 |
|
 |
||
|
||||
 |
הברזילאים המופלאים. ממרחק של חצי הגלובוס ראית אותם ממררים בבכי, צפית בפניהם כשעולמם חרב עליהם, כשכל חלומותיהם התנפצו אל קרקע המציאות הקשה והבלתי סולחת, ולא יכולת אלא להשתתף בתחושת התסכול העמוקה של מי שרואה את הבלתי אפשרי מתרחש אל מול עיניו, ובדומה למי שחווה אבדן של אב, אם או חבר טוב, יודע שעולמו לא ישוב עוד להיות מה שהיה קודם. כמה רציתי לחבק אותם חיבוק אוהב ולהגיד להם "תתאוששו, תתחזקו, זקפו את קומתכם. אז נכון, נפל טיל בחדרה; אבל חבר'ה, הוא לא גרם שום נזק". |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |