בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 10/06/06 3:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הוא שאמרתי. מישהו מהם, או שניהם גם יחד, יאלצו לוותר על משהו. השאלה היא אם לא עדיף לחסוך מהילדים את כאב הלב של "לבחור בין ההורים", ולהשאיר את ההחלטה בידיהם של ההורים עצמם? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי לקבוע עבור הצאצאים מראש משהו שישפיע רק בבגרותם נחשב טוב יותר מאשר להשאיר להם את ההחלטה? אם זה ההגיון, אני אזמין את אורי פז, שיסביר לך שוב למה צריך להתחתן על-פי ההלכה כדי לא לגרום לצאצאים בחירות קשות. ויתור על חצי (כשבו-בזמן מקבלים חצי אחר שמביא בן הזוג) נראה לי עדיף על "מחיקת זהות" מלכתחילה (במובן שבו מדובר כאן; לא, אני לא חושב שכל הנושא מאוד קריטי). מה שכן, אם תאומץ ההצעה, רצוי שתהיה ברירת מחדל לבחירת החצי (בחירה טבעית היא כמוצע - בנים לוקחים את החצי של האבא, בנות את של האמא), ולא שכל אחד יצטרך להחליט את מי מהוריו הוא מעדיף להעליב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפרדה בנים/בנות היא בעייתית, שכן למשפחות רבות היום יש ילדים מעטים ולכן גדל הסיכוי לרק בנים/בנות. כשם שמידע גנטי מועבר בצורה אקראית (בחירת הכרומוזום), כך אפשר גם לבחור באקראי את השם שנלקח ע"י הבכור/ה (למעשה את השם שעובר לצאצאיו) והשני ברשימה מקבל את השם השני וכן הלאה. או שאפשר פשוט לדבוק במסורת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |