בתשובה לדורון הגלילי, 03/05/04 8:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי "לא יעלה על הדעת" של רפי מן (עמ' 23) מקור השורה הוא בשיר של זאב ז'בוטינסקי (ששונה מ"אלוהים ליגון בחרתנו ל"אלוהים לשלטון בחרתנו" בכינוס בית"ר בוורשה בשנת 1938 - ז'בוטינסקי הוסיף לשיר בית אחרון "כי אנחנו שדיך נטענו/ בגלות/ מעכו/ על גרדם/ אלהים, לשלטון בחרתנו/ על לבן-ותכל - ואדם."), והיא גם התנוססה על שלט בד ענקי בכנס לוחמי אצ"ל בגן בית ציוני אמריקה בתל-אביב באוקטובר 1955. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שאני זכרתי. אם כך, בניגוד לנאמר בתגובה 216046 מדינת ישראל לא היתה אוליגרכיה מראשיתה(1), שכן לקח לתלמידי ז'בוטינסקי להגיע לשלטון במדינת ישראל כמעט 30 שנה מאז "ראשיתה". __ (1) לפחות לא בהקשר של הציטוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדית ישראל היתה אוליגרכיה מראשיתה ועוד איך. ואם הציטוט מפריע לכם, ניתן למצוא ציטוט מקביל לו: "אם זוהי הכרעת העם, אני אינני מקבל אותה" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מי אתה מצטט הפעם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצחק בן-אהרן, ממנהיגי "אחדות העבודה" ולשעבר מזכיר ההסתדרות בראיון בקול ישראל אחרי היוודע תוצאות מדגם הטלוויזיה: "אם המדגם אמיתי - הרי זו בעיטה בלתי-מחושבת ובלתי שקולה... אני כופר בשיקול דעתו של העם... זהו זעם ומיאוס - ולא שיקול דעת... אם אמנם זו ההכרעה - איני מוכן לקבל אותה." (שם, עמ' 35) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סילוף של דבריו (אותם היה לי הכבוד המפוקפק לשמוע במו אוזני). בן אהרון אמר שהוא אינו *מכבד* את ההחלטה, ומאוחר יותר אף הסביר במפורש שלא התכוון לערער על ההחלטה מבחינת קבלתה הפורמלית אלא הביע את הרגשתו בקשר לציבור שקיבל אותה. הרבה מלים כבר נשפכו על העניין הטפשי הזה, אבל יש שקרים שאולי אין להם רגליים אבל הם נוסעים בפרארי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הציבור שקיבל אותה" = עם ישראל. מסקנה: לפי דבריך, בן אהרון מזלזל בעם ישראל. ודבר אחרון, קבלת דין הבוחר אינו "עניין טפשי" כלל וכלל! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, בן אהרן לא כיבד במיוחד את עמישראל על בחירתו בבגין. זה לא דומה לאי קבלה של העקרונות הדמוקרטיים. הטשטוש הזה, שנעשה בטעות או במזיד הוא הדבר הטפשי. מה זה קשור לקבלת דין הבוחר? בן אהרון לא הציע אף פעם לעלות על הכנסת באופנועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לכבודי היה את הכבוד המפוקפק לשמוע במו אזני ולראות במו עיני אותו אומר אותם והציטוט מדויק בקווים כלליים וגם משקף את "הלך הרוח" הכללי של המערך אז ועוד שנים ארוכות אל העתיד. אני זוכר את כל הזקיינים יושבים מאחרי השולחן המוגבה בערב הבחירות. בן אהרון לבש חולצה לבנה עם שרוולים קצרים והרכיב את המשקפיים העבים שלו. הוא ישב קצת בצד, כיוון שלא נמנה מעולם עם הבכירים בהנהגת התנועה. את הדברים אמר כשהחלו מתבררות התוצאות, אחרי חצות, לכתב של הערוץ הראשון, כך שהטענות שדבריו סולפו מאוד מוזרות נוכח העובדה שהוא אמר אותם קבל עם ועדה מול המצלמות. התירוץ היחיד שיכול להיות לבן אהרון הוא שהוא היה נרגז מאוד - וכמיזנטרופ מקיר לקיר זה המצב הרגיל שלו - ונפלט לו בגילוי לב מה ש*כל* הזקיינים וגם הלא זקיינים חשבו שם בלב. להגיד ש"אם זאת ההחלטה, אז אני לא מכבד אותה" זאת אמירה אנטי-דמוקרטית מובהקת ואדון הכפר הגלובלי יכול לקפוץ חמש פעמים באוויר וצוקהארה לאחור אבל היא לא תהפוך למשהו אחר. חוץ מזה קשה לחשוב על בן אהרון אומר אמירה *כן* דמוקרטית. מי שעקב אחרי הקריירה של בן אהרון לא היה יכול לייחס לו אף פעם חשיבה כזאת. מי שטיפח פורעי חוק מלוכלכים כמו יהושע פרץ כדי לקדם את הקריירה הפוליטית שלו ולנגח את הנהגת מפלגת העבודה ומצידו שהמדינה תתמוטט (עד שהעיפו אותו), חתרן בלתי נלאה שהתנהג בכל מקום בו היה כמו דספוט קטן ונאלח אינו דמוקרט לפי הספר שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גילוי נאות: אינני, ומעולם לא הייתי, חסידו של בן אהרון. יחד עם זאת, אני לגמרי לא מכבד את החלטת מתפקדי הליכוד בעניין ההתנתקות, וגם לא את החלטת הבוחר בבחירות לכנסת. כמובן שאני מכבד אותה במובן של "כיבוד החוק" (וגם בן-אהרון קיבל אותה במובן הזה), אבל אינני רוחש לה כבוד רב. אם זה הופך אותי לפאשיסט בספר שלך, אולי כדאי לך לקרוא ספרים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר טענתי: שבן אהרון התכוון לכך שהוא לא מקבל אותה במובן הפשוט. אם ההחלטה לא מתאימה (לו), צריך לבטל אותה. נכון שהוא לא קרא להפיכה צבאית או לרציחת ראש הממשלה הנבחר, לדוגמה, אבל זה לא משנה את הכוונה האמיתית מאחרי מה שהוא אמר. מקובל בכל העולם שכאשר מישהו מפסיד בבחירות הוא פונה אל המנצח ומברך אותו. הברכה הזו היא לא רק נימוס של ג'נטלמנים אלא קבלה של כללי המשחק הדמוקרטיים - מפלגות מתחלפות בשלטון. מבחינת בן אהרון זה היה דבר מאוד חיובי עד שזה הגיע לנקודה שהוא בעצמו היה חייב לוותר על השלטון... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן אהרון הבהיר, וחזר והבהיר, למה הוא התכוון, אלא שאנשים מסויימים מתעקשים לטעון שהם יודעים טוב ממנו את כוונתו. העברת השלטון נעשתה באופן מסודר, מנומס וג'נטלמני בהתאם לכללי המשחק הדמוקרטי - בדיוק כפי שראוי היה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן אהרון תפס שהגזים וזו הסיבה שהתנצל. ואף אחד לא אמר שהשלטון לא הועבר בצורה מסודרת. הטענה הייתה שהלך הרוח והחשיבה של בן אהרון היו לא דמוקרטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותה טענה כלפי בן אהרן נכונה גם כלפי אנשי שרון: אחרי שהם יזמו את המשאל, קבעו את הזירה, את העיתוי והחוקים, ואחרי שהם הכריזו שעל שרי וחברי הכנסת של הליכוד לקבל את התוצאה (כשהסקרים עוד הראו על נצחון שלהם), כל מיני נסיונות לעקיפה של התוצאות ("מיני התנתקות", "מיני-מיני התנתקות", אישור התכנית בזירות אחרות, כמו הכנסת או הממשלה) הם אנטי-דמוקרטים. לאחר ההפסד במשאל, על שרון להמנע מקידום תכנית העקירה (כמובן שאנשים מחוץ לליכוד, כמו לפיד או פרס, אינם מחוייבים לכך, אבל אסור נציגי ליכוד, כולל שרון, לתמוך בכך) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שיזם את המשאל הוא ח"כ ישראל(?) כץ, שהתנגד להתנתקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון! שרון נקלע לבעיה מכיון שלא היה לו רוב, לא בממשלה ולא בכנסת, לתכנית ההתנתקות. הוא רצה לכפות על חברי הכנסת והשרים של הליכוד תמיכה בהתנתקות ע"י קבלת "דין התנועה" (הסקרים הראו יתרון מבחינתו), ולכן יזם את המשאל (נכון שהוא התיעץ עם כץ קודם לכן, וזה סיפק לו עצת אחיתופל בנושא זה, אך ההחלטה היתה של שרון עצמו). להזכירך לא רק שהוא יזם את זה, אלא שהוא העביר את ההחלטה על המשאל במחטף (!) במרכז הליכוד, נגד דעת המתנגדים (לנדאו אפילו עתר למוסדות התנועה נגד קיום המשאל), והכריז שעל כל השרים לקבל את תוצאות המשאל. עכשיו עליו לאכול את הדייסה שבישל. כך זה דווח יום למחרת ההחלטה על המשאל: http://www.maariv.co.il/channels/1/ART/679/998.html |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תזכורת קבועה: אחיתופל דווקא נתן לאבשלום את העצה *הנכונה*, לעומת חושי הארכי, אבל עם השנים השתרש הביטוי השגוי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיון שגיבור הספור הוא דוד ולא אבשלום, עצת אחיתופל היא עצה הבאה להרע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ככה אתה מאבד את כל המשמעות של הביטוי, שהרי העצה ניתנה לאבשלום, לא לדוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון סוטה מסלולו. אתה רשאי מבחינתי להשתמש בביטוי ''עצת חושי''. אנחנו באמת רוצות להתקדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Flattery, my boy, will get you nowhere.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה רוצה ממני? לך תתווכח עם Yנט: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידיעה שהבאת נכתבה ביום ראשון, ישר לאחר המשאל. דיאנה בחור ניר מסתמכת על זכרונם הקצר של הקוראים. לעומת זאת, הכתבה שאני הבאתי נכתבה ישר לאחר ההחלטה על המשאל. הנה מה שכתב Ynet ישר לאחר ההחלטה: שים לב לכותרת המשנה: "חברי המרכז אישרו את יוזמת ראש הממשלה לקיים משאל עם בתוך המפלגה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קרציה במידה שלא תאמן, אתה יודע? הנה, בבקשה, כתבה מהיום שבו הוסכם על המשאל: "ראש הממשלה, אריאל שרון, טילפן בצהריים (יום ג') ליו"ר נשיאות ועידת הליכוד, השר ישראל כץ, והודיע לו כי הוא מקבל את הצעתו להביא את תוכנית ההתנתקות למשאל בקרב מתפקדי הליכוד." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקרא את מה שאתה כותב "...אריאל שרון טילפן... לישראל כץ...והודיע לו כי הוא מקבל את ***הצעתו להביא*** את תכנית ההתנתקות" כמו שאמרתי: ישראל כץ יעץ לשרון (עצת אחיתופל 1) להביא את תכניתו למשאל המתפקדים. להזכירך שרון עשה זאת כי לא היה לו רוב לא בכנסת ולא בממשלה למהלך, והוא קיווה "לחשק" את חברי הכנסת והשרים של הליכוד ע"י המשאל. דרך אגב, הגוף המוסמך לשנות את חוקת הליכוד הוא המרכז ולא המתפקדים, אך שרון העריך שאין לו סיכוי להעביר את התכנית במרכז (שנחשב אידיאולוגי יותר) ולכן העדיף את משאל המתפקדים. ועוד אזכיר את העובדה שהמתנגדים לתכנית זעמו על ההחלטה הזו וראו בה מחטף. --- 1 עכשיו יבוא אייל אנומלי ויפתח שוב את הדיון על אחיתופל מול חושי, ואז תראה מה זה קרציה אמיתית! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי להזכיר שעצת אחיתופל היתה דווקא עצה טובה, ואת העצה הרעה נתן מישהו אחר בשם חושי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקרצי זה שכ''ג. חושי היה דוקא ארכי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, חושי הארכי. רציתי להזכיר שהוא זה שנתן את העצה הרעה, בעוד אחיתופל מושמץ על לא עוול בכפו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אז למה קוראים לזה עצת אחיתופל? (סתם, סתם, אני מתאמן בלהיות חתרן נאיבי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהאמא שלו החליטה להעניק לו את השם "אחיתופל" היא גזרה את גורלו. אף אחד לא אוהב את Toefl. אגב, הידעת שהוא היה דוקא זה שנתן את העצה הטובה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן שאף אחד לא אוהב את הTeufel. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השכ''ג הוא ארכי שוטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השכ''ג מתנהג כמו ארכי-פרחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, כן? אז המשאל, כמו שאמרתי, היה יוזמה של כץ, לא של שרון. ואידך זיל גמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביטוי הזה כבר נטחן כאן עד דק. מספיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכשיו, נוסף לחוק גודווין, ולחוק גודווין 2, הקרוי גם חוק בונובו, נוסף חוק גודווין 3 - חוק זיל(1)? __ (1) משה צימרמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל גדול בין ליזום מהלך, ובין לייעץ למישהו אחר ליזום מהלך כדי לפתור את בעיותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא ייעץ לו ליזום מהלך כדי לפתור את בעיותיו (כי כץ היה דווקא במתנגדים), אלא הציע לשרון מעין ''בוררות'' כדי להכריע בין העמדות המנוגדות בתוך הנהגת המפלגה. אם זה לא ייזום, אינני יודע מה כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתנגדים רצו להביא את שינוי הקו להכרעת המוסדות המוסמכים - מרכז הליכוד. אנשי שרון הם אלו שהעבירו את ההחלטה לשאול את המתפקדים לדעתם - כמעט ע''י מחטף, שכן שרון ידע שהמרכז אידיאולוגי, וסיכוייו להעביר את התכנית קלושים. סקרים שהיו בידו הראו על תמיכה גדולה יותר בקרב המתפקדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו בעסקים, היזם לוקח את הסיכון - והסיכוי - על עצמו. היועץ לא. לדוגמה: שמעון בא לראובן עם הצעה לעסק מסויים. ראובן שומע, מתלהב ומקים את העסק מכספו (הוא היזם). שמעון בסך הכל מקבל "דמי ייעוץ" כשכר על עמלו. ראובן הוא זה שיגרוף את הקופה (או יפשוט רגל). כך גם בליכוד - שרון השקיע את יוקרתו והשפעתו. כץ לא סיכן כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כץ סיכן את האינטרס האידיאולוגי שלו. ההחלטה על המשאל בקרב המפקדים הייתה פשרה בין שני הצדדים: שרון שרצה להעביר את התוכנית ישר לכנסת או לממשלה, מול כץ שרצה להעביר את התוכנית למרכז. כץ העלה את רעיון הפשרה, שהוא הצבעת המתפקדים, ושרון קיבל אותו. מדובר במו"מ בין שני צדדים, לא על יועץ ומיועץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כץ לא סיכן את האינטרס האידיאולוגי 1 שלו מהסיבה הפשוטה שאין לו כזה. כץ אינו מה"גרעין האידיאולגי" בליכוד, אלא נמצא שם כדי לייצג את אצולת הקרקעות. הוא התנגד להתנתקות כיון שהוא פחד שזה יגרום לקרע בליכוד (הוא אפילו לא התבייש להכריז זאת בריש גלי). אלו שסיכנו את האינטרס האידיאולוגי שלהם (כמו למשל עוזי לנדאו) התנגדו למשאל. עוזי לנדאו איפלו עתר לבית הדין של הליכוד נגד המשאל. --- 1 "אינטרס אידיאולוגי" זה קצת דבר והיפוכו, לא?! זה כמו "לוחם למען השלום". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מערבב סטייקים עם לביבות גבינה? אתה משווה מחירות כלליות עם הצבעת מתפקדי הליכוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק על האינטרפרטציה שלך, אבל העיקר הוא ש''אף אחד לא אמר שהשלטון לא הועבר בצורה מסודרת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו גייסות בדיוק היו לבן אהרון, שבעזרתם יכל למנוע את העברת השלטון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך תדע אם המגרסות לא עבדו שעות נוספות בתקופת הביניים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז תחליט, יש גייסות או אין גייסות להפעלת המגרסות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, לך תדע. לך תדע אם בן אהרן לא רצח את ארלוזורוב. (עג כאן בעניין בן-אהרן שליט''א) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו גם לא הייתה הטענה: הטענה הייתה שבן אהרון ביטא סנטימנט אנטי דמוקרטי מובהק. העובדה שבאותו זמן הוא כבר היה גרעפצער בפנסיה ומאליו מסתבר שלא היו לו גייסות לא מעניינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על הציבור שבחר ברבין ובברק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכבד רק שירה בציבור ושרותים ציבוריים. עם כל השאר אני חי רק מתוך חוסר ברירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה תתרן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. רק תת-רן יכול לכבד שירה בציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שתהיה לי דיעה עליהם? מאין לך שלא נמניתי עמם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תעשה עבודה ותבדוק את מעשיהם של כל אלה שאמרו שהם מכבדים את החלטת הבוחר, אתה עלול לגלות הפתעות. אגב, שמעון פרס ''כיבד'' את החלטת בוחרי מפלגת העבודה שבחרו ברבין בפעם הראשונה. היה זה כבוד מיוחד במינו. אריק שרון כיבד את בחירתם של ראשי הממשלה תחתיהם כיהן. היה הרבה כבוד בכיבוד הזה. ועוד כהנה וכהנה. שוב, נדמה לי שבן אהרון אמר שהעם טעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמירה - *ה*אמירה, עם פרסום המהפך ב-1977, היתה - "לא מכבד...". בימים שאחרי כן, בשבוע שבועיים שאחרי כן, אולי גם אחרי יותר זמן, שאלו אותו והוא הסביר ושוב הסביר ובאוירת הימים ההם זה היה קשה להסביר. אז בתוך כל ההסברים האלה היה, כנראה, גם - "אני חושב שהעם עשה טעות", וכן גם, ככל שזכור לבני משפחתי, היה משהו עם - "לבוחר אין טעם כל כך טוב". אבל האמירה העיקרית, זו שגם שודרה בכתבה ביום מותו, היא אמירת - "לא מכבד", והיא האמירה שהיה איזה טמבל שהפך אותה ל"להחליף את העם". הדברים האלה קורים כל הזמן, עם כל מיני פוליטיקאים גדולים וקטנים. אבל בן אהרון היה אדם שנוא במיוחד, משום שהוא אמר כמה אמיתות שיש כאלה שלא יכולים לשכוח לו (כוונתי לא בנושא זה אלא בנושא מה שהיה צריך להיעשות אחרי מלחמת ששת הימים) - ולכן היו מי שדאגו ויש מי שדואגים עד היום שהשקר הזה ימשיך לחיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרון שלך מטעה אותך. בן אהרון לא ישב בין הזקיינים. בן אהרון ישב באולפן כאחד שמעניין לשמוע את דעתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציטוט המדוייק, לפי כל המקורות המהימנים "אם זה רצון העם אז צריך להחליף את העם" http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A...
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3252701,00.h... http://glz.msn.co.il/glz/news/nachon/0536F372BC174EC... http://news.walla.co.il/?w=/90/909046 http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=374967 http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם כולם מצטטים אחד את השני ולא את המקור, ו*כולם* מצטטים את הרכילות ולא את המציאות. ביום מותו, בערב, בחדשות בטלויזיה, שודר הקטע ההוא - ובו נראה בן אהרון בכבודו ובעצמו שאמר "אני לא מכבד" - ו*לא* אמר - "להחליף את העם". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מביא כאן אפשרות שלישית, שונה מזאת של idan ושונה מזאת של כל שאר האתרים. מה המקור שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור הוא החדשות בערוץ 1 או ערוץ 2 בטלויזיה הישראלית (לצערי, מאחר ואינני מבעלי הנאמנות הקבועה לאחד משניהם - לא זכור לי איזה מן השניים זה היה - אבל זה היה באחד מן השניים האלה, ואת/ה יכול/ה לברר זאת), ביום 19.5.06 בערב (יום מותו של בן אהרון). ההבדל בין המקור הזה לבין כל המקורות שמביא idan הוא בכך שהם כולם *מצטטים* את הציטוט הקבוע שהתחיל כנראה מבדיחה גרועה של איזה עיתונאי והפך למין בלוף נצחי (זה התחיל מהלצה בנוסח - "אז מה שהוא מציע בעצם זה כאילו... שצריך להחליף את העם או משו?...") - ואילו בטלויזיה *ראו* ו*שמעו* את בן אהרון *עצמו*. תגובה 216320 וכל הפתיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם אמר, הוא לא היה לגמרי מקורי: ברטולט ברכט - The people have lost the confidence of the government; the government has decided to dissolve the people, and to appoint another one. זו הזדמנות להביא עוד ציטוט חביב עליי: אפשר לעשות כל דבר עם כידונים חוץ מלשבת עליהם. חשבתי שגם זה ציטוט של ברכט, אבל מתברר שלממזר הזה יש יותר ממועמד אחד לאבהות. באינטרנט ראיתי: טאלייראן (Talleyrand), תומס הארדי (Thomas Hardy), ביסמרק (Bismarck). ויש עוד וריאציות קלות של המוטיב המיוחסות לאבות רבים (כולל בוריס ילצין).
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל מביא רק שלושה מקומות ברשת בהם מוצמד לבן אהרון השילוש "אני לא מכבד": 1. הדיון הזה. 2. המקור האמין הזה http://www.fresh.co.il/dcforum/Scoops/22892.html 3. מאמר על "מורשת מנחם בגין" בו מופיעה האימרה ללא מרכאות. http://herzl.haifa.ac.il/203.doc |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה להזכר בראיון עימו לאחר הנצחון של הליכוד ונדמה לי שהוא אמר ''העם טעה''. אבל אולי הזכרון שלי אינו מדייק כל כך הרבה שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שורה זו אכן עוררה ביקורת בתוך התנועה הרביזיוניסטית. לפי אחת הפרשנויות לשיר זה (זו שבגין דגל בה), על חרות להמתין באופוזיציה בסבלנות בלי להתפשר על האידיאולוגיה שלה, שכן סופה להגיע לשלטון בכל מקרה, כי סופו של רצון העם להתלכד עם רצון האל. פרשנות אחרת טוענת ששורה זו היא לעג מר לסוציאליסטים, המניפים 2 דגלים במקביל - לבן ותכול (הציונות) ואדום (סוציאליזם) 1. מכיון שזהו שיר, כל אחד מוזמן להאמין בפירוש שהוא מעדיף. _________ 1 לפי ז'בוטינסקי יש להניף חד-נס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |