|
||||
|
||||
אני לא אוהב אופרה, מה לעשות. לא הצלחתי אף פעם להנות מאחת כמו שצריך. הדבר הזה לא גורם לי גאווה, או הנאה מיוחדת. אפילו קצת צער - זה תחום עשיר שמסיבות שמעבר לכוחותי נבצר ממני להנות ממנו. בוודאי שמעולם לא חשבתי ללעוג למי שנהנה מאופרה. נראה שבארץ, ספורט (ובפרט כדורגל), נהנה מסטאטוס היחודי כמעט רק לו. אנשים *מתגאים* בזה שהם לא צופים בספורט ולא נהנים ממנו. אנשים נוהגים לסווג את מי שאוהב לצפות בספורט כנמוך-מצח מסוג כלשהו. למה? |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש גם אנשים שמתגאים באי-צפייה ואי-הנאה מטלנובלות, מאודטה, מהאירוויזיון, משירים מזרחיים ומראפ. הספורט לא לבד. אפשר להתווכח האם זה מוצדק (לגבי כל אחד לחוד וכולם ביחד), אבל לא קשה לראות את ההבדלים בין כל אלו לבין אופרה, שמאפשרים את חוסר הסימטריה בזלזול ובהתנשאות. _____ ירדן, די אוהב לצפות בענפי ספורט מסוימים, לא גאה באי-צפייה ואי-הנאה מכדורגל, גאה במיוחד באי-צפייה ואי-הנאה מ"ארץ נהדרת". |
|
||||
|
||||
אופרה היתה מאז ומתמיד ספורט לעשירים בלבד. וינה, זאלצבורג, ברלין ובארוייט - זה תמיד עניין של כסף. גם האופרה הישראלית היא בסך הכל גן עדן לאנשי החברה הגבוהה. במחיר של כרטיס אני יכול לקנות את הדיסקים ולהנות בבית בלי כל השיעולים והקולות האחרים. |
|
||||
|
||||
אתה גם יכול לעבוד מהבית ואפילו לבטל את הדלת-לסגור אותה מבפנים בבלוקים. תשאיר חלון לאור ולמצרכים שיביאו לך. גם בעבודה ובכלבו אנשים משתעלים, מדברים, צועקים ומזיעים. כמו שאומרים האנגלים sweet home . |
|
||||
|
||||
גם בדיסק מה שאתה שומע זו אופרה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |