בתשובה לאורי, 07/05/04 1:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה הערות קטנות. 1. אף משקיע פרטי שפוי לא היה משקיע בתשתית כבלים בפריסה ארצית (כמו זו ש לבזק או הכבלים) ללא הגנה ממלתית בפני תחרות. לבנות תשתית בהשקעה של מלירדי דולארים בידיעה שיתכן שבתוך שנה או שנתיים תומצא טכנולוגיה חדשה שתאפשר למתחרה שלו לתת שירות זהה בלי ההשקעה הראשונית זה סיכון זאף משקיע לא מוכן יהיה לקחת. כך שקיום של תשתית טלפוניה קוית או כבלים לא תתקיים ללא גולציה וזכיונות ממשלתיים. 2. חוקי הקניין הם חלק מהקפיטליזם עבירה עליהם מוגדרת כפשיעה מהסיבה הפשוטה שיש חוקים כאלו. הטענה שהם נועדו למנוע פשיעה היא מעגלית. החוקים הללו נועדו לאפשר לחברות שמשקיעות במחקר ופיתוח למצות את הרווח הפוטנציאלי של הפיתוח שלהן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. המתחרה היה נדרש גם הוא להשקיע מיליארדים בתשתית כדי לתת שירות זהה, האין זאת? למעשה, ההגנה האפקטיבית המהותית ביותר של המשקיע הפרטי מפני תחרות היא עצם העלות הראשונית הגדולה שנדרשה ממנו, כך ש"ההגנה הממלכתית" מיותרת מעיקרה. אם, לעומת זאת, ישנו משקיע נוסף הסבור שהשקעה כה גדולה תשתלם לו, תפאדל ותפאדלו עדוכאן אודחולו. 2. חוקי הקניין הם חלק מהזכות לחירות. למעשה, הם הביטוי הפיסי הממשי ביותר של הזכות לחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא תמיד. התקדמות טכנולוגית יכולה להוזיל משמעותית את עלות התשתיות. תראה מה הטכנולוגיה הסלולרית עשתה לתשתיות התקשורת, והטלויזיה בלוין עשתה לעלות התשתיות לתקשורת הרב ערוצית. 2. התכוונתי לחוקי הקניין הרוחני והפטנטים שמחילים את זכויות הקניין על ידע, רעיונות, צורות וצלילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ומה אם כן? מי שלקח על עצמו את המשימה להקים תשתיות עשה זאת בכוונה להרוויח וחישב (או היה צריך לחשב) את האפשרות שברבות הימים תשתנה הטכנולוגיה ומתחרים חדשים יתחרו בו בטכנולוגיה משופרת. זה חלק מהחישוב העסקי שכל בעל עסק עושה. לבד מזאת, כמדומני שבמקרים שהועלו כאן הטיעון שלך לא תופס. העלויות להן נדרשה "יס" כדי להתחיל להתחרות בכבלים היו אדירות והסתכמו במיליארדי שקלים וכך גם לגבי המתחרות בתחום הסלולרי. בשני המקרים תרמה להכנסות המתחרים החדשים לא העלות המופחתת של הנחת התשתיות אלא הביקוש האדיר למתחרה למונופול המעופש. 2. אין הבדל בין קניין פיסי לרוחני במובן זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עיקר סכום שהשקיעה חברת יס היה על פירסום ורכש של תכנים. ההשקעה שלהם בתשתית התגמדה לעומת זו שביצעו חברות הכבלים. חברות הכבלים אמנם לא היו צריכות להשקיע בפירסום את אותם הסכומים כיוון שלא הייתה להם תחרות אבל ההשקעה ברכש הייתה דומה. חברת ערוצי זהב לבדה השקיע בשנים הראשונות לקיומה סכום של כ 4 מיליארד שקלים רק בסלילת הכבלים לבתים. ללא מניעת תחרות לפרק זמן שהיה מאפשר לה להחזיר את ההשקעה אין שום סיכוי שהחברה הייתה מוציאה את הסכום הזה. 2. אני לחלוטין לא מקבל את זה. המושגים של פטנט, סימן רשום או כל הזכויות שמורות מתוקף הכרזה הם המצאה קפיטליסטית שנועדה לאפשר לחברות למצות את הפוטנציאל הגלום בפיתוחים, העיצובים והמוניטין שלהם ולחסוך כסף על פיתוחים חדשים, עיצובים חדשים או פירסום. אין להם קשר לזכות הקניין הטבעית כיוון שלא מדובר ברכוש אלא באוביקטים מופשטים שאי אפשר לתבוע בעלות עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולחזק את 2: בהחלט יש הבדל בין קיניין פיזי לרוחני. אם "תאמץ" את הרכב שלי, לדוגמא, אני אאלץ ללכת ברגל. אם אני אאמץ תנין בשם יושקו, הדבר לא ימנע ממך להמשיך ולפרסם את משנתו של י. פופק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מזה, לפני מספר ימים פירסם כאן באתר מישהו תגובה תחת השם פופק ולי אין את האפשרות לתבוע אותו או למנוע ממנו לעשות זאת. אם במקום תגובה באתר הוא היה מוכר נעליים עם הסימן של נייק עליהם, הייתה נמצאת דרך לתבוע אותו ולמנוע ממנו לחזור על ההתחזות. ועוד יותר, נמסר לי ממקורות רישמיים שמסתובב לו באיזור הצפון בחור צעיר עם השם שלי והוא בחוצפתו מתחיל עם בחורות, נעלם להן ומותיר אותן שבורות לב. הבחורות הזנוחות הללו מחפשות את השם במדריך הטלפונים ומגיעות משום מה לסלולרי שלי. עכשיו, לך תסביר לבחורה שבורת לב שאתה לא דורון יערי, הקיבוצניק הצעיר והנאה שהיא פגשה בכינרת לפני חודש אלא דורון יערי העירוני הזקן והקצת פחות נאה וגם נשוי פלוס ילדה ולא ביקרת בכינרת כבר שנתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה לא יקרה. (דובי, והפעם היחידה שמותר לו להגיד את המשפט הזה בלב שקט) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, דיברתי על הסכנה שקיבוצניקים צעירים ונאים יטענו בפני עלמות חן פותות כי קוראים להם ''דובי קננגיסר''. פשוט אין לזה את הצליל הצברי המחוספס של ''דורון יערי''. לעולם לא תמצא טייס מסוקס בעל קול בס (שלא שם פס) אומר בטון מחוספס ''אני דובי קננגיסר'' - שהרי יהיה זה, חבל, פיק-אפ מפוספס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא בפני עלמות חן פותות, אבל בפני איילות חן אינטלקטואליות, מי יודע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א-הא. זה מה שאני חשבתי כשהקמתי את האתר הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מאמץ את הרכב שלך תאלץ ללכת ברגל וזה לא בסדר. ואם אני "מאמץ" את ההמצאה שלך ובזכות כישרון השיווק שלי עושה מליונים ומותיר אותך עני ודלפון, זה כן בסדר. הבנתי נכון? מעניין איך הדיעות האלה אף פעם לא באות ממישהו שהמציא או יצר משהו בחיים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שלהבדיל ממני, הרבה המצאות ומוצרים רשומים על שמך, אבל מה לעשות, לא כולם מוכשרים כמוך. ולגופו של עיניין, אין לי כח לחפש ולהביא קישורים, אבל אם תטרח (מעט) תמצא את הביסוס לסיפור הבא גם ברשת: בחור, ישראלי במוצאו, ששמו הפרטי ניסן, רשם דומיין בשם nissan.com. *לאחר* שהאתר היה ברשותו, ופעיל, חברת המכוניות היפנית דטסון שחנתה את שמה לניסן. למרות שהבחור לא עוסק בסחר מכוניות, ולמרות שהאתר שלו היה פעיל לפני שהיתה בכלל חברת מכוניות בשם ניסן, ולמרות שניסן זהו שמו מלידה, הוא לא הורשה להמשיך ולהשתמש בדומיין. אם אתה "מאמץ" את השם שלי ובזכות כישרון השיווק שלך, ובעיקר בזכות הממון שלך, עושה מליונים ומותיר אותי עני ודלפון, זה כן בסדר. הבנת נכון! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הבנאדם זכה במשפט הראשון ב. הוא עדיין מחזיק באתר (למרות שנאסר עליו לעשות בו שימוש מסחרי) ג. הוא דורש 15 מיליון דולר עבור פינוי השם ד. לפני המשפט הוא היה שם פרסומות של מכוניות באתר שלו. (הוא מוכר מחשבים, לא מכונית) ה. לבנאדם היה את השם ניסן לפני שדטסן שינתה את שמה אבל את הדומיין הוא קנה בתשעים וארבע, אז היא כבר הייתה ניסן אם אינני טועה 'ד' מלמד שסביר להניח שהוא עשה כסף לא רע מהעובדה שרוב המבקרים באתר של התכוונו להגיע למקום אחר. לא שאני יודע מה האמת פה אבל התיאור שלך מעט חד צדדי (ונשמע כאילו הוא מבוסס על הספאם שהבחור המסכן שלח לכל העולם ואשתו) כדי לחפש פרטים אפשר לרשום cybersquatting nissan בגוגל
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין פטנטים והמצאות לעוללות רישום שם מתחם באינטרנט? זהו עניין לבתי משפט והכרעה בהתאם לחוק. לעתים מנצח מי שיושב על האתר ולפעמים החברה המבקשת את השם לעצמה וברוב המקרים הם מגיעים להסכמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שהבעיות של אותו ניסן לא יהיו לי, כאשר בה''י אגיע להשקת אתר אישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אמרת זאת בעצמך. הפטנטים, סימנים רשומים ובוודאי שכל יצירה יותר מורכבת כמו תוכנת מחשב או הקלטה מוסיקלית הם דברים שהושקע כסף ומאמץ אנושי בפיתוחם ופירסומם. ללא בלעדיות על פרי המאמצים הללו, אף אחד לא היה טורח. בדיוק כפי שלא היית טורח לשלם מאתיים אלף דולר על בית אם אינך יכול לרשום אותו על שמך. ועכשיו שאלה: נניח שהיית אדם מפורסם, נגיד, מנחה תוכנית תחקירים נוקבת בטלוויזיה. ונניח שתדמיתך הציבורית הייתה נחשבת למאוד אמינה. האם זה היה בסדר מבחינתך אילו היו לוקחים, ללא רשות ממך, את תמונתך ואת השם שלך ומשלבים את אלו בקמפיין על שלטי חוצות למוצר כלשהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אף אחד לא שואל את אריק שרון לפני שהוא משלב את דמותו בקריקטורה, למרות שלקריקטורה יש אפשרות לפגוע בו, במוניטין שלו ובדימוי הציבורי שלו. העניין הוא שחוקים אילו חלים רק על מה שיש לו ערך כלכלי לחברות ולא על מה שיש לו ערך כלכלי פוטנציאלי (או ממשי) לאנשים פרטיים. ההבדל בין בית ובין רעיון או מוניטין הוא ברור ואני לא מוצא צורך להסביר אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אף אחד לא שואל את אריק שרון לפני שהוא משלב את דמותו בקריקטורה, למרות שלקריקטורה יש אפשרות לפגוע בו, במוניטין שלו ובדימוי הציבורי שלו." למיטב ידיעתי יש גבול למה שיהיה מותר לך להגיד על אריק שרון. בהיותו ראש ממשלה בוודאי שיש חופש להתייחס אליו ואל המדיניות שלו בדרכים שונות אבל, באופן עקרוני, שמורה לו הזכות לתבוע אותך למשפט דיבה אם תפיץ עליו שקרים (הוא גם עשה זאת, כזכור). שם ומוניטין, למרות היותם מופשטים הם בהחלט דברים שיש להם ערך קנייני. מאחר ולא טרחת לענות על השאלה אני מניח שאין לך בעיה עם זה שאחרים יעשו שימוש בשמך הטוב לכל מטרה העולה ברוחם. לי זה לא נראה סביר במיוחד. "העניין הוא שחוקים אילו חלים רק על מה שיש לו ערך כלכלי לחברות ולא על מה שיש לו ערך כלכלי פוטנציאלי (או ממשי) לאנשים פרטיים." האם אדם פרטי לא יכול לתבוע תביעת דיבה, לרשום פטנט או סימן רשום? העובדה שברוב המקרים עוסקות בנושא בעיקר חברות נובעת מכך שברוב המקרים אותן חברות הן אלו שהשקיעו ממון ומאמץ בכדי להשיג את המוניטין, סמלים מסחריים ושאר צורות של קניין רוחני. "ההבדל בין בית ובין רעיון או מוניטין הוא ברור ואני לא מוצא צורך להסביר אותו." הערך היחידי עבורו אנו משלמים כאשר אנחנו קונים סחורה מסויימת הוא עבודת אדם. עשרות אלפי הדולרים שתשלם עבור מרצדס נועדו לתשלום עבור העבודה שהייתה כרוכה בכריית הפלדה, אלומניום וכו. ועיצובם. ובעיקר, לתשלום למנהדסים השונים אשר תכננו את המכונית. הפלדה ושאר חומרי הגלם נלקחים ממעבה האדמה או מקורות אחרים ובוודאי שאינם קניינו של אדם כלשהו (שהרי כדור הארץ שייך לכולנו). העבודה היא בוודאי לא משהו בעל מהות ברורה, אנשים מפעילים את מיומנותם, אשר וודאי לא נגרעת מכוח זה שעבדו1, כדי לעצב את החומרים בצורה שתהיה שימושית. אז על מה אתה בעצם משלם? על כלום בריבוע. מרצדס הם פשוט תאגיד מרושע שמנסה לשעבד אותנו על כל צעד ושעל. 1 אה, כן, אותם אנשים מקדישים גם מזמנם, שהוא כמובן מאוד מאוד גשמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תביעת דיבה זה מחוץ לעניין. רוב האנשים הפרטיים לא רושמים פטנטים כי לרשום פטנט בצורה אפקטיבית עולה הרבה כסף ובמידה שמצאת שמישהו הפר את הבעלות שלך על פטנט יעלה לך המון כסף לתבוע אותו ולקבל פיצוי על הפגיעה בזכות שלך (אם תצליח להתמודד מולו בבית המשפט). לאנשים פרטיים אין את הסכומים הללו. ''הערך היחידי עבורו אנו משלמים כאשר אנחנו קונים סחורה מסויימת הוא עבודת אדם'' לא נכון. כשאני ורכש מכונית אני מקבל מכונית. מכונית זה דבר גשמי. נכון שכדי ליצור את המכונית צריך עבודת אדם (זמן ומאמץ שהם דברים שניתן למדוד, לכמת ולקבוע להם מחיר). לגבי החומרים שנילקחים מכדור הארץ של כולנו, בהחלט יש מקום לקבוע איזושהי רגולציה לגבי כמה מותר לקחת מכדור הארץ. אם יקום מישהו ויצליח לקחת כמות משמעותית מהחמצן שבאויר או מהמים שבים או מהנפט שבאדמה (משמעותית ביחס לכמות הכוללת של החומרים בעולם) יש מקום לבקר ולהגביל את פעולתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע תביעות דיבה זה מחוץ לעניין? אם זה סביר והגיוני להגן על דבר מופשט כמו שמו הטוב של אדם. מדוע זה לא הגיוני וסביר להגן על דבר מופשט כמו לחן או תוכנת מחשב? הייתי אומר שרוב האנשים הפרטיים לא רושמים פטנטים כי הם לא ממציאים שום דבר. אתה יכול לטעון כל מיני טענות באשר לדרך בה פועלים חוקי הפטנטים אבל אדם פרטי או חברה קטנה בהחלט יכולים לרשום פטנט. דרך הצגת הדברים שלך כאילו מדובר כאן באיזו קונספירציה של תאגידי ענק כדי לחנוק את היצירתיות של האדם הקטן סובלת מבעיה קטנה, המציאות. ישנן לא מעט חברות ענק דהיום שהתחילו מיוזמה פרטית של איש אחד או קבוצה קטנה וחבות את מרבית הצלחתן לעובדה שיש הגנה על פטנטים וקניין רוחני1. ההגנה על קניין רוחני משרתת את כולם, את הקטנים שמתחילים עכשיו, ואת הגדולים, שהיו פעם קטנים. אני מניח שאתה מבין את האפקט ההרסני שיהיה לביטול הקניין הרוחני בתחומים כמו תוכנה או מוסיקה. לא ברור לי מדוע אתה חושב שזה כל כך חשוב להגן על "זכותם" של כל מיני "אבו עלי" להעתיק את הסמל של נייקי ולהדביק על הנעליים סוג גימל שהם מייצרים תוך הטעיית הקונים וניצול ההשקעה המסיבית שעשתה נייקי בפרסום. "נכון שכדי ליצור את המכונית צריך עבודת אדם (זמן ומאמץ שהם דברים שניתן למדוד, לכמת ולקבוע להם מחיר)." נו? אז מה ההבדל הגדול בין זה לבין תוכנת מחשב למשל? האם לא נדרש זמן ומאמץ העולים בכסף למפתח? לא ברור לי מדוע מותר, לשיטתך, להתיר לבנאדם לקבל בלעדיות על גוש מתכת (שאיננה שייכת לאף אחד) המעוצבת בצורה מסויימת (והעיצוב, לדידך גם הוא איננו שייך לאף אחד). באיזה זכות דורשים ממני כל כך הרבה כסף בשביל הדבר הזה? 1 שלא לדבר על הרבה מאוד אינדיווידואלים שעשו הרבה כסף ממכירת תקליטים, ספרים, כתבות בעיתון או עשיית פרצופים למצלמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תביעת דיבה - מצב שבו פורסמו שקרים על אדם במזיד והוא תובע פיצוי על הנזק שנגרם לו בשל הפרסום השקרי. פטנטים - מצב שבו אדם תובע מאדם אחר כסף עבור שימוש בידע בטיעון ש"אני חשבתי על זה קודם" או נכון יותר "אני רשמתי את הרעיון קודם". שני דברים שונים לחלוטין. הרוב המוחלט של ההמצאות כיום מתבצע ע"י אנשים "פרטיים" כלומר לא בעלי ההון שגוזרים את הקופונים אלא העובדים שלהם, לרוב מהנדסים או מנהלים זוטרים. רוב האנשים לא מחזיקים באמצעים שמאפשרים להם לרשום פטנט או מהקים חברה שתהפוך את הפטנט למוצר ותאפשר להם לגזור את הקופון. אני מבין את האפקט ההרסני שיהיה לביטול חוקי הקניין הרוחני ולכן אני לא מציע אותו. האם אתה מודע לאפקט ההרסני שיהיה לביטול חוקי העבודה ואיכות הסביבה על השכבות החלשות? מכונית זה בראש ובראשונה חומר ולחומר ניתן להגדיר בעלים. רעיון זה לא דבר שניתן להגדיר לו בעלים בצורה טבעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תביעת דיבה - מצב שבו פורסמו שקרים על אדם במזיד והוא תובע פיצוי על הנזק שנגרם לו בשל הפרסום השקרי. פטנטים - מצב שבו אדם תובע מאדם אחר כסף עבור שימוש בידע בטיעון ש"אני חשבתי על זה קודם" או נכון יותר "אני רשמתי את הרעיון קודם". שני דברים שונים לחלוטין." לא טענתי שתביעת דיבה ופטנט הן אותו הדבר, ציינתי רק ששני אלו מבוססים על העקרון של בעלות על דבר שהוא בלתי גשמי בעליל. תביעת דיבה היא אמצעי בו אדם מגן על שמו הטוב, שהוא קניינו. דרך הצגת הדברים שלך באשר לפנטים היא דמגוגית ושגויה. הפטנט זו השם שנותנים לרישום ההמצאה. התביעה *מבוססת* על הפטנט. "הרוב המוחלט של ההמצאות כיום מתבצע ע"י אנשים "פרטיים" כלומר לא בעלי ההון שגוזרים את הקופונים אלא העובדים שלהם, לרוב מהנדסים או מנהלים זוטרים." ומקבלים את שכרם עבור כך. מעבר לכך, כמעט כל חברות ההי טק וגם רבות מהחברות האחרות בתחומים אחרים החלו כיוזמה של מהנדסים (למשל אדובי, אפל, היולט פקרד וכו.). זה המצב גם במרבית חברות הסטרטאפ. בעל הרעיון זוכה בדרך כלל בתמורה מאוד מאוד נאה עבור הרעיון. "רוב האנשים לא מחזיקים באמצעים שמאפשרים להם לרשום פטנט או מהקים חברה שתהפוך את הפטנט למוצר ותאפשר להם לגזור את הקופון." זו שטות מוחלטת. ישנן כל כך הרבה חברות שהתחילו מפנטנט אחד על ידי אנשים פרטיים. "אני מבין את האפקט ההרסני שיהיה לביטול חוקי הקניין הרוחני ולכן אני לא מציע אותו." אז מה הבעיה פה? "האם אתה מודע לאפקט ההרסני שיהיה לביטול חוקי העבודה ואיכות הסביבה על השכבות החלשות?" אני לא מודע משום שאין כזה אפקט. למיטב ידיעתי האפקט הוא הפוך. "מכונית זה בראש ובראשונה חומר ולחומר ניתן להגדיר בעלים. רעיון זה לא דבר שניתן להגדיר לו בעלים בצורה טבעית." ולשם הטוב שלך יש בעלים? או שגם זה צריך להיות פרוץ לכל רוח. קנית מכונית, שילמת עבור העבודה, האם העבודה שייכת למישהו? איך דבר כל כך לא גשמי יכול להיות שייך למישהו? (על החומר כבר הסכמנו שאין קניין) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. גם אם טענתך נכונה (לגבי הסכומים, ולדעתי היא לא) הדבר אינו משנה את טענתי שערוצי זהב או כל חברה אחרת הייתה צריכה להתחשב בשיקולי עלות עתידית של תשתית אצל מתחרים. לטענה שלך שאף אחד לא היה משקיע בתשתית בלי פטור מתחרות אין ביסוס לפי שעה. לכשתמציא עדויות ברורות לכך, אפשר יהיה לשוח בכך. 2. אני מבין שאינך מקבל את מושג הרכוש ככולל גם המצאות, יצירות ספרותיות או כל תוצר כלשהו. בסין מחכים לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי שאלה, מה השפעת תשלומי העברה על אי השיוויון בחלוקת ההכנסות במשק. תודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לך גישה לספריה אוניברסיטאית, חפשי את המאמר הבא: Lewin, AC and H Stier. 2002. "Who Benefits the Most? The Unequal Allocation of Transfers in the Israeli Welfare State". Social Science Quarterly 83(2): 488-503 השורה התחתונה: יש השפעה, תלוי לגבי מי. יש סיכום קצר של המסקנות בעבודה שכתבתי שנמצאת כאן:בעמוד 3 (הפסקה שמסבירה את הטבלה מתחילה בעמוד 2). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבודה חלקית, אין ביבליו' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כי זו לא עבודה אלא מבחן בית, ונאמר לנו במפורש שלא להוסיף לו ביבליוגרפיה. תאמין לי שזה כאב לי להגיש את זה ככה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |