בתשובה לדורון הגלילי, 11/05/04 22:23
זוזים והמדינה העברית 218039
אורי • בתשובה לדורון הגלילי יום ד', 12/5/2004, 14:12
עיקר תשלומי המסים מבוצע לא באופן ישיר אלא באופן עקיף כך שאותו אדם הנמצא מתחת לדרגת המס הנמוכה ביותר משלם מסים עקיפים בשיעור ניכר.
אם תציץ בדוח מנהל הכנסות המדינה של מדינת עברייה לשנת 2001, פרק 1, עמוד 23 תראה כי ההכנסות ממסוי עקיף (בעיקר מע"מ, מכסים, מסי קניה, מס דלק, וכדומה) מגיעות לכ-‏50 אחוז מכלל הכנסות המדינה.
במלים אחרות, אזרח עבריה שלנו נושא בלפחות מחצית מנטל המס המוטל גם בלי לשלם אגורה אחת באופן ישיר. לכן, הוצאותיו יקטנו לפחות בשיעור דומה לזה שציינתי.
לזה אפשר להוסיף גם את העלויות העקיפות והמתגלגלות. כלומר, כשאזרח עברייה קונה לחם, הוא אינו משלם רק את המסוי העקיף (מע"מ, מס על ייבוא תנורי אפיה, מס על ייבוא שמרים, מס על נפט לתידלוק התנורים, וכדומה) אלא גם את המיסוי הישיר המוטל על העוסקים בייצור הלחם, משווקיו, מוביליו, בעל המכולת המוכר אותו, וכדומה. כשהמס הזה יירד, עלות ייצור הלחם תרד באופן משמעותי וכך גם מחירו, כך שההוצאות של האזרח במדינת עברייה יקטנו עוד יותר.

הטענה שלך כי "מחירו של מוצר, כידוע, אינו משקף את עלות יצורו (ושיווקו והפצתו וכו'), אלא את הסכום אותו מוכן הצרכן לשלם" נכונה באופן מלא רק כאשר מדובר בביקוש קשיח במונופול, המאפשר ליצרן להמנע מגלגול הירידה בעלויות הלאה ולהגדיל את רווחיו. כאשר ישנה תחרות משוכללת, לעומת זאת, ירידת עלויות הייצור מביאה את היצרנים המתחרים להוריד את מחיר המוצר במידה שתאזן את מתח הרווחים מול המצב הקודם.
מאחר ובליברלים זדונים עסקינן, אפשר להניח כי הם גם יימנעו מכינון או שימור מונופולים והמחירים ירדו באופן משמעותי.
זוזים והמדינה העברית 218216
דורון יערי • בתשובה לאורי יום ה', 13/5/2004, 9:07
רוב העובדים בייצור מרויחים שכר מינימום (ככה זה פועלים לא מקצועיים) המיסים על שמרים והקמח הם חלק קטן ממחיר הלחם ובכלל הלחם מסובסד ע"י הממשלה (סובסידיה שתעלם עם השתלטות הליברליסטים).

למה ליברליסטים ימנעו מיצירת מונופולים פרטיים? אולי האידאולוגים שלהם יתנגדו לכך אבל בפועל יהיה איגוד יצרני לחם או התאחדות האופים) שתתאם את מחיר הלחם בין היצרנים ותדאג שהוא יהיה הכי גבוה שאפשר.
זוזים והמדינה העברית 218404
אורי • בתשובה לדורון יערי יום ה', 13/5/2004, 16:35
אתה טועה. המסים הם חלק גדול ממחיר הלחם. המיסוי על שמרים וקמח כולל שלל סובסידיות עקיפות (למשל, סובסידיות על מחיר המים), מיסוי עקיף (על הציוד הנדרש לגידול חיטה, לדוגמה), וכן הלאה.
חוץ מזה, אתה כולל כאן לנוחותך כאן רק את הפועלים העוסקים בייצור לחם ומתעלם משורה ארוכה הרבה יותר של אנשים שאינם עוסקים ישירות בייצור אך מתפרנסים מלחם (החל ביחצ"נית של מאפיות אנג'ל וכלה באחרון המשווקים והספקים), כך שהתמונה קרובה הרבה יותר לזו שאני ציירתי.

לגבי השאלה השנייה שלך: לליברלים יש עקרונות ואידאות, אך הם אינם מסתפקים בהם. הדבר הראשון שתעשה ממשלה ליברלית אמיתית הוא לכונן חוקה שתכונן חופש כלכלי שימנע בפועל היווצרות "מונופולים פרטיים." זו ההגנה הטובה ביותר (והיחידה שעובדת באופן כלשהו) מפני הנסיונות הקיימים תמיד של בעלי כוח להגביר את כוחם.
הקמת איגוד יצרני לחם היא בבחינת אפשרות, אך במצב של חופש כלכלי הסבירות להקמתה נמוכה מאוד מכמה סיבות:
א. כל איגוד קרטליסטי משרת בעיקר את הפחות יעילים ורווחיים מבין היצרנים, משום שהם הנהנים העיקריים ממצב בו התחרות מוגבלת. הייצרנים המוצלחים לא ירצו להיות חברים באיגוד כזה.
ב. מטרת כל הקרטלים, הגילדות והאיגודים היא להגביל או למנוע כניסתם של גורמים חדשים לשוק. לאותם גורמים חדשים לא תהיה שום מוטיבציה להצטרף לאיגוד שמטרתו לחנוק אותם.
ג. בהיעדר מיסוי או חיוב ב"רישוי" סף הכניסה לשוק ייצור הלחם יישאר נמוך מספיק לחדירה רציפה של גורמים חדשים לתחום.
ד. גם אם יווצר מצב בו יש יצרן אחד הגדול מאחרים, עצם קיום התחרות מצד "הקטנים" יהווה בקרה יעילה ומשמעותית על המחירים שאותו יצרן יהיה מסוגל לגבות.
ה. אפשרויות ייבוא חומרי גלם מחו"ל וכן החופש של גורמים שונים לעסוק בייצור חומרי הגלם (חיטה, שמרים) ישמור את השוק פתוח ותחרותי גם בתחום חומרי הגלם.
ו. התחרות בשוק הלחם אינה בייצור מוצר אחד באיכות אחידה. קיום סוגים שונים באיכויות שונות של לחם יתרום למניעת היווצרות מונופול, משום שיצרנים שונים יוכלו לפנות לקהלים שונים על בסיס שונה (איכות, טעם, מחיר).
זוזים והמדינה העברית 218406
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאורי יום ה', 13/5/2004, 16:37
ו. כמו שקרה בשוקולד (אלא שלחם אי אפשר לייבא).
זוזים והמדינה העברית 218575
אורי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ו', 14/5/2004, 2:56
אפשר לייבא חומרי גלם. למעשה, למיטב ידיעתי מייבאים אותם.
זוזים והמדינה העברית 218616
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאורי יום ו', 14/5/2004, 11:39
גם חומרי הגלם לשוקולד מיובאים, מה שלא הפריע ל''עלית'' להשתלט על כל הייצור המקומי. אלמלא ניתן היה לייבא שוקולד כמוצר מוגמר, היינו כולנו אוכלים פרה אדומה.
זוזים והמדינה העברית 218670
אורי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ו', 14/5/2004, 16:06
אבל יש יבוא, ולכן לא מובנת לי טענתך.
זוזים והמדינה העברית 218754
כרמית מכורה לשוקולד רוזמרי • בתשובה לאורי יום ו', 14/5/2004, 20:13
ובל נשכח את השוקולדים הפופולרים מאוד של ורד הגליל.
יש חיים אחרי הפרה.
זוזים והמדינה העברית 218781
idan • בתשובה לכרמית מכורה לשוקולד רוזמרי יום ו', 14/5/2004, 21:11
ורד הגליל נרכשה ע''י עלית
זוזים והמדינה העברית 218792
כרמית • בתשובה לidan יום ו', 14/5/2004, 21:21
וואלה? תודה על התיקון.
זוזים והמדינה העברית 219173
דורון הגלילי • בתשובה לidan יום א', 16/5/2004, 9:52
קשקוש מוחלט.
ורד הגליל שייכת לקונצרן יוניליבר, והקשר (העקיף) היחיד שלה עם עלית, הוא שמפעל הגלידות שטראוס, מקבוצת שטראוס עלית, הוא בבעלות משותפת של שטראוס ויוניליבר, וזאת, היסטורית, עוד לפני שמשפחת שטראוס רכשה את אחזקותיה בעלית (ודאי שלפני האיחוד ביניהן), ולפני שקונצרן יוניליבר רכש את קבוצת תמ''י, שורד הגליל היא חלק ממנה.
זוזים והמדינה העברית 218784
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאורי יום ו', 14/5/2004, 21:13
אבל אין, ולא ייתכן, יבוא של לחם. נא קפוץ בחזרה לסעיף ו' ב תגובה 218404 .
ועוד על מיסים וטעויות 218854
איש למאנשה • בתשובה לאורי יום ו', 14/5/2004, 23:01
כדאי לקרוא במאמר "מיסוי וטעייה":
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות