בתשובה לאורי, 07/05/04 1:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנסה לענות לרוב הערותיך והערות הד"ר. ראשית, כמה הבהרות. אני לא רוצה להכנס לדיוני טרמינולוגיה. המושג "סוציאליזם" הוא מושג טעון, ומבחינתי "סוציאליזם" ו"ליברליזם" מייצגים את כיווני הימין והשמאל הכלכלי. אני לא ממקם עצמי בקצה המפה הפוליטית אלא בשמאל הכלכלי המתון. לכן אני לא רואה עצמי מייצג את הסוציאליזם או שופר הסוציאליזם, ולא מנסה לתאר את ה"אידיאל הסוציאליסטי" או כל אידיאל אחר. זאת גם הסיבה שהמאמר מדבר על חוסרה של המפלגה הסוציאל-דמוקטית, ולא על חסרונה של המפלגה הסוציאלית או הקומוניסטית 1. . ההגבלות על השוק החופשי. אם אני מבין נכון את דבריך ודברי ד"ר בר ביצוע, שניכם טוענים שלא קיים שוק חופשי בשום מקום. אני לתומתי הנחתי שכאשר אתם ואחרים מדברים על "שוק חופשי", אתם מתכוונים לשווקים קיימים ולא לאידאות אפלטוניות... *אני* בכל אופן מדבר על המציאות, שבה שוק חופשי מציאותי מוגבל בדרכים רבות, ובו אין סתירה מהותית בין שוק חופשי *ריאלי* וסוציאליזם (או סוציאל-דמוקרטיזם) *ריאלי*: א. הגבלים עסקיים, ורגולציות בשווקים הם תנאים הכרחיים למען יציבות השווקים ולא שריד לסוציאליזם. ההגבלים העסקיים באו בכדי למנוע השתלטות של מונופול, דיאופול או אוליגופול על שוק מסויים, בצורה שתמנע אפשרות מעשית לקיומה של תחרות. הרגולציה של השווקים קיימת עקב קיומן של סתירות בין טובת החברות הפועלות בשוק ובין טובת השוק עצמו. ב. חוק שכר מינימום, הגבלות הפיטורים, חוקי הלנת שכר וכו' – האם אתה מציע לבטל את החוקים הללו? כלומר יהיה מותר למעסיק שלך לפטר אותך לאחר חודש מילואים בעזה? או מכיוון שהוא סתם סססמאלני שתומך בסרבנות? או בגלל שהתגלה לו שאתה (השלם דת/גזע/מין/...)? ואם אין לך כסף וזמן וידע כדי לתבוע אותו בבית-המשפט? ג. מכסים וסובסידיות – מנוגדות לשוק החופשי, אבל בכל זאת הם קיימים בכל העולם. ד. חוקים שנועדו למנוע פשיעה – חוקי הקניין הרוחני, חוקי החשבונאות וחוקי הבורסה מסדירים את התנהלות התחרות בשוק החופשי. חברות בורסאיות עושות שמיניות באויר כדי להשפיע על מחירי המניות, ולכן נדרשה חקיקה לתחימת חופש המשחק שלהן. ברור לכל שחוקי הפטנטים מונעים תחרות, וכבר ממזמן אינם מגנים על חדשנות אמיתית (זה פתח למאמר שלם על כשלון USPTO ופטנט הערסל שאושר לאחרונה). ה. מונופולים טבעיים – הכוונה למונופול מעצם מבנה השוק, ואין כל אפשרות מעשית לתחרות בו. המונופול הטבעי של חברת חשמל הוא בתשתית ההובלה ולא בייצור החשמל 2. זה לא כלכלי לבנות תשתית הולכת חשמל חדשה, ולכן התחרות בתחום החשמל היא בייצור החשמל ע"י יצרנים שונים, והעברתו באמצעות חברת הולכה מרכזית לכל מליוני הצרכנים. מונופולים טבעיים אחרים הן תעלות סואץ ופנמה. בשתיהן, עקב מבנה מיקומם הגאוגרפי המיוחד, קיום תחרות אינו אפשרי. נשר היא לא מונופול טבעי, אלא מונופול דה-פאקטו. אם לישראל היה נמל טבעי אחד, הנמלים היו מונופול טבעי. מכיוון שלישראל יש רצועת חוף של 400 ק"מ בערך, עם מספר מקומות בהם ניתן לבנות נמל, ולפחות שלושה נמלים קיימים, אלו לא מונופולים טבעיים. זה טריופול, שככל שיפורק בהקדם כן יוטב. ו. מדיניות מוניטרית – אינה סוגיה טכנית. מהות הרעיון של מדיניות מוניטרית מנוגדת לחלוטין לאידיאל השוק החופשי. המטבע היא מוצר ככל מוצר אחר, ועל-כן דינה להיסחר ככל מוצר בשוק החופשי, דהיינו ללא התערבות מוניטרית ממשלתית. אבל במציאות אין מטבע המתניידת באופן חופשי באמת, והסיבה לכך היא שכשלון המדיניות המוניטרית (או נצחון כוחות השוק) גרם ללא מעט מדינות להכנס למשבר כלכלי עמוק. יש עוד הרבה הגבלות אחרות על השוק החופשי – ניצול משאבים מתכלים (מחצבות, קידוחים); פליטות של חומרים מזהמים (CF4, CO2, פרוטוקול קיוטו), טיפול בפסולת, הגבלות על רעש אקוסטי ואלקטרומגנטי; הגבלות על דרכי שינוע; תקני ייצור מחייבים; קיומן של גילדות מקצועיות (לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון). הערה: במידה מסויימת אפילו הדמוקרטיה מנוגדת לשוק חופשי טהור, מכיוון שאחרת יש בכוח שלטון העם לפגוע בחופש השוק החופשי.. . בעיני, כל מונופול הוא רע. אבל אם כבר המונופול קיים, עדיף שהוא יהיה בידיים ממשלתיות ולא פרטיות. עבור מונופול ממשלתי, יש דרכים פשוטות יחסית להשפיע על התנהלותו, בעוד עבור מונופולים פרטיים נדרשים חוקי רגולטוריזציה של השוק (הסותרים שוק חופשי?). אני שמח שגם אתה וגם הד"ר מסכימים על כך. . ובאשר לנקודות השונות שאתה וד"ר בר-ביצוע העלתם: א. הפרטה. בא נסכים בפעם העשירית שמונופולים זה רע, תחרות זה טוב, ונשאיר לשניה בצד את התיאולוגיה האם חברה ממשלתית זה דבר טוב או רע. ב*מציאות* קיימת חברה ממשלתית. עכשיו השאלה היא האם חייבים להפריט אותה, עם כל הסכנות בכך "בהליך כאוב ולעתים קרובות מפושל" כדבריך, או לנהל אותה בצורה טובה גם כחברה ממשלתית. כל הדוגמאות שהבאת הן מונופולים שנשברו, ניהול כושל או שוק בתול (פלאפון). [לגבי בזק, הסיבה לכך שהיה צורך לחכות כמה שנים טובות לקו טלפון, היתה המרכזיות האנאלוגיות בעלות קיבולת מוגבלת ולא התעללות לשמה]. כולנו מסכימים שתחרות (הוגנת) זה דבר טוב. אני טוען שאין כל רע אם חלק מהמתחרות הן חברות ממשלתיות (בזק בינלאומי). אתה לא יכול להתעלם מנסיון העבר ע"י שימוש בסופרלטיבים על הממשלה או התהליך. אם אתה טוען שהפרטה היא דבר טוב והכרחי, אתה צריך להסביר למה גם כאשר תהליך כזה מובל ע"י אנשים לא טפשים המחזיקים בעמדות דומות לשלך, התהליך מתפשל לעיתים קרובות בצורה קולוסאלית. אם הדוגמה של הרכבות מטרידה אותך, אפשר לעבור לדוגמה של הפרטת תשתיות המים בלונדון. או ביטול הפיקוח על שוק החשמל בפלורידה (שהוביל ליצירת משבר מכוון ע"י יצרניות החשמל לפני כשנתיים). או הפרטת החברות הממשלתיות ברוסיה. או הפרטת בתי הכלא בארה"ב. או העברת אחריות השמירה על אינטרסים של ארה"ב מרשויות פדראליות לחברות אבטחה פרטיות (חוסך כאב-ראש מדיני). יש עוד דוגמאות, אלו רק כמה שנזכרתי ללא צורך לגגל. הרכבת לא יכולה להרוויח כחברה כלכלית נטו עקב עלות הקמת המסילות והציוד. כחברה כלכלית, קיימת כדאיות כלכלית לבנות מסילה בין תל-אביב לחיפה ולראשון-לציון, אבל לא הרבה מעבר לכך. למדינה יש אינטרס ראשון במעלה, שאינו מכומת ישירות בכסף, שהרכבת תגיע גם לישובי הפריפריה ותרשת את כל הארץ. לגבי חלוקת מזון, אין צורך בהלאמה והפתרון הקיים נוגד שוק חופשי לא פחות 3. לגבי הטלפונים הסלולריים, להבדיל מהרכבת, יש כדאיות כלכלית ולכן יש גם מקום לתחרות ולחברות פרטיות. גם במקרה הזה, הרגולטור (בניגוד לרוח השוק החופשי) נאלץ להתערב לא פעם כדי לחייב את חברות הסלולר לכסות את כל הארץ. מטרת הממשלה לא להרוויח או להפסיד כסף מחברות ממשלתיות. אם חברה ממשלתית מרוויחה לפעמים, זה לא חטא, וגם אם היא מפסידה לפעמים זה גם לא חטא (לפחות כל עוד היא לא הופכת זאת להרגל). גם חברה ציבורית מרוויחה לפעמים ומפסידה לפעמים. משעשע להווכח שבין אם חברה ממשלתית מרוויחה או מפסידה, באותה המידה שני המצבים מובילים לטיעונים למען ההפרטה. ב. תשלומי העברה. "כאשר גובה הקצבאות קרוב מספיק לגובה השכר אותו ניתן לקבל בדרגים הנמוכים של שוק העבודה, מעוקרת ההנעה לעבודה והיחלצות מעוני פרניאלי". ראשית, אם אתה מבטל את שכר המינימום, רמות השכר הנמוכות לא מאפשרות תנאי מחייה מינימליים. שנית, קצבאות עוני לא מגיעות לשכר מינימום. שלישית, קצבאות דפרנציאליות לא מעקרות את ההנעה לעבודה, כפי שאסביר בהמשך. רביעית, עליך לקבל את העובדה שהגדלת השווקים אינה מגדילה בהכרח את שוק העבודה, וביתר שאת אינה מגדילה את היצע העבודות לעובדים לא מקצועיים. על קצבאות דפרנציאליות. כיום, אדם נכה בעל קצבת נכות מאבד אותה כאשר הוא יוצא לעבוד. במצב זה לא כדאי לו לצאת לעבוד במשרה חלקית, מכיוון שהכנסתו הכוללת יורדת בצורה דראסטית. קצבאות דפרנציאליות אומרות שעל כל שני שקלים נוספים בנטו, הקצבה תקטן בשקל. אני לא מקבל את הטענה שהעיוות הוא תוצר הכרחי של קיום תשלומי ההעברה. אם יש עיוות, יש לתקן את הקריטריונים כך שהעיוות יקטן. גם במיסוי, בחקיקה ובכל מערכת קשיחה אחרת יש עיוותים, והפתרון הוא תיקון העיוותים ולא ביטול המערכות. ג. ביטוח בריאות. "אתה עושה את הטעות הנפוצה של קישור בין ליברליזם לארצות-הברית". לפי עקרונות הליברליזם, המדינה לא צריכה להתערב בשוק הביטוח הרפואי. ארה"ב היא הדגם הקרוב ביותר לאידאה שלך של שוק חופשי, ולכן היא תמיד דוגמה טובה לכל דיון על ליברליזם. קנדה, בה קיים ביטוח בריאות חינם לכלל האזרחים, היא כמעט סוציאלית בהקשר הזה. ד. פנסיות בשוק ההון. בשוק ההון אני מתכוון לשוק ההון הבורסאי. עד הרפורמה האחרונה, קרנות הפנסיה השקיעו באגרות-חוב ממשלתיות ל-30 שנה עם הבטחת תשואה של 6% לשנה (אאל"ט). אם הממשלה מגייסת בכך הון זול (לדעתך), ובד-בבד שומרת על ערך הכספים שהופקדו בקרנות הפנסיה, מה רע בכך? הסיכון בנפילת מניות בבורסה גדול מדי בכדי שאפקיד את כספי הפנסיה שלי על קרן הצבי. האם אתה מתנגד לחופש שלי לקבוע שכספי הפנסיה שלי יהיו מוגנים מתהפוכות השוק הבורסאי? ה. חינוך. יש בעיה במערכת החינוך הקיימת, דבר המגדיל את אי השוויון בין אלו שיש להם כסף לשלם שיעורי תגבור לילדיהם ובין אלו שאין להם. אז מה הפתרון שלך? האם אתה מאמין שהמצב הנוכחי תקין, ועוני צריך לעבור בגנים? או שאתה חושב שתפקידה היחיד של מערכת החינוך הוא ללמד אנשים קרוא וכתוב. ו. השכלה גבוהה. "הסדר תשלומים בתשלום מלא מול אוניברסיטה היה יעיל וזול בהרבה". לא בטוח שיהיה יעיל יותר 4, אבל בוודאות יחסום את דרכם של אלו שאין להם הורים עשירים להשכלה גבוהה. אני מבין שאתה מאמין בלב שלם שהעוני צריך להפך לתכונה גנטית. אם אתה מתעקש, ראה את הצעתי כהלוואה לטווח ארוך בתנאים מקלים של המדינה לסטודנטים. ז. תחבורה ציבורית. המדינה חוסכת עלויות עקיפות כגון הצורך בהרחבת כבישים, אובדן תוצר עקב תאונות-דרכים, אובדן תוצר עקב פקקים, פגיעות בבריאות הציבור עקב זיהום אוויר וכן הלאה. אילו מהעובדות הללו לא נכונות ולא בדוקות? עדיפות סובסידיות ישירות למשתמשים ולא למפעילים. אין בכך כל סתירה לדבריי. ד"ר בר ביצוע – לא רק על המכוניות יש 100% מס. 60% ממחיר הבנזין הוא מס בלו. וזה כלום לעומת מה שמתרחש בסינגפור, בה החזקת מכונית פרטית יקרה בכמה סדרי גודל מאשר בארץ. ח. אי-השיוויון. "למעשה, המציאות הפוכה" – כנראה אנו חיים במציאויות שונות. *עובדתית*, אי-השוויון בישראל גדל בצורה דראסטית ב-20 השנה האחרונות, עקב או למרות שהשוק הישראלי הפך חופשי יותר, ליברליסטי יותר וסציאליסטי פחות. יתרה מכך, קיימת התאמה חיובית מובהקת בין רמת הליברליזם של המדינה ומקומה במדדי אי-השיוויון (מדד ג'יני). לפני שאתה מפריח עובדות בהן התיאוריה הליברליסטית והמציאות הליברליסטית כל-כך סותרות אחת את השניה, אנא בדוק את העובדות. ט. [idan האשים אותי בשייכות לאצולת הקרקעות, אז נאלצתי לענות ;] באופן אישי, ללא קשר לליברליזם או סוציאליזם, אני מתנגד למכירה אוטומטית של קרקעות ליזמי נדל"ן במקום פיתוח שטחים פתוחים. אני רוצה שתהיה לי האפשרות לצאת באמצע השבוע לטייל בפארק עירוני, שפארק איילון המתוכנן הוא אחד מהם. הערתו של ד"ר בר ביצוע, "הליברל יטען שכל אחד יכול לבנות על האדמה שלו מה שמתחשק לו", מנתקת שוב את הליברליזם מהמציאות, ואנו חוזרים לעובדה שלא קיים שוק חופשי לפי עקרון הליברליזם הטהור. ------------------------- 1 טוב, אני מודע לכך שבכנסת ישראל יש מפלגה סוציאלית בשם עם-אחד, ומק"י היא חלק מחד"ש. 2 מדהים להווכח כיצד הצלחת לפספס את הכוונה במונופול טבעי של חברת חשמל במקום אחד בתגובתך ולהבינו במקום אחר. 3 מל"ח – משק לשעת חירום. 4 התקציב הממשלתי לאוניברסיטאות מתחלק באופן לא ברור בין מחקר והוראה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך ארוכה מאוד ולא אענה על כולה. ובכל זאת מס' נקודות: 1. אתה מבלבל בין שוק חופשי לבין ליברליזם. בארה"ב דווקא השמאל הוא ליברלי והימין שמרני. 2. עם אחד אינה מפלגה סוציאליסטית, אלא מייצגת את ועדי העובדים הגדולים (חברת חשמל, תע"ש וכו'). מטרתה לשמור על האינטרסים של המונופולים במשק. חד"ש כבר מזמן לא קומוניסטית, ולמעשה בכלל לא נמצאת על הגרף שלך, חד"ש מתמודדת משמאל על הקול הערבי מול רע"מ ובל"ד (הימין והדתיים אצלם, אם תרצה). 3. מי שמונע ממך לטייל בפארק עירוני הם לא יזמי הנדל"ן, המחוייבים בשימור שטחים ירוקים בכל שכונה שהם בונים, אלא אצולת הקרקעות (שקיבלה קרקעות אלו במתנה), אשר משתמשת בהם בניגוד למטרות שלשמן היא קיבלה אותן (וראה שפיים כדוגמה), ומונעת באמצעות שליחיה בכנסת שימוש סביר בהם, כמו בניה למגורים שתאפשר הקלה של הצפיפות בערים. ישראל שמצפון לבאר שבע היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, ומי שמרויח ממצב זה היא אצולת הקרקעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה להסביר זאת בצורה בהירה יותר: סוציאליזם כמו קפיטליזם וליברליזם הן תפישות אידאולוגיות לגבי האדם ומקומו בעולם. בהתאם לתפישות אלו, הן מציעות דרך פעולה מסוימת, שאם תיושם במלואה אפשר יהיה להתייחס למקום בו יושמה כך כמקום בו שורר סוציאליזם טהור או קפיטליזם טהור. במציאות, עם זאת, קשה ליישם אף אחת משתי הגישות באופן מלא. את הקפיטליזם/ליברליזם אי אפשר ליישם באופן מלא משום שישנם כוחות חזקים המתנגדים לחירות, משום שהיא פוגעת בזכויות היתר שלהם. את הסוציאליזם אי אפשר ליישם באופן מלא כי הוא מנוגד לטבע האדם, גם בעמדת השליט וגם בעמדת הנשלט. במלים אחרות, הדוגמאות המצויות בידינו היום הן של משק "מעורב" הכולל גישות ליברליות וסוציאליסטיות גם יחד, כשלרוב המשקים הטיה מסוימת לכיוון זה או אחר. חשוב להדגיש שלמרות שאין יישום מלא של אף אחת משתי הגישות, העמדה האידאולוגית והעקרונית שלהן חיונית להבנה וחיזוי של התוצאות שהטיה לכיוון גישה כזו או אחרת יניבו. השגיאה העיקרית שלך היא שאתה מתייחס לאלמנטים סוציאליסטיים בשוק מעורב עם נטיה ליברלית כאילו היו חלק מרעיון השוק החופשי. הדבר דומה להתייחסות להיתר למשקי קולאקים במשק קומוניסטי כאילו היו הקולאקים חלק מהרעיון הסוציאליסטי. ולא היא. א. הגבלים עסקיים: אם תבחן את האופן בו נוצרו הרשויות להגבלים עסקיים והרגולציות במקומות השונים תבין מייד כי אין להם שום קשר ל"יציבות השווקים" אלא להיפך. לדוגמה, בארצות הברית, החל משנת 1862, נוצרו בהדרגה מונופולים ומערכות של זכויות יתר בעידוד ותמיכה ממשלתית (צפונית). חוקים כמו homestead act נועדו כביכול לעידוד רכישת אדמה על ידי מהגרים חדשים, אך בפועל כ-90 אחוז מהאדמה הגיעה לידי ספקולטורים, אנשי רכבות, מפעלי עץ, בקר וכריה – בעיקר ממוקדי העוצמה במזרח. רק אחרי שהתברר גודל האסון שחוללה הממשלה באמצעות ניסוח מפלה ומעורפל של החוק שהזמין הונאה מאסיבית, החל המחוקק להתוות תקנות לתיקון הרעה שיצר בעצמו. תקנות אלו נותרו, כמובן, ללא שיניים, משום שהעוצמה של המונופוליסטים בפועל ובדרך במוקדי העוצמה בוושינגטון (שנוצרו *בגלל* בפעולה הממשלתית) סיכלו פעולה כזו. הפעולות העיקריות של תקנות כמו חוק שרמן נועדו דווקא ל*קידום* העסקים הגדולים ופגיעה בתחרות (בעיקר באמצעי הפשוט של העלאת רף הכניסה לתחום עסקי לגובה כזה שרק מי שכבר מחזיק בכוח יוכל לחדור לתחום והפיכת כל השאר לשוק "קנה אותי"). אם תסתכל בנעשה בתחום היום, בארצות הברית ובמקומות אחרים, תראה כי ההגבלים העסקיים והרגולציות אינם פועלים למען יציבות השווקים אלא כדי ל*מנוע* חדירת גורמים עסקיים שיערערו את המונופול. החדירה היחידה האפשרית היא כאשר רוצים להפוך מונופול קיים לדואופול או טריפול באמצעות הוספת גורמים עסקיים בעלי עוצמה קיימים לקבוצת הנהנים. במלים פשוטות: הרגולציה של השווקים אכן קיימת, כפי שטענת, בגלל "קיומן של סתירות בין טובת החברות הפועלות בשוק ובין טובת השוק עצמו" אך מטרתה היא להכריע לטובת החברות הפועלות בשוק, לא להיפך. ב. חוק שכר מינימום: כן, אני מציע לבטל את החוקים הללו. כשאתה מחליט לעבוד במקום כלשהו אתה חותם על חוזה העסקה וכל התנאים וההגבלות צריכים להתקיים בחוזה ולא באמצעות פיקוח ממשלתי. ג. "מכסים וסובסידיות – מנוגדות לשוק החופשי, אבל בכל זאת הם קיימים בכל העולם." זו שגגה לוגית מסוג argumentum ad populum. אין שום חשיבות למידת הפופולריות של דבר, אלא אם כן על כך נסוב הדיון. למיטב הבנתי הוא נסב על מידת התקפות שבטענה שיש צורך במכסים וסובסידיות ולא בשאלה אם הם פופולריים יותר או פחות מג'ניפר אניסטון. ד. "חוקי הקניין הרוחני, חוקי החשבונאות וחוקי הבורסה מסדירים את התנהלות התחרות בשוק החופשי." אתה מבלבל כאן בין שני דברים שונים: תקנות בורסאיות שנוצרו לפי דרישה וצרכים של חברה פרטית המפעילה בורסה (כמו הבורסה של ניו יורק); וחוקים שנועדו להגן מפני מעשי גניבה והונאה מסוגים שונים. אתה יכול לטעון, כמובן, שחוקי החשבונאות מחמירים מדי או שחוקי הפטנטים מחניקים את היצירתיות, אך לטענה המתרמזת מדבריך כי זהו חלק אימננטי מפעולת השוק החופשי אין שום בסיס ממשי. ה. מונופולים טבעיים: שוב, אתה מחמיץ את הנקודה. המונופולים כאן לא נוצרו בגלל "מבנה השוק" אלא בגלל תקנות ממשלתיות. המונופול בפועל של נשר נוצר בגלל *איסור* התחרות משך שנים ארוכות והמונופול של רשות הנמלים (אין טריופול, משום שאין תחרות כלל בין הנמלים) כמו גם על ייצור חשמל על ידי חברת החשמל הוא תוצר של איסור על פעילות גורמים אחרים בשוק. אין לכך שום קשר למבנה השוק, רק לתקנות הממשלתיות. כפי שאמרתי – תקנות אנטי-תחרותיות אלו יצרו את המונופולים. ו. מדיניות מוניטרית: אותו כנ"ל. מדיניות מוניטרית מנוגדת לרעיון השוק החופשי ותנודות או נפילות מטבע לעולם אינן נגרמות בגלל פעילות שוק חופשי אלא בגלל ההתערבות הממשלתית בפעילותו. חד-וחלק. ז. מגבלות אחרות: המגבלות שאתה מציין שייכות לשני סוגים: הגבלות על פעולה הפוגעת בחירותם של אחרים (למשל, הזרמת פסולת רעילה לנחל בו רוחצים אנשים); ומגבלות שנוצרו בעקבות כוח לחץ של גילדות בעלות עוצמה כמו לשכת עורכי הדין או לשכת רואי החשבון (או השמאים, הרופאים, הפסיכולוגים, וכדומה). האחרונות הן הגבלות סוציאליסטיות או בתר-סוציאליסטיות על השוק החופשי כדי לשרת בעלי עוצמה קיימים. מאחר ואתה מחמיץ לחלוטין את העובדה שהמונופול נוצר מתוקף תמיכה ממשלתית ובברית הדדית בין בעלי המונופול לממשל, אתה גם חושב שיש הבדל כלשהו אם הוא נמצא בידיים פרטיות או ממשלתיות. למעשה, מדובר באותו דבר עצמו, בהבדל שלמונופול ממשלתי אף פעם אין תחרות ואין שום דרך להשפיע באופן מהותי על אופן פעולתו, בעוד שמונופול פרטי אפשר לנתץ בחמש שניות, בלי צורך בפיקוח, מיקוח או שיקוח. דוגמה קטנה למונופול קיים: הבנקים. כיום, הבנקים בישראל – רובם עדיין בבעלות ממשלתית כזו או אחרת – פועלים כקרטל. המשך פעילות הקרטל וחבלתו בתחרותיות מתאפשרים בעקבות שיתוף פעולה בין הממשלה לבנקים, שבו הבנקים מצייתים לתכתיבים ממשלתיים לגבי ערוצי השקעה (עד לפני זמן לא רב 95 מאופני ההשקעה הבנקאיים היו לפי תכתיב ממשלתי) ואילו הממשלה הנהנית מההון המובטח נמנעת מפגיעה בהם. את המצב הזה אפשר לשנות ברגע אחד באמצעות הסרת ההגבלות על כניסת גורמים בנקאיים חיצוניים לשוק – הגבלה הקיימת בעוז היום מתוקף סירבול מכוון של אופן פעולה והשקעה המונע מגורמי חו"ל להכנס לתחום בו יש רווחיות נמוכה יחסית והגבלות פעולה קשות. במלים אחרות, הבנקים בישראל היום מבינים את מה שהבינו אורזי הבשר בארצות הברית של תחילת המאה: האחרונים, התנגדו מרות לפיקוח כלשהו בתחום, עד שחדרה למוחם ההבנה כי התקנות והפיקוח על איכות הבשר יביאו לתוצאה אחת ברורה: חיסול כל המתחרים הקטנים בשוק שגרמו לירידת מחירים וכינון קרטל בפועל של האורזים הגדולים. כלומר, הפיקוח נועד ל*למנוע* תחרות, לא לאפשר אותה. ================== א. הפרטה: הנקודה העיקרית שלי היא שהפרטה או החדרת תחרות לתחום תצליח תמיד כאשר היא מלאה ולא מסורסת. בעיקר כוונתי לכמה נקודות חשובות: 1. הסרת חסמי כניסה של חברות: במקום ליצור מערכת של זכיונות (כלומר, כניסה מבוקרת) יש לתת לכל מי שעומד בתנאי סף מסוימים הרשאה להשתלב בשוק. 2. הסרת רשתות בטחון: חברה הפועלת בשוק צריכה לדעת כי היא אחראית לגורלה ואם היא תיפול היא תפשוט רגל או תמכר שוב ללא פיצוי לבעלים הקיימים. הידיעה של בעלי חברות שהממשלה "לא תיתן להן ליפול" מהווה חלק חשוב בפעולות המונופוליסטיות והלא כלכליות שרובן נוקטות כדי לחסום מתחרים חדשים. 3. מניעת אפשרויות "תיקון לאחור" כמו בזכיונות המקובלים בארץ. 4. מנגנון רווח והפסד ברור: כלומר, חברה שאינה מנוהלת היטב תוכל להפסיד. כל הדוגמאות שנתת לא עומדות בקריטריונים אלו. דוגמת הרכבת שלך מופרכת במיוחד משום שהיא מנסה לדמיין תחרות בין מערכת מופרטת (רכבות) למערכות ממשלתיות או מסובסדות ממשלה (אוטובוסים ומערכת כבישים). כשכל הכבישים יהיו פרטיים והתחבורה הציבורית לא תסובסד הרכבת תוכל בהחלט להיות רווחית. ב. תשלומי העברה: העיוות בתשלומי ההעברה הוא תוצר של העובדה שהם תוצר של מערכת לחצים פוליטית – עניין טבעי כאשר אלו נקבעים על ידי מערכת פוליטית – ולכן לעולם יהיו תוצר לא של הצרכים הממשיים אלא של יחסי הכוחות הפוליטיים. מכאן נובע שהפגמים במערכת אינם בני תיקון כלל והמערכת צריכה להיבטל. ג. ביטוח בריאות: אתה סותר את טענתי באמצעות חזרה על טענתך הקודמת? זה אינו טיעון אלא חמיקה מטיעון. ד. פנסיות בשוק ההון: אין לי שום בעיה שתשקיע את כספי הפנסיה שלך בקרן המבטיחה להשקיע אך ורק באגרות חוב ממשלתיות. השאלה אינה מה עדיף לך או לאחרים אלא מה מידת החופש שלי ושלך *לבחור* היכן להשקיע. אם החופש הזה ניטל (פנסיה ממלכתית) וההשקעות מנווטות כולן לאגרות חוב הדעת נותנת שהממשלה השולטת בהן תוכל לעשות (ואף תעשה) ככל שיידבה לבבה. לדוגמה, להוריד את התשואה הנומינלית מ-6 אחוז ל-2 אחוז, דבר שיהפוך כל קרן לגרעונית. ה. חינוך: מערכת החינוך צריכה לדעתי להיות פרטית ופרטית בלבד. כאן, כמו בסעיף ההשכלה הגבוהה, משתקפת תפישתך כי אילו חינוך יסודי או גבוה היה כרוך בהשקעה כלשהי מצד ההורים, הורי העניים היו מעדיפים שלא להשקיע בחינוך כלל. ברי שהיו משקיעים פחות, אך השקעה זו הייתה יעילה הרבה יותר, כיוון שהשכר הפנוי של כל אדם היה גבוה יותר. ז. "המדינה חוסכת עלויות עקיפות כגון הצורך בהרחבת כבישים, אובדן תוצר עקב תאונות-דרכים, אובדן תוצר עקב פקקים, פגיעות בבריאות הציבור עקב זיהום אוויר וכן הלאה. אילו מהעובדות הללו לא נכונות ולא בדוקות?" כולן, משום שאתה מתעלם מהעלויות העקיפות. המדינה נהנית מדי שנה מהכנסות בגובה של כ-25 מיליארד שקל ממסים על מכוניות וחלפים, דלק, וכדומה. עלויות אלו ועלויות הסבסוד הישיר של התחבורה הציבורית עולות בהרבה על העלויות הכרוכות בהרחבת כבישים, תאונות דרכים, פקקים וזיהום אוויר. בהערכה צנועה, הסכומים הללו, לו היו נחסכים, היו יכולים להביא לשיפור ניכר גם באיכות החיים, גם בבריאות האזרחים וגם באיכות הכבישים. ח. אי-השוויון: "אי-השוויון בישראל גדל בצורה דראסטית ב-20 השנה האחרונות, עקב או למרות שהשוק הישראלי הפך חופשי יותר, ליברליסטי יותר וסציאליסטי פחות." הייתי מציע לך לבדוק בעצמך את העובדות לפני שאתה פורץ בקביעות שאין להן כל יסוד. ישראל מדורגת במקום טוב בצמרת מבחינת רמת השוויוניות הקיימת בה, עם רמת אי-שוויוניות יציבה לפחות ב-9 השנים האחרונות. לגבי מידת התקפות של מדד ג'יני באופן כללי אותיר לקוראים את הבחירה אם הם רוצים לבלות את חייהם באירלנד, בריטניה, אוסטרליה או ארצות הברית המדורגות מעט מתחת לישראל (כלומר, פחות שוויוניות) או בתימן, טג'יקיסטן או אינדונזיה הנהנות מיותר שוויוניות לפי מדד זה. פרטים נוספים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הורדת מיסים, ביטול חוקי העבודה, וביטול הקיצבאות יגדילו את ההכנסה הפנויה של אנשי המעמדות הנמוכים ויאפשרו הם לקנות חינוך טוב לילדים שלהם בשוק החופשי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתהליך הרגיל שנצפה בכל המקומות בהם אומצה השיטה: הפסקת חנק המיסים על המעמד הגבוה והבינוני מוביל לפריחה כלכלית והתייעלות מנגנונים (מהרבה רגולציה להרבה פחות רגולציה), שבתורם גורמים ליותר השקעות, יותר היצע, יותר מקומות עבודה, ולכן גם הורדת מחירים עבור מוצרים ושירותים מחד וגם אספקת הזדמנויות העסקה ומימון מאידך. כעבור זמן לא ארוך גם מעמד הביניים נהנה יותר וגם המעמד הנמוך נהנה יותר (ולא על חשבון מעמד הביניים). תצפיות "ארוכות טווח" (יפן וקוריאה, למשל) מראות כי בטווח של דור בשיטה הזו, גם גדלה הניידות החברתית, שהיא תוצר של השכלה גבוהה טובה (לא רק בסיסית), מהסיבה הפשוטה ששוק יעיל המייצר משרות מגוונות רבות מעוניין באקדמאים רבים כדי לאייש את מגוון השירותים והמקצועות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הורדת מיסים, ביטול חוקי העבודה, וביטול הקיצבאות יגדילו את ההכנסה הפנויה של אנשי המעמדות הנמוכים ויאפשרו הם לקנות חינוך טוב לילדים שלהם בשוק החופשי? אתן לך דוגמית. נגיד שבמדינה בשם "עבריה" אדם במעמד נמוך מרוויח 100 זוז לחודש (בהשוואה ל-300 זוז לחודש לאדם במעמד בינוני). אותו אדם נמצא מתחת לדרגת המס הנמוכה ביותר ולכן אינו משלם מסים. להיפך, הוא נהנה מסיוע בסך 10 זוז כקצבת ילדים וסיוע בחינוך, 10 זוז קיצבת אב חד הורי, 15 זוז השלמת הכנסה, ו-12 זוז קיצבת נכות. סך הכל, יש לו הכנסות בגובה 147 זוז. בסעיף ההוצאות הוא נדרש להוציא 55 זוז לצורכי מזון, 20 זוז לביגוד, 30 זוז לשכר דירה, 20 זוז לחשבונות, 10 זוז לכבלים ו-12 זוז הוא שם בצד כחסכון ליום צרה. כעת, נניח שב"עבריה" משתלטים ליברלים זדונים על כס ראש הממשלה ומשנים את המצב מיסודו. כלומר, הם חותכים את כל הסיוע שממנו נהנה והוא נותר עם 100 זוז בלבד כשכר עבודה. מצבו נראה חמור, עד שבודקים את סעיף ההוצאות שלו. בסעיף ההוצאות צריך לזכור כי הליברלים הזדונים גם הורידו את מס ההכנסה ושאר סוגי המיסוי עד למינימום (שהרי לא צריך לממן קצבאות למיניהן) ולכן עלות הוצאותיו ירדה בהכללה בכ-40 אחוז. כלומר, הוצאותיו על מזון, ביגוד, שכר דירה, חשבונות וכבלים ירדו מ-135 זוז ל-81 זוז בלבד. כלומר, במקום 12 זוז פנויים לחסכון יש לו עתה 19 זוז. מאחר וכוח הקנייה שלו עלה, הוא יכול להרשות לעצמו להוריד את ההפרשה לחסכון ל-9 זוז וכך נותרים לו 10 זוז *יותר* להשקעה בחינוך ילדיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כסף הוא אמצעי-חליפין שמייצג טובין חברתיים. מאחר ששיעור הטובין בחברה נשאר פחות-או-יותר זהה, וכמות הכסף בידי הציבור עולה, השוק יערוך את ההתאמות הדרושות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות גדולה בידך. הכסף אינו ייצוג של עלות כל הטובין. חלק גדול מהכסף במחזור הכספים הלאומי מורכב מהוצאות הממשלה המבוססות על גיוסי הון כאלו ואחרים (הלוואות או הנפקת אגרות חוב). מאחר והוצאות הממשלה ירדו באופן דרסטי, כמות הכסף שיש לגייס באופן זה תקטן גם היא, מה שיביא לקיטון בכמות הכסף במשק ולעליית ערך הזוז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לטענת ''שירות תיקונים'' ההסבר הנכון מדוע זה לא יקרה מצוי בתשובתי לדורון הגלילי. כסף אינו אמצעי חליפין המייצג ''טובין חברתיים'' (לא ברור לי מה זה בדיוק) אלא שטר אמון. כלומר, הוא מוחלף בתמורה לטובין או לטובין מובטחים או לרישום בבנק על בסיס אמון הדדי בין שני הצדדים בערכו של הכסף. בדרך כלל, אתה לא קונה טובין מוגדרים בכסף ממש אלא מעביר הבטחה לתשלום (לדוגמה, באמצעות כרטיס אשראי) המבוססת על אמון. גם הממשלה עושה את זה, לדוגמה, כאשר היא מנפיקה אגרות חוב או נוטלת הלוואות (היינו, מדפיסה כסף) על בסיס אמון של הקונים או המלווים כי היא תשלם את ערך האגרות או ההלוואה בתוספת ריבית. כמו שנאמר, ברגע שהמדינה מפסיקה להדפיס כסף, ערכו של המטבע הנמצא בשוק עולה. ההתאמות השוקיות נערכות כדי להתאים את ערכי המוצרים למצב החדש אחרי הדפסת כסף וכאשר כמות הכסף במחזור קטנה (או לא גדלה בשיעור הגידול בתוצר) כאשר במקרה השני יש לנו ייסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שהסתכל היטב בשטרות בריטיים ראה שכתוב עליהם "בנק [שם הבנק] מתחייב למסור למוכ"ז סך של [ערך השטר] לירות שטרלינג". (כל בנק שם מנפיק שטרות משלו.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל בנק. אני זוכר רק את הבנק של אנגליה ואת הבנק של סקוטלנד (אולי גם ווילס וצפון אירלנד?). אני לא חושב שתראה שטרות של HSBC למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נתקלתי בבאים: Bank of England ואני יודע שיש עוד.
Bank of Scotland Bank of Ireland Royal Bank of Scotland Clydesdale Bank |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איוש אתה צודק. עכשיו אני נזכר בשטרות Clydesdale Bank. אבל נדמה לי שהרשימה מעלה היא ממצה (אולי חסר רק הבנק של ווילס, אם יש כזה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפוש קצר מעלה את זה: http://en.wikipedia.org/wiki/British_banknotes
Pound sterling banknotes are issued by the Bank of England accepted throughout the UK; the Bank of Scotland (generally accepted throughout the UK); the Royal Bank of Scotland (generally accepted throughout the UK); the Clydesdale Bank (generally accepted throughout the UK); the Bank of Ireland, First Trust Bank, Northern Bank and Ulster Bank (rarely seen outside Northern Ireland). Sterling banknotes are also issued by the Government of the Isle of Man and the States of Jersey and the States of Guernsey, but their notes are not generally accepted off their own islands (although Guernsey notes can sometimes be found in Jersey and vice versa). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידעתם שיש שני סוגי מטבעות של שקל: מגנטיים ולא מגנטיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם שני סוגים של מטבעות חצי שקל: אלה שכתוב עליהם 1/2 שקל חדש, ואלה שמצוייר עליהם נבל פרחוני וסמל של מדינת ישראל בקטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר חתיכת סיפור (ואני מקווה שזו לא אגדה אורבנית). מסתבר שבזמנו היה מישהו שזייף המון מטבעות של שקל. אני לא יודע אם הוא נתפס, אבל בכל מקרה הוחלט שהמטבעות שייצר יכנסו למחזור (והמכונות האוטומטיות כן מזהות אותם), ועד היום ניתן לזהות אותם לפי נקודה קטנה מתחת לסמל המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק בקשר לנקודה, אבל אני לא הכרתי את סיפור הזייפן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה למישהו לזייף מטבע של שקל? עד כמה שאני זוכר, עלות היצור של המטבע היא יותר משקל אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה עלות היצור של מטבע שקל מזוייף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? זה נשמע כמו מערכון של קישון. נדמה לי שזאת הסיבה שביטלו את האגורה. חבל, שעות הייתי משחק בבנית מערכות תמסורת משוכללות ממטבעות של אגורה, רק חור לציר היה חסר בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצנצנת של המטבעות לכביסה שלי יש 22 מטבעות של שקל. מתוכם 17 עם נקודה, השאר בלי. אלו עם הבלי נקודה הם יותר ישנים (שנות השמונים עד תחילת התשעים). אלו עם הנקודה הן גם מגנטיים. לא שיש לי מושג כמה מטבעות של שקל מתרוצצים במחזור אבל נראה לי לא סביר שכל כך הרבה מתוצרי הזיוף הגיעו עד אלי... חוץ מזה, אם הכניסו את המטבעות האלו למחזור היו חייבים להשמיד כמות דומה (או ביחס כלשהו) מהמטבעות האמיתיים. בשביל זה צריך לתפוס את הבנאדם ולדעת כמה מטבעות הוא ייצר. אם היו תופסים אותו בוודאי היינו שומעים על כך. לא? נשמע כמו אגדה אורבנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמעתי סיפור קצת אחר. בתקופה מסויימת, כדי להוריד את עלויות הייצור שינו את הרכב המתכות במטבע (פחות ברזל ויותר אלומיניום או משהו כזה) והשקלים ה''חדשים'' היו יותר קלים מהישנים. על המטבעות החדשים הייתה גם נקודה. מכונות אוטומאיות מזהות את המטבע על פי הגודל והמשקל שלו ולכן חלק מהמכונות לא הצליחו לזהות את המטבע החדש כשקל. בזמן שלקח עד שנותני השירותים כיילו מחדש את המכונות היית יכול להגיע למכונת משקאות עם כסף מדוייק ולגלות שבגלל שאחד מהשקלים הוא מהסוג החדש אתה לא יכול לקנות קולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי על איזו שאלה אתה עונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו אדם, נמצא, כפי שהבאת בדוגמתך, מתחת לדרגת המס הנמוכה ביותר ולכן אינו משלם מסים. כיוון שכך הוצאותיו לא קטנו בכ40% עקב השתלטותם של הליברלים הזדונים על כס ראש הממשלה, אלא אם כן אותם ליברלים זדוניים, במקביל להורדת המיסים וביטול הסיוע, גם הנהיגו פיקוח על מחירים. מחירו של מוצר, כידוע, אינו משקף את עלות יצורו (ושיווקו והפצתו וכו'), אלא את הסכום אותו מוכן הצרכן לשלם. מכיוון שהכנסתו הפנויה של בן המעמד הבינוני, זה אשר נמצא מעל סף המס, ואינו זכאי לקיצבאות, עלתה (המיסים קוצצו, וקיצבאות ממילא לא היו לו), הרי הוא מוכן, מנטלית לשלם יותר על מזון, ביגוד, שכר דירה, חשבונות וכבלים. אי לכך ספקי אותם שרותים וסחורות לכל היותר יפחיתו את מחירם בצורה סמלית, ובודאי שלא יגלגלו את מלוא, או רוב, או אפילו חלקה המשמעותי של ההפחתה במיסים אל הצרכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון שמחירו של מוצר אינו משקף את עלותו. השוק מתחלק (בגדול) ל2: המשווקים השואפים לבידול, ואלו השואפים להובלה במחיר. אצל אלו השואפים לבידול ההנחה שלך חצי נכונה (מחיר המוצר תלוי, בין השאר, במחיר שאותו מוכן הצרכן לשלם), לעומת זאת המשווקים השואפים להובלה במחיר, כל ירידה בעלות תיתרגם לירידה במחיר (בשוק משוכלל). זה במיוחד נכון בשוק ה commodities (אשר מהווה חלק נכבד מהוצאות המעמד הנמוך). כמו כן מלכתחילה הנטייה של המעמד הנמוך היא לרכוש מוצרים מובילים במחיר (במבה לולו במקום במבה אסם וכו') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר תשלומי המסים מבוצע לא באופן ישיר אלא באופן עקיף כך שאותו אדם הנמצא מתחת לדרגת המס הנמוכה ביותר משלם מסים עקיפים בשיעור ניכר. אם תציץ בדוח מנהל הכנסות המדינה של מדינת עברייה לשנת 2001, פרק 1, עמוד 23 תראה כי ההכנסות ממסוי עקיף (בעיקר מע"מ, מכסים, מסי קניה, מס דלק, וכדומה) מגיעות לכ-50 אחוז מכלל הכנסות המדינה. במלים אחרות, אזרח עבריה שלנו נושא בלפחות מחצית מנטל המס המוטל גם בלי לשלם אגורה אחת באופן ישיר. לכן, הוצאותיו יקטנו לפחות בשיעור דומה לזה שציינתי. לזה אפשר להוסיף גם את העלויות העקיפות והמתגלגלות. כלומר, כשאזרח עברייה קונה לחם, הוא אינו משלם רק את המסוי העקיף (מע"מ, מס על ייבוא תנורי אפיה, מס על ייבוא שמרים, מס על נפט לתידלוק התנורים, וכדומה) אלא גם את המיסוי הישיר המוטל על העוסקים בייצור הלחם, משווקיו, מוביליו, בעל המכולת המוכר אותו, וכדומה. כשהמס הזה יירד, עלות ייצור הלחם תרד באופן משמעותי וכך גם מחירו, כך שההוצאות של האזרח במדינת עברייה יקטנו עוד יותר. הטענה שלך כי "מחירו של מוצר, כידוע, אינו משקף את עלות יצורו (ושיווקו והפצתו וכו'), אלא את הסכום אותו מוכן הצרכן לשלם" נכונה באופן מלא רק כאשר מדובר בביקוש קשיח במונופול, המאפשר ליצרן להמנע מגלגול הירידה בעלויות הלאה ולהגדיל את רווחיו. כאשר ישנה תחרות משוכללת, לעומת זאת, ירידת עלויות הייצור מביאה את היצרנים המתחרים להוריד את מחיר המוצר במידה שתאזן את מתח הרווחים מול המצב הקודם. מאחר ובליברלים זדונים עסקינן, אפשר להניח כי הם גם יימנעו מכינון או שימור מונופולים והמחירים ירדו באופן משמעותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב העובדים בייצור מרויחים שכר מינימום (ככה זה פועלים לא מקצועיים) המיסים על שמרים והקמח הם חלק קטן ממחיר הלחם ובכלל הלחם מסובסד ע"י הממשלה (סובסידיה שתעלם עם השתלטות הליברליסטים). למה ליברליסטים ימנעו מיצירת מונופולים פרטיים? אולי האידאולוגים שלהם יתנגדו לכך אבל בפועל יהיה איגוד יצרני לחם או התאחדות האופים) שתתאם את מחיר הלחם בין היצרנים ותדאג שהוא יהיה הכי גבוה שאפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. המסים הם חלק גדול ממחיר הלחם. המיסוי על שמרים וקמח כולל שלל סובסידיות עקיפות (למשל, סובסידיות על מחיר המים), מיסוי עקיף (על הציוד הנדרש לגידול חיטה, לדוגמה), וכן הלאה. חוץ מזה, אתה כולל כאן לנוחותך כאן רק את הפועלים העוסקים בייצור לחם ומתעלם משורה ארוכה הרבה יותר של אנשים שאינם עוסקים ישירות בייצור אך מתפרנסים מלחם (החל ביחצ"נית של מאפיות אנג'ל וכלה באחרון המשווקים והספקים), כך שהתמונה קרובה הרבה יותר לזו שאני ציירתי. לגבי השאלה השנייה שלך: לליברלים יש עקרונות ואידאות, אך הם אינם מסתפקים בהם. הדבר הראשון שתעשה ממשלה ליברלית אמיתית הוא לכונן חוקה שתכונן חופש כלכלי שימנע בפועל היווצרות "מונופולים פרטיים." זו ההגנה הטובה ביותר (והיחידה שעובדת באופן כלשהו) מפני הנסיונות הקיימים תמיד של בעלי כוח להגביר את כוחם. הקמת איגוד יצרני לחם היא בבחינת אפשרות, אך במצב של חופש כלכלי הסבירות להקמתה נמוכה מאוד מכמה סיבות: א. כל איגוד קרטליסטי משרת בעיקר את הפחות יעילים ורווחיים מבין היצרנים, משום שהם הנהנים העיקריים ממצב בו התחרות מוגבלת. הייצרנים המוצלחים לא ירצו להיות חברים באיגוד כזה. ב. מטרת כל הקרטלים, הגילדות והאיגודים היא להגביל או למנוע כניסתם של גורמים חדשים לשוק. לאותם גורמים חדשים לא תהיה שום מוטיבציה להצטרף לאיגוד שמטרתו לחנוק אותם. ג. בהיעדר מיסוי או חיוב ב"רישוי" סף הכניסה לשוק ייצור הלחם יישאר נמוך מספיק לחדירה רציפה של גורמים חדשים לתחום. ד. גם אם יווצר מצב בו יש יצרן אחד הגדול מאחרים, עצם קיום התחרות מצד "הקטנים" יהווה בקרה יעילה ומשמעותית על המחירים שאותו יצרן יהיה מסוגל לגבות. ה. אפשרויות ייבוא חומרי גלם מחו"ל וכן החופש של גורמים שונים לעסוק בייצור חומרי הגלם (חיטה, שמרים) ישמור את השוק פתוח ותחרותי גם בתחום חומרי הגלם. ו. התחרות בשוק הלחם אינה בייצור מוצר אחד באיכות אחידה. קיום סוגים שונים באיכויות שונות של לחם יתרום למניעת היווצרות מונופול, משום שיצרנים שונים יוכלו לפנות לקהלים שונים על בסיס שונה (איכות, טעם, מחיר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו. כמו שקרה בשוקולד (אלא שלחם אי אפשר לייבא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לייבא חומרי גלם. למעשה, למיטב ידיעתי מייבאים אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם חומרי הגלם לשוקולד מיובאים, מה שלא הפריע ל''עלית'' להשתלט על כל הייצור המקומי. אלמלא ניתן היה לייבא שוקולד כמוצר מוגמר, היינו כולנו אוכלים פרה אדומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש יבוא, ולכן לא מובנת לי טענתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובל נשכח את השוקולדים הפופולרים מאוד של ורד הגליל. יש חיים אחרי הפרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורד הגליל נרכשה ע''י עלית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשקוש מוחלט. ורד הגליל שייכת לקונצרן יוניליבר, והקשר (העקיף) היחיד שלה עם עלית, הוא שמפעל הגלידות שטראוס, מקבוצת שטראוס עלית, הוא בבעלות משותפת של שטראוס ויוניליבר, וזאת, היסטורית, עוד לפני שמשפחת שטראוס רכשה את אחזקותיה בעלית (ודאי שלפני האיחוד ביניהן), ולפני שקונצרן יוניליבר רכש את קבוצת תמ''י, שורד הגליל היא חלק ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אין, ולא ייתכן, יבוא של לחם. נא קפוץ בחזרה לסעיף ו' ב תגובה 218404 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לקרוא במאמר "מיסוי וטעייה": |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אם קודם לכן סעיף הוצאות החינוך שלו היה קטן (הוא לא היה צריך לשלם עבור בית הספר אלא רק עבור ספרים ושיעורי עזר בשעת הצורך) עכשיו יתווסף סעיף של אי אילו עשרות זוזים לחינוך. שלא בטוח שהוא יוכל לעמוד בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההקצאה לסעיף תהיה שווה לערך, אך עתה המימון שלו לצרכים החינוכיים יהיה מכוון מטרה (הוא ישלם עבור משהו קונקרטי שהוא יקבל) והשירותים החינוכיים יהיו גם הם זולים בעשרות אחוזים. אזכיר כי בתסריט המקורי לא הוקצב סכום כלשהו לתשלום עבור חינוך. בוא נניח כי אותו אזרח עברייה צריך היה לשלם בעצמו רק 5 זוז נוספים. עתה, אחרי המהפך הליברלי, נגרעו ממנו 10 זוז שקיבל קודם דרך הממשלה, והוצאות אלו מסתכמות ב-6 זוז בסך הכל (אחרי ההפחתה הנזכרת). העלות לתשלום נוסף הנדרשת ממנו יורדת גם היא בשיעור דומה, כך שהוא צריך לשלם שישה זוז ועוד שלושה זוז ובסה"כ 9 זוז. מאחר ולפי החישוב הפוסט-ממשלה-ליברלית יש לו עתה 10 זוז פנויים, מצבו השתפר ברגע שנדרש לשאת בכל העלויות בעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטכנולוגיה האנלוגית לא היתה *ה*סיבה לשרות הנורא של בזק בשנים שהיא עוד השתייכה למשרד התקשורת (או משרד הדואר, אם ללכת עוד כמה שנים אחורה). בארצות הים השתמשו באותה טכנולוגיה בלי שנוצרו התורים הזועתיים, מסיבה פשוטה: כאשר הצרכן משלם ישירות תמורת השירות, אפשר לבנות ולתחזק מרכזיות במספר שעונה על הביקוש וכל חברה פרטית היתה עושה את זה. כאשר אין קשר בין תפוקה לתקציב, וזה המצב בגופים מתוקצבים ע"י הממשלה, אתה נתקל באבסורדים מהסוג של בזק ההיסטורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזק והטלפונים: הטיעון ה"טכנולוגי" אותו אתה מעלה הוא טיעון שקרי שהתחלתי לשמוע כמותו רק בשנים האחרונות. יש על כך נתונים רבים והעובדות הן פשוטות ביותר: א. במדינות אחרות, עם אותה טכנולוגיה, לא היו בעיות כאלו ב. באותם זמנים, טענות הממשלה לא היו טכנולוגיות (קרי-אי אפשר) אלא כלכליות (אין כסף). אבל הטיעון הזה היה שקר משום שלמרות העובדה שכמות גדולה ביותר של הצרכנים לא שילמו עבור הטלפון (החל משרים וכלה באלמנות צה"ל) האוצר הרוויח סכומים ניכרים מדמי ההתקנה והשימוש. ג. אין בה כדי להסביר לתופעות תמוהות כמו ניתוק הטלפון מדירה בה הוא מותקן כאשר הלקוח עובר לדירה אחרת והחזרת הלקוח הישן והדייר החדש למשבצת אפס ברשימת ההמתנה לטלפון. (כלומר - ניתוק הטלפון איננו נחוץ לא לשם העברת הקו לדירה החדשה ובוודאי שלא על מנת להשאיר אותו בדירה הישנה) רכבת ומסילות: אמרת: "הרכבת לא יכולה להרוויח כחברה כלכלית נטו עקב עלות הקמת המסילות והציוד. כחברה כלכלית, קיימת כדאיות כלכלית לבנות מסילה בין תל-אביב לחיפה ולראשון-לציון, אבל לא הרבה מעבר לכך. למדינה יש אינטרס ראשון במעלה, שאינו מכומת ישירות בכסף, שהרכבת תגיע גם לישובי הפריפריה ותרשת את כל הארץ." גם אם הטיעון שלך היה נכון עדיין נשארת שאלה פשוטה. האם הרכבת שיש לנו היום מגיעה לכל אותם ישובי פריפריה? האם לא חזינו במשך חמישים שנה ברכבת שמפעילה רק שני קווי נוסעים (ת"א חיפה ות"א ירושליים)? הטיעון בדבר אי הכדאיות הכלכלית תופס באותה מידה לגבי כל עסק הדורש תשתית כלשהיא (זה הרי בדיוק מה שנטען בנושא הטלפונים). לכל דבר יש מחיר ואם עלות הרכבת בישראל הייתה *כל כך* אסטרונומית נכון היה לוותר עליה בכלל. המציאות היא שהעלויות אינן כל כך גדולות וניתן בהחלט לבסס על השירות הזה עסקים רווחיים. העובדה היא שגורמים מחו"ל הביעו כמה פעמים עניין בזכיונות להפעלת רכבות בישראל. תשובת הממשלה הייתה "לא". זאת משום שהאינטרס של הממשלה היה בעיקר ריצוי "אגד" והכנסת גורם תחרותי לשוק הייתה בניגוד לאינטרס של "אגד". ולסיום. אמרת: "הערתו של ד"ר בר ביצוע, "הליברל יטען שכל אחד יכול לבנות על האדמה שלו מה שמתחשק לו", מנתקת שוב את הליברליזם מהמציאות, ואנו חוזרים לעובדה שלא קיים שוק חופשי לפי עקרון הליברליזם הטהור." א. האם המחשבה שאנשים יעשו ב*רכושם* כרצונם סותרת את המציאות? מדוע? ב. האם המציאות הקיימת תמיד מייצגת את המצב הרצוי או את המצב היחידי שאפשרי? האם לא נכון יהיה להגיד שבאמצעות טיעון כזה נוכל לחסום כל רעיון שבמקרה או לא במקרה איננו מיושם? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |