איזה מטבח הכי אהוב עליך? | 810 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
איזה מטבח הכי אהוב עליך? | 810 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
הצבעתי "המטבח של אבא" למרות ששני הדברים היחידים שאבי ידע לבשל הם "כוסמת" ו"לוקשים". פשוט נראה לי בלתי אפשרי לבחור. וכי אפשר לוותר על חומוס-טחינה? (ואיזה קבב בצד לא יזיק); או לוותר על סטייק ברוטב צרפתי מעודן ולקינוח קרם ברולה? או על הטעמים מקפיצי בלוטות הטעם של האוכל ההודי והתאיילנדי? או על מגוון הטאפס הספרדי? ועוד ועוד... כלומר, בטוח חסרה האופציה של מטבח "פיוז'ן", אם כי כשהולכים למסעדה ממשית, לא וירטואלית, מסעדת פיוז'ן אינה ממש בחירה טובה כי סביר להניח שטבח שיודע להכין עגל רך ביין בנוסח איטלקי אינו ממש מומחה לחומוס. |
|
||||
|
||||
כוסמת? גלבץ זה לא עברות של "קוסטנזה" במקרה? |
|
||||
|
||||
כוסמת? וייז מיר. אמא שלי עשתה את זה פעם ומאז כל פעם שהיא מציעה לעשות את זה מבחינתי מדובר באיום על קיבתי. ועתה לבחירתי - בינתיים אני היחידה שהצבעתי לסיני/תאילנדי. טעים בטרוף (כמובן שתלוי איפה אוכלים). המממ....נהייתי רעבה. יאמי. ובכן - עד שיצא לי סוף סוף לאכול שוב סיני/תאילנדי אני אסתפק לי באוכל מזעזע שיוצא לי לאכול לאחרונה ובמקרר ריק (!). יום טוב לכם. |
|
||||
|
||||
הכי אהוב, יעני - לא היחיד שאתה אוהב, אלא זה שאתה הכי אוהב. |
|
||||
|
||||
הכוונה כנראה לשילוב בינלאומי, או כמו שמציעה האופציה האחרונה, המטבח של אבא (אבן) |
|
||||
|
||||
אני אחד משני האנשים שהצביעו "הודי", וזאת מתוך ההנחה הסבירה שכוונת הסקר היא:"אם היית הולך למסעדה, לאיזו מסעדה היית מעדיף ללכת". אם הכוונה היא לאוכל שאוכלים ביום-יום, הרי "המטבח של אבא" היא התשובה הברורה עבור רוב העונים, ואני ביניהם. |
|
||||
|
||||
מה פתאום? זה סקר לכבוד עיד אל-פיטר וסיום הראמאדן. |
|
||||
|
||||
אני השני, למרות שהתלבטתי קשות אם לא להצביע ל"יפני". בלי קשר, לרואן אטקינסון יש מערכון בו הוא משחק מסעדן הודי שמארח במסעדתו שבלונדון קבוצה של בריטים שיכורים אחרי משחק כדורגל. בנקודה מסויימת במערכון כשהוא סוקר את התפריט הוא אומר: We've got cucumber raita, we've got paperback raita. אותי זה מצחיק.
|
|
||||
|
||||
בדיוק באתי לכתוב שציפיתי לעוד מישהו אחד לפחות שיצביע איתי ''יפני''. |
|
||||
|
||||
אולי תקבל משהו בקולות החיילים ;-) |
|
||||
|
||||
איך לא נכללה האפשרות "המטבח הצה"לי" שהיתה גורפת ללא ספק את מס' התשובות המכסימלי? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
למה? דווקא נורא נהנתי לאכול בטירונות אורז בוקר-צהריים-ערב במשך שלושה ימים. ;) |
|
||||
|
||||
טוב אצלי זה היה כמעט כל השרות מה שגרם לכך שלאחר השרות חזרתי לאכול אורז רק אחרי כמה שנים. |
|
||||
|
||||
מכיוון שהמטבח (או חדר האוכל) הצה''לי מוגדר כמקום שנכנסים אליו רעבים ויוצאים בלי תאבון. |
|
||||
|
||||
אני יכול להעיד שלפחות בבט''ר ניצנים, האוכל היה יותר מאכיל. בכלל, קשה להכליל על ''מטבח צה''לי,'' בשל הבדלי האיכות המשמעותיים בין בסיס לבסיס. |
|
||||
|
||||
וכל המסעדות הסיניות הן כן באותה איכות? |
|
||||
|
||||
חיל אויר. פנקייקים, קוראסונים, בורקסים, עוגות, פיצות. מה לא? אה, ולחם בית של הקונדיטור הכי טוב בצה"ל לשנת 99. |
|
||||
|
||||
סליחה על הבורות, אבל יש בעצם מטבח ספרדי מעבר ל"פאייה" ודרום-אמריקאי מעבר ל"בשר, והרבה!"? |
|
||||
|
||||
ערן אין לי מושג בקשר למטבח הדרום אמריקני, אולם לפני כשנה טיילתי בספרד והתברר לי שמדובר באחד המטבחים העשירים והטעימים ביותר שיש. הוא כל כך מגוון שאיני יכול לתארו כאן אלא באופן כללי בלבד: א. טאפס: זה לא סוג מאכל אלא פשוט מנה קטנה, בדומה למאזטים שמקובל להגיש בארץ (לרוב במסעדות דגים). אולם בספרד זה לא רק חומוס-טחינה-איקרה וגו' כי אם גם סוגים שונים של בשר בתיבולים מדליקים, דגים, שרצים, ויש טאפסים של ירקות קלויים, ממולאים ומה לא. אכלתי עשרות טאפסים במשך 10 ימים שם, ולא היו שניים דומים. זכור לי טאפס אחד שנשמע כמאכל פשוט, אבל ללקק את האצבעות: פרוסות חציל מטוגנות בבצק מקושטות בדבש (שצבעו הטבעי שחור!), אולי נשמע טריוויאלי אך הפרוסות האלה היו כל כך קלילות שהן ממש ריחפו בצלחת, והבצק המטוגן פריך, והדבש מתלבש על הטעם כאילו החציל הפריש אותו באופן טבעי. הגיוון נובע בין היתר מכך שבספרד הרבה מחוזות שממש שונים באופיים. בדרום, למשל, עדיין נותרה השפעה של המטבח הערבי, וכך אתה יכול למצוא בגרנדה פלאפל, אלא שהוא אינו כדור, אלא עשוי כטבעת, כמו כעך קטן. בגרנדה גם מצאתי חנות בקלאוות, שהיו בה להערכתי יותר מ-70! סוגים שונים. לא להאמין לאיזה כיוונים מבחינת צורה וטעם אפשר לסחוב את סוג המאפה הזה. כל בקלאווה צפיחית בדבש. ובמדריד כל חנות חמישית היא מגדניה, עם עשרות סוגי עוגות. ויש בספרד מרקי גספצ'ו לבנים ואדומים, ונקניקים...בקצרה, רק בשביל האוכל כדאי לנסוע לספרד, אם כי באותה הזדמנות ממש כדאי לבקר בארמון אלהמברה, ובמוזיאונים הגדולים, ובטולדו, העיר שבה המציאו את המרציפן (מי שלא טעם מרציפן של טולדו, לא טעם מרציפן מימיו). |
|
||||
|
||||
האם דין טאפס כדין אנטיפסטי? עשית לי תיאבון... |
|
||||
|
||||
ערן, מכיוון שמדובר בשני המקרים במנת/מנות פתיחה הרי שבאופן תיאורטי התשובה היא שדין טאפס כדין אנטיפסטי, אך בפועל יש הבדלים (הפירוט שלהלן הוא על קצה המזלג ובשום אופן אינו מדעי, ואינו עומד בקריטריונים בלבאניים): האיטלקים נוהגים להרכיב את הארוחה שלהם, ממספר מנות קטנות הבאות בזו אחר זו. גם מנת הפסטה שהם אוכלים אינה איזו קערה גדולה בסגנון ההגשה שבישראל או ארה"ב, אלא עוד אחת מהמנות. האנטיפסטי בהקשר זה היא פשוט *מנה שאינה פסטה*. היא יכולה לכלול גבינות, נקניקים, ירקות קלויים ועוד, דברים בעלי טעם מרוכז לגירוי הבלוטות ופתיחת התיאבון. האנטיפסטי תהיה בדרך כלל מנה קרה המוגשת בתחילת הארוחה. לטאפסים קשר לתרבות השתייה והבארים הספרדית יותר מאשר לתרבות המסעדה. אלה מנות קטנות שאתה מנשנש מהן בבאר יחד עם המשקה. אולם בגלל המגוון הגדול ובגלל שיש גם הרבה מנות חמות אתה יכול בעצם להרכיב לעצמך בסופו של דבר ארוחת דשנה מטאפסים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי ב"אלי אולי", מסעדת טאפסים מפורסמת במתחם שנקין בתל-אביב (המקום מסווג "בעכבר העיר" תחת מסעדות ולא בארים). |
|
||||
|
||||
הטאפאס קרויים על שם הקעריות הקטנות שנהוג לכסות אתן את כוס המשקה. קם מי שפשוט הפך אותן ומילא אותן במיני מזטים קטנים לליווי השתיה. |
|
||||
|
||||
ה"אנטי" ב"אנטיפסטי" אינו שלילה, כי אם הקדמה. אנטיפסטי פירושו, מילולית, "לפני האוכל". זאת אומרת: מנת פתיחה. |
|
||||
|
||||
כמו ה-Ante room (חדר הכניסה) באנגלית. |
|
||||
|
||||
יכול להיות. מכל מקום, למיטב ידיעתי, מנת אנטיפסטי יכולה להיות הרבה דברים אך לעולם אינה סוג של מנת פסטה. |
|
||||
|
||||
פסטי זה לא פסטה. זה אוכל. לפיכן יש להכחיד את הטעות הישאלית הנפוצה ''אנטיפסטה''. אין כזה דבר. זה אנטיפסטי כלומר לפני האוכל. |
|
||||
|
||||
אצתי-רצתי למילון האיטלקי שלי, מכיוון שלא הכרתי את המילה "פסטי" (ולעומת זאת הכרתי "צ'יבו" ל'אוכל'). לא מצאתי "פסטי" כ'אוכל', אלא פסטו (pasto) כ'ארוחה', וברבים pasti, כלומר 'ארוחות'. קורים כל מיני דברים מוזרים במעבר ל"אנטיפסטי", שלא כדאי שאכנס אליהם כאן. אבל השורה התחתונה היא שאת די צודקת, וגם אני החכמתי (כי הייתי בטוח תמיד שזה נגזר מ"פסטה"). תודה. המנה הראשונה תמיד זה אנטי-פסטה החתול מרוב רעב על השולחן טיפסת (אהוד מנור) |
|
||||
|
||||
האטלקית שלי (לצערי) אינה אקדמית. אני חייבת לאמר שאין ברשותי אפילו מילון איטלקי-עברי. למדתי איטלקית בטיול באיטליה ומעבודה עם שפים איטלקים, כך שהבנה אמיתית לדקויות השפה אין לי, אבל אני מצליחה להבין כשמדברים איתי, ואפילו לענות לפעמים. |
|
||||
|
||||
אמנם הסתמכתי על הלאטינית, אך הקדמתי את ל.ב.פ בפירוש מילולי של המונח. אגב, יש לשורש דנן צאצאים גם באנגלית: pasture, שאולי לא נשמע לכם טעים, אבל אם תשאלו אייל קורא, או פרה, תיענו שהם דווקא מרוצים. |
|
||||
|
||||
צודק, סליחה. הדגש בתגובתך היה על הטעות בפירוש המקובל במקומותינו ל''אנטי'', ולא שמתי לב שתיקנת גם את ה''פסטי''. |
|
||||
|
||||
מה יש לעשות באלהאמברה? כמה ערימות אבנים משמימות. בשביל זה לחכות שעה בתור בכניסה? |
|
||||
|
||||
לא ערימות אבנים ולא משמימות. חלקים גדולים של הארמון עומדים שלמים על תילם. הבנייה בסגנון ערבי, כלומר, אינה לגובה והקירות מעוטרים עיטורים מקסימים, ויש חללים פנימיים המשמשים כפטיו מואר. השטח גדול וכולו גנים נהדרים שהם חלק מהארכיטקטורה. מדובר בביקור של לפחות חצי יום, ולקראת השקיעה אתה עולה על הרכס שממול ומביט על הארמון בשקיעה על כוס בירה. מראה מרהיב. חוץ מזה אין צורך לחכות בכניסה, ניתן לקנות כרטיסים מראש בכל עיר ספרדית גדולה עוד בכלל לפני שהגעת לגרנדה. |
|
||||
|
||||
את כל זה עשינו (פרט לקניית הכרטיסים מראש - אבל בלי קשר עיכבו אותנו בכניסה, כי הם מכניסים אנשים במכסות כל חצי שעה), ובכל זאת לא התרשמנו במיוחד. הרבה יותר נהנינו בביקור שלנו בגיברלטר הבריטית (שלא צויינה אפילו בספר הטיולים שהיה לנו), משם אפשר לראות את צפון אפריקה - מראה מופלא למדי, לטעמי, וגם ניתן לסייר ברחבי האזור היפיפה הזו. |
|
||||
|
||||
לא מטיול, כי אם מהחיים (חבר שלי ארגנטינאי...), במטבח ארגנטינאי (לא יודעת על שאר דרום אמריקה, אבל נדמה לי שההכללה הזו לא היסטרית) יש יותר מבשר, אבל בהחלט בשר זה חלק עיקרי. ולא שיפודים (מצטערת אם זה נשמע מתנשא - הם מבינים בבשר כמו שלא חשבתי שאפשר להבין במשהו). בעיקר סטייקים. עוף, ד"א, זה לא בשר, למי שתהה. חוץ מזה, הם אוהבים מתוק (בעיקר ריבת חלב ואלפחורס, שזה סוג של קסטה עם ריבת חלב בפנים), יש גם איזה עניין עם פסטה שבא להם מקירבתם לאיטלקים(??!!) כי יש (כך אמרו לי) דוכנים ממש של פסטה בארגנטינה (כמו סבארו). חוץ מזה, יש "סנדוויץ' דה מיגה" שזה סנדוויץ' עם לחם שהוא בלי הקשה. יש בסניור סנדוויץ' די הרבה כאלה. גם הם (הזוג החמוד מסניור סנדוויץ'), אגב, ארגנטינאים אאל"ט. זה מה שאני מכירה... |
|
||||
|
||||
גם בישראל יש דוכנים של פסטה ממש (כמו סבארו). איזו קרבה יש בין הארגנטינאים לאיטלקים, חוץ מאמא של מרקו? |
|
||||
|
||||
אבל עובדה שהם בקטע. חבר שלי אפילו זוכר מילדותו סצינות של גילגול ניוקי בצוותא. |
|
||||
|
||||
רבים מאוד מן הארגנטינאים הם צאצאים למהגרים מאיטליה. יש בבואנוס איירס רובע קרוב לנמל שנקרא LA BOCA והוא מלא מסעדות איטלקיות מעולות. בנוסף, הפיצה בארגנטינה טעימה בהרבה מהאורגינל האיטלקי. |
|
||||
|
||||
ידעתי שאת, בתור חוקרת תרבויות, תדעי לגבות את מה שאני יודעת בנפנופי ידיים... |
|
||||
|
||||
והמהגרים האלה הם האימהות של מרקו? |
|
||||
|
||||
ומה? כולל הברווזה או איך לעזאזל קראו לה? בלה? על שם בלה צ'או, שיר הפרטיזנים המפורסם? |
|
||||
|
||||
פעם חגגנו אירוע כלשהו במסעדה ארגנטינאית. היינו קבוצה גדולה של אנשים, וחבר שישב לידי התעקש להזמין דווקא עוף. הודעתי לו שהוא יצא מדעתו. ארגנטינאים לא מבינים בעוף, ואיש אינו הולך למסעדה ארגנטינאית לאכול עוף. הוא התעקש שהעוף קיים בתפריט המודפס. כולנו קיבלנו את מנות הבשר שהזמנו, והטעם היה משובח, כראוי לאירוע. העוף הגיע באיחור גדול מאד. אני די משוכנע שהם פשוט הלכו וקנו את העוף במסעדה אחרת. גם אותו חבר די נהנה ממנת העוף שלו, ללמדך שאם אתה רוצה לאכול עוף, דאג לכך שמי שישיג אותו יהיה מסעדן. הם לפחות יודעים באיזו מסעדה יש עוף ראוי. |
|
||||
|
||||
איך לא מבינים ב-pollo? |
|
||||
|
||||
מה לעשות, כיום בארץ כמעט בכל שאר סוגי המסעדות, במיוחד התאילנדיות (וחבל...) אין כמעט מנות עיקריות שלא כוללות בשר. אולי כי האיטלקיות יותר זמן ויותר פופולאריות בארץ, אבל בכל מקרה זה ממש מבאס להיות מוגבל במקרה הטוב למנה אחת או שתיים בכל פעם שלכולם בא לאכול קצת שרצים. אגב, אחד הדברים היותר מעצבנים הוא האופציה הסינית/ תאילנדית/ יפנית שניתנת לשיקוצים צמחוניים כמוני, שהולכת משהו כמו: "ניתן להזמין את כל המנות ללא בשר". כן, אבל אז אני אאלץ לאכול את כל האיטריות חסרות הטעם האלו! |
|
||||
|
||||
(וגם התאילנדי שמשום-מה סופח אליו), ואומנם, מבחינת מבחר מנות - אני הכי אוהבת את המטבח הסיני. אבל כבודד - אין כמו חומוס. ואני לא מדבר על חומוס אחלה-צבר-ושות' מפלסטיק. אני מדבר על חומוס. חם (כי כרגע בישלו את הגרגירים) נימוח, אבל לא מדי (כי הוא לא ניטחן עד חורמה) ואלוהי. |
|
||||
|
||||
למה זה נחשב? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא מספיק שהאשכנזים השתלטו לנו על המדינה, אתה גם רוצה לתת להם מקום בסקר? |
|
||||
|
||||
ארוחת החלומות שלי זה מנה ראשונה: לחמניה עם מרגרינה ודג מלוח. מרק עוף צח עם אטריות ביצים וקצת צנון מגורד כמנהג ההונגרים. מנה עיקרית: עוף מהמרק (מכובס), מחית תפוחי אדמה עם בצל מטוגן. קינוח, כוס תה עם עוגית חמאה (פרווה מטעמי כשרות). למרבה הצער התחלתי לעבוד לאחרונה כמלצר במסעדה טריפוליטאנית (לאחר שפוטרתי מעבודתי הקודמת כיועץ מיוחד לענייני שתיה, בורקס ונושאים שהשתיקה יפה להם במשרד ראש הממשלה) ואני נאלץ לאכול קוסקוס עם טבחה, מפרומות עם טשרשי ומסייר, חריימי ומחשיים למיניהם וזאת משום שהשכר שלי מורכב משאריות וטיפים. |
|
||||
|
||||
ממש לא יפה ולא מכובד. משפט מגעיל ולא לעניין ודרך אגב אני לא אשכנזיה. |
|
||||
|
||||
אני עצמי אשכנזי עד לשד עצמותי, ואני מוצא את ההערה משעשעת להפליא. לא צריך לקחת הכל בצורה כל-כך שלילית. |
|
||||
|
||||
אופס. היה בתכנון המקורי, ונשכח. |
|
||||
|
||||
ברכות לאדם ה-13 שהצביע סיני/תאילנדי על טעמו המשובח. ח"ח:) |
|
||||
|
||||
אני השני, שהצביע מקדונלד. (בהנחה, שזה מייצג את כלל המזון המהיר כולל פיצות, שווארמה ועוף בגריל) לא יעזור לאף אחד, אני אוהב את הזבל הזה ולא מוכן להתבייש בכך. |
|
||||
|
||||
אני אמנם הצבעתי לאוכל איטלקי (מסיבות משפחתיות), אבל אני חסיד גדול של מזון מהיר. למעשה, בעת הטיול שלי בקנדה, לא אכלתי דבר פרט למזון מהיר (KFC בעיקר, אבל גם הרבה אחרים. אגב, משום-מה הטעם של KFC שונה לגמרי בארץ, והרבה פחות מוצלח). למרבה הפלא, במהלך שלושה שבועות של אכילת מזון מהיר, ובלי פעילות גופנית מוגברת, השלתי כ-5 קילוגרמים ממשקלי. אין ספק שכיום אני חסיד של המזון המהיר, ואני מאשים את הבישול הביתי של אימי בכך ששלושה מחמשת הקילוגרמים הנעלמים חזרו לככב ברחבי גופי המסכן. |
|
||||
|
||||
ניסיתי לאכול KFC בארה"ב. חשבתי שכנפי העוף שלהם זה הדבר הכי פחות טעים שאי פעם שילמתי על הזכות לאכול אותו (את הדייסה בקיבוץ קיבלתי בחינם, תודה). טעיתי. קצת אחר-כך החלטתי שהתוספות שלהם נראו לי אז שוות ניסיון, ונכנסתי שוב. סלט הכרוב היה כל כך מתוק שהוא היה יכול לשמש כקינוח (אם הוא רק היה אכיל), והפירה ברוטב בשר כבר גרם לי געגוע לדייסה בקיבוץ. מה שכן, הלחמניות הקטנות שלהם היו די טעימות. אם פאסט פוד באמריקה, אין על טאקו בל ו(עוד יותר טוב)מתחרותיה. חבל שזה לא תפס בארץ. סייגתי "באמריקה", כי פלאפל זה ליגה אחרת. למרבה הזוועה, הוא גם בריא. איזה מין פאסט פוד זה? גם שווארמה לוקחת כל פאסט פוד אמריקאי. |
|
||||
|
||||
שווארמה לוקחת כל פאסט פוד אמריקני לא רק באיכות אלא גם במחיר. דוגמא: מחיר השווארמה בפיתה במזללה הוותיקה שבבן יהודה פינת בוגרשוב בתל אביב 15 ש"ח בלבד. אם לא ממהרים אז אפשר לאכול אותה ליד שולחן, וגם מקבלים צלחת שאפשר להניח בה את הפיתה גדושת הבשר והצ'יפס (חינם), ובנוסף לזאת, יש מגוון חמוצים וסאלטים וטחינה חופשי על הבאר. דיל פראי לעומת מקדונלד. |
|
||||
|
||||
ניסיתי טאקו בל פעם אחת, ונאלצתי להשאיר שלושת-רבעי מהדבר הזוועתי הזה בפח. פיכסה. (ואני אומר פיכסה רק בגלל שלא אומרים "איכס" על אוכל). לגבי התוספות של KFC - אני מסכים לחלוטין. אני גם מסכים בקשר לפלאפל, וגם השווארמה. אגב, הארוחה הראשונה שלי בקנדה הייתה, כמה משעשע, פלאפל. על השלט של הפלאפליה היה כתוב שזהו הפאסט-פוד הלבנוני. נעלבתי בשם הלאום הישראלי כולו. ואז נזכרתי שאין כזה, אז הפסקתי להעלב. |
|
||||
|
||||
איפה יש KFC בארץ? |
|
||||
|
||||
קניון חיפה בכניסה לחיפה ליד מת''ם. היה גם בקניון באר-שבע, ונסגר לצערי, נהגתי לאסוף משם כמה ''עופות על מקל'' בדרכי למילואים. |
|
||||
|
||||
הטעם לא מצדיק את הנסיעה. |
|
||||
|
||||
יש אחד בירושלים, ברחוב בר-הלל, ויש אחד איפשהו בעיה''ק תל-אביב, אבל אני לא זוכר איפה. ואני מניח שיש עוד שניים שלושה ברחבי הארץ. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון רחוב בן-הלל, כמובן. |
|
||||
|
||||
יש גם בקניון הראל במבשרת |
|
||||
|
||||
חבר'ה, ביקשתי באיזור המרכז (צפונית לראשון, דרומית לכפר סבא מערבית לפתח תיקוה), לא נראה לי הגיוני לנסוע שעה בכל כיוון כדי לאכול עוף מטוגן. דובי אם אתה נזכר במיקום של הסניף בת''א אז שלח לי את הכתובת בבקשה. תודה. |
|
||||
|
||||
כי מקור בלתי מהימנה (סתם, היא טוענת שהיא מאוד מהימנה, וגם שאפשר להגיד בעברית מקור בלתי מהימנה) בדיוק טוענת ברגע זה דרך האמ אס אנ מסנג'ר שלי, שיש אחד בראשון בקניון הזהב, ואחד בראשון בקניון רוטשילד. |
|
||||
|
||||
ראשון זה גבולי אבל יוצא לי לעבור לייד מדי פעם אז אני אקפוץ תודה. יש למישהו מושג למה הם לא מפרסמים את עצמם. ההורים של אישתי מאוד אוהבים KFC ובכל ביקור שלהם בחו"ל הם אוכלים שם אבל הם בכלל לא ידעו שיש להם סניפים בארץ. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מזה כמה חודשים יש ''בלוקבסטר'' במקום. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בארץ מכינים את הKFC עם מרגרינה או שמן, בארה"ב עם חמאה (ההבדל - מטעמי כשרות כמובן). זה לדעתי סוד ההבדל. אני מסכים בהחלט שה-KFC באמריקה לוקח ובגדול. |
|
||||
|
||||
עד כאן. להשוות בין הבשר היקר והמסטיקי של מקדונלדס לחתיכות העגל המסתובבות על עמוד השווארמה, זה דברי כפירה שבמדינות טוטאליטריות היו מעמידים אותך לדין על כך. ואם כבר שווארמה, עוד סקר: עם שומן או בלי שומן? |
|
||||
|
||||
עם שומן. |
|
||||
|
||||
ברור שעם שומן. |
|
||||
|
||||
מה כ"כ ברור בזה? חדל קשקשת. אם כבר אז בלי שומן. |
|
||||
|
||||
דווקא לא. זה פשוט לא זה. |
|
||||
|
||||
שומן (מהחי) זה בריאות ובבריאות לא חוסכים! |
|
||||
|
||||
לך זה לא טעים. לי זה כן טעים ולדעתי יוגורטים %0 שומן, בשר "רזה" ולחם דיאטטי (שלא לדבר על פריכיות קלקר ומשקאות דיאט) זה תועבה. |
|
||||
|
||||
הופה. עכשיו נסחפת...העלבת את פריכיות האורז היקרות שלי (שאותן אני אוכלת לא מכיוון שאני בדיאטה אלא סתאם כי זה טעים לי) ואת הדיאט קולה...! גוד ! |
|
||||
|
||||
אמרתי ''לדעתי'', בניגוד לך, שמאמינה באוניברסליות של טעמך האישי. אם את נהנית לאכול קלקר מוקצף, שיהיה לך לבריאות. |
|
||||
|
||||
זו לא הייתה כוונתי. התייחסתי לטעמי ולדעתי האישית ואם הניסוח היה קלוקל אז - סליחה. בכל אופן - ממש ברגעים אלה אני אסע לי לביתי בעל המקרר הריק (אבל מצוייד בפריכיות אורז) ואהנה לי ממבחר מטעמי פריכיות. פריכיות עגולות, פריכיות שבורות ושאר ירקות (יש לזה אפילו קולות שונים. להדגמה יש לפנות לגורמים אחרים). בכל אופן - שבוע טוב לכולם ושבוע וחצי טוב לי. טה טה:) |
|
||||
|
||||
לאכול שווארמה בלי שומן, זה כמו ללכת למוזיאון הלובר מבלי לראותא ת המונה ליזה. עם הרבה שומן. רק ככה אוכלים שווארמה. |
|
||||
|
||||
ללא שומן. לי לא טעים |
|
||||
|
||||
haochel haitalki en ma ledaber ze haochel hatov bejoter
|
|
||||
|
||||
אומרים שאין כזה דבר "אוכל ישראלי". אני מבין קטן מאד באוכל, ולא אוכל להיחשב אנין טעם על פי אף סולם קיים. גם מסעות ברחבי הכדור שלנו לא צברתי לזכותי במידה משמעותית, ובכל זאת: משחר נעורי אני אוהב לבזוק פפריקה על החומוס שלי. מה לצבר ממוצא רומני ולפפריקה? ומה לו ולחומוס? לא יודע, אך נראה שהקישור בין חומוס לפפריקה יכול להתבצע רק כאן, בישראל. לכן זהו אוכל ישראלי. אוכל ישראלי נוסף הוא הסטייק (או השווארמה) בפיתה. לא המצאנו סטייק, לא המצאנו שווארמה, ולא המצאנו פיתה. אבל המצאנו את הגודש: הפיתה שלנו לא מכילה רק סטייק. היא מכילה סטייק, סלט ירקות, צ'יפס, חמוצים וממרחי חומוס וטחינה. *זה* ישראלי. את הפיתה אנחנו דוחסים היטב, והמהדרין ממעכים אותה רק כדי לפותחה שוב ולהגדיל את הגודש, עד שיצא מכל החורים. "מלא כפי יכולתך" הוא המדיניות המוצהרת של דוכני פלאפל רבים אצלנו, והכל כדי שהישראלי לא ירגיש כאילו יצא פראייר. |
|
||||
|
||||
את הפלפל החריף הביאו להונגריה התורכים. הפטנט של ההונגרים היה לייבש ולטחון אותו לאבקה דקה, פפריקה. במטבח הערבי נהוג לטחון פלפל חריף בצורה קצת שונה ולבזוק אותו בנדיבות על מאכלים שונים כמו למשל חומוס. יש עוד כמה נקודות דמיון בין המטבח הערבי להונגרי למשל השימוש בתבלין בשם קרויה שהוא קימל טחון או בישול של איברים פנימיים של בקר או עוף בפפריקה שנקרא פפריקש בהונגרית ומטשומה בערבית לובית. הדברים שאתה קולט כשאתה עובד במסעדה. |
|
||||
|
||||
את הדיון המשעשע ביותר על ''אוכל ישראלי'' קראתי בספר ''באדולינה'' (גבי ניצן). הוא כלל, בין השאר, כעמוד וחצי של פרסומת ממש-לא-סמויה ל''לחם ארז''. |
|
||||
|
||||
ענין החומוס אגב, הוא עוד דוגמא לנוראות הציונות. לקחו מאכל ערבי מסורתי, ''הלאימו'' אותו לטובת ישראל, ומחנכים את הדור הצעיר בישראל לתרבות חומוס, כאילו פינסקר והרצל היו מנגבים צלחות. |
|
||||
|
||||
הרצל היה ישראלי? |
|
||||
|
||||
רחוב הרצל זה בישראל |
|
||||
|
||||
אנא פנה למזכירות כדי לשלם את אגרת הזכייה ולקבל את התעודה. |
|
||||
|
||||
אפשר לקבל דוגמא ל"חינוך לתרבות חומוס"? האם שאיפתך היא שבישראל לא יאכלו כלום? (כי הרי אף מאכל שאוכלים כאן אינו ממש ישראלי, נכון?) |
|
||||
|
||||
שיאכלו חומוס עד שיפליצו כל הלילה. שלא יקראו למאכל הזה מאכל ישראלי. כי הוא לא. הוא מאכל ערבי. |
|
||||
|
||||
מה, לא למדת בתיכון על "אבות המזון"? |
|
||||
|
||||
מאפיין ישראלי מובהק נוסף הוא מוטיב 'ניצול ההצלחה' הרווח על-אף זרע הכישלון הודאי הטמון בו. פלאפלייה מסוימת מצליחה? מיד תקום פלאפלייה מתחרה מטר לידה. שווארמייה מסוימת מחזיקה את הראש מעל המים? אל חשש, טראסת השווארמיות שתפרח מולה תקבור אותה איתן. תולדה של מוטיב זה היא תפרחת הטרנדים הפושה במהירות הבאר - פתאום על כל מטר שני בת"א יש בורקס, בר"ג מזללה פרסית, בהרצליה פיתוח סושיבר, ובהרצליה העיר - פלאפל. האיילים מאיזור המרכז מוזמנים לחלוף על קטע של כחצי קילומטר ברחובה הראשי של הרצליה, סוקולוב, מן הספרייה העירונית ועד למד"א. בעקבות התבססותו של פלאפל חיים המופלא, חדרו למקום סביח העיר ופלאפל המושבה. בתגובה החל חיים למכור סביח מגעיל למדי, ומנגד שדרג את קו הפלאפל לשיאים חדשים של איכות. אם פעם היה סתם נורא טעים, היום יקפיצו לך את הכדורים סטייל עפולה, ויציעו לך שתי סגנונות הסלטה. פלאפל המושבה, על ארבעת טעמיו המובטחים, הסתבר להיות יבשושי להחריד. |
|
||||
|
||||
גם אתה מהרצליה? זה יכול להיות סקר טוב. איפה אתה גר? 1. חיפה, במעונות של הטכניון. 2. הרצליה. 3. מקום אחר. |
|
||||
|
||||
עד לפני מספר שבועות עבדתי כיועץ מיוחד לענייני בורקס, שתיה ונושאים שהשתיקה יפה להם, במשרד ראש הממשלה. התפוטרתי בעקבות קיצוצים, חוסר נכונות של אנשי האבטחה לאפשר לי להכנס למשרד ראש הממשלה, אי שביעות רצון של מנכל המשרד מעסק ההימורים הלא חוקי שפתחתי במזנון הכנסת ואי הנכונות שלו להכיר בי כעובד המשרד ולשלם לי משכורת. פניתי לאמיר פרץ לעזרה בנושא הזה אבל הוא התרגז על כך ששיבשתי את איות שמו וסירב לרתום את עובדי ההסתדרות למאבק על זכויותי. בכל אופן הפעולה האחרונה שעשיתי בתפקידי הייתה להזמין את הטבח הידוע קית פלוייד מה BBC ללבחון את מיטב חומוסיות ובורקסיות ארצנו הקטנטונת בתוכנית הטלויזיה הנהדרת שלו. לצערי תשובתו (החיובית לבטח) טרם הגיעה. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שחמשת המצביעים עבור מקדונלד'ס מוחים על כך שאין אפשרות נפרדת למקדונלד'ס, בורגר קינג ובורגר ראנץ'. הבדל רציני, ואני לא מכיר אף אחד שאדיש לנושא (מקרב חובבי הז'אנר, כמובן). |
|
||||
|
||||
מקדונלדס היא ללא ספק האופציה הגרועה ביותר מבין השלושה. בורגר קינג לוקח, וגם בורגר ראנץ' בסדר גמור. |
|
||||
|
||||
תלוי מה בודקים. נראה שבורגר ראנץ'יכול להתהדר בתואר ''הצ'יפס הגרוע בעולם'', דבר הפוגע בתזונה החיונית (ידוע ששלושת אבות המזון הם צ'יפס, קטשופ וקולה). |
|
||||
|
||||
מה דעתך על הקטשופ הירוק של בורגר קינג? מישהו כתב איפשהו שזה נראה כמו הפרשה של Shrek, ומאז קשה לי להתקרב לזה. אם כבר מדברים על צבעי מאכל (אלא אם כן מישהו יברר ויגלה שהקטשופ הירוק גדל באופן טבעי איפשהו בעולם), כמה נכונים המיתוסים על היותם של צבעים אלו צרה צרורה, ושהם גורמים לאלף מחלה ומחלה, כולל סרטן? האם היו מקרים של אנשים שמחלתם יוחסה בוודאות לצבעי מאכל? |
|
||||
|
||||
ואתה חושב שהקטשופ האדום לא מכיל צבעי מאכל? |
|
||||
|
||||
אני דווקא נמנה עם חובבי הקטשופ הירוק. מוצאת חן בעיני ההפרדה המוחלטת בין הטעם המצופה ממאכל ירוק לטעם הקטשופ שהוא בכלל טעם של מאכל אדום. לאסוני, באחד הימים קראתי (כהרגלי בעת שעמום) את התוית על גבי הקטשופ וראיתי שהוא מכיל בין היתר את צבע המאכל טרטרזין. אני זוכר במעומעם שמדובר בצבע מאכל צהוב שפעם היו משתמשים בו במשקאות מוגזים ("קינלי" וחבריו) אך השימוש בו הופסק כי הוא נמצא מסרטן. הקטשופ האדום מאותה סדרה ("קשקשנים"), אגב, אינו מכיל טרטרזין לפי התוית. האם היינץ הכניסו חומר ידוע כמסרטן לקטשופ ה"בריא במיוחד" שלהם? למישהו יש מידע על כך? היינץ מתהדרים גם בהיות הקטשופ שלהם בעל תכולה גבוהה של ויטמין סי. קריאת התוית מגלה שתכונה נפלאה זו מתקבלת פשוט על ידי הוספת ויטמין סי באופן מלאכותי לקטשופ (גם לאדום וגם לירוק). ואני בכלל לא אוהב קטשופ - אני רק אוהב לערבב אותו עם דברים אחרים. |
|
||||
|
||||
אבות המזון הם סוכר, קפאין, אלכוהול וקוקה קולה. המהדרין יוסיפו ניקוטין לרשימה, אך אין חלקי עמדם. |
|
||||
|
||||
אמנם לא הצבעתי למקדונלדס, אבל אני מוכן להרים את הכפפה. אני מעדיף את בורגר קינג (אבל נאלץ לפעמים להסתפק במק). מקדונלד'ס לא מחזיקים (ברוב הסניפים) טבעות בצל, שחביבות עלי במיוחד. הצ'יפס שלהם פחות שווה, אבל יש להם הרבה יותר רטבים לסלט. בבורגר קינג הנאגטס רבה יותר מוצלחים. היבול המקומי (בורגר ראנץ', מק-דויד? יש להם סניף בנווה-שאנן בחיפה. מעולם לא נכנסתי, וכנראה בצדק) לא משהו. |
|
||||
|
||||
מסכים איתך ועם האלמוני. אני לא אוכל סלט וכשכן אז תמיד בלי רטבים, לפיכך מקדונלד'ס לא זוכים אצלי בכלום. בנוסף, בבורגר קינג אפשר לשים רוטב חריף/שום בהמבורגר, שתי אפשרויות פופולריות שאינן זמינות, אם אני לא טועה, במקדונלד'ס. בורגר ראנץ' דווקא לא רעים בכלל, ולדעתי הצ'יפס שלהם הכי טוב. מינוס נוסף למקדונלד'ס: בובת הליצן המפחידה שנמצאת בכל סניף. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
המממ. לא הבנתי, למרות מומחיותי הרבה בענייני סיינפלד. זה קשור לליצן של מקדונלד'ס? |
|
||||
|
||||
כמובן! קריימר פוחד מליצנים. |
|
||||
|
||||
נכון! שכחתי. לי דווקא אין כלום נגד ליצנים, רק נגד בובות ענקיות עם חיוך קפוא (אריק שרון, למשל). |
|
||||
|
||||
לי יש פחד בלתי מוסבר מדגים, בגלל זה לא התקבלתי לקומנדו,זה והאסטמה והמשקפיים והפלטפוס והבעיות בגב ואמא שלי, היא לא אישרה לי ללכת לקרבי. אצלנו הפופקים עושים מה שאמא אומרת, אחרי הכל אמא יש רק אחת. |
|
||||
|
||||
טוב לדעת שאני לא לבד כאן:) היו לי לא מעט תקריות עם דגים. בין השאר גם פרשתי מצופי-ים כתוצאה מהפחד. |
|
||||
|
||||
אני דווקא מאוד אוהב דגים. אפילו כמעט בחרתי באופציה ''יפני'', בזכות הכבוד שהיפנים עושים למערכת דגי הגרם (הכוונה לשוסי). |
|
||||
|
||||
דגי-גרם זו מחלקה, לא מערכה. |
|
||||
|
||||
אין לי בעיה עם דגים מתים בצלחת, הפוביה שלי מתייחסת רק לדגים שמתנגשים במסכת הצלילה שלי או גרוע יותר, קרפיונים שמזנקים עלי מתוך הבריכה בסופרמרקט ומנסים לנגוס באפי. |
|
||||
|
||||
אז זה בטח יעשה לך *מה-זה* טוב על הנשמה! |
|
||||
|
||||
אתה רואה? צדקתי. לעולם לא אשתין שוב באמזונס. לשמחתי דגים מסוג זה אינם חיים בירקון, אליו יוצא לי להטיל את מימי לעיתים. |
|
||||
|
||||
ואני מניח שאתה מטיל את מימיך בקשת, בלית ברירה. חבל שאתה לא עושה זאת באמזונס, היה מעניין לראות איך הדג ההוא מתמודד עם קשת. |
|
||||
|
||||
אני לא מפחד בכלל, ובכל זאת נשך אותי דג (אדום!) באילת בפסטיבל הג'אז האחרון. חוצפה. ואני בכלל משלהם... |
|
||||
|
||||
דג נשך את אסף. |
|
||||
|
||||
במקדונלד'ס הגלידה הכי טובה! וגם הצ'יפס, לדעתי, הוא המשובח ביותר שם. אבל בורגר קינג זוכים אצלי בגלל סיבה אחת, והיא ההסכם פרסום לשר הטבעות... (: |
|
||||
|
||||
אני שונא טבעות בצל אבל עדיין חושב שההמבורגרים של ברגר קינג הרבה יותר טעימים מאילו של מקדונלד'ס. בורגר ראנץ עושה לי דיכאון (מזכיר לי איזה סרט על כוכב ספורט שהפך להיות אלכוהוליסט ומכלה את ימיו באיזה באר טחוב שבו הוא מספר לשיכורים אחרים על כמה שהוא היה גדול פעם). |
|
||||
|
||||
נדמה לי שג'ורג' בסט, כדורגלן בריטי אדיר בשנות השבעים, עונה על תיאור כוכב הספורט הזה. מן הסתם ישנם עוד רבים כאלה. |
|
||||
|
||||
ראיתי אותו לאחרונה מתארח אצל פרקינסון בבי.בי.סי פריים, הוא נראה משוקם למדי, ואף סיפור על נקודת השפל שלו באמריקה, שהביאה אותו להילחם באלכוהוליזם. |
|
||||
|
||||
במק דויד ת''א אכלתי פעמיים. היה לא רע, אבל זה היה לפני שנים לא מעטות. הצ'יפס של מקדונלדס לוקח בהליכה את המתחרים. הבשר של בורגר קינג הוא כנראה הטוב ביותר, אבל בורגר ראנץ', נותן את הכמות הגדולה ביותר. על אמונתי זו אני מוכן להגן בכל סניף של פאסט פוד שתבחר (לא כולל ג'נין). |
|
||||
|
||||
בשבוע הבא אני שוב יורד למילואים (דרומית לבאר-שבע). בורגר-קינג בקניון מתאים? |
|
||||
|
||||
בהחלט. פרטים נוספים (מספרי טלפון) בדוא''ל, בעוד מספר שעות. |
|
||||
|
||||
ובכן, יצאנו למשימה נועזת שתכליתה לבדוק את איכות ברגר קינג. הבדיקה נערכה היום בקניון הנגב. מסקנות הועדה הן כדלקמן: 1. הקטשופ הירוק אכן זהה בטעם לאדום, אך מפחיד ממנו בהרבה. 2. טבעות בצל עם קטשופ (בניגוד גמור לצ'יפס) זה דוקא נחמד. 3. טבעות הבצל היו סבירות, אם כי טיגון ממושך יותר לא היה מזיק להן. 4. לא התקבל קונצנזוס לגבי איכות הבשר. הנושא ידון בישיבה הבאה של הועדה [שניים מחברי הועדה הרהיבו עוז בנפשם לאכול "המבורגר ג'בטה בטעם קבב" (?!?!) אך לא מסרו למזכירות את התרשמותם]. 5. לא נמסרו תלונות לגבי הצ'יפס. 6. דיונים על משנתו של עודד בלבן הורסים את התאבון. על החתום: י.ר. - יו"ר הועדה ע.ב. - סיו"ר הועדה י.ד. - מזכיר |
|
||||
|
||||
ורצינו להודות להנהלת האייל הקורא, שודאי תשלם את חשבון הוצאות התחקיר. |
|
||||
|
||||
א. אני חושב שזרקתי את הקבלה. ב. ההמבורגר ג'בטה - לא משהו לכתוב עליו הביתה. |
|
||||
|
||||
ולחשוב שהפסיכולוג ששיתק את עצמו (כדי להראות שהוא עדיין מסוגל לחשוב) לקח על עצמו סיכון הרה גורל ,הרי מגיע לכם פרס הוקרה מיוחד. |
|
||||
|
||||
צ'יפס - רק עם מיונז. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אכן לאכול את הצ'יפס רק עם מיונז צריך להיות הולנדי, אבל יש הנוהגין להוסיף לקטשופ מיונז כדי לעשותו מעט סמיך יותר ולנטרל מעט את חמיצותו הסינתטית (בפרט הקטשופ של מסעדות מזון מהיר). פרופוציות: בערך כ-30% מיונז בתערובת. |
|
||||
|
||||
רק עם 100% מיונז אמיתי (תחליפים משומרים נמוכי-כולסטרול ייסבלו רק בעת חרום). |
|
||||
|
||||
אם כבר להתקשקש על הרגלי אכילה, למה דווקא על ג'אנק פוד? ויכוחים על הרגלי אכילה אנינים מעט יותר מברגר קינג יתקבלו בברכה, או לפחות בהבנה. בכלל, מתי הולכים ל'מעיין הבירה' בחור? אני מוכן לרשום פרוטוקול, אם כי רב וטוב מאיתנו כבר חיבר על כך מאמר. |
|
||||
|
||||
מקובל עליי, זו הייתה רק הערה מתודית... התנאים הבאים צריכים להתקיים: א. שהמקום יהיה פתוח. ב. שזמני יעמוד בידי. ג. שהתחבורה הציבורית תפעל כהלכתה. ד. שיהיה לי מקום לינה (וינק וינק). אני מקבל את ההזמנה בחום, אך מתוך חשש כבד כי רמת השיחה ודיוק הפרוטוקול ידרדרו ככל שהארוחה תתקדם, וכמות סביאת הבירה (ושאר ידידים) תתעצם. אם אתה בוחר להתנזר, הריני להתכחש מראש לשטויות שאפלוט תחת השפעת חומרים משני תודעה והורסי רקמות כבד. כמו כן, חסידים שוטים אנחנו, והולכים בדרכם של גדולים מאיתנו, כך שכל תוצאה תהיה רק כצל החיוור למקור. נ.ב. - תחילת שנה חביבה לכולם. |
|
||||
|
||||
מיהם הגדולים? בד"כ התוצאות הכימיות משפרות את התפילה שאל את המשיח שניאורסון |
|
||||
|
||||
טעית בחסידות |
|
||||
|
||||
שני המשפטים האחרונים בתגובתי אינם תשובה לראשון. ולא טעיתי בחסידות. יש לי היכרות טובה עם הרבה ימי שמחת תורה, סוכות ימי שבת ואפילו סתם ערבי התפלפלות חבדניקים ולא של חוזרים בתשובה. מתודת 'מצא את הטעות' נראית קצת אובססיבית בדיון מעיין זה. ולאחרים-תודה על ההפניה. דווקא נראה שהמקובל קלין אינו שתיין. |
|
||||
|
||||
וחיבורו הקדוש דיון 453 |
|
||||
|
||||
אשר בדילוגי אותיות מכיל את נזר הבריאה וסוד תבלון האווז המושלם. |
|
||||
|
||||
שמעון, אתה מבזבז את זמנך על שטויות. לך תעשה משהו מועיל (תוציא עוד דיסק, למשל) |
|
||||
|
||||
הודעות אישיות כמו זו שלך מקובל במקומותינו להפנות לדואל הפרטי. לתשומת לבך. |
|
||||
|
||||
מיונז מחוזק בחרדל. |
|
||||
|
||||
מקובל, בהסתייגות שיהיה זה דיז'ון עם גרגירי צורבי-חך. |
|
||||
|
||||
האם שמתם לב שאם בזמן אכילת חרדל דיז'ון נושפים אוויר החוצה אז החריפות נעלמת? (או שזה להיפך, וכאשר שואפים?) אגב, בקשר למיונז, כיוונתי, בין השאר, לקטע המפורסם הפותח את הסרט "ספרות זולה". |
|
||||
|
||||
האם ידעת כי המילה חרדל (Mustard) מקורה משילוב בלטינית שמשמעותו "תירוש שורף", שכן חרדל הוכן במקור עם יין ענבים לפני שתסס? |
|
||||
|
||||
מהיכן מגיע חרדל דיז'ון? |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, במקור מהכפר דיז'ון שבצרפת, אך כיום אין חובה כי המקור של החרדל יהיה דווקא מכפר זה כדי לזכות בשם (בניגוד לשמפניה, למשל). |
|
||||
|
||||
חומר הגלם בא מקנדה. |
|
||||
|
||||
משונה. בדיוק עמדתי לשלוח עדכון כי לפי מקור מידע אחר 1 שמצאתי, רק חרדל שבא מהאיזור הספציפי הזה בצרפת רשאי לשם את השם דיז'ון, מלבד זה: Grey Poupon mustard is the only exception. They have been licensed to produce it in the U.S.
-------- 1 http://www.geocities.com/NapaValley/4079/Glossary/D.... |
|
||||
|
||||
Amazingly, some 90 per cent of all mustard seeds are grown in Canada. Two types of mustard seeds - brassica nigra and brassica juncea - mainly grown right here in Canada - are the only ones used to prepare authentic Dijon mustard! The "Dijon" in mustard is not actually a reference to the city (although growing conditions are ideal - they just don't have as much arable land as we do), but to the exacting manufacturing standards first established there in 1930, and revised in 1937. The only mustard museum in the world is located at Maille's headquarters in Dijon, France.
http://www2.alberta.com/food/columns/displayone.cfm?... |
|
||||
|
||||
האם זהו חוק ישראלי? בינלאומי? |
|
||||
|
||||
החוק הצרפתי קובע איזה כפר רשאי לייצר גבינה הנקראת קממבר ומהן מרכיביה, באיזה אזור יכולים לשווק שמפניה (שמפיין, השאר הם יינות נתזים למיניהם, שכמה מהם יקרים ואיכותיים ביותר), היכן מותר וייצר קוניאק ומהן מרכיביו. אותו הדבר לגבי יין בורדו או כל יין אחר בצרפת, איטליה או קליפורניה. גם לוויסקי יש מגבלות גאוגרפיות כמו הגדרות סוג (מעורבב, מאלט, ספיי-סייד, היילנד וכו') |
|
||||
|
||||
האם החוק הישראלי מכיר בכך, ויכפה על יצרן ישראלי שלא להשתמש בשם צרפתי רשום? |
|
||||
|
||||
אני מקווה שהחוק הבנלאומי יגן על הקממבר, שמפניה ובורדו, כמו שהוא מגן על שימוש במותג של מיקי-מאוס בלי אישור (מקרה כזה כבר עבר בבימ''ש לטובת דיסני) |
|
||||
|
||||
מדינת ישראל תספוק סנקציות כלכליות כה חמורות מכל המדינות שחברות/כפופות להסכמי סחר בינלאומיים, שכל שימוש לא מורשה בשם רשום בינלאומי יביא במהרה להתמוטטותה הכלכלית, כך שגם אם בתי המשפט לא יפסלו זאת, לרשות המחוקקת והמבצעת יש אינטרס עילאי למנוע מקרים שכאלו. |
|
||||
|
||||
מוזר. האם "שמפניה" היא שם רשום? בבעלות מי? הרי (אם הבנתי נכון) כל יקב שנמצא, גאוגרפית, באזור המתאים, יכול לקרוא ליין הנתזים שלו "שמפניה". |
|
||||
|
||||
לא ביררתי, אבל אני מניח שאו בידי ממשלת צרפת, או בידי איגוד היקבים באיזור זה. אשתדל להביא מידע קצת יותר רציני בזמן הקרוב. |
|
||||
|
||||
הארגון שמחזיק במה שנקרא (Origin Appellation (AO. על השם "Champagne" הוא ה - Comité Interprofessional du Vin de Champagne (CIVC). ארגון זה נוצר בשנת 1941 בידי חקלאים ומוכרים של היין, והוא מוגדר כ-"חצי פומבי".מקרה לדוגמה בו תבע ארגון זה אדם פרטי על השימוש בשם, וניצח. |
|
||||
|
||||
גם תביעה בענין גבינת פרמזן זכתה להצלחה: |
|
||||
|
||||
ברשתות מזון מהיר לא תקבל חרדל כזה אבל גם שקיק חרדל רגיל של הינץ עתיר צבע מאכל עם שקיקון של פלפל שחור ושקיק מיונז עושה את העבודה (לא לשכוח לערבב). |
|
||||
|
||||
ואם כבר, ראיתם בערוץ BBC את הטבח הצעיר והמקסים שהכין ארוחת רווקות לאחותו: מיונז: חלמון ביצה, שמן זית לאט-לאט, שום ובזיליקום גרוסים, מלח, פלפל והרבה מיץ לימון. מעורר בלוטות רוק כמו לבטא את המילה תפוז. |
|
||||
|
||||
ראיתי אותו בערוץ 8. אני לא כל כך אוהב את תוכנית הבישול שלו, הוא נלהב מידי, חסר הומור, והמתכונים שלו בהרבה מקרים מוזרים/נועזים מידי לטעמי (דוקא הפרק המדובר היה מתון יחסית). אני מעדיף את פלויד, קיראי לי שמרן. |
|
||||
|
||||
פלויד פלצן לדעתי. נמאס מההשתכרויות שלו בכל אתר שהוא מגיע אליו ומהחשיבות העצמית. לעומתו הצעיר החמוד (לא זוכרת איך קוראים לו) לא תופש מעצמו ואחד הדברים שנחמד לראות הוא שיחותיו עם מוכרי הירקות. |
|
||||
|
||||
יש שני הבדלים בין השניים. פלויד הוא קולוניאליסט, הוא מביא את המטבח הבריטי האנין הקלאסי (שהוא בעצם המטבח הצרפתי) לכל מיני מקומות בעולם. השף הערום (גם אני לא זוכר את שמו) הוא קוסמופוליטן, הוא יושב בלונדון וסופג את ההשפעות של כל התרבויות שהתנקזו אליה ומשלב את כולן במטבח הביתי שלו. ההבדל השני הוא באישיות. בעוד שפלויד הוא פלצן יהיר ומלא רוח, מה שאני מוצא מקסים למדי, השני הוא חנון חסר אישיות שמתלהב מזה נתנו לו תוכנית בטלויזיה, הוא לחוץ נורא (ראית איך הוא מערבב דברים?) והשיחות שלו עם מוכרי ירקות נראות לי מלאכותיות. מה את חושבת על הזקנות השמנות עם האופנוע? |
|
||||
|
||||
קוראים לו ג'יימי אוליבר. |
|
||||
|
||||
מתה עליהן, למרות שלא הייתי מכינה אף מתכון שלהן. לדאבוני קראתי כי אחת מהן נפטרה (זו שמעשנת כמו קטר? האמנם זה העתיד הצפוי לי למרות שאני רזה? ברר..). השיחות בין שתיהן הן מן הדברים המענגים שיצא לי לצפות בהם. בכלל, כאנגלופילית (שמקווה שיחזירו את המנדט ואת השפיות לכאן, סתאאם), איזה כיף לראות את כל המקומות בהם בישלו ואת קבוצות האוכלים למיניהם. |
|
||||
|
||||
בקשר להחזרת המנדט, אני איתך. נדמה לי שדוקא הבשלנית השניה נפטרה (זו שלא מעשנת), אבל זה לא אומר כלום גם המעשנת תמות בסוף. |
|
||||
|
||||
נסי לבשל מעט שתויה- יין טוב מומלץ תמיד, וגם קוקטילים ממריצי תיאבון (כמו אמרטו סאואר או קפריניות מחוזקות למניהן) משפרים את הבישול בד"כ. הbaby face אמנם חמוד, אך מחוסר חוש הומור, לעומת מצב הרוח שלא לגמרי מעוניין לצלם תכנית (מה שאת קוראת סנוביות), בשיהוק שבו מצוי פלויד. אבל הרי זה ענין של טעם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כשנוסעים דרומה, לא? מצד שני אף פעם לא הייתי חזק בכיוונים, בטח גם לא היו מקבלים אותי לנ"מ. מזל שמעולם לא רציתי להיות שם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם אתה כבר נוסע - קודם כל שירות קל. שנית כעת אני מתחיל לתכנן הצעות לטיולי החוג שלי לשנה הבאה. אחת מדברת על מסלול חוצה רכס ירוחם, מרביבים דרך נחל רביבים ממזרח למשאבי שדה, חלמוניות ירוחם וירוחם עצמה אל המכתש הגדול. נשמע שזה עובר ממש איפה שאתה עושה מילואים הפעם. אז תעדכן אותי אם השטח נוח לטיול (כמובן לאחר אישור צה''ל) או שהוא כבר די הרוס מאימוני צה''ל. |
|
||||
|
||||
אני מדריך בכיתה, לא מסתער בג'בלאות. אבל בלי קשר, חשבתי שנחל רביבים עובר ממערב למשאבי שדה, לא? |
|
||||
|
||||
נחל רביבים מתחיל ברכס חתירה בין ירוחם למכתש הגדול. הוא חוצה לשניים את רכס ירוחם כאשר בדרך יש את פארק ירוחם, עובר ממש מצפון למשאבי שדה ובסוף מגיע לנחל הבשור (ששם הייתי היום). |
|
||||
|
||||
בעבר היה בארץ גם סניף של וונדי'ס, מה קרה להם? נכנסתי כדי לנסות בלונדון (אונטריו), ויצאתי עם בחילה. רמז לעתיד: מציעים לך בורגרחזיר עם גבינה? ברח! |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהיו שלושה סניפי וונדיס. הם בחרו להתחרות בנישה הלא נכונה. בארה"ב הם ידועים במנות הענקיות שלהם. מסע הפירסום של זקנה הנוסעת ממסעדת מזון מהיר אחת לאחרת, ושואלת בכל מקום "where's the beef" ייזכר לעד. מבחינת איכות הקציצה הם מעולם לא היו כח מוביל. הנקודה היא שבישראל אין מקום לתחרות כמותית, משום שהמנות הן תמיד גדולות. השיא הוא, כנראה, בורגר ראנץ', בו אתה יכול להזמין בשר בטווחי משקל של 70-300 גרם במנה בודדת! גם מקדונלדס, עם כל ההיסטריה ההמונית שהיתה עם פתיחתם הבינו מהר מאד שהם אינם יכולים להסתפק בקציצה רגילה, וגם "ביג מק" נראה כבדיחה עצובה, עם שתי קציצות זעירות הכלואות בשלוש שכבות לחמניה בצקית. לכן המנה הנמכרת הנפוצה היא מק רויאל יחיד או כפול. נדמה לי שרק בטקסס ובישראל אתה יכול להשיג קציצה בגודל כזה. אז מה יציעו וונדיס? |
|
||||
|
||||
גם בניו יורק אפשר לקנות Double-Quarter-Pounder. |
|
||||
|
||||
ולהרגיש את העורקים הכליליים שלך הולכים וצרים. |
|
||||
|
||||
תענוג.... |
|
||||
|
||||
למה לא Half-Pounder? |
|
||||
|
||||
נאש בורגר באור יהודה - 450 גרם. |
|
||||
|
||||
ואני כבר שנתיים עובדת באזור ולא ידעתי! אפשר כתובת? |
|
||||
|
||||
בורגרס-בר בשמאי בירושלים. דובי - תגיד להם שזה נורא טעים. |
|
||||
|
||||
אבל הוא ברח' יפו... וגם הברבורגר ברח' ירושלים ביפו מוצלח. |
|
||||
|
||||
לא, לא, הוא דווקא בשמאי. אפילו אכלתי שם פעם עם מר לוינסון, כשכל מיני תיכוניסטיות מנוקרות-פרצוף עצרו להגיד לו שלום. היה מפחיד. אני, אגב, לא מתלהב במיוחד מההמבורגר. |
|
||||
|
||||
למען האמת יש שניים - בורגרסבר ברח' שמאי, ובר-בורגר ברח' יפו בסמוך לקפה הלל. אכלתי רק בזה האחרון, פעמיים, ועבורי מתעב הג'אנקפוד היה תענוג. הקציצות נטחנות במקום, נצלות באהבה, ומוגשות עם בצל ופטריות מטוגנות, סלטים ושפע רטבים מרנינים. משורר ירושלמי שנלווה אלי בסעודתי האחרונה העיד כי ההמבורגר במקום טעים מזה שברח' שמאי, ואינו נופל מזה שברח' ירושלים ביפו (מקום הנקרא 'פופה' בו עדיין לא סעדתי). לקריטריון הבא - איפה נותנים את הסטייקים הטובים ביותר בארץ? הצעה פותחת - מסעדת 'הבוקרים' בכניסה לחיפה. (הצעה פותחת בחו"ל - מסעדה נהדרת בפריס שאת שמה ככל הנראה מעולם לא זכרתי. לא חוכמה, שם אין כשרות.) |
|
||||
|
||||
ל'אנטרקוט? |
|
||||
|
||||
זה היה איפשהוא באיזור הכללי שבין מוזיאון העולם הערבי (המומלץ בחום, קצת לפני תחנת הרכבת דה-ליון), לבין גני לוקסמבורג. אני מוכן לנסות להיות יותר ספציפי יותר אם זה באמת מעניין פה מישהו (רמז: לא). בכל אופן, הבשרים שלהם היו נהדרים. גם ארוחה עסקית סטנדרטית ברשת הסטקיות 'היפו' זכורה לי לטובה. אחד מסניפיה נמצא למרגלות הקשת הגדולה החדשה (והמכוערת). אני בכלל לא אוהב צרפתים, אך בתחום הגסטרונומי הם לא אכזבוני, בעוד האיטלקים - אכזבו גם אכזבו. בעשרה ימים באיטליה ניתן לספור על יד אחת את מספר הארוחות הטובות באמת שהיו לי, ועוד לחטט באוזן בו-בזמן. |
|
||||
|
||||
נהניתי מאד מהרוסיני ב''ורד הצלע''. |
|
||||
|
||||
הסטק הטוב ביותר שאכלתי דווקא היה במרום גולן.(פעמים שניסיתי להגיע לשם שוב המקום היה מפוצץ ורק מי שהזמין מקום נכנס) מנה ענקית לפי בחירה דאז של 400 גרם +- ניתן יותר גדול או יותר קטן, מגיע בצלחת ענקית עם תוספות שאתה נזכר לאכול רק אחרי שאתה גומר את כל הסטק בזכות הטעם. אבל דוגרי חזרתי לא מזמן מברזיל ואין בשר כמו שם. פשוט אין. מטבלים רק במלח ואוי יו יוי מה שקורה לך שם במסעדה. אגב הבשר שם זול מאוד וישנם מסעדות רבות שאתה אוכל ככל שתרצה בתמורה ל8$ עד 16$ מכל סוגי הבשר על האש כולל כל תוספת אטחרת שתרצה. מדהים.. |
|
||||
|
||||
בורגרסבר ברח' שמאי, בר-בורגר ברח' יפו פינת הלל, ובורגר-בר בעמק רפאים. המשורר העיד כי הברבורגר ברח' יפו טוב מהבורגרבר בעמק רפאים, משוררת אחרת סבורה הפוך, ועל הבורגרסבר בשמאי אין לי מודיעין. (אני מניח שזה סופדיון) |
|
||||
|
||||
אכלתי בכמה סניפי בורגרס בר המפוזרים ברחבי ירושלים והמסקנה שהוסקה ולא רק על ידי היא שההמבורגר של בורגרס בר הוא האיכותי, הטעים והמזין ביותר ומה גם שישנם גדלים שונים הכי גדול הוא הכי טעים.... |
|
||||
|
||||
איך יודעים שקציצות נצלות באהבה? (לא יודעת לגבי ההבורגרים, אבל הכנפיים שהם מגישים שם באמת מוצלחות פלוס) _______ העלמה עפרונית, שכנה. |
|
||||
|
||||
הייתי בסניף של מק-דייויד בנו''ש, ואכן, לא משהו. למען האמת, אני חייב לציין שההמבורגרים של בורגר-ראנץ', לפחות באילת, די טובים. כמובן שבכל מקרה באים לשם בשביל הצ'יפס, אבל לא משנה.. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
(עלו לי כמה דברים בראש, אבל תטל''אות) יש את כל הרשתות. בורגר-קינג בתחנת פז רוממה, מקדונלד'ס בקניון חיפה, גרנד קניון ובתחנה המרכזית (אני חושב, הרבה זמן לא הייתי שם) ובורגר-ראנץ, בחורב. |
|
||||
|
||||
בתור אחד, שכן הצביע למקדונלד'ס (השני!) אני מרים (באיחור) את הכפפה ומציין, שמק הם המועדפים עלי בארץ בזכות הגבינה והמילקשייק. הבשר הטוב ביותר אמנם נמצא בבורגרקינג והצ'יפס של שניהם מעולה (בניגוד חד לפירה המטוגן של בורגראנץ') אבל המילקשייק והצ'יזבורגר הם בשבילי הקלפים המנצחים. |
|
||||
|
||||
מה פתאום כללתם את המטבח הצרפתי העשיר עם השוויצרי? הרי קשה אפילו להגיד מטבח צרפתי בכלל, כשחושבים על המטבח הפרובנסלי, עם שמן הזית והזיתים (דומה מאוד לדרום איטליה), על המטבח של נורמנדי עם כל החמאה המעולה שלהם, ועל כל שאר המטבחים האיזוריים שלא דומים אחד לשני כלל. אף אחד כאן לא קרא את ספרו הנפלא של אהרוני "המטבח הצרפתי"? מטבח שוויצרי? מה בכלל יש להם חוץ מפונדו ורושטי? אה, כן! גבינות. סליחה, אבל המטבח הצרפתי הוא האהוב עלי בעולם ונאלצתי לבחור באיטלקי, כמחאה על ההכללה צרפתי/שוויצרי. האם המטבח של אמא מתפקד כאופצית זאב רווח? |
|
||||
|
||||
מאז החלו בדחנים מוצלחים יותר או פחות לכתוב את הגיגיהם באתר, נעלמה הבחירה ההומוריסטית. האם העורך הנכבד מנצל את כל רעיונותיו ההומוריסטיים בהתחזות למיכאל שרון ולא מותיר לסקר אף פיסת הומור זערורית ? או שמה הוא נבוך מהרעיון שישוו אותו אלי? |
|
||||
|
||||
"האם העורך הנכבד מנצל את כל רעיונותיו ההומוריסטיים בהתחזות למיכאל שרון..." (צחקתי בקול או אם להשתמש בשפת המדיום אז LOL) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יש בחיפה (או היתה כבר הרבה שנים לא ביקרתי שם) מסעדה ידועה שמגדירה את עצמה כצרפתית שויצרית (לא זוכר את השם שלה). אני מניח שמחבר הסקר מתגורר באיזור והיא ההשראה לסעיף הזה. אני צודק? |
|
||||
|
||||
וואלה. במדרחוב. |
|
||||
|
||||
צודק. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שגם בנתניה המעטירה, בפינה הדרום מערבית של איזור המדרחוב, היתה איזו מסעדה צרפתית-שוויצרית, שסקרנה אותי לא פעם, אך טרם הספיקותי וגו'. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהיא עוד משהו חוץ מצרפתית-שוויצרית (אוסטרית או משהו כזה), אבל עבר זמן מאז שביקרתי במדרחוב בנתניה. |
|
||||
|
||||
המטבח הגרמני (האהוב עלי), שפע בשר שמן וכבד בקדרות שונות (או כסטייק), הרבה בירה, ומרקים עשירים ומחממים. מי צריך יותר? כמו כן, נשכח המטבח היהודי\מזרח אירופאי, הפופולרי במדינתנו. (בעבר היה דיון עמוק על איכות המסעדות הרומניות). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
במטבח גרמני לא עושים אוכל. עושים שם פצצות מצרר. אני יודע. אכלתי אצל גרמנים, וברחתי כל עוד קיבתי שלמה. לקרוא למרק שלהם עשיר זו גישה מעניינת. מרק גרמני הוא פחות או יותר כל מה שהיה להם במטבח עם קצת מים חמים, דגש על הקצת. |
|
||||
|
||||
כן, גם אני הייתי מצביע לגרמניה, אבל לא רק שאין אופציה כזאת, לצערי גם אין בארץ מסעדות גרמניות, וגם אם היו, אישתי צמחונית. |
|
||||
|
||||
מר נבו היקר, המטבח הגרמני אינו כשר ואף אינו יכול להעשות כשר, כך שאיני רואה כל אופציה רצינית לפתיחתן של מסעדות גרמניות בישראל. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
גלעד שלום, על מנת לפתוח מסעדה גרמנית טובה בישראל, יש צורך באישור יבוא סוגים שונים של בשר חזיר ונקניקים, שלא לדבר על בירות עכו"ם טמאות עם עורלה ושביעית ועוד ועוד. האם ניתן משפטית לייבא בשרים ונקניקים מסוג זה לישראל, או שמא יש להכין את קיבוץ מזרע וישובי ערבים נוצרים לפתיחת קו יצור ועיבוד בשר במתכונת גרמנית? אשמח לקבל הבהרות בעניין שלך אלכסנדר מאן |
|
||||
|
||||
ככל הנראה, לא. (מתוך פרסומי הכנסת) 16.3.98 חוק הבשר. התקבלה בקריאה ראשונה הצעת תיקון (מס' 2) לחוק יסוד: חופש העיסוק, לפיה איסור היבוא של בשר לא-כשר יהיה ללא הגבלת זמן, בהתאם לסיכום עם סיעות הקואליציה. שר המשפטים צחי הנגבי כלל בתיקון זה גם הארכה למשך ארבע שנים (עד שנת תשס"ב-2002) של סעיף שמירת הדינים בחוק לגבי תוקפם של חוקים קיימים שמנוגדים לחוק היסוד. בתקופה זו יפעלו משרדי הממשלה לתקן את החוקים שבאחריותם ברוח חוק היסוד. התיקון עבר ברוב של 18:65 ו-5 נמנעים לוועדת חוקה חוק ומשפט לשם הכנתו לקריאה שניה ושלישית. 18.3.98 חוק הבשר (2). החוק הנ"ל התקבל בקריאה שניה ושלישית ברוב של 17:66 ו-4 נמנעים, לאחר שסיעת העבודה נתנה חופש הצבעה ו-8 מחבריה תמכו בחוק והעניקו לו את הרוב הדרוש. וגם: טרוניה כללית: למה, לעזאזל, אין באתר הכנסת דף פשוט עם רשימת החוקים וקישורים לתוכן החוק? |
|
||||
|
||||
אתם לא יודעים אילו פנינים נפלאות מסתתרות להן במעמקי הפרוטוקולים של דיוני הכנסת. הרי דוגמה קטנה: שר הפנים א' ישי: "אדוני היושב-ראש, בעניין מכירת החזיר. אין לי שום דבר נגד החזיר, אסור לפגוע בו, כי זה צער בעלי-חיים." אח, דוגמה ומופת לדור הצעיר של האקטיביסטים החרדים, באשר הם. |
|
||||
|
||||
לא יכולתי להתאפק. המשך הצהרותיו של שר הפנים: "אגב, אני בעד הפרלמנט, אני בעד שיהיו דיונים טובים." זהו. לילה טוב. |
|
||||
|
||||
האם מותר לייבא לישראל שרימפס ומאכלי ים בלתי כשרים? האם מותר לייבא לישראל חזירים חיים לצרכי הרבעה וכ'? האם מותר לייבא לישראל בירה בלתי כשרה? והשאלה החשובה מכולם: האם מותר לפתוח ברחבי מדינת ישראל הריבונית מסעדה טריפה (לא סתם 'בלתי כשרה') בכל מקום שהוא, או שמא חוקי העזר העירוניים עלולים למנוע ולחבל בפתיחה שכזו? שלך בברכה אלכסנדר מאן |
|
||||
|
||||
אתה היית פה לאחרונה, לא הסתכלת סביבך? מסעדות סושי בכל פינה, שרימפסים בכל פסטריה שמכבדת את עצמה, ואפילו פיצות אפשר להשיג עם שרימפס. לא ראיתי לובסטר עדיין, אבל זה בטח בגלל שאני סטודנט עני. שלא לדבר על כמות המקומות בהם אתה יכול בשקט לאכול בייקון ושאר מוצרי חזיר. |
|
||||
|
||||
איך מייצרים בירה שאינה כשרה? מוסיפים יין? בדרך כלל, בירה (וקולה) נחשבים המשקאות המתאימים ביותר לשומרי כשרות, לצריכה בכל מקום בעולם ללא הכשר. חזיר אסור בייבוא לארץ, כדי להגן על תוצרת החזיר המקומית (להזכירך, שר החקלאות לשעבר חיים אורון הוא עובד מן המנין בחזיריית קיבוץ להב). מייבאים לארץ מיני תועבות אחרים, אבל לא בשר בקר טרף. |
|
||||
|
||||
בירה שאינה כשרה מייצרים בדיוק כמו שמייצרים בירה כשרה, אלא שלא משלמים לשום גורם רבני על מנת שיחתים אותה בחותמת כשרות. מבחינה הלכתית, ולמעט שיקולים של ''מראית עין'', אין עד כמה שידוע לי הבדל משמעותי בין אכילת גדי בחלב אמו או חזיר באבי-אביו לבין אכילת שניצל עוף שמסיבה זו או אחרת אינו נושא את חותמת הכשרות של הרבנות הראשית. כל אחד מן המעשים הללו מהווה בפני עצמו עבירה חמורה ביותר על חוקי שמירת הכשרות. |
|
||||
|
||||
לפי חוקי הכשרות היהודיים, יש לשחוט עוף תוך הקפדה על חוקי שחיטה מדוקדקים, אחרת הוא יהיה לנבלה שאכילתה חמורה. מכיוון שאין יסוד להניח שמישהו ירצה לשחוט עוף שחיטה כשרה אם אין לו סיבה טובה לעשות זאת, סתם עוף מוחזק ע''י יהודים ''טרף''. לעומת זאת, סתם בירה היא כשרה, אלא אם יש סיבה טובה שלא תהיה (אם יספר לנו מר מאן כי בבווריה נוהגים לבזוק אבקת עגל לתוך הבירה, אני מניח שיהודים טובים לא ישתו ממנה). ''חזיר באבי אביו'' זו המצאה של גדי שמשון. |
|
||||
|
||||
ידוע כי עובדי היקבים הכשרים בישראל חייבים להיות יהודים יראי-שמיים. דומני אף כי ברמה"ג היינן הוא גוי גמור, ולכן נאסרת עליו הכניסה ליקב. איך זה מתיישב עם מה שכתבת לגבי בירה? [ניחוש שעולה על דעתי תוך כדי כתיבה: הדרישות המחמירות ביקבים נובעות מהצורך שיינות המיוצרים בכל ימות השנה יהיו כשרים לפסח. בירה היא ממילא חמץ] |
|
||||
|
||||
דין יין אינו כדין בירה. שתי סיבות לאיסור על יין גויים: הסיבה הראשונה - מחשש שמא ניסכו ממנו לפני אלילים. יין זה נקרא "יין נסך", וחשש זה בדרך כלל לא קיים בימינו. הסיבה השניה - כדי למנוע קרבה בין יהודים ובין גויים. איסור זה נקרא איסור "סתם יינם". חכמי היהודים, שקבעו את האיסור, אף הרחיבו אותו כך שיחול על יהודים מחללי שבת (שדינם כגויים לענינים מסוימים). על משקאות משכרים שאינם מענבים לא נגזרו האיסורים. לפיכך נהנים שלומי אמוני ישראל משתיית שיבאס. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שיכולה להיות בעית כשרות בבירה שיש בה קצת פירות, ואולי גם בירה שמיוצרת בישראל בשנת שמיטה |
|
||||
|
||||
זה מה שרציתי לדעת. האם יש בירות שמערבים בהן חומרים נוספים? אלו פירות מוסיפים לבירה? |
|
||||
|
||||
תותים ,פטל ,לימון ,דבש ,ג'ינג'ר ,ענבים? יש גם בירה שעשויה מחיטה - וויסביר, בירה לבנה |
|
||||
|
||||
עד כמה שידוע לי, תעודת כשרות לא תוענק גם למפעל שמעסיק יהודים בשבת, גם אם המפעל הזה מייצר במקרה רק מים מינרליים. אני לא זוכר מי המציא את הגדי בחלב אמו וחזיר באבי-אביו, אבל לדעתי זה קרה כשגדי שמשון עוד היה בגן חובה אם לא קודם לכן. אולי דן בן-אמוץ? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח ששלילת תעודת כשרות ממפעל המעסיק יהודים בשבת (אם יש לו היתרים מתאימים להעסקתם, אחרת זו עבירה פלילית) היתה עוברת בבג''ץ. להזכירך, בג''ץ פסק כי על הרבנות לתת תעודת כשרות למסעדת אלימלך על אף שהיא פועלת בשבת (ושבועיים לאחר שניתנה לו התעודה היא נשללה ממנו שנית בשל טענה לזיופי כשרות). לאחרונה אף פסק בג''ץ כי אין לשלול תעודת כשרות ממשלוחי הבשר הכשר של משחטה המוכרת גם בשר טרף. אשר לנקודה השניה - הרסת לי מיתוס בן שנים רבות... |
|
||||
|
||||
מר לבשן הנכבד, יכול בהחלט להיות שבבאווריה זורים אבקות תועבה טריפות שונות למשקאות אלכוהול למיניהם - אך אבקשך להסביר במקום זה מהו 'חשש שביעית' ו'חשש עורלה' בהקשר יינות ומשקאות אלכוהוליים, וזאת מעבר לרצון המפורש להפריד בין יהודים וגויים אף בשתייה. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
שביעית היא שנה בה אסורה על היהודים עבודת האדמה. גידולים שגודלו כידי יהודים בשנת שביעית (AKA שמיטה) אסורים באכילה (אלא אם בוצעו טריקים מיוחדים שלא ניכנס אליהם כאן). פרי העץ אסור באכילה בשלוש-ארבע השנים הראשונות להולדת העץ, וזהו "איסור ערלה". שני האיסורים, כמו כל המצוות הקשורות לעולם הצומח, נוהגים אך ורק בארץ ישראל. לפיכך אין שום חשש לאלו בגולה הדוויה. |
|
||||
|
||||
הצבעתי הודי. אולי בגלל הנוסטלגיה שיש לי לשנתיים שביליתי באנגלייה בהן התקיימתי בעיקר על אוכל הודי. בעת שהותי בהודו, אגב, כמעט לא אכלתי כיוון שהנסיעה היתה כרוכה בביקורים תכופים בבתי חולים שגרמו לי בחילה לא מעטה. אוכל תאילנדי: כשהייתי בבנגקוק הייתי מוזמנת לארוחה חגיגית בחסות המלך, שנחשב שם לחצי אל. רוב האוכל היה מבושל בחלב קוקוס, שאצלי מקושר מייד לקינוח, כך שלא נגעתי. בישול סיני: בהונג קונג טעמתי ביצה בת אלף שנים (סתאאם. אלה פשוט ביצים קשות שטומנים אותן איפהשהו למספר שנים ואז מגישים אותן חנוטות. הטעם מעניין, לא מזכיר ביצה בכלל. טאפאס: זכור לי ערב בברצלונה בו עברנו מבית טאפאס אחד לשני ובכל מקום התכבדנו לא רק בטאפאס אלא גם ביין הבית. אגב, הטאפאס מוגשים עם קיסמים שמצווה לזרוק על הרצפה לאחר האכילה. את הערב סיימנו לפנות בוקר במקום של טאפאס עם גבינות ונקניק בו עישנתי סיגאר(!) לראשונה בחיי (ביבי, עלק). לא זוכרת איך חזרתי למלון, ולמחרת הייתי צריכה להרצות בתשע בבוקר לפני עדת רופאים. עשיתי את זה על טייס אוטומטי. אגב, בברצלונה הפכו את הכפר האולימפי למקום בילוי שהומה בסופי שבוע מאנשים צמאי בילויים. מומלץ מאוד. אוכל גרמני: בתחילת נישואי בעלי היה מתגעגע לרגל חזיר עם כרוב כבוש שאשתו הראשונה היתה מבשלת. עד היום לא יודעת מה עושים עם זה. בנסיעותי לגרמניה אני מתקיימת על נקניקיות בלחמניה וכוס בירה. שווארמה: הטובה ביותר שטעמתי היתה ברבת עמון. כבש, כמובן. אגב, היינו שניים שקנינו שווארמה ברחוב, ולעמיתי לעבודה היו חסרות מספר מטבעות. המוכר, פלשתינאי לשעבר, אמר לו: אין דבר, את האדמה כבר לקחתם לנו, תישאר גם עם הכסף. אגב, בירדן התוודעתי גם למטבח הלואיזיאני. יש שם סניף של רשת שאני לא זוכרת את שמה, שבין השאר מגישה אורז עם שעועית שחורה ברוטב טעים לאללה. מאכל שהיכרתי במקור בברזיל. איטליה: במילנו גרתי בקומונה שבה היו תורנויות שונות, ביניהן בישול. כשהגיע תורי לא ידעתי מה לעשות. בסוף החלטתי להכין סלט ישראלי. כיוון שלא היתה לי הערכת כמויות נכונה, אכלנו ושבענו ועידין נותרה כמות עצומה מן הסלט. לכן בתורנות למחרת בושל מרק ירקות מן השאריות. תארו לכם: היה שם אפילו צנון! צרפת: בעיר ליון יש להם קינוח מגבינה לבנה שאינני זוכרת את שמו אבל הוא טעים להפליא. ולעניין קרם ברולה: בספרד הוא מוגש תחת השם CREMA CATALANA והוא טעים יותר. משהו נוסף טעים מאוד מספרד: פרוסות לחם מרוחות ברסק עגבניות. אני יודעת שזה נשמע פושטי, אבל צריך לטעום כדי להבין. ולמי שיגיע אי פעם לסינגפור: ברחוב הראשי ORCHARD משהו, יש בניין שנקרא PROMENADE. בקומת הקרקע שלו יש מרכז אוכל עם מאכלים מכל ארצות האוריינט, זול מאוד-מאוד. אפשר לאכול שם לשובע תמורת משהו כמו 2$. ולגבי הרובע הסיני שם, אל תעיזו לאכול. ליכלוך כזה אסור לתאר. פשוט תועבה. ולבסוף: אני נורא רזה. לא מצליחה לגמור אף מנה. |
|
||||
|
||||
המטבח הלואיזאני? הכוונה למטבח הקריאולי של לואיזיאנה והסביבה? |
|
||||
|
||||
כן. הכוונה למטבח זה. טעים, משגע, מה חבל שאין יצוג בארץ. |
|
||||
|
||||
נסי את ''קריאולה'' בחיפה, ברחוב מוריה. |
|
||||
|
||||
המטבח של לואיזיאנה אכן משגע. מדובר למעשה בשני מטבחים, הקריאולי והקז'ואני (Cajun); היות שבמסעדות האמריקניות ההבדל בין המסורות היטשטש מתייחסים לשני המטבחים בשם לואיזיאנה. מקורו של המטבח הקז'ואני במהגרים שהגיעו לאמריקה במאה ה-17 מדרום צרפת, התיישבו בנובה סקוטיה, גורשו משם בידי הבריטים והגיעו ללואיזיאנה. הייחוד של המטבח הזה שיש לו המסורת של המטבח הצרפתי (אם כי כפרי) משולב במיני תבלינים חריפים כגון פלפל אדום וטבסקו, שאת השימוש בהם למדו המהגרים הצרפתים מהאינדיאנים. במטבח הלואיזיאני סוגים שונים של בשר והרבה פירות ים שמצויים בשפע באיזור ניו אורלינס (מקור המטבח הקריאולי, שיש בו גם סממנים של בישול איטלקי וספרדי). אכלתי פעם ספר-ריבס בסגנון קז'ואן בסן פרנציסקו, וזה היה ממש מיתולוגי. התיבול היה חריף-מתוק (כמו דבש שרוף), חריפות ממסטלת. איני יודע לאיזה מטבח משייכים את הספר-ריבס שמגישים ב"מיט באר" (שד' חן בתל אביב) אך הוא היה הכי דומה שאכלתי בארץ לספר-ריבס הקז'ואני. שווה לנסות. |
|
||||
|
||||
במסעדת ''קולומבוס'' (ביקרתי בסניפים בהרצליה פיתוח ובאילת) מגישים מספר מנות מוצלחות בסגנון קז'ון. |
|
||||
|
||||
וגם בשר יען, שזה אחד הבשרים הטעימים ביותר שנתקלתי בו. מצד שני, אני מאותגר קולינרית, אז אני לא הוכחה לכלום. |
|
||||
|
||||
מעלה כי ב'קולומבוס' בהרצליה לא מציעים יענים. אשר על כן לא אסעד בה לציון שמחתי הממשמשת. |
|
||||
|
||||
הם הפסיקו?! אבל זו הייתה המנה האהובה עלי אצלם! איזו שמחה? |
|
||||
|
||||
בשובי מארוחת קדם-יומולדת במסעדת בלק סטיר (1), אציין כי מנות היען חיות ובועטות (או יותר נכון, סתם טעימות נורא). מומלץ בחום. 20 ש"ח לקילו שווארמה יען בטיב-טעם. הקוראים מוזמנים בזאת לצפות עמי ב'שר הטבעות: אחוות הטבעת' בחמשוש הבא, לרגל החלפת הקידומת. (אני באמת הופך למדור פרסומי מהלך, אעבוד על זה) |
|
||||
|
||||
הסטייק קז'ון המוצלח ביותר הוא במסעדת ''אוונגרד'' בקריית עתידים בת''א. |
|
||||
|
||||
דעי לך שזה לא הוגן לעשות את זה לאנשים. (: |
|
||||
|
||||
למה, דובי? (ואתה כבר יודע שאני אוהבת אותך). |
|
||||
|
||||
גם הטיולים בכל העולם, גם האוכל הרב... חלקנו, יש לזכור, סטודנטים עניים בדיאטה... |
|
||||
|
||||
A week in Kenya for 265$ including hotel, taxes, etc. There you could taste Zebras, crocodiles, and maybe also Giraffes and monkeys, or not... The flight leaves every Tuesday eve and returns every Wednsday. The deal is valid until 31.12.2002, full refund is promised to whoever orders the deal but doesn't find the time to use it.
I'm leaving at the beginning of March, just before spring semester opens. If you're interested, contact me. (I have no commercial contact to this deal) (WARNING: COMMERCIAL OFFERS AT HAAYAL ARE GENERALLY CONSIDERED RUDE AND WOULD BE REMOVED.) |
|
||||
|
||||
ליאור אוכל תנין. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני כבר אכלתי תנין בקניה. היה טעים. |
|
||||
|
||||
אני אכלתי צב בניו אורלינס. יש לזה טעם של עוף. |
|
||||
|
||||
דובי יקר (מעצם השם לא עולה שום רעיון של דיאטה) ראשית, בפירוש לא כצעקתה: את שנות הנעורים ביליתי בחו"ל עקב מציאות תופתית שנמלטתי ממנה. אני לא מאחלת מציאות כזו לאף אחד. בעצם, כן לכמה אנשים אבל אתה בפירוש לא נמנה עליהם. שנית, מכיר את המערכון של מונטי פייתון על כמה שהם היו פעם עניים? אז זהו, זה בפירוש קיים. את שנותי הראשונות בחו"ל ביליתי בעבודה בחברה לטיסות שכר במשך השבוע ובמלצרות בפאב בסופי שבוע. לעתים תכופות הייתי מלקטת ירקות בסוף היום מהשוק כדי לאכול. את הנסיעות התכופות הנוכחיות שלי אני חייבת למקום העבודה. ותאמין לי, זה לא תענוג גדול לעטות את תחפושת חו"ל. ז'קט, חצאית מיני, איפור, נעלי עקב כואבות מאוד. בימים הרגילים אני תמיד יחפה בקיץ ועם נעלי בית בחורף, גם בעבודה, פרט לימים בהם באים אורחים מבחוץ. דוגמא לנסיעה מהנה במיוחד: הגעתי לקוריאה מביקור בהונג קונג, בו חטפתי קלקול קיבה איום. את כרטיסי הביקור מסרתי בקידה טבעית מאוד, כיוון שהייתי מקופלת מכאב בטן. עקב לו"ז צפוף מאוד שנקבע מראש מהארץ, לא היתה לי שום אפשרות לנוח. ארוחה קוריאנית: כולם שולים נעליים, יושבים על הארץ סביב שולחן נמוך. באמצע השולחן מעין קערה ממתכת עם אש דולקת מתחתיה, יעני דוכן צלייה. מארחת מניחה נתחי בשר שאני לא נוגעת בהם (אולי זה כלב? מי יודע?) ומסביב קעריות עם אורז לבן דביק, ירקות רתוחים וגולת הכותרת: קימצ'י. זה כרוב כבוש חמוץ/חריף שאין מבחיל ממנו. הקוריאנים אוכלים אותו שלוש פעמים ביום ונשבעים בשמו. בנוסף, שיני שום חיות לעייפה. הכיבוד הנוסף: בירה קוריאנית. זהו. יש במה לקנא? |
|
||||
|
||||
איזו עבודה מצריכה אותך ללבוש חצאית מיני, איפור ונעלי עקב? את יכולה להאשים רק את עצמך אם את עובדת שם מרצונך ואח"כ עוד מתלוננת. את מודעת לזה, נכון? |
|
||||
|
||||
יש תגובות ששוות התעלמות רועמת. אני מונה אותך בשמחה ביניהן. |
|
||||
|
||||
מעניין. עמדתי לשאול משהו ברוח השאלה ששאל האייל האלמוני. מכיוון שכנראה לא תעני, לא נותר לי אלא להגיד שלפי התרשמותי, לרבות מהנסיעות העסקיות יש תחליפים יעילים יותר, ושטרם שמעתי על סיבה טובה לנעול נעליים גבוהות-עקבים. |
|
||||
|
||||
1. מה לעשות, זה חלק מערכת הלבוש שמקום העבודה הנפיק לי. לגבי תחליפים, רוב הנסיעות קשורים בקונגרסים מקצועיים. תחליף? תמהתני. |
|
||||
|
||||
זה לא גורם למקום העבודה שלך להיראות לי סימפטי במיוחד. נראה שחוקי-העבודה זקוקים לשיפור. כבר כמה שנים שאפשר לשנע מידע *מבלי* לשנע את האנשים שמכילים את המידע. שמעתי שהיום כבר יש אפילו טלגרף אלחוטי! |
|
||||
|
||||
גם אני חושב שהשאלה של האלמוני היתה לגיטימית. מיני ונעלי עקב כואבות לא נשמע לי להיט היסטרי. במיוחד לאחת המתרעמת על כך. אם את סובלת ועדיין נשארת בסיטואציה הזאת - לא שאני מבין מה קורה כאן. את בעסקי תצוגות אופנה? את צריכה למכור את הסחורה בעזרת המיניות הנשית שלך? - את יכולה לבוא בטענות רק על עצמך. |
|
||||
|
||||
צודק. לא להיט היסטרי. אני בפירוש לא בנושא תצוגות אופנה אלא דווקא בענייני מיכשור רפואי. לגבי מיניות נשית, גם כשהייתי צעירה יותר מעולם לא השתמשתי בה כי פשוט לא ידעתי איך עושים את זה. עד היום אני מתרעמת כשאני רואה את זה מבוצע, ועוד יותר מתרעמת כשאני רואה כמה זה משפיע בפועל ועל גברים מלומדים ומשכילים (אני עובדת בעיקר מול רופאים ופרופסורים למיניהם, שעדיין נוהגים כעגלים כאשר אישה מתחנחנת בפניהם *לא אני!!*). אבל! היה ממש נחמד פעם במלון בארץ זרה להתלבש יפה ולרדת ללובי ושם לפגוש את מנהל המפעל שלי, שעובד צמוד אלי שנים רבות, פעור עיניים. כיוון שהוא קיבוצניק קשה התבטאות, כל מה שהיה לו להגיד היה: את נראית ממש... בסדר. קטעים. |
|
||||
|
||||
אין דבר שמרגש אותי יותר מאישה שאומרת לי שהיא צריכה גבר בשביל שיעזור לה לעשות דבר זה או אחר, לפתוח צנצנות למשל. למען הריגוש המופלא הזה אני מוכן להיות פראייר. |
|
||||
|
||||
דוד שלי אוהב לספר על מדינה מזרח-אסיאתית כלשהי שאני לא זוכר כרגע איזו היא, בה הוא אכל ארוחה מעניינת: יושבים לשולחן כשבמקום צלחת יש חור. דרך החור מכניסים ראש של קוף חי ומקבעים אותו במקום (מזכיר למישהו מאמר אחר? לא חשוב). אחר כך, בזמן שהקוף עודני חי ונושם, חותכים את הגולגולת ומסירים את החלק העליון, וזהו - אוכלים את המוח. נכון כיף? לא מאמינה? |
|
||||
|
||||
לדוד שלך קוראים הריסון פורד? |
|
||||
|
||||
לא שידוע לי. |
|
||||
|
||||
תאור של סעודה כזו מצוי אצל שפרה הורן בספרה''חויה יפנית'' ומדובר ביפנים. |
|
||||
|
||||
במנות מדודות כמובן. |
|
||||
|
||||
לא הגבת על השיר שתרגמתי במיוחד לכבודך. מה יש לך? |
|
||||
|
||||
הייתי נטול מילים. אני לא ממש חזק ב*תגובות* על שירה, אבל אני נהנה לקרוא אותה. יותר מזה, מציק לי כשאני רואה משהו שעשוי היה להיות מעניין, אילו רק יכולתי להבין מה כתוב בו... אני מקווה שאת לא מרגישה שהשקעת מאמץ לחינם. |
|
||||
|
||||
לקינוח הגבינה קוראים fromage blanc והוא פופולרי מאוד גם בגרנובל ובהחלט טעים.
|
|
||||
|
||||
הא! במקרה אכלתי כזה בגרנובל, ולא ידעתי שאני אוכל ספציאליטה מקומי! אלא שלמיטב הבנתי (ומסתבר שזה ממש לא הרבה), זה היה פשוט... גבינה לבנה. כזו שהוצאה מקופסה של תנובה תשע אחוז. מוגשת בקערית זכוכית קטנה, כקינוח. עם הרבה שכנוע עצמי ושעשוע, נהניתי. |
|
||||
|
||||
עד לארוחה בחצר המלך הגעת, וחלב קוקוס "מזכיר לך קינוח"?! חבל, חבל. אפילו לא לנסות, לטעום טיפה? מדובר בסך הכל בנוזל שמנוני שמופק מאגוזי קוקוס. אין לו ולא כלום (לא בטעם ולא בצורת ההכנה) עם ממתקי הקוקוס שמוכרים אצלנו. ועוף בחלב קוקוס הוא חווייה נפלאה, שלא לדבר על שרצים. בכלל, מוזר לי אפילו שכללתם את המטבח הסיני והתאילנדי בכפיפה אחת בסקר. הראשון בעל טעמים (וצבעים) עזים, השני מעודן, חיוור והרבה יותר אלגנטי. |
|
||||
|
||||
לא הגעתי לחצר המלך. האירוע נערך במלון בבנגקוק, בשיתוף עם אגודת הרופאים התאילנדים. והמפגש עם המלך היה מאכזב מאוד בהתחשב בציפיות. מה שמזכיר לי שפעם ראיתי את המלכה אליזבת בסוג של מצעד מלכותי בלונדון. היא נראתה כמו בובה קטנה וצבועה, מה שהרס לי לחלוטין את הדימוי. |
|
||||
|
||||
ולו בגלל הסיבה הפשוטה, שאיטליה היא המדינה היחידה בה ביקרתי, ולא נאלצתי לבקר מדי יום במסעדת הג'אנקפוד הבינלאומית התורנית. את נקודות פיצה האט בצרפת, טורקיה ואנגליה אני מכירה הכרות אישית. (צמודה מדי) כנ"ל לגבי הצ'יפס של מקדולנדס (לא אוכלת בשר בחו"ל. בקושי בארץ...) בפולין, צ'כיה, ואמסטרדם. (הידעת? ברגרקינג בהולנד מגישים מזלג עם הצ'יפס! התועבה...) אבל איטליה? האא! סוף סוף היה לי מה לאכול, והרבה... |
|
||||
|
||||
עוד מהימים שגרתי עם טוני ובישלתי לו קנלוני אני מעריצה את המטבח האיטלקי. כזכור לכם, אחר כך חזרתי לחולון ומאז אני עובדת (צומת פה וצומת שם). בכל אופן - קנלוני אני עדיין יודעת להכין. אפילו סוניה (השותפה שלי לדירה בהתחלה) שלא דיברה איתי כמה שנים טובות בגלל שעברתי לגור עם טוני הרימה לי יום אחד טלפון וביקשה טייק-אווי. אם תפגשו את סנדרסון - תמסרו לו ד''ש. |
|
||||
|
||||
אבל *רק* ביפן. |
|
||||
|
||||
מענין, לא הרבה אנשים אומרים את זה על אוכל מרוקאי. |
|
||||
|
||||
קשה לי עם הסקר הזה. קשה לי כי אני לא אוהב אוכל ולא אוהב לאכול. רשימת המאכלים האהובים עלי מצומצמת ביותר, וכוללת פחות או יותר סלט חסה ופיצה. כשזה המצב, אי אפשר לדבר על מטבח הכי אהוב עלי. גם האפשרות המבודחת, לא מצחיקה אותי בכלל, יען כי במקרה שלי מדובר במציאות אפשרית. בילדותי, אבא שלי היה המבשל העיקרי בבית. הייתי משאיר את המצב כך, בלי להצביע בכלל, אלא שה"טרם הצבעת בסקר החדש" זורח לי שם באמצע הדפדפן בכל פעם שאני נכנס לאייל. טוב, אז אני אעצום עיניים ואצביע! |
|
||||
|
||||
למה קשה? דווקא לך קל! פיצה -> מטבח איטלקי. הרי אף אחד לא טען שאתה צריך לאהוב *כל* מה שבא מהמטבח שאתה בוחר. סלט חסה היה יכול להקשות עליך, אבל נדמה לי שאין אופציה בסקר שסלט חסה מתקשר אליה אוטומטית, אלא אם כן אבא שלך... מאיפה באמת בא רעיון העיוועים של סלט חסה? המטבח הקפולסקאי? המטבח האמריקאי בדיאטה? מיץ פטל? |
|
||||
|
||||
סלט חסה או סלט של ירקות ירוקים. בצרפת (ובאיטליה?) נהוג לאכול לאחר המנה העקרית ומטרתו להקל על העיכול ולנקות את החיך לפני שניגשים לסידרת המנות האחרונות - גבינה, קפה, מתוק וקוניאק. |
|
||||
|
||||
גם לי הכתובת הנ''ל זורחת ומפריעה, אבל אני דוקא כן הצבעתי. נפלאו ממני דרכי האייל. |
|
||||
|
||||
כנ"ל כאן. אולי זה בגלל שהצבעתי ממחשב אחר? (למרות שבשניהם התחברתי דרך החשבון שלי) |
|
||||
|
||||
כבר דנתי בנושא זה עם טל. "טרם הצבעת בסקר החדש" מבוסס על עוגיות/קוקיות, ולא על המידע בחשבון האישי. אצלי זה קרה כשגלשתי בדפדפן אחר. אני מניח שהוא יתקן את זה פעם. |
|
||||
|
||||
הנחה נכונה. תוקן. |
|
||||
|
||||
הצבעתי "ערבי", ואני גאה על כך. כמו שראית עד עתה המטבח הערבי זכה למקום השני בהעדפות הקהל. כה לכי! לציבור יש טעם טוב. אין מוצלח יותר מהמטבח הערבי, שפע מאכלים מגוונים וטעימים שמבוססים על בישול טוב של בשרים וצמחים ים תיכוניים/אפריקניים ואסייתים. אפשר לומר הרבה דברים על ערבים אבל את המטבח המוצלח שלהם אי אפשר לקחת מהם. בכל טיולי העולם תמיד בדקתי את ה local cuisine אבל מצאתי את עצמי שוב ושוב הכי נהנה מהמאכלים הלבנטיניים במסעדה המקומית של אחמד. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |