 |
אני מודה שהטיעון כאן קצת "ניחושי". להבדיל נניח מן האוניברסיטאות, הקשר בין קבוצות הכדורגל הראשונות לבין הכנסייה אינו בבחינת עניין שאינו צריך הוכחה.
ההרגשה שלי היא שהכנסייה היתה מעורבת גם באופן פעיל במיסוד מועדוני הכדורגל (ראה/י הרקע הדתי של הקבוצות האיריות-סקוטיות כמו הריינג'רס והסלטיקס בגלזגו, מסורת המשחקים ביום ראשון).
לכל הפחות, צריך להניח שההיסטוריה של הכדורגל התפתחה מתוך דו-קיום עדין עם הדת הממסדית וצריך לראות זאת על רקע האנטגוניזם הממושך שבין הכנסייה למשחקים האליליים של רומא ויוון. הכדורגל נשמע חלופה ממש סבירה מנקודת המבט הכנסייתית.
את המשחק העדין של דת-ספורט אפשר לראות גם היום (הליגה המוסלמית הפלשתינית, נבחרת אירן, כפפות המשי בהן מטפל הממסד הדתי הישראלי-יהודי באוהדי הכדורגל, קבוצות הכדורגל לנוער בחסות כנסיות נוצריות).
עוד 2 נקודות לדיון:
א. השוואה נוספת שכדאי לציבור מבזי שגעון הכדורגל, לקחת לתשומת ליבם, היא ההשוואה בין משחקי הכדורגל לקרבות האיגרוף או מלחמות השוורים.
ב. נראה שהפריחה הגדולה של משחקי המונדיאל (וגם התחרות האולימפית) במחצית השנייה של המאה ה-20, קשורה גם בפופולריות הדועכת של בילוי זמן פופולרי אחר של המין האנושי, הלחימה החמושה. רבים מיחסים את הפריחה הזו לפריחת הצרכנות וענף הפירסום, אך לדעתי ענף זה מצטיין יותר באיתור הנטייות של תרבות הצריכה מאשר ביצירתן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש