בתשובה לאילללה, 21/06/06 9:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש להצטער על הפתיל שהוסר, אבל לדעתי - לא מן הסיבות שאת מציינת. יש להצטער משום שאנו, הקוראים (המכנים עצמנו "איילים" ו"איילות"), אנחנו כולנו ילדים גדולים (נו, כמעט כולנו). כל זמן שאין בתגובות חשש לעבירה על החוק או חרפות מפורשות - המערכת היתה צריכה לסמוך עלינו שנדע להחליט איש-איש לפי טעמו, מה "מיותר" (תגובה 391628) ומה אינו "מיותר". הפטרונות המיותרת-באמת-ובהחלט של המערכת - *זוהי* הסיבה לצער, אם יש להצטער. אשר להודעותייך שלך, שהוסרו - סליחה, ובלי רצון לפגוע - קצת קשה לי להבין ממה את מתרגשת. התגובות ההן לא העמידו אותך ולא את הפמיניזם באור מחמיא, לא היתה בהן שום התפתחות אבולוציונית מן הסוג שראוי להפסיק בשבילו את שידורי המונדיאל, ובסה"כ - את, יותר מכל אחד אחר - יכולה לשמוח שהן כבר אינן כאן. מה זה כל הדיבורים האלה על ה"רמה"? צר לי, אבל ככל שראיתי, אלה דווקא מאפיינים למדי את הטוקבקיסטים של Ynet. ואם תורשה לי עוד אבחנה בלתי נעימה - התרשמתי ששם (ובמקומות נוספים), ככל ש"רמת" התגובות "נמוכה" (השימוש בציונים האלה הוא מביך, בעיני) יותר - מופיע בהן יותר הביטוי "תת-רמה". ומה הסגנון הזה - "אם מישהו רוצה לנהל דיון הגיוני- בשמחה. אם לא- אל תטרחו להגיב."? - האם כבר הצביעו במליאת מועצת הבטחון של האו"ם על איזה מסמך שמודיע לנו, כאן באייל, באופן חד-משמעי - מהו "דיון הגיוני"? ואם מישהו כן רוצה להגיב, והוא אומר משהו שלפי הקריטריונים הפרטיים שלך איננו "הגיוני", מה אז? האם תתני הוראה - "Off with his head!"? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אותי נתינת ציונים לא מביכה (וכנראה שגם לא את המערכת). אני גם מוכנה לקבל ביקורת על רמת התגובות שלי (כפי שאת עשית). אני יכולה להגיד רק שאני משתדלת לעלות את רמת התגובות שלי (זה לא חייב לעורר התרגשות). כמו כל אחד, אני לא נהנית שמורידים את תגובותי (גם אם ברמה עקרונית אני מכירה בצורך שכזה), ופה הצטרפה גם תמיהה ספציפית על התגובות שבחרו להוריד- אם כבר מורידים לי חלק מהתגובות, אני לא מבינה למה השאירו את הבוטות יותר והורידו את ההומוריסטיות. כמובן, שמנקודת מבטי המשוחדת אני לא רואה הצדקה לכך שהורידו את תגובותי כי אלה שהורדו לא היו פוגעניות (שזה הקריטריון העיקרי להורדה). לכן נראה לי שבמחיקה זאת יש יותר ביטוי לטעם או דעה אישיים, דברים שלדעתי אסור למחוק הודעות על פיהם (וכבר ציינתי שאני מאוד לא אובייקטיבית). מה שכן, יש בעיה בהגדרת תגובות ''מיותרות'' או ''הגיוניות''. או שהיא תיפתר, או שלא (ואם לא- אז נצטרך להיפטר מהמנהג למחוק הודעות). אבל את עצמי אני אגדיר- אשמח לתגובות שמתייחסות באופן ענייני ועקרוני לטענותי (כפי שהבהרתי אותן), ולא מתוך התנצחות התגרות או זלזול (גם אני מבטיחה להשתדל). כבר ציינתי שאני לא בעד צנזורה, ואני מבחינתי (כאילו שזה תלוי בי...) לא ''אוציא בחוץ'' שום תגובה, גם אם אני לא אוהבת אותה. פשוט, תגובות קנטרניות אינן לטעמי, אני חושבת שהן לא תורמות לדיון, ונראה לי שאפסיק להגיב אליהן (מה גם שאני מתחילה לחזור על עצמי). אם תפרטי מה בדיוק לא אהבת בטענותי, או בצורת ניסוחן, עם מה את לא מסכימה ולמה לדעתך הן לא העמידו את הפמיניזם (ואותי) באור מחמיא, נוכל לנהל דיון שתהיה בו תרומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקווה שתספיקי לקרוא את תגובתי לפני ניתוקך מהמחשב, אענה לך על תהייתך האחרונה: החשמנית, שיש לה, לרוב, הומור עשיר ומשובח במיוחד, מאבדת אותו לעתים במה שקשור בפמיניזם ובגבולותיו האפשריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל פעם שנדמה לי שאני כבר מתמצא, כותבים דברים שאני לא מבין. למה את מתכוונת במילים "הפמיניזם וגבולותיו האפשריים"? מהם הגבולות? ולמה מתכוונים כשאומרים על מישהי, במקרה זה החשמנית, שהיא מאבדת את ההומור כשזה מגיע לפמניזם? זה אומר שהיא פמיניסטית פנאטית, שרופה, או שלהפך - שהיא אנטי-פמיניסטית? פניתי אליך בלשון נקבה בהנחה שאת אישה, ואם טעיתי אתך הסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אני אישה. "הפמיניזם וגבולותיו האפשריים" - כל אחת/ד מגדיר/ה את הגבולות קצת אחרת, או את הפמיניזם קצת אחרת, או שניהם. החשמנית היא פמיניסטית מסוג מסוים מאוד, הסוג שברוב העניינים (אם כי לא בכולם) מתייחס בעיקר להשוואת תנאים של נשים וגברים. (לפחות כך אני מתרשמת). יש נושאים אחרים שפמיניסטיות עוסקות בהם לפעמים, שהחשמנית בוחלת בהם או בזה להם: בעניינים אלה היא עלולה לאבד את חוש ההומור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אז ככה: בקשר לחשמנית אני מסכים אתך כי כבר קראתי פה כל מיני מקומות. בקשר לזה שאומרים "היא מאבדת את ההומור כשזה מגיע לפמיניזים", קיויתי שאני אצליח להבין ממך למה באופן יותר כללי ולא רק בקשר אליה, כי אני כבר שומע את זה לא בפעם הראשונה. ובקשר לגבולות אני גם כן בסוף לא יודע יותר ממה שידעתי לפני שענית לי אבל תודה שנסית. אני מאד עייף ביי. ביום שישי בגרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודעת שטענת אובדן ההומור נשמעת באופן כללי לגבי פמיניסטיות. אני מניחה שזה לרוב משום שעדיין יש הרבה מאוד בדיחות שוביניסטיות, שהן כה שגורות בשפה ובעולם שהניסיון להעיר עליהן מתקבל תמיד כחוסר חוש הומור. זה ממש לא נכון לגבי החשמנית, אצלה זה קצת הפוך על הפוך. לגבי הגבולות באמת קשה לי להסביר באופן מפורט יותר, ואתך הסליחה. בהצלחה בבגרות! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |