|
||||
|
||||
בירה שאינה כשרה מייצרים בדיוק כמו שמייצרים בירה כשרה, אלא שלא משלמים לשום גורם רבני על מנת שיחתים אותה בחותמת כשרות. מבחינה הלכתית, ולמעט שיקולים של ''מראית עין'', אין עד כמה שידוע לי הבדל משמעותי בין אכילת גדי בחלב אמו או חזיר באבי-אביו לבין אכילת שניצל עוף שמסיבה זו או אחרת אינו נושא את חותמת הכשרות של הרבנות הראשית. כל אחד מן המעשים הללו מהווה בפני עצמו עבירה חמורה ביותר על חוקי שמירת הכשרות. |
|
||||
|
||||
לפי חוקי הכשרות היהודיים, יש לשחוט עוף תוך הקפדה על חוקי שחיטה מדוקדקים, אחרת הוא יהיה לנבלה שאכילתה חמורה. מכיוון שאין יסוד להניח שמישהו ירצה לשחוט עוף שחיטה כשרה אם אין לו סיבה טובה לעשות זאת, סתם עוף מוחזק ע''י יהודים ''טרף''. לעומת זאת, סתם בירה היא כשרה, אלא אם יש סיבה טובה שלא תהיה (אם יספר לנו מר מאן כי בבווריה נוהגים לבזוק אבקת עגל לתוך הבירה, אני מניח שיהודים טובים לא ישתו ממנה). ''חזיר באבי אביו'' זו המצאה של גדי שמשון. |
|
||||
|
||||
ידוע כי עובדי היקבים הכשרים בישראל חייבים להיות יהודים יראי-שמיים. דומני אף כי ברמה"ג היינן הוא גוי גמור, ולכן נאסרת עליו הכניסה ליקב. איך זה מתיישב עם מה שכתבת לגבי בירה? [ניחוש שעולה על דעתי תוך כדי כתיבה: הדרישות המחמירות ביקבים נובעות מהצורך שיינות המיוצרים בכל ימות השנה יהיו כשרים לפסח. בירה היא ממילא חמץ] |
|
||||
|
||||
דין יין אינו כדין בירה. שתי סיבות לאיסור על יין גויים: הסיבה הראשונה - מחשש שמא ניסכו ממנו לפני אלילים. יין זה נקרא "יין נסך", וחשש זה בדרך כלל לא קיים בימינו. הסיבה השניה - כדי למנוע קרבה בין יהודים ובין גויים. איסור זה נקרא איסור "סתם יינם". חכמי היהודים, שקבעו את האיסור, אף הרחיבו אותו כך שיחול על יהודים מחללי שבת (שדינם כגויים לענינים מסוימים). על משקאות משכרים שאינם מענבים לא נגזרו האיסורים. לפיכך נהנים שלומי אמוני ישראל משתיית שיבאס. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שיכולה להיות בעית כשרות בבירה שיש בה קצת פירות, ואולי גם בירה שמיוצרת בישראל בשנת שמיטה |
|
||||
|
||||
זה מה שרציתי לדעת. האם יש בירות שמערבים בהן חומרים נוספים? אלו פירות מוסיפים לבירה? |
|
||||
|
||||
תותים ,פטל ,לימון ,דבש ,ג'ינג'ר ,ענבים? יש גם בירה שעשויה מחיטה - וויסביר, בירה לבנה |
|
||||
|
||||
עד כמה שידוע לי, תעודת כשרות לא תוענק גם למפעל שמעסיק יהודים בשבת, גם אם המפעל הזה מייצר במקרה רק מים מינרליים. אני לא זוכר מי המציא את הגדי בחלב אמו וחזיר באבי-אביו, אבל לדעתי זה קרה כשגדי שמשון עוד היה בגן חובה אם לא קודם לכן. אולי דן בן-אמוץ? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח ששלילת תעודת כשרות ממפעל המעסיק יהודים בשבת (אם יש לו היתרים מתאימים להעסקתם, אחרת זו עבירה פלילית) היתה עוברת בבג''ץ. להזכירך, בג''ץ פסק כי על הרבנות לתת תעודת כשרות למסעדת אלימלך על אף שהיא פועלת בשבת (ושבועיים לאחר שניתנה לו התעודה היא נשללה ממנו שנית בשל טענה לזיופי כשרות). לאחרונה אף פסק בג''ץ כי אין לשלול תעודת כשרות ממשלוחי הבשר הכשר של משחטה המוכרת גם בשר טרף. אשר לנקודה השניה - הרסת לי מיתוס בן שנים רבות... |
|
||||
|
||||
מר לבשן הנכבד, יכול בהחלט להיות שבבאווריה זורים אבקות תועבה טריפות שונות למשקאות אלכוהול למיניהם - אך אבקשך להסביר במקום זה מהו 'חשש שביעית' ו'חשש עורלה' בהקשר יינות ומשקאות אלכוהוליים, וזאת מעבר לרצון המפורש להפריד בין יהודים וגויים אף בשתייה. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
שביעית היא שנה בה אסורה על היהודים עבודת האדמה. גידולים שגודלו כידי יהודים בשנת שביעית (AKA שמיטה) אסורים באכילה (אלא אם בוצעו טריקים מיוחדים שלא ניכנס אליהם כאן). פרי העץ אסור באכילה בשלוש-ארבע השנים הראשונות להולדת העץ, וזהו "איסור ערלה". שני האיסורים, כמו כל המצוות הקשורות לעולם הצומח, נוהגים אך ורק בארץ ישראל. לפיכך אין שום חשש לאלו בגולה הדוויה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |