|
||||
|
||||
אתה חוטא שוב ושוב באי הבנה של דבריי. אני מתחיל לחשוד שזה בכוונת מכוון - אתה שם בפי דברים שלא אמרתי. האם טענתי ש"מפלגת העבודה הישראלית עמדה *לבדה בעולם* מול הצורך למצוא אידיאולוגיה חדשה"?! טענתי היא שמפלגת העבודה הישראלית עמדה מול הצורך למצוא אידיאולוגיה חדשה במקום הסוציאליזם בתחילת שנות ה90, ובחרה ב"תהליך השלום". כשזה התפוצץ בפניה ובפני כולנו בנהרות של דם בשנת 2000, היא נאלצה למצוא אידיאולוגיה חדשה למכור. (היה נסיון כזה עם גדר ההפרדה אך הוא נכשל עם אימוצה ע"י הליכוד) אחת החלופות (שמובאת במאמר הפותח) היא לחזור לסוציאליזם. לצערי אין במאמר מלה אחת על הסוציאליזם כאידיאולוגיה, או על יתרונותיו כדרך כלכלית (שאז היה יכול להפתח דיון על עצם העניין), אלא רק התיחסות אליו ככלי שבעזרתו מחנה השמאל (במקרה הזה מרצ/יחד) יכול לחזור לשלטון, בצורה חסרת בושה שמזכירה את אותו אחד שמשתין מהמקפצה. |
|
||||
|
||||
מדוע, לשיטתך, לא בחרה מפלגת העבודה ב"דרך השלישית" שאפיינה את מרבית מפלגות העבודה בעולם המערבי במהלך שנות ה-90? אני טוען שזה בדיוק מה שהיא עשתה, ולא, כמו שאתה טוען "בחרה בתהליך השלום" כתחליף לאידיאולוגיה. תהליך השלום הוא חלק מאידיאולוגיה כוללת. |
|
||||
|
||||
תגיד לי, אתה עושה זאת בכוונה? אני טענתי שתהליך השלום הוא תחליף לאידיאולוגיה?! טענתי שבמקום האידיאולוגיה הסוציאליסטית, אימצה מפלגת העבודה את האידיאולוגיה של "תהליך השלום", והמהדרים (אירוני-מוס) יטענו שמדובר ברטוריקות ולא באידיאולוגיות. ואם בכך עסקינן, חלק מאיזו אידיאולוגיה כוללת מהווה "תהליך השלום"? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |