בתשובה לאלכסנדר מאן, 19/12/01 2:23
שאלות נוספות 48800
אשר לבשן • בתשובה לאלכסנדר מאן יום ד', 19/12/2001, 12:08
איך מייצרים בירה שאינה כשרה? מוסיפים יין?
בדרך כלל, בירה (וקולה) נחשבים המשקאות המתאימים ביותר לשומרי כשרות, לצריכה בכל מקום בעולם ללא הכשר.
חזיר אסור בייבוא לארץ, כדי להגן על תוצרת החזיר המקומית (להזכירך, שר החקלאות לשעבר חיים אורון הוא עובד מן המנין בחזיריית קיבוץ להב).
מייבאים לארץ מיני תועבות אחרים, אבל לא בשר בקר טרף.
שאלות נוספות 48823
אסף עמית • בתשובה לאשר לבשן יום ד', 19/12/2001, 15:46
בירה שאינה כשרה מייצרים בדיוק כמו שמייצרים בירה כשרה, אלא שלא משלמים לשום גורם רבני על מנת שיחתים אותה בחותמת כשרות.

מבחינה הלכתית, ולמעט שיקולים של ''מראית עין'', אין עד כמה שידוע לי הבדל משמעותי בין אכילת גדי בחלב אמו או חזיר באבי-אביו לבין אכילת שניצל עוף שמסיבה זו או אחרת אינו נושא את חותמת הכשרות של הרבנות הראשית. כל אחד מן המעשים הללו מהווה בפני עצמו עבירה חמורה ביותר על חוקי שמירת הכשרות.
שאלות נוספות 48851
אשר לבשן • בתשובה לאסף עמית יום ד', 19/12/2001, 18:37
לפי חוקי הכשרות היהודיים, יש לשחוט עוף תוך הקפדה על חוקי שחיטה מדוקדקים, אחרת הוא יהיה לנבלה שאכילתה חמורה.
מכיוון שאין יסוד להניח שמישהו ירצה לשחוט עוף שחיטה כשרה אם אין לו סיבה טובה לעשות זאת, סתם עוף מוחזק ע''י יהודים ''טרף''. לעומת זאת, סתם בירה היא כשרה, אלא אם יש סיבה טובה שלא תהיה (אם יספר לנו מר מאן כי בבווריה נוהגים לבזוק אבקת עגל לתוך הבירה, אני מניח שיהודים טובים לא ישתו ממנה).
''חזיר באבי אביו'' זו המצאה של גדי שמשון.
הלא דין בירה כדין יין? 48854
מיץ פטל • בתשובה לאשר לבשן יום ד', 19/12/2001, 19:13
ידוע כי עובדי היקבים הכשרים בישראל חייבים להיות יהודים יראי-שמיים. דומני אף כי ברמה"ג היינן הוא גוי גמור, ולכן נאסרת עליו הכניסה ליקב. איך זה מתיישב עם מה שכתבת לגבי בירה?

[ניחוש שעולה על דעתי תוך כדי כתיבה: הדרישות המחמירות ביקבים נובעות מהצורך שיינות המיוצרים בכל ימות השנה יהיו כשרים לפסח. בירה היא ממילא חמץ]
הלא דין בירה כדין יין? 48866
אשר לבשן • בתשובה למיץ פטל יום ד', 19/12/2001, 20:10
דין יין אינו כדין בירה. שתי סיבות לאיסור על יין גויים: הסיבה הראשונה - מחשש שמא ניסכו ממנו לפני אלילים. יין זה נקרא "יין נסך", וחשש זה בדרך כלל לא קיים בימינו.
הסיבה השניה - כדי למנוע קרבה בין יהודים ובין גויים. איסור זה נקרא איסור "סתם יינם". חכמי היהודים, שקבעו את האיסור, אף הרחיבו אותו כך שיחול על יהודים מחללי שבת (שדינם כגויים לענינים מסוימים).
על משקאות משכרים שאינם מענבים לא נגזרו האיסורים. לפיכך נהנים שלומי אמוני ישראל משתיית שיבאס.
הלא דין בירה כדין יין? 48876
רון בן-יעקב • בתשובה למיץ פטל יום ד', 19/12/2001, 20:40
נדמה לי שיכולה להיות בעית כשרות בבירה שיש בה קצת פירות, ואולי גם בירה שמיוצרת בישראל בשנת שמיטה
הלא דין בירה כדין יין? 48929
אשר לבשן • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 20/12/2001, 7:46
זה מה שרציתי לדעת. האם יש בירות שמערבים בהן חומרים נוספים? אלו פירות מוסיפים לבירה?
הלא דין בירה כדין יין? 48996
רון בן-יעקב • בתשובה לאשר לבשן יום ה', 20/12/2001, 14:31
תותים ,פטל ,לימון ,דבש ,ג'ינג'ר ,ענבים?
יש גם בירה שעשויה מחיטה - וויסביר, בירה לבנה
שאלות נוספות 48982
אסף עמית • בתשובה לאשר לבשן יום ה', 20/12/2001, 13:06
עד כמה שידוע לי, תעודת כשרות לא תוענק גם למפעל שמעסיק יהודים בשבת, גם אם המפעל הזה מייצר במקרה רק מים מינרליים.

אני לא זוכר מי המציא את הגדי בחלב אמו וחזיר באבי-אביו, אבל לדעתי זה קרה כשגדי שמשון עוד היה בגן חובה אם לא קודם לכן. אולי דן בן-אמוץ?
שאלות נוספות 49031
אשר לבשן • בתשובה לאסף עמית יום ה', 20/12/2001, 18:23
אני לא בטוח ששלילת תעודת כשרות ממפעל המעסיק יהודים בשבת (אם יש לו היתרים מתאימים להעסקתם, אחרת זו עבירה פלילית) היתה עוברת בבג''ץ. להזכירך, בג''ץ פסק כי על הרבנות לתת תעודת כשרות למסעדת אלימלך על אף שהיא פועלת בשבת (ושבועיים לאחר שניתנה לו התעודה היא נשללה ממנו שנית בשל טענה לזיופי כשרות). לאחרונה אף פסק בג''ץ כי אין לשלול תעודת כשרות ממשלוחי הבשר הכשר של משחטה המוכרת גם בשר טרף.

אשר לנקודה השניה - הרסת לי מיתוס בן שנים רבות...
שאלות נוספות 49057
אלכסנדר מאן • בתשובה לאשר לבשן יום ה', 20/12/2001, 20:34
מר לבשן הנכבד,

יכול בהחלט להיות שבבאווריה זורים אבקות תועבה טריפות שונות למשקאות אלכוהול למיניהם - אך אבקשך להסביר במקום זה מהו 'חשש שביעית' ו'חשש עורלה' בהקשר יינות ומשקאות אלכוהוליים, וזאת מעבר לרצון המפורש להפריד בין יהודים וגויים אף בשתייה.

בברכה

א. מאן
שאלות נוספות 49160
אשר לבשן • בתשובה לאלכסנדר מאן יום ו', 21/12/2001, 12:06
שביעית היא שנה בה אסורה על היהודים עבודת האדמה. גידולים שגודלו כידי יהודים בשנת שביעית (AKA שמיטה) אסורים באכילה (אלא אם בוצעו טריקים מיוחדים שלא ניכנס אליהם כאן).
פרי העץ אסור באכילה בשלוש-ארבע השנים הראשונות להולדת העץ, וזהו "איסור ערלה".
שני האיסורים, כמו כל המצוות הקשורות לעולם הצומח, נוהגים אך ורק בארץ ישראל. לפיכך אין שום חשש לאלו בגולה הדוויה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות