|
||||
|
||||
יש שני הבדלים בין השניים. פלויד הוא קולוניאליסט, הוא מביא את המטבח הבריטי האנין הקלאסי (שהוא בעצם המטבח הצרפתי) לכל מיני מקומות בעולם. השף הערום (גם אני לא זוכר את שמו) הוא קוסמופוליטן, הוא יושב בלונדון וסופג את ההשפעות של כל התרבויות שהתנקזו אליה ומשלב את כולן במטבח הביתי שלו. ההבדל השני הוא באישיות. בעוד שפלויד הוא פלצן יהיר ומלא רוח, מה שאני מוצא מקסים למדי, השני הוא חנון חסר אישיות שמתלהב מזה נתנו לו תוכנית בטלויזיה, הוא לחוץ נורא (ראית איך הוא מערבב דברים?) והשיחות שלו עם מוכרי ירקות נראות לי מלאכותיות. מה את חושבת על הזקנות השמנות עם האופנוע? |
|
||||
|
||||
קוראים לו ג'יימי אוליבר. |
|
||||
|
||||
מתה עליהן, למרות שלא הייתי מכינה אף מתכון שלהן. לדאבוני קראתי כי אחת מהן נפטרה (זו שמעשנת כמו קטר? האמנם זה העתיד הצפוי לי למרות שאני רזה? ברר..). השיחות בין שתיהן הן מן הדברים המענגים שיצא לי לצפות בהם. בכלל, כאנגלופילית (שמקווה שיחזירו את המנדט ואת השפיות לכאן, סתאאם), איזה כיף לראות את כל המקומות בהם בישלו ואת קבוצות האוכלים למיניהם. |
|
||||
|
||||
בקשר להחזרת המנדט, אני איתך. נדמה לי שדוקא הבשלנית השניה נפטרה (זו שלא מעשנת), אבל זה לא אומר כלום גם המעשנת תמות בסוף. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |