|
||||
|
||||
איך הורדת מיסים, ביטול חוקי העבודה, וביטול הקיצבאות יגדילו את ההכנסה הפנויה של אנשי המעמדות הנמוכים ויאפשרו הם לקנות חינוך טוב לילדים שלהם בשוק החופשי? |
|
||||
|
||||
בתהליך הרגיל שנצפה בכל המקומות בהם אומצה השיטה: הפסקת חנק המיסים על המעמד הגבוה והבינוני מוביל לפריחה כלכלית והתייעלות מנגנונים (מהרבה רגולציה להרבה פחות רגולציה), שבתורם גורמים ליותר השקעות, יותר היצע, יותר מקומות עבודה, ולכן גם הורדת מחירים עבור מוצרים ושירותים מחד וגם אספקת הזדמנויות העסקה ומימון מאידך. כעבור זמן לא ארוך גם מעמד הביניים נהנה יותר וגם המעמד הנמוך נהנה יותר (ולא על חשבון מעמד הביניים). תצפיות "ארוכות טווח" (יפן וקוריאה, למשל) מראות כי בטווח של דור בשיטה הזו, גם גדלה הניידות החברתית, שהיא תוצר של השכלה גבוהה טובה (לא רק בסיסית), מהסיבה הפשוטה ששוק יעיל המייצר משרות מגוונות רבות מעוניין באקדמאים רבים כדי לאייש את מגוון השירותים והמקצועות שלו. |
|
||||
|
||||
איך הורדת מיסים, ביטול חוקי העבודה, וביטול הקיצבאות יגדילו את ההכנסה הפנויה של אנשי המעמדות הנמוכים ויאפשרו הם לקנות חינוך טוב לילדים שלהם בשוק החופשי? אתן לך דוגמית. נגיד שבמדינה בשם "עבריה" אדם במעמד נמוך מרוויח 100 זוז לחודש (בהשוואה ל-300 זוז לחודש לאדם במעמד בינוני). אותו אדם נמצא מתחת לדרגת המס הנמוכה ביותר ולכן אינו משלם מסים. להיפך, הוא נהנה מסיוע בסך 10 זוז כקצבת ילדים וסיוע בחינוך, 10 זוז קיצבת אב חד הורי, 15 זוז השלמת הכנסה, ו-12 זוז קיצבת נכות. סך הכל, יש לו הכנסות בגובה 147 זוז. בסעיף ההוצאות הוא נדרש להוציא 55 זוז לצורכי מזון, 20 זוז לביגוד, 30 זוז לשכר דירה, 20 זוז לחשבונות, 10 זוז לכבלים ו-12 זוז הוא שם בצד כחסכון ליום צרה. כעת, נניח שב"עבריה" משתלטים ליברלים זדונים על כס ראש הממשלה ומשנים את המצב מיסודו. כלומר, הם חותכים את כל הסיוע שממנו נהנה והוא נותר עם 100 זוז בלבד כשכר עבודה. מצבו נראה חמור, עד שבודקים את סעיף ההוצאות שלו. בסעיף ההוצאות צריך לזכור כי הליברלים הזדונים גם הורידו את מס ההכנסה ושאר סוגי המיסוי עד למינימום (שהרי לא צריך לממן קצבאות למיניהן) ולכן עלות הוצאותיו ירדה בהכללה בכ-40 אחוז. כלומר, הוצאותיו על מזון, ביגוד, שכר דירה, חשבונות וכבלים ירדו מ-135 זוז ל-81 זוז בלבד. כלומר, במקום 12 זוז פנויים לחסכון יש לו עתה 19 זוז. מאחר וכוח הקנייה שלו עלה, הוא יכול להרשות לעצמו להוריד את ההפרשה לחסכון ל-9 זוז וכך נותרים לו 10 זוז *יותר* להשקעה בחינוך ילדיו. |
|
||||
|
||||
כסף הוא אמצעי-חליפין שמייצג טובין חברתיים. מאחר ששיעור הטובין בחברה נשאר פחות-או-יותר זהה, וכמות הכסף בידי הציבור עולה, השוק יערוך את ההתאמות הדרושות. |
|
||||
|
||||
טעות גדולה בידך. הכסף אינו ייצוג של עלות כל הטובין. חלק גדול מהכסף במחזור הכספים הלאומי מורכב מהוצאות הממשלה המבוססות על גיוסי הון כאלו ואחרים (הלוואות או הנפקת אגרות חוב). מאחר והוצאות הממשלה ירדו באופן דרסטי, כמות הכסף שיש לגייס באופן זה תקטן גם היא, מה שיביא לקיטון בכמות הכסף במשק ולעליית ערך הזוז. |
|
||||
|
||||
בניגוד לטענת ''שירות תיקונים'' ההסבר הנכון מדוע זה לא יקרה מצוי בתשובתי לדורון הגלילי. כסף אינו אמצעי חליפין המייצג ''טובין חברתיים'' (לא ברור לי מה זה בדיוק) אלא שטר אמון. כלומר, הוא מוחלף בתמורה לטובין או לטובין מובטחים או לרישום בבנק על בסיס אמון הדדי בין שני הצדדים בערכו של הכסף. בדרך כלל, אתה לא קונה טובין מוגדרים בכסף ממש אלא מעביר הבטחה לתשלום (לדוגמה, באמצעות כרטיס אשראי) המבוססת על אמון. גם הממשלה עושה את זה, לדוגמה, כאשר היא מנפיקה אגרות חוב או נוטלת הלוואות (היינו, מדפיסה כסף) על בסיס אמון של הקונים או המלווים כי היא תשלם את ערך האגרות או ההלוואה בתוספת ריבית. כמו שנאמר, ברגע שהמדינה מפסיקה להדפיס כסף, ערכו של המטבע הנמצא בשוק עולה. ההתאמות השוקיות נערכות כדי להתאים את ערכי המוצרים למצב החדש אחרי הדפסת כסף וכאשר כמות הכסף במחזור קטנה (או לא גדלה בשיעור הגידול בתוצר) כאשר במקרה השני יש לנו ייסוף. |
|
||||
|
||||
כל מי שהסתכל היטב בשטרות בריטיים ראה שכתוב עליהם "בנק [שם הבנק] מתחייב למסור למוכ"ז סך של [ערך השטר] לירות שטרלינג". (כל בנק שם מנפיק שטרות משלו.) |
|
||||
|
||||
לא כל בנק. אני זוכר רק את הבנק של אנגליה ואת הבנק של סקוטלנד (אולי גם ווילס וצפון אירלנד?). אני לא חושב שתראה שטרות של HSBC למשל. |
|
||||
|
||||
אני נתקלתי בבאים: Bank of England ואני יודע שיש עוד.
Bank of Scotland Bank of Ireland Royal Bank of Scotland Clydesdale Bank |
|
||||
|
||||
איוש אתה צודק. עכשיו אני נזכר בשטרות Clydesdale Bank. אבל נדמה לי שהרשימה מעלה היא ממצה (אולי חסר רק הבנק של ווילס, אם יש כזה?) |
|
||||
|
||||
חיפוש קצר מעלה את זה: http://en.wikipedia.org/wiki/British_banknotes
Pound sterling banknotes are issued by the Bank of England accepted throughout the UK; the Bank of Scotland (generally accepted throughout the UK); the Royal Bank of Scotland (generally accepted throughout the UK); the Clydesdale Bank (generally accepted throughout the UK); the Bank of Ireland, First Trust Bank, Northern Bank and Ulster Bank (rarely seen outside Northern Ireland). Sterling banknotes are also issued by the Government of the Isle of Man and the States of Jersey and the States of Guernsey, but their notes are not generally accepted off their own islands (although Guernsey notes can sometimes be found in Jersey and vice versa). |
|
||||
|
||||
הידעתם שיש שני סוגי מטבעות של שקל: מגנטיים ולא מגנטיים? |
|
||||
|
||||
יש גם שני סוגים של מטבעות חצי שקל: אלה שכתוב עליהם 1/2 שקל חדש, ואלה שמצוייר עליהם נבל פרחוני וסמל של מדינת ישראל בקטן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זה כבר חתיכת סיפור (ואני מקווה שזו לא אגדה אורבנית). מסתבר שבזמנו היה מישהו שזייף המון מטבעות של שקל. אני לא יודע אם הוא נתפס, אבל בכל מקרה הוחלט שהמטבעות שייצר יכנסו למחזור (והמכונות האוטומטיות כן מזהות אותם), ועד היום ניתן לזהות אותם לפי נקודה קטנה מתחת לסמל המדינה. |
|
||||
|
||||
אתה צודק בקשר לנקודה, אבל אני לא הכרתי את סיפור הזייפן. |
|
||||
|
||||
למה למישהו לזייף מטבע של שקל? עד כמה שאני זוכר, עלות היצור של המטבע היא יותר משקל אחד. |
|
||||
|
||||
אבל מה עלות היצור של מטבע שקל מזוייף? |
|
||||
|
||||
באמת? זה נשמע כמו מערכון של קישון. נדמה לי שזאת הסיבה שביטלו את האגורה. חבל, שעות הייתי משחק בבנית מערכות תמסורת משוכללות ממטבעות של אגורה, רק חור לציר היה חסר בהם. |
|
||||
|
||||
בצנצנת של המטבעות לכביסה שלי יש 22 מטבעות של שקל. מתוכם 17 עם נקודה, השאר בלי. אלו עם הבלי נקודה הם יותר ישנים (שנות השמונים עד תחילת התשעים). אלו עם הנקודה הן גם מגנטיים. לא שיש לי מושג כמה מטבעות של שקל מתרוצצים במחזור אבל נראה לי לא סביר שכל כך הרבה מתוצרי הזיוף הגיעו עד אלי... חוץ מזה, אם הכניסו את המטבעות האלו למחזור היו חייבים להשמיד כמות דומה (או ביחס כלשהו) מהמטבעות האמיתיים. בשביל זה צריך לתפוס את הבנאדם ולדעת כמה מטבעות הוא ייצר. אם היו תופסים אותו בוודאי היינו שומעים על כך. לא? נשמע כמו אגדה אורבנית. |
|
||||
|
||||
אני שמעתי סיפור קצת אחר. בתקופה מסויימת, כדי להוריד את עלויות הייצור שינו את הרכב המתכות במטבע (פחות ברזל ויותר אלומיניום או משהו כזה) והשקלים ה''חדשים'' היו יותר קלים מהישנים. על המטבעות החדשים הייתה גם נקודה. מכונות אוטומאיות מזהות את המטבע על פי הגודל והמשקל שלו ולכן חלק מהמכונות לא הצליחו לזהות את המטבע החדש כשקל. בזמן שלקח עד שנותני השירותים כיילו מחדש את המכונות היית יכול להגיע למכונת משקאות עם כסף מדוייק ולגלות שבגלל שאחד מהשקלים הוא מהסוג החדש אתה לא יכול לקנות קולה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי על איזו שאלה אתה עונה. |
|
||||
|
||||
אותו אדם, נמצא, כפי שהבאת בדוגמתך, מתחת לדרגת המס הנמוכה ביותר ולכן אינו משלם מסים. כיוון שכך הוצאותיו לא קטנו בכ40% עקב השתלטותם של הליברלים הזדונים על כס ראש הממשלה, אלא אם כן אותם ליברלים זדוניים, במקביל להורדת המיסים וביטול הסיוע, גם הנהיגו פיקוח על מחירים. מחירו של מוצר, כידוע, אינו משקף את עלות יצורו (ושיווקו והפצתו וכו'), אלא את הסכום אותו מוכן הצרכן לשלם. מכיוון שהכנסתו הפנויה של בן המעמד הבינוני, זה אשר נמצא מעל סף המס, ואינו זכאי לקיצבאות, עלתה (המיסים קוצצו, וקיצבאות ממילא לא היו לו), הרי הוא מוכן, מנטלית לשלם יותר על מזון, ביגוד, שכר דירה, חשבונות וכבלים. אי לכך ספקי אותם שרותים וסחורות לכל היותר יפחיתו את מחירם בצורה סמלית, ובודאי שלא יגלגלו את מלוא, או רוב, או אפילו חלקה המשמעותי של ההפחתה במיסים אל הצרכן. |
|
||||
|
||||
לא נכון שמחירו של מוצר אינו משקף את עלותו. השוק מתחלק (בגדול) ל2: המשווקים השואפים לבידול, ואלו השואפים להובלה במחיר. אצל אלו השואפים לבידול ההנחה שלך חצי נכונה (מחיר המוצר תלוי, בין השאר, במחיר שאותו מוכן הצרכן לשלם), לעומת זאת המשווקים השואפים להובלה במחיר, כל ירידה בעלות תיתרגם לירידה במחיר (בשוק משוכלל). זה במיוחד נכון בשוק ה commodities (אשר מהווה חלק נכבד מהוצאות המעמד הנמוך). כמו כן מלכתחילה הנטייה של המעמד הנמוך היא לרכוש מוצרים מובילים במחיר (במבה לולו במקום במבה אסם וכו') |
|
||||
|
||||
עיקר תשלומי המסים מבוצע לא באופן ישיר אלא באופן עקיף כך שאותו אדם הנמצא מתחת לדרגת המס הנמוכה ביותר משלם מסים עקיפים בשיעור ניכר. אם תציץ בדוח מנהל הכנסות המדינה של מדינת עברייה לשנת 2001, פרק 1, עמוד 23 תראה כי ההכנסות ממסוי עקיף (בעיקר מע"מ, מכסים, מסי קניה, מס דלק, וכדומה) מגיעות לכ-50 אחוז מכלל הכנסות המדינה. במלים אחרות, אזרח עבריה שלנו נושא בלפחות מחצית מנטל המס המוטל גם בלי לשלם אגורה אחת באופן ישיר. לכן, הוצאותיו יקטנו לפחות בשיעור דומה לזה שציינתי. לזה אפשר להוסיף גם את העלויות העקיפות והמתגלגלות. כלומר, כשאזרח עברייה קונה לחם, הוא אינו משלם רק את המסוי העקיף (מע"מ, מס על ייבוא תנורי אפיה, מס על ייבוא שמרים, מס על נפט לתידלוק התנורים, וכדומה) אלא גם את המיסוי הישיר המוטל על העוסקים בייצור הלחם, משווקיו, מוביליו, בעל המכולת המוכר אותו, וכדומה. כשהמס הזה יירד, עלות ייצור הלחם תרד באופן משמעותי וכך גם מחירו, כך שההוצאות של האזרח במדינת עברייה יקטנו עוד יותר. הטענה שלך כי "מחירו של מוצר, כידוע, אינו משקף את עלות יצורו (ושיווקו והפצתו וכו'), אלא את הסכום אותו מוכן הצרכן לשלם" נכונה באופן מלא רק כאשר מדובר בביקוש קשיח במונופול, המאפשר ליצרן להמנע מגלגול הירידה בעלויות הלאה ולהגדיל את רווחיו. כאשר ישנה תחרות משוכללת, לעומת זאת, ירידת עלויות הייצור מביאה את היצרנים המתחרים להוריד את מחיר המוצר במידה שתאזן את מתח הרווחים מול המצב הקודם. מאחר ובליברלים זדונים עסקינן, אפשר להניח כי הם גם יימנעו מכינון או שימור מונופולים והמחירים ירדו באופן משמעותי. |
|
||||
|
||||
רוב העובדים בייצור מרויחים שכר מינימום (ככה זה פועלים לא מקצועיים) המיסים על שמרים והקמח הם חלק קטן ממחיר הלחם ובכלל הלחם מסובסד ע"י הממשלה (סובסידיה שתעלם עם השתלטות הליברליסטים). למה ליברליסטים ימנעו מיצירת מונופולים פרטיים? אולי האידאולוגים שלהם יתנגדו לכך אבל בפועל יהיה איגוד יצרני לחם או התאחדות האופים) שתתאם את מחיר הלחם בין היצרנים ותדאג שהוא יהיה הכי גבוה שאפשר. |
|
||||
|
||||
אתה טועה. המסים הם חלק גדול ממחיר הלחם. המיסוי על שמרים וקמח כולל שלל סובסידיות עקיפות (למשל, סובסידיות על מחיר המים), מיסוי עקיף (על הציוד הנדרש לגידול חיטה, לדוגמה), וכן הלאה. חוץ מזה, אתה כולל כאן לנוחותך כאן רק את הפועלים העוסקים בייצור לחם ומתעלם משורה ארוכה הרבה יותר של אנשים שאינם עוסקים ישירות בייצור אך מתפרנסים מלחם (החל ביחצ"נית של מאפיות אנג'ל וכלה באחרון המשווקים והספקים), כך שהתמונה קרובה הרבה יותר לזו שאני ציירתי. לגבי השאלה השנייה שלך: לליברלים יש עקרונות ואידאות, אך הם אינם מסתפקים בהם. הדבר הראשון שתעשה ממשלה ליברלית אמיתית הוא לכונן חוקה שתכונן חופש כלכלי שימנע בפועל היווצרות "מונופולים פרטיים." זו ההגנה הטובה ביותר (והיחידה שעובדת באופן כלשהו) מפני הנסיונות הקיימים תמיד של בעלי כוח להגביר את כוחם. הקמת איגוד יצרני לחם היא בבחינת אפשרות, אך במצב של חופש כלכלי הסבירות להקמתה נמוכה מאוד מכמה סיבות: א. כל איגוד קרטליסטי משרת בעיקר את הפחות יעילים ורווחיים מבין היצרנים, משום שהם הנהנים העיקריים ממצב בו התחרות מוגבלת. הייצרנים המוצלחים לא ירצו להיות חברים באיגוד כזה. ב. מטרת כל הקרטלים, הגילדות והאיגודים היא להגביל או למנוע כניסתם של גורמים חדשים לשוק. לאותם גורמים חדשים לא תהיה שום מוטיבציה להצטרף לאיגוד שמטרתו לחנוק אותם. ג. בהיעדר מיסוי או חיוב ב"רישוי" סף הכניסה לשוק ייצור הלחם יישאר נמוך מספיק לחדירה רציפה של גורמים חדשים לתחום. ד. גם אם יווצר מצב בו יש יצרן אחד הגדול מאחרים, עצם קיום התחרות מצד "הקטנים" יהווה בקרה יעילה ומשמעותית על המחירים שאותו יצרן יהיה מסוגל לגבות. ה. אפשרויות ייבוא חומרי גלם מחו"ל וכן החופש של גורמים שונים לעסוק בייצור חומרי הגלם (חיטה, שמרים) ישמור את השוק פתוח ותחרותי גם בתחום חומרי הגלם. ו. התחרות בשוק הלחם אינה בייצור מוצר אחד באיכות אחידה. קיום סוגים שונים באיכויות שונות של לחם יתרום למניעת היווצרות מונופול, משום שיצרנים שונים יוכלו לפנות לקהלים שונים על בסיס שונה (איכות, טעם, מחיר). |
|
||||
|
||||
ו. כמו שקרה בשוקולד (אלא שלחם אי אפשר לייבא). |
|
||||
|
||||
אפשר לייבא חומרי גלם. למעשה, למיטב ידיעתי מייבאים אותם. |
|
||||
|
||||
גם חומרי הגלם לשוקולד מיובאים, מה שלא הפריע ל''עלית'' להשתלט על כל הייצור המקומי. אלמלא ניתן היה לייבא שוקולד כמוצר מוגמר, היינו כולנו אוכלים פרה אדומה. |
|
||||
|
||||
אבל יש יבוא, ולכן לא מובנת לי טענתך. |
|
||||
|
||||
ובל נשכח את השוקולדים הפופולרים מאוד של ורד הגליל. יש חיים אחרי הפרה. |
|
||||
|
||||
ורד הגליל נרכשה ע''י עלית |
|
||||
|
||||
קשקוש מוחלט. ורד הגליל שייכת לקונצרן יוניליבר, והקשר (העקיף) היחיד שלה עם עלית, הוא שמפעל הגלידות שטראוס, מקבוצת שטראוס עלית, הוא בבעלות משותפת של שטראוס ויוניליבר, וזאת, היסטורית, עוד לפני שמשפחת שטראוס רכשה את אחזקותיה בעלית (ודאי שלפני האיחוד ביניהן), ולפני שקונצרן יוניליבר רכש את קבוצת תמ''י, שורד הגליל היא חלק ממנה. |
|
||||
|
||||
אבל אין, ולא ייתכן, יבוא של לחם. נא קפוץ בחזרה לסעיף ו' ב תגובה 218404 . |
|
||||
|
||||
כדאי לקרוא במאמר "מיסוי וטעייה": |
|
||||
|
||||
כן, אבל אם קודם לכן סעיף הוצאות החינוך שלו היה קטן (הוא לא היה צריך לשלם עבור בית הספר אלא רק עבור ספרים ושיעורי עזר בשעת הצורך) עכשיו יתווסף סעיף של אי אילו עשרות זוזים לחינוך. שלא בטוח שהוא יוכל לעמוד בו. |
|
||||
|
||||
ההקצאה לסעיף תהיה שווה לערך, אך עתה המימון שלו לצרכים החינוכיים יהיה מכוון מטרה (הוא ישלם עבור משהו קונקרטי שהוא יקבל) והשירותים החינוכיים יהיו גם הם זולים בעשרות אחוזים. אזכיר כי בתסריט המקורי לא הוקצב סכום כלשהו לתשלום עבור חינוך. בוא נניח כי אותו אזרח עברייה צריך היה לשלם בעצמו רק 5 זוז נוספים. עתה, אחרי המהפך הליברלי, נגרעו ממנו 10 זוז שקיבל קודם דרך הממשלה, והוצאות אלו מסתכמות ב-6 זוז בסך הכל (אחרי ההפחתה הנזכרת). העלות לתשלום נוסף הנדרשת ממנו יורדת גם היא בשיעור דומה, כך שהוא צריך לשלם שישה זוז ועוד שלושה זוז ובסה"כ 9 זוז. מאחר ולפי החישוב הפוסט-ממשלה-ליברלית יש לו עתה 10 זוז פנויים, מצבו השתפר ברגע שנדרש לשאת בכל העלויות בעצמו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |