בתשובה לחזי, 06/11/01 13:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואחרי שפיצחת היטב את אתגר "דווקא", הנה האתגר למתקדמים: אמור באנגלית "הרי", כמו במשפט "ואז פתאום הוא הציע ללכת לסרט, והוא הרי בכלל לא אוהב קולנוע". (וכדי לסובב את הסכין בבשרו של המתרגם לאנגלית, יש לנו הרי גם מילה נרדפת במשלב גבוה יותר: 'הלא'). דוגמה אנקדוטלית לחלוטין לנישה מוזרה שבה העברית מכה את האנגלית שוק על ירך (ואני יודע שזה לא מוכיח כלום, ושבטח יש מאה דוגמאות כאלה בכיוון ההפוך): עברית: ינשוף, תנשמת, אוח, כוס, לילית, שעיר. אנגלית: owl. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קונה. אני מבין שאתה מציע לתרגם את המשפט שלי (תזכורת: "ואז הוא הציע ללכת לסרט, והוא הרי בכלל לא אוהב קולנוע") כך, בערך: And then he proposed to go to a movie; but then, he doesn't like cinema at all. (ופתאום נדמה לי שגם המילה "בכלל" כאן היא אתגרצ'יק למתרגם לאנגלית. מה שעשיתי איתה הוא ממש לא קולע).אבל זה תרגום למשפט די שונה בעברית: "ואז הוא הציע ללכת לסרט. אבל בעצם, הוא בכלל לא אוהב קולנוע". ואני חושב שזה די שונה מבחינת "הרטוריקה" של המשפט, ובעצם זה לא נשמע לי משהו שסביר במיוחד לשמוע באנגלית. אבל כאן אני על קרקע מאוד לא בטוחה. בפועל, אולי אין למתרגם מנוס מלתרגם את המשפט כאילו לא היתה שם המילה "הרי" (ואולי גם לא "בכלל"), ולקוות שהתוכן וההקשר יעבירו את המסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשניסיתי לנסח לעצמי את המשפט בראש, זה מה שיצא. ''הרי'' היא מילה רבת משמעויות ופירושים, רובם ככולם תלויי הקשר, ולכן כל תרגום שלה מומלץ שיהיה אף הוא בהקשר (כמו הדוגמה שנתת, בה המשמעות קרובה ל-''למרות ש''). בוא נסכם שאין הרבה טעם בויכוחים האלו, משום שבכל שפה ישנן עשרות מילות קישור כלליות שקשה מאוד לתרגם באופן מדויק לשפות אחרות. כמובן שיכולה להיות בהם הנאה לשונית טהורה, וגם זה טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבת למעלה, התרגום הנאמן ביותר צריך להעביר את המשמעות בצורה הטובה ביותר, גם במחיר של התעלמות מהמילה "הרי" לכשעצמה. הצעתי: And then he suddenly suggested we went to a movie, and he doesn't like movies at all! את and אפשר להחליף ב-while או when, בעיקר בקונטקסט ספרותי יותר.בקשר לינשופים, דווקא יש להם שמות רבים באנגלית: Barn owl, Monkey-faced owl, Grass owl, Masked owl, Sooty owl, Bay owl, Scops owl, Screech owl, Maned owl, Palau owl, Crested owl, Spectacled owl, Desert eagle owl, Great horned owl, Brown fish owl, Snowy owl, Mottled owl, Banded owl, Wood owl, Barred owl, Spotted owl, Ural owl, Grey owl, Pygmy owl, Marsh owl, Hawk owl, Stygian owl... זה אפילו לא חצי מהרשימה. יש להבהיר שלא מדובר בכינויים מקומיים לאותם מינים (כלומר, גראס-אוול אינו סתם כינוי בריטי לבארן-אוול האמריקני) אלא מינים נפרדים, ביניהם לילית ואוח וכל השאר. כן, שמתי לב שבכולם יש את המילה Owl, ולמען האמת לא ברור לי אם ידעת על כל הכינויים האלו אך פסלתם לאור עובדה זו, או שבאמת חשבת שיש רק Owl וגמרנו.בכל מקרה, בהחלט יש לציין את העברית לשבח על כל הכינויים הטקסונומיים (טקסונומיה: מיון אורגניזמים) שהמציאה למינים השונים. כולם מקוריים, עבריים למהדרין (כמו שמות של התנחלויות) ויפים מאוד. דרך אגב, לבת הראשונה שלי אני כנראה אקרא ירדן! אתה מתרגש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי, כמובן, על המינים השונים של owl. לא חשבתי לרגע שצפרים אנגלים אומרים איש לרעהו "ראיתי אתמול נקבה יפהפייה של owl מהמין הזה עם הפסים הלבנים על האוזניים, אתה יודע - לא, לא ההוא שחי במערות, השני". גם בעברית יש ינשוף עצים ויש ינשוף שדות, ויש כוס מצוי, ויש לילית שלג. ההשתדלות בעברית (או שמא הכלל?) היא שלפחות לכל סוג (במובן הטקסונומי) תהיה מילה משלו, ורק המינים יובדלו ע"י מילה נוספת. בעצם, יש דוגמה נגדית מהנישה האהובה עלי, העופות הדורסים: עיט ניצי ועיט (ניצי) גמדי שייכים לסוג אחר משאר עיטי ארצנו. בקשר לבת שלך: כן, אני מתרגש. למעשה, אני מקווה שזה לא קשור איכשהו אלי: אני בספק אם אוכל לעמוד במשא הרגשי. (-: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמר לי פעם מתרגם (לא לציטוט): "תרגום הוא כמו אישה, אם הוא יפה הוא לא נאמן, אם הוא נאמן הוא לא יפה". נשים יכולות להחליף את מין הפתגם, המשמעות תשמר. לא ניסיתי לתרגם, אבל נראה לי שהפסוק "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" (איפשהו בספר בראשית) ידגים יפה מאוד את הנקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני תוהה האם גילי בר-הלל התלבטה לפני שבחרה "ינשוף" עבור ה-owl של הארי פוטר, או שזו ברירת המחדל שנבחרה כלאחר יד. בסרט יש לו דווקא לילית. בר-הלל כמובן לא יכלה לדעת מראש מה יהיה בסרט, אבל נראה לי שבלי קשר היה טעם לבחור "לילית", בגין ההקשרים שיש למלה במקורות היהודיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה יודע הארי פוטר על המקורות היהודיים??? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא יודע כלום. מצד שני, הוא לא יודע על ''ינשוף'' יותר ממה שהוא יודע על ''לילית''. לקורא העברי זה עשוי להעשיר טיפה את החוויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עשוי להעשיר את החוויה, אבל גם די לבלבל. לו תרגמתי את הארי היקר בעצמי, גם אני הייתי בוחרת ''ינשוף''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי מעדיפה תנשמת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שלילית זה ערטילאי מדי. רוצה לומר - סיכוי סביר שהייתי קוראת את התרגום ולא מצליחה לראות בעיני רוחי את הציפור המדוברת. מבחינת ההקשר היהודי, אני לא רואה את הקשר בין לילית "שלנו" לציפור-דוורית של הארי. ינשוף ותנשמת מוכרים מספיק לקורא המקומי. אז למה ינשוף ולא תנשמת? קודם כל, ינשוף הוא זכר ותנשמת נקבה והציפור של הארי היא נקבה. מעבר לכך, ינשוף מתקשר אצלי עם חוכמה והשכלה1 לעומת תנשמת שהאסוציאציות שלי ממנה הן בעיקר של שקט ומסתורין. 1כנראה תוצאה של קריאה חוזרת ונשנית של פו הדוב והינשוף ההוא מרכבת ההפתעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה נשמע משכנע.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הינשוף מציפיטפוט הופיע גם ברכבת ההפתעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, הוא לא היה מרכבת ההפתעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני לא אופ-טופיק - ברכבת אהבתי את נחשון, הדוד טוביה וכמובן בזיק ויויו לא סבלתי את שתי הדמויות האלו עם הגב הכחול והאדום, משהו שם עצבן אותי במיוחד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר אם אהבתי אותן או לא, אבל אני בהחלט זוכר שהן היו עם גב אפור בהיר ואפור כהה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההורים שלך חיכו הרבה עם הטלוויזיה הצבעונית, אה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקיבוץ (סוג של הורים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאפי שאפו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במבט לאחור הם פחות נוראים ממה שזכרתי - מה שמשאיר את דוט מערוץ המזרח התיכון כדמות המצוירת המעצבנת בהיסטוריה. זאת הדמות היחידה שזיפזפתי בילדותי, כשחיכיתי לסופר-בוק או הבית המעופף ויותר מאוחר לפרגיל-רוק או לספיירל-זון. אח, הנוסטלגיה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Jot, the friendly dot. מאוד נוצרי: http://www.youtube.com/watch?v=qMurvA2aiIc | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשאר מעצבן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני איתך, רק שאף פעם לא חיכיתי לסדרות הנוצריות המעצבנות, רק לסדרות של ג'ים הנסון ולספיידרמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה בהן משהו חביב, משיר הפתיחה הקליט, דרך הדמויות החביבות ועד לסיפורים שאת חלקם הכרתי משיעורי תנ''כ ואת חלקם לא. להגנתי גם הייתי צעיר מאוד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, במחשבה שנייה אולי תנשמת עדיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני היא דווקא בחרה תנשמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שאתה צודק, ונפלתי קורבן לאי-הבנה. שאפו לגילי בר-הילל על הבחירה הנבונה! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |