|
נראה לי משמעותי לציין גם שלמרות האופי הלאומי והלאומני של משחק הכדורגל, הוא ממלא בנאמנות את התפקיד של סובלימציה בפרט בתחום הזה. יש מעט מאוד סכסוכים בין מדינות שקשורים איכשהו לכדורגל (גם מלחמת הכדורגל המפורסמת בין הונדורס לגואטמלה אאל"ט היתה קשורה יותר לסכסוך גבולות מאשר למשחק כדורגל שהתפוצץ). האופי האלים שיש לעיתים קרובות לחבורות אוהדים "שרופים" אינה מבטאת לדעתי אופי לאומי או חברתי, אלא את ההשפעה העודפת שיש לחבורות זעירות של סוציופתים ו/או פסיכופתים בחברה הסובלת מהתפוצצות אוכלוסין. נסיון לשקף את החברה האנגלית דרך ההתנהגות של חוליגנים שיכורים נראה לי מופרך.
|
|