|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אכזבה! |
|
||||
|
||||
האכזבה הגדולה יותר היה ההפסד של ארגנטינה. |
|
||||
|
||||
לילה לבן אשר הסתיים בשש בבוקר. שני משחקים ברמה נמוכה. פורטוגל - עארסים מתסיסים שפוחדים מהצל של עצמם. אנגליה - לוזרים אפורים עם שחקן התקפה הרץ על קביים מוגבהים. רוני - אדיוט משכונת בריקסטון, בקהם - עבר זמנו, קראוץ' -הקומיק ריליף הכי מגוחך שיכול להיות. ברזיל - רונאלדו לא שמן, הוא פשוט שבע. צרפת - זה כואב כשהנבחרת השנואה עליך היא היחידה שמציגה כדורגל סביר ועוד עם סוללת דיירים של בית גיל הזהב. סססאמק, מזל שצ'ארלטון לא הגיעה ליפן. |
|
||||
|
||||
האמת היא שלא הוגן להפיל את כל הכשלון על כתפיו של ההיפופוטם. דוקא במשחק הזה הוא זז קצת, מדי פעם, אבל הוא ממש לא השחקן להציב בחוד נגד ההגנה הצרפתית. כל המונדיאל הזה ברזיל שיחקה כאילו היא מאמינה לעיתונים. |
|
||||
|
||||
מסכים. תגיד לי, אתה לא מוצא את הריצה שלא לדבר על הכדרור של קראוץ' הדבר הכי מצחיק שקרה כאן מאז שלבן מרסר ניסה להוציא מתפרצת? |
|
||||
|
||||
Crutch? אני דוקא צופה לו עתיד מזהיר כקופץ לגובה. ובלי צחוק: כחלוץ לצד חלוץ נוסף הוא יכול להביא תועלת בהורדת כדורים, והוא אפילו בועט לא רע, עד כמה שזה מפתיע. כמובן שמבנה הגוף שלו לא מאפשר כדרור, כמו שאחד השדרים היטיב לבטא אתמול: הראש שלו רחוק מדי מהכדור. לדעתי מדובר בג'ירף שקצצו לו את החלק האחורי. אגב, המשותף לאנגליה וברזיל - מלבד זה שהן עפו באותו שלב - הוא העקרון הסינרגי (דומני שכליל אהב לדבר עליו): השלם הוא הרבה פחות מסכום החלקים המרכיבים אותו. שאפו למאמנים. |
|
||||
|
||||
אני דווקא מבסוט (שזה לא שמח, כי המערבות הרגשית שלי לא גדולה עד כדי כך) משלושת הגדולות בגמר, צרפת, גרמניה ואיטליה (בסדר אלפבתי כדי לא להעליב). ברזיל ואנגליה לא הפגינו יכולת משחק מהנה, במיוחד לא אנגליה אבל מה עוד חדש? גרמניה וצרפת משחקות מאד משכנע ויכול להיות שגמר בין שתיהן יכול להיות סיכום לא רע. |
|
||||
|
||||
אתה ראית איך האיטלקים משחקים? אני מכיר כמה מחנות פליטים שהאווירה בהם יותר רגועה. את צרפת אני לא אוהב כי קשה לי לראות צרפתים שמחים... גרמניה היתה ההימור שלי לזכייה בגביע ואני שמח שהם עושים זאת בצורה יפה (למעט המשחק האחרון שהיה בינוני). לסיכום, רוב המשחקים שצפיתי בהם עד כה פשוט שיעממו אותי. את חצי הגמר השוטה יאלץ להעביר לבד על הקווים ללא חבר טלפוני וללא גלגל הצלה. גם לא רזרבי. |
|
||||
|
||||
התגובה הראשונה שלי להדחה (המוצדקת) של ברזיל היתה שאני מחרים את המשך המונדיאל. לא עזרו התחנונים וההפצרות של חברי לצרה, התבצרתי בדעתי המוצקה והודעתי, ממש כאולמרט, שזה בכלל לא נתון למו"מ. רק אחרי חמש דקות תמימות (!) שיניתי את דעתי. תודה שיש לי אופי חזק. |
|
||||
|
||||
קבל טיפ מאדם עם רקע בנושא - אף פעם אל תודה. |
|
||||
|
||||
או בעברית תקינה - אל תודה לעולם. |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
כמו שאמרתי, אני לא מעורב רגשית כל כך כמוך, והעניין שלי הוא במשחק נטו בלי קשר לדברים שמחוצה לו (צרפתים וכאלו). אני לא מהמר מי יזכה כי אין לי מושג ואני משתדל לא להקשיב לפרשנים, הווליום בטלויזיה שלי הוא גבוה מספיק כדי לשמוע ונמוך מספיק כדי שאני אצטרך להתאמץ כדי להבין. |
|
||||
|
||||
אצלי הווליום במצב של השתק, השדר היפני בצרחותיו תמיד מזכיר לי סרטים על מלחה''ע השנייה. |
|
||||
|
||||
כשלון ידוע מראש. בבוא היום אפרסם מעט מהשיחות שלי עם פריירה. ראשים יעופו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |