטובת מי שלא קרא: כותרת המאמר לקוחה מהאמירה ש"ג'נטלמן אוכל עם סכין ומזלג גם כשהוא לבדו". ובהשאלה כותב המאמר טוען: המבחן להתנהגות מוסרית אינו כשאין דילמות אלא כשיש דילמות. במובן הזה האמירה "הצבא השווייצרי1 הוא צבא מוסרי" מאבדת הרבה ממשמעותה. אין להם בעיות להתנהג בצורה מוסרית. 1 אני לא מכיר את הצבא השוויצרי. בחרתי בצבא של מדינה שנחשבת שלווה במיוחד. |
|
||||
|
||||
--"עכשיו זה הזמן לשאול בהשראת דיון אחר (דיון 3138) איזה צבא "אוכל בעזרת סכין ומזלג" גם בזמן עימות?" הבאת את השאלה בהמשך לדיון על צבא ומוסר. בודאי שכותרת המאמר היתה לא יותר מאימרה, הרשיתי לעצמי להרחיק לכת ולקשור את הדיון לשאלה שלך שנדמה לי שלא התייחסה לאימרה על ג'נטלמן. |
|
||||
|
||||
נו, כשכתבתי "אני מתייחס לעובדות כפי שעולות מ..." הבהרתי בדיוק למה אתה מתכוון. אני משתמש ברטוריקה, וכשאני מדבר על בתי חולים שהפצצנו (ואת חלקם אכן "החרבנו") על יושביהם, על פצועים שהשארנו לדמם ברחוב ועל כך שאנחנו מונעים שיקום מהחולים והפצועים עד היום, לא התכוונתי לכך שישראל הפציצה בית חולים ספציפי והרגה את יושביו, שמרה על החולים שידממו למוות, ועוד אחר כך מנעה שיקום מהחולים שכבר הספיק לדמם ולמות. כשאני מדבר על "הם" אני מדבר על מה שעשינו לעם הפלסטיני בעזה. ואולי מספיק כבר עם ההתייחסות לצורת הרטוריקה (הרי אם הייתי אשכרה מנסה להפריד בין רטוריקה לעובדות אצל התומכים האדוקים במבצע "עופרת יצוקה" לא הייתי מגיע להגיב לתוכן)? הטענה היא פשוטה - ישראל עשתה מעשים שניכר בהם כי נועדו לפגוע בכוונה באזרחים. "לפגוע בכוונה" זה גם להחריב בתי חולים ומרפאות של אוכלוסיה בת מליון וחצי בני אדם שנמצאים תחת מתקפה. "לפגוע בכוונה" זה להתיר לפצועים (כאלו שנפצעו "בטעות", השבבים יעני) לגסוס למוות במטווחי שמיעה, לירות על צוותים רפואיים ולמנוע מהם לגשת לפצועים - כל זה בשכונות מגורים צפופות שאין לאן לברוח מהן. לפגוע בכוונה זה למשל הירי של חיילי צה"ל על חקלאים כפי שמתועד כאן 1 בבלוג אליו הפניתי אותך קודם לכן. עכשיו, אני מבין את הטיעון הישראלי - בכל מקרה ומקרה היה בעצם צורך מבצעי. אבל לצערי אני לא מסוגל להאמין בכך - אני מכיר כבר את השקרים של מנגנוני הביטחון בישראל, ואני לא מאמין שההימנעות של צה"ל והממשלה להגיב לדוחו"ת צד ג' נובעים רק מ"ברוגז" ילדותי. הממשלה/מערכת הביטחון שיקרה לגבי הסיבות למבצע, שיקרה לגבי מטרותיו, ולגבי השגיו. אני לא קונה את זה שבמהלך המבצע פתאום עלתה אמינות דובר צה"ל בצורה דרסטית. מה ההיגיון בלמנוע כסאות גלגלים ממליון וחצי איש? מדוע יורים על חקלאים ועל פעילים בינלאומיים שצועקים ברמקול "אנחנו לא חמושים"? איך אפשר להאמין שמי שאחראי לכך הקפיד לפתע על חיי אזרחים בזמן המבצע? |
|
||||
|
||||
הבנתי. הרטוריקה נותנת לך "Poetic License" להציג אותנו כאכזריים יותר ממה שאנו באמת. מיטב השיר - כזבו. מגניב. אתה מניח אוטומטית שכל מה שמתואר בדיווחים האלה התרחש כפי שהוא מתואר ע"י הפלסטינים, ויותר מזה - כל דבר שקרה התרחש כתוצאה מיוזמה, רצון וכוונה ישראליים. אני לא מקבל את ההנחות האלה. יותר מזה, אילו המדיניות היתה כפי שאתה מתאר התוצאות היו קשות לאין ערוך יותר. אם מרפאה נמצאת ברחוב שמתנהלת בו לחימה קשה אז יש סיכוי לא קטן שהיא תיפגע. אם אנשי חמאס תופסים עמדות סביב בית חולים (כפי שמופיע בדיווח של ניוזוויק שמצוטט בדו"ח שפרסמה ישראל והובא ע"י ועדת גולדסטון) או בתוך בית החולים (כפי שמופיע בדיווח של קוריירה דלה סרה שישראל ציטטה והועדה בחרה להתעלם ממנו) אז קיים סיכוי גדול שבית החולים ייפגע בלי שום מדיניות של "לפגוע בכוונה". אני לא מכיר כל מקרה ומקרה, אין לי זמן וכוח לבדוק את שתי הגרסאות בכל מקרה. אני מסכים שהיו ארועים חמורים, אבל כאלה יש בכל מצב של לחימה; מי שחושב שתיתכן לחימה בלי שמקרים כאלה יקרו משלה את עצמו. ראוי היה לחקור את המקרים האלה בצורה יסודית יותר, אבל עכשיו כבר מאוחר מדי לזה; עכשיו הנזק יעלה על התועלת. אין לי מושג אם נמנעים כסאות גלגלים ממיליון וחצי איש ולמה (לא מצאתי את כסאות הגלגלים כאן http://www.haaretz.com/hasite/pages/ShArt.jhtml?item... או כאן http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1085801.html). אם זה המצב אני אתך בדרישה להתיר את הכנסתם. עם זאת, קראנו בשבועות האחרונים שדרך המנהרות נכנסות לעזה מכוניות חדשות, אז אני בטוח שהפלסטינים יכולים למצוא דרך גם להכניס כסאות גלגלים. מדוע יורים על חקלאים? נראה לי ששאלה נכונה יותר תהיה "מדוע יורים על מי שמתקרב לגדר", והתשובה תהיה "כי במקרים רבים הם עושים את זה כדי להניח מטענים". תשובה אחרת, שאולי לא תינתן באופן רשמי, תהיה "כדי ליצור איזור חייץ מעבר לגדר ולמנוע מצב שתוך עשרים שניות ניתן לעבור אותה ולהיות בישראל". |
|
||||
|
||||
מצטער על הזמן שעבר, זה פחות או יותר בכוונה. הבטחתי לעצמי לא להיכנס לדיונים הפוליטיים האלו - הם פשוט מרגיזים אותי יותר מדי - ואני בכל זאת מוצא את עצמי נגרר עליהם. בפרט לגבי עופרת יצוקה: "אין לי כוח להתעמק בכל ארוע" ו"מקבל את הגרסא הפלסטינית" אלו משפטים לא מובנים לי. יש עובדות, ונכון שצריך גם לפרש אותן, אבל בכל זאת יש להבין על מה מדברים. למשל, הוועדה לא התעלמה מהכתבה בעיתון האיטלקי, אלא הביאה אותה ואת הדיווח הישראלי מאת "פעיל חמאס שבוי" בקשר לבית חולים אותו לא חקרה, ולכן אינה יכולה לקבוע דבר. הוועדה כן בחנה בית חולים אחר (אל-קודס) לגביו היו טענות ישראליות על שימוש צבאי, ועל בסיס עדויות רבות פסלה את האפשרות כבלתי סבירה. אם תקרא את כל הדו"ח, אני בערך ב 40%, תראה שהמוטיב הזה של טענות ישראליות שנסמכות על בדל עיתון או הכרזות של הג'יהאד האיסלאמי (אחדות מבין רבות, אשר הוועדה חקרה ומצאה אותן כלא אמינות בדר"כ), ונסתרות כאשר הן מעומתות עם העובדות, חוזר על עצמו. ואני אדייק. איש לא מאשים את ישראל בכך שהיא מתנהגת כמו החמאס, ומשום כך בדיוק אוהבים חברי השלטון הישראלי להזדעזע מכך מעל כל בימה. אם קוראים את דו"ח גולדסטון, את עדויות החיילים הישראלים שפורסמו ע"י "שוברים שתיקה", ומצרפים לזאת את הידע של כל ישראלי על ההוויה הישראלית לפני עופרת יצוקה, העניין מתבהר. ישראל איננה החמאס, ופשעי המלחמה שלה אינם פשעי המלחמה של החמאס. השיטה כפי שעולה מהעדויות היתה פשוטה ואכזרית ויעילה: פימפמו לחיילים בכל הדרגות שהולכת להיות כאן מלחמה ושהם נמצאים בסכנת חיים ברמה של מלחמת יום כיפור. כנראה שרוב החיילים לא שמעו אפילו פעם אחת על ההבדל בין חפים מפשע לבין לוחמים, המושג טושטש בכוונה, ואם נשאלו שאלות אז התשובה הייתה שאין אזרחים, כולם ברחו. מכמה עדויות בלתי תלויות של חיילים נמצא כי הרבנות הצבאית לקחה חלק פעיל ב"אימון הרוחני" של הכוחות, והעבירה הרצאות שעזרו לטשטש את הגבול עוד יותר. האימונים ברוח זו נמשכו לאורך כל הפעולה בעזה, גם כאשר התברר שמספר ההתקלויות המעשי הוא אפסי. הבלבול של החיילים חוזר ועולה מן העדויות. לחיילים שנכנסו, בחלק לא מבוטל של המקרים, לא ניתנו פקודות. עד 24 שעות לפני הכניסה הם לא ידעו כלום על מה הולך להיות איתם. מג"ד אחד הגדיר את המשימה כ"להרוג 2000 מחבלים". עכשיו לא צריך הרבה. לוקחים את מכונת המלחמה הזו ושולחים אותה אל תוך אוכלוסיה של מאות אלפי אזרחים. הוראות הפתיחה באש היו פשוטות להחריד ברוב המקרים - "תירו על כל מה שזז". רוח הדברים היתה שעוצמת האש חייבת להיות אדירה. מרגמות לא מדויקות נורו אל בתים משום שחייל ראה צללית בחלון. טנקים הורידו בתים לצרכי תצפית. תורת הלחימה של צה"ל במבצע הזה היתה בעיקר "הרוג והפלל". כל מי שעולה לגג הינו בן מוות. כל מי שנצפה מחזיק בטלפון סלולרי כנ"ל. שתי הפעולות הללו הספיקו עבור צה"ל על מנת לסווג אדם כתצפיתן של חמאס ולהרוג אותו ממרחק. זו היתה המתודה. קח צבא, תכין אותו למלחמה אכזרית והרת גורל, שים דגש על עוצמת אש הרסנית, טשטש בכוונה את האבחנה בין לוחמים לחפים מפשע, והכנס אותו לסביבה אזרחית. יש גם לא מעט פרטים נוספים, שכשמצרפים אותם יחדיו, עולה תמונה לא נעימה. שימוש במגנים אנושיים, שמכונים כיום "ג'וני" במקום שכן. העובדה שצה"ל מנע באופן שיטתי עזרה רפואית מפצועים. וועדת גולדסטון בדקה את האשמות צה"ל על שימוש חמאס באמבולנסים, ומצאה כי מלבד נסיונות שנכשלו הודות להתנגדותם האמיצה של עובדי הרפואה עצמם, אין ראיות לאף שימוש בפועל של חמאס בכלי רכב רפואי. בדו"ח כתוב שמגן דויד אדום אישר את הטענה בפני הוועדה. ישנן ראיות שחוזרות ועולות בעדויות של חיילים, על כך שמרב ההרס ברכוש לא נעשה בלהט הקרב, אלא באופן שיטתי לאחר מכן. היו מן הסתם שיקולים מבצעיים, אולם ביותר מעדות אחת או שתיים עולה הביטוי "היום שאחרי". מסתבר שאת מרבית ההרס ביצע הצבא עבור אותו "יום שאחרי". עוד דבר שעולה מהעדויות, בעיקר של החיילים עצמם, זה עד כמה בקלות הצבא הישראלי משקר. אז מה, החיילים פושעי מלחמה? לא יודע, אני מניח שגם אם לי היו מפמפמים לראש שאני נכנס לאזור מלחמה וכל תזוזה יכולה לעלות לי בחיי, וכולם מסביבי יורים כמו מטורפים, בטח היתה לזה השפעה והייתי מסוגל להיכנס ב"רטוב" לבית ולהרוג גבר צעיר או אישה או ילד שפחדו מהפצצות ונשארו בבית. אז אולי לא כולם, בטח שלא תמיד, וכנראה שלא בדרגים הנמוכים. אבל האחריות הזו עדיין נופלת איפשהוא. ולגבי ירי על חקלאים, אם ישראל מעוניינת ליצור אזור חיץ שכזה, תתכבד ותייצר אותו על שטחה שלה. לירות למוות באזרחים על אדמתם משום שזה יוצר אזור חיץ שבו אנו מעוניינים זו פחות או יותר ההגדרה של טרור. |
|
||||
|
||||
גם אני הטרחתי את עצמי וקראתי את הדו"ח. היום שמעתי את אמנון רובינשטיין אומר שהדו"ח מופרך, נורא ואיום והוא מתפלא איך קיים בכלל משפטן שמוכן לחתום עליו. המראיינים- נדמה לי שלונדון- לחשו באי בטחון שבכל זאת היו שם גם משפטנים בעלי שם; הוא אפילו לא התייחס להערה הזאת. הוא משאיר לי שתי ברירות: א. להסיק שאני מטומטם ולא מבין שום דבר ממה שאני קורא. אולי הז'רגון המשפטי הוא לשון סגי נהור. ב. שהוא איש שהיושר האינטלקטואלי שלו בעייתי. יש לי דעה מסויימת אבל אסתפק במה שכתבתי. הרושם שלי היה דומה לרושם שלך. |
|
||||
|
||||
התופעה הזו היתה קיימת תמיד, אולם היא הולכת ומתרחבת - הדיסוננס בין ראיית המציאות של הישראלי המצוי לבין זו של ידידינו או סתם עמיתינו בחו"ל הולך וגדל. הישראלי הממוצע ממרכז המפה הפוליטית בארץ מתנגש יותר ויותר עם הדעות שמובעות בחו"ל, ודומה שהפער הולך ומתרחב. בהנחה שלא כל העולם הפך סימולטנית לאנטישמי או אנטי ישראלי, משהו עובר על התעמולה הישראלית כלפי פנים...היא יותר ויותר יוצאת מסנכרון עם המציאות כפי שרואה אותה העולם, וגוררת איתה את ה"מרכז" הפוליטי, כך שגם האליטה האשכנזית-ציונית חייבת להתיישר לפי הצד הישראלי בעימות שהתפתח. זה משהו מתורת המשחקים אני חושב - אחרי שהתגובה הראשונית לדו"ח היתה הדחקה ודחייה מושלמת, כמה כבר אפשר לזוז מהעמדה הזו מבלי להחשב לעוכר ישראל? בכל אופן, כל הדיון המשפטי הזה מחמיץ את המטרה. הייתי רוצה שמישהו יתייחס לעובדה שצה"ל מפר בצורה מערכתית ומאורגנת את פסיקת בג"ץ בנושא "נוהל שכן" למשל, ולשאלה מדוע צה"ל שיקר ומשקר בקשר לזה. זו לא שאלה משפטית, ולא צריך להיות עורך דין בשביל להבין את הבעייתיות במה שקורה כאן. מישהו כתב באיזה בלוג שאולי התביעות נגד הגנרלים והמנהיגים שלנו בחו"ל אינם דבר רע כל כך. כבר וויתרתי על הרעיון שהחיים או הרווחה שלנו מעניינים אותם (שלא לדבר על אלו של הפלסטינים תחת שלטונם), אולי דווקא צרות משפטיות שימנעו מהם לטוס ללונדון או לחופשה באירופה הקלאסית יזיזו להם במשהו. |
|
||||
|
||||
הדיסוננס המתרחב בין התפיסה העצמית הישראלית לבין התפיסה בעיני זרים אינה בגלל מעשה ישראלי ספציפי, או בשל תעמולת-פנים מתחזקת: ישראל איננה אלימה יותר מבעבר, ובוודאי שאיננה מונוליתית או ממושטרת כמו בשנות החמישים. הסיבה לדיסוננס היא התחזקות העולם המוסלמי והתרחקות מדינות המערב מן הרעיון הקולוניאליסטי שעומד בלב המפעל הציוני. שום דבר שנעשה, זולת פירוקו של המפעל הזה, והיטמעות מרצון במרחב הערבי-מוסלמי (או מנוסה לאירופה) לא יהפוך את כיוון התהליך. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אבל יש משהו מטריד שמשפטנים מהשורה הראשונה פותחים את פרק ה"עובדות שנחקרו" בדו"ח בסעיף "השטח הפלסטיני הכבוש: רצועת עזה" ותת סעיף 1 שלו "מתרכז במצור" בלבד. (זה אולי לא גורע מהקביעה שלישראל ישנה אחריות לדאוג לתושבי עזה, אלא שהשאלה היא אם האחריות היא אמנם "ללא סייג"). אגב. נראה לי שהמקטרגים שטענו שהדו"ח קבע מראש שהיו עבירות על החוקים ההומנטיריים הבינלאומיים טעו משום שבמנדט של הוועדה כתוב שהם מורים לחקור "אם נעשו מעשים כאלה". אולם, מכיוון שהמנדט מגביל את הוועדה למה שקרה בין 27.12 - 18.1 הרי נראה שהם מניחים מראש שלא צריך לחקור ולבקר את ירי הרקטות בשנים שקדמו למבצע תחת הרובריקה של "עבירות על החוק הבנילאומי". אבל, זה יותר פלפול משפטני ואני לא בטוח שזו הדרך הטובה להתמודד עם הדו"ח. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שהפלפול המשפטני אינו הדרך הנכונה להתמודד עם הדו"ח. היתה כבר הצעה להקים ועדת חקירה אצלנו בהשתתפות או בראשות דרשוביץ, כלומר לפלפל את הדו"ח לדעת. ההתנהלות ועולם המישפט מתאים רק בחלקו לניהול של ועדת חקירה על מלחמה. הרי עולם המישפט עוד יוציא זכאי את הנשיא לשעבר למרות שתחקיר מעמיק בקרית מלאכי ובמישרדי הממשלה בהם כיהן, יגלה שהנל' לפחות מטריד סדרתי.בכלל אין קשר לתאריכים של מנדט הועדה ולצורך לחקור את ירי הרקטות. ראשית, הדו"ח התייחס לירי הרקטות והגדיר אותו כפשע נגד האנושות. שנית, אם היו חוקרים את ירי הרקטות היו מגיעים לחקור גם את המצור על עזה שהחל לפני פינוי גוש קטיף. גולדסטון לא נשאר שותק אלא התבטא-למשל בניו יורק טיימס. They died from disproportionate attacks on legitimate military targets and from attacks on hospitals and other civilian structures. הוא מכיר בזכות הלגיטימית של ישראל להגן על עצמה ואפילו לתקוף בעזה! כל ראשי המערכת הפוליטית שלנו מאשימים אותו בשלילת הזכות שלנו להגנה עצמית. מטיב להסביר את זה זאב שטרנהל שמבין בצבא-היה קמב"ץ של החטיבה שלנו במלחמת יום הכפורים.http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1116975.html |
|
||||
|
||||
יש לי הרגשה שהרבה מהאנשים שאינם היום בממשלה ולא היו בה בתקופת העופרת, והם משתלחים בדו''ח גולדסטון על מופרכותו, פשוט מסתפקים בהנחה הנינוחה שזה ''לא יכול להיות'' כי ''צה''ל הוא הצבא המוסרי בעולם'' ועוד כיו''ב. לא אתפלא אם זה גם מה שקרה לרובינשטיין. |
|
||||
|
||||
העימות לא התחיל ברגע שהוטלה הפצצה. מצב עימות היה ונשאר בין ישראל לחמאס, והפסקת האש החלקית שהתקיימה נשברה עוד לפני תחילת המבצע. אגב, גם שאר כוחות החמאס הם לא לוחמים עד שמתחילה לחימה, לא? מי שמכוון את הרקטה הוא לא בעימות עד שהוא יורה אותה בפועל, אז לפי הלוגיקה של הבלוג גם עליו אסור לירות. |
|
||||
|
||||
לא הבנת את הבלוג. השוטרים הללו לא יורים רקטות על ישראל - הם מהווים סכנה לחיילי צה''ל רק במידה וצה''ל פולש לרצועה. הם לא נמצאים ב''עימות'' כל עוד צה''ל לא פולש או מתקיף אותם, ומכאן האירוניה. מי שיורה רקטות על ישראל, כפי שברור לכולם, מכניס את עצמו לעימות בין שצה''ל פולש לרצועה ובין שלא. |
|
||||
|
||||
גם מי שהוא חלק מהכוח ההגנתי של החמאס הוא לוחם. אם לחמאס יש יחידת נ''מ שיורה על מטוסי צה''ל אז גם היחידה הזו מהווה סכנה רק ברגע שצה''ל נכנס לרצועה, אבל זה לא הופך אותה לכזו שאינה חלק מהעימות. היא מטרה לגיטימית. גם מי שאינו מסכן את חיילי צה''ל כלל בשום מצב אבל משתייך לכוחות המזויינים של חמאס (נניח הטבח בבסיס של עז א דין אל קסאם) הוא חלק מהעימות. והעימות, כפי שכתבתי קודם, לא התחיל ברגע שבו צה''ל הטיל את הפצצה על השוטרים. |
|
||||
|
||||
אתה מניח שבעזה לא צריך משטרה רגילה. משטרת תנועה? רק כדי להדביק דו"חות חניה על טנקים של צה"ל. אינני אומר שאם צה"ל יכנס לרצועה, השוטרים לא ילחמו. אם היה צבא ערבי או חמסניקים פולשים לישראל, משמר הגבול היה מתייצב אצלם ומקבל סמכות לכוון את תנועת הפולשים? חוות הדעת המישפטית שמגדירה מישהו כבר פגיעה בגלל שנפגע, מראה רק את האקרובטיקה של המשפטנים. משום מה קיימת דעה שלחוות דעת משפטית יש גם משפט מוסרי. חוות הדעת הזאת מראה שתפיסת העולם של חלק מהמשפטנים היא כמו תפיסת העולם של חלק מהכלכלנים: הדיסציפלינה מתנתקת אצלם מכל תפיסה אנושית ומשרתת אך ורק אינטרסים. |
|
||||
|
||||
למשטרת התנועה דווקא אין רובים. לעומת זאת, משמר הגבול הוא צבא במסווה של משטרה. אם המשטרה הזו היא משטרה כמו שמשמר הגבול הוא משטרה, היא בהחלט כוח לוחם. איפה בין שני הקצוות הללו היו ממוקמים אותם צוערים? |
|
||||
|
||||
איפהשהו. אנחנו צריכים להשמר שלא להגרר לדיון משפטני שסופו חות דעת כפי שהובאה כאן. חוות דעת כאלה יכולות לאשר דברים גרועים בהרבה. כשייעצר איזה קצין, האם יוכל לטעון שיש לו חוות דעת כזאת? העומק אליו הדרדרנו מבחינה מוסרית רקזועק מהעובדה שחוות דעת כזאת בכלל יכולה להנתן. |
|
||||
|
||||
לא שאלתי שאלה משפטית אלא שאלה עובדתית. אפשר לקרוא כמעט לכל שאלה עובדתית ''משפטית''. אני עדיין לא יודע מה התשובה לשאלה הזו. ציינתי שיש לי איזשהו ניחוש עפ''י זכרון עמום. אתה מוזמן לספק תשובה יותר טובה. |
|
||||
|
||||
בדו''ח של אמנסטי, אשר מקפיד לספור ''שוטרים'' כקטגוריה נפרדת בשל הבעייתיות של נושאי מדים ''לא לוחמים'', מצויין שישראל לא נתנה עד היום צידוק למתקפה. הזכרונות העמומים שלנו הישראלים הם בדר''כ הד לתעמולה שלטונית לצרכי פנים. אם יש איזה הסבר מעבר לתעמולה, ישראל הרשמית מעולם לא טרחה להביאו. |
|
||||
|
||||
גם בעזה דרושה משטרת תנועה - וזה לא משנה את העובדה שגם המשטרה הזו היא חלק מהכוח הלוחם החמאסי. אני סבור שההפצצה הזו היתה מוטעית; אני לא רואה איזו מטרה היא שירתה (כמו פעולות לא מעטות אחרות שבוצעו בעופרת יצוקה). זה לא הופך אותה לבלתי-לגיטימית מבחינה מוסרית, אבל היה ראוי להמנע ממנה. |
|
||||
|
||||
ביולי ג'ון דוגארד מאמר שקרא לביהמ"ש הבינלאומי בהאג לחקור פשעי מלחמה ישראלים בעזה. דוגארד, פרופ' למשפטים מדרום אפריקה, עמד בראש "הוועד העצמאי לחקר העובדות" שהוקם ע"י הליגה הערבים למטרת חקר הפרות החוק נגד האנושות שישראל ביצעה בעזה. חקירה כזאת תתן לביהמ"ש בהאג הדמנות להראות הוא לא נגוע בסטנדרטים כפולים. |
|
||||
|
||||
גם החמאס לא אהב בהתחלה את הקביעה שהוא ביצע פשעי מלחמה ואפילו פשעים נגד האנושות. בשלב מאוחר יותר הוא כנראה הבין שבין כה וכה הגדירו אותו כארגון טרור וכמבצע פשעים נגד האנושות ולכן הוא שינה במשהו את הטון. מי שאינו חשוף רק לתקשורת הישראלית, יודע פחות או יותר מה קרה בשנים האחרונות. גם אם היו ממנים ועדה-הועדה של גולדסטון איננה ועדה של אנטישמים ושונאי ישראל- שתחקור את מה שקרה בעזה מאז אוסלו ועד היום- לא היינו יוצאים מזה בסדר. כדי שיהיו לנו חברים בלהיות ''לא בסדר'', היינו מוצאים שם את החמאס. איזה כיף. |
|
||||
|
||||
מאד מעניין האהבות של החמאס, פחות מעניין מהדרך בה העולם החופשי בוחר להילחם בטרור (החמאס). |
|
||||
|
||||
"העולם החופשי"!? הגעת במכונת זמן משנות השבעים או השמונים? |
|
||||
|
||||
"מי שלא נלחם בכל ליבו ובכל נפשו יש עליו קללת ארור אם הוא מונע חרבו מדם, כשהוא חס על אויב במקום שלא צריך לחוס על האויב". "אחד החידושים הגדולים באותו מבצע היה התנהלות של מלחמה...אנו זוכרים את תחילתה של המלחמה, עם התקפה גדולה של 80 מטוסים שהפציצו שם מקומות כאלו ואחרים ואחר כך ירי של תותחים ומרגמות וטנקים וכן הלאה כמו במלחמה". הרב הצבאי הראשי, תת אלוף אביחי רונצקי. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1128261.html |
|
||||
|
||||
דברים מטרידים, אך לא רלוונטיים לעניינינו. הנה משפט שנשמט מציטוטך: "אחד החידושים הגדולים באותו מבצע היה התנהלות של מלחמה, לא כמו באיזשהו מבצע או מעצר וזאת בשונה ממבצעים אחרים שהתנהלו בגזרות אחרות וגם בעזה." |
|
||||
|
||||
ישנן לחישות שאמירותיו של התת-אלוף יכולות היו להיות מכרה זהב למשפטן גולדסטון: "מי שלא נלחם בכל ליבו ובכל נפשו יש עליו קללת ארור אם הוא מונע חרבו מדם, כשהוא חס על אויב...התקפה גדולה של 80 מטוסים שהפציצו שם מקומות כאלו ואחרים ואחר כך ירי של תותחים ומרגמות וטנקים וכן הלאה...". |
|
||||
|
||||
לא שמעתי שמישהו בישראל מכחיש שהיתה בעזה מלחמה. עפ''י מקורות זרים אני יכול לספר לך שהשתמשו שם במטוסים ובשאר מיני כלי נשק. השמועה אומרת אפילו שהיה מי שנלחם שם נגדנו. |
|
||||
|
||||
הדברים שלו רלוונטיים אם הם מעידים במשהו על ההרצאות האידיאולוגיות לה זכו חלק ניכר מהחיילים באימונים ובשטח (על פי עדויות מ"שוברים שתיקה"). מסתבר שרבנים הגיעו, תחת אש ממש, לתת חיזוק רוחני לחיילים אפילו במהלך המבצע. במיוחד הם רלוונטיים לפרק 16 בדו"ח גולדסטון - הדן בשאלת הכוונה והתכנון של המבצע. מראיונות עם לשעברים ופרסומים רשמיים הבינה הוועדה שכל החיילים והקצינים עוברים קורסים והכשרות בנושאים הומניטריים ומשפטיים, ומודעים לחוקי המלחמה הבינלאומיים. ישראל הסבירה שהצבא קיבל ליווי משפטי צמוד במהלך המבצע. מהדברים של הרב הראשי, לעומת זאת, עולה תמונה אחרת לגמרי, מעציבה. טרגית ממש אם זה החיזוק הרוחני שהקשיבו לו החיילים כפי שעולה מהעדויות של "שוברים שתיקה". |
|
||||
|
||||
לפי הקישור בכתבה הזו, טוב עושה הרב הצבאי הראשי שהוא מכחיש את הדברים שמיוחסים לו לכאורה: |
|
||||
|
||||
אנא תן לינק תקין למיא קולפא שלך. |
|
||||
|
||||
לא קראתי את העכבר רק רפרתי בזריזות במניפסט בעקבות שני סימני השאלה שלך והריפרוף הזריז לא עושה שום חשק להתעמק במסמך הזה. אפשר לבזבז את הזמן בדברים אורגניים אחרים. בכל מקרה שני המשפטים שקפצו לי לעיניים מדברים על ''חוזה'' ועל ''או סולידריות או 'שילך מכאן'''. על פני שניהם מראים על הבעיתיות העצומה של ה''ה, הרוצים לאכול את העוגה הליברלית ולהחזיק גם בקצה המקל השמרני. |
|
||||
|
||||
זה הרבה יותר גרוע. אין להם הגות חדשה ולא הצעות חדשות. רק ניסיון לתפוס כותרות בצורה הזולה של כניסה באחרים. |
|
||||
|
||||
אז הפעם היבוא מאמריקה לא המתין שנה שנתיים. |
|
||||
|
||||
אה, נראה לי סתם טבע האדם. כמה קל להסית אותנו אחד כנגד השני. |
|
||||
|
||||
אין כאן שום דבר חדש. התופעה של הטפה כנגד מדיניות שלום פרוגרסיבית והשתלחות בשמאל האמיתי בשם ''שמאלנות ריאלית'' כביכול התחילה עם קריסת אוסלו ונמשכה לכל אורך השנים הרעות של שרון (ע''ע עירית לינור). הספרי ויניב רק מחממים את האוכל הפושר שוב. |
|
||||
|
||||
אני חושב ש''שמאלנות ריאלית'' היא לא רעיון כזה גרוע. גם ההתמקדות בבניית חברה צודקת מבפנים היא רעיון טוב. האוכל רותח. רק ששני הליצנים מנסים לתפוס עליו טרמפ ובדרך להשחית את המכונית. |
|
||||
|
||||
חשיבה שאם נקים חומה וזה יפתור לנו את הבעיות אינה ריאלית כלל וכלל. התעלמות מהגורמים שהביאו לירי הקסאמים ברצועה גם היא אינה מצטיינת בריאליות במיוחד. כל המניפסט הזה אינו נובע מחשיבה אינטלקטואלית כלשהי אלא מתפיסת עולמו של הישראלי הצדקן. |
|
||||
|
||||
החומה/גדר לא נועדה (לפחות בעיני רמון ושות') להיות פתרון לבעיה אלא לפתור את הסמפטום האקוטי ולתת פסק זמן רגוע יותר שבו אפשר לגשת לפתרון הבעיה בצורה שקולה יותר. כשאין חומה יש חומת־מגן. דן מרידור, לדוגמה, מקפיד לחזור בכל ראיון על האמירה שהמצב היום טוב אולם זה לא מצב יציב וצריך להשתמש בשקט הנוכחי וביתרון שיש לנו כדי להשיג פתרון יציב. |
|
||||
|
||||
הספרי ויניב לא מחפשים פתרון נוסף במהלך הזמן אלא חושבים שהחומה היא הפתרון וזהו. עצם העובדה שהחומה מעוררת בעיות ותיסכול בצד השני לא מעניינת אותם. |
|
||||
|
||||
זה לא מדוייק (בלשון המעטה). מתוך המניפסט: "יכול להיות שאין עם מי לדבר. יכול להיות שאין עם מי לעשות שלום. הצד השני או אהבל או רוצה יותר מדי ואין מצב שניתן לו את כל מה שהוא רוצה. לא השתגענו. עכשיו – אפשר להמשיך לשבת בשטחים, לשלוט על מיליון וחצי ערבים כבושים בשלטון אפרטהייד (או לספח ולתת להם אזרחות ואז הערבים יהיו כאן רוב( ולהמשיך לשלם את מחיר הכיבוש (בלי הרווחים, כי עכשיו הפועלים שלנו מתאילנד). אפשר גם להמשיך להיות המצורע של העולם. ואז – בתוך שנים מועטות היהודים יהיו מיעוט בין הירדן לים. יש גם אפשרות אחרת – לקום ולצאת. להגיד למתנחלים ששליחותם החלוצית-משיחית הסתיימה, ולומר להם יפה ותודה ובחזרה הביתה. להתפנות לגושים הגדולים ולהשאיר בשטח צבא, עד שיבוא העולם וייתן ערבויות לביטחוננו ויקבל את השטח – למנדט. כמו שאנחנו היינו עד 48‘. עד שיבוא שלום. אם יבוא. " |
|
||||
|
||||
"להשאיר בשטח צבא, עד שיבוא העולם וייתן ערבויות לביטחוננו ויקבל את השטח – למנדט" זה לא בדיוק נסיון לפתרון. באותה מידה הם יכלו להסתמך על חזון אחרית הימים התנ"כי. נסיון או חתירה לפתרון זה בדיוק מה שהם מתנגדים לו - הגישה הביילינית. |
|
||||
|
||||
רגע... "נסיון לפתרון" == "נסיון לפתרון בדרך שארז לנדוור חושב"? רק הגישה הביילינית היא נסיון לפתרון? כל מי שמנסה לפתור את המצב בדרך אחרת בעצם לא מנסה לפתור את המצב? |
|
||||
|
||||
איזה נסיון אחר יש? לחכות לבוא המשיח כמו שהם מציעים? |
|
||||
|
||||
אתה מצחיק אתה. הם לא מציעים לחכות למשיח, הם מציעים לפנות את ההתנחלויות ולבקש מנדט בינלאומי. בנוסף לזה, יש עוד הרבה הצעות שהוצעו על ידי הרבה אנשים אחרים. אבל אצלך מה שהוא לא פתרון של ביילין איננו הצעה של פתרון, ולכן כל מי שחושב על פתרון אחר לא חושב על פתרון. אותי זה מצחיק. |
|
||||
|
||||
ההצעה הערבית הנוכחית היא: "הצעד הראשון חייב להיות סילוק מיידי של כל ההתנחלויות בגדה. רק צעד כזה יראה לעולם, כי ישראל רצינית ביחסה לשלום (...) בעיית הפליטים תיפתר לאחר מכן בהסכמה הדדית". |
|
||||
|
||||
...שזה בדיוק ההצעה של מנסחי המניפסט. או שהפואנטה שלך היתה אחרת? |
|
||||
|
||||
רק רציתי לעדכן שההצעה הסעודית אינה כנה. |
|
||||
|
||||
עוד לפני שמסכימים על איזשהו דבר מפנים את כל ההתנחלויות? לאחר תקדים צינור הטירור שבסיני, לאחר לבנון, עזה והפעימות של שנות ה-90? מדוע שהפעם נסיגה תביא למשהו שונה מאשר עוד הרג? מדוע אין ויתור ערבי קודם לכן? למשל נורמליזציה? מדוע שלא יהיה פירוק אירגוני הטירור בשטחים, בסוריה ולבנון קודם לכן או במקביל? איך זה שרק רק אח"כ ידובר על עניין הפליטים? ומה אם לא תהיה הסכמה? הרי עתה אין הסכמה, האין זה אומר שהטירור יימשך כבנסיונות קודמים בהם פינתה ישראל את השטחים הנ"ל מהם הותקפה אוכלוסייתה, מבלי שניתנה לה לגיטימציה לאחר מכן לפעול כנגד התחדשות ההתקפות מהן על אוכלוסייתה? אף ממשלה בישראל לא תקבל את ההצעה הסעודית, והסעודים בוודאי יודעים זאת. מכאן אני מסיק שהיוזמה אינה יותר מאשר מהלך של יחסי ציבור. |
|
||||
|
||||
טרם |
|
||||
|
||||
הוא לא מסוגל להאמין שיש אנשים שחושבים אחרת ממנו, ולכן הוא משוכנע שכל מי שמציע פתרון ששונה מהפתרון בו הוא מאמין בעצם לא רוצה להציע פתרון. אתה לא מסוגל להאמין שיש אנשים שחושבים אחרת ממך, ולכן אתה משוכנע שכל מי שמציע פתרון שדומה לפתרון בו אתה לא מאמין בעצם לא רוצה להציע פתרון. |
|
||||
|
||||
אני בהחלט מאמין שיש אנשים שחושבים אחרת ממני אבל מה שהם מציעים הוא לא פיתרון אלא סטטוס-קוו משודרג. |
|
||||
|
||||
נכון! והם אפילו אומרים את זה במפורש! |
|
||||
|
||||
אם מישהו היה מציע לך משהו שאין בו פתרון אבל הוא יביא לכך שאנשים משני הצדדים לא ייהרגו בעשרים השנים הקרובות, האם היית דוחה אותו? |
|
||||
|
||||
זה בדיוק הענין. סטטוס קוו בצורה כלשהי רק ימשיך את מצב המתיחות ויביא ללחימה נוספת (כמו שהתנתקות חד צדדית מעזה התבררה כטעות ולא כפיתרון). הספרי ויניב צודקים בדבר אחד - לימין אין דמיון. כדי להגיע לפתרון יציב ובר קיימא דרושה חשיבה יצירתית וגם למרכז המקובע בהשקפת הסטטוס קוו אין את זה. |
|
||||
|
||||
אז אתה מתנגד לחומה או רק לתוואי שלה? |
|
||||
|
||||
לתוואי. חומה יכולה להיות טובה כבסיס לגבול קבע בתנאי שלא פוגעים באדמות פלסטיניות ושאין התנחלויות מחוצה לה וכמובן גם שהיא מקובלת ע''י הצד השני. |
|
||||
|
||||
ואם הצד השני מתנגד לגדר גם בשטח ישראל? |
|
||||
|
||||
אז שידאג להילחם בטרור. בכל מקרה זה צריך להיפתר במו''מ. |
|
||||
|
||||
אתה מודע לזה שכאשר הצד השני "נלחם" בטירור וטרם היתה חומה נרצחו כאן מאות אזרחים? אתה מודע לזה שרק לחץ ציבורי כבד וממושך הביא להקמת החומה, אליה התנגדו הממשלות כאן? (כך שקשה לטעון נגדן שהן רצו בחומה כדי להמנע מויתורים) |
|
||||
|
||||
כמו בהרבה מקרים בתולדות המדינה, עניין החומה התקבל כאן כפתרון טלאי - נסיון לטרפד בעייה כדי לא להתעסק איתה וחשיבה שזוהי התפיסה ההגיונית וה''מתונה'' (להבדיל מתפיסות ''קיצוניות'' כמו של ביילין). לא משנה אם הממשלה תמכה או התנגדה בתחילה לרעיון, זה לא פתרון מדיני ולא תמיד גם פיתרון ביטחוני. |
|
||||
|
||||
אז הצד השני יכול לקפוץ. מדינת ישראל היא מדינה ריבונית. אפשר (ורצוי) להתחשב בצד השני. לא צריך להתבטל בפניו. |
|
||||
|
||||
כמובן. עתה שכנע בכך את ארז... עמדתי היא שהחומה צריכה להיות דווקא בשטח הפלשתיני ככל האפשר (משפטית ומבחינת יחסי הציבור) משני נימוקים: 1) הפלסטינים הם שכפו אותה על ישראל ומשום כך אין סיבה שישראל תקדיש לה משטחה. 2) כך ימשיך המאבק בחומה להיות מוצהר כאילו שהוא רק על התוואי. |
|
||||
|
||||
אנחנו מתבטלים בפני הפלסטינאים? |
|
||||
|
||||
אנחנו צריכים להתבטל בפני הפלסטינאים? |
|
||||
|
||||
בלי קשר למניפסט. לא כל הבעיות בחיים ניתנות לפתרון מיידי. לפעמים צריך לנהל בעיות. |
|
||||
|
||||
נכון אבל לא כך חושבים הספרי ויניב. גישתם היא הגישה הביטחוניסטית הטיפוסית של ''זבנג וגמרנו''. |
|
||||
|
||||
להפך. הם לא מדברים על ''גמרנו''. ''זבנג וגמרנו'' זו המצאה של שלום עכשיו. אין שלום עכשיו, ולא יהיה שלום בקרוב. צריך להקטין את הסיכון למלחמה. |
|
||||
|
||||
כל עוד אין הסדר מדיני, הסיכוי למלחמה רק הולך וגדל. זה מה שקרה כתוצאה מקריסת אוסלו וההתנתקות מרצועת עזה. |
|
||||
|
||||
למה הדקלום הזה קשור? האשמת אנשים ב"זבנג וגמרנו" על לא עוול בכפם. משעשע, במיוחד שלך יש פתרון קסם: "הסדר מדיני". |
|
||||
|
||||
למה אתה קורא להסדר מדיני "פתרון קסם"? |
|
||||
|
||||
כי הסדר מדיני לא יוכל לפתור את הסכסוך היהודי-ערבי, ובוודאי לא מיד. הסדר כזה הוא עוד דרך לנהל את הסכסוך, ולא בהכרח הדרך הטובה ביותר. |
|
||||
|
||||
כלומר לדעתך אפשר רק לנהל את הסכסוך ולא לפתור אותו. |
|
||||
|
||||
אמת. הקונפליקטים רחבים ועמוקים מדי. |
|
||||
|
||||
זה לא הישראלי הצדקן, זה הישראלי הכוחני, היהיר והאטום. |
|
||||
|
||||
זה לא הישראלי הכוחני, היהיר והאטום, זה הישראלי המיואש ממקסמי שלום שווא. |
|
||||
|
||||
גם מי שחושב שתהליך אוסלו היה טעות לא יכול להגיד שכל מעשה עוול כמו הפצצה בלתי מבוקרת על אוכלוסיה אזרחית או בניית חומה על אדמות העם השכן הוא מוצדק. הוא גם לא יכול שלא לתת את דעתו שמעשים כאלה גורמים לטירפוד תהליך השלום. |
|
||||
|
||||
ולעומתם ד"ר דוד אדלר מציג בפא"צ את עמדתו מה צריכה להיות תפיסתו של השמאל הציוני: http://www.faz.co.il/story_5666 |
|
||||
|
||||
כל מילה אמת. ובאמת צריך לחזור להגותם ולתבונתם של אישים כמרטין בובר, שמואל הוגו ברגמן ועקיבא ארנסט סימון שישראל של היום רחוקה מאוד מהם. |
|
||||
|
||||
מעניין. וגם נעים לקריאה. |
|
||||
|
||||
"רשת צומת ספרים החליטה על הפסקת הפצתו של המניפסט הפוליטי "השמאל הלאומי" שחיברו המחזאי שמואל הספרי ועו"ד אלדד יניב, בעקבות לחץ של גורמים בימין שתבעו להפסיק את שיווקו." http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1050,209,480... |
|
||||
|
||||
עוד תוספת לדברים המוזכרים בתגובה 535621 . ואני ממש לא מסמפט את הספרי, יניב ותנועתם. |
|
||||
|
||||
ההנמקות של הרשת מאד עצובות: בגלל שהוא יכול לפגוע ברגשותיהם של אזרחים. אם אכנס לחנות, אני יכול למצוא בפוקס לפחות 100 ספרים שפוגעים ברגשותיהם של אנשים. שליפה בשניה: מלכים ג'. |
|
||||
|
||||
צר לי, לא קראתי. איזה דברים פוגעים יש במלכים ג'? |
|
||||
|
||||
"ברנדס התיישבה לכתוב, ובמקום סיפור אישי על מיכל, יצא לה סיפור על התקופה כולה. "המצאתי מעט מאוד בספר", היא אומרת, "95% ממה שכתבתי כתוב או בתנ"ך, או אצל חז"ל, הספרים חיצוניים, הברית החדשה, התרגומים לתנ"ך. רציתי לספר סיפור מנקודת המבט של ישראל, כי התנ"ך שאנחנו מכירים הוא יהודאי, והוא אומר - אלוהים נתן את המלכות לדוד, ודוד נזהר שלא להרוג את שאול. ואז מופיע פסוק אחד - ותהי המלחמה ארוכה בין שאול ובין דוד, ודוד הולך ורב ובית שאול הולכים ומתמעטים. יש כאן מלחמה עקובה מדם שבה דוד רוצח בשיטתיות את בית שאול". " לא לקחתי משהו חמור. לומר דבר כזה על משיח ה'? חילול הקודש. הרעיון של לפסול ספר לא מאד קיצוני בגלל שיפגע ברגשות הוא כמעט להגיע לאיסלאם הקיצוני. |
|
||||
|
||||
''רציתי לספר סיפור מנקודת המבט של ישראל'' גם בנימין היו חלק מממלכת יהודה, אויבי ממלכת ישראל. |
|
||||
|
||||
נ. ב. יצא לאור ''ישוע המלך'' של ר.גרייבס. שפתיים יישקו. |
|
||||
|
||||
נכון מבחינה היסטורית, או נכון שקראת את הספר ונהנת? |
|
||||
|
||||
""המתנחלים חושבים שהם אדוני הארץ. הם קובעים כיצד יחולקו תקציבי המדינה ואיזה ספרים יימכרו לציבור. ומי שלא ישמע בקולם, חנותו תוחרם או שעשב שוטה ידליקה באש. נמכרו 5,000 ספרונים כחולים בשלושה ימים, נאסוף מצומת ספרים את עשרת האלפים הנותרים ונחלק אותם חינם בדוכנים, באוניברסיטאות ובמכללות"." הוא בוודאי מתנגד גם לחוק הספרים של הורוביץ ויחימוביץ'. |
|
||||
|
||||
הספרון של הספרי לא ''שווק''. הוא נמכר בשקל. במילים אחרות, ''צומת ספרים'' שימשה כמפרסמת הספר (אינני יודע אם בחינם או בתשלום). אילו היה הספר נמכר בכך וכך עשרות שקלים, לא היה פוצה פה ומצפצף. |
|
||||
|
||||
לפי http://www.gaditaub.com/hblog/?page_id=579 בתשלום. |
|
||||
|
||||
איך היסקת זאת מהכתבה? אני רק רואה שם טענה שהעסק עולה 100,000 ש"ח, אבל ייתכן שזו עלות ההפקה וההפצה גם בלי להוסיף עמלה לצומת ספרים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |