הכדור בפנים... לא! | 2631 | ||||||||||||
|
הכדור בפנים... לא! | 2631 | ||||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "תרבות והיסטוריה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
:-) מאמר נהדר. כל גורמי המשיכה של ספורט הכדורגל אשר מנית הם בדיוק מה שגורם לי להעדיף כדורסל 1. עדיין, בחודש הקרוב צפויים לילות קשים. 1 זה והעובדה שהסנטרים המקומיים מגיעים לי לפופיק. |
|
||||
|
||||
תגובה 354456 |
|
||||
|
||||
אף כי אני, כמובן, בהשתיכי בעוונותנו למין המוצלח, מעדיפה לכרות לעצמי אונה באמצעות כפית אספרסו מאשר לצפות בשיעמום הנורא הנקרא מונדיאל. לשמחתי הרבה גם זוגי שיחיה אינו מפגין שום עניין בתחום; כשבננו הקט נולד הבטנו בו בעינים מצועפות, והעלנו את המחשבה שהוא יוכל להיות כל מה שהוא ירצה.. חוץ משחקן כדורגל כמובן. לא אצלנו בבית. |
|
||||
|
||||
הוא עוד יהיה. |
|
||||
|
||||
אל תשכחי שאת מכירה רק את ג'ורג' הרומנטי, האכפתי והנחמד ולא את ג'ורג' השקרן, העצבני והתככן שכולנו אוהבים. בתור אנקדוטה ראוי לספר את הסיפור (האמיתי) הבא: יצאתי השבוע לאכול צהריים עם החברה מהעבודה. אחד מהחברה שזה עתה נולד לו בנו בכורו סיפר שברגע שהילוד הוציא את ראשו לאוויר העולם, האב המאושר מסר לו לנגיחה. --- איפה אמרת שזוגך שיחיה עובד? |
|
||||
|
||||
אז זהו, שזה לא יכול להיות הוא כי: א. הבן שלנו כבר בן שנה ו4 ב. לא קוראים לו ג'ורג'. ג. הוא עובד אצך אבא שלי. שאר הצוות מורכב מעולות חדשות. אירנה? זו את? |
|
||||
|
||||
אין לך מה לדאוג. בנך לעולם לא יוכל להיות שחקן, כי אין מקום על החולצה לשם המשפחה הארוך שלו. |
|
||||
|
||||
ואם ברצינות לרגע - אני לא ממש מאמינה בשמות משפחה כפולים לילדים. אין לי בעיה שילד ישא את שם אביו, כי הקשר לאמו הוא מוכח וברור בד''כ (מה גם שהיינו מחוברים פעם בפופיק), כך שאבות צריכים לקבל משהו.. אין לי בעיה עם אנשים שכן ממקפים את שמות ילדיהם, ובלבד שהם משנים את שמותיהם למשהו קל לנשיאה, בעל שלוש אותיות לכל היותר. |
|
||||
|
||||
כלומר, לרך הנולד יהיה שם משפחה שונה משלך? נשמע לי טיפה מוזר, אבל אולי זה עניין של גיל. |
|
||||
|
||||
לרך הנולד יש אכן שם משפחה שונה (חלקית) משלי - אני ברזיק-פרידלנד והוא סתם פרידלנד. היחידים שהתקשו בכך הם האנשים הטובים באל-על, שניסו פעם להושיב אותו רק עם אבא שלו ולתת לי מקום בצד השני של המטוס (ולמרות מחאותי הקלושות החליפו ביעילות מיד בחזרה, ואפילו התנצלו ארוכות). |
|
||||
|
||||
מה רע בשם בפ? (ר"ת של השם הכפול). אם הוא יתחתן עם מישהי ממשפחת רוזדור, בכלל יהיה שמח (למרות שכבר ידוע לנו עם מי הוא יתחתן). |
|
||||
|
||||
מעניין מאיפה שם המשפחה ''דפ''. בכלל, כל הרעיון הזה של יצירת שם חדש משני שמות בני הזוג יכול להיות תופעה מרעננת המזמינה יצירתיות חיננית עם תוצאות יחודיות כמו גם זוועתונים מנשירי אוזניים. יש לי זוג חברים, שטרם טרחו להנשא, ששמות המשפחה שלהם הם ורדי ואוזיליו. הם סיפרו לי שבזמנו, הם תהו באיזה שם לרשום את הבנות לגן. הצעתי להם ''ורדיליו''. הם שמחו על הרעיון, אלא שכבר לא היה להם כח לשנות את שנרשם. |
|
||||
|
||||
השם בף כבר תפוס. לאחותי יש כלבה בשפ באפי, לשכנה של ההורים שלי, שיש כלב שדומה שתי טיפות מים לבאפי קראנו באף. אני מבקש לחפש לבן של ל.ב.פ תל-אביב שם אחר. |
|
||||
|
||||
שמות משפחה כפולים לילדים הם פשוט דחיית הבעיה לדור הבא: מה הם יעשו? ירבעו את השמות שלהם? לא, מישהו מהם, או שניהם גם יחד, יאלצו לוותר על משהו. |
|
||||
|
||||
זה תמיד אתה, מי שפעם בכמה זמן מעלה באייל את הטענה הזו, ומכריח אותי כל פעם לשטוח את התשובה המוצעת של יובל רבינוביץ'? אני לא מתלונן, כי זה נותן הזדמנות להפיץ את המסר, אבל יש בטח איזו נשמה טובה שאני לא זוכר מי היא, שאנחנו מטריחים כל פעם למצוא את הקישור, כי אני לא זוכר מילות מפתח לחיפוש 1. סליחה, נשמה. אז הנה: אם כולם יאמצו את הצעתו של יובל, אז לבת ההיפותטית שלי יקראו דומדמנית ניר-בוכבינדר, ולדוגמן האולטרסאונד המפורסם מהדיון ההוא יקראו בונובו קננגיסר-דינבורסקי2. לכשהם יתחתנו, הם ישנו את שמם לבונובו ודומדמנית קננגיסר-בוכבינדר: הבן יתרום את שם המשפחה של אביו, והבת את זה של אמה. נמצאנו נהנים מכל העולמות, או לפחות מרובם: שם משפחה כפול (בלבד), לכל המשפחה הגרעינית קוראים באותו שם משפחה, ויש המשכיות מדור לדור (על פני יותר משני דורות, ההמשכיות היא לחוד בצד הנשי של המשפחה ובצד הגברי). 1 ומה שיותר מטריד אותי, אולי יש תשובה קטלנית להצעה הזו שמישהו אחר כל פעם עונה לי, ו*אני* לא זוכר. 2 לאו דווקא בסדר זה. |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי. מישהו מהם, או שניהם גם יחד, יאלצו לוותר על משהו. השאלה היא אם לא עדיף לחסוך מהילדים את כאב הלב של "לבחור בין ההורים", ולהשאיר את ההחלטה בידיהם של ההורים עצמם? |
|
||||
|
||||
ממתי לקבוע עבור הצאצאים מראש משהו שישפיע רק בבגרותם נחשב טוב יותר מאשר להשאיר להם את ההחלטה? אם זה ההגיון, אני אזמין את אורי פז, שיסביר לך שוב למה צריך להתחתן על-פי ההלכה כדי לא לגרום לצאצאים בחירות קשות. ויתור על חצי (כשבו-בזמן מקבלים חצי אחר שמביא בן הזוג) נראה לי עדיף על "מחיקת זהות" מלכתחילה (במובן שבו מדובר כאן; לא, אני לא חושב שכל הנושא מאוד קריטי). מה שכן, אם תאומץ ההצעה, רצוי שתהיה ברירת מחדל לבחירת החצי (בחירה טבעית היא כמוצע - בנים לוקחים את החצי של האבא, בנות את של האמא), ולא שכל אחד יצטרך להחליט את מי מהוריו הוא מעדיף להעליב. |
|
||||
|
||||
ההפרדה בנים/בנות היא בעייתית, שכן למשפחות רבות היום יש ילדים מעטים ולכן גדל הסיכוי לרק בנים/בנות. כשם שמידע גנטי מועבר בצורה אקראית (בחירת הכרומוזום), כך אפשר גם לבחור באקראי את השם שנלקח ע"י הבכור/ה (למעשה את השם שעובר לצאצאיו) והשני ברשימה מקבל את השם השני וכן הלאה. או שאפשר פשוט לדבוק במסורת. |
|
||||
|
||||
עוד יותר טוב - הבן יתרום את שם המשפחה של אמו, והבת - של אביה. ניר דימברובסקי. |
|
||||
|
||||
תגובה 47605 (תופתע לשמוע מי היחיד שקישר לדיון הזה עד עכשיו? תגובה 178712 תגובה 289998) |
|
||||
|
||||
ממש לא הופתעתי. תודה, נשמה! |
|
||||
|
||||
השתכנעתי: אוו לו ציה - בין הגולים. |
|
||||
|
||||
רק אם זה היה דיון מס' 6666 היה יכול להיות טוב יותר! תודה למי שטרח. |
|
||||
|
||||
כשההומור מצויין התוכן לא ממש חשוב (או להיפך) |
|
||||
|
||||
רק מה זה הכדורגל הזה שאתה כל כך מדבר עליו? |
|
||||
|
||||
אהה! נעים להכירך, מר פרידלנד. |
|
||||
|
||||
טריוויה, בלי ידיים (=גוגל): שחקן עבר בנבחרת פולין |
|
||||
|
||||
חשבתי שמישהו מהותיקים (שכ"ג, ראובן, דורון הגלילי 1, אולי אפילו גרושו...) יעבור כאן ויפטיר כלאחר יד: "גדוחה", אבל איפה... מפאת חוסר הביקוש, נראה לי שאגנוז את חידת הטריוויה-גודווין החדשה שחיברתי 2. חבל, דוקא יצאה מוצלחת (יחסית). 1 לאן הוא נעלם? 2 הכוונה לזו שבה אני שואל: "איך קוראים לאחד שגדל בגרמניה וביקש לכבוש את העולם, אבל ניגף בעקבות התערבותם של פייטון והקולגות מאמריקה?" (רמז: מתחיל ב-נ', נגמר ב-י', ואיפשהו ביניהם יש גם צ'). ----------- יקציבונ |
|
||||
|
||||
אפילו אחרי שפתרת אני לא מבין. מה גדוחה? מי גדוחה? למה גדוחה? ניפגש בדוחא. |
|
||||
|
||||
(שמעתי סיפורים מסמרי שיער על השבי הסורי. תהיה חזק.) |
|
||||
|
||||
נו, תסביר גם לאהבלים? מה הקטע עם גדוחה? |
|
||||
|
||||
צר לי, זה לא משהו שאני יכול להסביר. עניין של קוואליה. --------- אפשר לוותר על הרמיזה שב"אהבלים". |
|
||||
|
||||
אני תמיד חשבתי שכדורגל הוא ההוכחה הניצחת לכך שמוצא האדם מהקוף, וגם לכך שאבולוציה עובדת לאט. |
|
||||
|
||||
למה? |
|
||||
|
||||
אלון מזרחי, אוהדי בית"ר. רשימה חלקית. בנימה קצת יותר רצינית: כדורגל הוא משחק פשטני שמעורר את היצרים הכי עתיקים וחייתים אצל בני אדם. כאילו שלא פיתחנו במשך מאות אלפי שנים מנגנוני ויסות ובלימה שמאפשרים לנו חשיבה רציונלית. |
|
||||
|
||||
"מאות אלפי שנים"... "חשיבה רציונלית"? אנאכרוניזם, לא? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה, אולי אני טועה, שמנגנוני הוויסות והבלימה *שמאפשרים חשיבה רציונלית* התפתחו במשך מאות אלפי שנים. בלי קשר זה אנאכרוניזם, כיוון שהחשיבה הרציונלית כמושג צצה רק לפני כמה מאות שנים. |
|
||||
|
||||
חשיבה רציונלית היא פועל יוצא של היכולת ללמוד ולבצע שיקולים מורכבים. ניתן לבצע זאת רק ע''י אנהיבציה של דחפים שמאפשרת לנו זמן לחשוב והגיון. החשיבה הרציונלית המודרנית היא רק סופו (הזמני) של התהליך שמבדיל אותנו מאבותינו הקדומים. היכולת של האזורים הגבוהים של המוח שלנו (אינטגרטיבים) לעבוד עם האזורים הנמוכים והעתיקים יותר היא זו שעושה אותנו הומו ספיינס ולא הומו ארקטוס. |
|
||||
|
||||
אכן, החשיבה הרציונלית היא קצהו (הנוכחי) של התהליך. אני אומרת, שלא נכון לצפות בכל התהליך בפרספקטיבה זו בלבד. וחוץ מזה, התחלת ב תגובה 389865 כאילו אתה מדבר על שכלול החשיבה כהתפתחות תרבותית, והנה עברת פתאום לנוירו-פסיכו-ביולוגיה. |
|
||||
|
||||
תקני אותי אם אני טועה אבל לדעתי ההתפתחות התרבותית של צויליזציה היא תלוית נוירו-פסיכו-ביולוגיה של הפרטים שמרכיבים אותה. |
|
||||
|
||||
היה צריך להיות ''תתקני אותי אם אני טועה...''. |
|
||||
|
||||
לימוד מלים לועזיות (כמו המלה "א*י*נהיביציה") היא פועל יוצא של היכולת ללמוד ולבצע שיקולים מורכבים. היא גם זו שעושה אותנו הומו ספיינס ולא הומו ארקטוס. |
|
||||
|
||||
סקס הוא צורת הנאה פשטנית שמעוררת את היצרים הכי עתיקים וחייתים אצל בני אדם. כאילו שלא פיתחנו במשך מאות אלפי שנים מנגנוני ויסות ובלימה שמאפשרים לנו חשיבה רציונלית. אז מה, היינו צריכים לחכות לכדורגל כדי לגלות שאנחנו בהמות? |
|
||||
|
||||
טוב, סקס זה כבר פאסה, לא? |
|
||||
|
||||
עם כדורגל היה משחק בו מיד אחרי שריקת הפתיחה היו שתי הקבוצות פושטות את הבגדים ומבצעות אקטים מיניים כשבעל או בעלת הביצועים הטובים ביותר זוכים לתשואות, אפילו אני הייתי משלם 500 שקל לכבלים. |
|
||||
|
||||
אתה מודע לזה שמחירי הפורנו הגאה נמוכים בהרבה מ-500 שקל? |
|
||||
|
||||
כן אבל בקהם ורונלדיניו עושים את זה לא תמצא בשום מקום אחר . |
|
||||
|
||||
מזה שאתה מדבר על רונלדיניו ככוכב פורנו ברור שאו שאתה לא יודע מי זה ואיך הוא נראה, או שאתה לא יודע איך כוכבי פורנו גאה אמורים להראות. |
|
||||
|
||||
רווח גדול בין השניים דוקא נחשב יתרון בעולם הפורנו הגאה.* ------------------------------------------- *נראה לי כי פה בערך מסתיים הדיון שלנו על הומו ארוטיקה בכדורגל |
|
||||
|
||||
זה שפיתחנו מנגנוני ויסות, לא אומר שהיצרים החייתים בנו נעלמו. אולי באמת כדורגל משמש מסגרת מעודנת לביטוי יצרים אלו. אם כן, אז מה רע בזה? זו נראה לי דרך מאד יפה לעשות זאת. ובכלל, למה נטפלת לכדורגל? במה שונים משחקי כדור אחרים? בית"ר ירושלים היא תופעה סוציולוגית שחורגת מתחום הספורט. אין צורך לזלזל בכל מה שלא אוהבים (או לא מבינים). |
|
||||
|
||||
ותודה לשכ''ג |
|
||||
|
||||
היי שכ"ג, תענוג לקרוא, כן ירבו. הייתי רוצה להוסיף שאחת הסיבות שהרבה אנשים אוהבים כדורגל היא שזה כנראה המקום שהכי קל להמציא בו תרוצים ולהבטיח הבטחות. "חטפנו 5 גולים לא מחוייבי המציאות" "השבת עגולה ואנחנו משחקים מכדור לכדור" "מה שהמאמן אומר קדוש, ואם הוא יגיד לי לשבת על הספסל אז אני אשב" (המקרופון מתרחק אבל נשאר פתוח, "בן זונה, אני אראה לו מה זה להושיב אותי בדקה 87"). ואם חוזרים לשכונה, אז "תרים! תרים! אאאאאאאאאההההההההה! עכשיו אתה נזכר? הייתי לבד..." |
|
||||
|
||||
תודה, אבל עלי לחלוק עליך: המקום שהכי קל להמציא בו תרוצים ולהבטיח הבטחות נקרא "נישואין", ובכל זאת הפופולריות שלו לא משהו. |
|
||||
|
||||
הדוגמה שלך רק מחזקת את טענתי. נראה לי שבזכות התכונות הנ"ל הפופולריות של נישואין עולה אפילו על כדורגל. אתה יודע כמה אנשים אני מכיר שמשחקים ב'בעל ואישה'? מלא! יותר אפילו מכדורגל (גם אם סופרים את אלו שרק מספרים איך הם שיחקו פעם, כשכרס עוד לא הפריעה). |
|
||||
|
||||
"I'll make devorce so easy, that 50% of marriage will end that way" הומר סימפסון (בתפקיד הנרי השמיני)
|
|
||||
|
||||
לצו מעבדה, אתה כותב בתגובתך "חטפנו 5 גולים לא מחוייבי המציאות". יתכן והמצאת משפט זה רק כדי להציג אבסורד. במציאות זה באמת קרה, ויותר. לא שאני בקי כ"כ בכדורגל, פשוט קראתי במקום כלשהו: לפני שנים רבות נערך משחק: הפועל תל אביב נגד הפועל ירושלים. המשחק הסתיים בתוצאה 6:1 לטובת התל אביבים. בסיום המשחק התראיין מאמן ירושלים, פייגנבוים, וזה מה שהוא אמר: "חטפנו ששה שערים לא מחוייבי המציאות"... השער שהירושלמים הבקיעו, אגב, היה ממש מחוייב המציאות. ואני הייתי פעם אוהד... אוי. ראש1 ------------------------------------------------------------ |
|
||||
|
||||
ניחשתי שאתה כתבת את זה, ורק אחר כך ראיתי שזה נכון. |
|
||||
|
||||
כידוע, אני שולתת!!!1 |
|
||||
|
||||
אני לא אוהב אופרה, מה לעשות. לא הצלחתי אף פעם להנות מאחת כמו שצריך. הדבר הזה לא גורם לי גאווה, או הנאה מיוחדת. אפילו קצת צער - זה תחום עשיר שמסיבות שמעבר לכוחותי נבצר ממני להנות ממנו. בוודאי שמעולם לא חשבתי ללעוג למי שנהנה מאופרה. נראה שבארץ, ספורט (ובפרט כדורגל), נהנה מסטאטוס היחודי כמעט רק לו. אנשים *מתגאים* בזה שהם לא צופים בספורט ולא נהנים ממנו. אנשים נוהגים לסווג את מי שאוהב לצפות בספורט כנמוך-מצח מסוג כלשהו. למה? |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש גם אנשים שמתגאים באי-צפייה ואי-הנאה מטלנובלות, מאודטה, מהאירוויזיון, משירים מזרחיים ומראפ. הספורט לא לבד. אפשר להתווכח האם זה מוצדק (לגבי כל אחד לחוד וכולם ביחד), אבל לא קשה לראות את ההבדלים בין כל אלו לבין אופרה, שמאפשרים את חוסר הסימטריה בזלזול ובהתנשאות. _____ ירדן, די אוהב לצפות בענפי ספורט מסוימים, לא גאה באי-צפייה ואי-הנאה מכדורגל, גאה במיוחד באי-צפייה ואי-הנאה מ"ארץ נהדרת". |
|
||||
|
||||
אופרה היתה מאז ומתמיד ספורט לעשירים בלבד. וינה, זאלצבורג, ברלין ובארוייט - זה תמיד עניין של כסף. גם האופרה הישראלית היא בסך הכל גן עדן לאנשי החברה הגבוהה. במחיר של כרטיס אני יכול לקנות את הדיסקים ולהנות בבית בלי כל השיעולים והקולות האחרים. |
|
||||
|
||||
אתה גם יכול לעבוד מהבית ואפילו לבטל את הדלת-לסגור אותה מבפנים בבלוקים. תשאיר חלון לאור ולמצרכים שיביאו לך. גם בעבודה ובכלבו אנשים משתעלים, מדברים, צועקים ומזיעים. כמו שאומרים האנגלים sweet home . |
|
||||
|
||||
גם בדיסק מה שאתה שומע זו אופרה. |
|
||||
|
||||
אני מצטער,אבל כל מי שהגיב בזלזול ובהתנשאות כלפי הספורט המופלא שנקרא כדורגל פשוט לא מבין כמה מחשבה וטכניקה עילאית דרושה על מנת לשים את קובץ חתיכות העור המעובדות האלה וקשורות אחת לשנייה בתפרים בתוך השער של ההוא עם הבגדים הצבעוניים. בכלל,אם מדברים על המונדיאל,המונדיאל הוא במה מאוד מרכזית ומאוד חשובה להצגת סכסוכים בין תרבותיים,מי שלא שמע על המקרה של בקהאם-סימאונה במשחק בין אנגליה לארגנטינה במונדיאל 1998,לא יבין... אז,כל מי שהגיב בזלזול ובהתנשאות,שינסה לשבת פעם אחת מול אולפן ליגת האלופות בימי שלישי ורביעי בערב והגיד שכדורגל זהו משחק מטומטם,אם הוא כל כך מטומטם,מדוע אישי תקשורת מכובדים מאוד,זמרים,פוליטיקאים,אמנים והרשימה עוד ארוכה,כל כך קשורים לספורט ה"אידיוטי" הזה כביכול,הא? אני שב ומצטער,אך התגובות שלכם הרתיחו אותי. |
|
||||
|
||||
גם אני מצטערת, אבל המונדיאל הוא מופע מייל-שוביניסטי מטומטם בעליל. |
|
||||
|
||||
מאחר ואת נטולת כרומוזום Y, קשה להאשים אותך (כידוע שם נמצאים רוב הגנים האחראים על הפעולות המורכבות יותר של המוח). |
|
||||
|
||||
מ.ש.ל. |
|
||||
|
||||
אל דאגה, גם זה יעלם או טו טו, תוך 100K עד 10MB שנים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
חשבתי באיזו מידה סייעה ההופעה המוצלחת של מכבי תל אביב בשנים האחרונות ביורוליג, להעברת תכנית ההתנתקות בשקט יחסי. לא יכול הייתי שלא לחשוב על ההתקשרות של שרון לברך את גרשון באחת העונות ובה השניים הביעו את אהבתם זה לזה. |
|
||||
|
||||
למה את ככה? |
|
||||
|
||||
למה? הרי פיני גרשון הוא משתלב אמיתי. |
|
||||
|
||||
זה כמובן הגיוני - השם גרשון ודאי בא מגירוש. מאידך גיסא, קשה לי להאמין ששרון יצא מהארון בשלב ההוא של חייו. |
|
||||
|
||||
כבר סיימת להתבדח? |
|
||||
|
||||
אני מוכנה לסיום, זמני לפחות, אם רק תסביר למה התכוונת. |
|
||||
|
||||
התכוונתי לקשר שמרבים לדבר בו בשנים האחרונות בין ספורט לבין חברה ופוליטיקה, למשל אותה תופעה שפוליטיקאים מרבים לאמץ ספורטאים מצטיינים, כלימור לבנת שטסה להצטלם מנשקת את גל פרידמן באתונה, כל שכן נבחרות כדורגל לאומיות, כנראה בעיקר להסטת דעת הקהל, ואותה התקשרות של שרון לגרשון שבה השניים הביעו את אהבתם זה לזה, היא סמלית לשירות שעשה גרשון לשרון ביישום תכנית ההתנתקות, וזאת מכיוון שכאשר אחד הדברים החשובים ביותר למחצית העם הוא מה שקורה ביום חמישי על המרקע, וכאשר מאות אלפים יוצאים להפגנת אהדה בגני יהושוע, יותר מכל הפגנות הימין והשמאל מאז ומעולם, אז קל יותר ליישם תכנית מדינית, כל עוד הקבוצה בצהוב מנצחת. וכל זאת התכוון לומר שאותם מופעים מייל שובניסטים, שותים המון אנרגיות של האוכלוסיה, ובעיקר של זו השובניסטית, בעבור התמודדויות חסרות משמעות למעט משמעות ספורטיבית. אני מוכן להמר שמקומו של הכדורגל בחיים של המוני אוהדים מסייע להפחית אלימות נגד נשים למשל. ובכלל העובדה שיש לגברים ספירה של עניין שבה הם מבינים טוב יותר ויכולים להסביר לנשים, עושה שירות גדול לאגו הגברי ולחיי המשפחה. את מבינה dear? |
|
||||
|
||||
המבנה שבנית מופרז במקצת. |
|
||||
|
||||
כן, דרלינג, הבינותי. עליי להודות שעד היום חשבתי שהערך המוסף היחידי של הכדורגל נע בין התחום התיאולוגי לרכילות זולה (''יש אלוהים'' או ''השופט בן זונה''). ואילו אתה טוען, שיש לו גם השלכות נרחבות יותר, כמו אתרוגיות והגנה על נשים. נאה. החכמת אותי. |
|
||||
|
||||
והשם שרון בא משריון. |
|
||||
|
||||
"אמרו חכמים הראשונים, כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה4, ואמרו, שכל הכועס, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, [ואם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו], ובעלי כעס אין חייהם חיים. לפיכך צוו להתרחק מן הכעס עד שינהיג עצמו שלא ירגיש אפילו לדברים המכעיסין, וזו היא הדרך הטובה. ודרך הצדיקים, הן עלובין ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחים בייסורים, עליהם הכתוב אומר 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו' (שופטים ה, לא)" אתה לא רואה פיזיקאים רותחים בגלל שמישהו חושב (בטעות) שיש משהו מעניין יותר מקוונטים, נכון ? |
|
||||
|
||||
אני לא כועס על זה שכדורגל לא מעניין אותם,אני כועס על זה,שלמרות שכדורגל לא מעניין אותם,הם בכל זאת מרגישים צורך להוריד אותו לרמה כזאת אידיוטית וקדמונית,מבלי שהם ידעו בכלל על מה מדובר. |
|
||||
|
||||
יש סדרות/ספרים/סרטים/שירים שסתם לא מעניינים אותי, ויש כאלו שאני ממש שונא - אני מתעצבן אם אני רואה מישהו נהנה מהם, אני מתרגז לשמוע דברי שבח אודותיהם. למה? סתם ככה. תגובה רגשית כזאת שאני לא יכול למנוע ולא מעוניין להכחיש. לגיטימי, לא? אני חושב שכן. צפיה (להבדיל ממשחק) בכדורגל אני ממש שונא. זה בסדר מצידך? |
|
||||
|
||||
לגיטימי? במובן החוקי כמובן שכן - אין חוק האוסר על אדם להיות צר אופקים, בור ומתנשא. במובן האישי - זה הופך אותך להיות צר אופקים, בור ומתנשא. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על החוק. מתנשא? בשום שלב לא אמרתי אם הסרטים שאני ממש שונא הם האזרח קיין או חשיפה קטלנית. בור? בשבילי, תנאי הכרחי לשנאה הוא הכרות. צר אופקים? איך זה קשור? |
|
||||
|
||||
מתנשא - בשום שלב לא רמזתי לכך שהסרטים שאתה שונא הם האזרח קיין או חשיפה קטלנית. אין לזה קשר עם התנשאות. בור - הכרות אין פרושה הבנה. צר אופקים - חוסר ניסיון להבין ולהכיר, והתגאות בכך. |
|
||||
|
||||
לא שדורפל זקוק לעזרה שלי אבל אתה יורד לרמה אישית ללא כל סיבה נראית לעין. אם ממשפט פשוט כמו "צפיה (להבדיל ממשחק) בכדורגל אני ממש שונא. זה בסדר מצידך?" אתה מגיע למסקנות מרחיקות לכת של בורות, צרות אופקים ושאר הבחנות מיותרות כדאי שתספק את הגשר הלוגי. |
|
||||
|
||||
דוקא נחמד לראות איך דיון על כדורגל נגרר מהר מאד לטונים שמאפיינים ויכוחים כאלה. שנסכם שהשופט בן זונה? |
|
||||
|
||||
מי אמר למי? "תראה, הבקענו יותר שערים מהקבוצה השנייה וזה עזר לנו לנצח..." רמז - הוא רצה לשחק או בספרד או באירופה. |
|
||||
|
||||
זאת היתה רק פראפרזה על דבריו בכנסת של מי שהיה (בין היתר) שר החינוך, שגריר ישראל באו''ם ושר החוץ, וגם דודו של אחד מכותבי הסידרה ''כן אדוני השר''. |
|
||||
|
||||
כן, אבל המקורי ידע לדבר אנגלית לא רע. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שאלון מזרחי חשב על השאילתא שהוגשה לאבא אבן כשאמר את הדברים. וממי הוא שאב השראה כשדיבר בשבח חבריו לקבוצה, בעלי ה"ראש על המותניים"? |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה אתה צודק. אני מתנצל ופורש. |
|
||||
|
||||
מתנשא - מה ההגדרה שלך להתנשאות? בורות - הבנה לא גוררת בהכרח אהבה. איפה הבורות כאן? צרות אופקים - מניין לך שלא ניסיתי ו/או שלא הצלחתי להכיר ולהבין? |
|
||||
|
||||
למה שזה לא יהיה בסדר מצידי שאתה לא אוהב לצפות במשחק כדורגל,אתם מבינים,זה לא מה שאמרתי. התכוונתי לכך שמכלילים באופן מאוד קיצוני את ציבור צופי/שחקני הכדורגל ומציגים אותם כציבור קופי אדם שכל יעודם בחיים הוא לצעוק "השופט בן זונה" או "היה אופסייד,מה אתה לא רואה?!" ולזרוק פיצוחים על המרקע/משטח הדשא. לא כל חובב כדורגל הוא ייצור כל כך שפל וחסר השכלה,תתפלא,שלהרבה מן שחקני הכדורגל הבכירים [וגם הפחות בכירים] יש תארים במגוון תחומים. אני כעסתי על ההכללה החד משמעית. אם אדם לא נהנה ממשחק כדורגל,שיבושם לו. |
|
||||
|
||||
משהסכמנו על הנקודה הזאת, בוא ניקח את זה עוד צעד. אני מכיר בכך שבין אוהבי הספורט יש גם אנשים שהם, באופן כללי, משכמם ומעלה, אבל ההתעניינות בצפיה בספורט, המעקב אחר השגיהם של אנשים שהם מעולם לא פגשו וההתדיינות הערה על הכושר הגופני שלהם, מגוחכים בעיניי. צפיה במשך לא פחות מתשעים דקות באנשים האלו רצים על המגרש, לעיתים קרובות לאחר הוצאה כספית לא מבוטלת, קריאה נלהבת על יחסיהם עם המאמן, רק הסבר אחד להנאה הנשאבת מכך נשמע לי נכון - הרגשה של שייכות והישגיות מבלי למתוח את הרגליים. כל הצדדים המעניינים בספורט1 קיימים מבחינתי רק כשאתה לוקח בו חלק פעיל. ----- 1 יוצאי הדופן המעטים הם ענפי ספורט שהם בעצם מופעי בידור רגילים, מהסוג שהיית הולך לקרקס כדי לראות, שהוסיפו להם חבר שופטים שזורק בדרך ציונים - למשל קפיצה במוט (בשלוש הפעמים הראשונות זה מדהים. אח"כ זה סתם חוזר על עצמו) והחלקה אומנותית על הקרח (החלף שלוש בשלושים). |
|
||||
|
||||
לי זה נראה שכל ההתעניינות במה האבא של המאמן אמר נובעת מאותו מקום שממנו נובעת ההתעניינות הערה בטלנובלות. אני לא חושב שיש בזה משהו רע. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי רע. אמרתי שלדעתי זה משעמם ומגוחך. |
|
||||
|
||||
מה כל כך מגוחך בזה? והרבה אנשים שמשוחחים על הנושא הזה גם עוסקים בו בצורה כזאת או אחרת... אם זה לשחק ביום שישי אחר הצהריים או אם זה לשחק בקבוצה מקצוענית או חצי מקצוענית. |
|
||||
|
||||
מעניין לשים לב להקשר בו מוזכרים משחקי הספורט למינהם הן ב"עולם חדש ומופלא" והן ב"פרנהייט 451" (בקצרה - עיסוקים שטחיים שנועדו להסיח את דעת ההמון ממחשבות על נושאים ברומו של עולם). אני משחק (אמנם כדורסל, ולא כדורגל) בתדירות גבוהה בהרבה מרוב פרשני/אוהדי הכדורגל ומדבר על כך הרבה פחות, אני חושב שהשילוב הזה עדיף (נפש בריאה בגוף בריא זה נקרא?). וכל זה מבלי להכנס להשוואה בין כדורגל לכדורסל, כשהאחרון מורכב יותר ומשאיר יותר מקום לטקטיקה, אבל אמרנו בלי להכנס. |
|
||||
|
||||
אולי כדורסל משאיר יותר מקום ברמה של משחק חובבני בשכונה. ברמות הגבוהות יש בכדורגל המון טקטיקה. למעשה, בליגת הכדורסל הטובה בעולם, אין הרבה טקטיקה במשחק (מה שלא פוגם בהנאת הצפייה). |
|
||||
|
||||
מטבעו של משחק הכדורגל להיות יותר תלוי מזל ופחות תלוי שכל, היות והססטיסטיקה של משחק בודד נוטה להיות הרבה פחות ישרה מבכדורסל (לכן הפתעות בכדורסל הן עניין נדיר, לפחות באופן יחסי). אני לא יודע כמה אני רוצה להכנס לויכוח הזה, מכל מקום, הרמה הטקטית בליגת הכדורסל הטובה בעולם היא נמוכה יחסית בעיקר מסיבות של רייטינג (ברגע שקבוצה משחקת בסגנון שונה מעט ואף זוכה באליפות היא מקבלת יחד איתה גם קיתונות של ביקורת, אני מדבר על דטרויט). אמנם כדי להיות מאמן כדורסל או רכז לא צריך להיות יותר מדי חכם, בניגוד למה שאנשים מסויימים עלולים לטעון, אולם אני עדין חושב שבכל הרמות בהן משחקים כדורגל המשחק פחות טקטי מבכדורסל האירופאי. |
|
||||
|
||||
אני לא מצליח להבין מדוע כל דיון על ספורט יגרר תמיד להתנצחות "איזה משחק יותר טקטי?" כאילו מדובר באמתלה האינטילקטואלית של האינטילקטואל שמרשה לעצמו לאהוב סוג ספורט מסויים. |
|
||||
|
||||
לפרוטוקול - אני חושב שפרנהייט 451 ספר גרוע, ואל נא יקושר באף צורה עם שום דיעה שאני מביע, אפילו לא עם הדיעות שאני מביע עליו. |
|
||||
|
||||
לפרוטוקול - אני חושב שאתה צודק. זאת ועוד, אני לא יודע מאיפה היתה לריי ברדבורי את החוצפה לכתוב ב1953 דיסוטופיה כ"כ דומה מחד גיסא וחלשה בהרבה מאידך גיסא מ"1984" ו"עולם חדש ומופלא" שקדמו לה. |
|
||||
|
||||
מה אתם רוצים מהספר האומלל הזה? מה גם שאם כבר הוא מזכיר משהו, זה את "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות", בגלל ידידכם באסטר. (דיון 1962?). |
|
||||
|
||||
אפשר להגיד את אותו הדבר על אורוול, שכתב את "1984" הרבה אחרי האקסלי וזמיטין. לדידי, "1984" הוא דווקא בין הגרועים בז'אנר. |
|
||||
|
||||
בניגוד ל"פרנהייט 451", שהוא כמעט העתקה מילה במילה של "1984"(בייחוד הדמיון הרב בין קפטן ביטי ואובריאן), עם עוד כמה אלמנטים מ"עולם חדש ומופלא", "1984" חידש הרבה מאוד לעולם. אולי זה קשור לעובדה שהייתי בן 16 כשקראתי אותו, אבל "1984" הותיר אותי שרוי בשרעפים במשך שעה, אם לא יותר, לאחר שסיימתי אותו. אני לא זוכר אף ספר שעורר בי אפקט דומה. |
|
||||
|
||||
זה לא ספר רע - בכלל לא - הוא פשוט מוערך יתר על המידה. קראתי אותו לראשונה בערך באותו גיל, ודעתי היתה הפוכה. הרושם הראשוני שלי היה של שטחיות, פומפוזיות ורגשנות זולה. מצד שני, אולי הרגשתי ככה בגלל שהייתי צריך לכתוב עליו יומן קריאה... |
|
||||
|
||||
כשאני מתעניין לדעת מה מישהו אמר, זה בדרך כלל בגלל שאני מאמין שזה היה דבר חדש ומעניין, או בגלל שהדבר נוגע לי, במישרין או בעקיפין. ברוב המכריע של המקרים, זה לא המצב עם חדשות ספורט. אומרים שם את אותם הדברים, שוב ושוב, או שעוסקים בזוטות. כשאנשים שמכירים את התחום כבר מספיק זמן בכדי לדעת שזה מה שיש לצפות לו ממשיכים לקרוא במדורי הספורט את דבריהם של אותם שוטים וטרחנים, זה מגוחך לדעתי. לא אמרתי שכל חילוף דברים על ספורט הוא מגוחך. אין לי שום דבר נגד עיסוק אמיתי בספורט, ביום שישי או בכל יום אחר. |
|
||||
|
||||
כשאני אומר ''עיסוק אמיתי בספורט'', אני לא מתכוון ל''לשחק בקבוצה מקצוענית או חצי מקצוענית'', אני מתכוון ''לשחק''. |
|
||||
|
||||
אם רביבו רב עם המאמן שלו, אז זה כן חדש לעומת המצב הקודם שבו הם היו ביחסים טובים. אם אחרי שבועיים הם התפייסו, אז זה כן חדש לעומת המצב הקודם שבו הם היו בריב. אז בחדשות הספורט יש חדש; עכשיו אפשר להתווכח האם זה מעניין. אם אתה מספיק מתעניין בצפייה במשחק עצמו, אז פרטי הרקע האלו מאוד מעשירים את החוויה. |
|
||||
|
||||
אוהדי כדורגל שיגידו, "אני מתעניין בזה כמו באופרת סבון. אני נהנה להרגיש שייך. אני נהנה להגיד 'ניצחנו' למרות שאני ישבתי על הספה באותו הזמן" - לא יהיה לי ויכוח איתם (רק על טעם וריח). אבל מי שטוען שהוא מתעניין בזה (רק) בגלל שזו הצגה של תחכום ויכולת, ולא בגלל שזו סתם רכילות, ואז אני תופס אותו מתעניין בדיעה של אמא של המאמן על צבע השיער הצעקני של אחיו של השחקן - שיספר לסבתא. ומי שמכחיש שהוא מנופף דגלים (לטעמי:) מגוחך, ואני רואה אותו בסערת רגשות בגלל מה שהאוהדים של הפועל אבו ג'לג'וליה עשו בשבת האחרונה עם התמונה של השוער של מכבי מעלה מורדות - שיספר לה גם. |
|
||||
|
||||
מה דעתך על מי ש(טוען שהוא) מתעניין בזה בגלל שזו הצגה של תחכום ויכולת *ואנושיות* - ובכלל זה חולשות אנוש, ובכלל זה השפעת מצב-רוח ויחסים בינאישיים - ואז, כאמור, רכילות הרקע מעשירה את החוויה? במידה המוגבלת שאני מתעניין בספורט, אני כזה. בגלל שהמידה מוגבלת, אני לא מתעניין פעיל ברכילות, אבל אני יכול בהחלט להבין את מי שכן, וזה לא בדיוק כמו התעניינות באופרת סבון, ובהחלט לא מחייב לאהוד קבוצה מסוימת. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל - מלבד ההבדל המגדרי - בין ההתעניינות שתיארת בכדורגל לבין זו באופרות סבון? |
|
||||
|
||||
שזה ספורט וזה יצירה פיקטיבית; מושא ההתעניינות פה הוא מאבק שתוצאתו לא ידועה מראש לאף אחד (וזה לב קסמו), ופה סיפור שנכתב מראש ויש אדם שיודע מה יקרה. לא, אני לא טוען שאחד יותר טוב מהשני. אבל הם שונים. |
|
||||
|
||||
אתה צודק במה שאתה כותב על מדורי הספורט חוץ מדבר אחד: היצירתיות הלשונית שמגיעה לפעמים לרמה של שירה. |
|
||||
|
||||
מי שאוהב קולנוע (סתם דוגמא) יכול להתעניין בתסריטים, בבימוי, באפקטים, בקשיים הכלכליים, בהקשרים הפוליטיים ועוד מליון ואחד דברים. מצד שני, חיזר שיסתכל על גיא פינס (או ישמע את מולי שפירה) יחשוב שהעניין האנושי בקולנוע מצטמצם לרומן האחרון בין טום הנקס לג'וליה רוברטס. רוצה לומר, כמו חדשות הבידור, לא מעידות יותר מידי על הספורט או הבידור, מי שקורא את חדשות הספורט (כמו כל צרכן תקשורת, בכל התחומים) יודע לדלות את המידע שחשוב לו. |
|
||||
|
||||
לצופים הקבועים בגיא פינס הייתי מפנה את אותם הדברים אם: 1. הייתה לי הזדמנות. זה היה דיון על ספורט עד עכשיו. 2. אם הייתי יודע על אלטרנטיבות ישראליות ראויות לחובבי קולנוע, תוכניות אחרות שדרכן הם יכולים להתעדכן בסרטים חדשים ועתידיים, בלי הברברת הרכילותית מסביב. אני עשוי לפעמים להתעניין בהצלחה של סרט, כעוד משהו שירמוז לי אם שווה לצפות בו, או סתם בגלל שאני סקרן לדעת מה הטרנדים הנוכחיים, ואם אפשר לצפות לדברים דומים שיצאו בעתיד הקרוב. אבל בתוצאה של משחק כדורגל? אם היה מעניין אותי המשחק עצמו, מה אכפת לי איך נסגר משחק שלא צפיתי וגם לא אצפה בו? אני הבעלים? אני קרוב משפחה של מי מהשחקנים? איך זה מעניין מישהו? רק אפשרות אחת - הצליח להביא את עצמו להרגיש "חלק" מהקבוצה. וזה פתטי לדעתי - הוא מרגיש שייכות לקבוצה של אנשים שהוא אף פעם לא פגש, שהוא משלם להם בכדי שישחקו מולו, ושיעזבו למקום אחר ברגע שיקבלו הצעה טובה יותר. |
|
||||
|
||||
אם אתה חובב ספורט, תוצאה של משחק כדורגל שלא צפית ולא תצפה בו יכולה לעניין אותך, למשל, משום שהיא רומזת על קבוצה ששווה/לא שווה לצפות במשחקה, לא? (למען הסר ספק, אין לי מושג ירוק על כדורגל). |
|
||||
|
||||
אוהדי הכדורגל שהכרתי צפו במשחקים של הקבוצה שלהם, במשחקים "חשובים", ובמשחקים שהיו בדיוק באותו הרגע בטלוויזיה. הם לא צפו בכוונה ובמיוחד במשחק רגיל (כלומר, לא "חשוב") בגלל שחשבו שהאחד הזה צפוי להיות מעניין. אפשר להסביר את העניין בתוצאות דרך העניין בעתיד של הקבוצה שלהם (תפגוש בחלק מהקבוצות האלו בעתיד - מה הכושר שלהן?), אבל זה פשוט לתרץ שטות אחת עם שטות אחרת - למה לעזאזל יש להם עניין שהקבוצה "שלהם" תנצח? |
|
||||
|
||||
שמת לב שבשבוע האחרון התעסקה התקשורת הפוליטית בעתידו של העציץ של רוחמה אברהם? והתקשורת הספרותית עסקה בדרך בה זכה רון לשם בפרס ספיר? תקשורת (בכל נושא, ספורט, פוליטיקה, רכב, ספרות או קולנוע) מעצם טבעה, מנסה לקלוע לכמה שיותר קהלים, והדרך שהיא עושה את זה זה בעזרת דיווח ברבדים שונים. צרכן התקשורת האינטליגנטי יודע להפריד בין הרבים השונים *לפעמים באותה כתבה עצמה* ולמצוא את אלה שמדברים אליו. הוא עושה את זה בכל תחום תקשורתי. מה שאתה עושה זה לקחת תחום שאתה לא מכיר, לא מבין ולא מתעניין, ולשפוט אותו לפי הרובד הנמוך ביותר של הדיווח עליו. אתה שואל "מה אכפת לי איך נסגר משחק שלא צפיתי וגם לא אצפה בו" ובאותו אופן אפשר לשאול מה איכפת לך אם ויל קיין יצליח לעצור את פרנק מילר. אתה גר בעיירה? יש לך קרוב משפחה שם? ומה איכפת למישהו אם אחאב יתפוס את הלוויתן הלבן? זה יכניס לך כסף? הוא קרוב שלך? אז אולי כל תרבות הפנאי האנושית היא "פתטית" בעינך, אבל זה מעיד עליך יותר מאשר על המין האנושי. (והערה קצת אישית, מקוה שלא תפגע) כהרגלך, אתה לא ניגש אל נושא שאתה לא מבין ומכיר (כדורגל, חינוך, אבולוציה) מתוך נסיון להבין ולהכיר, אלא מתוך נסיון לשפוט, מה שיוצר תחושה מאד לא נעימה אצל קוראיך, יוצר חוסר אפשרות לדיאלוג ולהבנה אצלך, ויוצר אצלך את המושג "פתטי" אותו אתה מצמיד לכולם. זה נחמד בתור פרובוקציה באייל הקורא, אבל קצת פחות אם ככה אתה מתייחס לאתגרים בחיים האמיתיים. |
|
||||
|
||||
הישר לספר ''דברים שרציתי להגיד וכבר כתבו טוב ממני''. |
|
||||
|
||||
דווקא אותי זה קצת מצחיק לקרוא את סמיילי מרצה על איך לא ליצור תחושות לא נעימות אצל הקוראים. |
|
||||
|
||||
אני לפחות מנסה לעזור (שלא כמו אחרים...) |
|
||||
|
||||
אם אתה רוצה לעשות הקבלה בין כדורגל ומובי דיק, לדעת את התוצאה הסופית של משחק שלא צפית בו צריך להיות מקביל ל"לא קראתי את הספר, אבל אמור לי בבקשה, מה היה הגובה הממוצע של הדמויות שמתו במהלך הסיפור?" לעניות דעתי. תגובה 390858 |
|
||||
|
||||
ממש לא. כדורגל זה לא שחיה אומנותית, וההנאה מחווית הכדורגל היא לא רק (ואפילו לא בעיקר) ההנאה ממהלכים יפים. מי שמתעניין לצפות בעיקר במהלכים יפים יצפה מן הסתם בבולשוי, ולא בדורטמונד. לא מזמן קראתי על זה מאמר יפה... רגע... איפה זה היה... אה, כן, דיון 2631. (והאבולוציה זה טעות שלי. סליחה) |
|
||||
|
||||
אז, אם אני מבין נכון, אתה מסכים שההנאה מצפיה בכדורגל היא לא מהמשחק עצמו, אלא מהרגשת השייכות לאיזו קבוצה, או סתם מאהדה כלפיה? |
|
||||
|
||||
בערך כמו שההנאה מבלט היא לא מהריקוד עצמו אלא מהמוזיקה. |
|
||||
|
||||
אל תיקח אותי לאיבוד. אתה מסכים שההנאה מצפיה בספורט היא ברובה המכריע לא מהמשחק עצמו, אלא מהרגשת שייכות לקבוצה והשתתפות מדומיינת בהישגיה, או לא? |
|
||||
|
||||
פעם, מזמן, היה שעשועון טלויזיה בשם "מלך הטרוויה", שאחד הוקים שלו הוא שהשאלות היו מנוסחות כתשובות, והמתחרים היו צריכים לנסות לתת את התשובות בניסוח של שאלה (שעונה לתשובה). למשל, כשהמנחה אמר "היה מלך ישראל לפני דוד" המתחרה היה אמור להגיד "מיהו שאול?". הרעיון בא משעשועון דומה ששודר בארה"ב, ותמיד נראה לי מוזר, ז"א, מה הבעיה להתחכם ולנסח שאלה כמו "לאיזה משפט יש 5 מילים?" (שגם לה תשובה אפשרית היא "היה מלך ישראל לפני דוד"). בכל אופן, נזכרתי במלך בגלל שנראה לי שאני נמצא בשעשועון שכזה, בגלל שהתשובה לשאלה שאתה שואל אותי נמצאת בדיוק בתגובה לה הגבת. אז, לא, אני לא מסכים שההנאה מצפיה בספורט היא ברובה המכריע לא מהמשחק עצמו, אלא מהרגשת שייכות לקבוצה והשתתפות מדומיינת בהישגיה, כמו שאני לא מסכים שההנאה מבלט היא לא מהריקוד עצמו אלא מהמוזיקה. ההנאה מצפיה בספורט, כמו מרבית ההנאות האנושיות, היא דבר מורכב. יש בה הרבה רבדים שתלויים זה בזה. לרוב אי אפשר לצמצם את סיבות ההנאה למרכיב בודד. העובדה שההנאה נפגמת בצורה מהותית מהוצאת אחד הרכיבים לא הופכת את אותו הרכיב לרכיב מרכזי יותר מאחרים. תחשוב כמה מההנאה מבלט תפגע אם תוציא את המוזיקה, ועדיין, המוזיקה היא לא הרכיב המרכזי. תחשוב כמה ההנאה מהמוזיקה תפגע אם תוציא ממנה את הקלידים, ועדיין, ההנאה מהקלידים היא לא הרכיב המרכזי. וכשאנחנו מדברים על חוויה ממנה נהנים מאות מליוני בני אדם, אפשר להבין שמישהו הצליח להרכיב נכון את כל הרבדים ככה שיצליחו לדבר אל הרבה אנשים, כל אחד רואה אחרים כמרכזיים, ומעט מאד רואים רק אחד אחר כמרכזי. |
|
||||
|
||||
מתי הבנתי למה אתה מתכוון עם המוסיקה והבלט? |
|
||||
|
||||
מאות מליונים עמדים לצפות במשחק בין חוף השנהב לסרביה מונטנגרו. מתוכם יהיה קומץ (יחסי) שבאמת איכפת לו מי מהן תנצח. עבור אותו קומץ העניין העיקרי הוא בנצחון, כמובן, אבל חשוב לו הנצחון דווקא במשחק הכדורגל ולא באליפות הבדמינגטון בגלל האהבה שלו למשחק הזה, אהבה שמתבטאת בכך שכאשר משחקות יפן ואוסטרליה הוא נשאר צמוד למרקע. |
|
||||
|
||||
פרס התגובה הטאוטולוגית? :-) |
|
||||
|
||||
למרות חיבתי הידועה לטאוטולוגיות, אני לא מוצא בתגובה שלי משהו חריג. מה שהיא אומרת זה שאהדת קבוצה מסוימת מגבירה את העניין במשחק, אבל אינה מסבירה הכל. |
|
||||
|
||||
קראתי אותה במהירות רבה מדי כנראה. |
|
||||
|
||||
רשמי לעצמך 4 נקודות. עוד 2 ואת מוזמנת לקורס "קריאה מונעת". |
|
||||
|
||||
נקודה טובה. לתחושתי, זה בגלל שהם רואים במשחק אירוע ''חשוב'', לאו דווקא ''מעניין''. (אני לא מצפה שמישהו, אפילו אם יקבל את דעתי בנושא, יפסיק לאהוב כדורגל. כמו שרבים וטובים תהו על קנקנה של ההנאה מסקס, אני תוהה על ההנאה מצפיה בספורט. זה שאני שונא צפיה בספורט, זה נושא אחר.) |
|
||||
|
||||
לפחות זה לא פתטי. |
|
||||
|
||||
גם אתה, אורי גוראל גורביצ'וס? |
|
||||
|
||||
שמע, כשאני הייתי בתיכון וקראתי את "די זמן לאהבה" מאוד התלהבתי מהציטוט: Anyone who cannot cope with mathematics is not fully human. At best he is a tolerable subhuman who has learned to wear shoes, bathe, and not make messes in the house. אולי זה קשור לכך שאני כן למדתי מתמטיקה.כיום, הציטוט הנ"ל נראה לי משהו שבין הפתטי, המגוחך והמסוכן. |
|
||||
|
||||
הציטוט הזה לא מלהיב אותי, ולא אמרתי שום דבר שדומה לו. התחייבתי לשילוב הבא (אני מצטער שאני חוזר *שוב*. באמת נראה לי שלא הובנתי. אני מבטיח שלא לחזור פעם נוספת, לפחות לא בפניך): בחינות הבגרות כשאני לקחתי אותן, וביניהן גם זו במתמטיקה, היו כה קלות, שאני סבור שהאדם הממוצע (קרי: לא סובל מבעיה נוירולוגית מיוחדת), אם יקדיש לכך זמן (ועד גיל ארבעים, עבור אדם שלא הולך לעבודה, אלא נשאר בבית עם הילדים, זה די והותר זמן), יצליח בהן בוודאי. אדם שלא הצליח, או שלא הקדיש את הזמן, או שהוא סובל מבעיה נוירולוגית, או שמנת המשכל שלו נמוכה במיוחד. רק לאפשרות האחרונה - מנת משכל נמוכה - קראתי "פתטי". אני יודע שזה לא נחמד, אבל אם לא נקרא לטפשות פתטית, לא נקרא לשום דבר פתטי. התבטאויות שלי מטומטמות לדעתך? אני לא פתטי, אני סובל ממנת משכל נמוכה וכישורים חברתיים ירודים. האישיות שלי דוחה, לא רק לדעתך, אלא לדעת כל אדם שאתה יכול לדמיין? אני לא פתטי, אני... אתה רואה לאן אני הולך. אז הדיעה המקורית, נדמה לי, לא הובנה. היא גם נוסחה בצורה בוטה, אפילו לטעמי שלי. אבל התוכן? ----- אפשרויות נדירות ומורכבות יותר, כמו טראומה של ממש ממתמטיקה, אני לא פוסל. פשוט לא רואה טעם להתעכב עליהן. אם הן אכן לא נדירות, זו בעיה נפרדת. |
|
||||
|
||||
והמסקנה הבלתי נמנעת: יש לך הערכת יתר עצבנית של היכולת השכלית של מי שיש לו מנת משכל שווה בדיוק לממוצע. נובע כנראה משהייה בסביבה עם מנת משכל ממוצעת גבוהה בהרבה מהממוצע האנושי הכללי. |
|
||||
|
||||
1) בתקופתי (לפני 15 שנה) הכרתי אנשים רבים שהתקשו בבחינה במתמטיקה, אפילו ב- 3 יחידות. אני לא חושב שהם היו פתטיים. אני לא חושב שמצבם השתפר בזמן שחלף מאז, או שהם צריכים להקדיש זמן דווקא לזה. 2) מנת משכל נמוכה וטפשות אינן מילים נרדפות. יתר על כן, גם "הטפשות היא פתטית" ו-"אדם טיפש הוא פתטי" זה לא אותו דבר. בכלל, פתטי היא מילה די חזקה. 3) תגובה 388971 דיברה על הורים שלא יכולים להכין את ילדיהם לבגרות במתמטיקה. ב-תגובה 389004 זה כבר היה "להתמודד עם האתגר המגוחך של כל בגרות שיש לנו בימינו, וזאת במתמטיקה ביניהן". לא אותו דבר. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שזה אותו דבר בפטתי יש לדעתי אלמנט של ביזוי עצמי מודע, מה הקשר לחוסר יכולת מתמטית? באופן כללי אני איישית לא מרגיש נוח בשימוש במילה פטתי היא אכן מילה בעיתית שאני מרגיש שלעתים רחוקות משומשת למטרות שמתארות מצב במדוייק או באותנטיות. |
|
||||
|
||||
''אני אישית לא מרגיש נוח בשימוש במילה פטתי'', וטוב שכך, כי המלה היא ''פתטי''... |
|
||||
|
||||
נו יופי, אז שיכלתי אותיות ולא שמתי לב לכך כשהסתכלתי על ההודעה. רלוונטיות לנושא ההודעה? |
|
||||
|
||||
ברוך הבא לאייל הקורא, כתב־עת לענייני ניטפוקים ואקטואליה. |
|
||||
|
||||
"בחינות הבגרות כשאני לקחתי אותן" לקחת אותן לאן? לבדיקה במשרד החינוך? מוזר שהן היו כה קלות, מדובר הרי בערימה די רצינית של דפים ומעטפות וכו'... |
|
||||
|
||||
גם אני שקלתי להעיר על כך, בסוף החלטתי שזו סתם קטנוניות. בכל אופן, אין לי ספק שבעוד 10-20 שנה כולם כבר יקחו בחינות, תמונות ומקלחות. |
|
||||
|
||||
לגבי תמונות, ייתכן שיירו אותן. |
|
||||
|
||||
אנגרית יפה שפה. |
|
||||
|
||||
יקירי, אדם שנשאר בבית עם הילדים, יש לו עבודה לפחות כמו למישהו שהולך לעבודה, מה גם, שאין לו איפה לנוח, כי הוא לא הולך לעבודה. (נא לא לספר לי על אנשים שעובדים קשה מאוד בכל מיני עבודות. הכל נכון, ואף על פי כן.) |
|
||||
|
||||
אני איתך בעניין הזה. |
|
||||
|
||||
אבל יש לו הרבה יותר סיכוי לסיפוק בעבודה. |
|
||||
|
||||
היינלין כותב את הציטוט הזה ברצינות, או בחצי סרקזם? |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני, המשפט הנ''ל מופיע בספר בתוך רשימת ציטוטים של לאזארוס לונג, כלומר, ללא הקשר. |
|
||||
|
||||
טוב, הספר היחיד עם לאזארוס שקראתי היה ילדי מתושלח, אבל לא קיבלתי משם את הרושם שכל מילה שלו היא אמת צרופה. |
|
||||
|
||||
זה לא ענין של אמת (אולי התכוונת ברצינות?). השאלה היא האם זו דעתו של היינלין. אני נוטה לחשוב שכן. |
|
||||
|
||||
''אמת צרופה'' לדעתו של היינלין, כמובן. אני לא בטוח שעד כדי כך ברור מהספרים של היינלין מה דעתו. |
|
||||
|
||||
הכל נכון, אבל 90 דקות? מאיפה לקחת את זה? שעתיים מינימום. |
|
||||
|
||||
שמור את הכעס שלך לפספוס מעצבן של רונאלדו, לעברה גסה על רונאלדיניו, ליציאה מטומטמת של דידה או להפקרת האגף ע"י רוברטו קרלוס. חבל לבזבז אותו על אוסף הגיקים המקומי, שמתעניין יותר ב- http://www.robocup.org/ מאשר בדבר האמיתי. |
|
||||
|
||||
חדשות על רובוטים הולכים: http://compbiol.plosjournals.org/perlserv/?request=g... (תקציר ועיבוד ב: http://www.sciencedaily.com/releases/2007/07/0707132... ) |
|
||||
|
||||
אוקיי, אז למה שלא תסביר לנו? |
|
||||
|
||||
היי, זה בדיוק מה שאני ניסיתי לעשות. |
|
||||
|
||||
לאור חלק מהתגובות כאן, אני לא בטוח אם קראו אותך. (אגב, עוד לא אמרתי, אז עכשיו אני אגיד: אחלה מאמר.) |
|
||||
|
||||
האמת היא שמי שקרא את המאמר שלי לא יכול להיות חובב אמיתי. אלה עסוקים בשינון הרכבי הקבוצות ולוח המשחקים, ואין להם זמן לשטויות. |
|
||||
|
||||
בתור חובב אמיתי, לא רק שקראתי את המאמר (מעניין, משעשע, מעורר מחשבה), דאגתי גם לשלוח אותו לחברים וחברות שהביעו פליאה על ההתעניינות העזה שגיליתי לאחרונה בכדורגל. זה מעלה שאלה אחרת לדיון - כיצד אפשר להסביר את התופעה של מיליוני אנשים, כמו כותב התגובה הזו, שבמהלך השנה אין להם שום עניין ולו הפעוט ביותר בכדורגל (אני מכיר פחות מעשרים שחקנים ב"ליגת העל" לדעתי), אבל שאירועי המונדיאל אחת לארבע שנים, ולפעמים גם אליפות אירופה לנבחרות שמתקיימת בתדירות דומה, מעוררים אצלם עניין עז ב"שינון הרכבי הקבוצות ולוח המשחקים"? |
|
||||
|
||||
" שבמהלך השנה אין להם שום עניין ולו הפעוט ביותר בכדורגל (אני מכיר פחות מעשרים שחקנים ב"ליגת העל" לדעתי)" זה נקרא "שום עניין ולו הפעוט ביותר"? אני לא מכיר אפילו אחד. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
עניין בכדורגל תלוי בשני גורמים, אם אתה שואל אותי - מידת העניין שיש לסביבה שלך בכדורגל ורמת המשחק. בפלוגה שלי, למגינת ליבי (בד"כ זה בא על חשבון משפחת סימפסון בערוץ Star World) היה רוב מוחלט לחובבי הכדורגל, ונאלצתי לצפות במשחקים ברמה מעליבה בין בני יהודה להפועל כפ"ס. משחק בין ברצלונה לצ'לסי, לעומת זאת, מעניין כל מי שזכה (או אתרע מזלו) לצפות ביותר מארבעה משחקי כדורגל בחייו. בנוגע לגורם הראשון שצוין - אלמלא הפלוגה שלי היתה מורכבת אך ורק מאוהדי כרוגל, ספק אם הייתי יודע את שם האלופה העונה (זו שבילדותי כל החדר שלי היה צבוע בירוק לכבודה). המונדיאל, מכל מקום, מכיל בתוכו את שני הגורמים (כשהראשון הרבה יותר משמעותי, בעיקר אם אתה לא חובב כדורגל מטבעך). עובדה היא, שלמרות שאני מאמין מכל הלב במשפט "22 חוליגנים שרצים אחרי כדור", לא אהיה כאן בשעה 19:00. |
|
||||
|
||||
מחשבה רבה וטכניקה עילאית צריך גם בשביל לנצח בשחמט. ובכל זאת אתה לא רואה אוהדי שחמט הולכים מכות עם אוהדי השחקן היריב, או כתובות גרפיטי "קספרוב ההומו". לא שמעתי. אולי תספר לנו? טיעון מתוך סמכות הוא טיעון פסול. אני יכול להביא לך רשימה של מכובדים וחכמים רבים (אגב, מעט מאוד "אישי תקשורת, זמרים, פוליטיקאים ואמנים" נופלים להגדרה הזו. אם היית אומר לי "מדענים ופילוסופים", מילא - למרות שגם אז זה לא תופס), שאוהבים/מאמינים בכל דבר שאפשר להעלות על הדעת. זה לא מוכיח שום דבר. אני מצטער, אבל התגובה שלך חסרת ערך. |
|
||||
|
||||
אני דווקא חושב להדפיס ''קספרוב ההומו'' על חולצה. |
|
||||
|
||||
אם חייך יקרים לך, אני מקווה שאינך מתכוון להכנס איתה ליציע העתודאים של הטכניון. (סתם, אין לי מושג אם האנשים בטכניון הם חובבי קספרוב, או שהם בכלל תומכים בג'וניור). |
|
||||
|
||||
מי זה הקספרוב הזה? בובי פישר שולתת!!!!!1 |
|
||||
|
||||
מתביישת מאוד, ובכל זאת שואלת: מה זה "שולתת"? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה.:) |
|
||||
|
||||
"שגיאת הכתיב המכוונת ההופכת את הט' לת', הריבוי הצעקני של סימני הקריאה וכן הפיכת סימן הקריאה לספרה 1 הם מתווי ההיכר של שפת הפקצות. בלשונן נאמרות המילים "שולת!!!1" ו"שולתת!!!1" על כוכבי קולנוע נערצים, על זמרים אהודים או אף על "פקצה" עמיתה - הן מבטאת הערכה ואף התבטלות לפני אלו." |
|
||||
|
||||
כנראה שכן. |
|
||||
|
||||
פקצת הבית אומרת שכן, אם כי ישנם חוסר דיוקים בנוגע לאייקונים השכיחים 1. 1 :) זה פסה. היום הולך הדור השלישי :] |
|
||||
|
||||
מה שהפליא אותי זה לא המידע עצמו, אלא הרצינות התהומית שבה מתייחס הכותב ל''עגת הפקצות'', ובכלל עצם קיומו של הערך בויקיפדיה. מצד שני, אחרי הטלפתיה והאיסלאם באייל הקורא, שום דבר לא יפתיע אותי. |
|
||||
|
||||
טלפתיה ואיסלאם באייל הקורא? יש לינקים? (או לינק אחד?) |
|
||||
|
||||
מה מפתיע בדיון על האיסלם באייל הקורא? |
|
||||
|
||||
וזה - http://en.wikipedia.org/wiki/House - לא מפריע לך? |
|
||||
|
||||
זה מילון או אנציקלופדיה? |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי. |
|
||||
|
||||
מפריע לך קיום הערך, או התוכן הנוכחי שלו? |
|
||||
|
||||
קיום הערך גרם לי להרים גבה, אבל היא היתה חוזרת למקומה מהר מאוד (עד כמה שזה אפשרי בגילי) לו התוכן היה ''מוצדק'' יותר. |
|
||||
|
||||
אני דווקא לא רואה בעיה עקרונית בקיום הערך (על התוכן ודאי שאיני רוצה להיכנס לדיון). אפשר לכתוב המון על בתים שאינו הגדרה מילונית. |
|
||||
|
||||
ברור, ולראיה הערכים הנהדרים של אנציקלופדיה תרבות ז''ל על בתים, בגדים, נעליים, כובעים ומיני מזונות. |
|
||||
|
||||
האמת, חשבתי שהיה נפלא לו הייתה אנציקלופדיה שהערך ''בית'' וערכים אחרים מסוג זה מופיעים בה עם הסברים היסטוריים, אדריכליים, פסיכולוגיים וכיו''ב... |
|
||||
|
||||
נו, עכשיו יש לך הזדמנות לסייע לדבר כזה במו ידיך. |
|
||||
|
||||
ראשית, הייתי שמחה לקרוא ערך כזה. לכתוב אותו אני עדיין לא יודעת. ושנית, אם התכוונת לוויקי, היא לא בנויה כך כרגע. האם רצית לרמוז שאפשר לשנות את אופיה לכיוון הזה? |
|
||||
|
||||
למה לא בנויה כך כרגע? איך היא כן בנויה? |
|
||||
|
||||
מצטערת, אולי לא שוטטתי בה מספיק, אבל לא ראיתי שם נושאים שמוקפים מזוויות ראייה רבות ושונות. בד''כ כל ערך מתואר ''מתוך'' התחום שהוא משויך אליו - למעט ארצות, נניח, שיש על חלקן מאמרים בכמה תחומים. |
|
||||
|
||||
זה רק אומר ש(למרבה הצער), הערכים עדיין לא כתובים בצורה מקיפה מספיק. אני לא רואה מניעה עקרונית לכך שמישהו יבוא ויוסיף עוד נקודות מבט (בפרט, אני מקווה, לא ימחקו לו את זה ויגרשו אותו). |
|
||||
|
||||
אפרופו חולצת טי, זו חידת טריויה שמעלה בי זיכרונות נוגים ומענגים שיגרמו לי לחפש באוסף הקלטות הישנות שלי את... |
|
||||
|
||||
אמסלם זה מהכדורגל? לא מהכדורסל? |
|
||||
|
||||
תגובה 314951 |
|
||||
|
||||
קספרוב זה השחקן דמקה הזה? |
|
||||
|
||||
הגרוזיני |
|
||||
|
||||
כדורגל ושחמט דומים זה לזה, כמו כל משחק של אסטרטגיה, אבל גם שונים. בכדורגל השחקנים אינם גלמים,אלא אנשים חיים שאפשר להעריץ, להזדהות, בעוד אשר במשחק שחמט היריבות היא אינטלקטאולית, בכדורגל היריבות היא רגשית. הצופה לא צריך להבין ברמה של מקצוען כדי להיות שותף. מספיק שהוא יהיה בעל יצרים כדי שיהיה לו חלק בהפסד או בניצחון. אבל זה לא מפחית מרמת התיחכום של המשחק, ומכך שיש אוהדים שמבינים את הכדורגל לא פחות טוב מששחמטאים מבינים את השחמט. |
|
||||
|
||||
אתה לא יכול להשוות את הכלים בשחמט לשחקנים בכדורגל, זה מגוחך. אתה יכול להשוות אותם רק לכדור. |
|
||||
|
||||
אתה זה שעשה את ההשוואה, לא אני. אני לא מחוייב ליצור בשבילך אחת חדשה לפני שאני מצביע על פגמים בקיימת. |
|
||||
|
||||
אתה לא חייב, אני יודע שאתה לא חייב, אבל אם לא תתאמץ גם אתה לחשוב לא נוכל לפתח דיון. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאקח פסק זמן מהאייל.. הייה שלום דורפל.. |
|
||||
|
||||
כשאלקטרוטיורינג יוכל לנצח בן אדם סביר בכדורגל אז נוכל להגיד שהם דומים. |
|
||||
|
||||
מהו אלקטרוטיורינג? אתה מתכוון כנראה לסוג של רובוט, שיהא מקביל לתוכנת מחשב שמסוגלת להתמודד עם בן אדם במשחק שחמט? אם כך הייתי אומר שנשים את משחק הכדורגל במחשב, על כל החוקים, עם כל הטכניקות, עם כל מה שצריך מאמן או שחקן לדעת, ונניח לה להתמודד עם בן אדם. האם אז שני המשחקים דומים? |
|
||||
|
||||
האמת, אני חובב ספורט (אולי אפילו מושבע? לא, נראה לי שההגדרה הזו כבר לא תקפה לגבי) ויצא לי לצפות לא פעם ב"אולפן ליגת האלופות" השנה וכל שיש לי לומר הוא שהאצטלה האינטלקטואלית ש"פרשני" הכדורגל מתכסים בה (ואני מכליל את אמנון אברמוביץ' ואיציק זוהר בכפיפה אחת) לא ראויה אפילו להיקרא "מגוחכת". רוב מאמני, שחקני ופרשני הכדורגל (כשבקבוצה האחרונה יש עוד כמה יוצאי דופן) לא עברו את גיל 5 המנטלי (ואת זה אני כותב, כאמור, כאחד שאילו היה לו זמן וכסף לא היה מחמיץ דקת מונדיאל). בכלל, כל עוד עיסוקים מטומטמים לא מתיימרים להיות משהו מעבר לזה, אין בהם דבר פסול ולכן אין טעם ללמד עליהם זכות. מעניין אם דייוויד באקהם יודע בכלל מה הרקע לעוינות המדינית בין ארגנטינה לאנגליה, אגב... |
|
||||
|
||||
שיחקת על *דשא* במגרש ביסודי? לא על בלטות או כורכר? לא פלא שיצאת חננה בכיינית! |
|
||||
|
||||
האמת היא שקצת רימיתי בקטע ההוא. המגרש היה חולי לחלוטין. |
|
||||
|
||||
בילדותו עדיין לא המציאו את הבלטות :-) |
|
||||
|
||||
היי, לא להגזים. למה אתה חושב שקראו לזה תקופת האבן? |
|
||||
|
||||
ובכלל, קשה לברוח מדינוזאורים בשדה בוצי, חייבים דרך מרוצפת. |
|
||||
|
||||
על שמה של אחת מקורבנות האינתיפאדה הראשונה, כמובן. |
|
||||
|
||||
ומה כל זה מלמד אותנו על אנשים שלא מוצאים שום עניין בכדורגל ? |
|
||||
|
||||
אדידס השיקה מערכה שיווקית בעלות של 100 מליון דולר לקידום כדור רגל חדש שאמור להיות יותר עגול, יותר מדויק, יותר כדורי. |
|
||||
|
||||
אתה רומז שעד עכשיו למעשה לא שיחקו כדורגל אלא איקוסהדרוןקטוםרגל? |
|
||||
|
||||
בתחילת דרכו של מוסף הספורט של ''הארץ'', פורסם שם, על פני כל העמוד הראשון, מאמר מרתק בו מנותחת הפיסיקה של בעיטת הבננה. אני חושב שזאת הייתה הפעם היחידה בה קראתי מוסף ספורט, כולל מילואים. מאז לא ראיתי עוד מאמרים כאלו (בכל אופן, לא בגדול בעמוד הראשון). |
|
||||
|
||||
אחד מחברי היותר קטנוניים שלח פעם מכתב זועם ל''הארץ'' ובו מחה על הנטייה של שדרני ספורט להמציא מחדש את חוקי הפיזיקה ולקבוע כי הכדור ''מאיץ'' (כשהכוונה ככל הנראה לא לתאוצה שלילית) על הדשא כשזה חלק ורטוב, ולכן לשוער קשה יותר להתמודד עם בעיטה כזו. |
|
||||
|
||||
מכתב זועם... כמה ארכאי. תמיד אני מדמיין את כותבי המכתבים הזועמים כמבוגרים קפדנים היושבים להם מול המכתבה (אביזר חיוני כשכותבים מכתבים זועמים) וממלאים בלהט שורה אחר שורה של תוכחה מזוקקת. |
|
||||
|
||||
למרבה הצער עומרי טיפוס רודף סנסציות. לכן הוא שכח לציין שהחבר ששלח מכתב זועם עשה את זה לחלוטין כבדיחה, וכפרודיה על אותם זקנים טרחניים שזועמים על זוועות שכאלו. אחי, אגב, הרים את הכפפה וכתב מכתב יותר שערורייתי. בו הוא התלונן על פרסומת של נוק אאוט, ''בה חובטים ביצור מונפש לקול מצהלות הקהל''. המכתב נחתם במשפט ''לא הייתי רואה זאת במנותק מהאלימות המשתוללת ברחובותינו''. |
|
||||
|
||||
אני שונא את התופעה הזאת - שדרנים. בשביל מה צריכים אותם? אף פעם אין להם משהו מעניין להגיד. בפעם האחרונה שצפיתי באירוע ספורט, אלו היו ריקודים על הקרח (החלקה אמנותית זה משהו אחר, או זה?), והנודניקים האלו לא איפשרו לשמוע את המוסיקה שלצליליה רקדו. מה יותר חשוב בכדי להבין מה הולך שם? לשמוע שוב ושוב שהנפילה של הבחורה מהזוג הקודם הולכת להוריד להם נקודות (זה לא כזה קונספט מסובך, אני יכול להבין אחרי הפעם הראשונה), וששניהם מאוכזבים עכשיו (אלא מה?), או לשמוע את המנגינה של הריקוד? ימח שמם. |
|
||||
|
||||
תן לי לנחש: ערוץ 1? שדרים ופרשנים טובים כן יודעים לומר דברים מעניינים, ולהשלים פערי מידע. אבל אולי יותר חשוב, הם ממלאים את פער ההתרגשות, שאחרת חסר בצפייה בטלוויזיה. כלומר, תפקיד השדרן הוא להיות תחליף לעשרת אלפים צופים שואגים. זכור לי שיצא לי פעם או פעמיים לנסות לצפות בספורט כלשהו בטלוויזיה ללא שדרן (לא זכור לי למה). זו היתה חוויה צחיחה כל כך שנשברתי מהר. מקרה ביניים הוא שדרן בשפה שאינך מבין. מודה: איני יודע איך זה בהחלקה על קרח, <פרובוקציה>אני מדבר על ספורטים אמיתיים</פרובוקציה>. אם אתה רואה משחק רק למען הערך האסתטי-חושי שלו, אז אפשר להבין שפרשנים ושדרנים מפריעים. אבל אם כך, הרשה לי להמליץ לך על צפייה במחול (אמנותי ולא ספורטיבי). בערך אותו דבר, רק יותר מכוון לאופטימיזציה של הערך האסתטי-חושי. |
|
||||
|
||||
"ספורטים" זו מילה אמיתית? |
|
||||
|
||||
לא, גחמה רגעית בלבד. |
|
||||
|
||||
מה, לא שומעים את הקהל השואג בטלוויזיה? |
|
||||
|
||||
אריות שואגים, הקהל סתם עושה רעש. |
|
||||
|
||||
אמנם לא במוסף ספורט, אבל בכל זאת: |
|
||||
|
||||
ראית עכשיו את הגול הראשון? איזה כדור עגול ומדויק? _______________ לדורות הבאים: הגול הראשון באליפות היה של גרמניה נגד קוסטה ריקה. |
|
||||
|
||||
לא עברו שתי דקות וקוסטה ריקה משווה. האם יתכן שמה שהיה כתוב בכתבה נכון? השוערים מתלוננים שהכדור החדש מקשה עליהם לתפוס אותו, ולכן אולי יהיו יותר גולים במשחקים. |
|
||||
|
||||
יש לי תחושה שהשוערים שאמרו את מה שאמרו, אמרו זאת בעיקר כי במקרה לא תפסו את הכדור באימון הראשון שלהם עם הכדור, נזכרו במה שאמרו להם שניה לפני על הכדור והחליטו ש''הופה, זאת הסיבה''. |
|
||||
|
||||
אפשרי. אפשרי גם שהם צודקים, באופן בלתי-תלוי באפשרות הראשונה. |
|
||||
|
||||
האמת, זכורה לי לטובה חווית המשחק עם הכדור החדש שיצא לקראת מונדיאל 2002, כך שאני לא באמת מנסה לטעון שאין כל שינוי בכדורים המתחדשים, אלא רק שהשינויים לא משמעותיים עד כדי "יותר גולים במשחק". |
|
||||
|
||||
לא ראיתי את המשחק ובפרט לא את הגול הראשון, אבל ראיתי שידור חוזר של הגול האחרון (של גרמניה). וואו. |
|
||||
|
||||
עד כה הטורניר הזה די מאכזב, אבל היום, הקמיקזה נגד האוזיס, יאללה נאקאטה מלחמה... השופט הוא בן קוריאנית השופט הוא בן קוריאנית... |
|
||||
|
||||
הרהורים בצל המונדיאל: א. אני מוחה בתוקף על הערת השכ"ג שמי שטרח לקרוא את המאמר אינו יכול להיות אוהד בונה פידה. אחד מעיקרי העניין שנשמטו מן המאמר הוא שלמעמד אוהד הכדורגל אין כלל תנאי קבלה גם אידיוט הכפר וגם הפרופסור לאתיקה יכולים להיות אוהדי כדורגלץ הכניסה החופשית היא אחד מן העיקרים המבדילים בין כדורגל לטניס או פולו. ב. נקודה שהועלתה יפה במאמר הוא האיזון העדין ולהערכתי האולטרה-ציויליזטורי של רמת האלימות בכדורגל. מבחינה היסטורית צריך להשוות את הכדורגל ל"משחקי הגלדיאטורים" ולמשחקים האולימפיים של יוון(שהיו במקור די מחרידים). אני חושב שהתהליך שיצר את המופע הסופר הומאניסטי של משחק הכדורגל התבצע דרך הממסד של הדתות הממוסדות ובפרט הכנסיה האם שהשכילו לספק את הצורך של בני האדם בשעשועים (תרבות בכלל, תאטרון, קולנוע ובפרט כדורגל) ולהגדיר אותו בצורה כזו שלא פרץ את האתיקה ההומאנית. כאשר אני נתקל באנשי דת המנסים "להלחם" בתרבות הכדורגל, מיד נדלק אצלי שלט האזהרה "זהירות אוילים". ג. מעניין שלמשחקי הכדור יש היסטוריה מקבילה בתרבויות המרכז אמריקאיות. אלא ששם בגלל שבדת לא היה מרכז הומאניסטי במובן המקובל במערב, גם המשחק לא הצליח לצאת לחלוטין מן התחום של קרבנות אדם. ד. נקודה שנדמה לי שנשמטה מן המאמר ובעיני היא אחת מעיקרי העיקרים היא הצרכים החברתיים שממלא הכדורגל כוונתי לצורך האולטימטיבי של בני אדם להתארגן בחבורות (חבורות, שבטים, מפלגות, עמים) ולהכתיר מובילים ומנהיגים בראש החבורות. הדבקות של אוהדי הכדורגל בצבעים, בסמלים ובשחקנים של קבוצותיהם שאין שום אפשרות לתת לה הסבר רציונלי, מעידה על צורך קמאי של בני האדם המזין את שגעון הכדורגל. ה. ההבדל בין נשים לגברים ביחס לכדורגל יכול להיות מוסבר ע"י אבולוציה ממושכת של חברות והשפעה סביבתית, אבל יתכן גם שהוא מצביע על אפשרות לא פחות מעניינת. יתכן שה"קיפוח" והאפלייה של נשים בפוליטיקת הכוח האנושית לא כולה נובעת ממזימה ואינטרסים גבריים. יתכן שהיא מבטאת גם הבדלים אבולוציונים עמוקים בין זכרים לנקבות ביחס לפוליטיקת הכוח ולאינסטינקט החברתי-כנופייתי של בני האדם. |
|
||||
|
||||
"אני חושב שהתהליך שיצר את המופע הסופר הומאניסטי של משחק הכדורגל התבצע דרך הממסד של הדתות הממוסדות ובפרט הכנסיה". אתה יכול להסביר? |
|
||||
|
||||
אני מודה שהטיעון כאן קצת "ניחושי". להבדיל נניח מן האוניברסיטאות, הקשר בין קבוצות הכדורגל הראשונות לבין הכנסייה אינו בבחינת עניין שאינו צריך הוכחה. ההרגשה שלי היא שהכנסייה היתה מעורבת גם באופן פעיל במיסוד מועדוני הכדורגל (ראה/י הרקע הדתי של הקבוצות האיריות-סקוטיות כמו הריינג'רס והסלטיקס בגלזגו, מסורת המשחקים ביום ראשון). לכל הפחות, צריך להניח שההיסטוריה של הכדורגל התפתחה מתוך דו-קיום עדין עם הדת הממסדית וצריך לראות זאת על רקע האנטגוניזם הממושך שבין הכנסייה למשחקים האליליים של רומא ויוון. הכדורגל נשמע חלופה ממש סבירה מנקודת המבט הכנסייתית. את המשחק העדין של דת-ספורט אפשר לראות גם היום (הליגה המוסלמית הפלשתינית, נבחרת אירן, כפפות המשי בהן מטפל הממסד הדתי הישראלי-יהודי באוהדי הכדורגל, קבוצות הכדורגל לנוער בחסות כנסיות נוצריות). עוד 2 נקודות לדיון: א. השוואה נוספת שכדאי לציבור מבזי שגעון הכדורגל, לקחת לתשומת ליבם, היא ההשוואה בין משחקי הכדורגל לקרבות האיגרוף או מלחמות השוורים. ב. נראה שהפריחה הגדולה של משחקי המונדיאל (וגם התחרות האולימפית) במחצית השנייה של המאה ה-20, קשורה גם בפופולריות הדועכת של בילוי זמן פופולרי אחר של המין האנושי, הלחימה החמושה. רבים מיחסים את הפריחה הזו לפריחת הצרכנות וענף הפירסום, אך לדעתי ענף זה מצטיין יותר באיתור הנטייות של תרבות הצריכה מאשר ביצירתן. |
|
||||
|
||||
תודה. נשמע מעניין. האם האוניברסיטאות, למשל, סיפקו מלגות לספורטאים מצטיינים גם בתקופה שהיו בחסות הכנסייה? |
|
||||
|
||||
ד. אני לא חולק עליך, אבל ניסיתי להתרכז במה שמאפיין את הכדורגל בפרט, ולא את הספורט התחרותי כולו. ה. מסכים. אולי לא מיותר להזכיר את הפופולריות הרבה של *שחקני* כדורגל (וספורטאים בכלל) אצל שכבות מסויימות במגדר הנשי. אני חושב שיש שם משהו מעבר לעניין הכספי. |
|
||||
|
||||
ה. ודאי שיש שם משהו מעבר לעניין הכספי. יש גם סלבריטאות ואדרנלין. |
|
||||
|
||||
בעניין נקודה ד., הצרכים החברתיים שממלא הכדורגל, סטיריאוטיפים לאומיים ועוד, הרחבתי מעט בתגובה 41983. |
|
||||
|
||||
נראה לי משמעותי לציין גם שלמרות האופי הלאומי והלאומני של משחק הכדורגל, הוא ממלא בנאמנות את התפקיד של סובלימציה בפרט בתחום הזה. יש מעט מאוד סכסוכים בין מדינות שקשורים איכשהו לכדורגל (גם מלחמת הכדורגל המפורסמת בין הונדורס לגואטמלה אאל"ט היתה קשורה יותר לסכסוך גבולות מאשר למשחק כדורגל שהתפוצץ). האופי האלים שיש לעיתים קרובות לחבורות אוהדים "שרופים" אינה מבטאת לדעתי אופי לאומי או חברתי, אלא את ההשפעה העודפת שיש לחבורות זעירות של סוציופתים ו/או פסיכופתים בחברה הסובלת מהתפוצצות אוכלוסין. נסיון לשקף את החברה האנגלית דרך ההתנהגות של חוליגנים שיכורים נראה לי מופרך. |
|
||||
|
||||
הונדורס ואל-סלוודור. |
|
||||
|
||||
תופעה מעניינת: הרבה זוכרים את הונדורס אבל טועים בשם היריבה. |
|
||||
|
||||
רבים, רבים. |
|
||||
|
||||
אנחנו יודעים שרבים. תמיד רבים על כדורגל. |
|
||||
|
||||
' יופי של מאמר. תענוג לקרוא, לחייך, ולהנהן בהסכמה. כמה נקודות שעלו אצלי במהלך העיון בתגובות: 1. אולי חלק מההנאה בצפיה במשחק (וזה בא לידי ביטוי דווקא בטלוויזיה עם השידורים החוזרים בהילוך איטי) קשור באסטתיקה של הביצועים המעולים שמפגינים טובי הכדורגלנים. לא לחינם משווים מהלכים מבריקים בכדורגל דווקא לבלט. 2. זה לא מדויק שכל תכלית המשחק היא להביא את הכדור למפגש עם הרשת מאחורי השוער. אם אתה ישראלי, למשל, תסתפק גם ב-0:0 קטן ובפעולות הגנה גדולות מול צרפת, נגיד, בשלב המוקדמות. 3. אין חיה כזאת 'צפיה נייטרלית'. בהכרח, כל צופה לוקח צד לטובת/נגד קבוצה מסוימת. ברוב המקרים מסיבות שלא קשורות כלל לכדורגל. (לדוגמא: השנאה לנבחרת גרמניה; האהדה להולנד) 4. חוקי המשחק הפשוטים, ונפיצותו הרבה, מאפשרים ל-כ-ו-ל-ם לנסות את כוחם ויכולתם, ולהצטיין במסגרות המקומיות (אליפות ביה"ס; הליגה למקומות עבודה), הכלליות, ואף הבינלאומיות. אין עוד ענף ספורט אחר המקיים מספר כה רב של ליגות, טורנירים ושאר מפגשים. בכל הגילאים. 5. אנקדוטה קרובה: במשחק בין מקסיקו לאירן בסיבוב הראשון, לאחר כיבוש השער השני לטובת צאצאי האצטקים, פנה הכובש הצוהל אל המצלמה (ששידרה ישירות גם לטהרן, כמובן) וסימל עם ידו הימנית את סימן הצלב על חזהו המנופח מגאוה. להוסיף סבל על צערו של אחמדניג'אד... מי אמר שאין אירוניה ותיחכום פוליטי/רליגיוזי בכדורגל? ' |
|
||||
|
||||
לכל המשבחים, רציתי להגיד שאני שמח שהמאמר שלי מצא חן בעיניכם, אבל מה שחשוב באמת זאת הצלחת האייל. ככה זה: כשעובדים קשה כל השבוע ומקיימים את הוראות המאמן רואים את התוצאות במגרש. אני רוצה להודות לאוהדים הנפלאים שלנו, ומבטיח לשמור על המשכיות ולתת בשבילהם את הנשמה כל פעם מחדש (עד סיום המגעים עם גיידאמק על רכישתי לפא"צ, מגעים שאני מכחיש בכל תוקף. אגב, מישהו יודע איך אומרים מליון דולר ברוסית?). |
|
||||
|
||||
(נו, אתה יודע בעצמך, הרי רק הרגע אמרת את זה - מתחיל בגימ''ל ונגמר באמ-אמק, אופס) |
|
||||
|
||||
במיוחד עבורך, סדנת אימון בקלישאות בהדרכת המאסטרו - |
|
||||
|
||||
"יש אלוהים!" (יוסי שריד, לאחר פרסום סקר הבחירות ב-1996). |
|
||||
|
||||
היי היי היי, מה זה השובניזם הזה: "הספורט הזה דורש קהל צופים מחוכם שיודע לדחות סיפוקים ומכאן חוסר הפופולאריות שלו אצל אמריקאים ונשים". ובכן, סליחה אדוני השוטה, כמה הבהרות: אם אתה מדבר על קהל צופים מחוכם, אז אין ספק שהנשים היו צריכות להיות הקהל השרוף ביותר וחצמזה, נשים יודעות לדחות סיפוקים הרבה, הרבה יותר טוב מגברים. התחלתי לקרוא את שרשרת התגובות והגעתי די רחוק (אם כי לא עד הסוף) וממש השתגעתי מכך שאף אחד מקהל המגיבים האינטיליגנטי של האייל הקורא לא טרח להגיב על העניין (סליחה אם פספסתי תגובה בעניין). מצפה לתגובות (כן כן גם ממך שובניסט הכפר הגלובלי). |
|
||||
|
||||
אין לך מה להשתגע מכך שאיש לא הגיב על הדברים: רוב קוראי האייל יודעים היטב שהם נאמרו בנימה סטירית. |
|
||||
|
||||
יישר כוח לקוראי האייל המבריקים, שיודעים להבין דבר מתוך דבר, וכמובן, לראות את הפן הקומי שבאמירה מוצלחת זו. 1)גם בתור בדיחה זה לא מוצלח. 2)לא מספיק ברור לטעמי שזאת אך ורק בדיחה. 3) הבדיחות של האדם מעידות במידה רבה על המיקום הנפשי והתרבותי שלו. אם השוטה יכול ככה בקלילות לשלוף חידוד שכזה, זה מעיד עליו הרבה. בשבילי זה מספיק. בשבילי זה מספיק בשביל שקוראי האייל הקורא יגיבו על כך. ההוכחה הטובה ביותר לדברי היא תגובתו של השוטה לטענתי (התגובה הבאה אחריך): "לזה ניתן לצפות מאישה". אין מילים. |
|
||||
|
||||
1) דווקא כן. 2) ברור לכל אדם סביר. 3) חוסר הבנתו של אדם מעיד במידה רבה על המיקום הפיזי של מקל המטאטא. |
|
||||
|
||||
החידוד אולי מעיד עלי הרבה, אבל התגובות שלך מעידות עליך הרבה יותר. |
|
||||
|
||||
מה זה מעיד עלי (אני באמת סקרנית)? |
|
||||
|
||||
עפ''י עצת העו''ד שלי אני שומר על זכות השתיקה. אני חושב שהעצה הזאת טובה גם לך. |
|
||||
|
||||
מקבלת. אני לא מתכוונת להתנצח. אבל בכל זאת אשמח אם תיקח את הדברים לתשומת ליבך. |
|
||||
|
||||
קוראי האייל, הרבה יותר מהאוכלוסיה הכללית, בממוצע לפחות, נוהגים לקרוא את האייל. שוטה הכפר הגלובלי לא חדש כאן. עשי אחת ועוד אחת (בקשי עזרה מגבר אם את מתקשה). 1) טעם וריח. אם אנחנו כבר מספרים על העדפותינו - אני מעדיף דיעות קדומות על צנזורה. 2) דמייני לך משחק מילים מחוכם (צריך דמיון מפותח, אני יודע) על שם המשפחה של שמעון פרס ותקרית שחשפה אותו כקמצן. לא צריך לקנות את הסטראוטיפ העדתי הזה, או אפילו לחשוב שהוא בפני עצמו מצחיק, בכדי לחשוב ששנינה שעושה בו שימוש היא מצחיקה. 3) אדם ניכר בכיסו, כוסו, וכעסו, כפי שכבר נרמז לך. |
|
||||
|
||||
''בקשי עזרה מגבר אם את מתקשה''. תהיה רציני. גברים אין כאן. |
|
||||
|
||||
ומה גיל רונן, עז? |
|
||||
|
||||
"עז"? למה היופמיזם הזה? |
|
||||
|
||||
אין צורך להגיב בגסות ובשובניזם שמדגימות בדיוק נמרץ את הדבר עליו אני מתרעמת. אני חושבת שאין כל פסול בבקשתי למעט עידון. 1) אני לא באה לעשות כאן צנזורה. הייתי שמחה מאוד אם המקום הנפשי-תרבותי של הכותב היה כזה שבו אין מקום לבדיחות כאלה משום שהן אינן תואמות אותו. בדיחה זאת מוכיחה לצערי את המקום בו עומד שוטה הכפר, וחבל בעיני. אבל, אם זה לא בא בטבעיות, אני חושבת שיש מקום לכך שהחברה תעביר מסר שהתנהגות מסוימת לא ממש ראויה בעיניה, ואז, גם אם באופן לא ממש חלק וטיבעי, האדם יצנזר את עצמו. ובלי לגלגל עיניים- הרבה מההתנהגויות של בני האדם נובעות לא ממוסר טבעי אלא מלחץ חברתי, וגם לכך יש ערך. מן הסתם יש הרבה גברים שמבחינתם היו מעירים בשמחה הערות סקסיסטיות ומבזות, אך אבוי!- הם מצנזרים את עצמם בגלל דרישת החברה. האמנם כל כך נורא?. פרטי המקרה אמנם לא חופפים, אך הרעיון העומד מאחוריו זהה. 2) לי, באופן אישי, יש רגישות רבה למשמעויות סוציולוגיות תמימות לכאורה שמקופלות בתוך ההתנהגויות שלנו. לכן, השימוש בבדיחה זאת מעיד בעיני על משהו. כמו לחלומותיו ולפליטות הפה שלו, יש משמעויות סוציולוגיות/פרוידאניות גם לבדיחותיו של האדם. אתה יכול לחלוק על שיטתי, אך אני מייחסת חשיבות לדברים כגון אלה (לא רק בהקשר הפמניסטי). המחלוקת בינינו היא במישור עקרוני אודות היחס לפסיכולוגיה/סוציולוגיה (מה שמייתר עוד יותר את הערתך המגעילה על נשים). 3) מסכימה. משהו מכל אלה מעיד עלי לשלילה? למרבה הצער מצאו עורכי האתר לנכון למחוק חלק נכבד מאוד מהתכתובת שלי עם השוטה ועוד מגיבים. חבל, כי אז היית רואה שאני והשוטה כבר השלמנו חלקית, וכן היית מבין ביתר בהירות את עמדתי, שהוצגה ביתר הרחבה ולא כה בחריפות כפי שניתן להבין (בטעות) מהשברירים החלקיים שנשארו ממנה. |
|
||||
|
||||
מה שאת רואה כגסות, אחרים רואים כהומור. אף אחד לא פרץ לך לסלון בכדי לספר את הבדיחות האלו. הן לא מוצאות חן בעינייך? אף אחד לא מכריח אותך לקרוא אותן. אכן אין כל פסול בבקשה למעט עידון. בפעם הבאה, אולי תנסי בקשה כזאת, במקום לפצוח בהאשמות (השוטה שוביניסט, קוראי האייל הקורא מתנשאים ["ישר כוח לקוראי האייל המבריקים"]) ובצעקות סקסיסטיות משלך ("נשים יודעות לדחות סיפוקים הרבה, הרבה יותר טוב מגברים"). זכרי גם, אם את אי-פעם טורחת לבקש, שגם אין כל פסול בסירוב. 2) "(צריך דמיון מפותח, אני יודע)" בא להגיד שאני לא מסוגל לדמיין הלצה טובה שמבוססת על "שמעון פרס" ו"פרסי קמצן", ולא להיות ירידה על נשים. אם אכן לכך התכוונת (ולא ל"אחת ועוד אחת"), זו דוגמה בשבילך לבעייתיות של <מה שאת חושבת שמתמצה ברגישות, אבל הוא יותר מזה>. רגישות-יתר זו הפיכה של עכברים להרים. את, את טועה צללים לשדים. חלום אחד יכול להעיד דבר כלשהו על אדם אחד, ואחר על אדם שני. אם היית סתם רגישה מדי, ניחא. אבל את גם מתיימרת לפענח, בהתבסס על שורות בודדות, את צפונות נפשם של זרים מוחלטים. 3) כן. מיהרת להתרגז, ובכעסך נאטמת לגמרי לאפשרות שזו הייתה בדיחה תמימה (ראי פסקה קודמת). 1) לא מוצא חן בעיניך מה שנראה לך שהוא חושב, ולא מוצאת חן בעיניך צורת ההתבטאות שלו. כרגע את לא יכולה לצנזר אותו, אין לך את הכוח. אמרי לי בבקשה בכנות - לא היית מצנזרת אותו, לו יכולת? ההודעות שנמחקו, אלו במקרה ההודעות האלו? תגובה 391483 תגובה 391492 ----- דרך אגב, לא חמקה ממני האפשרות שאת פארודיה על אנשים... כמוך. חשבתי על זה, ונראה לי סביר יותר שאת אמיתית ורצינית. |
|
||||
|
||||
לא, לא, שתי ההודעות האלה הן מה ש*נשאר*, לא מה שנמחק, הגזמת לגמרי. אתמול נמחקו כחמישים הודעות, היה שמייח. יש על זה פתילון בדיון 1013. |
|
||||
|
||||
ההודעות שנמחקו הם לא כל ההודעות שכתבתי. אני לא בקיאה מספיק כדי להביא את הפתיל הארוך וההומוריסטי שהשתלשל לו. אם היה ביכולתך לקרוא אותו, היית מגלה יותר הומור וגמישות. האמת, אני לא ממש מבינה למה הורידו את הפתילונים שלי, ודווקא את החלקים הנחמדים שלהם- הם לא העליבו אף אחד ודווקא היו על רמה יותר גבוהה. א) אכן, התגובה הראשונית שלי היתה מנוסחת לא בהצלחה רבה. אני מסכימה שגם אני צריכה לשפר במידת מה את ניסוחי וטיעוני. (ועשיתי זאת- אבל מחקו לי). ב) אני לא פארודיה- אם היית יכול לקרוא את כל הפתיל היית מבין את זה (כן, אני חוזרת על עצמי- מישהו שומע שם למעלה???). ג) אולי הייתי טיפ טיפה רגישה מדי והגבתי קצת יותר מדי בנסערות. אבל זה לא משנה את תקפות טענותי. כפי שכבר ציינתי, המחלוקת בינינו עקרונית יותר. אני מייחסת חשיבות לפרטים הקטנים. זו שאלה של גישה. אם כבר, אז נראה לי שהדיון צריך לעבור לפסים העקרוניים יותר של השתקפויות העולם הרגשי והתרבותי שלנו בדברים הקטנים. ד) אני ממש, אבל ממש, לא בעד הפוליטקלי קורקט המלוקק. הערתי לא היתה מכיוון זה בכלל. ולא, אני בשום אופן לא הייתי מצנזרת אותו- הייתי שומעת ומעירה על מה שהפריע לי. אני כן בעד רמת התבטאות שונה, וכן צורמת לי ההשתקפות שאני רואה בדבריו של השוטה. ועל כך הערתי. בהתחלה בצורה פחות מוצלחת, אבל אחר כך השתפרתי (אתם עדיין מקשיבים לי שם למעלה???). ד) הסיבה שמיהרתי להתרגז היא: יש לי טמפרמנט לוהט למדי- לוקח לי זמן להצטנן. וגם- כפי שטרחתי להסביר עד כה, אני לא מסוגלת לראות בכך בדיחה תמימה כי אני לא מכירה ומאמינה במושג הזה. איו דבר "תמים". ה) מיהרתי להתרגז ולא הגבתי בצורה הכי מוצלחת. אבל סליחה- גם שאר המגיבים לא היו משהו משהו (ובכללם אתה ותגובתך התוקפנית). אני ידעתי לשנות גישה ולאמץ סגנון אחר כשראיתי שהדברים מתחילים "לגלוש"- אני פשוט לא אוהבת את צורת התגוששות הזאת. אבל אתה, ועוד מגיבים, המשכתם את הדיון בסגנון שאני מאוד לא אוהבת (אכן ביקורת. אחרי שביקרתי את עצמי מותר לי). והערת אגב- אצלך, לפי מה שראיתי, הסגנון הזה נפוץ הרבה יותר, ולא רק כתגובה לאופן הצגת דברי. לצומת לבך |
|
||||
|
||||
אופס, כתבית "צומת לב" ולא "תשומת לב". סליחה. ולעיקרי הדברים- אני רוצה להרחיב ולחדד את דברי. כן, גם אני נפלתי בפיתוי והגבתי (בתחילה) בצורה מהירה ומתלהמת בלי להשקיע מספיק מחשבה. אבל, אני יודעת שסגנון זה לא נכון ולכן תפסתי את עצמי ושיניתי סגנון. למרבה הצער, רבים ב"אייל" נוקטים בסגנון פסול זה, וחבל. אני לא טוקבקיסטית סדרתית, בכלל לא. אבל אני יודעת גם איזה סוג אני לא רוצה להיות. הרבה יותר חמורות בעיני התגובות של "מגיבים סדרתיים" כמו דורפל ושות' שממשיכים להגיב בבוטות ותוקפנות לא מתוך חוסר ניסיון כמוני, אלא כדרך. הגעתי עכשיו דרך הקישור ששם אחד המגיבים למאמר המערכת אודות הצורך בצנזורה. אני מסכימה איתם באופן עקרוני (אם כי אני עדיין לא מבינה למה צינזרו דווקא את התגובות ההגיוניות שלי!!!). אולי אני "מתפזרת" לכיוונים שונים ומשונים (צורת דיבור, שפה, משמעויות חבויות וכו'), אך זה חשוב, וזה נוגע מהותית לדיון. אופן ניהול הדיון מאפשר (או שלא) להגיע לרמות עמוקות יותר ולנהל שיח ברמה גבוהה. גם אני העליתי את הרמה אט-אט תוך כדי עידון השפה, ואגב כך חידוד והבהרת דברי ועמדתי. (וכן, גם לי יש עוד מה להשתפר). אז אני מבקשת סליחה, ומי שזכה לחזות את כל רצף דברי ראה מהלך אבולוציוני מודרג של שינוי. מנקודה זאת אני כותבת עכשיו. כמו שכבר כתבתי לשוטה הכפר, אני לא מתכוונת להתנצח. אם מישהו רוצה לנהל דיון הגיוני- בשמחה. אם לא- אל תטרחו להגיב. |
|
||||
|
||||
"אם לא- אל תטרחו להגיב" עכשיו אני מבולבל, את משתלבת או בדלנית? |
|
||||
|
||||
חרמפפפפפפפ! איך הצלחת להגיד במשפט אחד את מה שאני מרחתי על פני קילומטרים?! |
|
||||
|
||||
ביפן גרים בדירות זעירות ואין מקום לתגובות ארוכות. |
|
||||
|
||||
ושכחת לציין את הגנים היפנים, ג' קמוצה או צרויה.:) |
|
||||
|
||||
יש להצטער על הפתיל שהוסר, אבל לדעתי - לא מן הסיבות שאת מציינת. יש להצטער משום שאנו, הקוראים (המכנים עצמנו "איילים" ו"איילות"), אנחנו כולנו ילדים גדולים (נו, כמעט כולנו). כל זמן שאין בתגובות חשש לעבירה על החוק או חרפות מפורשות - המערכת היתה צריכה לסמוך עלינו שנדע להחליט איש-איש לפי טעמו, מה "מיותר" (תגובה 391628) ומה אינו "מיותר". הפטרונות המיותרת-באמת-ובהחלט של המערכת - *זוהי* הסיבה לצער, אם יש להצטער. אשר להודעותייך שלך, שהוסרו - סליחה, ובלי רצון לפגוע - קצת קשה לי להבין ממה את מתרגשת. התגובות ההן לא העמידו אותך ולא את הפמיניזם באור מחמיא, לא היתה בהן שום התפתחות אבולוציונית מן הסוג שראוי להפסיק בשבילו את שידורי המונדיאל, ובסה"כ - את, יותר מכל אחד אחר - יכולה לשמוח שהן כבר אינן כאן. מה זה כל הדיבורים האלה על ה"רמה"? צר לי, אבל ככל שראיתי, אלה דווקא מאפיינים למדי את הטוקבקיסטים של Ynet. ואם תורשה לי עוד אבחנה בלתי נעימה - התרשמתי ששם (ובמקומות נוספים), ככל ש"רמת" התגובות "נמוכה" (השימוש בציונים האלה הוא מביך, בעיני) יותר - מופיע בהן יותר הביטוי "תת-רמה". ומה הסגנון הזה - "אם מישהו רוצה לנהל דיון הגיוני- בשמחה. אם לא- אל תטרחו להגיב."? - האם כבר הצביעו במליאת מועצת הבטחון של האו"ם על איזה מסמך שמודיע לנו, כאן באייל, באופן חד-משמעי - מהו "דיון הגיוני"? ואם מישהו כן רוצה להגיב, והוא אומר משהו שלפי הקריטריונים הפרטיים שלך איננו "הגיוני", מה אז? האם תתני הוראה - "Off with his head!"? |
|
||||
|
||||
אותי נתינת ציונים לא מביכה (וכנראה שגם לא את המערכת). אני גם מוכנה לקבל ביקורת על רמת התגובות שלי (כפי שאת עשית). אני יכולה להגיד רק שאני משתדלת לעלות את רמת התגובות שלי (זה לא חייב לעורר התרגשות). כמו כל אחד, אני לא נהנית שמורידים את תגובותי (גם אם ברמה עקרונית אני מכירה בצורך שכזה), ופה הצטרפה גם תמיהה ספציפית על התגובות שבחרו להוריד- אם כבר מורידים לי חלק מהתגובות, אני לא מבינה למה השאירו את הבוטות יותר והורידו את ההומוריסטיות. כמובן, שמנקודת מבטי המשוחדת אני לא רואה הצדקה לכך שהורידו את תגובותי כי אלה שהורדו לא היו פוגעניות (שזה הקריטריון העיקרי להורדה). לכן נראה לי שבמחיקה זאת יש יותר ביטוי לטעם או דעה אישיים, דברים שלדעתי אסור למחוק הודעות על פיהם (וכבר ציינתי שאני מאוד לא אובייקטיבית). מה שכן, יש בעיה בהגדרת תגובות ''מיותרות'' או ''הגיוניות''. או שהיא תיפתר, או שלא (ואם לא- אז נצטרך להיפטר מהמנהג למחוק הודעות). אבל את עצמי אני אגדיר- אשמח לתגובות שמתייחסות באופן ענייני ועקרוני לטענותי (כפי שהבהרתי אותן), ולא מתוך התנצחות התגרות או זלזול (גם אני מבטיחה להשתדל). כבר ציינתי שאני לא בעד צנזורה, ואני מבחינתי (כאילו שזה תלוי בי...) לא ''אוציא בחוץ'' שום תגובה, גם אם אני לא אוהבת אותה. פשוט, תגובות קנטרניות אינן לטעמי, אני חושבת שהן לא תורמות לדיון, ונראה לי שאפסיק להגיב אליהן (מה גם שאני מתחילה לחזור על עצמי). אם תפרטי מה בדיוק לא אהבת בטענותי, או בצורת ניסוחן, עם מה את לא מסכימה ולמה לדעתך הן לא העמידו את הפמיניזם (ואותי) באור מחמיא, נוכל לנהל דיון שתהיה בו תרומה. |
|
||||
|
||||
בתקווה שתספיקי לקרוא את תגובתי לפני ניתוקך מהמחשב, אענה לך על תהייתך האחרונה: החשמנית, שיש לה, לרוב, הומור עשיר ומשובח במיוחד, מאבדת אותו לעתים במה שקשור בפמיניזם ובגבולותיו האפשריים. |
|
||||
|
||||
כל פעם שנדמה לי שאני כבר מתמצא, כותבים דברים שאני לא מבין. למה את מתכוונת במילים "הפמיניזם וגבולותיו האפשריים"? מהם הגבולות? ולמה מתכוונים כשאומרים על מישהי, במקרה זה החשמנית, שהיא מאבדת את ההומור כשזה מגיע לפמניזם? זה אומר שהיא פמיניסטית פנאטית, שרופה, או שלהפך - שהיא אנטי-פמיניסטית? פניתי אליך בלשון נקבה בהנחה שאת אישה, ואם טעיתי אתך הסליחה. |
|
||||
|
||||
אכן אני אישה. "הפמיניזם וגבולותיו האפשריים" - כל אחת/ד מגדיר/ה את הגבולות קצת אחרת, או את הפמיניזם קצת אחרת, או שניהם. החשמנית היא פמיניסטית מסוג מסוים מאוד, הסוג שברוב העניינים (אם כי לא בכולם) מתייחס בעיקר להשוואת תנאים של נשים וגברים. (לפחות כך אני מתרשמת). יש נושאים אחרים שפמיניסטיות עוסקות בהם לפעמים, שהחשמנית בוחלת בהם או בזה להם: בעניינים אלה היא עלולה לאבד את חוש ההומור. |
|
||||
|
||||
טוב אז ככה: בקשר לחשמנית אני מסכים אתך כי כבר קראתי פה כל מיני מקומות. בקשר לזה שאומרים "היא מאבדת את ההומור כשזה מגיע לפמיניזים", קיויתי שאני אצליח להבין ממך למה באופן יותר כללי ולא רק בקשר אליה, כי אני כבר שומע את זה לא בפעם הראשונה. ובקשר לגבולות אני גם כן בסוף לא יודע יותר ממה שידעתי לפני שענית לי אבל תודה שנסית. אני מאד עייף ביי. ביום שישי בגרות. |
|
||||
|
||||
אני יודעת שטענת אובדן ההומור נשמעת באופן כללי לגבי פמיניסטיות. אני מניחה שזה לרוב משום שעדיין יש הרבה מאוד בדיחות שוביניסטיות, שהן כה שגורות בשפה ובעולם שהניסיון להעיר עליהן מתקבל תמיד כחוסר חוש הומור. זה ממש לא נכון לגבי החשמנית, אצלה זה קצת הפוך על הפוך. לגבי הגבולות באמת קשה לי להסביר באופן מפורט יותר, ואתך הסליחה. בהצלחה בבגרות! |
|
||||
|
||||
הבנתי רק שמחקו לך הודעות, שאת מצטערת על חלק מדבריך, ושדעתך עליי לא תביא סומק ללחיי. כל השאר - למה את חושבת שהבדיחה לא הייתה ראוייה, ומה לדעתך ראוי היה לעשות לה - עלה השמיימה בבליל מילים משמים. ----- זה הסגנון שלי. אם את רוצה, אני מספיק מנומס בכדי להפסיק להגיב להודעות של מי שמבקשים ממני התעלמות הדדית. |
|
||||
|
||||
תודה על המחמאות. רב תודות. גם אני אהיה מנומסת- אל תיקח את זה אישית. והודעה לציבור: נראה לי שבימים הקרובים אהיה מנותקת ממחשב, כך שאני פורשת (והאמת, כבר די נמאס לי). אולי ימצאו לי דוברים חרוצים, ואולי לא. בייי. |
|
||||
|
||||
אתמול בשלבים הראשונים של הויכוח גם אני חשבתי שאולי אילללה היא פארודיה, אבל ככל שהפתיל שהוסר הלך ונמשך, הגעתי למסקנה שהיא אותנטית. |
|
||||
|
||||
לפארסה הזאת יש כמה חלקים, ולדעתי לפחות כמה מהם הם פארודיה. אני לא משוכנע שכולם נכתבו על ידי אותה אחת או אחד (אתם בטוחים שזו לא השתלה של "בננות" או גיל רונן?). כדאי להפסיק את הבלאגן הזה, כי הוא הולך ונעשה מגוחך. מבחינתי אפשר למחוק את כולו. |
|
||||
|
||||
השוטה הוא אדם טוב וישר דרך. האמיני לי שמדובר בהלצה תמימה. אם את מחפשת תקינות פוליטית ופמיניזם גברי, לא נראה לי שיש כזה דבר בכל רחבי הרשת. |
|
||||
|
||||
עורכי האתר פשוט לא מסוגלים לסבול את העובדה שהשלמנו חלקית. הקנאה מכרסמת את שיירי העצמות המתפוררות של קמצוץ הכבוד העצמי שאולי היה להם פעם. (נסי לשבץ בהודעותייך מעט מחמאות לחברי המערכת המוכשרים והנאורים שלנו. זה שיקוי הפלא שמעניק חסינות בפני מחיקת הודעות) ____________ טוב, טוב, טל, אני מפסיק כאן. לא צריך להסתכל עלי במבט הזה. |
|
||||
|
||||
אם כבר מדברים על כדורגל ונשים... אולי נוסיף גם קצת הימורים? האם לדעתכם נזכה לראות את הגברת המכובדת רצה על הדשא כפי שברא אותה הקב"ה? |
|
||||
|
||||
אני לא עוקב, אבל כמה הערות בדיונים אחרים אמרו משהו על ברזיל שממנו השתמע שהביצועים שלהם גורמים סבל לאנשים. יש פירוט? |
|
||||
|
||||
מה יש לפרט? אתה אוסף את הנגנים הוירטואוזים ביותר בעולם, שם עליהם מנצח בעל מוניטין ונסיון, נותן להם את התוים של האמפרור והם נשמעים כמו להקת החתולים השכונתית בליל ירח כשכל החתולות מיוחמות אבל נעולות בבית. לא תסבול? אם פאריירה לא מרכיב את רוביניו בפתיחה ומעדיף שוב את ההיפופוטם, אני מתפטר מתפקיד יועץ הסתרים שלו. בכלל, הגיע הזמן להזכיר לחבר'ה שהפטנט של משחק בהליכה לא עובד בזמנים הקשים אליהם הגענו. יש לי הרגשה שהם צפו ביותר מדי משחקים של ליגת העל שלנו. בסדר, את יפן הם ינצחו בכל מקרה, ביג דיל. בשביל זה שלשלתי לכיס של צ'רלטון את אלפי הזהובים שלי? לא, לא בשביל זה. תאמין לי. |
|
||||
|
||||
דרך אגב, ראית פתיל הימורים שהתפתח בדיון הזה על סוג הפמיניזם של החשמנית? אולי אתה יכול לתרום משהו להבנה של זה שעושה מחר בגרות תגובה 392194, כי נראה לי שהבחורה שהתנדבה לייצג אותה לא כל כך הצליחה. :) |
|
||||
|
||||
נו באמת, נראה לך שהחשמנית צריכה שידברו בשמה? |
|
||||
|
||||
נו באמת, סתם התלוצצתי, זה לא היה ברור? לא מיניתי את השוטה לדובר שלה ואני גם לא מאמין שהוא מתעניין בדקויות שבין הדעות הפמיניסטיות. |
|
||||
|
||||
לא בזמן המונדיאל, בכל אופן. |
|
||||
|
||||
הסבל נגמר, ברזיל הולכת הביתה (יחד עם אנגליה, ארגנטינה וספרד). נשארו רק איטליה, גרמניה, צרפת ופורטוגל. |
|
||||
|
||||
למה סבל? |
|
||||
|
||||
''כמה הערות בדיונים אחרים אמרו משהו על ברזיל שממנו השתמע שהביצועים שלהם גורמים סבל לאנשים''. |
|
||||
|
||||
שאלה למבינים בכדורגל: האם אחוז ההבקעה ממצב של קרן גבוה משמעותית מאחוז ההבקעה בהתקפה רגילה, "חופשית"? |
|
||||
|
||||
אני בקבוצת המשלים של המבינים בכדורגל, אבל השאלה שלך לא נראית לי מוגדרת היטב; לכולם ברור מה זה "מצב של קרן", אבל מתי צריך להתחיל לספור את ההתקפה ה"רגילה"? האם מרגע שבו הכדור עובר את חצי המגרש? מגיע לרבע המגרש האחרון? האם רק לספור התקפות שבהן הכדור נבעט לכיוון השער? רק התקפות שבהן הקהל מתישהו עומד על הרגליים? |
|
||||
|
||||
צודק. במקום לנסות לדייק את ההגדרה, אולי עדיף שאכתוב מה באמת מסקרן אותי כאן, והמבינים אולי ידעו כבר מה לענות. מה שמסקרן אותי הוא עד כמה קרן צריכה להיחשב טובה לקבוצה המתקיפה, ועד כמה עדיף למגן, אם יש לו ברירה, להרחיק כדור לתוך המגרש לעומת להרחיק לקרן. מזווית הראייה של הצופה שרוצה גול1, הרחקה לקרן היא אירוע מאכזב - עוצר את ההתקפה בפרט והמשחק בכלל. לכן נראה רצוי שהקנס על הרחקה לקרן יהיה גבוה - שיעמיד את הקבוצה המגנה בסיכון גבוה. אבל במעט מאוד המשחקים שיוצא לי לראות (סדר גודל של אחד וחצי בארבע שנים), זה לא נראה כך: כמעט כל הקרנות נגמרות בכלום. מאידך, בכלל התקפות בכדורגל כמעט תמיד נגמרות בכלום, אז מאוד ייתכן שהנתונים האמיתיים מראים שהסיכוי להבקיע מקרן כן גדול משמעותית מאשר ב"התקפה רגילה" (באיזושהי הגדרה סבירה). אפשרות אחרת, מעניינת לא פחות מבחינתי, היא שאני טועה לחלוטין מבחינת "מה רצוי". 1 הצופה שאוהד את הקבוצה המגנה רוצה שלא יהיה גול, אבל הצופה הנייטרלי, שנקודת מבטו היא הרלוונטית לענייננו, תמיד רוצה גול. |
|
||||
|
||||
בהסתייגות של קודם (קבוצת המשלים וכו'), לדעתי קרן היא מצב מסוכן למדי ועם הסתברות גבוהה (יחסית!) לשער. |
|
||||
|
||||
זה לא תלוי לאיזה קרן מרחיקים? יש קרנות נאמנות די מוצלחות דווקא. |
|
||||
|
||||
קרן היא בעיטה מ''מצב סטטי'', בדומה לבעיטה חופשית כתוצאה מעבירה. היתרון של בעיטה מצב סטטי, הוא שלבועט יש זמן, לא מנסים לחטוף לו את הכדור, והוא יכול לקחת כמה צעדים כדי לצבור מהירות. כתוצאה מכך בעיטה ממצב סטטי היא בדרך כלל הרבה יותר מדוייקת, חזקה, ומתוכננת, מבעיטה במהלך שוטף של משחק. בהתאם לזאת, שחקנים מגינים תמיד מעדיפים להרחיק כדור ל''חוץ'' במקום ל''קרן''. שחקנים תוקפים - במידה ואין להם אופציות מסירה או בעיטה לשער - מעדיפים כברירת מחדל לסחוט קרן. לגבי הסטטיסטיקה - כמו כל דבר בספורט, זה תלוי בשחקן עצמו (יש כאלו שמוצלחים מאוד בקרנות, בקהאם למשל), בחבריו לקבוצה (בד''כ כהמשך לקרן צריך נוגחים טובים), בקבוצה המגינה (יש הגנות שחלשות מול מצבים סטטיים ויש כאלו הגנות שקל יותר לפרוץ במשחק שוטף), בדינמיקה של המשחק, ועוד (יש כאלו שטוענים שזה אפילו תלוי בסוג הכדור...) |
|
||||
|
||||
תודה. אבל לא תצא מזה בכזו קלות... יתרון היכולת לתכנן את הבעיטה וכו', נשמע לי שצריך די להתקזז עם יכולת ההגנה לתכנן את עצמה ולהתכונן לאפשרויות, שהן בסך הכל די מוגבלות (לא?) הסטטיסטיקה כאן היא דווקא החלק המעניין (ולכן מלכתחילה שאלתי עליו): אתה אומר שזה לא חד-משמעי, אבל מבחינה רציונלית זה בדיוק מה שאמור להכריע את העדפותיהם של השחקנים! הייתי מצפה, לפיכך, שסטטיסטיקות רלוונטיות תהיינה זמינות כבר מזמן, וכל ילד ידע לדקלם אותן. אם בפועל המתקיפים מעדיפים קרן על הרחקה לחוץ, ומגנים ההפך, זה נותן אינדיקציה - אבל לא מוחצת, שהרי כפי שטברסקי ושות' למדו אותנו על "היד החמה" בכדורסל, האינטואיציות הסטטיסטיות של ספורטאים (ושאר האדם) לא בהכרח נכונות - והאם הם בכלל מודעים לחשיבותה של הסטטיסטיקה כאן? והאם היא אכן חשובה, או שאני מדבר שטויות? |
|
||||
|
||||
אני יכול לתת כמה הבהרות: 1.אחוז השערים שמובקע מקרנות לעומת שערים ממצבים אחרים הוא נמוך למדי,להערכתי לא יותר מ10. 2.אין הרבה חשיבות לסטיסטיקה,מפני שיש לך טעות בהנחת היסוד שלך ששחקני הגנה מרחיקים לקרן מרצונם החופשי.אם תשים לב,כימעט כל הקרנות נובעות ממצבים ששחקן ההגנה הרגיש שאין ברירה אלה להרחיק לקרן,פן יובקע שער לרשת קבוצתו.הסוג השני של הקרנות הן קרנות שנובעות מכדור מיקרי שפגע בבלם ויצא. הנקודה היא,שבלם לעולם לא ירחיק לקרן בכוונה סתם כי בא לו. מכיוון שכך,אין לקבוצות עיניין לנתח סטטיסטיקות של קרנות.הן מנסות להמנע מהן ככל שניתן,ולנסות לא לספוג מהן כשאין ברירה. |
|
||||
|
||||
1. במונדיאל האחרון הפסדתי התערבות בדיוק על זה! אחוז השערים מקרנות היה הרבה יותר מעשרה. |
|
||||
|
||||
כמה טיפוסי לשוטה איילי אינטלקטואלי כמוך..להפוך גם הימורי ספורט לתרגיל בסטטיסטיקה :) אבל עזוב מה שהיה,מה לשים בארגנטינה נגד גרמניה..זאת,השאלה. ואגב המישחק המצופה הזה,שמתי לב שלמרות הכדורגל החיובי שגרמניה משחקת במונדיאל הזה בניגוד למסורת שלה,עדיין יש לי רתיעה מלראות המוני גרמנים חוגגים ניצחונות. רק אני ככה? |
|
||||
|
||||
לא רק אתה. |
|
||||
|
||||
כמה טיפוסי לשוטה כמוני להפסיד בהתערבויות האלה... לדעתי גרמניה תעבור את ארגנטינה, וגם אני לא יודע להפריד בין ספורט לבין שאר ההוויה האנושית. כל פעם שרואים תקריב של שויינשטייגר, למשל, אני חושב שהוא היה מתאים להיות שומר באושוויץ. לא ממש מחמיא לי, אני יודע. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שדמויות של שומרים פשוטים היית מוצא יותר בנבחרת אוקראינה. |
|
||||
|
||||
אני לא אחראי על האסוציאציות שלי (בגלל זה השרינק שלי פיטר אותי). |
|
||||
|
||||
באמת!? אז זו התשובה המוחצת ביותר לשאלה שלי (למרות שאני מקבל גם את כל התשובות האחרות שניתנו כאן. תודה לכולם (וגם למאמן, להנהלה ולאוהדים הנפלאים)). |
|
||||
|
||||
כן. זה עלה לי בארוחת צהריים ב''מוזס'', והזוכה הזמין את הסטייק הכי יקר שלהם. |
|
||||
|
||||
תיקון: לא ב"מוזס", המקום נקרא בשעתו בשם אחר (משהו כמו רוזנבאום וגילדנקרנץ... תיכף ברקת תבוא לעזרי). |
|
||||
|
||||
בירנבאום ומנדלבאום: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
|
||||
|
||||
אני פעם זכיתי בארוחה בגיליז והזמנתי את הסטייק היקר ביותר. התערבתי עם מישהו שהוא לא יצליח, אפילו תוך חודש, למצוא את האיבר הבא בסדרה הזאת: 10, 11, 12, 13, 14, 15, 16, 21, 23, 31, ? כאמור, הוא נכשל ואני זכיתי בסטייק. |
|
||||
|
||||
כן, אבל אני לא בטוח (ולא בדקתי) אם גוגל יכול לעזור במקרה הזה. |
|
||||
|
||||
טוב לדעת, אני לא אתערב יותר על החידה הזאת. |
|
||||
|
||||
111? (אין לי מושג למה, כמובן, אבל זו התוצאה היחידה). |
|
||||
|
||||
כן, זו התשובה הנכונה. |
|
||||
|
||||
מותר לשאול למה? |
|
||||
|
||||
מה, אתה לא יודע גרמנית? (מדובר בייצוגים שונים של 16) |
|
||||
|
||||
אה... בבסיסים יורדים. הבנתי. זה מה שבלבל אותי. |
|
||||
|
||||
אפשר הסבר? |
|
||||
|
||||
13, לא 16. 10 הוא 13 בבסיס 13, 11 הוא 13 בבסיס 12 וכן הלאה. 111 הוא 13 בבסיס 3. |
|
||||
|
||||
כן, תודה, ראיתי כבר...:) |
|
||||
|
||||
אם מה שדובי אמר עדיין לא ברור, נסה כאן: (היכנס ל"בסיס במתמטיקה"). אם מה שכתוב שם עדיין לא ברור (האמת, לי הוא לא נראה ברור במיוחד), אשמח אם תאמר מה לא ברור ובתקווה יתקנו את זה. |
|
||||
|
||||
ולמה לא לקשר ישר ל http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A... |
|
||||
|
||||
אני לא הצלחתי - זה נקטע באמצע בגלל הקו התחתון. איך עקפת את זה? (אני מניח שכתבת % ומספר כלשהו שמייצג את הקו התחתון, אבל אין לי מושג מהו). |
|
||||
|
||||
תודה. תגובה 392861) |
|
||||
|
||||
''טעות בחישוב זה לא סוף העולם, אבל אם אתם רושמים לי מספר שלילי בתור תוצאה סופית, אל תצפו ממני לנקודות על השאלה''. (מרצה להסתברות שלמדתי אצלו פעם) |
|
||||
|
||||
אופְס. חשבון הונגרי זה כמו פוקר תורכי או כמו כדורגלן פולני? |
|
||||
|
||||
כמו בתגובה 81223. כדאי לך ללמוד אותו. מענין מאד. |
|
||||
|
||||
הנה חבר טוב שלי שעוזר במקרים כאלה: מקום נפלא. באמת. |
|
||||
|
||||
מאיפה אתה הכרת את הסידרה הזו? |
|
||||
|
||||
לא היה משהו דומה ב"עליסה"? |
|
||||
|
||||
היה: Let me see: four times five is twelve, and four times six is thirteen, and four times seven is--oh dear! I shall never get to twenty at that rate! ומרטין גרדנר מסביר שהחישוב נעשה בבסיס 18, 21 ואחר כך, החישוב שלא בוצע (4X7) צריך להתבצע בבסיס 24 כדי לקבל 14. בקריאה שניה ההסבר קצת קלוש, אבל מילה של מרטין גרדנר.
|
|
||||
|
||||
כן, תודה. מה שניסיתי לברר זה אם יש סיפור מעניין כנ''ל גם מאחורי הבניה הספציפית שנותנת את הסידרה של איזי. |
|
||||
|
||||
לא יודע, אבל זה מסוג הדברים שנראים כמתמטיקה אך למעשה הם טריוויה. משהו כמו החידות של תרגילי החשבון שכתובים עם גפרורים. הבן שלי היה בחוג ''מתמטיקה'' וטחנו להם את המוח כמה שיעורים בחידות כאילו. זה לא הועיל ללחץ הדם שלי |
|
||||
|
||||
אבל, אבל, מה זה בסיס? מי יכול להסביר לי במילים הכי פשוטות בלי שארגיש כמו אחת שלא תעבור בגרות? (אני לא צריכה *ממש* להבין, רק לקלוט את הרעיון). |
|
||||
|
||||
בסיס הוא מספר הספרות שאת יכולה להשתמש בהן בצורת ספירה מסויימת. אנחנו משתמשים בבסיס 10, בדרך כלל (עשר ספרות). מחשבים משתמשים בשתי ספרות (בסיס בינארי, יעני שתיים). הרבה מספרים שמופיעים בהודעות שגיאה במחשב מופיעים בבסיס 16 (הקסדצימלי - 16 ספרות, שהן 0-9 ועוד A-F, כאשר A שווה 10, B שווה 11 וכן הלאה). כך, בבסיס שלוש תהיינה שלוש ספרות וכו' וכו'. עוד דבר שחשוב לגבי בסיסים הוא שאפשר לחשב כמה מספר עם מספר ספרות (למשל, 563 בבסיס 7) על-ידי הכפלת כל ספרה בבסיס בחזקת המיקום שלו במספר מינוס אחד, כלומר, בדוגמא הנוכחית - 3 כפול 1, ועוד 6 כפול 7 ועוד 5 כפול 49. זה קצת יותר ברור כשחושבים על אותו מספר בבסיס עשר: 3 כפול 1 (10 בחזקת אפס), ועוד 6 כפול 10 (עשר בחזקת 1), ועוד 5 כפול מאה (10 בחזקת 2). |
|
||||
|
||||
"מספרים שמופיעים בהודעות שגיאה במחשב"? כך חולפת לה תהילת עולם... |
|
||||
|
||||
אני ניסיתי לחשוב על מקום שבו ברקת עשויה לפגוש מספרים הקסדצימליים, וזה מה שעלה לי בראש. איפה אתה נפגש בהם בד"כ? שמא יש בתי קפה לגיקים שם המחירים נקובים בבסיס 16? (איזה מודל עסקי נפלא! שיטה מצויינת להפקיע מחירים בלי שישימו לב) |
|
||||
|
||||
היי, לא אמרתי שזה רע... (נתקלים בהם בדרך כלל בתור תאור של כתובות זכרון ותוכן של תאי זכרון - בפרט בהודעות שגיאה שמנסות לספק מידע על מצב המעבד בזמן השגיאה). |
|
||||
|
||||
אז מה התכוונת להגיד כשאמרת "כך חולפת לה תהילת עולם..."? (אני יודע את זה, ואתה יודע את זה, אבל אני לא חושבת שתוספת המידע הזו הייתה מסייעת לברקת). |
|
||||
|
||||
שמשעשע אותי שהדבר היחיד ש''יוצא החוצה'' מ''איך שמחשבים עובדים'' הוא הודעות שגיאה קריפטיות שהופכות למפחידות עוד יותר על ידי השימוש במספרים בבסיס הקסדצימלי. |
|
||||
|
||||
מה לעשות. חיים קשים. |
|
||||
|
||||
חושב, חושב, אתה לא חושבת, אתה חושב. |
|
||||
|
||||
מאיפה אתה יודע אם אני חושב או חושבת? |
|
||||
|
||||
אתה צודקת, אני באמת לא לדעת. רק שאלה אחד קטן אם אפשר: הילד ההוא שבתוך בטן של גברת - זה שלך? |
|
||||
|
||||
אני עוד לא ראיתי הוכחות לכך. |
|
||||
|
||||
(מה, יש עוד אנשים שקוראים [פוסט מורטום] דאמפ? חשבתי שזה עבר כשהסיסטם פרוגרמר של מ.וי.אס. קוצץ מדרגת אמן לאומן). |
|
||||
|
||||
(מי אמר שקוראים? מה שחשוב הוא שכותבים). |
|
||||
|
||||
היתה תקופה שהשותפים שלי ואני היינו עושים חשבונות בהקסה. זו הייתה השיטה הכי נורמלית מבין אילו שהשתמשנו בהן. |
|
||||
|
||||
באיזה מובן של המילה "נורמלי"? |
|
||||
|
||||
במובן הנורמלי שלה. לשם השוואה, שתי שיטות אחרות שבהן השתמשנו היו: ספירה בבסיס "עצרת": 1 במקום ה-k מקבל את הערך k! כלומר, 201 זה 2*6 + 1 כלומר 13. ספירה בעזרת משפט השאריות הסיני: רושמים, כל אחד, כמה הוא שילם ע"י חישוב כל השאריות מודולו כמה ראשוניים - נדמה לי שהשתמשנו ב-7, 11 ו-13. מאד נוח, כל עוד לא חורגים מהמכפלה (1001), אבל קשה לדעת מי שילם יותר. |
|
||||
|
||||
אני מבין שהרעיון של שימוש בשיטת הספירה המקובלת לא עלה על דעתכם. |
|
||||
|
||||
עלה וירד מיד. |
|
||||
|
||||
אז כמה זה 4 בבסיס 3? (איך הוא מיוצג?) |
|
||||
|
||||
11. (1*1 + 1*3 – או, לחלופין, אחד כפול שלוש בחזקת אפס ועוד אחד כפול שלוש בחזקת אחד). הייצוג של 3, אם תהית, הוא 10. |
|
||||
|
||||
אם כך 5 בבסיס 3 זה 12? ו-6 זה 13? וכמה זה 2 בבסיס 3? |
|
||||
|
||||
לא, לא 13, כי אין 13. 6 זה 20 (2 כפול שלוש בחזקת אחד). 2 בבסיס 3 זה 2 (ו-1 זה 1). |
|
||||
|
||||
או.קיי, אז 7 זה 21 ושמונה זה 22 ותשע זה 30? כי אם לא, אני כנראה באמת פאתטית. |
|
||||
|
||||
כן. את לא באמת פאתטית. רק בכאילו. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שהכן שלך היה עבור שתי השורות הראשונות. 9 זה 100 בבסיס 3. |
|
||||
|
||||
הא! מסתבר שגם אני פאתטי. פספסתי את זה. סליחה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שכלל האצבע שהכי חשוב לזכור הוא: אם אנחנו בבסיס x, *אסור* לנו להשתמש בספרה x. מספר שכתוב בבסיס 3, לא ייתכן שתופיע הספרה "3" בכתיבה שלו (מספרים "רגילים" כתובים בבסיס 10, ואף אחד לא מכיר ספרה עבור 10 - הנה, אני משתמש ב*שתי* ספרות כדי לתאר את עשר). |
|
||||
|
||||
"אם אנחנו בבסיס x, *אסור* לנו להשתמש בספרה x" סליחה? |
|
||||
|
||||
סליחה? בבקשה. לך אישית אני מרשה להשתמש בספרה "3" כשאתה כותב מספר בבסיס 3 ובספרה "A" כשאתה כותב מספרים בבסיס עשרוני, אם לדעתך זה יהפוך את מה שאתה כותב לברור יותר. (למקרה שבאמת לא הובנתי: x הוא משתנה - החלף אותו במספר בסיס הספירה החביב עלייך. בהקשר שלנו של הדיון, x=3). |
|
||||
|
||||
השאלה היא: אם כשאתה מרשה להשתמש בסיפרה "3", אתה גם מרשה לה להיות 3 (ז"א, האם 33 בבסיס שלוש זה שתים עשרה)? |
|
||||
|
||||
כן, אני לא רואה שימוש יותר הגיוני. התוצאה? אין הצגה יחידה למספרים בבסיס שלנו (למשל, 12 הוא גם 33 וגם 110 וגם 103). אם זה רע או טוב תגיד לי אתה. זה בבירור יותר "בזבזני" (דורש יותר ספרות מאשר בסיס 3 "סטנדרטי", אבל מניב ייצוגים ארוכים יותר מבסיס 4). |
|
||||
|
||||
זה כבר כמעט גימטריה, לא? |
|
||||
|
||||
מה הרציונל מאחורי השימוש בבסיס 16 דווקא? |
|
||||
|
||||
חזקה של 2, ולכן נוח לעבודה בהתחשב בכך שהבסיס שאיתו המחשב עובד הוא 2 (כדי לעבור מבסיס 2 לבסיס 16 רק צריך "לקבץ" רביעיות של ספרות - אם תרצה, אפרט). גם בסיס 8 בשימוש נפוץ, אבל 16 נותן ייצוגים יותר קומפקטיים למספרים, ו-32 דורש המון סימנים, אז 16 הוא פשרה טובה. |
|
||||
|
||||
תודה.:) |
|
||||
|
||||
1. אני פאתטית. 2. אין איפשהו "לוח כפל" של בסיסי ספירה כאלה? |
|
||||
|
||||
1. אני הבנתי את זה עוד פחות כשרק נתקלתי בזה. 2. לא שאני מכיר, אבל לא נראה לי קשה מדי ליצור אותם. |
|
||||
|
||||
אל תגיד לי שאף אחד לא חשב להעלות דבר כזה בטבלה מסודרת. |
|
||||
|
||||
1. את לא זוכרת שלמדת את החשבון הזה בכיתה ז'? |
|
||||
|
||||
1. גם אני לא זוכר שלמדתי את החשבון הזה בכיתה ז'. |
|
||||
|
||||
אני דווקא זוכר שלמדתי את החשבון הזה בכיתה ד' או ה'. היו גם מין חשבוניות מוזרות עם דיסקיות פלסטיק צבעוניות שהשתתפו בעסק. אם אני זוכר נכון, ריצ'רד פיינמן כתב באחד מספרי ההרפתקאות הביוגרפיים שלו שהוא התפלץ כשראה שהמרות בסיסים וכו' הפכו לחלק מתכנית הלימודים הסטנדרטית לתלמידי ביה''ס, משום שלדעתו העניין חסר כל ערך לימודי (אני מסכים). |
|
||||
|
||||
למה? חשוב להסביר את ההבדל בין המספר לבין השמות שלו, ובשביל זה צריך לראות שלכל מספר יש הרבה שמות. (בספר לימוד לכתה ה' נתקלתי פעם בפסקה שקובעת ש"יש אינסוף מספרים; רבים כל-כך, עד שאיננו יודעים איך קוראים לכולם"). |
|
||||
|
||||
נראה לי שכבר דנו כאן בכך שיש מספר לא בן מניה של מספרים, אבל רק מספר בן מניה של מחרוזות שמתארות מספרים (כי כל מחרוזת כזו צריכה להיות סופית, ויש מספר סופי של סימנים באלפבית שלנו), אז ספר הלימוד לא נשמע לי מופרך - רק קצת מתקדם. |
|
||||
|
||||
בפתיל הזה (וגם באותו ספר), "מספר" = "מספר טבעי". |
|
||||
|
||||
אוקיי, לא חסר *כל* ערך לימודי, אבל לא נראה לי שהערך הלימודי שציינת מצדיק עיסוק בלעדי בעניין במשך כמה חודשים, שהוקדש כולו לזווית הטכנית. בכלל, אני חושב שלימודי המתמטיקה *בגיל הזה* (ולאוכלוסייה הרחבה) צריכים להיות כאלה שיעזרו לתלמידים לחשב הנחות בחנות וכו', ולא ינסו לחנך להפשטה מתמטית, נוסח "מספר הוא בעצם יחס שקילות". ילדים שמגלים נטייה מתמטית יוצאת דופן בגיל צעיר (אני יודע שכמה כאלה מסתובבים אצלך בבית), עדיף, לדעתי, שישביעו את רעבונם דרך מסגרות אחרות. |
|
||||
|
||||
אני קצת מומרמר שלא לימדו אותי כבר ביסודי שמספר הוא בעצם יחס-שקילות. אני לא בטוח שזה משהו שקשה ללמוד (לא ''פורמלית'' באמצעות הגדרות, לפחות לא בהתחלה, אלא באמצעות דוגמאות ומשחקים), וקל לי להאמין שכישורי הפשטה מתמטית יקלו על התלמידים מאוחר יותר לחשב הנחות בחנות וכו'. |
|
||||
|
||||
דווקא אצלנו, בכיתה ז', למדנו מספר עתיק יומין (כבר אז כילדה הרגשתי שהוא מיושן מאוד, כנראה מתחילת שנות הששים), שרוב התרגילים בו היו שאלות המטרידות בעלי עסק קטן: קנה סחורה ב-X לירות, מכר חלק מהמלאי, נשאר עם עודף ומכר בהנחה וכולי. אגב, השאלות גם היו מנוסחות ארכאית, בזו הלשון: "אחד מכר סחורה בעשרים לירות" וגו'. דעתי על הפשטות מתמטיות בחינוך ההמוני דומה לשלך. מתמטיקה לילדים צריכה להיות "תפוחים, תפוזים ובננות", הכי קונקרטית שיש (ואפשר להשתדל שתהיה משחקית), ולא "יחס שקילות" ועזרים מלאכותיים שמרחיקים ומפשיטים עוד יותר, כמו בדידים. |
|
||||
|
||||
דווקא בעזרת ''תפוחים, תפוזים ובננות'' אפשר להמחיש בצורה יפה שמדובר ב''יחס שקילות'' בלי להזכיר את המילים המפורשות (המטרה היא שתביני ש''שלוש'' היא תכונה מופשטת שמשותפת הן לשלושה תפוזים והן לשלוש בננות. גם את המילה ''מופשטת'' לא צריך להזכיר) |
|
||||
|
||||
ברור. אבל את הז'רגון המקצועי והמטא-מתמטי בהחלט אפשר לחסוך מהילדים. זה לא נותן כלום לבד מהרגשת חשיבות למורים. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שעומר ביקש שישתמשו בז'רגון המקצועי, אולי אפילו ההפך. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה על מה הוא מתלונן. האם בתור תלמיד ביסודי לא הבין או לא ידע שאפשר לספור עד שלוש גם בעזרת תפוזים וגם בעזרת תפוחים? הידיעה הזו כל כך בסיסית ואינטואיטיבית, שאני לא רואה איך אפשר לא להעביר אותה או לא לקלוט אותה כשעוסקים בספירה (ולא, אני לא מתכוונת לומר שעומר פאתטי, רק שהוא כנראה כן למד יחס שקילות בבי"ס, אפילו אם לא שם לב לזה). |
|
||||
|
||||
שמעתי סיפורי זוועה על תלמידי בדידים שידעו ש''ירוק ועוד צהוב זה אדום''. אני לא חושב שהם הצליחו לדעת את הידיעה הבסיסית והאינטואיטיבית הזו. |
|
||||
|
||||
לא, לא, לא. אדום ועוד ירוק (בהיר) זה צהוב ולא להפך. למי שאינו דובר בדידית: 2 + 3 = 5. האמת שאצלי השילוב של הצבעים אדום, ירוק, צהוב תמיד מזכיר את השיר "אדון שוקו" שבבית השני מדובר על בית ירוק ודלת אדומה ואילו בבית הרביעי (אאל"ט) מדובר על בית צהוב ודלת ירוקה. מכאן ברור לכם כי מרפי דאג לכך שלעולם אתבלבל בצבעים של הבתים והדלתות בזמן הרטטת האוויר המתקראת השירה שלי. ממה שאני יודע כיום כבר לא משתמשים יותר בבדידים. בבית ספר אחד שמעתי שמלמדים כבר בכיתה אל"ף כיצד משתמשים בחשבונייה- שאם היא מספיק צבעונית, יכולה להוות תחליף יותר מהולם לבדידים. |
|
||||
|
||||
כמה טוב שאני עיוור צבעים, וכך נאלצתי פשוט לספור את היחידות בכל בדיד כדי לדעת כמה יש בו... |
|
||||
|
||||
אני חושבת שהם ידעו אותה קודם (גם ילדי גן יודעים לספור על האצבעות למשל), אבל השיטה המטומטמת הזו טשטשה להם את השכל. |
|
||||
|
||||
עד היום לא הבנתי למה לא היה מסומן קו כל סנטימטר על הבדידים (שהרי אורכם הוא המספר אותו הם מייצגים בסנטימטרים), ובנוסף גם כיתוב מהו המספר עצמו, אפשר שבצד השני יהיו גם ספרות ערביות וללימוד בדידים יהיה ערך מוסף. טענה אחרת שלי כנגד הבדידים היא התאמת המספר-צבע שכולם שונאים, ובצדק כפי שהסביר גדי בתגובה 398585. למה פשוט לא עשו כך שכל מספר יבוא בשלל צבעים, ולא תמיד אדום==2. האמת שאני רואה שהבדידים הם פשוט ניסיון להחליף את התפוחים, תפוזים והבננות, אבל ללא ערכים תזונתיים ועם טעם נוראי. היתרון, כמובן, הוא שהם לא מרקיבים. מישהו יודע מדוע נעשתה התאמת המספר-צבע הזו? האם היה כאן פחד שילדים יפחדו ממספרים? שהרי להחביא מילים כמו יחס שקילות או הפשטה זה משהו אחד, ולהחביא את המספרים זה משהו אחר- הלא כן? בסופו של דבר, גם עם כל השינויים שכתבתי כאן, עדין חשבונייה ואצבעות נראות לי ככלי עזר עדיפים ללימוד על פני בדידים. |
|
||||
|
||||
אולי אני פשוט לא זוכר נכון, אבל אני די בטוח שבבדידים שהיו לי בביה"ס היסודי היו מסומנים קוים כאלו. יכול להיות שהורי איתרו בשבילי משהו כזה במיוחד... באשר להתאמה צבע=מספר, אני חושב שזה נעשה כדי להקל על הילדים לזהות את הבדיל הנכון כשהם התבקשו למצוא מספר מסוים, מבלי להצטרך לספור את היחידות על כל בדיל (או להשוות אותו לבדילים של אחד. אני חושב שהאחד היה לבן, נכון?). |
|
||||
|
||||
אספר לכם על מעשה שהיה באמת: בזמן ההפסקה בין הרצאה לתרגול, נכנס המתרגל מוקדם לכיתה וראה כי לאחת מן הסטודנטיות חבילת עטים בשלל צבעים. סידר אותם אותו מתרגל חביב בסדר הבא: לבן, אדום, ירוק בהיר וגו' וחד לסטודנטים סביבו חידה: מה העיקרון העומד מאחורי סדר זה? כמובן גם אותו מתרגל (למתמטיקה) למד בשיטת הבדידים. אגב, אני הייתי אחד מהסטודנטים מסביב, ובהזדמנות אחרת הוא סיפר לנו שהוא, מתרגל במחלקה למתמטיקה, לא נאלץ לעשות בגרות במקצוע בו יש לו תואר! הוא סיפר לנו שבשנה בה למד נערכה הגרלה באיזה מקצועות יצטרכו תלמידי ישראל להבחן ובאילו לא. מוסר ההשכל: כבר מכיתה אל"ף ועד י"ב לא מלמדים מקצוע חשוב למדי באופן מספק. הפתיע מישהו? |
|
||||
|
||||
"לא מלמדים מקצוע חשוב למדי באופן מספק". אתה מתכוון לומר: "לא מלמדים באופן מספק מקצוע חשוב למדי". |
|
||||
|
||||
אני לא מבינה איך מוסר ההשכל נובע מהסיפור שלך. וחוץ מזה, אז מה אם אין לו בגרות במתמטיקה? הבגרות לא *מלמדת* מתמטיקה, אלא רק בודקת איך למדת. עקרונית, אין משמעות לשאלה אם עשית אותה או לא מבחינת רמת הידע שלך. |
|
||||
|
||||
כמו אצל דובי, גם בכיתתי היו קוים על הבדידים. לגבי התאמת המספר-צבע, כנראה שבתחילת השימוש בבדידים (כאמצעי המחשה, כי הבדידים *אינם* שיטת לימוד) אף אחד לא העלה בדעתו שמורה ישאל בכיתה כמה זה אדום ועוד ירוק... כפי ששמעתי שקורה. ילדים יכולים להבין שזה שמטבע אחד הוא גדול ומזהב לא אומר שהוא שווה יותר מהמטבע הקטן בצבע כסף. הקשר שנוצר בין צבע למספר מעיד על שימוש שגוי שנעשה בבדידים בכיתה. |
|
||||
|
||||
גם הרגשת חשיבות לתלמידים. אני זוכר שמתישהו ביסודי התפארתי בפני אחי ואחותי הקטנים, שאני לא לומד חשבון, כמוהם, אלא "מתמטיקה"! |
|
||||
|
||||
אני לא מבינה מה רע במתן הז'רגון הזה. האם זה מפריע איכשהו להבנה? |
|
||||
|
||||
לדבר עם בני שש על יחס שקילות? כן, מפריע להבנה. |
|
||||
|
||||
טוב, אז בני 12? |
|
||||
|
||||
תלוי ברמה שלהם וברצון שלהם לדבר ''מטא''. זה לא חומר חובה בעיני לבי''ס יסודי. |
|
||||
|
||||
אצלנו היו בעיקר פועלים ממלאי ברכות. מאוד מדכא שהברכות האלה אף פעם לא היו בסביבה. וממה שראיתי, חייזרים ועב''מים וכיו''ב מצליחים מאוד בחשבון של ילדים. אפילו יותר מתפוזים וכנ''ל. |
|
||||
|
||||
עכשיו עליך להוכיח שההצגה של מספר (בכל בסיס שהוא) היא יחידה. אם לא תצליחי, את בכל זאת פאתטית. |
|
||||
|
||||
אמנם דובי כבר הסביר, אבל הנה הסבר אלטרנטיבי: תחשבי על "מנעול מספרים" כמו שיש לאופניים- יש שלושה גלגלים, כל אחד עם הספרות מ0 ועד 9. אפשר לבנות את כל הצירופים מ 000 ועד 999 כאשר כל צירוף יכול לסמל "מספר" והצירוף יהיה הסימון של ה"מספר" בבסיס "עשר" (כי יש עשר ספרות על כל גלגל). למשל, את המספר "אחד" היית מייצגת על ידי הקומבינצה השניה של המנעול: 001, ואת המספר "אחת-עשרה" על ידי הקומבינצה השתיים עשרה 011. אם במקום המנעול הזה היה לך מנעול אחר , עם רק 4 ספרות : 0 עד 3 , המספר "אחד" היה עדיין 001, אבל את המספר "אחת עשרה" היית עדיין צריכה לייצג על ידי הקומבינצה השתיים עשרה של המנעול :023. כלומר "אחת עשרה" לפי בסיס 4 הוא 23. אם היה לך אוטו, היה אפשר לתת הסבר דומה עם מד הקילומטרים. הנה עוד דוגמה לבסיס שונה: |
|
||||
|
||||
יש כאן בעיה. איך קוראים את המספר הביאנרי 10? "עשר"? "שתיים"? אני חושב שלרוב כשאנשים מדברים על מספרים בבסיס לא-עשרוני אז אומרים ספרה-ספרה (אחד-אפס) - אולי כי השפה עצמה (מעל עשר) כבר בנויה לפי השיטה העשרונית. אז כשאליס *אומרת* את המספרים, וכשהטקסט של קרול כותב אותם במילים ולא בספרות, האם סביר לטעון שמדובר בחישוב בבסיס לא-עשרוני? זו אותה בעיה שבגללה את הבדיחה "יש 10 סוגי אנשים בעולם, אלו שיודעים בינארית ואלו שלא" אי אפשר לספר אוראלית. |
|
||||
|
||||
איך קוראים לספרות שבין 9 ל-16 בספירה על בסיס 16? |
|
||||
|
||||
מסמנים אותן באותיות לטיניות: A,B,C,D,E,F. |
|
||||
|
||||
תודה. נחמד לקבל אישור למה שחשבתי... |
|
||||
|
||||
לדעתי אין סיבה טובה לא לקרוא לזה "עשר", ובמקרים המועטים שבהם נדרשתי לייצג בדיבור את "10" הבינארי אכן אמרתי "עשר". ההפסד היחיד לאנושות הוא שלא ניתן יהיה להניח מראש שכשמישהו אומר "עשר" הוא מתכוון לעשר בבסיס עשרוני, אבל גם בכתיבה זה ככה. הרווח היחיד לאנושות הוא שיהיה אפשר לספר את הבדיחה. |
|
||||
|
||||
תגובה 103720 |
|
||||
|
||||
מישהו חד לי את החידה הזאת. אני פתרתי אותה אחרי שני רמזים - שני האיברים הבאים (אחרי 111) בסדרה. זה שהתערב איתי הפסיד גם אחרי שני הרמזים הנ"ל. |
|
||||
|
||||
פססס..., קצת לא נעים, מי השני? |
|
||||
|
||||
סטודנט שלמד איתי בירושלים. |
|
||||
|
||||
:) התכוונתי לאיבר בסידרה שבא שני מקומות אחרי 111 |
|
||||
|
||||
ותודה לגדי. |
|
||||
|
||||
מה האיבר השני אחרי 111 בסדרה הזו? הראשון הוא בסיס 2. איך סופרים בבסיס 1? |
|
||||
|
||||
ספירה בבסיס 1 היא ספירה באצבעות. לא יעיל מי יודע מה, אבל תמיד בסרטים האסירים סופרים בבסיס הזה את הימים בכלא. |
|
||||
|
||||
אה, הגיוני. |
|
||||
|
||||
קוריוז שלא מעניין אף אחד: בקורס שאני לומד עכשיו בתורת הסיבוכיות דווקא יש חשיבות גדולה לשאלה האם הקלט נתון בבסיס 2 או בבסיס 1. המספר n בבסיס 2 דורש רק מספר לוגריתמי ב-n של ביטים לייצוג, בעוד שבבסיס 1 הוא דורש בדיוק n. לכן, אם מודדים את הביצועים של התוכנה בהתאם לאורך הקלט שקיבלה, תוכנה שהביצועים שלה עלובים למדי על מספר שנתון בבסיס 2 דווקא תפגין ביצועים מרשימים אם המספר נתון בבסיס 1 (לא בגלל שהתוכנה מתנהגת בצורה שונה, אלא בגלל שמה שאנחנו קוראים לו "ביצועים עלובים" משתנה). |
|
||||
|
||||
דווקא מעניין בהחלט. לא שממש הבנתי, אבל... |
|
||||
|
||||
דוגמה פשוטה: נניח שנתון מספר ואתה רוצה לבדוק אם הוא ראשוני, ועושה את זה עם אלגוריתם סופר נאיבי - עובר על כל המספרים שקטנים ממש מהמספר וגדולים מ-1 ובודק אם המספר מתחלק בהם בלי שארית. בוא נניח גם שבדיקת חלוקה כזו מתבצעת בזמן קבוע (לא הנחה נכונה, אבל לא משנה). עכשיו, אם קיבלת את המספר N תבצע N-2 בדיקות. זה גודל אבסולוטי שאי אפשר להתווכח איתו. השאלה היא עד כמה זה רע. אם קלטת את המספר בבסיס 1, המצב לא כל כך גרוע: זה אומר שאורך הקלט הוא N, ולכן אתה מבצע מספר בדיקות שהוא לינארי באורך הקלט. לעומת זאת, אם קיבלת את המספר בבסיס 2, המצב קטסטרופלי: אורך הקלט הוא רק lgN, ומכיוון שאתה מבצע בערך N בדיקות, נובע שמספר הבדיקות הוא בערך 2 בחזקת x, כש-x הוא אורך הקלט. כלומר, האלגוריתם שלך מבצע מספר בדיקות שהוא אקספוננציאלי באורך הקלט. לא ייאומן כמה התחכמויות אפשר לבנות על ההבחנה הדקה הזו. |
|
||||
|
||||
מצטער להטפל דווקא אלייך גדי,אבל אני חייב לשאול..את כולכם בחרו להיות שוערים בילדות? מה עשיתם לדיון הכדורגל התמים..עד שהיה דיון שלם שהבנתי..התחלתם עם שעשועים מתמטיים. טוב נו.אם כבר אז אני אעלה נקודה שמעניינת אותי.מישהו יודע איך נקבעים יחסי הימורים בווינר ושאר ליינים..ואיך בעצם מובטח הניצחון של ה"בית"? בניגוד לרולטה או לוטו,יש בהימורי ספורט חשיבות רבה להבנה והידע של המהמר ואפשר היה לצפות שאנשים שעוקבים אחרי התחום ידעו לנצל הזדמנויות של יחס טוב.משוםמה נראה לי שזה לא קורה,ומיפעל הפיס חוגג. נ.ב-אילו רק היה ניתן לרתום את הכוח החישובי של כותבי האייל למטרות נעלות כמו הימורי ספורט..אחח. |
|
||||
|
||||
התובנה היחידה שלי בקשר להימורי ספורט היא זו: מי שמארגן את ההימורים ככל הנראה מרוויח. זה אומר שהוא צריך שרוב המהמרים יפסידו. לא כדאי להמר. (דווקא אצלנו השוער היה סטטוס חברתי בפני עצמו. הבלמים, שעמם נמניתי, הם הבררה האמיתית - גם לא יודעים לשלוט בכדור בכלל ולכן אין להם סיכוי לתקוף, וגם יש את מי להאשים כשתוקעים להם גול). |
|
||||
|
||||
גם חברת הביטוח מרוויחה, וזה אומר שהם צריכים שרוב המבוטחים יפסידו. |
|
||||
|
||||
רק שבמקרה הזה, גם אם הפסדת - הרווחת. |
|
||||
|
||||
מה הרווחתי? |
|
||||
|
||||
לא נשרף לך הבית ואיבדת את כל רכושך. |
|
||||
|
||||
ואם לא היית עושה ביטוח הוא כן היה נשרף? |
|
||||
|
||||
כמובן. זכור את המטרייה והגשם. |
|
||||
|
||||
מנקר בי חשד שהדיון הזה לא יוביל למקום טוב. |
|
||||
|
||||
אז אגש לעניין. עד כמה שאני מבין, הימורים, כמו ביטוח, לא עושים בשביל להרוויח כסף. ביטוח עושים, בדרך כלל, בשביל ''השקט הנפשי''. הימורים עושים, בדרך כלל, בשביל הריגוש. |
|
||||
|
||||
אז נראה לי קצת חבל להקדיש לזה כוח חישובי. תהמר על מה שמרגש אותך כמה שיותר (למשל, אם תהמר על האנדרדוג קרוב לודאי שתפסיד, אבל כשתצפה במשחק תתרגש הרבה יותר כשהוא יבקיע ראשון את השער, גם אם אח''כ הקבוצה האחרת תבקיע רביעייה). |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה מה שרוב המהמרים עושים. מצד שני, אם יש דרך להשתמש ב"כח חישובי" בשביל להגדיל את הסיכוי לזכות, ולהפוך את כללי המשחק בינך לבין הקזינו, זה כבר סיפור אחר (ע"ע http://en.wikipedia.org/wiki/Edward_O._Thorp ו- http://en.wikipedia.org/wiki/Ken_Uston). |
|
||||
|
||||
אני לפחות, עושה ביטוח קודם כל כדי להגן על עצמי מפני אסון שלא אוכל לעמוד בו. למשל, אם שריפה בדירה שלי תשרוף את הרמברנט של השכנים[*]. [*] אני אשמור על אלמוניותי הפעם כדי שאף אחד מכם לא ילך לבדוק. |
|
||||
|
||||
אם לשכנים שלך יש רמברנדט בבית, אני מקווה שיש להם ביטוח משל עצמם. |
|
||||
|
||||
ואת מי לדעתך חברת הביטוח שלהם תתבע? |
|
||||
|
||||
הוא לא כדאי למי שיש לו מספר גדול מספיק של ''איברים'' כדי שחישובים סטיטיים יהיו אפקטיביים, לשם דוגמה אגד לא מבטחת את האוטבוסים שלה מעבר לביטוח ההכרחיים , חברת אוטובוסים פרטית כן, משום שאגד יכולה להסתמך על תוחלות והחברה הפרטית של שני אטוובוסים, תפסיד הרבה אם ינזק אטוובוס אחד. כמובן גם שיש אלמנט של שינאת סיכון, כלומר שמעבר להסתברות רוב האנשים שונאים סיכון ומכונים לשלם על הגנה מסיכון |
|
||||
|
||||
גם חברת אוטובוסים פרטית תיקח את הסיכון אם מחירי הביוח יהיו יקרים מאד, או אם הסיכון יהיה נמוך מאד. |
|
||||
|
||||
אני דוקא מאד משועשע איך גם הדיון הזה נסחף אל המושכים המוזרים של האייל. גדי? הוא טיפס על עץ בעל התפצלות, או שמא היתה זאת התפלצות, הסתברותית, ולא יודע איך לרדת ממנו בלי השתברות של העצמות. הייתי נותן לו סולם, אבל יש לי רק סולם עם בסיס לא שלם ואני חושש מסיבוכיות חוקית. אין לי מושג לגבי ווינר, אבל יש אתרים שפועלים ממש כמו הבורסה עם היצעים וביקושים וספר הוראות. העמלה היא אחוז מסויים מהצד המרויח. |
|
||||
|
||||
מה זה "בסיס אחד"? אחד בכל חזקה הוא עדיין אחד, לא? |
|
||||
|
||||
נכון. הרעיון הוא שכל מספר מיוצג על ידי מופעים של 1 כערכו. למשל 3 מיוצג על ידי 111 ואילו 8 על ידי 11111111. נשמע נורא, אבל זו שיטת ספירה לגיטימית (כבר הזכירו פה את האסירים, שתמיד מראים אותם מעבירים קו על עוד חמישייה). |
|
||||
|
||||
גם הצגת מספר בגימטריה, או במספרים רומיים הם שיטות לגיטימיות לחלוטין. זה רק לא נראה לי כל כך ''על בסיס אחד'', במובן שזה לא באמת המשך אנליטי להצגות על בסיס שאר המספרים השלמים. |
|
||||
|
||||
למה לא, בעצם? לי נראה שהוא מתאים לחוקיות שמאפיינת את שאר הבסיסים (כאשר זוכרים שיש רק סימן אחד שאפשר להשתמש בו). |
|
||||
|
||||
אותה חוקיות גם קובעת שהסימן הזה יהיה אפס. |
|
||||
|
||||
כן, נו, למה להתקטנן. |
|
||||
|
||||
מספר הסימנים היא לא החוקיות היחידה (בספרות מאיה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%9...] יש שלוש סימנים, אבל היא לא ספירה על בסיס שלוש, ובגימטריה יש 22 סימנים, אבל היא לא ספירה על בסיס 22). בהצגה על בסיס N יש N ספרות, שכל אחת מייצגת מספר שונה שקטן מ-N (ככה שבייחד הם מייצגות את סה"כ המספרים שקטנים מ-N) ולפי המיקום של כל ספרה במספר המיוצג אפשר לדעת איזה מכפלה של N היא מייצגת. לכן לכל מספר יש הצגה יחידה, ואפשר להציג כל מספר רציונלי (בעזרת חזרות אחרי הנקודה) חיובי. בהצגה שלך, יש סימן יחיד, אבל הוא מסמן את הבסיס (ולכן אי אפשר להציג מספרים קטנים מהבסיס, כמו אפס או שברים) מה שמונע ממך להציג מספרים קטנים מהבסיס. תחשוב איך היית ממשיך אנליטית, כלפי מעלה, את "ההצגה בבסיס 1" ואיך היית ממשיך את ההצגה הבינארית. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי מה יש "להמשיך מעלה" בהצגה באמצעות סימן יחיד. כל הרעיון הוא שיש בה סימן יחיד. לדעתי, מודולו העובדה שצריך להשתמש ב-0, אפשר לחשוב על הצגה בבסיס אונרי כמו כל הצגה בבסיס אחר: כדי לחשב את המספר המיוצג, כופלים כל אחת מהספרות בבסיס בחזקת המקום שלו במספר (מינוס 1) וסוכמים. במקרה של בסיס אחד, כל אחת מהספרות היא 1, וכל אחת מהחזקות גם היא 1. |
|
||||
|
||||
כל הרעיון ב"המשך אנליטי" הוא שברור לך לגמרי איך אתה ממשיך. אם תיקח את ההצגה הדצימלית, ברור יהיה לך איך צריכה להראת ההצגה ההנדצימלית וכך הלאה. מה זה "מודולו" עובדה? |
|
||||
|
||||
אה, אם ככה, בסיס אונארי נראה לי בכלל בתור ''המשכה למטה'' של הבסיסים האחרים. אם זה מפריע לך - לא נורא. לא חייבים להסכים על הכל. ''מודולו עובדה'', בהקשר הזה, זו דרך אחרת לומר ''לא חייבים להסכים על הכל''. |
|
||||
|
||||
אהמ... זה פחות או יותר מובן, אבל אני תהיתי יותר על השאלה מדוע זה חשוב בסיבוכיות כפי שתיארת אותה קודם. |
|
||||
|
||||
חשבתי שאני מסביר את זה... תוכל לפרט? |
|
||||
|
||||
אה, סליחה, בלבלתי את זה לרגע עם הוכחות אינטראקטיביות... |
|
||||
|
||||
האם יש משמעות לבסיס לא שלם? נניח בסיס 1.001? אחד מרגעי ההארה שלי אירע כאשר הוסבר לי שאפשר להגדיר עץ עם יחס פיצול של 1+אפסילות ולפתח הפרעתית. |
|
||||
|
||||
שיטה לקבלת קירובים משתפרים והולכים לבעיות שהם "קרובות" במובן מסוים לבעיות שפיתרונם המדויק ידוע. למשל: רוצים לחשב את השורש החמישי של 40. אנחנו יודעים שהשורש החמישי של 32 הוא 2 ולכן ננחש שהפיתרון הוא קרוב ל2 ( כלומר 2 + *הפרעה* קטנה שנסמנה ב e) כלומר: 40=(2+e)^5 קצת חשבון ( הבינום ) יראה לנו שעבור e קטן מספיק, אפשר לקרב את הביטוי כ40=32+ 80*e ומכאן אנו מקבלים פיתרון מקורב של e=0.1 ואכן, חזקה חמישית של 2.1 הוא 40.84101 , קירוב לא רע.מי מבין את זה, עשוי גם להבין את זה |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר, אבל אם יש מימד לא שלם אז למה לא. |
|
||||
|
||||
כן. הפיתוח הופך להיות אז לא יחיד ומקבלים כל מיני תכונות מענינות בהתאם לתכונות האלגבריות של הבסיס. |
|
||||
|
||||
זה קשור לcontinued fractions? ( לא יודע איך אומרים את זה בעברית. שברים מתמשכים?). |
|
||||
|
||||
שברים משולבים. לא ידוע על קשר אבל מי יודע? (כמו שאיזי ניחש) יש הרבה קשר לפרקטלים, כיון שהמידה המתקבלת אם מגרילים את הספרות לפי בסיס b באקראי היא המושך של מערכת ההעתקות (x/b, x/b+1). סקירה מקיפה אפשר למצוא כאן: |
|
||||
|
||||
דווקא את ''לפתח הפרעתית'' הבנתי, אבל נפלתי ב''עץ עם יחס פיצול''. |
|
||||
|
||||
אני לא מצליח למצוא ברשת את המאמר שהדהים אותי1, אבל בגדול מדובר על מבנה של עץ, עם ענפים וכולי, שבמקום התפצלות של (נניח) 1->2 יש יחס של 1-->1.1 ענפים. איך? עד כמה שאני זוכר, מגדירים עץ עם התנהגות אקראית- בכל הזדמנות פיצול יש סיכוי מסוים לפצל את הענף, וסיכוי להמשיך ישר. בממוצע, מקבלים יחס "פיצול" של פחות מ2. 1 יכול להיות שבכלל מדובר על סריג היררכי ולא על עץ. |
|
||||
|
||||
אם אין סיכוי ל-0 צאצאים, שאלת ההכחדה אינה רלוונטית. |
|
||||
|
||||
מישהו דיבר על הכחדה? |
|
||||
|
||||
אתה לא מוטרד מאפשרות ההכחדה? (לא, אבל זה בד"כ הדבר הכי מעניין בתהליכי התפצלות) |
|
||||
|
||||
כן, אם מסתכלים עליהם כ''תהליך''. מסתבר שמעניין לתת משקל לסוג מסוים של מהלך אקראי על עץ כזה ולשאול שאלות לגבי ההתפלגות של המשקלות. |
|
||||
|
||||
נו, אתה לא יכול לתת תיאור כזה לקוני למישהו שזה התחום שלו. בקיצור: איזה מהלך אקראי? איזה משקולות? |
|
||||
|
||||
<אני כבר די חלוד בעניינים האלה.> שים מספר אקראי (מהתפלגות חיובית1) על כל חיבור. הגדר על העץ מסלול שלא חוזר על עצמו (כלומר מסלול חד כיווני) בעל N צעדים. המכפלה של המספרים האקראיים לאורך המסלול היא המשקל של המסלול. מתעניינים ב(לוגריתם של) מומנטים של התפלגות המשקלות. באופן מוזר, לא הצלחתי למצוא סקירה טובה ברשת. אתה יכול לנסות את פרק 5 בסקירה הבאה: או לחפש על פי מילות המפתח שתמצא שם. אם חוסר הדיוק של הפיסיקאים מפריע לך, אתה יכול לנסות פה: 1 כן, גם עושים תרגיל דומה עם התפלגות מרוכבת ונדמה לי שאפילו עם מטריצות. |
|
||||
|
||||
לך לפי ההוראות ב תגובה 392919 |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שאני לא יודע כמה ספרות שונות יש בבסיס 1.1. |
|
||||
|
||||
כבר דיברנו על כמעט זה, תגובה 222071 |
|
||||
|
||||
טוב, יש לי הצדקה, ניסיתי להראות "שימוש" לספירה בבסיס 1. אגב, תוסיף עוד מישהו לרשימת הנאבקים במספרים גדולים שלך. |
|
||||
|
||||
איפה זה מוזס וכמה זה שווה? |
|
||||
|
||||
יבנה פינת רוטשילד, ת''א. אוכל לא רע ולא זול. |
|
||||
|
||||
"לא יקר במוזס. כי הוא לא מאמין בלעשות קופה. להיפך, הוא מעוניין שכולם יהנו ויחזרו שוב." http://www.mosesrest.co.il/ |
|
||||
|
||||
סליחה, כבר ראיתי את התשובה. |
|
||||
|
||||
זו בדיוק חשיבות הסטטיסטיקה. אם יסתבר שהסיכוי לגול מקרן הוא נמוך משמעותית מאשר גול מהתקפה אחרת, אזי מגננה טובה תתבסס על הרחקת הכדור לקרן בכל הזדמנות. |
|
||||
|
||||
מה איתך דובי..אפילו חברה שלי מבינה את האבסורד שבמישפט הזה. המישפט הזה נשמע הגיוני תאורתית,אבל אם תראה מישחק תבין שאין בו שום היגיון. התקפה והגנה בכדורגל הם לא שני מצבים סטטיים.כשמתקיפים נגדך,ואתה זוכה בכדור,אתה הופך להיות הצד המתקיף.להרחיק לקרן במצב כזה יזכה אותך באישפוז.* כשיש לך הזדמנות להרחיק לקרן,כבר עדיף שתתקיף לשער של היריב. *לא כולל בלמים אנגליים. |
|
||||
|
||||
אם X אחוז מהמתקפות נגמרות בגול, ו-Y אחוז מכדורי הקרן נגמרים בגול, ואם נתון ש-X גדול מ-Y, ואם נתון שכאשר מתקפה או קרן לא מסתיימים בגול, אזי הכדור עובר לידי הקבוצה השניה, הרי שברור כי בכל הזדמנות שיש לשחקן במגננה להרחיק לקרן אבל אין לו הזדמנות להשתלט על הכדור בעצמו, עדיף להרחיק לקרן. עוד נתון שחסר לנו, כמובן, הוא השאלה "איזה אחוז מהכדורים שמורחקים לכיוון חצי המגרש של התוקף חוזרים מיד לידיו (או רגליו, ליתר דיוק) של התוקף, והופכים שוב למתקפה על הקבוצה המגינה?". |
|
||||
|
||||
חושבני שזה לא שימוש טוב בנתונים סטטיסטיים. כמו שאמרו כבר קודם, יש כל-כך הרבה משתנים שהסטטיסטיקה הכללית לא מנבאת הרבה. "X אחוז מהמתקפות", למשל, לא מועיל במיוחד שכן גם אם כל ההגנות דומות זו לזו, הרי כל מתקפה מתקיפה על פי דרכה, ויסלח לי טולסטוי (שהיה שחקן בינוני למדי). |
|
||||
|
||||
כמובן, אבל אני מחפש דרך עבור שחקן גרוע במיוחד, ואולי גם קצת עיוור, שאינו מסוגל להעריך את המצב אבל בעל יכולות מתמטיות מצויינות, לפתח טקטיקות שלפחות יצמצמו סיכונים לגולים שנגרמו בגללו. |
|
||||
|
||||
דובי, הצץ בתיבת הדוא''ל. רצוי בהקדם. |
|
||||
|
||||
אם נניח שלא משנה מה יעשה שחקן ההגנה הכדור יגיע לקבוצה היריבה ויגרום להתקפה נוספת, והשאלה היא מה עדיף קרן, חוץ, התקפה רגילה, או כדור חופשי לקבוצה היריבה, יש מקום לדבר על סטטיסטיקה, אבל המטרה של שחקן ההגנה היא לא עיכוב והפרעה בלבד אלא גם להעביר את הכדור לחבריו בחלק הקדמי, לכן שחקן ההגנה מעדיף הרחקה ''סתמית'' למרכז המגרש שעשויה להסתיים ברגליהם של חבריו מאשר הרחקה לקרן שמשמעותה התקפה נוספת. השאלה ''חוץ או קרן'' מורכבת יותר אבל נראה שכמות האופציות להתקפה מכדור חוץ המוגבלת על ידי כח הידיים של השחקן התוקף נמוכה בהרבה מכמות האופציות בכדור קרן העשוי להגיע למעשה לכל נקודה בחצי המגרש של הקבוצה המגינה ובפרט לתוך הרחבה, בנוסף כדור קרן מצמצם מאוד את סכנת הנבדל לקבוצה המתקיפה. |
|
||||
|
||||
שחקן הגנה שנצא במצב הזה צריך לשכלל גם את הקבוצה שלו והקבוצה שהוא נמצא מולה. סטטיסטית, יש בועטי קרנות עם ביטות הרבה יותר פוריות מאחרים, יש שחקנים שמסוגלים להמשיך בעיטה בהצלחה גדולה מאחרים, יש בלמים ושוערים שיכולים לעצור בעיטות כאלה בהצלחה מאחרים. |
|
||||
|
||||
תראו מה קורה כשב-Ynet מישהו מתרגם אוטומטית ידיעה מחו"ל: "ל-11 של הנבחרת מ'דאום אנדר' חזר השוער מארק שווארצר, על חשבונו של זלייקו קאלאץ' המאכזב, והארי קיואל ('הוויזארד אוף אוז') פתח בהרכב לאחר שהחלים מפציעתו." זוועת היבליש מרוכזת, ללא ספק. |
|
||||
|
||||
יש דרך לנתק אותי מבחוץ? |
|
||||
|
||||
Salvation lies within.
|
|
||||
|
||||
זו אימרה שהיא כמעט כמו עצה. תחסרו לי אתה יודע.. |
|
||||
|
||||
תעבור לויקיפדיה. |
|
||||
|
||||
הבנתי. אתה מאלה שכמישהו אומר להם שכואבת לו הבטן, יתנו לו בעיטה בביצים, ואז, כשהוא יסתכל עליהם בעיניהם מלאות יגון, יגידו לו "נכון שאתה כבר לא מרגיש את הבטן?" |
|
||||
|
||||
חברה "אלטרנטיבית" שלי ניסתה פעם לטפל בי כשחשתי בבטני באמצעות אצבעות הרגליים. אני מבטיחה לך שכך בדיוק זה עבד: האצבעות כאבו לי כל כך שהבטן כבר היתה לידן משחק ילדים. |
|
||||
|
||||
שמע, זה עובד. רק שכחת לציין שכשהוא יהיה המום מהבעיטה בביצים אני גם אפלח לו את הארנק. כך ההקבלה יותר שלמה, לדעתי. |
|
||||
|
||||
איפה היית בשמיני לינואר 1998 בערב? |
|
||||
|
||||
resistance is futile — you will be assimilated
|
|
||||
|
||||
עכשיו אני מבין שבאמת כולם כאן כאלה. אתה מכיר מישהו שניצל? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שיש כאלה, אבל הם פיתחו כפיצוי התמכרויות מסוכנות יותר. ראה הוזהרת. |
|
||||
|
||||
זה רק אני או שהשיפוט בטורניר הוא מתחת לכל ביקורת? |
|
||||
|
||||
סססאמק באייל של היום, אתה חייב להכניס בתגובה התייחסות לשורש ריבועי של מספר ראשוני או משהו לגבי פושעי אוסלו על מנת לקבל קצת תשומת לב... |
|
||||
|
||||
מה, אתה חושב שלצופי המונדיאל יש זמן עכשיו להיכנס לאייל יותר מכמה דקות ביום? והאמת, נראה לי שבעזה בכל זאת יותר חם כרגע. |
|
||||
|
||||
שלג דמונדיאלקד. על שיפוט שערורייתי התלוננתי כבר ב-2002: תגובה 73965 ואם בדברים ברומו של דשא עסקינן , וכיוון שברזיל כבר ברבע הגמר. אפשר להתפנות לכמה הערות: 1. ראשית חן חן לשוטה על מאמר יפה. למרות שאסייג ואומר מיד שקראתיו באוזני בני, והנ"ל קצת לפני האמצע עצר אותי: "אבל אבא, זה די משעמם". קחו בחשבון רק בן 15, אומנם כבר מבקש לטעום מהבירה, אך גם חושב שגאנה תקפה יותר מברזיל. 2. ברזיל תפגוש את צרפת ברבע גמר. עבור קאפו ורונאלדו מדובר בשחזור גמר 98 הטראומטי. פנינו למחשב הצה"לי כדי שינפק שם למשחק, ובאופן אקראי לחלוטין, הנ"ל הציע את השם: "צרורות בקצב הסמבה". 3. לקשה המקשה: גדוחה צלצל מוכר, לא יותר, אבל אזכורו גרם לי להרהר בעובדה שבשעה שפולין נסעה הביתה, גרמניה מאותו בית כבר ברבע גמר. ומי כבש לנבחרת שמנסה להיות "גרמניה האחרת"? ובכן, שבעה שערים עד עתה תרמו שני הפולנים: קלוזה (מתאזרח) ופודולסקי. ואם לפולין ברכבת הגענו, קבל נא חידת גודווין: מי אימן את "הפועל בירקנאו"? |
|
||||
|
||||
1. אני מקווה ששתי סטירות לחי השיבו לזאטוט החוצפן את חוש השיפוט התקין. 2. אני לא רואה איך ברזיל של הטורניר הזה מפצחת את ההגנה המופלאה של צרפת. פריירה ואני מנהלים דיונים תכופים בנושא, ואמת היא שההתעקשות שלו מתחילה לעלות לי על העצבים. בסוף אני אפרסם את תוכן השיחות שלנו, שכל העולם יראה עם מי יש לנו עסק (זאגאלו מסכים איתי בשיחות פרטיות, אבל פוחד לצייץ ליד הבוס). |
|
||||
|
||||
עוד הערות מונדיאליות: 1. בניגוד לשני האחרונים, המונדיאל הנוכחי כל-כך חסר הפתעות שזה מפתיע. אחרי שלשמינית הגמר הגיעו 10 נבחרות אירופיות, 3 דרום אמריקניות ו-3 משאר העולם, כולל שתיים וחצי הפתעות (גאנה, אוסטרליה, חילוף המקום של שוייץ וצרפת), עבר השלב ללא הפתעה אחת, וברבע הגמר יש לנו שש אירופיות, שתי דרום אמריקניות, ולא פחות משש (!) אלופות עולם לשעבר (שהן כל אלופות העולם לשעבר שהגיעו לטורניר). בעוד שבמונדיאל הקודם היו לנו בשלב זה סנגל, טורקיה, ארה"ב ודרום קוריאה, הרי שהפעם אנו מסתפקים באוקראינה, וגם היא הגיעה לכאן בחסדי ההגרלה והשוער ואינה צפויה להיות יותר מבשר תותחים לאיטליה. 2. לי, אישית, כבר נשארה רק נבחרת אחת לאהוד, וזו פורטוגל, לאחר שכל שאר החביבות עלי (ספרד, צ'כיה, גאנה) הודחו. |
|
||||
|
||||
סלקטר? (הוא גם היה מרכיב "כוחות") |
|
||||
|
||||
אם זה היה כך אז קאפו הברזילאי עליו כתבתי באותה תגובה מתאים לא פחות. מדובר בסיפור די סטאלגי ברוחו, בשם "הפועל בירקנאו" מאת רן שריג. הסיפור מופיע ב"ההולנדי של עכו" קובץ סיפורים קצרים על כדורגל (מאת סופרים ישראלים ובהם: חיים גורי שמואל הספרי, אייל מגד רוני סומק ואחרים). המאמן הוא יאן ההולנדי. |
|
||||
|
||||
במאמר ההמשך שהתחלתי לכתוב פעם, הוקדש פרק שלם לבעיות השיפוט. לדוגמא, בלתי אפשרי לאכוף את חוק הנבדל כהלכתו בלי שיש לקוון עיני זיקית ומהירות מעבד 3GHz לפחות. לדעתי העניה (הסתבכה בהשקעות כושלות, אל תשאל) ניתן לתקן חלק מהפגמים בקלות יחסית, אם רק יהיה למישהו העוז הנפשי לשחק קצת עם המכונה שמגלגלת מיליארדי דולרים בשנה. אני לא מוצא את השיפוט במונדיאל הזה חריג יחסית למקובל, לטוב או לרע. |
|
||||
|
||||
ובמשפט המסיים אתה אכן מסכים עם היפני שהשיפוט מתחת לכל ביקורת (או בשפה המקובלת במגרשי הכדורגל: השופט בן זונה). |
|
||||
|
||||
איך ניתן לתקן את הפגמים? |
|
||||
|
||||
חלק* מהפגמים. ההצעות מתייחסות למשחקים בזירה העולמית, אני לא מתכוון לליגה למקומות עבודה של אזור הגליל המערבי (כסף, כסף). * שופט זה לא אמא: למה להסתפק באחד? שופט נוסף אחד בכל רחבת עונשין שתפקידו להשגיח על קרבות האיקידו שמתרחשים בה, בעיקר, אבל לא רק, בעת ביצוע בעיטות חופשיות. אני חושב שהמקום האידיאלי עבור שופט הרחבה הוא במתקן קטן שיהיה תלוי מעל אמצע השער. השופט הזה הוא הפוסק האחרון בקשר לכל מה שמתנהל ברחבה. רעיון אחר הוא שיהיו על המגרש שני שופטים, כל אחד אחראי לחצי אחד. כך שטח השיפוט קטן פי שניים, ובנוסף השופט יכול לנוח לפרקים (כשהכדור בחצי המגרש השני), ויהיה לו כוח לרוץ ולהיות קרוב להתרחשויות כשהכדור בחלק שלו. הבעיה עם הרעיון הזה היא שיפוט לא אחיד בשני חלקי המגרש, וזאת באמת בעיה. אמנם היא מתקזזת עם חילופי הקבוצות במחצית, אבל היא לא נעלמת לגמרי. בכל זאת לדעתי שכרה גדול מהפסדה. * כדור חמישה-עשר: כמו פנדל, אבל ממרחק קצת יותר גדול. זה שייך לפרק אחר של שינויים בחוקת המשחק, אבל לענייננו זה קשור כי כך יקל על השופטים לשרוק לעבירות שהיום הם מעדיפים להעלים מהן עין. * נבדל: באמצעים טכנולוגיים לא מסובכים מדי ניתן לעקוב בזמן אמת אחר מיקום השחקנים והכדור וגם לדעת בדיוק את "רגע" הבעיטה. זמזם קטן יצפצף לשופט על היווצרות עמדת נבדל, והוא יחליט אם זאת גם עבירת נבדל. אני לא פוסל גם את הרעיון של היוועצות בהילוך חוזר של מה שצולם לפני הבקעת השער. * נגיעת יד לא מכוונת: אני מציע להשאיר את הכוונות לבוחן כליות ולב. זה יתרום לאחידות בשיפוט. נדמה לי שהיו לי עוד כמה רעיונות, אבל חוששני שהם אבדו בתהום הנשיה. לא נראה לי שיש מקום לשני מאמרים על כדורגל באתר של דגים קרים חסרי אונה רגשית. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש איזה עיקרון מאחורי ''חוקת הכדורגל'' שחושב שצריך שאותם כללים (משפר שופטים והאמצעים טכנולוגים) יכולו על כל המשחקים הרישמיים. |
|
||||
|
||||
החיים הם אמנות הפשרות. נראה לי שיותר טוב לכופף את העקרון הזה מאשר לאשר לאיטליה גול מפנדל שארע רק במוחו העייף של שופט שהתרוצץ על המגרש הגדול במשך תשעים ושלוש דקות. המשחק המודרני מהיר הרבה יותר ממה שהיה פעם, והשופט המסכן פשוט לא יכול לעמוד בעומס. |
|
||||
|
||||
ומה כל כך גרוע בזה שנתנו לאיטליה פנדל שלא היה? זה חלק מהמשחק, לא? |
|
||||
|
||||
זה חלק *מחורבן* מהמשחק. כן. |
|
||||
|
||||
אתה מתכון להגיד ש"זה חלק מחורבן כשהפנדל הוא לטובת איטליה", או "זה חלק מחורבן גם כשפנדל לטובת איטליה"? (במילים אחרות, היית חושב ככה אם היה נשרק פנדל כזה לטובת ישראל במשחק מכריע?) |
|
||||
|
||||
אני חושב שטעויות שיפוט הן דבר גרוע. גם מחלות הם חלק מהמשחק שנקרא חיים, אבל זה לא אומר שצריך לקבל אותן בהכנעה. |
|
||||
|
||||
טוב, אני לא לגמרי מסכים איתך. יש, לדעתי, משהו יפה בטעויות שיפוט בכדורגל (כל עוד שהן במידה, ובעיקר שהן לטובת הקבוצה שאני בעדה, כמובן). זה אחד הגורמים שהופכים את הכדורגל ליותר מסתם תחרות ריצה משוכללת. |
|
||||
|
||||
נישאר בחוסר הסכמה. חוש הצדק הטבעי1 שלי ממש לא חי עם זה בשלום (גם כשהטעות היא לטובת הקבוצה הנכונה). _____________ 1- אם יותר לי להזכיר שוב את אבי (התרוץ שלי הוא שיום השנה שלו חל בימים אלה ממש), הוא לימד אותי מגיל צעיר ששמחת הנצחון מועבת אם הוא הושג בדרכים לא כשרות. "אתה הרי יודע בליבך שלא *באמת* ניצחת" הוא הסביר לי, וגם חי הלכה למעשה עפ"י התורה הזאת. כשהייתי בן 7 הוא זכה במקום שני באליפות העיירה שלנו בטניס-שולחן - ושאף אחד לא יעיז לקרוא לזה פינג-פונג, כן? - בגלל שהוא תיקן את השופט שפסק לטובתו בטעות. לא פלא שיצאתי לוזר. |
|
||||
|
||||
אם הטעויות של השופט הן אקראיות, ואף אחד לא שילם לא, או לא הטעה אותו בכוונה, מה לא כשר בניצחון? השופט הוא עוד גורם במשחק, וכמו שכל שחקן יכול לטעות, כמו שהדשא יכול להיות קצר או ארוך, כמו שהרוח יכולה להיות בכיוון מסויים גם השופט יכול לטעות. |
|
||||
|
||||
אפשר לעשות את זה יותר פשוט: מחשב קטן ישרוק באופן אקראי ויפסוק עברה אקראית פעם בשתי דקות. זה לפחות יקטין את הסיכוי להטיה (*מודעת או לא*) של השופט. אני חושב, למשל, שהשיפוט של ברזיל נגד גאנה היה מוטה, ובהחלט ייתכן שלא במודע. הנצחון ההוא הותיר אצלי טעם רע (גם) מהסיבה הזאת. מה שכן, ההיפופוטם שם גול יפה, ועכשיו נהיה תקועים איתו עד הסוף המר. מרוב עצבים ניתקתי לפריירה את הטלפון בפנים ושמתי אותו על ignore. מה הטעם לדבר איתו כשהוא לא באמת מקשיב? |
|
||||
|
||||
פעם בשתי דקות זה מוגזם, פעם בשני משחקים זה סביר. לא צריך מחשב קטן שיעשה את זה, יש כבר שופט. במונדיאל הזה עוד לא יצא לי לראות אף משחק, ככה שאני לא באמת יודע מה קרה במשחק של ברזיל מול גאנה (או בכל משחק אחר). |
|
||||
|
||||
טפו, כופר. אז מה אני מדבר איתך בכלל? |
|
||||
|
||||
לא כופר, אנוס. |
|
||||
|
||||
וגם למחלות יש , כמובן, את החן שלהן. |
|
||||
|
||||
אתה, אולי, כתבת את זה בציניות (לפחות כך הייתי כותבת זאת אני), אבל מאז שמעתי כמה רופאים וחוקרים מתחום הרפואה מדברים על מחלות בהתלהבות יתרה, ואין לי ספק שבעניהם אותן מחלות מוצאות חן עד מאוד... |
|
||||
|
||||
אני חושב שאין עקרון-על כזה. אם אופן הכרעת המשחק יכול להיות שונה (שער זהב לעומת פנדלים), ואם (כפי שלמדתי מטור שאלות הקוראים ב"הארץ") גבולות הסובלנות לממדי המגרש יכולים להיות שונים - במקרה האחרון, בבירור בגלל שיקולים כלכליים - מדוע לא מספר שופטים ואמצעים טכנולוגיים? |
|
||||
|
||||
זה חוק לא כתוב, שלמיטב הבנתי הסובלנות לממדי המגרש נגררת ממנו. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי איך היא נגררת ממנו. אולי לא הבהרתי מספיק את עניין הסובלנות: חוקת הכדורגל הרשמית, אאז"נ, מגדירה טווח מאוד רחב לממדים המותרים למגרש. טורנירים וליגות עשירים וחשובים יותר מגדירים טווחים צרים בהרבה. ברור שהשוטה לא מציע לשנות את חוקת הכדורגל ל"בגביע העולמי יהיו שני שופטים, בשאר הטורנירים רק אחד", אלא ל"במשחק יהיה שופט אחד או שניים" - ובכל מסגרת יבחרו המארגנים כמה אצלם. |
|
||||
|
||||
נכון. אפילו במשחק מכריע בליגת התחת שלנו (ההיא שמטעמים לא ברורים מתקראת דווקא ליגת העל) יהיה נכון להוסיף שופט. אגב, בפוטבול אמריקאי מסתובבים שבעה שופטים על המגרש. |
|
||||
|
||||
היא נגררת ממנו בגלל שככה יכולים לשחק גם מי שלא יכולים לבנות מגרש גדול. המשחק עם שני שופטים לא יהיה אותו משחק כמו משחק עם שופט אחד. זה שינוי קצת יותר גדול מהשינוי בגודל המגרש, דומה יותר להבדלים בין טניס בחימר ובדשא, או להבדלים שהיו פעם בין כדרסל אירופי לאמריקאי. |
|
||||
|
||||
למה? החוקה היא אותה חוקה, ורק האכיפה נעשית באופן קצת שונה. |
|
||||
|
||||
אני בעד הרעיון שנוגע לשופט במתקן מעל השער, במיוחד כאשר מדובר במשחק בית של בית"ר והכלוב מעל השער המקומי. אני רק מקווה שהקונסטרוקציה מגיעה עם כסא מפלט. או שחפ"צ קרמי... ולמי קראת סושי? |
|
||||
|
||||
אה, כמה אנשים תקפו את האייל במקום אחר. לא ממש חשוב. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שיש משהו טוב בנטיה הזו לטכנולוגיזציה למען איזו יעילות והתנהלות חלקה יותר כביכול של המשחק. אבל כמובן הדברים נראים אחרת אם צופים במשחק מהטריבונה או בסלון הממוזג (במקרה שלי, חדר השינה בד''כ). |
|
||||
|
||||
כבר שנים לא ראיתי משחק מהטריבונה. |
|
||||
|
||||
פעם, כשהייתי קטן, הלכתי לאצטדיון ביבנה עם חבר מקומי. כשרפעת טורק וסיני עלו למגרש נפלטה לי קריאת עידוד לאדומים. למזלי, השכן שלנו היה מפקד 669 וחילצו אותנו בזמן. |
|
||||
|
||||
מה אתה אומר על שעון זמן גלוי לכל ומתופעל על-ידי מזכירות, כמו בכדורסל? |
|
||||
|
||||
תגובה 94265 |
|
||||
|
||||
לא לגמרי ברורים לי היתרונות והחסרונות של ההצעה. 30 דקות נטו לכל מחצית? יתרון: אפשר יהיה לאפשר הרבה חילופים, ואולי זה יאפשר להקטין את מס' השחקנים לעשרה, שהוא צעד מבורך לדעתי. חסרון: מחייב ענישה קבוצתית על כרטיסים צהובים (אתה לא רוצה שחקנים שתפקידם לשבור למישהו רגל ולהתחלף מיד אחרי הצהוב שיקבלו). ענישה קבוצתית בנוסח הרחקת שחקן לזמן קצוב כמו בכדוריד אינה ישימה בכדורגל, כי הקבוצה שנמצאת בנחיתות מספרית תרד לבונקר והמשחק יהיה עלוב ועצוב. על אילו סוגים אחרים של ענישה קבוצתית אתה חושב? שלושה צהובים = פנדל? תוצאת תיקו מעניקה לקבוצה עם פחות צהובים שתי נקודות (מעין נצחון בנקודות ולא בנוק-אאוט)? אילו עוד יתרונות וחסרונות אתה רואה? (כאמור, לא נכנסתי לשינויי חוקה שנראים לי ראויים לדיון) |
|
||||
|
||||
אוף, לא הייתי ברור. למיטב ידיעתי, במשחקי כדורגל השופט הוא זה שמחליט כמה זמן פציעות וכו' יש להוסיף, ורק הוא יודע כמה זמן בדיוק נותר עד סוף המשחק/המחצית. לא עדיף שיהיה במגרש שעון גדול, שכל השחקנים והצופים רואים, ושיתופעל על-ידי מישהו אחר (בדיוק כמו בכדורסל)? המדידה תהיה יותר מדוייקת והוגנת, השחקנים ייהנו מיותר ודאות, והשופט יוכל להתמקד בעבודה האמיתית שלו - שמירה על החוקים. דיסקליימר: אני לא מבין כלום בכדורגל. הפעם האחרונה שראיתי משחק (ואפילו אותו לא מההתחלה) היתה לפני בדיוק 8 שנים, וגם זה רק בגלל שבמקרה עברתי ליד רחבת האודיטוריום בחיפה, שם הקרינו את גמר המונדיאל, ולא היה לי משהו טוב יותר לעשות. |
|
||||
|
||||
לדעתי זה עניין שולי למדי. חשבתי שאתה מציע למדוד זמן נטו, הצעה ששמעתי כבר פעם או פעמיים ממישהו (חובב כדורסל כמובן). אבל מה אני מדבר בכלל עם אנלפביתים? _______________ מערכת יקרה: למרות הסגנון האד-הומני והפוגעני אינני מתכוון לכך שמר נוב הוא באמת אנלפבית, ואודה לכם אם לא תעשו את מה שאסור להזכיר כאן. |
|
||||
|
||||
לא כל כך הבנתי את הקשר בין מדידת זמן נטו לכרטיסים הצהובים. כמה שחקנים מותר להחליף במהלך משחק? עד כמה יעיל לסחוט עבירות כדי לסחוט זמן? ועד כמה סחיטת זמן שכזו עוזרת? בכדורסל זה מכריח את היריב ללכת לקליעות עונשין שאחריהן הכדור עובר לקבוצה היריבה. אין משהו דומה בכדורגל. |
|
||||
|
||||
1. הקשר אינו ישיר. חשבתי שמטרת המדידה נטו היא לאפשר חילופים רבים יותר, והבעיה עם חילופים רבים היא שיהיה פחות טראומטי לקבוצה אם שחקן סופג כרטיס צהוב, במיוחד אם זה שחקן שמיועד בדיוק לצורך הזה: לשחק נוקשה. כשהוא מקבל כרטיס צהוב, המאמן מחליף אותו בגורילה הבאה. 2. 3. 3. זאת שאלה שלא קשורה לנושא, אבל אף שופט אינו מוסיף את *כל* הזמן שהתבזבז בפציעות. אגב, גם חילופי שחקן גוזלים זמן. 4. עד כמה? איך ניתן לחשב את זה? אם שחקן שלך נופל פצוע כל דקה, ולוקח חצי דקה לחדש את המשחק, אתה יכול לחסוך שליש מזמן המשחק. נניח שהשופט מחזיר חצי מזה, עדיין הגעת לאחוזים נאים. ברור שבתנאי אמת תדירות הפציעות נמוכה יותר. |
|
||||
|
||||
4. ההפך, ההפך. התכוונתי "עד כמה יעיל לבצע עבירה על שחקן של היריב". |
|
||||
|
||||
לא יודע איך לענות על זה. תלוי בסיטואציה, בשחקן, בשופט, בזמן, במקום ובעוד שמונה מאות שלושים ושניים גורמים. |
|
||||
|
||||
מה, ואתה חושב שמה שפיזיקאי גרעין מתעסקים בו לא תלוי בשמונה מאות שלושים ושניים גורמים? תזניח. |
|
||||
|
||||
הזנחתי. יצא 42. |
|
||||
|
||||
אוקיי, בניסוח מחודש, השאלה היא "האם לדעתך אם נעבור למדידת זמן מדוייקת נתחיל לראות תופעות של ביצוע עבירות רבות כדי "למשוך זמן" כמו שרואים בכדורסל?" אגב, הבדל אחד כבר נראה לי ברור: בכדורסל זו תמיד הקבוצה שמפסידה שמבצעת את העבירות. בכדורגל, אני חושב שזה ההפך. |
|
||||
|
||||
סוף סוף הבנתי. לא, יקרה בדיוק ההיפך: לא יהיה שום טעם בעבירות כאלה כי השעון ייעצר אוטומטית. |
|
||||
|
||||
אז חוזרים אל מה שאני לא הבנתי - איך מדידת הזמן בצורה מדוייקת תגרום לתופעות לוואי שיצריכו ענישה צהובה קבוצתית, מהסוג שעליו אתה מדבר בתגובה 393562? |
|
||||
|
||||
היא לא. אני חשבתי שמדידה מדויקת נועדה לאפשר חילופים רבים, ואלה אכן עלולים לגרום לריבוי עבירות. מדידת זמן מדויקת בפני עצמה אינה נראית לי עניין חשוב במיוחד. בכדורגל ניתן לבזבז זמן גם כשהכדור במגרש. |
|
||||
|
||||
בכדורסל ביצוע העבירות לא נועד 'למשוך זמן' אלא להעלות את מספר החזקות הכדור (possessions) בפרק הזמן שנותר עד סיום המשחק. כך מקבלת הקבוצה הנמצאת בפיגור סיכוי גדול יותר לשנות את התוצאה. בכדורגל זה אחרת... |
|
||||
|
||||
נו, כן, לזה התכוונתי (במובן של ''להגדיל את פרק הזמן עד לסוף המשחק שבו אנחנו מחזיקים בכדור''). בוודאי שבכדורגל זה אחרת, זה מה שמבלבל אותי. קיבלתי את הרושם שהשוטה אומר ''אם תכניסו את המדידות המדוייקות של הכדורסל, תקבלו גם את האלמנטים הלא נחמדים האחרים של הכדורסל''. |
|
||||
|
||||
'האלמנטים הלא נחמדים האחרים של הכדורסל'? אני מציע לשוטה שיתרכז בתחומים בהם יש לו הבנה, כדורגל, חתולים והליכונים. |
|
||||
|
||||
הליכונים? |
|
||||
|
||||
טוב אז לא, תרופות נגד שיגרון. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה איתך, אבל בעיני לא מוצאים חן פרשנים שמדברים על ''כדאי לעשות עבירה עכשיו''. בהקשרים אחרים, המשפט הזה היה נשמע גרוע למדי. |
|
||||
|
||||
בעיני זה דווקא מוצא חן מאוד. הכדורסל הוא משחק טקטי בכמה רמות מעל כדורגל והעבירות בו אינן משתוות לאלימות והסכנה הגופנית של העבירות במשחק הכדורגל. העבירה בכדורסל היא נשק טקטי בדיוק כמו המצ' אפ והתרגילים. |
|
||||
|
||||
טוב, אני לא יכול לענות בלי קצת סטטיסטיקות על כמה שחקנים נפצעים מעבירות "טקטיות" שכאלו. מה שכן, בכדורסל גם תפיסה בחולצה נחשבת לעבירה, לא? |
|
||||
|
||||
(לא יודע למה המבינים בכדורסל שדנו כאן איתך הפסיקו, אז אנסה להמשיך כאילו שאני מבין) - נדמה לי שאחוז הפציעות מעבירות טקטיות הוא זניח לחלוטין. לפעמים נפצעים בכדורסל, אבל זה לאו דווקא מעבירות בכלל. |
|
||||
|
||||
כן, זה מה שאמרתי. בכדורסל גם נחסך ממך המראה של השחקן שוכב על הדשא ומתפתל בכאבי תופת למשך כחצי דקה עד שלפתע כבמטה קסם הוא נעמד ורץ כאילה שלוחה. עוד תופעה מדהימה ומוזרה בכדורגל היא הנטייה של שחקנים מהקבוצה המובילה להפצע בנסיבות מסתוריות לקראת סוף המשחק. אתמול בערב אמרתי ליפנית שבמידה ואני מתעורר בארבע בבוקר לראות את המשחק הרי שיהיה זה עוד משחק משעמם ומאכזב ובמידה ולא אתעורר במיוחד הרי שבטוח אני כי בבוקר יבשרו לי החדשות כי היה זה משחק משובח. החלטתי שאם כבר אכזבה אז לפחות בלי שקיות שחורות מתחת לעינים. |
|
||||
|
||||
טוב, הכדורסל הוא משחק יותר כבוה - מכל הבחינות... |
|
||||
|
||||
מקבל. |
|
||||
|
||||
בפעם הראשונה בטורניר גדול העולה מהשלב המוקדם נקבעה ע"י כרטיסים צהובים (לטובת ההיסטוריון העתידי: יפן על חשבון סנגל, גביע העולם). אני בהחלט תומך בהחלטה לכלול את מניין הצהובים בקריטריון לעליה. בהזדמנות זאת אני רוצה לציין גם את השימוש בהילוכים חוזרים שמנע כבר כמה טעויות חמורות - וגם הפעם סנגל יצאה מופסדת כי נפסל לה פנדל. מובן שקצת מוקדם לסכם את הטורניר, אבל בינתיים מה שהכי מרגיז אותי הוא שהשופטים לא מצליחים למדוד 9 מטר למרות שיש להם רצועות רוחב ברורות במגרש, כך שכמעט כל הבעיטות החופשיות נבעטות כשהחומה במרחק 7 מטר בקירוב. השכנים שלי חושבים שאני מלמד מישהו חשבון אלמנטרי כשהם שומעים אותי צועק פעמיים ביום "חמש ועוד שתיים זה שבע, יה דביל". |
|
||||
|
||||
אתה מאוד צעיר ברוחך אם אתה צועק "יה דביל". (לפי הרושם הגס שלי, ילידי שנות הארבעים עד השישים: "יא דביל". ילידי שנות השבעים עד תחילת השמונים: "יה דביל". ילידי אחר כך: "ידביל".) |
|
||||
|
||||
פשוט ניצלתי את ההזדמנות לאמירה תיאולוגית. |
|
||||
|
||||
בעקבות דוטרטה? |
|
||||
|
||||
ואתה מצליח להבחין בין ההגיות של שני הראשונים? |
|
||||
|
||||
לא, וגם לא בינם לבין השלישי (אתה מצליח?). אבל אני רואה אותם כתובים (בימים עברו על קירות שירותים פיזיים, היום על קירות שירותים אינטרנטיים), ויש לי סיגנלים אחרים לטווח הגילים של מי שכתב שמאפשרים לי קצת לכייל. |
|
||||
|
||||
הבן שלי, יליד שנות האלפיים: יא דביל, אבל אולי ימפגר (בהנחת המ'). |
|
||||
|
||||
זה בגלל „יד אלוהים״ של אמצע שנות השמונים? ובנושא אחר: משום מה היה לי זכור שבדיון הזה או אחד ממקביליו דובר על כמות ואיכות המשתתפים שלא מאירופה ודרום אמריקה. זה לא השתנה גם הפעם. לאחר שלב הבתים שרדו רק יפן ומקסיקו (נציגת צפון אמריקה, אבל אמריקה הלטינית ברוחה). אירופה: בהתחלה 14 נבחרות (13 + המארחת, רוסיה). לאחר שלב הבתים: 10 דרום אמריקה: בהתחלה 5, לאחר שלב הבתים: 4 מרכז/צפון אמריקה: בהתחלה 3, לאחר שלב הבתים: 1 אסיה: בהתחלה: 4, לאחר שלב הבתים: 1 אפריקה: בהתחלה: 5, לאחר שלב הבתים: 0 אוקיניה: בהתחלה: 1, לאחר שלב הבתים: 0 בקיצור: האם הסיכוי של נבחרת ישראל לעלות למונדיאל ישתפר אם נעבור להיות חלק מההתאחדות האפריקאית? |
|
||||
|
||||
כדי שנבחרת ישראל תעפיל למונדיאל דברים אחרים צריכים להשתנות. כל מה שצריך הוא לבחון את ההישגים של נבחרת הנערים (עד גיל 17) מול נבחרת הנוער (עד גיל 19) מול הנבחרת הבוגרת נבחרת הנערים עלתה 9 פעמים לטורניר הגמר של אליפות אירופה ב 30 השנה האחרונות (עד 2002 עלו לטורניר הגמר 16 הטובות, מ 2003 - 8 הטובות). ב 1996 היא השיגה את הישג השיא שלה- מקום שלישי, כשברבע הגמר היא מנצחת את נבחרת גרמניה ובמשחק על המקום השלישי את יוון. נבחרת הנוער עלתה לטורניר הגמר (מ 2002- 8 הטובות) פעם אחת - ב 2014 הנבחרת הבוגרת לא הצליחה להעפיל ליורו (14 הטובות) אפילו פעם אחת. הישג השיא שלה היה בשנת 2000- מקום שני בבית המוקדמות והפסד כפול בפלייאוף לדנמרק אחרי פרשת נערות הליווי (רמז) |
|
||||
|
||||
נדמה לי שברוב ענפי הספורט נדמה כי הנוער מצליח יותר מהבוגרים. אני משער שפשוט בנוער, בגלל התחלופה הגבוהה, יש קפיצות איכות ניכרות בין שנתון לשנתון בכל הנבחרות, ולכן יותר איזון הסתברותי בין מדינות. אם למישהו יש מרץ יותר מלי, זה צריך להיות לא קשה מדי לבדיקה. אולי תרגיל לסטודנטים בסטטיסטיקה בקורס מבוא כלשהו. |
|
||||
|
||||
בוא נשווה לענף ספורט שישראל מגיעה בו להישגים נאים בהרבה: כדורסל. בכדורסל יש לי נתונים על הנבחרת הבוגרת ונבחרת העתודה באליפויות אירופה (עד גיל 22 מ 1992 עד 1999, עד גיל 21 משנת 2000 עד 2003, עד גיל 20 משנת 2004) אבל אין לי נתונים מסודרים על נבחרת הקדטים (עד גיל 16) נבחרת העתודה השתתפה באליפויות אירופה מ 1992 עד 2009 ברציפות, אז ירדה לדרג ב' למשך 3 שנים. המקום השלישי בדרג ב' ב 2012 החזיר אותה לדרג א' עליו היא שומרת עד היום. הישגי השיא: שלוש פעמים סגנית אלופת אירופה (לאחרונה ב 2017) אליפות אירופה לבוגרים נערכת פעם בשנתיים לעומת כל שנה בעתודה. ב 25 האליפויות האחרונות הנבחרת לא העפילה לאליפות רק פעמיים בהן האליפות הוגבלה ל 8 הטובות בלבד. הישג השיא: סגנית אלופת אירופה ב 1979 (ברקוביץ' נבחר לשחקן המצטיין באליפות) נראה שהירידה בהשגים מנבחרת העתודה לנבחרת הבוגרת בכדורסל קטנה מאוד. המיקום הממוצע של נבחרת העתודה באליפויות להן העפילה (N=17) הוא 8 ושל נבחרת הבוגרים (N=25) הוא 10. למרות שאין לי נתונים מסודרים על נבחרת הקדטים (עד גיל 16) התוצאות שלה לבטח לא טובות מאלו של הנבחרות הבוגרות ממנה: הישג השיא שלה באליפות אירופה הוא מקום שלישי (1997) בשנת 2006, כאשר סיימו במקום השביעי, נחשב הדבר להישג מרשים. הקדטים שיחקו בדרג ב' ב 5 מ 12 השנים האחרונות, הישג נמוך מאלו של הנבחרות הבוגרות יותר. לסיכום: בכדורסל התוצאות הפוכות מאלו של הכדורגל. אין ירידה בהישגים עם העליה בגיל, אפילו להיפך- ישנו שיפור בהישגים מגיל 16 לגיל 20. הפוך מהירידה בהישגים בכדורגל מגיל 17 לגיל 19. ____________ הערת אגב: נראה שישנה ירידה ביכולת של נבחרת הבוגרים בעשור האחרון- המיקום הממוצע של הנבחרת באליפויות בהן השתתפה עד 2005 היה 8 אבל ב 6 האליפויות האחרונות מ 2007 עד 2017 המיקום הממוצע התדרדר ל 15 בנבחרת העתודה לא חל שינוי גדול בהישגים הממוצעים לאורך השנים. |
|
||||
|
||||
נבחרת העתודה של ישראל זכתה באליפות אירופה בכדורסל |
|
||||
|
||||
ואתמול זכתה שוב בפעם השניה ברציפות. אני חושב שהנקודה שלי בדיון (שהכדורגל בארץ מנוהל על הפנים) הוכחה. |
|
||||
|
||||
השערה חלופית: שניהם באותה רמה, אבל הרמה של הכדורגל בעולם גבוהה מהרמה של הכדורסל בעולם, בפרט ברמת נבחרת הבוגרים. |
|
||||
|
||||
אולי. בכל מקרה ההשוואה היא בין הארץ לעולם. זה לא שבארץ לכדורסל יש יותר אוהדים, תקציבים, קבוצות נוער וכו' מאשר לכדורגל. ההיפך הוא הנכון. פשוט המקצועיות של הספורט בארץ נמוכה בכלל ובכדורגל כפל כפליים. ההערה שלך על הבוגרים נכונה. נבחרת ישראל בכדורסל מדורגת 35 בעולם (ונבחרת הכדורגל שלנו 82, מתחת לקורסאו, אוגנדה וזמביה). נבחרת הקדטים (עד גיל 20) זכתה בשתי אליפויות אירופה ברציפות (והגיעו לפני כן שלוש פעמים לגמר). הבוגרים הגיעו רק פעם אחת לגמר ב 1979. כמו שהראיתי בפתיל- הירידה בכדורגל מתחילה בגיל יותר מוקדם. אולי זה משום שהמקצועיות בכדורגל בעולם מתחילה בגיל צעיר יותר. |
|
||||
|
||||
בעקבות ההקפצה שלך של הפתיל, קראתי מאמר על שימוש בחומרים אסורים בכדורגל. בקשר להצעה שלך לקצר את זמן המחצית ולהקטין את מספר השחקנים שתפס לי את העין הנתון שהובא במאמר. בגביע העולם 2006 שחקן גרמני החזיק בכדור בממוצע 2.9 שניות. ב-2014 זה ירד ל- 0.9 שניות. לא ברור אם זה מייצג את כל הקבוצות בגביע העולם, אך על פניו נראה שהמשחק נהייה יותר קצבי והדוק. בקשר לשימוש בוידי או להילוכים חוזרים, הוא מעיר במאמר שזה מאריך את המשחק. אישית אני הלא בטוח אם אני אוהב את הכיוון. אולי במקום הילוך חוזר שיקבע אם היה נבדל בגלל רגל שנדחפה קדימה, אולי פשוט לשנות את החוק שיאמר שנבדל זה רק אם כל הגוף של השחקן נמצא מטר או שניים לפנים. זה יקל על שופט הצד ובעיקר ישמר את רוח המשחק שאומרת, עבורי לפחות, שחלק מהותי מהמשחק זה טעויות של כל 25 האנשים על המגרש. |
|
||||
|
||||
בחוצפה מסמרת שיער מייחסים לפלאטיני את הרעיון הזה: |
|
||||
|
||||
התגלתה זהותו האמיתית של השכ''ג. |
|
||||
|
||||
צוות השיפוט מדבר במערכת קשר. מי עוד יכול להקשיב לה? האם יעשה נסיון למנוע ממי שמסקר את המשחקים להאזין לרשת הזו? כמה קשה להתחזות לאחד השופטים ממכשיר קשר בצד כדי לעצור זמנית את המשחק בנקודה מכריעה? ונקודה נוספת: לא ידעתי שכרטיסים צהובים ואדומים נכנסו למשחק הכדורגל רק בשנת 1970. זהו אחד המושגים (כמו גם, לדוגמה "הדקה ה־90") שנכנסו לעולם הדימויים הכללי. חשבתי שהוא יותר וותיק. |
|
||||
|
||||
אני מניח שפיפ''א תדאג ללמד את כל השופטים נאבחו (לפחות את המילים הרלוונטיות לשיפוט), או את שפת הב', ובכך תקשה על גורמי חוץ לחדור לרשת הקשר ולהשפיע עליה. |
|
||||
|
||||
נאבחו זאת לא שפת האם של האינדיאנים מטדי (או מיציע ג')? |
|
||||
|
||||
אם כך, לא נותר אלא לצייד את השופטים והקוונים בספר מלא במספרים ראשוניים רבי ספרות. |
|
||||
|
||||
אני שמח לדווח שהמלצותי בעניין הנבדל יושמו (בקירוב), ופחות שמח לדווח שפיפא טרם העבירה אלי את התגמול הראוי. שערוריות השוחד למיניהן הן כאין וכאפס לעומת הסקנדל הזה. השאלה הבאה מופנית לעומר: מה לדעתך הסיכוי שבמונדיאל הבא לא יהיה בכלל צורך בשופט בשר ודם? מישהו לבוש שחורים ימשיך, אולי, להתרוצץ במגרש, אבל תפקידו העיקרי יהיה בעניינים פרוצדרליים כמו סימון המקום להצבת חומה, התערבות במקרי קטטה בין שחקנים וכד'. |
|
||||
|
||||
שכחתי לצרף את הקישור. |
|
||||
|
||||
מילא השופטים, אבל צריך את השחקנים? |
|
||||
|
||||
להערכתי, שאלת השיפוט בכדורגל כוללת בתוכה מספר סתירות פנימיות בלתי ניתנות ליישוב, אשר ייאלצו את פיפ"א לחדול מקיום המשחק האצילי תוך מספר שנים (לא יותר מ- 6) ולקיים במקומו את האופרטה "לה מרמור", מאת פרלש. התמודדות אם האספקטים המשניים של התופעה (בין השאר דוגמניות פנויות ומצוקת תוכן בעיתוני הספורט) אינה מדירה שינה מקברניטי העולם (וישראל בפרט), וחבל. |
|
||||
|
||||
בא לך לפרט? |
|
||||
|
||||
מתגלים יותר ויותר חיזוקים לטענה כי חלק מן הסוגיות העומדות בפני שופט הכדורגל אינן ניתנות להכרעה עקב משפט אי-השלמות של גדל. |
|
||||
|
||||
באיחור אופנתי של שבע עשרה שנים וחצי UEFA מסכימה איתי. על זה בדיוק מדבר הדיאלוג המוכר לכל1. הצעד הבא: להעביר את כל השיפוט לידיה האמונות של בינה מ. ולפטור אותנו סופית מחוסר העיקביות של שופטים פחמניים בעיקר בכל מה שנוגע לעברות. עכשיו, כשג'פטו כבר יודע לטפל בקלט ויזואלי, אני חושב שהטכנולוגיה מסוגלת לטפל בזה, ותודו שזה הרבה יותר חשוב מהשטויות עליהן מבזבזים את המאמצים בתחום (תרופות מצילות חיים וכאלה). אם עדיין ירצו אדם שיתרוצץ על המגרש לעניינים פרוצדורליים (הנחת הכדור במקום, סימון איפה מותר לחומה לעמוד וכד') או מהותיים (זה דבילי לצעוק על בינה מ. שהיא בת זונה) - שיתרוצץ. ____________ 1- א: מוטב מאוחר. מאשר? ב: אף פעם! |
|
||||
|
||||
מה עם להחליף את השחקנים ולאחר מכן גם את הקהל? |
|
||||
|
||||
אני לא נוטה להאמין בכוחות מאגיים..אבל היה כל כך ברור בערך מהדקה ה50 שהגרמנים ינצחו בפנדלים. אני לא יודע למה בדיוק לייחס את זה,אבל נבחרת גרמניה לדורותיה תמיד נהנתה מאיזה שילוב של נחישות,מזל..ונטיה להגיע בדרך לא דרך עד לשלבים הגבוהים.נראה לי קצת מופרך להכליל ממישחק כדורגל על מנטליות של עם..אבל..לא יודע. לסיכום..אחחח..גרמנים. |
|
||||
|
||||
לדעתי אין פה מזל גרמני אלא פחדנות ארגנטינית. עוד לא הבנתי למה המאמן שלהם הוציא את ריקלמה ששיחק טוב והכניס במקומו קשר דפנסיבי, אלא אם כן הוא התכוון להיכנס לבונקר מהדקה השישים, ובמקרה כזה מגיע לו לעוף. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. |
|
||||
|
||||
שום מאגיה. סביב הדקה ה-55 היה ברור גם לי שהגרמנים ינצחו בפנדלים . עלי להודות שהיה לי מוזר לאהוד את גרמניה במשחק, אך עם רגשות לא צריך להתווכח, עדיף לנסות להבין. אז מה היה לנו שם? על שני פולנים בחוד כבר כתבתי, אחד מהם הישווה היום, יש גם שוער מצוין וסימפטי למראה, בודאי למי שלא מתגעגע לאוליבר רובוקופ. ויש לנו יורגן, בשיזוף קליפורני, מקפץ על הקווים כמו BEACH BOY אחרי השיוויון, ומטרוניתא מזרח גרמנית בשם גב' מרקל, מצהלת ביציע בחצאית אדומה, ומזכירה לי לפתע את גברת פישביין הספרית החביבה אמו של אמיל. שמא בכל זאת אחרי 60 שנה יש לנו סוף סוף גרמניה אחרת. אמשיך לעקוב אחר רגשות אלו כשהגרמנים יפגשו בברזיל. |
|
||||
|
||||
לי היה מאד חבל; בניבחרת הארגנטינית, כל שחקן עולה על כל שחקן אחר בניבחרת הגרמנית חוץ מהשוער. |
|
||||
|
||||
שיתעורר בדויטשלנד האחרת (אבל בשביל זה קודם צריך ללכת לישון. נו, שוין-שטייגר.) ----------- טישביין, אאז"נ. |
|
||||
|
||||
פולני מסריח עושה פרובוקציות וישר מאשימים גרמנים. רק להזכירך, אני שמתי כבר לפני זמן מה את הפוקוס על הפולני הזה. אז נכון שאם לא היה מדובר בפולני יכולת לטעון שהבחור פשוט לא אינטלגנטי, עשה טעות, ושכח על איזה במה הוא מופיע. אך במקרה הזה הענין ברור. מניצחון לניצחון הלכה והתחזקה הגאווה הלאומית הגרמנית, בעיתונות דיווחו על עלייה של 300% במכירת דגלי גרמניה. במקלחות (כן שוב מקלחות) פודולסקי שמע את הבדיחות של באלאק והחברה בנוסח העפנו את פולין,נכבוש את הגביע ושכל העסק ייגמר נתפנה לפלוש לוורשה. ההצדעה, כמו אותה לחישה של מופז באוזנו של שרון דווקא מול המצלמות, נועדה לטרפד את המהלך. אגב, קרוב ל-6,000 איש צפו בוידאו שקישרת אליו וגם ענו על שאלת הסקר. 44% סברו שהוא פשוט נופף לקהל לשלום. 19% נוספים לא היו בטוחים. רק 37% (להזכירך מדובר בחובבי כדורגל ישראלים מגיבים לסקרים של YNET) סברו שפודולסקי הצדיע במועל יד לעלמה זק אחרי הבקעת הפנדל. |
|
||||
|
||||
הייתי אומר משהו על כך שהתנועה המגונה נעשתה ביד שמאל במקום ביד ימין, אבל במחשבה שניה, בכל זאת מדובר בפולני. |
|
||||
|
||||
אבחנה נאה, אם כי ראוי היה להוסיף שהנ''ל גם בעט את הפנדל ברגל שמאל. |
|
||||
|
||||
כבר כמעט השתכנעתי, עד שנזכרתי איך גם אז ראינו את המפלצת צומחת ממש אל מול עינינו אבל העדפנו להפיס דעתנו בטענות שכל האיומים ונבואות הזעם הן לא יותר מאשר דיבורים בעלמא זק. מצד שני, אין ברשותנו ולו תמונה מוצלחת אחת של התחת של היטלר. |
|
||||
|
||||
מה שכתבת עכשיו מסלק כל יסוד רציונלי מדבריך. ההשוואה שעשית פשוט נעדרת אינטליגנציה בסיסית וכולה באה ממעמקי הבטן. |
|
||||
|
||||
אינטליגנציה בסיסית באמת אין שם, אבל הומור דוקא יש. _________________ הומור: אותו מרכיב חמקן שסוציאליסטים ופמיניסטיות אינם מסוגלים להבחין בקיומו (מילון העידן החדש). |
|
||||
|
||||
_______________ אתה מתכוון ליד הנעלמה? |
|
||||
|
||||
הומור: אותו מרכיב חמקן שנמצא בבעלותו הבלעדית של שכ"ג. |
|
||||
|
||||
אמירה תמוהה משהו כתשובה לכך שאני מצביע על קיומו ב- תגובה 393952 . |
|
||||
|
||||
כן, אבל לשמחתנו הוא מוכר רשיונות שימוש במחיר שווה לכל נפש. אני כבר רכשתי אחד! ואתה? |
|
||||
|
||||
גם אני שילמתי אבל קיבלתי 'דלוח'. |
|
||||
|
||||
נדמה לך. ה''מחיר השווה לכל נפש'' ניתן רק לחבר'ה שלו. לאחרים זה הולך לפי מיקוח תחמני ומייגע, עד שהרוב מתייאשים ולא רוכשים. |
|
||||
|
||||
יחי ההבדל הקטן בין ''אני לא חושב שהוא באמת התכוון'' ו''אני לא חושב שהוא באמת אמר''. |
|
||||
|
||||
סקר לא מייצג בכלל באיזור הפאבים בהרצליה לא מותיר ספק: העם היה בעד ארגנטינה. (שוב) איציק ש. הוא סמן שמאלי; הקהל עודד במרץ את הקבוצה הדרום האמריקאית, נפגע באופן אישי מההפסד הצורב, ואחד אף קילל בשפה שהיתה גורמת אפילו למארדונה להסמיק כמו נערה בתיכון. אפרופו מארדונה, שני אנשים לבשו חולצת מארדונה-נבחרת-ארגנטינה, אף אחד לא לבש חולצת נבחרת גרמניה. גילוי נאות: הח"מ היה מעורב בהתערבות עם מלצר על המשחק הנ"ל. המלצר אמר שאם ארגנטינה זוכה, אנחנו קונים סיבוב צ'ייסרים על חשבוננו. אחרת, הוא קונה לנו. הצטערתי על תוצאת המשחק, אך נהניתי ממשקה חינם. |
|
||||
|
||||
תצטרך לחכות הרבה זמן... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אכזבה! |
|
||||
|
||||
האכזבה הגדולה יותר היה ההפסד של ארגנטינה. |
|
||||
|
||||
לילה לבן אשר הסתיים בשש בבוקר. שני משחקים ברמה נמוכה. פורטוגל - עארסים מתסיסים שפוחדים מהצל של עצמם. אנגליה - לוזרים אפורים עם שחקן התקפה הרץ על קביים מוגבהים. רוני - אדיוט משכונת בריקסטון, בקהם - עבר זמנו, קראוץ' -הקומיק ריליף הכי מגוחך שיכול להיות. ברזיל - רונאלדו לא שמן, הוא פשוט שבע. צרפת - זה כואב כשהנבחרת השנואה עליך היא היחידה שמציגה כדורגל סביר ועוד עם סוללת דיירים של בית גיל הזהב. סססאמק, מזל שצ'ארלטון לא הגיעה ליפן. |
|
||||
|
||||
האמת היא שלא הוגן להפיל את כל הכשלון על כתפיו של ההיפופוטם. דוקא במשחק הזה הוא זז קצת, מדי פעם, אבל הוא ממש לא השחקן להציב בחוד נגד ההגנה הצרפתית. כל המונדיאל הזה ברזיל שיחקה כאילו היא מאמינה לעיתונים. |
|
||||
|
||||
מסכים. תגיד לי, אתה לא מוצא את הריצה שלא לדבר על הכדרור של קראוץ' הדבר הכי מצחיק שקרה כאן מאז שלבן מרסר ניסה להוציא מתפרצת? |
|
||||
|
||||
Crutch? אני דוקא צופה לו עתיד מזהיר כקופץ לגובה. ובלי צחוק: כחלוץ לצד חלוץ נוסף הוא יכול להביא תועלת בהורדת כדורים, והוא אפילו בועט לא רע, עד כמה שזה מפתיע. כמובן שמבנה הגוף שלו לא מאפשר כדרור, כמו שאחד השדרים היטיב לבטא אתמול: הראש שלו רחוק מדי מהכדור. לדעתי מדובר בג'ירף שקצצו לו את החלק האחורי. אגב, המשותף לאנגליה וברזיל - מלבד זה שהן עפו באותו שלב - הוא העקרון הסינרגי (דומני שכליל אהב לדבר עליו): השלם הוא הרבה פחות מסכום החלקים המרכיבים אותו. שאפו למאמנים. |
|
||||
|
||||
אני דווקא מבסוט (שזה לא שמח, כי המערבות הרגשית שלי לא גדולה עד כדי כך) משלושת הגדולות בגמר, צרפת, גרמניה ואיטליה (בסדר אלפבתי כדי לא להעליב). ברזיל ואנגליה לא הפגינו יכולת משחק מהנה, במיוחד לא אנגליה אבל מה עוד חדש? גרמניה וצרפת משחקות מאד משכנע ויכול להיות שגמר בין שתיהן יכול להיות סיכום לא רע. |
|
||||
|
||||
אתה ראית איך האיטלקים משחקים? אני מכיר כמה מחנות פליטים שהאווירה בהם יותר רגועה. את צרפת אני לא אוהב כי קשה לי לראות צרפתים שמחים... גרמניה היתה ההימור שלי לזכייה בגביע ואני שמח שהם עושים זאת בצורה יפה (למעט המשחק האחרון שהיה בינוני). לסיכום, רוב המשחקים שצפיתי בהם עד כה פשוט שיעממו אותי. את חצי הגמר השוטה יאלץ להעביר לבד על הקווים ללא חבר טלפוני וללא גלגל הצלה. גם לא רזרבי. |
|
||||
|
||||
התגובה הראשונה שלי להדחה (המוצדקת) של ברזיל היתה שאני מחרים את המשך המונדיאל. לא עזרו התחנונים וההפצרות של חברי לצרה, התבצרתי בדעתי המוצקה והודעתי, ממש כאולמרט, שזה בכלל לא נתון למו"מ. רק אחרי חמש דקות תמימות (!) שיניתי את דעתי. תודה שיש לי אופי חזק. |
|
||||
|
||||
קבל טיפ מאדם עם רקע בנושא - אף פעם אל תודה. |
|
||||
|
||||
או בעברית תקינה - אל תודה לעולם. |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
כמו שאמרתי, אני לא מעורב רגשית כל כך כמוך, והעניין שלי הוא במשחק נטו בלי קשר לדברים שמחוצה לו (צרפתים וכאלו). אני לא מהמר מי יזכה כי אין לי מושג ואני משתדל לא להקשיב לפרשנים, הווליום בטלויזיה שלי הוא גבוה מספיק כדי לשמוע ונמוך מספיק כדי שאני אצטרך להתאמץ כדי להבין. |
|
||||
|
||||
אצלי הווליום במצב של השתק, השדר היפני בצרחותיו תמיד מזכיר לי סרטים על מלחה''ע השנייה. |
|
||||
|
||||
כשלון ידוע מראש. בבוא היום אפרסם מעט מהשיחות שלי עם פריירה. ראשים יעופו. |
|
||||
|
||||
אחרי סדרה של מונדיאלים מפתיעים, שהחדירו הפתעות עד לשלבי רבע ואף חצי הגמר, ואחרי שבמונדיאל הקודם חדרה לראשונה נבחרת מאסיה לחצי הגמר, הגענו לרביעייה אחרונה כל-אירופית, בפעם הרביעית בהיסטוריה, והראשונה מאז 1982. וראו זה פלא, גם אז עלו גם לחצי הגמר גרמניה, איטליה וצרפת, והנבחרת הרביעית היתה פו...לין (במקום פו... רטוגל). אז, אגב, הזוכה היתה איטליה (של פאולו רוסי). פורטוגל היא גם הנבחרת היחידה שנותרה שעדיין לא זכתה בגביע, ולכן אהדתי (כחובב הפתעות) עוברת אליה. למעשה, כחובב הכדורגל המלהיב, שהוא בד"כ שמורה דרום-אמריקאית ולטינית, הייתי מלכתחילה בעד ארגנטינה, ספרד ופורטוגל (לא אוהב את ברזיל); פורטוגל היא דווקא זו שהציגה בטורניר הזה את הכדורגל הכי פחות יפה מהשלוש, אבל דווקא היא עלתה. איחס. |
|
||||
|
||||
מצד שני, בהתחשב במצבן של ארבעת העולות לפני הטורניר, ובהתחשב במצבן של נבחרות אחרות (כמו ברזיל, מקסיקו, ארגנטינה, אנגליה וספרד) העליה של ארבעה נבחרות כאלה היא בגדר הפתעה, לא? |
|
||||
|
||||
מסתבר שיש מי שחוקר את הענין. http://cmsprod.bgu.ac.il/Home/News/אפרופומונדיאלכיצד... |
|
||||
|
||||
בראבו: בעיטת אחד עשר לחיבורים מקשה על השוער אבל מגדילה את הסיכון לפספס את השער. איגנובל מובטח. |
|
||||
|
||||
גרמניה נגד איטליה..שיעשע אותי המישפט שאין את מי לאהוד,כי זה משחק של הנאצים נגד עוזרהם. אני בעד הצד של צרפת פורטוגל..עם נטיה חזקה לפורטוגל. פורטוגל זה כמו ישראל בלי בעיות ביטחוניות ועם פאייאה. |
|
||||
|
||||
דרבי בין הראשון לשני ב-תגובה 394162 |
|
||||
|
||||
איזה דמיון מוגבל. אבל, איך שאמר פאליאצ'ו אל קומדיה א פיניטיה, בגראנד פינאלה.ֿ |
|
||||
|
||||
כתובה היטב בסגנון מתוחכם, מרתק ומשעשע.. אהבתי. |
|
||||
|
||||
שתי זעקות אימים קולקטיביות פילחו את הלילה ולא נתנו לי לישון. איכשהו הצלחתי לנחש שזו איטליה שניצחה. האם המונדיאל חייב לגרום נזק סביבתי? |
|
||||
|
||||
אתה הולך בדרכו של ניר יניב? תגובה 149748 |
|
||||
|
||||
ליד הדירה שלי מתאספים להם כמה אנשים בדירה של חבר שנסע לחו''ל כדי לראות את המונדיאל... המונדיאל שלי מסתכם בשינה טרופה עד שהם חוזרים הביתה |
|
||||
|
||||
אני יודע שהכרעה בפנדלים (במקום זריקת מטבע), לאחר חוסר-הכרעה בהארכה, הוא פטנט ישראלי. אבל אפשר להציע חלופה פשוטה? 30 דקות משחק של נבחרות הנוער של כל מדינה. יוסיף הרבה צבע, עניין, וספורטיביות, לדעתי. (ואם גם זה לא נגמר, אז פנדלים, נו מלשות). |
|
||||
|
||||
אתה מציע לגרור את נבחרות הנוער של כל מדינה לכל משחק ומשחק רק בשביל הסיכוי שאולי המשחק לא יוכרע אחרי 120 דקות? |
|
||||
|
||||
בגדול, כן. זה יתן להם הרבה מוטיבציה; הם יכולים ללמוד המון מצפיה במשחקים על המגרש (ולא על מסכי פלזמה); התוספת לעלות, לכל מדינה, תהיה זניחה יחסית; והרווח הגדול ביותר יהיה של הקהל. (שים לב שיותר ממשחק אחד במונדיאל זה הוכרע בפנדלים). |
|
||||
|
||||
הקהל שיצפה ב-150 דקות משחק (ש-120 עברו ללא הכרעה) ירוויח? יש משחקים שגם אחרי 90 דקות אתה רוצה שיזרקו מטבע ויגמרו עם זה. מה שכן, אולי אפשר להחליף את כל מי שמשחק בהארכה. |
|
||||
|
||||
מי שהמשחק משעמם אותו אחרי 90 דקות, או פחות, שילך לעשות משהו אחר. מי שנהנה, יהנה משלושים דקות של הארכה הרבה יותר משיהנה משתי דקות של פנדלים. |
|
||||
|
||||
זה קצת פשטני. אדם יכול להנות מאד ממשהו במשך תשעים דקות, להנות קצת פחות כשהמשהו עובר את המאה ועשר דקות, ולסבול ממש כשזה מגיע למאה וחמישים דקות. המטרה שלנו היא למקסם את ההנאה. |
|
||||
|
||||
או, זה בדיוק מה שחשבתי אחרי שסיימתי, מותשת עד עלפון, את ההארי פוטר החמישי. אפשר היה לכתוב את כולו ב-60-70 עמודים. |
|
||||
|
||||
גם הוא נגמר בפנדלים? |
|
||||
|
||||
אם אני לא טועה הוא הסתיים ככה: . אולי בפונט אחר. |
|
||||
|
||||
אם לצרפת יש נבחרת נוער טובה יחסית לזאת של פורטוגל, צפה למאה ועשרים דקות של שעמום טוטאלי. ובתשובה למענה שאולי יגיע: אני חושב שברמות האלה אין הבדלים משמעותיים בין בועטי הפנדלים של הנבחרות השונות. |
|
||||
|
||||
אלוהים, איפה אני חי? איטליה, לא פורטוגל. |
|
||||
|
||||
למרות שזה כנראה יהיה מאוד שנוי במחלוקת, אפשר לבצע את המעבר לנבחרות נוער כבר אחרי 90 דקות. |
|
||||
|
||||
המטרה בכדורגל היא לא למזער את הנזק אלא לגרום - אני מקוה שאתה יושב - עונג. |
|
||||
|
||||
דיון דומה נערך אתמול באתר הארץ בסוגיות אלו ממש, וזאת במסגרת סיעור מוחין בקרב המטקבקים. מפאת קוצר היריעה וכבוד המקום אביא רק מקצת מההצעות: "צריך לבטל לאלתר את התוצאה 0-0 - הכי טוב להתחיל את המשחק בפנדלים, ככה נראה מספר גולים כבר בהתחלה, להרגשה הטובה. לאחר מכן, אחרי כל 10 דקות נוספות בהן התוצאה עדיין 0-0 (ללא השערים בהתחלה), מוציאים להורג את השחקן שבזבז הכי הרבה זמן במגרש ובעט הכי מעט לכיוון השער. בסוף המשחק בוחנים את השידורים החוזרים ולכל שחקן שנמצא מתחזה לפצוע, מורידים אצבע אחת ברגל." "כל קב"ן (מה זה?) יצוייד בתותח קטן. כאשר שחקן ייפול ברחבת השער ללא סיבה, דבר שייקרא "מהלך באלאק", הקב"ן ירה באחד מבני משפחתו של השחקן שבקהל. ככל שהזיוף בוטה יותר, כך גיל קרוב המשפחה המופצץ יהיה נמוך יותר." |
|
||||
|
||||
ידעתי שהאייל הוא לא המקום הנכון לדבר על כדורגל. זהו. מי ששרוצה לקרוא את דעותי שיחפש בטוקבקים את "המכסח השולתת!!!1". |
|
||||
|
||||
והרעיון שלי: כל רבע שעה תערך הגרלה בין הקבוצות, לזכות המנצחת תתווסף נקודה. כך ייחסכו מאתנו משחקים הגנתיים-מכוערים, והקבוצות תאלצנה להעביר יותר משקל להתקפה, על חשבון ההגנה. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין ההגרלות לבין אופי המשחק? |
|
||||
|
||||
העובדה שהקבוצה היריבה יכולה תוך 30 דקות להרוויח שתי-נקודות, מבלי להבקיע אף שער, אמורה להוציא את העוקץ ממשחק הגנתי, ולדחוף את שתי הקבוצות להבקיע כמה שיותר שערים, ולהשיג יתרון משמעותי. אני די בטוח שלפחות המצב המכוער בו קבוצה אחת מבקיע שער במהירות יחסית ואז מנסה איכשהו לשרוד עד סוף המשחק, לא יתקיים בשיטה הזו. |
|
||||
|
||||
לא יודע, הרעיון לירות בשחקנים יותר מושך אותי. |
|
||||
|
||||
אפשר אולי להכניס אריה למגרש, בשביל העניין (וזו שיטה בדוקה). |
|
||||
|
||||
אבל הצעות כאלה יהרסו את היסוד החשוב של דחיית סיפוקים שהשכ''ג הזכיר, וקהל הצופים עלול להתרחב לאלמנטים לא רצויים כמו נשים ואמריקאים. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שטל חושב שלהעלות את הנוער אחרי 90 דקות פירושו פחות עונג, אלא אולי יותר (סבלנו 90 דקות את האהבלים הללו שאפילו להכרעה לא מסוגלים להגיע? הגיע הזמן לראות משהו שונה, עם אנשים שהם קצת פחות עייפים ועם קצת יותר מוטיבציה) |
|
||||
|
||||
הי- אולי אחרי 90 דקות של תיקו יכריחו אותם לשחק *כדורסל* חצי שעה? |
|
||||
|
||||
אני בכלל בעד שישחקו אבן נייר ומספריים במשך חצי שעה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהכדורגלן הממוצע יתקשה להבין את חוקי המשחק הזה. |
|
||||
|
||||
למה אתה אומר את זה? רוב המישחקים די מרתקים . |
|
||||
|
||||
אני לא אומר את זה על כל המשחקים. |
|
||||
|
||||
מה לגבי שיטת "שער הזהב" (משחקים עד שאחת הקבוצות מבקיעה)? |
|
||||
|
||||
מה היתרון? |
|
||||
|
||||
יש בזה פחות אלמנט של ''מזל'' לדעתי מאשר בפנדלים או בהטלת מטבע, ויותר של כושר ספורטיבי. משהו כמו ''שובר שוויון'' בטניס. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון שישחקו ממש עד שיובקע שער, בלי ההגבלה של שלושים דקות? זה יהיה ללא ספק חזיון מרהיב שיזכיר את הגלדיאטורים, ומה שחמור יותר: זה יהרוס לגמרי את לוח השידורים. |
|
||||
|
||||
זו הסיבה שבעטייה ממעיטים לשדר משחקי טניס בטלוויזיה בשנים האחרונות? |
|
||||
|
||||
לדעתי זאת בהחלט אחת הסיבות. לא פעם רציתי להשמיד את כל הטניסאים באשר הם, כאשר אליפות הטניס של בוטוצואנה עילית התארכה ועלתה על אליפות הסנוקר של וולס תחתית. |
|
||||
|
||||
הבעיה עם שער הזהב, שבגללה הפסיקו להשתמש בשיטה גם בזמן ההארכה, היא שהיא עודדה משחק הגנתי, פחדני ומשעמם בגלל שאף קבוצה לא רצתה להסתכן בשער נוק-אאוט. |
|
||||
|
||||
שלל הצעות לשיפור המשחק: להדיוט שכמוני חלק מהרעיונות נשמעים לא רעים בכלל. |
|
||||
|
||||
חלק מהרעיונות הוא גנב ממני (כנראה לא במודע, אבל זה כבר שייך לשלב הטיעונים לעונש), חלק רעים וחלק בסדר. אין לי חשק לפרט, אבל "הרחקה קצובה", לדוגמא, הוא רעיון רע: הקבוצה שהורחק ממנה שחקן לזמן קצוב תסתגר ברחבה ותבזבז זמן בכל האמצעים שאנחנו מכירים טוב מדי. |
|
||||
|
||||
ל''מצעד האיוולת'' בתוכניתו של עמנואל רוזן, אני מציע את ההברקה ''גרמניה לא נוסעת לברלין'' (זכויות היוצרים שייכות לרוזן עצמו). |
|
||||
|
||||
איכשהו, זה תמיד קורה במונדיאל: הנבחרות שמלהיבות ומשחקות טוב בשלב הבתים (ארגנטינה, ספרד, אפילו גרמניה) עפות, ואילו קבוצות ששיחקו רע בשלב הבתים ובקושי עלו (איטליה עם תיקו 1 נגד ארה"ב, צרפת עם *שני תיקו* וניצחון רק על טוגו) מגיעות לגמר. במקרה הזה מדובר גם על שתיים שעלו בגלל פנדל מפוקפק ביותר (צרפת מול פורטוגל, איטליה מול אוסטרליה). אתמול זה היה פשוט זוועה: מי שראה את המשחק (ולא סתם קרא תקציר) ראה שפורטוגל שלטה לכל האורך , תקפה והגיעה להזדמנויות; לצרפתים לעומת זאת היו בערך ארבע התקפות כל המשחק. מעצבן. שנחרים את הגמר? |
|
||||
|
||||
להחרים? בשום אופן. אני צופה שעתיים מלהיבות ביותר, בהן שתי בלונדיניות חטובות תתחרינה על הזכות להרעיף עלי אהבה. אח"כ אני אתעורר ואברר מי ניצח. |
|
||||
|
||||
לי יש את ההרגשה שזה קורה לא רק במונדיאל, אלא גם לעתים קרובות ''סתם'' בליגות וגביעים בכדורגל. |
|
||||
|
||||
"ההר הוליד עכבר" הוא הביטוי הנפוץ ביותר בקשר למשחקים מכריעים, במיוחד אלה מהם שזוכים לתואר "משחק העונה" (משום מה התואר הזה מיוחס להרבה משחקים באותה עונה. אפילו מפלצות לשוניות כמו "משחק העונה מס' 2" משגשגות במדורי הספורט). בלי קשר למה שיקרה בגמר, המונדיאל הזה כולו הוליד עכבר מת. |
|
||||
|
||||
מצטרף לדעתך. עם זאת, חובבי כדורגל פחות חובבנים ממני הסבירו לי שזה חלק מהמשיכה שבמשחק (ובפרט בשיטת הטורניר) - אפילו לבני סכנין יש סיכוי לזכות בגביע המדינה. |
|
||||
|
||||
בעל המעדניה האיטלקית אצלו אני קונה את הסנדוויץ' ספורסטה שלי אמר שביום ראשון תהיה חגיגה ענקית, והם הולים להראות אצבע משולשת למסעדה הצרפתית היוקרתית שבסביבה. "ומה אם תפסידו?" שאלתי, "אלורה, אז נשרוף ת'מסעדה" הוא ענה בחיוך מנצח. |
|
||||
|
||||
ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם-בעליו יומת. (שמות כ''א כ''ט). |
|
||||
|
||||
יש להודות שהנגיחה היתה יפה. מעניין מה מטראצי אמר לו שהצליח להקפיץ לו את הפיוז ("אמא שלך ערביה"?). מכל המונדיאל הזה, אני חושב שזה הרגע היחיד שייזכר. |
|
||||
|
||||
כנראה קרוב. מתוך ויקיפדיה האנגלית (השקרנים האלה): "His team members later reported to French media that Zidane was reacting to a racial slur from Materazzi. The Italian side has catagorically denied that Materazzi had any role in the provocation of Zidane, but both the French coach and many other members of the media believed that Zidane had snapped due to Materazzi"
|
|
||||
|
||||
לתוהים: זו הסיבה היחידה שבגללה אני מצטער שלא ראיתי את משחק הגמר. נדמה לי שהרגע הזה מזקק במדוייק את תמצית הכדורגל כפי שאני תופס אותו. |
|
||||
|
||||
יופי של קישור. כיוון שאנו בשלבי סיכום המונדיאל, כגון ה-11 של המונדיאל, השער היפה, הנגיחה המופלאה (כבר בחרנו) וכו', זה הזמן להרחיב כאן את תפיסתך על תמצית המשחק. |
|
||||
|
||||
משחק אלים למדי. |
|
||||
|
||||
היצירתיות חוגגת. לחובבי "מורטל קומבט": (סוף סוף יוצא גם לי משהו מהנה מהמונדיאל הזה) |
|
||||
|
||||
כצפוי, זה הפך למגפה. רגע לפני שיימאס, עוד שניים: |
|
||||
|
||||
עוד רגע אחד, יש לנו כבר משחק רשת: |
|
||||
|
||||
נבחרת שלא הצליחה לנצח את ישראל ב-180 דקות במשחקים המוקדמים, לא נוצחה במשך 120 דקות בגמר אליפות העולם (ונוצחה רק בזכות המצאה ישראלית). מה גם שבמשחקים שראיתי, נבחרת ישראל של גרנט היתה משתלבת בלי בעיה (ודווקא עכשיו החלפנו אותו?) |
|
||||
|
||||
ויורם אטינגר משוכנע משום מה שאיטליה הפסידה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3273080,00.h... |
|
||||
|
||||
אני חושב שהגיע הזמן לחשוב ברצינות על שינויים בחוקת המשחק, כי הטקטיקות השתכללו כל כך שהן נטרלו לחוטין את המשחק. מה דעתכם על הרעיון ששני שחקנים שיסמנו בסימן מיוחד בכל קבוצה לא יוכלו אלא לשחק בחצי המגרש של היריב. באופן כזה קבוצה שתרצה לתקוף תוכל להיות ביתרון מספרי על הקבוצה המתגוננת וכך יעלה הסיכוי להבקעת שערים. השחקנים שאסור להם חצות את קו החצי יוכלו לעבור לחצי שלהם רק אם הכדור בשליטתם. הרגע שהם מקבלים את הכדור בחצי שלהם אז הכדור עובר לקבוצה השניה. אולי כדאי לפתח את הדיון הזה ויכולים להיות הצעות מעניינות. אני מקווה שגם מי שמחליט מנסה לחשוב על רעיונות שונים. |
|
||||
|
||||
בנוגע להערה בדבר הקשיים של רובוטים מהלכים, הנה נסיון לתקוף את הבעיה מזוית אחרת: http://www.scienceblog.com/cms/robot-balances-on-a-b... (מי אמר סגווי ולא קיבל?) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
האם נמצאה לרפי סוף סוף בת-זוג ראויה? ימים יגידו: http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=1271311 . |
|
||||
|
||||
(דגדגן: " A team of anthropologists that studied chimpanzees trained to use treadmills has gathered new evidence suggesting that our earliest apelike ancestors started walking on two legs because it required less energy than getting around on all fours. ")
|
|
||||
|
||||
הנה דוגמא לשימוש באותו המכשיר כדי לשחזר את אופן הילוכם של אבותיו האימתניים של חתול הבית: http://www.youtube.com/watch?v=Xg1oszADX04 . והאשמה? הטלוויזיה כמובן: http://www.youtube.com/watch?v=n1Xl4ITbLRQ&NR=1 . |
|
||||
|
||||
זה לא שייך לדיון 3048? |
|
||||
|
||||
כן. לא שהייתי מחוקקת חוק נגד זה, אני בעד שמירה על שפיות ועל פרופורציות וכידוע יש בעולם התעללויות נוראות יותר, בחיות ובבני אדם, ואתה אולי שאלת את השאלה בהומור - אבל לדעתי יש באמת משהו קצת גועלי בצחוק ובהנאה הזאת, כשהחתול לא נראה הכי משועשע מכל העניין. |
|
||||
|
||||
אכן התמונות הקשות זועקות לחקיקה בנושא, ולא משנה איזו. |
|
||||
|
||||
כמו שאמר איזה קומיקאי - בתור הומניסט ידוע ואביו הגאה של פיץ - ממך ציפיתי ליותר :-]. אלא אם כן תגיד לי, מתוקף מעמדך כמי שמבין בחתולים ומתוקף מעמדי כמי שאינה מבינה בהם דבר - שלחתול ההוא בכלל לא אכפת וכי התייחסותי אליו נובעת מהרגל ההאנשה הקיים אצל, אממ, אנשים, כלפי חיות מחמד, ורק משום כך נדמה לי שהוא נראה לא מאושר וכי בסרטון יש משום עבירה על חוק יסוד: כבוד החתול וחירותו. 1 מתגובה 497423 ומהמאבק ההירואי, אתמול, נגד הרחקת טפרים ופרקי אצבעות. |
|
||||
|
||||
כדי לסיים פתיל זה אציין שאיני רואה בעייה ב''התעללויות'' מסוג זה, שבעיקר מגוונות את חייהם של חתולי בית משועממים. מי שרוצה, זכאי להתייסר אל מול התמונות. |
|
||||
|
||||
אני רק מקווה שאם וכאשר יחליט מי שיחליט לחוקק משהו בנידון, החוק עדיין יתיר את זה: |
|
||||
|
||||
לא צריך להיות מומחה לחתולים כדי לראות שהחתול מנסה להתחמק ולא רוצה להיות שם, אבל זאת לא התעללות, זאת סתם שטות מהסוג שנעשה ע''י אנשים משועממים. וההאנשה אם כבר היא דוקא פחות מצידך ויותר מצד אפופידס שהכניס באחת התגובות משהו על חתולים משועממים. |
|
||||
|
||||
הזדמנות טובה להקפיץ את המאמר הנהדר הזה. ההנאה ממשחקה של קבוצת הכדורגל ברצלונה נובעת גם, ולעתים בעיקר, מההערכה לאסתטיקה הגבוהה שהיא מציגה. כמו שנכתב במאמר- השילוב המדויק בין יכולת אישית וירטואוזית לבין משחק קבוצתי. |
|
||||
|
||||
עמוס עוז לא היה יכול לכתוב יותר יפה, ובטח לא יותר הומוריסטי. למרות ההומור, לדעתי כדורגל אינו משחק פשוט. בטח לא הכדורגל המשוחק בארץ. המשותף לכדורגל כאן ובחו"ל הוא: מידות המגרש גודל השערים מספר השחקנים בכל קבוצה. זה הכל. ------------------------------------------------------------------------ ראש1 |
|
||||
|
||||
"כאשר טובי בחורינו יוצאים לצייד, או לקרב מול שבט מהמערה הסמוכה, מאד נרצה שיהיה עימנו איזה צייד־על, כזה שיכול להבקיע שער – סליחה, להרוג ביזון – ממרחק שלושים מטר; אבל לא היינו רוצים שכל עתידנו יהיה תלוי באותו אכילס מקומי, שעלול להיפצע או להיהרג באחת ההרפתקאות שלו, ולהותיר אותנו חסרי אונים". הלילה ראינו מה קורה כאשר טובי בחורינו יוצאים לקרב מול שבט מהמערה הסמוכה ללא אותו אכילס מקומי. |
|
||||
|
||||
הברזילאים המופלאים. ממרחק של חצי הגלובוס ראית אותם ממררים בבכי, צפית בפניהם כשעולמם חרב עליהם, כשכל חלומותיהם התנפצו אל קרקע המציאות הקשה והבלתי סולחת, ולא יכולת אלא להשתתף בתחושת התסכול העמוקה של מי שרואה את הבלתי אפשרי מתרחש אל מול עיניו, ובדומה למי שחווה אבדן של אב, אם או חבר טוב, יודע שעולמו לא ישוב עוד להיות מה שהיה קודם. כמה רציתי לחבק אותם חיבוק אוהב ולהגיד להם "תתאוששו, תתחזקו, זקפו את קומתכם. אז נכון, נפל טיל בחדרה; אבל חבר'ה, הוא לא גרם שום נזק". |
|
||||
|
||||
בלמים מומחים, כך אומרים, מקלים על התקפת היריב (6, 5) (מפי פרשן ערוץ 10 זה עתה, פורטוגל נגד פולין) |
|
||||
|
||||
אוף, רון העלה את הדיון והנה שוב הגדרה ישנה שאני לא זוכר בעצמי מה הפתרון. מי יעזור לי? |
|
||||
|
||||
ותודה לאשתי. |
|
||||
|
||||
יפה! |
|
||||
|
||||
מועדוני כדורגל הם מותג בידורי עצום עם 500 מליון אוהדים המהווים מקור הכנסה עצום. בעזרת החזון העסקי של פראן סוריאנו, שהיה מבכירי הנהלת מועדון הכדורגל ברצלונה, בנה את מה שנחשב כיום לקבוצת הכדורגל הכי מפוארת אי פעם. אבל בברצלונה סוריאנו לא הצליח לממש את כל החזון העולמי שלו, גם בגלל התנגדות מקרב 143000 האוהדים בעלי המועדון. ב-2012 סוריאנו גויס ע"י הבעלים של מועדון מנצ'סטר סיטי מנסור בין זייד אל נחיא כדי ליישם את החזון שלו. כיום יש לתאגיד CFG, קבוצת הכדורגל סיטי, מועדוני כדורגל בבריטניה, ספרד, ניו יורק, אורוגוואי, סין, יפן, אוסטרליה ועוד. תאגיד CFG מבסס תרבות אירגונית אחידה בכל המועדונים שבבעלותו, החל מתפיסת משחק ושיטות משחק ובמקרים מסוימים עד צבע המדים הכחול. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |