|
||||
|
||||
הרהורים בצל המונדיאל: א. אני מוחה בתוקף על הערת השכ"ג שמי שטרח לקרוא את המאמר אינו יכול להיות אוהד בונה פידה. אחד מעיקרי העניין שנשמטו מן המאמר הוא שלמעמד אוהד הכדורגל אין כלל תנאי קבלה גם אידיוט הכפר וגם הפרופסור לאתיקה יכולים להיות אוהדי כדורגלץ הכניסה החופשית היא אחד מן העיקרים המבדילים בין כדורגל לטניס או פולו. ב. נקודה שהועלתה יפה במאמר הוא האיזון העדין ולהערכתי האולטרה-ציויליזטורי של רמת האלימות בכדורגל. מבחינה היסטורית צריך להשוות את הכדורגל ל"משחקי הגלדיאטורים" ולמשחקים האולימפיים של יוון(שהיו במקור די מחרידים). אני חושב שהתהליך שיצר את המופע הסופר הומאניסטי של משחק הכדורגל התבצע דרך הממסד של הדתות הממוסדות ובפרט הכנסיה האם שהשכילו לספק את הצורך של בני האדם בשעשועים (תרבות בכלל, תאטרון, קולנוע ובפרט כדורגל) ולהגדיר אותו בצורה כזו שלא פרץ את האתיקה ההומאנית. כאשר אני נתקל באנשי דת המנסים "להלחם" בתרבות הכדורגל, מיד נדלק אצלי שלט האזהרה "זהירות אוילים". ג. מעניין שלמשחקי הכדור יש היסטוריה מקבילה בתרבויות המרכז אמריקאיות. אלא ששם בגלל שבדת לא היה מרכז הומאניסטי במובן המקובל במערב, גם המשחק לא הצליח לצאת לחלוטין מן התחום של קרבנות אדם. ד. נקודה שנדמה לי שנשמטה מן המאמר ובעיני היא אחת מעיקרי העיקרים היא הצרכים החברתיים שממלא הכדורגל כוונתי לצורך האולטימטיבי של בני אדם להתארגן בחבורות (חבורות, שבטים, מפלגות, עמים) ולהכתיר מובילים ומנהיגים בראש החבורות. הדבקות של אוהדי הכדורגל בצבעים, בסמלים ובשחקנים של קבוצותיהם שאין שום אפשרות לתת לה הסבר רציונלי, מעידה על צורך קמאי של בני האדם המזין את שגעון הכדורגל. ה. ההבדל בין נשים לגברים ביחס לכדורגל יכול להיות מוסבר ע"י אבולוציה ממושכת של חברות והשפעה סביבתית, אבל יתכן גם שהוא מצביע על אפשרות לא פחות מעניינת. יתכן שה"קיפוח" והאפלייה של נשים בפוליטיקת הכוח האנושית לא כולה נובעת ממזימה ואינטרסים גבריים. יתכן שהיא מבטאת גם הבדלים אבולוציונים עמוקים בין זכרים לנקבות ביחס לפוליטיקת הכוח ולאינסטינקט החברתי-כנופייתי של בני האדם. |
|
||||
|
||||
"אני חושב שהתהליך שיצר את המופע הסופר הומאניסטי של משחק הכדורגל התבצע דרך הממסד של הדתות הממוסדות ובפרט הכנסיה". אתה יכול להסביר? |
|
||||
|
||||
אני מודה שהטיעון כאן קצת "ניחושי". להבדיל נניח מן האוניברסיטאות, הקשר בין קבוצות הכדורגל הראשונות לבין הכנסייה אינו בבחינת עניין שאינו צריך הוכחה. ההרגשה שלי היא שהכנסייה היתה מעורבת גם באופן פעיל במיסוד מועדוני הכדורגל (ראה/י הרקע הדתי של הקבוצות האיריות-סקוטיות כמו הריינג'רס והסלטיקס בגלזגו, מסורת המשחקים ביום ראשון). לכל הפחות, צריך להניח שההיסטוריה של הכדורגל התפתחה מתוך דו-קיום עדין עם הדת הממסדית וצריך לראות זאת על רקע האנטגוניזם הממושך שבין הכנסייה למשחקים האליליים של רומא ויוון. הכדורגל נשמע חלופה ממש סבירה מנקודת המבט הכנסייתית. את המשחק העדין של דת-ספורט אפשר לראות גם היום (הליגה המוסלמית הפלשתינית, נבחרת אירן, כפפות המשי בהן מטפל הממסד הדתי הישראלי-יהודי באוהדי הכדורגל, קבוצות הכדורגל לנוער בחסות כנסיות נוצריות). עוד 2 נקודות לדיון: א. השוואה נוספת שכדאי לציבור מבזי שגעון הכדורגל, לקחת לתשומת ליבם, היא ההשוואה בין משחקי הכדורגל לקרבות האיגרוף או מלחמות השוורים. ב. נראה שהפריחה הגדולה של משחקי המונדיאל (וגם התחרות האולימפית) במחצית השנייה של המאה ה-20, קשורה גם בפופולריות הדועכת של בילוי זמן פופולרי אחר של המין האנושי, הלחימה החמושה. רבים מיחסים את הפריחה הזו לפריחת הצרכנות וענף הפירסום, אך לדעתי ענף זה מצטיין יותר באיתור הנטייות של תרבות הצריכה מאשר ביצירתן. |
|
||||
|
||||
תודה. נשמע מעניין. האם האוניברסיטאות, למשל, סיפקו מלגות לספורטאים מצטיינים גם בתקופה שהיו בחסות הכנסייה? |
|
||||
|
||||
ד. אני לא חולק עליך, אבל ניסיתי להתרכז במה שמאפיין את הכדורגל בפרט, ולא את הספורט התחרותי כולו. ה. מסכים. אולי לא מיותר להזכיר את הפופולריות הרבה של *שחקני* כדורגל (וספורטאים בכלל) אצל שכבות מסויימות במגדר הנשי. אני חושב שיש שם משהו מעבר לעניין הכספי. |
|
||||
|
||||
ה. ודאי שיש שם משהו מעבר לעניין הכספי. יש גם סלבריטאות ואדרנלין. |
|
||||
|
||||
בעניין נקודה ד., הצרכים החברתיים שממלא הכדורגל, סטיריאוטיפים לאומיים ועוד, הרחבתי מעט בתגובה 41983. |
|
||||
|
||||
נראה לי משמעותי לציין גם שלמרות האופי הלאומי והלאומני של משחק הכדורגל, הוא ממלא בנאמנות את התפקיד של סובלימציה בפרט בתחום הזה. יש מעט מאוד סכסוכים בין מדינות שקשורים איכשהו לכדורגל (גם מלחמת הכדורגל המפורסמת בין הונדורס לגואטמלה אאל"ט היתה קשורה יותר לסכסוך גבולות מאשר למשחק כדורגל שהתפוצץ). האופי האלים שיש לעיתים קרובות לחבורות אוהדים "שרופים" אינה מבטאת לדעתי אופי לאומי או חברתי, אלא את ההשפעה העודפת שיש לחבורות זעירות של סוציופתים ו/או פסיכופתים בחברה הסובלת מהתפוצצות אוכלוסין. נסיון לשקף את החברה האנגלית דרך ההתנהגות של חוליגנים שיכורים נראה לי מופרך. |
|
||||
|
||||
הונדורס ואל-סלוודור. |
|
||||
|
||||
תופעה מעניינת: הרבה זוכרים את הונדורס אבל טועים בשם היריבה. |
|
||||
|
||||
רבים, רבים. |
|
||||
|
||||
אנחנו יודעים שרבים. תמיד רבים על כדורגל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |