בתשובה לדרור, 06/05/04 14:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בין שוק חופשי וסוציאליזם יש סתירה מהותית. טענתך שאין כזו סתירה מעידה על חוסר הבנה של המושג "שוק חופשי" או של המושג "סוציאליזם" או של שניהם ביחד. טענת ש"שום שוק חופשי אינו חופשי לגמרי" וציינת שלושה סוגים של הגבלות: א. הגבלות כמו שכר מינימום, פיטורים, הגבלים עסקיים, רגולציות בשווקים, מכסים וסובסידיות, וכדומה. אלו הגבלות הקיימות או כשרידים של תפישה סוציאליסטית המנוגדת לשוק חופשי או כאלמנטים הקיימים במעבר בין סוציאליזם לחופש – מכל מקום, זו טעות מוחלטת להתייחס אליהן כאילו הן קשורות למהות אינטרינסית או תפקודית כלשהי של השוק החופשי. ב. הגבלות חוקיות כמו חוקי קניין רוחני או מניעת הונאה בבורסה: כל אלו הם חוקים שנועדו למנוע פשיעה. אלו אינן מגבלות על השוק החופשי יותר משחוקים האוסרים על שוד מזוין הם הגבלה על השוק החופשי. ג. מונופולים טבעיים: מאחר והמונופולים "הטבעיים" נוצרו כולם מתוקף הלאמת משאבים טבעיים על ידי הממשלה או מתן רישוי מונופוליסטי, גם היווצרותם של אלו אינן פועל יוצא ממנגנוני שוק טבעי אלא, להיפך, מהיעדרם. המונופול של חברת החשמל על ייצור חשמל הוא "טבעי" באותה מידה בה המונופול של ערוץ 1 על שידורי טלויזיה היה "טבעי". אשר לניגודים שאתה מוצא בין הסוציאליזם לליברליזם: א. "הפרטה: ליברליסט יטען שכל חברה ממשלתית מתנהלת בצורה יעילה יותר כאשר היא בידיים פרטיות. אבל במציאות זה נכון במקרים נדירים." ראשית, ליברל לא יטען שכל חברה ממשלתית מתנהלת בצורה יעילה יותר כאשר היא בידיים פרטיות אלא שאין צורך ביצירת חברות ממשלתיות מלכתחילה ומאליו מסתבר שאין גם צורך להפריט אותן בהליך כאוב ולעתים קרובות מפושל (כמו שרק ממשלה יודעת לפשל). דוגמת הפרטית הרכבות בבריטניה אותה אתה נותן היא, שלא במפתיע, דוגמת הדגל המרקסיסטית (ר' למשל כאן: http://www.marxist.com/Europe/rail_privatisation601....), וההפרטה אכן בוצעה שם בצורה מפושלת לעילא (כמו שרק ממשלה יודעת לפשל) – אבל קשה לראות בה עדות על כלל מעשי ההפרטה האמיתיים, שרובם מוצלחים ומצליחים. רק כדי להזכיר, חשבו על השיפור בחיינו שחוללה פתיחת שוק המטבע, פתיחת שוק השיחות לחו"ל, שוק הסלולר או אפילו הפיכת בזק לחברה. מישהו מתגעגע לימים בהם היינו מחכים שנתיים לטלפון, מביטים בקנאה במתי מעט שעלה בידם לקנות "לבנה" של פלאפון, משוחחים לחו"ל בהון תועפות וכשרוצים להגיע לשם ישירות נאלצים להגיע לבנק עם הדרכון, לקנות דולרים במחיר מופקע, לקבל את החותמת בדרכון ולרוץ ללילינבלום? אשר לדוגמאות האחרות של "מונופולים טבעיים" שאתה נותן: מאליו מובן כי אחרי שהממשלה העניקה לגורם מסוים מונופול ארוך שנים ומימון לבניית התשתיות, אין זה כלכלי (לפחות בשלב הראשון) לבנות תשתית מקבילה. לכן, כל הצעות ההפרטה אינן טוענות כי יש להפריט את התשתית הבודדת במובן של מסירתה לזכיין מסוים אלא להפוך אותה נחלת כלל הפועלים בתחום, כאשר התחרות תתנהל בתחום אספקת המשאבים (החריג היחיד הוא בזק, שיש לו מתחרים תשתיתיים בדמות הכבלים הפרושים בכל רחבי הארץ). לדוגמה: תחרות בין גורמים שונים על אספקת מים או ייצור חשמל, או פיצול המונופוליסט לחברות משנה. שתי הערות: 1. הנימוק שיש צורך באבטחת אינטרסים בטחוניים שונים ומשונים היא "טיעון בלוף". אפשר לחייב את הזכיין או כל חברה באספקת שירותים מסוימים בשעת חירום. 2. מדוע אינך מזכיר שורה ארוכה של מונופוליסטים שאף הם "טבעיים" אך קשה יותר לראות את המונופול שלהם כ"הכרחי" כמו הנמלים והמלט? ב. "תשלומי העברה: ליברליסט ינסה להקטין את תשלומי ההעברה (קצבאות, מענקים)." ליברל אמיתי ינסה לחסל לחלוטין את תשלומי ההעברה, לא רק משום שהם אינם מוסריים אלא גם מאותן סיבות שבגללן אתה רוצה לשמר אותם: כדי שלא להזניח את השכבות החלשות או לדרדר אותן לפת עוני. דמי הנדבה (תשלומי ההעברה) נועלים את העניים במקומם, באשר הם נוטלים מהם גם את התקווה וגם את היכולת להחלץ ממצבם. לדבר זה שתי סיבות: א. כאשר גובה הנדבה קרוב מספיק לגובה השכר אותו ניתן לקבל בדרגים הנמוכים של שוק העבודה, מעוקרת ההנעה לעבודה והיחלצות מעולי פרניאלי. ב. הנדבות הנגבות מהמעמד הבינוני מרדדות את יכולתו להרחיב ולהגדיל את השווקים ובכך ליצור יותר מקומות עבודה מהם יהנו כל השאר. משמח לראות כי גם אתה מקבל את העובדה שהרגל אינו יכול לשמש הצדקה להמשך ההרגל, אך איני משוכנע כי הצעותיך יכולות לעבוד. בייחוד אני סבור כי הדירוג המהופך שאתה מציע (קצבה יורדת ככל שהשכר עולה) אינו הגיוני כלל, משום שהוא מקבע את השכר בערך באותה נקודה והמוטיבציה השלילית לעבודה בעינה עומדת. כדי להבהיר את הבעיה: אם משווים את הנתונים השונים בתקציב הביטוח הלאומי אפשר לראות שבעוד מספר מקבלי קצבאות הזקנה גדל בעשר השנים בין 1991 ו-2001 ב-62 אחוז ומספר מקבלי קצבת ניידות (נכים) גדל ב-69 אחוז בתחומים אחרים "התברכנו" בהתפוצצות אוכלוסית של ממש: מספר המשפחות המקבלות קצבה גדל בכמעט 300 אחוז, מספר מקבלי דמי אבטלה גדל בכ-110 אחוז ומספר מקבלי דמי אבטחת הכנסה ב-500 אחוז ובדומה גם מספר הזכאים לקבל גמלת סיעוד. חמור מזה, אם מסתכלים במאזני הביטוח הלאומי מתברר כי בעוד התשלומים הקבועים הקודמים (בעיקר קצבת זקנה) מתנהלים פחות או יותר כמימים ימימה, הפך הביטוח הלאומי לערוץ המנקז כ-14 מיליארד שקל מדי שנה למימון מקבלי הקצבאות השונות הטענה שלך ש"קיימים עיוותים במבנה של תשלומי העברה במדינת ישראל, אבל זה פתח לשיפור מערך תשלומי ההעברה ולא להקטנתו או ביטולו" הופרכה כאן פעמים רבות ואין צורך לחזור על כך. העיוות אינו מקומי או אקראי אלא תוצר *הכרחי* של קיום תשלומי העברה לפי קריטריונים. ג. "ביטוח בריאות: הליברליזם בארה"ב רואה בבריאות הציבור בעיה פרטית, ולכן אין השקעה בביטוח בריאות כללי. זה הופך את ארה"ב למדינה המובילה מבחינת ההשקעות בשירותים רפואיים, ובו-זמנית לאחת המדינות האחרונות (בין המפותחות) מבחינת רמת הטיפול הרפואי שתושביה זוכים לו." אתה עושה את הטעות הנפוצה (והדמגוגית, והמופרכת תדיר) של קישור בין ליברליזם לארצות-הברית. ד. "פנסיות: מקומן של קרנות הפנסיה לא בשוק ההון. לא ברור לי מדוע הליברליזם שולח את כל כספי החיסכון הפנסיוני שלי להימורים בשוק ההון." אם אתה מציע להמנע מהשקעת כספי הפנסיה בבורסה או "בשוק ההון", לא ברור היכן אתה מעדיף שהם יושקעו. באגרות חוב ממשלתיות? הרי גם הן שייכות לשוק ההון ונקבעות על פיו. מעבר לכך, קיום מאגר "שבוי" של השקעות מהווה פיתוי גדול מדי עבור כל ממשלה להשתמש בהן לגיוס הון זול על חשבונם של מקבלי הפנסיה. בכך תהפוך את משלמי הפנסיות למממנים עקיפים של אינפלציה ובזבוז ממשלתי, בנקים ובעלי הון. אין בכך הגיון כלל. ה. "חינוך: ... שיעורי תגבור... שיעורי השלמה... חינם." או, במלים אחרות, לשפוך כסף טוב אחרי כסף רע. אכן, פתרון נאה. ו. "השכלה גבוהה: ... לדעתי, ההשכלה הגבוהה צריכה להיות זמינה לכל מי שבאמת רוצה להשקיע את המאמץ הנדרש, ובעלות קטנה. בהסתכלות כלכלית רחבה יותר, אדם בעל השכלה אקדמאית מרוויח יותר מאדם בעל השכלה תיכונית בלבד, ולכן ישלם גם יותר מסים למדינה בעתיד." רגע, אם כך מי שישקיע את המאמץ הנדרש "בעלות קטנה" יצטרך אחר כך לשלם את העלות המלאה בדמות "יותר מסים" – ובכך מה עשית? הכנסת לכיס אחד והוצאת מכיס שני? הרי כל הסדר תשלומים בתשלום מלא מול אוניברסיטה היה יעיל וזול בהרבה. ז. "סובסידיות לתחבורה ציבורית: בחישוב כולל, המדינה חוסכת עלויות כאשר הציבור משתמש בתחבורה ציבורית, ולכן יש לה כדאיות לסבסד את התחבורה הציבורית." טענה לא בדוקה ולא נכונה. הסובסידיה ניתנת לחברה המפעילה ולא למשתמשים בשירותי התחבורה הציבורית ובדרך כלל כרוכה בתוספת עלות ניכרת בהשוואה לתחבורה פרטית ולא מסובסדת. ח. "אי-השוויון בישראל: הליברליסט יזמזם את המנטרה "שוק חופשי". אולם הגדלת אי-השיוויון בחלוקת ההכנסות וההתדרדרות במדד ג'יני גורמות להקטנת כוח הקניה של העשירונים הנמוכים, ולהצטברות הון אצל האלפיון העליון. כוח הקניה העודף של האלפיון העליון לא עוזר למשק המקומי כמו כוח הקניה החסר של העשירונים הנמוכים, מכיוון שחלקו הגדול מנוצל למוצרי יבוא או בחו"ל." שוב, אמירות לא בדוקות ולא נכונות. למעשה, המציאות הפוכה: ככל שהשוק חופשי יותר, כך אי-השוויון בחלוקת ההכנסות קטן יותר. וזה גם הגיוני: כאשר אתה מנסה לתעל כסף ממקום אחד למקום שני דרך מקום שלישי, הדעת נותנת שאותו מקום שלישי (הממשלה) יחלק את הכסף באופן הבלתי-יעיל ביותר ויהפוך למוקד הכוח, כך שהכסף ישמש את המנגנון וחלוקתו תהיה מוטה לטובת בעלי כוח ואינטרסים. ט. "אצולת הקרקעות: הליברליסט יאפשר לכל בעל קרקעות לבנות באופן חופשי של השטח החקלאי שבחזקתו תמורת תשלום היטל השבחה מתאים." הליברל לא היה מאפשר לעולם לקבוצה כלשהי לקבל חזקה ללא תשלום על קרקע. הליברל גם לא היה מסכין עם מצב בו האדמות אינן נמכרות לכל המרבה במחיר אלא מוחכרות בתנאים המזמינים (ומקבלים) שחיתות. באופן מובן מאליו ליברל היה דורש שהאדמות תחזורנה לרשות המדינה לשם מכירתן המיידית למרבה במחיר. הדוגמה שלך מתאימה מאוד למצב הקיים (נגעי הפוסט-סוציאליזם), אך אין לה קשר כלשהו לליברליזם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה לענות לרוב הערותיך והערות הד"ר. ראשית, כמה הבהרות. אני לא רוצה להכנס לדיוני טרמינולוגיה. המושג "סוציאליזם" הוא מושג טעון, ומבחינתי "סוציאליזם" ו"ליברליזם" מייצגים את כיווני הימין והשמאל הכלכלי. אני לא ממקם עצמי בקצה המפה הפוליטית אלא בשמאל הכלכלי המתון. לכן אני לא רואה עצמי מייצג את הסוציאליזם או שופר הסוציאליזם, ולא מנסה לתאר את ה"אידיאל הסוציאליסטי" או כל אידיאל אחר. זאת גם הסיבה שהמאמר מדבר על חוסרה של המפלגה הסוציאל-דמוקטית, ולא על חסרונה של המפלגה הסוציאלית או הקומוניסטית 1. . ההגבלות על השוק החופשי. אם אני מבין נכון את דבריך ודברי ד"ר בר ביצוע, שניכם טוענים שלא קיים שוק חופשי בשום מקום. אני לתומתי הנחתי שכאשר אתם ואחרים מדברים על "שוק חופשי", אתם מתכוונים לשווקים קיימים ולא לאידאות אפלטוניות... *אני* בכל אופן מדבר על המציאות, שבה שוק חופשי מציאותי מוגבל בדרכים רבות, ובו אין סתירה מהותית בין שוק חופשי *ריאלי* וסוציאליזם (או סוציאל-דמוקרטיזם) *ריאלי*: א. הגבלים עסקיים, ורגולציות בשווקים הם תנאים הכרחיים למען יציבות השווקים ולא שריד לסוציאליזם. ההגבלים העסקיים באו בכדי למנוע השתלטות של מונופול, דיאופול או אוליגופול על שוק מסויים, בצורה שתמנע אפשרות מעשית לקיומה של תחרות. הרגולציה של השווקים קיימת עקב קיומן של סתירות בין טובת החברות הפועלות בשוק ובין טובת השוק עצמו. ב. חוק שכר מינימום, הגבלות הפיטורים, חוקי הלנת שכר וכו' – האם אתה מציע לבטל את החוקים הללו? כלומר יהיה מותר למעסיק שלך לפטר אותך לאחר חודש מילואים בעזה? או מכיוון שהוא סתם סססמאלני שתומך בסרבנות? או בגלל שהתגלה לו שאתה (השלם דת/גזע/מין/...)? ואם אין לך כסף וזמן וידע כדי לתבוע אותו בבית-המשפט? ג. מכסים וסובסידיות – מנוגדות לשוק החופשי, אבל בכל זאת הם קיימים בכל העולם. ד. חוקים שנועדו למנוע פשיעה – חוקי הקניין הרוחני, חוקי החשבונאות וחוקי הבורסה מסדירים את התנהלות התחרות בשוק החופשי. חברות בורסאיות עושות שמיניות באויר כדי להשפיע על מחירי המניות, ולכן נדרשה חקיקה לתחימת חופש המשחק שלהן. ברור לכל שחוקי הפטנטים מונעים תחרות, וכבר ממזמן אינם מגנים על חדשנות אמיתית (זה פתח למאמר שלם על כשלון USPTO ופטנט הערסל שאושר לאחרונה). ה. מונופולים טבעיים – הכוונה למונופול מעצם מבנה השוק, ואין כל אפשרות מעשית לתחרות בו. המונופול הטבעי של חברת חשמל הוא בתשתית ההובלה ולא בייצור החשמל 2. זה לא כלכלי לבנות תשתית הולכת חשמל חדשה, ולכן התחרות בתחום החשמל היא בייצור החשמל ע"י יצרנים שונים, והעברתו באמצעות חברת הולכה מרכזית לכל מליוני הצרכנים. מונופולים טבעיים אחרים הן תעלות סואץ ופנמה. בשתיהן, עקב מבנה מיקומם הגאוגרפי המיוחד, קיום תחרות אינו אפשרי. נשר היא לא מונופול טבעי, אלא מונופול דה-פאקטו. אם לישראל היה נמל טבעי אחד, הנמלים היו מונופול טבעי. מכיוון שלישראל יש רצועת חוף של 400 ק"מ בערך, עם מספר מקומות בהם ניתן לבנות נמל, ולפחות שלושה נמלים קיימים, אלו לא מונופולים טבעיים. זה טריופול, שככל שיפורק בהקדם כן יוטב. ו. מדיניות מוניטרית – אינה סוגיה טכנית. מהות הרעיון של מדיניות מוניטרית מנוגדת לחלוטין לאידיאל השוק החופשי. המטבע היא מוצר ככל מוצר אחר, ועל-כן דינה להיסחר ככל מוצר בשוק החופשי, דהיינו ללא התערבות מוניטרית ממשלתית. אבל במציאות אין מטבע המתניידת באופן חופשי באמת, והסיבה לכך היא שכשלון המדיניות המוניטרית (או נצחון כוחות השוק) גרם ללא מעט מדינות להכנס למשבר כלכלי עמוק. יש עוד הרבה הגבלות אחרות על השוק החופשי – ניצול משאבים מתכלים (מחצבות, קידוחים); פליטות של חומרים מזהמים (CF4, CO2, פרוטוקול קיוטו), טיפול בפסולת, הגבלות על רעש אקוסטי ואלקטרומגנטי; הגבלות על דרכי שינוע; תקני ייצור מחייבים; קיומן של גילדות מקצועיות (לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון). הערה: במידה מסויימת אפילו הדמוקרטיה מנוגדת לשוק חופשי טהור, מכיוון שאחרת יש בכוח שלטון העם לפגוע בחופש השוק החופשי.. . בעיני, כל מונופול הוא רע. אבל אם כבר המונופול קיים, עדיף שהוא יהיה בידיים ממשלתיות ולא פרטיות. עבור מונופול ממשלתי, יש דרכים פשוטות יחסית להשפיע על התנהלותו, בעוד עבור מונופולים פרטיים נדרשים חוקי רגולטוריזציה של השוק (הסותרים שוק חופשי?). אני שמח שגם אתה וגם הד"ר מסכימים על כך. . ובאשר לנקודות השונות שאתה וד"ר בר-ביצוע העלתם: א. הפרטה. בא נסכים בפעם העשירית שמונופולים זה רע, תחרות זה טוב, ונשאיר לשניה בצד את התיאולוגיה האם חברה ממשלתית זה דבר טוב או רע. ב*מציאות* קיימת חברה ממשלתית. עכשיו השאלה היא האם חייבים להפריט אותה, עם כל הסכנות בכך "בהליך כאוב ולעתים קרובות מפושל" כדבריך, או לנהל אותה בצורה טובה גם כחברה ממשלתית. כל הדוגמאות שהבאת הן מונופולים שנשברו, ניהול כושל או שוק בתול (פלאפון). [לגבי בזק, הסיבה לכך שהיה צורך לחכות כמה שנים טובות לקו טלפון, היתה המרכזיות האנאלוגיות בעלות קיבולת מוגבלת ולא התעללות לשמה]. כולנו מסכימים שתחרות (הוגנת) זה דבר טוב. אני טוען שאין כל רע אם חלק מהמתחרות הן חברות ממשלתיות (בזק בינלאומי). אתה לא יכול להתעלם מנסיון העבר ע"י שימוש בסופרלטיבים על הממשלה או התהליך. אם אתה טוען שהפרטה היא דבר טוב והכרחי, אתה צריך להסביר למה גם כאשר תהליך כזה מובל ע"י אנשים לא טפשים המחזיקים בעמדות דומות לשלך, התהליך מתפשל לעיתים קרובות בצורה קולוסאלית. אם הדוגמה של הרכבות מטרידה אותך, אפשר לעבור לדוגמה של הפרטת תשתיות המים בלונדון. או ביטול הפיקוח על שוק החשמל בפלורידה (שהוביל ליצירת משבר מכוון ע"י יצרניות החשמל לפני כשנתיים). או הפרטת החברות הממשלתיות ברוסיה. או הפרטת בתי הכלא בארה"ב. או העברת אחריות השמירה על אינטרסים של ארה"ב מרשויות פדראליות לחברות אבטחה פרטיות (חוסך כאב-ראש מדיני). יש עוד דוגמאות, אלו רק כמה שנזכרתי ללא צורך לגגל. הרכבת לא יכולה להרוויח כחברה כלכלית נטו עקב עלות הקמת המסילות והציוד. כחברה כלכלית, קיימת כדאיות כלכלית לבנות מסילה בין תל-אביב לחיפה ולראשון-לציון, אבל לא הרבה מעבר לכך. למדינה יש אינטרס ראשון במעלה, שאינו מכומת ישירות בכסף, שהרכבת תגיע גם לישובי הפריפריה ותרשת את כל הארץ. לגבי חלוקת מזון, אין צורך בהלאמה והפתרון הקיים נוגד שוק חופשי לא פחות 3. לגבי הטלפונים הסלולריים, להבדיל מהרכבת, יש כדאיות כלכלית ולכן יש גם מקום לתחרות ולחברות פרטיות. גם במקרה הזה, הרגולטור (בניגוד לרוח השוק החופשי) נאלץ להתערב לא פעם כדי לחייב את חברות הסלולר לכסות את כל הארץ. מטרת הממשלה לא להרוויח או להפסיד כסף מחברות ממשלתיות. אם חברה ממשלתית מרוויחה לפעמים, זה לא חטא, וגם אם היא מפסידה לפעמים זה גם לא חטא (לפחות כל עוד היא לא הופכת זאת להרגל). גם חברה ציבורית מרוויחה לפעמים ומפסידה לפעמים. משעשע להווכח שבין אם חברה ממשלתית מרוויחה או מפסידה, באותה המידה שני המצבים מובילים לטיעונים למען ההפרטה. ב. תשלומי העברה. "כאשר גובה הקצבאות קרוב מספיק לגובה השכר אותו ניתן לקבל בדרגים הנמוכים של שוק העבודה, מעוקרת ההנעה לעבודה והיחלצות מעוני פרניאלי". ראשית, אם אתה מבטל את שכר המינימום, רמות השכר הנמוכות לא מאפשרות תנאי מחייה מינימליים. שנית, קצבאות עוני לא מגיעות לשכר מינימום. שלישית, קצבאות דפרנציאליות לא מעקרות את ההנעה לעבודה, כפי שאסביר בהמשך. רביעית, עליך לקבל את העובדה שהגדלת השווקים אינה מגדילה בהכרח את שוק העבודה, וביתר שאת אינה מגדילה את היצע העבודות לעובדים לא מקצועיים. על קצבאות דפרנציאליות. כיום, אדם נכה בעל קצבת נכות מאבד אותה כאשר הוא יוצא לעבוד. במצב זה לא כדאי לו לצאת לעבוד במשרה חלקית, מכיוון שהכנסתו הכוללת יורדת בצורה דראסטית. קצבאות דפרנציאליות אומרות שעל כל שני שקלים נוספים בנטו, הקצבה תקטן בשקל. אני לא מקבל את הטענה שהעיוות הוא תוצר הכרחי של קיום תשלומי ההעברה. אם יש עיוות, יש לתקן את הקריטריונים כך שהעיוות יקטן. גם במיסוי, בחקיקה ובכל מערכת קשיחה אחרת יש עיוותים, והפתרון הוא תיקון העיוותים ולא ביטול המערכות. ג. ביטוח בריאות. "אתה עושה את הטעות הנפוצה של קישור בין ליברליזם לארצות-הברית". לפי עקרונות הליברליזם, המדינה לא צריכה להתערב בשוק הביטוח הרפואי. ארה"ב היא הדגם הקרוב ביותר לאידאה שלך של שוק חופשי, ולכן היא תמיד דוגמה טובה לכל דיון על ליברליזם. קנדה, בה קיים ביטוח בריאות חינם לכלל האזרחים, היא כמעט סוציאלית בהקשר הזה. ד. פנסיות בשוק ההון. בשוק ההון אני מתכוון לשוק ההון הבורסאי. עד הרפורמה האחרונה, קרנות הפנסיה השקיעו באגרות-חוב ממשלתיות ל-30 שנה עם הבטחת תשואה של 6% לשנה (אאל"ט). אם הממשלה מגייסת בכך הון זול (לדעתך), ובד-בבד שומרת על ערך הכספים שהופקדו בקרנות הפנסיה, מה רע בכך? הסיכון בנפילת מניות בבורסה גדול מדי בכדי שאפקיד את כספי הפנסיה שלי על קרן הצבי. האם אתה מתנגד לחופש שלי לקבוע שכספי הפנסיה שלי יהיו מוגנים מתהפוכות השוק הבורסאי? ה. חינוך. יש בעיה במערכת החינוך הקיימת, דבר המגדיל את אי השוויון בין אלו שיש להם כסף לשלם שיעורי תגבור לילדיהם ובין אלו שאין להם. אז מה הפתרון שלך? האם אתה מאמין שהמצב הנוכחי תקין, ועוני צריך לעבור בגנים? או שאתה חושב שתפקידה היחיד של מערכת החינוך הוא ללמד אנשים קרוא וכתוב. ו. השכלה גבוהה. "הסדר תשלומים בתשלום מלא מול אוניברסיטה היה יעיל וזול בהרבה". לא בטוח שיהיה יעיל יותר 4, אבל בוודאות יחסום את דרכם של אלו שאין להם הורים עשירים להשכלה גבוהה. אני מבין שאתה מאמין בלב שלם שהעוני צריך להפך לתכונה גנטית. אם אתה מתעקש, ראה את הצעתי כהלוואה לטווח ארוך בתנאים מקלים של המדינה לסטודנטים. ז. תחבורה ציבורית. המדינה חוסכת עלויות עקיפות כגון הצורך בהרחבת כבישים, אובדן תוצר עקב תאונות-דרכים, אובדן תוצר עקב פקקים, פגיעות בבריאות הציבור עקב זיהום אוויר וכן הלאה. אילו מהעובדות הללו לא נכונות ולא בדוקות? עדיפות סובסידיות ישירות למשתמשים ולא למפעילים. אין בכך כל סתירה לדבריי. ד"ר בר ביצוע – לא רק על המכוניות יש 100% מס. 60% ממחיר הבנזין הוא מס בלו. וזה כלום לעומת מה שמתרחש בסינגפור, בה החזקת מכונית פרטית יקרה בכמה סדרי גודל מאשר בארץ. ח. אי-השיוויון. "למעשה, המציאות הפוכה" – כנראה אנו חיים במציאויות שונות. *עובדתית*, אי-השוויון בישראל גדל בצורה דראסטית ב-20 השנה האחרונות, עקב או למרות שהשוק הישראלי הפך חופשי יותר, ליברליסטי יותר וסציאליסטי פחות. יתרה מכך, קיימת התאמה חיובית מובהקת בין רמת הליברליזם של המדינה ומקומה במדדי אי-השיוויון (מדד ג'יני). לפני שאתה מפריח עובדות בהן התיאוריה הליברליסטית והמציאות הליברליסטית כל-כך סותרות אחת את השניה, אנא בדוק את העובדות. ט. [idan האשים אותי בשייכות לאצולת הקרקעות, אז נאלצתי לענות ;] באופן אישי, ללא קשר לליברליזם או סוציאליזם, אני מתנגד למכירה אוטומטית של קרקעות ליזמי נדל"ן במקום פיתוח שטחים פתוחים. אני רוצה שתהיה לי האפשרות לצאת באמצע השבוע לטייל בפארק עירוני, שפארק איילון המתוכנן הוא אחד מהם. הערתו של ד"ר בר ביצוע, "הליברל יטען שכל אחד יכול לבנות על האדמה שלו מה שמתחשק לו", מנתקת שוב את הליברליזם מהמציאות, ואנו חוזרים לעובדה שלא קיים שוק חופשי לפי עקרון הליברליזם הטהור. ------------------------- 1 טוב, אני מודע לכך שבכנסת ישראל יש מפלגה סוציאלית בשם עם-אחד, ומק"י היא חלק מחד"ש. 2 מדהים להווכח כיצד הצלחת לפספס את הכוונה במונופול טבעי של חברת חשמל במקום אחד בתגובתך ולהבינו במקום אחר. 3 מל"ח – משק לשעת חירום. 4 התקציב הממשלתי לאוניברסיטאות מתחלק באופן לא ברור בין מחקר והוראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך ארוכה מאוד ולא אענה על כולה. ובכל זאת מס' נקודות: 1. אתה מבלבל בין שוק חופשי לבין ליברליזם. בארה"ב דווקא השמאל הוא ליברלי והימין שמרני. 2. עם אחד אינה מפלגה סוציאליסטית, אלא מייצגת את ועדי העובדים הגדולים (חברת חשמל, תע"ש וכו'). מטרתה לשמור על האינטרסים של המונופולים במשק. חד"ש כבר מזמן לא קומוניסטית, ולמעשה בכלל לא נמצאת על הגרף שלך, חד"ש מתמודדת משמאל על הקול הערבי מול רע"מ ובל"ד (הימין והדתיים אצלם, אם תרצה). 3. מי שמונע ממך לטייל בפארק עירוני הם לא יזמי הנדל"ן, המחוייבים בשימור שטחים ירוקים בכל שכונה שהם בונים, אלא אצולת הקרקעות (שקיבלה קרקעות אלו במתנה), אשר משתמשת בהם בניגוד למטרות שלשמן היא קיבלה אותן (וראה שפיים כדוגמה), ומונעת באמצעות שליחיה בכנסת שימוש סביר בהם, כמו בניה למגורים שתאפשר הקלה של הצפיפות בערים. ישראל שמצפון לבאר שבע היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, ומי שמרויח ממצב זה היא אצולת הקרקעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה להסביר זאת בצורה בהירה יותר: סוציאליזם כמו קפיטליזם וליברליזם הן תפישות אידאולוגיות לגבי האדם ומקומו בעולם. בהתאם לתפישות אלו, הן מציעות דרך פעולה מסוימת, שאם תיושם במלואה אפשר יהיה להתייחס למקום בו יושמה כך כמקום בו שורר סוציאליזם טהור או קפיטליזם טהור. במציאות, עם זאת, קשה ליישם אף אחת משתי הגישות באופן מלא. את הקפיטליזם/ליברליזם אי אפשר ליישם באופן מלא משום שישנם כוחות חזקים המתנגדים לחירות, משום שהיא פוגעת בזכויות היתר שלהם. את הסוציאליזם אי אפשר ליישם באופן מלא כי הוא מנוגד לטבע האדם, גם בעמדת השליט וגם בעמדת הנשלט. במלים אחרות, הדוגמאות המצויות בידינו היום הן של משק "מעורב" הכולל גישות ליברליות וסוציאליסטיות גם יחד, כשלרוב המשקים הטיה מסוימת לכיוון זה או אחר. חשוב להדגיש שלמרות שאין יישום מלא של אף אחת משתי הגישות, העמדה האידאולוגית והעקרונית שלהן חיונית להבנה וחיזוי של התוצאות שהטיה לכיוון גישה כזו או אחרת יניבו. השגיאה העיקרית שלך היא שאתה מתייחס לאלמנטים סוציאליסטיים בשוק מעורב עם נטיה ליברלית כאילו היו חלק מרעיון השוק החופשי. הדבר דומה להתייחסות להיתר למשקי קולאקים במשק קומוניסטי כאילו היו הקולאקים חלק מהרעיון הסוציאליסטי. ולא היא. א. הגבלים עסקיים: אם תבחן את האופן בו נוצרו הרשויות להגבלים עסקיים והרגולציות במקומות השונים תבין מייד כי אין להם שום קשר ל"יציבות השווקים" אלא להיפך. לדוגמה, בארצות הברית, החל משנת 1862, נוצרו בהדרגה מונופולים ומערכות של זכויות יתר בעידוד ותמיכה ממשלתית (צפונית). חוקים כמו homestead act נועדו כביכול לעידוד רכישת אדמה על ידי מהגרים חדשים, אך בפועל כ-90 אחוז מהאדמה הגיעה לידי ספקולטורים, אנשי רכבות, מפעלי עץ, בקר וכריה – בעיקר ממוקדי העוצמה במזרח. רק אחרי שהתברר גודל האסון שחוללה הממשלה באמצעות ניסוח מפלה ומעורפל של החוק שהזמין הונאה מאסיבית, החל המחוקק להתוות תקנות לתיקון הרעה שיצר בעצמו. תקנות אלו נותרו, כמובן, ללא שיניים, משום שהעוצמה של המונופוליסטים בפועל ובדרך במוקדי העוצמה בוושינגטון (שנוצרו *בגלל* בפעולה הממשלתית) סיכלו פעולה כזו. הפעולות העיקריות של תקנות כמו חוק שרמן נועדו דווקא ל*קידום* העסקים הגדולים ופגיעה בתחרות (בעיקר באמצעי הפשוט של העלאת רף הכניסה לתחום עסקי לגובה כזה שרק מי שכבר מחזיק בכוח יוכל לחדור לתחום והפיכת כל השאר לשוק "קנה אותי"). אם תסתכל בנעשה בתחום היום, בארצות הברית ובמקומות אחרים, תראה כי ההגבלים העסקיים והרגולציות אינם פועלים למען יציבות השווקים אלא כדי ל*מנוע* חדירת גורמים עסקיים שיערערו את המונופול. החדירה היחידה האפשרית היא כאשר רוצים להפוך מונופול קיים לדואופול או טריפול באמצעות הוספת גורמים עסקיים בעלי עוצמה קיימים לקבוצת הנהנים. במלים פשוטות: הרגולציה של השווקים אכן קיימת, כפי שטענת, בגלל "קיומן של סתירות בין טובת החברות הפועלות בשוק ובין טובת השוק עצמו" אך מטרתה היא להכריע לטובת החברות הפועלות בשוק, לא להיפך. ב. חוק שכר מינימום: כן, אני מציע לבטל את החוקים הללו. כשאתה מחליט לעבוד במקום כלשהו אתה חותם על חוזה העסקה וכל התנאים וההגבלות צריכים להתקיים בחוזה ולא באמצעות פיקוח ממשלתי. ג. "מכסים וסובסידיות – מנוגדות לשוק החופשי, אבל בכל זאת הם קיימים בכל העולם." זו שגגה לוגית מסוג argumentum ad populum. אין שום חשיבות למידת הפופולריות של דבר, אלא אם כן על כך נסוב הדיון. למיטב הבנתי הוא נסב על מידת התקפות שבטענה שיש צורך במכסים וסובסידיות ולא בשאלה אם הם פופולריים יותר או פחות מג'ניפר אניסטון. ד. "חוקי הקניין הרוחני, חוקי החשבונאות וחוקי הבורסה מסדירים את התנהלות התחרות בשוק החופשי." אתה מבלבל כאן בין שני דברים שונים: תקנות בורסאיות שנוצרו לפי דרישה וצרכים של חברה פרטית המפעילה בורסה (כמו הבורסה של ניו יורק); וחוקים שנועדו להגן מפני מעשי גניבה והונאה מסוגים שונים. אתה יכול לטעון, כמובן, שחוקי החשבונאות מחמירים מדי או שחוקי הפטנטים מחניקים את היצירתיות, אך לטענה המתרמזת מדבריך כי זהו חלק אימננטי מפעולת השוק החופשי אין שום בסיס ממשי. ה. מונופולים טבעיים: שוב, אתה מחמיץ את הנקודה. המונופולים כאן לא נוצרו בגלל "מבנה השוק" אלא בגלל תקנות ממשלתיות. המונופול בפועל של נשר נוצר בגלל *איסור* התחרות משך שנים ארוכות והמונופול של רשות הנמלים (אין טריופול, משום שאין תחרות כלל בין הנמלים) כמו גם על ייצור חשמל על ידי חברת החשמל הוא תוצר של איסור על פעילות גורמים אחרים בשוק. אין לכך שום קשר למבנה השוק, רק לתקנות הממשלתיות. כפי שאמרתי – תקנות אנטי-תחרותיות אלו יצרו את המונופולים. ו. מדיניות מוניטרית: אותו כנ"ל. מדיניות מוניטרית מנוגדת לרעיון השוק החופשי ותנודות או נפילות מטבע לעולם אינן נגרמות בגלל פעילות שוק חופשי אלא בגלל ההתערבות הממשלתית בפעילותו. חד-וחלק. ז. מגבלות אחרות: המגבלות שאתה מציין שייכות לשני סוגים: הגבלות על פעולה הפוגעת בחירותם של אחרים (למשל, הזרמת פסולת רעילה לנחל בו רוחצים אנשים); ומגבלות שנוצרו בעקבות כוח לחץ של גילדות בעלות עוצמה כמו לשכת עורכי הדין או לשכת רואי החשבון (או השמאים, הרופאים, הפסיכולוגים, וכדומה). האחרונות הן הגבלות סוציאליסטיות או בתר-סוציאליסטיות על השוק החופשי כדי לשרת בעלי עוצמה קיימים. מאחר ואתה מחמיץ לחלוטין את העובדה שהמונופול נוצר מתוקף תמיכה ממשלתית ובברית הדדית בין בעלי המונופול לממשל, אתה גם חושב שיש הבדל כלשהו אם הוא נמצא בידיים פרטיות או ממשלתיות. למעשה, מדובר באותו דבר עצמו, בהבדל שלמונופול ממשלתי אף פעם אין תחרות ואין שום דרך להשפיע באופן מהותי על אופן פעולתו, בעוד שמונופול פרטי אפשר לנתץ בחמש שניות, בלי צורך בפיקוח, מיקוח או שיקוח. דוגמה קטנה למונופול קיים: הבנקים. כיום, הבנקים בישראל – רובם עדיין בבעלות ממשלתית כזו או אחרת – פועלים כקרטל. המשך פעילות הקרטל וחבלתו בתחרותיות מתאפשרים בעקבות שיתוף פעולה בין הממשלה לבנקים, שבו הבנקים מצייתים לתכתיבים ממשלתיים לגבי ערוצי השקעה (עד לפני זמן לא רב 95 מאופני ההשקעה הבנקאיים היו לפי תכתיב ממשלתי) ואילו הממשלה הנהנית מההון המובטח נמנעת מפגיעה בהם. את המצב הזה אפשר לשנות ברגע אחד באמצעות הסרת ההגבלות על כניסת גורמים בנקאיים חיצוניים לשוק – הגבלה הקיימת בעוז היום מתוקף סירבול מכוון של אופן פעולה והשקעה המונע מגורמי חו"ל להכנס לתחום בו יש רווחיות נמוכה יחסית והגבלות פעולה קשות. במלים אחרות, הבנקים בישראל היום מבינים את מה שהבינו אורזי הבשר בארצות הברית של תחילת המאה: האחרונים, התנגדו מרות לפיקוח כלשהו בתחום, עד שחדרה למוחם ההבנה כי התקנות והפיקוח על איכות הבשר יביאו לתוצאה אחת ברורה: חיסול כל המתחרים הקטנים בשוק שגרמו לירידת מחירים וכינון קרטל בפועל של האורזים הגדולים. כלומר, הפיקוח נועד ל*למנוע* תחרות, לא לאפשר אותה. ================== א. הפרטה: הנקודה העיקרית שלי היא שהפרטה או החדרת תחרות לתחום תצליח תמיד כאשר היא מלאה ולא מסורסת. בעיקר כוונתי לכמה נקודות חשובות: 1. הסרת חסמי כניסה של חברות: במקום ליצור מערכת של זכיונות (כלומר, כניסה מבוקרת) יש לתת לכל מי שעומד בתנאי סף מסוימים הרשאה להשתלב בשוק. 2. הסרת רשתות בטחון: חברה הפועלת בשוק צריכה לדעת כי היא אחראית לגורלה ואם היא תיפול היא תפשוט רגל או תמכר שוב ללא פיצוי לבעלים הקיימים. הידיעה של בעלי חברות שהממשלה "לא תיתן להן ליפול" מהווה חלק חשוב בפעולות המונופוליסטיות והלא כלכליות שרובן נוקטות כדי לחסום מתחרים חדשים. 3. מניעת אפשרויות "תיקון לאחור" כמו בזכיונות המקובלים בארץ. 4. מנגנון רווח והפסד ברור: כלומר, חברה שאינה מנוהלת היטב תוכל להפסיד. כל הדוגמאות שנתת לא עומדות בקריטריונים אלו. דוגמת הרכבת שלך מופרכת במיוחד משום שהיא מנסה לדמיין תחרות בין מערכת מופרטת (רכבות) למערכות ממשלתיות או מסובסדות ממשלה (אוטובוסים ומערכת כבישים). כשכל הכבישים יהיו פרטיים והתחבורה הציבורית לא תסובסד הרכבת תוכל בהחלט להיות רווחית. ב. תשלומי העברה: העיוות בתשלומי ההעברה הוא תוצר של העובדה שהם תוצר של מערכת לחצים פוליטית – עניין טבעי כאשר אלו נקבעים על ידי מערכת פוליטית – ולכן לעולם יהיו תוצר לא של הצרכים הממשיים אלא של יחסי הכוחות הפוליטיים. מכאן נובע שהפגמים במערכת אינם בני תיקון כלל והמערכת צריכה להיבטל. ג. ביטוח בריאות: אתה סותר את טענתי באמצעות חזרה על טענתך הקודמת? זה אינו טיעון אלא חמיקה מטיעון. ד. פנסיות בשוק ההון: אין לי שום בעיה שתשקיע את כספי הפנסיה שלך בקרן המבטיחה להשקיע אך ורק באגרות חוב ממשלתיות. השאלה אינה מה עדיף לך או לאחרים אלא מה מידת החופש שלי ושלך *לבחור* היכן להשקיע. אם החופש הזה ניטל (פנסיה ממלכתית) וההשקעות מנווטות כולן לאגרות חוב הדעת נותנת שהממשלה השולטת בהן תוכל לעשות (ואף תעשה) ככל שיידבה לבבה. לדוגמה, להוריד את התשואה הנומינלית מ-6 אחוז ל-2 אחוז, דבר שיהפוך כל קרן לגרעונית. ה. חינוך: מערכת החינוך צריכה לדעתי להיות פרטית ופרטית בלבד. כאן, כמו בסעיף ההשכלה הגבוהה, משתקפת תפישתך כי אילו חינוך יסודי או גבוה היה כרוך בהשקעה כלשהי מצד ההורים, הורי העניים היו מעדיפים שלא להשקיע בחינוך כלל. ברי שהיו משקיעים פחות, אך השקעה זו הייתה יעילה הרבה יותר, כיוון שהשכר הפנוי של כל אדם היה גבוה יותר. ז. "המדינה חוסכת עלויות עקיפות כגון הצורך בהרחבת כבישים, אובדן תוצר עקב תאונות-דרכים, אובדן תוצר עקב פקקים, פגיעות בבריאות הציבור עקב זיהום אוויר וכן הלאה. אילו מהעובדות הללו לא נכונות ולא בדוקות?" כולן, משום שאתה מתעלם מהעלויות העקיפות. המדינה נהנית מדי שנה מהכנסות בגובה של כ-25 מיליארד שקל ממסים על מכוניות וחלפים, דלק, וכדומה. עלויות אלו ועלויות הסבסוד הישיר של התחבורה הציבורית עולות בהרבה על העלויות הכרוכות בהרחבת כבישים, תאונות דרכים, פקקים וזיהום אוויר. בהערכה צנועה, הסכומים הללו, לו היו נחסכים, היו יכולים להביא לשיפור ניכר גם באיכות החיים, גם בבריאות האזרחים וגם באיכות הכבישים. ח. אי-השוויון: "אי-השוויון בישראל גדל בצורה דראסטית ב-20 השנה האחרונות, עקב או למרות שהשוק הישראלי הפך חופשי יותר, ליברליסטי יותר וסציאליסטי פחות." הייתי מציע לך לבדוק בעצמך את העובדות לפני שאתה פורץ בקביעות שאין להן כל יסוד. ישראל מדורגת במקום טוב בצמרת מבחינת רמת השוויוניות הקיימת בה, עם רמת אי-שוויוניות יציבה לפחות ב-9 השנים האחרונות. לגבי מידת התקפות של מדד ג'יני באופן כללי אותיר לקוראים את הבחירה אם הם רוצים לבלות את חייהם באירלנד, בריטניה, אוסטרליה או ארצות הברית המדורגות מעט מתחת לישראל (כלומר, פחות שוויוניות) או בתימן, טג'יקיסטן או אינדונזיה הנהנות מיותר שוויוניות לפי מדד זה. פרטים נוספים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הורדת מיסים, ביטול חוקי העבודה, וביטול הקיצבאות יגדילו את ההכנסה הפנויה של אנשי המעמדות הנמוכים ויאפשרו הם לקנות חינוך טוב לילדים שלהם בשוק החופשי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתהליך הרגיל שנצפה בכל המקומות בהם אומצה השיטה: הפסקת חנק המיסים על המעמד הגבוה והבינוני מוביל לפריחה כלכלית והתייעלות מנגנונים (מהרבה רגולציה להרבה פחות רגולציה), שבתורם גורמים ליותר השקעות, יותר היצע, יותר מקומות עבודה, ולכן גם הורדת מחירים עבור מוצרים ושירותים מחד וגם אספקת הזדמנויות העסקה ומימון מאידך. כעבור זמן לא ארוך גם מעמד הביניים נהנה יותר וגם המעמד הנמוך נהנה יותר (ולא על חשבון מעמד הביניים). תצפיות "ארוכות טווח" (יפן וקוריאה, למשל) מראות כי בטווח של דור בשיטה הזו, גם גדלה הניידות החברתית, שהיא תוצר של השכלה גבוהה טובה (לא רק בסיסית), מהסיבה הפשוטה ששוק יעיל המייצר משרות מגוונות רבות מעוניין באקדמאים רבים כדי לאייש את מגוון השירותים והמקצועות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הורדת מיסים, ביטול חוקי העבודה, וביטול הקיצבאות יגדילו את ההכנסה הפנויה של אנשי המעמדות הנמוכים ויאפשרו הם לקנות חינוך טוב לילדים שלהם בשוק החופשי? אתן לך דוגמית. נגיד שבמדינה בשם "עבריה" אדם במעמד נמוך מרוויח 100 זוז לחודש (בהשוואה ל-300 זוז לחודש לאדם במעמד בינוני). אותו אדם נמצא מתחת לדרגת המס הנמוכה ביותר ולכן אינו משלם מסים. להיפך, הוא נהנה מסיוע בסך 10 זוז כקצבת ילדים וסיוע בחינוך, 10 זוז קיצבת אב חד הורי, 15 זוז השלמת הכנסה, ו-12 זוז קיצבת נכות. סך הכל, יש לו הכנסות בגובה 147 זוז. בסעיף ההוצאות הוא נדרש להוציא 55 זוז לצורכי מזון, 20 זוז לביגוד, 30 זוז לשכר דירה, 20 זוז לחשבונות, 10 זוז לכבלים ו-12 זוז הוא שם בצד כחסכון ליום צרה. כעת, נניח שב"עבריה" משתלטים ליברלים זדונים על כס ראש הממשלה ומשנים את המצב מיסודו. כלומר, הם חותכים את כל הסיוע שממנו נהנה והוא נותר עם 100 זוז בלבד כשכר עבודה. מצבו נראה חמור, עד שבודקים את סעיף ההוצאות שלו. בסעיף ההוצאות צריך לזכור כי הליברלים הזדונים גם הורידו את מס ההכנסה ושאר סוגי המיסוי עד למינימום (שהרי לא צריך לממן קצבאות למיניהן) ולכן עלות הוצאותיו ירדה בהכללה בכ-40 אחוז. כלומר, הוצאותיו על מזון, ביגוד, שכר דירה, חשבונות וכבלים ירדו מ-135 זוז ל-81 זוז בלבד. כלומר, במקום 12 זוז פנויים לחסכון יש לו עתה 19 זוז. מאחר וכוח הקנייה שלו עלה, הוא יכול להרשות לעצמו להוריד את ההפרשה לחסכון ל-9 זוז וכך נותרים לו 10 זוז *יותר* להשקעה בחינוך ילדיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כסף הוא אמצעי-חליפין שמייצג טובין חברתיים. מאחר ששיעור הטובין בחברה נשאר פחות-או-יותר זהה, וכמות הכסף בידי הציבור עולה, השוק יערוך את ההתאמות הדרושות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות גדולה בידך. הכסף אינו ייצוג של עלות כל הטובין. חלק גדול מהכסף במחזור הכספים הלאומי מורכב מהוצאות הממשלה המבוססות על גיוסי הון כאלו ואחרים (הלוואות או הנפקת אגרות חוב). מאחר והוצאות הממשלה ירדו באופן דרסטי, כמות הכסף שיש לגייס באופן זה תקטן גם היא, מה שיביא לקיטון בכמות הכסף במשק ולעליית ערך הזוז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לטענת ''שירות תיקונים'' ההסבר הנכון מדוע זה לא יקרה מצוי בתשובתי לדורון הגלילי. כסף אינו אמצעי חליפין המייצג ''טובין חברתיים'' (לא ברור לי מה זה בדיוק) אלא שטר אמון. כלומר, הוא מוחלף בתמורה לטובין או לטובין מובטחים או לרישום בבנק על בסיס אמון הדדי בין שני הצדדים בערכו של הכסף. בדרך כלל, אתה לא קונה טובין מוגדרים בכסף ממש אלא מעביר הבטחה לתשלום (לדוגמה, באמצעות כרטיס אשראי) המבוססת על אמון. גם הממשלה עושה את זה, לדוגמה, כאשר היא מנפיקה אגרות חוב או נוטלת הלוואות (היינו, מדפיסה כסף) על בסיס אמון של הקונים או המלווים כי היא תשלם את ערך האגרות או ההלוואה בתוספת ריבית. כמו שנאמר, ברגע שהמדינה מפסיקה להדפיס כסף, ערכו של המטבע הנמצא בשוק עולה. ההתאמות השוקיות נערכות כדי להתאים את ערכי המוצרים למצב החדש אחרי הדפסת כסף וכאשר כמות הכסף במחזור קטנה (או לא גדלה בשיעור הגידול בתוצר) כאשר במקרה השני יש לנו ייסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שהסתכל היטב בשטרות בריטיים ראה שכתוב עליהם "בנק [שם הבנק] מתחייב למסור למוכ"ז סך של [ערך השטר] לירות שטרלינג". (כל בנק שם מנפיק שטרות משלו.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל בנק. אני זוכר רק את הבנק של אנגליה ואת הבנק של סקוטלנד (אולי גם ווילס וצפון אירלנד?). אני לא חושב שתראה שטרות של HSBC למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נתקלתי בבאים: Bank of England ואני יודע שיש עוד.
Bank of Scotland Bank of Ireland Royal Bank of Scotland Clydesdale Bank |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איוש אתה צודק. עכשיו אני נזכר בשטרות Clydesdale Bank. אבל נדמה לי שהרשימה מעלה היא ממצה (אולי חסר רק הבנק של ווילס, אם יש כזה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפוש קצר מעלה את זה: http://en.wikipedia.org/wiki/British_banknotes
Pound sterling banknotes are issued by the Bank of England accepted throughout the UK; the Bank of Scotland (generally accepted throughout the UK); the Royal Bank of Scotland (generally accepted throughout the UK); the Clydesdale Bank (generally accepted throughout the UK); the Bank of Ireland, First Trust Bank, Northern Bank and Ulster Bank (rarely seen outside Northern Ireland). Sterling banknotes are also issued by the Government of the Isle of Man and the States of Jersey and the States of Guernsey, but their notes are not generally accepted off their own islands (although Guernsey notes can sometimes be found in Jersey and vice versa). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידעתם שיש שני סוגי מטבעות של שקל: מגנטיים ולא מגנטיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם שני סוגים של מטבעות חצי שקל: אלה שכתוב עליהם 1/2 שקל חדש, ואלה שמצוייר עליהם נבל פרחוני וסמל של מדינת ישראל בקטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר חתיכת סיפור (ואני מקווה שזו לא אגדה אורבנית). מסתבר שבזמנו היה מישהו שזייף המון מטבעות של שקל. אני לא יודע אם הוא נתפס, אבל בכל מקרה הוחלט שהמטבעות שייצר יכנסו למחזור (והמכונות האוטומטיות כן מזהות אותם), ועד היום ניתן לזהות אותם לפי נקודה קטנה מתחת לסמל המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק בקשר לנקודה, אבל אני לא הכרתי את סיפור הזייפן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה למישהו לזייף מטבע של שקל? עד כמה שאני זוכר, עלות היצור של המטבע היא יותר משקל אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה עלות היצור של מטבע שקל מזוייף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? זה נשמע כמו מערכון של קישון. נדמה לי שזאת הסיבה שביטלו את האגורה. חבל, שעות הייתי משחק בבנית מערכות תמסורת משוכללות ממטבעות של אגורה, רק חור לציר היה חסר בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצנצנת של המטבעות לכביסה שלי יש 22 מטבעות של שקל. מתוכם 17 עם נקודה, השאר בלי. אלו עם הבלי נקודה הם יותר ישנים (שנות השמונים עד תחילת התשעים). אלו עם הנקודה הן גם מגנטיים. לא שיש לי מושג כמה מטבעות של שקל מתרוצצים במחזור אבל נראה לי לא סביר שכל כך הרבה מתוצרי הזיוף הגיעו עד אלי... חוץ מזה, אם הכניסו את המטבעות האלו למחזור היו חייבים להשמיד כמות דומה (או ביחס כלשהו) מהמטבעות האמיתיים. בשביל זה צריך לתפוס את הבנאדם ולדעת כמה מטבעות הוא ייצר. אם היו תופסים אותו בוודאי היינו שומעים על כך. לא? נשמע כמו אגדה אורבנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמעתי סיפור קצת אחר. בתקופה מסויימת, כדי להוריד את עלויות הייצור שינו את הרכב המתכות במטבע (פחות ברזל ויותר אלומיניום או משהו כזה) והשקלים ה''חדשים'' היו יותר קלים מהישנים. על המטבעות החדשים הייתה גם נקודה. מכונות אוטומאיות מזהות את המטבע על פי הגודל והמשקל שלו ולכן חלק מהמכונות לא הצליחו לזהות את המטבע החדש כשקל. בזמן שלקח עד שנותני השירותים כיילו מחדש את המכונות היית יכול להגיע למכונת משקאות עם כסף מדוייק ולגלות שבגלל שאחד מהשקלים הוא מהסוג החדש אתה לא יכול לקנות קולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי על איזו שאלה אתה עונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו אדם, נמצא, כפי שהבאת בדוגמתך, מתחת לדרגת המס הנמוכה ביותר ולכן אינו משלם מסים. כיוון שכך הוצאותיו לא קטנו בכ40% עקב השתלטותם של הליברלים הזדונים על כס ראש הממשלה, אלא אם כן אותם ליברלים זדוניים, במקביל להורדת המיסים וביטול הסיוע, גם הנהיגו פיקוח על מחירים. מחירו של מוצר, כידוע, אינו משקף את עלות יצורו (ושיווקו והפצתו וכו'), אלא את הסכום אותו מוכן הצרכן לשלם. מכיוון שהכנסתו הפנויה של בן המעמד הבינוני, זה אשר נמצא מעל סף המס, ואינו זכאי לקיצבאות, עלתה (המיסים קוצצו, וקיצבאות ממילא לא היו לו), הרי הוא מוכן, מנטלית לשלם יותר על מזון, ביגוד, שכר דירה, חשבונות וכבלים. אי לכך ספקי אותם שרותים וסחורות לכל היותר יפחיתו את מחירם בצורה סמלית, ובודאי שלא יגלגלו את מלוא, או רוב, או אפילו חלקה המשמעותי של ההפחתה במיסים אל הצרכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון שמחירו של מוצר אינו משקף את עלותו. השוק מתחלק (בגדול) ל2: המשווקים השואפים לבידול, ואלו השואפים להובלה במחיר. אצל אלו השואפים לבידול ההנחה שלך חצי נכונה (מחיר המוצר תלוי, בין השאר, במחיר שאותו מוכן הצרכן לשלם), לעומת זאת המשווקים השואפים להובלה במחיר, כל ירידה בעלות תיתרגם לירידה במחיר (בשוק משוכלל). זה במיוחד נכון בשוק ה commodities (אשר מהווה חלק נכבד מהוצאות המעמד הנמוך). כמו כן מלכתחילה הנטייה של המעמד הנמוך היא לרכוש מוצרים מובילים במחיר (במבה לולו במקום במבה אסם וכו') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר תשלומי המסים מבוצע לא באופן ישיר אלא באופן עקיף כך שאותו אדם הנמצא מתחת לדרגת המס הנמוכה ביותר משלם מסים עקיפים בשיעור ניכר. אם תציץ בדוח מנהל הכנסות המדינה של מדינת עברייה לשנת 2001, פרק 1, עמוד 23 תראה כי ההכנסות ממסוי עקיף (בעיקר מע"מ, מכסים, מסי קניה, מס דלק, וכדומה) מגיעות לכ-50 אחוז מכלל הכנסות המדינה. במלים אחרות, אזרח עבריה שלנו נושא בלפחות מחצית מנטל המס המוטל גם בלי לשלם אגורה אחת באופן ישיר. לכן, הוצאותיו יקטנו לפחות בשיעור דומה לזה שציינתי. לזה אפשר להוסיף גם את העלויות העקיפות והמתגלגלות. כלומר, כשאזרח עברייה קונה לחם, הוא אינו משלם רק את המסוי העקיף (מע"מ, מס על ייבוא תנורי אפיה, מס על ייבוא שמרים, מס על נפט לתידלוק התנורים, וכדומה) אלא גם את המיסוי הישיר המוטל על העוסקים בייצור הלחם, משווקיו, מוביליו, בעל המכולת המוכר אותו, וכדומה. כשהמס הזה יירד, עלות ייצור הלחם תרד באופן משמעותי וכך גם מחירו, כך שההוצאות של האזרח במדינת עברייה יקטנו עוד יותר. הטענה שלך כי "מחירו של מוצר, כידוע, אינו משקף את עלות יצורו (ושיווקו והפצתו וכו'), אלא את הסכום אותו מוכן הצרכן לשלם" נכונה באופן מלא רק כאשר מדובר בביקוש קשיח במונופול, המאפשר ליצרן להמנע מגלגול הירידה בעלויות הלאה ולהגדיל את רווחיו. כאשר ישנה תחרות משוכללת, לעומת זאת, ירידת עלויות הייצור מביאה את היצרנים המתחרים להוריד את מחיר המוצר במידה שתאזן את מתח הרווחים מול המצב הקודם. מאחר ובליברלים זדונים עסקינן, אפשר להניח כי הם גם יימנעו מכינון או שימור מונופולים והמחירים ירדו באופן משמעותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב העובדים בייצור מרויחים שכר מינימום (ככה זה פועלים לא מקצועיים) המיסים על שמרים והקמח הם חלק קטן ממחיר הלחם ובכלל הלחם מסובסד ע"י הממשלה (סובסידיה שתעלם עם השתלטות הליברליסטים). למה ליברליסטים ימנעו מיצירת מונופולים פרטיים? אולי האידאולוגים שלהם יתנגדו לכך אבל בפועל יהיה איגוד יצרני לחם או התאחדות האופים) שתתאם את מחיר הלחם בין היצרנים ותדאג שהוא יהיה הכי גבוה שאפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. המסים הם חלק גדול ממחיר הלחם. המיסוי על שמרים וקמח כולל שלל סובסידיות עקיפות (למשל, סובסידיות על מחיר המים), מיסוי עקיף (על הציוד הנדרש לגידול חיטה, לדוגמה), וכן הלאה. חוץ מזה, אתה כולל כאן לנוחותך כאן רק את הפועלים העוסקים בייצור לחם ומתעלם משורה ארוכה הרבה יותר של אנשים שאינם עוסקים ישירות בייצור אך מתפרנסים מלחם (החל ביחצ"נית של מאפיות אנג'ל וכלה באחרון המשווקים והספקים), כך שהתמונה קרובה הרבה יותר לזו שאני ציירתי. לגבי השאלה השנייה שלך: לליברלים יש עקרונות ואידאות, אך הם אינם מסתפקים בהם. הדבר הראשון שתעשה ממשלה ליברלית אמיתית הוא לכונן חוקה שתכונן חופש כלכלי שימנע בפועל היווצרות "מונופולים פרטיים." זו ההגנה הטובה ביותר (והיחידה שעובדת באופן כלשהו) מפני הנסיונות הקיימים תמיד של בעלי כוח להגביר את כוחם. הקמת איגוד יצרני לחם היא בבחינת אפשרות, אך במצב של חופש כלכלי הסבירות להקמתה נמוכה מאוד מכמה סיבות: א. כל איגוד קרטליסטי משרת בעיקר את הפחות יעילים ורווחיים מבין היצרנים, משום שהם הנהנים העיקריים ממצב בו התחרות מוגבלת. הייצרנים המוצלחים לא ירצו להיות חברים באיגוד כזה. ב. מטרת כל הקרטלים, הגילדות והאיגודים היא להגביל או למנוע כניסתם של גורמים חדשים לשוק. לאותם גורמים חדשים לא תהיה שום מוטיבציה להצטרף לאיגוד שמטרתו לחנוק אותם. ג. בהיעדר מיסוי או חיוב ב"רישוי" סף הכניסה לשוק ייצור הלחם יישאר נמוך מספיק לחדירה רציפה של גורמים חדשים לתחום. ד. גם אם יווצר מצב בו יש יצרן אחד הגדול מאחרים, עצם קיום התחרות מצד "הקטנים" יהווה בקרה יעילה ומשמעותית על המחירים שאותו יצרן יהיה מסוגל לגבות. ה. אפשרויות ייבוא חומרי גלם מחו"ל וכן החופש של גורמים שונים לעסוק בייצור חומרי הגלם (חיטה, שמרים) ישמור את השוק פתוח ותחרותי גם בתחום חומרי הגלם. ו. התחרות בשוק הלחם אינה בייצור מוצר אחד באיכות אחידה. קיום סוגים שונים באיכויות שונות של לחם יתרום למניעת היווצרות מונופול, משום שיצרנים שונים יוכלו לפנות לקהלים שונים על בסיס שונה (איכות, טעם, מחיר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו. כמו שקרה בשוקולד (אלא שלחם אי אפשר לייבא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לייבא חומרי גלם. למעשה, למיטב ידיעתי מייבאים אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם חומרי הגלם לשוקולד מיובאים, מה שלא הפריע ל''עלית'' להשתלט על כל הייצור המקומי. אלמלא ניתן היה לייבא שוקולד כמוצר מוגמר, היינו כולנו אוכלים פרה אדומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש יבוא, ולכן לא מובנת לי טענתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובל נשכח את השוקולדים הפופולרים מאוד של ורד הגליל. יש חיים אחרי הפרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורד הגליל נרכשה ע''י עלית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשקוש מוחלט. ורד הגליל שייכת לקונצרן יוניליבר, והקשר (העקיף) היחיד שלה עם עלית, הוא שמפעל הגלידות שטראוס, מקבוצת שטראוס עלית, הוא בבעלות משותפת של שטראוס ויוניליבר, וזאת, היסטורית, עוד לפני שמשפחת שטראוס רכשה את אחזקותיה בעלית (ודאי שלפני האיחוד ביניהן), ולפני שקונצרן יוניליבר רכש את קבוצת תמ''י, שורד הגליל היא חלק ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אין, ולא ייתכן, יבוא של לחם. נא קפוץ בחזרה לסעיף ו' ב תגובה 218404 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לקרוא במאמר "מיסוי וטעייה": |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אם קודם לכן סעיף הוצאות החינוך שלו היה קטן (הוא לא היה צריך לשלם עבור בית הספר אלא רק עבור ספרים ושיעורי עזר בשעת הצורך) עכשיו יתווסף סעיף של אי אילו עשרות זוזים לחינוך. שלא בטוח שהוא יוכל לעמוד בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההקצאה לסעיף תהיה שווה לערך, אך עתה המימון שלו לצרכים החינוכיים יהיה מכוון מטרה (הוא ישלם עבור משהו קונקרטי שהוא יקבל) והשירותים החינוכיים יהיו גם הם זולים בעשרות אחוזים. אזכיר כי בתסריט המקורי לא הוקצב סכום כלשהו לתשלום עבור חינוך. בוא נניח כי אותו אזרח עברייה צריך היה לשלם בעצמו רק 5 זוז נוספים. עתה, אחרי המהפך הליברלי, נגרעו ממנו 10 זוז שקיבל קודם דרך הממשלה, והוצאות אלו מסתכמות ב-6 זוז בסך הכל (אחרי ההפחתה הנזכרת). העלות לתשלום נוסף הנדרשת ממנו יורדת גם היא בשיעור דומה, כך שהוא צריך לשלם שישה זוז ועוד שלושה זוז ובסה"כ 9 זוז. מאחר ולפי החישוב הפוסט-ממשלה-ליברלית יש לו עתה 10 זוז פנויים, מצבו השתפר ברגע שנדרש לשאת בכל העלויות בעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטכנולוגיה האנלוגית לא היתה *ה*סיבה לשרות הנורא של בזק בשנים שהיא עוד השתייכה למשרד התקשורת (או משרד הדואר, אם ללכת עוד כמה שנים אחורה). בארצות הים השתמשו באותה טכנולוגיה בלי שנוצרו התורים הזועתיים, מסיבה פשוטה: כאשר הצרכן משלם ישירות תמורת השירות, אפשר לבנות ולתחזק מרכזיות במספר שעונה על הביקוש וכל חברה פרטית היתה עושה את זה. כאשר אין קשר בין תפוקה לתקציב, וזה המצב בגופים מתוקצבים ע"י הממשלה, אתה נתקל באבסורדים מהסוג של בזק ההיסטורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזק והטלפונים: הטיעון ה"טכנולוגי" אותו אתה מעלה הוא טיעון שקרי שהתחלתי לשמוע כמותו רק בשנים האחרונות. יש על כך נתונים רבים והעובדות הן פשוטות ביותר: א. במדינות אחרות, עם אותה טכנולוגיה, לא היו בעיות כאלו ב. באותם זמנים, טענות הממשלה לא היו טכנולוגיות (קרי-אי אפשר) אלא כלכליות (אין כסף). אבל הטיעון הזה היה שקר משום שלמרות העובדה שכמות גדולה ביותר של הצרכנים לא שילמו עבור הטלפון (החל משרים וכלה באלמנות צה"ל) האוצר הרוויח סכומים ניכרים מדמי ההתקנה והשימוש. ג. אין בה כדי להסביר לתופעות תמוהות כמו ניתוק הטלפון מדירה בה הוא מותקן כאשר הלקוח עובר לדירה אחרת והחזרת הלקוח הישן והדייר החדש למשבצת אפס ברשימת ההמתנה לטלפון. (כלומר - ניתוק הטלפון איננו נחוץ לא לשם העברת הקו לדירה החדשה ובוודאי שלא על מנת להשאיר אותו בדירה הישנה) רכבת ומסילות: אמרת: "הרכבת לא יכולה להרוויח כחברה כלכלית נטו עקב עלות הקמת המסילות והציוד. כחברה כלכלית, קיימת כדאיות כלכלית לבנות מסילה בין תל-אביב לחיפה ולראשון-לציון, אבל לא הרבה מעבר לכך. למדינה יש אינטרס ראשון במעלה, שאינו מכומת ישירות בכסף, שהרכבת תגיע גם לישובי הפריפריה ותרשת את כל הארץ." גם אם הטיעון שלך היה נכון עדיין נשארת שאלה פשוטה. האם הרכבת שיש לנו היום מגיעה לכל אותם ישובי פריפריה? האם לא חזינו במשך חמישים שנה ברכבת שמפעילה רק שני קווי נוסעים (ת"א חיפה ות"א ירושליים)? הטיעון בדבר אי הכדאיות הכלכלית תופס באותה מידה לגבי כל עסק הדורש תשתית כלשהיא (זה הרי בדיוק מה שנטען בנושא הטלפונים). לכל דבר יש מחיר ואם עלות הרכבת בישראל הייתה *כל כך* אסטרונומית נכון היה לוותר עליה בכלל. המציאות היא שהעלויות אינן כל כך גדולות וניתן בהחלט לבסס על השירות הזה עסקים רווחיים. העובדה היא שגורמים מחו"ל הביעו כמה פעמים עניין בזכיונות להפעלת רכבות בישראל. תשובת הממשלה הייתה "לא". זאת משום שהאינטרס של הממשלה היה בעיקר ריצוי "אגד" והכנסת גורם תחרותי לשוק הייתה בניגוד לאינטרס של "אגד". ולסיום. אמרת: "הערתו של ד"ר בר ביצוע, "הליברל יטען שכל אחד יכול לבנות על האדמה שלו מה שמתחשק לו", מנתקת שוב את הליברליזם מהמציאות, ואנו חוזרים לעובדה שלא קיים שוק חופשי לפי עקרון הליברליזם הטהור." א. האם המחשבה שאנשים יעשו ב*רכושם* כרצונם סותרת את המציאות? מדוע? ב. האם המציאות הקיימת תמיד מייצגת את המצב הרצוי או את המצב היחידי שאפשרי? האם לא נכון יהיה להגיד שבאמצעות טיעון כזה נוכל לחסום כל רעיון שבמקרה או לא במקרה איננו מיושם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הערות קטנות. 1. אף משקיע פרטי שפוי לא היה משקיע בתשתית כבלים בפריסה ארצית (כמו זו ש לבזק או הכבלים) ללא הגנה ממלתית בפני תחרות. לבנות תשתית בהשקעה של מלירדי דולארים בידיעה שיתכן שבתוך שנה או שנתיים תומצא טכנולוגיה חדשה שתאפשר למתחרה שלו לתת שירות זהה בלי ההשקעה הראשונית זה סיכון זאף משקיע לא מוכן יהיה לקחת. כך שקיום של תשתית טלפוניה קוית או כבלים לא תתקיים ללא גולציה וזכיונות ממשלתיים. 2. חוקי הקניין הם חלק מהקפיטליזם עבירה עליהם מוגדרת כפשיעה מהסיבה הפשוטה שיש חוקים כאלו. הטענה שהם נועדו למנוע פשיעה היא מעגלית. החוקים הללו נועדו לאפשר לחברות שמשקיעות במחקר ופיתוח למצות את הרווח הפוטנציאלי של הפיתוח שלהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. המתחרה היה נדרש גם הוא להשקיע מיליארדים בתשתית כדי לתת שירות זהה, האין זאת? למעשה, ההגנה האפקטיבית המהותית ביותר של המשקיע הפרטי מפני תחרות היא עצם העלות הראשונית הגדולה שנדרשה ממנו, כך ש"ההגנה הממלכתית" מיותרת מעיקרה. אם, לעומת זאת, ישנו משקיע נוסף הסבור שהשקעה כה גדולה תשתלם לו, תפאדל ותפאדלו עדוכאן אודחולו. 2. חוקי הקניין הם חלק מהזכות לחירות. למעשה, הם הביטוי הפיסי הממשי ביותר של הזכות לחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא תמיד. התקדמות טכנולוגית יכולה להוזיל משמעותית את עלות התשתיות. תראה מה הטכנולוגיה הסלולרית עשתה לתשתיות התקשורת, והטלויזיה בלוין עשתה לעלות התשתיות לתקשורת הרב ערוצית. 2. התכוונתי לחוקי הקניין הרוחני והפטנטים שמחילים את זכויות הקניין על ידע, רעיונות, צורות וצלילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ומה אם כן? מי שלקח על עצמו את המשימה להקים תשתיות עשה זאת בכוונה להרוויח וחישב (או היה צריך לחשב) את האפשרות שברבות הימים תשתנה הטכנולוגיה ומתחרים חדשים יתחרו בו בטכנולוגיה משופרת. זה חלק מהחישוב העסקי שכל בעל עסק עושה. לבד מזאת, כמדומני שבמקרים שהועלו כאן הטיעון שלך לא תופס. העלויות להן נדרשה "יס" כדי להתחיל להתחרות בכבלים היו אדירות והסתכמו במיליארדי שקלים וכך גם לגבי המתחרות בתחום הסלולרי. בשני המקרים תרמה להכנסות המתחרים החדשים לא העלות המופחתת של הנחת התשתיות אלא הביקוש האדיר למתחרה למונופול המעופש. 2. אין הבדל בין קניין פיסי לרוחני במובן זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עיקר סכום שהשקיעה חברת יס היה על פירסום ורכש של תכנים. ההשקעה שלהם בתשתית התגמדה לעומת זו שביצעו חברות הכבלים. חברות הכבלים אמנם לא היו צריכות להשקיע בפירסום את אותם הסכומים כיוון שלא הייתה להם תחרות אבל ההשקעה ברכש הייתה דומה. חברת ערוצי זהב לבדה השקיע בשנים הראשונות לקיומה סכום של כ 4 מיליארד שקלים רק בסלילת הכבלים לבתים. ללא מניעת תחרות לפרק זמן שהיה מאפשר לה להחזיר את ההשקעה אין שום סיכוי שהחברה הייתה מוציאה את הסכום הזה. 2. אני לחלוטין לא מקבל את זה. המושגים של פטנט, סימן רשום או כל הזכויות שמורות מתוקף הכרזה הם המצאה קפיטליסטית שנועדה לאפשר לחברות למצות את הפוטנציאל הגלום בפיתוחים, העיצובים והמוניטין שלהם ולחסוך כסף על פיתוחים חדשים, עיצובים חדשים או פירסום. אין להם קשר לזכות הקניין הטבעית כיוון שלא מדובר ברכוש אלא באוביקטים מופשטים שאי אפשר לתבוע בעלות עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולחזק את 2: בהחלט יש הבדל בין קיניין פיזי לרוחני. אם "תאמץ" את הרכב שלי, לדוגמא, אני אאלץ ללכת ברגל. אם אני אאמץ תנין בשם יושקו, הדבר לא ימנע ממך להמשיך ולפרסם את משנתו של י. פופק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מזה, לפני מספר ימים פירסם כאן באתר מישהו תגובה תחת השם פופק ולי אין את האפשרות לתבוע אותו או למנוע ממנו לעשות זאת. אם במקום תגובה באתר הוא היה מוכר נעליים עם הסימן של נייק עליהם, הייתה נמצאת דרך לתבוע אותו ולמנוע ממנו לחזור על ההתחזות. ועוד יותר, נמסר לי ממקורות רישמיים שמסתובב לו באיזור הצפון בחור צעיר עם השם שלי והוא בחוצפתו מתחיל עם בחורות, נעלם להן ומותיר אותן שבורות לב. הבחורות הזנוחות הללו מחפשות את השם במדריך הטלפונים ומגיעות משום מה לסלולרי שלי. עכשיו, לך תסביר לבחורה שבורת לב שאתה לא דורון יערי, הקיבוצניק הצעיר והנאה שהיא פגשה בכינרת לפני חודש אלא דורון יערי העירוני הזקן והקצת פחות נאה וגם נשוי פלוס ילדה ולא ביקרת בכינרת כבר שנתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה לא יקרה. (דובי, והפעם היחידה שמותר לו להגיד את המשפט הזה בלב שקט) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, דיברתי על הסכנה שקיבוצניקים צעירים ונאים יטענו בפני עלמות חן פותות כי קוראים להם ''דובי קננגיסר''. פשוט אין לזה את הצליל הצברי המחוספס של ''דורון יערי''. לעולם לא תמצא טייס מסוקס בעל קול בס (שלא שם פס) אומר בטון מחוספס ''אני דובי קננגיסר'' - שהרי יהיה זה, חבל, פיק-אפ מפוספס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא בפני עלמות חן פותות, אבל בפני איילות חן אינטלקטואליות, מי יודע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א-הא. זה מה שאני חשבתי כשהקמתי את האתר הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מאמץ את הרכב שלך תאלץ ללכת ברגל וזה לא בסדר. ואם אני "מאמץ" את ההמצאה שלך ובזכות כישרון השיווק שלי עושה מליונים ומותיר אותך עני ודלפון, זה כן בסדר. הבנתי נכון? מעניין איך הדיעות האלה אף פעם לא באות ממישהו שהמציא או יצר משהו בחיים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שלהבדיל ממני, הרבה המצאות ומוצרים רשומים על שמך, אבל מה לעשות, לא כולם מוכשרים כמוך. ולגופו של עיניין, אין לי כח לחפש ולהביא קישורים, אבל אם תטרח (מעט) תמצא את הביסוס לסיפור הבא גם ברשת: בחור, ישראלי במוצאו, ששמו הפרטי ניסן, רשם דומיין בשם nissan.com. *לאחר* שהאתר היה ברשותו, ופעיל, חברת המכוניות היפנית דטסון שחנתה את שמה לניסן. למרות שהבחור לא עוסק בסחר מכוניות, ולמרות שהאתר שלו היה פעיל לפני שהיתה בכלל חברת מכוניות בשם ניסן, ולמרות שניסן זהו שמו מלידה, הוא לא הורשה להמשיך ולהשתמש בדומיין. אם אתה "מאמץ" את השם שלי ובזכות כישרון השיווק שלך, ובעיקר בזכות הממון שלך, עושה מליונים ומותיר אותי עני ודלפון, זה כן בסדר. הבנת נכון! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הבנאדם זכה במשפט הראשון ב. הוא עדיין מחזיק באתר (למרות שנאסר עליו לעשות בו שימוש מסחרי) ג. הוא דורש 15 מיליון דולר עבור פינוי השם ד. לפני המשפט הוא היה שם פרסומות של מכוניות באתר שלו. (הוא מוכר מחשבים, לא מכונית) ה. לבנאדם היה את השם ניסן לפני שדטסן שינתה את שמה אבל את הדומיין הוא קנה בתשעים וארבע, אז היא כבר הייתה ניסן אם אינני טועה 'ד' מלמד שסביר להניח שהוא עשה כסף לא רע מהעובדה שרוב המבקרים באתר של התכוונו להגיע למקום אחר. לא שאני יודע מה האמת פה אבל התיאור שלך מעט חד צדדי (ונשמע כאילו הוא מבוסס על הספאם שהבחור המסכן שלח לכל העולם ואשתו) כדי לחפש פרטים אפשר לרשום cybersquatting nissan בגוגל
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין פטנטים והמצאות לעוללות רישום שם מתחם באינטרנט? זהו עניין לבתי משפט והכרעה בהתאם לחוק. לעתים מנצח מי שיושב על האתר ולפעמים החברה המבקשת את השם לעצמה וברוב המקרים הם מגיעים להסכמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שהבעיות של אותו ניסן לא יהיו לי, כאשר בה''י אגיע להשקת אתר אישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אמרת זאת בעצמך. הפטנטים, סימנים רשומים ובוודאי שכל יצירה יותר מורכבת כמו תוכנת מחשב או הקלטה מוסיקלית הם דברים שהושקע כסף ומאמץ אנושי בפיתוחם ופירסומם. ללא בלעדיות על פרי המאמצים הללו, אף אחד לא היה טורח. בדיוק כפי שלא היית טורח לשלם מאתיים אלף דולר על בית אם אינך יכול לרשום אותו על שמך. ועכשיו שאלה: נניח שהיית אדם מפורסם, נגיד, מנחה תוכנית תחקירים נוקבת בטלוויזיה. ונניח שתדמיתך הציבורית הייתה נחשבת למאוד אמינה. האם זה היה בסדר מבחינתך אילו היו לוקחים, ללא רשות ממך, את תמונתך ואת השם שלך ומשלבים את אלו בקמפיין על שלטי חוצות למוצר כלשהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אף אחד לא שואל את אריק שרון לפני שהוא משלב את דמותו בקריקטורה, למרות שלקריקטורה יש אפשרות לפגוע בו, במוניטין שלו ובדימוי הציבורי שלו. העניין הוא שחוקים אילו חלים רק על מה שיש לו ערך כלכלי לחברות ולא על מה שיש לו ערך כלכלי פוטנציאלי (או ממשי) לאנשים פרטיים. ההבדל בין בית ובין רעיון או מוניטין הוא ברור ואני לא מוצא צורך להסביר אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אף אחד לא שואל את אריק שרון לפני שהוא משלב את דמותו בקריקטורה, למרות שלקריקטורה יש אפשרות לפגוע בו, במוניטין שלו ובדימוי הציבורי שלו." למיטב ידיעתי יש גבול למה שיהיה מותר לך להגיד על אריק שרון. בהיותו ראש ממשלה בוודאי שיש חופש להתייחס אליו ואל המדיניות שלו בדרכים שונות אבל, באופן עקרוני, שמורה לו הזכות לתבוע אותך למשפט דיבה אם תפיץ עליו שקרים (הוא גם עשה זאת, כזכור). שם ומוניטין, למרות היותם מופשטים הם בהחלט דברים שיש להם ערך קנייני. מאחר ולא טרחת לענות על השאלה אני מניח שאין לך בעיה עם זה שאחרים יעשו שימוש בשמך הטוב לכל מטרה העולה ברוחם. לי זה לא נראה סביר במיוחד. "העניין הוא שחוקים אילו חלים רק על מה שיש לו ערך כלכלי לחברות ולא על מה שיש לו ערך כלכלי פוטנציאלי (או ממשי) לאנשים פרטיים." האם אדם פרטי לא יכול לתבוע תביעת דיבה, לרשום פטנט או סימן רשום? העובדה שברוב המקרים עוסקות בנושא בעיקר חברות נובעת מכך שברוב המקרים אותן חברות הן אלו שהשקיעו ממון ומאמץ בכדי להשיג את המוניטין, סמלים מסחריים ושאר צורות של קניין רוחני. "ההבדל בין בית ובין רעיון או מוניטין הוא ברור ואני לא מוצא צורך להסביר אותו." הערך היחידי עבורו אנו משלמים כאשר אנחנו קונים סחורה מסויימת הוא עבודת אדם. עשרות אלפי הדולרים שתשלם עבור מרצדס נועדו לתשלום עבור העבודה שהייתה כרוכה בכריית הפלדה, אלומניום וכו. ועיצובם. ובעיקר, לתשלום למנהדסים השונים אשר תכננו את המכונית. הפלדה ושאר חומרי הגלם נלקחים ממעבה האדמה או מקורות אחרים ובוודאי שאינם קניינו של אדם כלשהו (שהרי כדור הארץ שייך לכולנו). העבודה היא בוודאי לא משהו בעל מהות ברורה, אנשים מפעילים את מיומנותם, אשר וודאי לא נגרעת מכוח זה שעבדו1, כדי לעצב את החומרים בצורה שתהיה שימושית. אז על מה אתה בעצם משלם? על כלום בריבוע. מרצדס הם פשוט תאגיד מרושע שמנסה לשעבד אותנו על כל צעד ושעל. 1 אה, כן, אותם אנשים מקדישים גם מזמנם, שהוא כמובן מאוד מאוד גשמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תביעת דיבה זה מחוץ לעניין. רוב האנשים הפרטיים לא רושמים פטנטים כי לרשום פטנט בצורה אפקטיבית עולה הרבה כסף ובמידה שמצאת שמישהו הפר את הבעלות שלך על פטנט יעלה לך המון כסף לתבוע אותו ולקבל פיצוי על הפגיעה בזכות שלך (אם תצליח להתמודד מולו בבית המשפט). לאנשים פרטיים אין את הסכומים הללו. ''הערך היחידי עבורו אנו משלמים כאשר אנחנו קונים סחורה מסויימת הוא עבודת אדם'' לא נכון. כשאני ורכש מכונית אני מקבל מכונית. מכונית זה דבר גשמי. נכון שכדי ליצור את המכונית צריך עבודת אדם (זמן ומאמץ שהם דברים שניתן למדוד, לכמת ולקבוע להם מחיר). לגבי החומרים שנילקחים מכדור הארץ של כולנו, בהחלט יש מקום לקבוע איזושהי רגולציה לגבי כמה מותר לקחת מכדור הארץ. אם יקום מישהו ויצליח לקחת כמות משמעותית מהחמצן שבאויר או מהמים שבים או מהנפט שבאדמה (משמעותית ביחס לכמות הכוללת של החומרים בעולם) יש מקום לבקר ולהגביל את פעולתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע תביעות דיבה זה מחוץ לעניין? אם זה סביר והגיוני להגן על דבר מופשט כמו שמו הטוב של אדם. מדוע זה לא הגיוני וסביר להגן על דבר מופשט כמו לחן או תוכנת מחשב? הייתי אומר שרוב האנשים הפרטיים לא רושמים פטנטים כי הם לא ממציאים שום דבר. אתה יכול לטעון כל מיני טענות באשר לדרך בה פועלים חוקי הפטנטים אבל אדם פרטי או חברה קטנה בהחלט יכולים לרשום פטנט. דרך הצגת הדברים שלך כאילו מדובר כאן באיזו קונספירציה של תאגידי ענק כדי לחנוק את היצירתיות של האדם הקטן סובלת מבעיה קטנה, המציאות. ישנן לא מעט חברות ענק דהיום שהתחילו מיוזמה פרטית של איש אחד או קבוצה קטנה וחבות את מרבית הצלחתן לעובדה שיש הגנה על פטנטים וקניין רוחני1. ההגנה על קניין רוחני משרתת את כולם, את הקטנים שמתחילים עכשיו, ואת הגדולים, שהיו פעם קטנים. אני מניח שאתה מבין את האפקט ההרסני שיהיה לביטול הקניין הרוחני בתחומים כמו תוכנה או מוסיקה. לא ברור לי מדוע אתה חושב שזה כל כך חשוב להגן על "זכותם" של כל מיני "אבו עלי" להעתיק את הסמל של נייקי ולהדביק על הנעליים סוג גימל שהם מייצרים תוך הטעיית הקונים וניצול ההשקעה המסיבית שעשתה נייקי בפרסום. "נכון שכדי ליצור את המכונית צריך עבודת אדם (זמן ומאמץ שהם דברים שניתן למדוד, לכמת ולקבוע להם מחיר)." נו? אז מה ההבדל הגדול בין זה לבין תוכנת מחשב למשל? האם לא נדרש זמן ומאמץ העולים בכסף למפתח? לא ברור לי מדוע מותר, לשיטתך, להתיר לבנאדם לקבל בלעדיות על גוש מתכת (שאיננה שייכת לאף אחד) המעוצבת בצורה מסויימת (והעיצוב, לדידך גם הוא איננו שייך לאף אחד). באיזה זכות דורשים ממני כל כך הרבה כסף בשביל הדבר הזה? 1 שלא לדבר על הרבה מאוד אינדיווידואלים שעשו הרבה כסף ממכירת תקליטים, ספרים, כתבות בעיתון או עשיית פרצופים למצלמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תביעת דיבה - מצב שבו פורסמו שקרים על אדם במזיד והוא תובע פיצוי על הנזק שנגרם לו בשל הפרסום השקרי. פטנטים - מצב שבו אדם תובע מאדם אחר כסף עבור שימוש בידע בטיעון ש"אני חשבתי על זה קודם" או נכון יותר "אני רשמתי את הרעיון קודם". שני דברים שונים לחלוטין. הרוב המוחלט של ההמצאות כיום מתבצע ע"י אנשים "פרטיים" כלומר לא בעלי ההון שגוזרים את הקופונים אלא העובדים שלהם, לרוב מהנדסים או מנהלים זוטרים. רוב האנשים לא מחזיקים באמצעים שמאפשרים להם לרשום פטנט או מהקים חברה שתהפוך את הפטנט למוצר ותאפשר להם לגזור את הקופון. אני מבין את האפקט ההרסני שיהיה לביטול חוקי הקניין הרוחני ולכן אני לא מציע אותו. האם אתה מודע לאפקט ההרסני שיהיה לביטול חוקי העבודה ואיכות הסביבה על השכבות החלשות? מכונית זה בראש ובראשונה חומר ולחומר ניתן להגדיר בעלים. רעיון זה לא דבר שניתן להגדיר לו בעלים בצורה טבעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תביעת דיבה - מצב שבו פורסמו שקרים על אדם במזיד והוא תובע פיצוי על הנזק שנגרם לו בשל הפרסום השקרי. פטנטים - מצב שבו אדם תובע מאדם אחר כסף עבור שימוש בידע בטיעון ש"אני חשבתי על זה קודם" או נכון יותר "אני רשמתי את הרעיון קודם". שני דברים שונים לחלוטין." לא טענתי שתביעת דיבה ופטנט הן אותו הדבר, ציינתי רק ששני אלו מבוססים על העקרון של בעלות על דבר שהוא בלתי גשמי בעליל. תביעת דיבה היא אמצעי בו אדם מגן על שמו הטוב, שהוא קניינו. דרך הצגת הדברים שלך באשר לפנטים היא דמגוגית ושגויה. הפטנט זו השם שנותנים לרישום ההמצאה. התביעה *מבוססת* על הפטנט. "הרוב המוחלט של ההמצאות כיום מתבצע ע"י אנשים "פרטיים" כלומר לא בעלי ההון שגוזרים את הקופונים אלא העובדים שלהם, לרוב מהנדסים או מנהלים זוטרים." ומקבלים את שכרם עבור כך. מעבר לכך, כמעט כל חברות ההי טק וגם רבות מהחברות האחרות בתחומים אחרים החלו כיוזמה של מהנדסים (למשל אדובי, אפל, היולט פקרד וכו.). זה המצב גם במרבית חברות הסטרטאפ. בעל הרעיון זוכה בדרך כלל בתמורה מאוד מאוד נאה עבור הרעיון. "רוב האנשים לא מחזיקים באמצעים שמאפשרים להם לרשום פטנט או מהקים חברה שתהפוך את הפטנט למוצר ותאפשר להם לגזור את הקופון." זו שטות מוחלטת. ישנן כל כך הרבה חברות שהתחילו מפנטנט אחד על ידי אנשים פרטיים. "אני מבין את האפקט ההרסני שיהיה לביטול חוקי הקניין הרוחני ולכן אני לא מציע אותו." אז מה הבעיה פה? "האם אתה מודע לאפקט ההרסני שיהיה לביטול חוקי העבודה ואיכות הסביבה על השכבות החלשות?" אני לא מודע משום שאין כזה אפקט. למיטב ידיעתי האפקט הוא הפוך. "מכונית זה בראש ובראשונה חומר ולחומר ניתן להגדיר בעלים. רעיון זה לא דבר שניתן להגדיר לו בעלים בצורה טבעית." ולשם הטוב שלך יש בעלים? או שגם זה צריך להיות פרוץ לכל רוח. קנית מכונית, שילמת עבור העבודה, האם העבודה שייכת למישהו? איך דבר כל כך לא גשמי יכול להיות שייך למישהו? (על החומר כבר הסכמנו שאין קניין) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. גם אם טענתך נכונה (לגבי הסכומים, ולדעתי היא לא) הדבר אינו משנה את טענתי שערוצי זהב או כל חברה אחרת הייתה צריכה להתחשב בשיקולי עלות עתידית של תשתית אצל מתחרים. לטענה שלך שאף אחד לא היה משקיע בתשתית בלי פטור מתחרות אין ביסוס לפי שעה. לכשתמציא עדויות ברורות לכך, אפשר יהיה לשוח בכך. 2. אני מבין שאינך מקבל את מושג הרכוש ככולל גם המצאות, יצירות ספרותיות או כל תוצר כלשהו. בסין מחכים לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי שאלה, מה השפעת תשלומי העברה על אי השיוויון בחלוקת ההכנסות במשק. תודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לך גישה לספריה אוניברסיטאית, חפשי את המאמר הבא: Lewin, AC and H Stier. 2002. "Who Benefits the Most? The Unequal Allocation of Transfers in the Israeli Welfare State". Social Science Quarterly 83(2): 488-503 השורה התחתונה: יש השפעה, תלוי לגבי מי. יש סיכום קצר של המסקנות בעבודה שכתבתי שנמצאת כאן:בעמוד 3 (הפסקה שמסבירה את הטבלה מתחילה בעמוד 2). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבודה חלקית, אין ביבליו' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כי זו לא עבודה אלא מבחן בית, ונאמר לנו במפורש שלא להוסיף לו ביבליוגרפיה. תאמין לי שזה כאב לי להגיש את זה ככה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |