 |
גלולת ''היום שאחרי'' תימכר בארה''ב ללא מרשם רופא | 2697 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
ברכותיי לאמריקאיות. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי ידיעה שהיתה בעיתון על ילדה/נערה שנכנסה להריון והשופט אסר עליה להפיל בטענה שהיא צעירה מכדי לקבל החלטה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שהשמרנים ימשיכו עם המשחקים של "רוקח יכול לבחור לא לספק את הכדור כי זה נוגד את מצפונו, גם אם אין בית מרקחת אחר באיזור" כמו שעשו כבר קודם? 1) מדינת מסצ'וסטס מחייבת את wallmart למכור את הכדור, אחרי שהרשת יצאה במדיניות גורפת של אי מכירתו: (חשוב לזכור שבלא מעט מקומות, בין המרקחת של walmart הוא היחיד באזור) 2) מקרה מעורר מחלוקת בו סרבו למכור את הכדור לנפגעת אונס, בטענה שהכדור גורם להפלה (אאל"ט, זה למעשה לא נכון- כדור "הבוקר שאחרי" מונע השרשה והקלטות של ההריון, ולכן הטווח הקצר שבו צריך לקחת אותו אחרי יחסי מין לא מוגנים) ולכן לא מוסרי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנחמד בפסיקה על וולמארט זה שהפסיקה נגדה היא בעצם בעדה. אני מנחש שאותם שמרנים שהיו מחרימים אותה אילו היתה מוכרת את הכדור מרצונה, יסלחו לה עכשיו מכיוון שהכריחו אותה למכור. וכך הרשת יכולה גם להרוויח ממכירת הכדור, וגם לא לסבול ממחאת השמרנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אלה משחקים? אני אומנם תומך במכירת הכדור ללא מרשם (ובהפלות), אבל תני לי רגע לשחק את הפרקליט של השטן: בואי ניקח דוגמא קיצונית יותר - בחורה מעיירה קטנה בארה"ב, בחודש הרביעי להריונה, מבקשת לעשות הפלה. באותה עיירה גר רק רופא אחד. לגמרי במקרה הרופא הוא נוצרי קתולי שמתנגד להפלות. האם לדעתך צריך להיות חוק שמחייב אותו לבצע הפלה באותה בחורה, רק בגלל שזה ממש מסובך בשבילה להגיע לרופא אחר? אם את חושבת שזה חוק סביר, יש בינינו חילוקי דעות עמוקים שכנראה לא נצליח לגשר עליהם. אבל אם לא, אז מה בעצם ההבדל בין המקרים? אני יכול לחשוב רק על הבדל אחד: לקחת כדור ש"מונע השרשה של ההריון" נראה לנו כמו אקט הרבה פחות ברוטלי ומעורר אי-נוחות מהפלה של ממש. אבל לא כולם מסכימים איתנו - לדעת חלק מהנוצרים, ההיריון מתחיל ברגע הפריית הביצית, ולא ברגע ההשרשה וההקלטות ברחם . לכן רוקח שמספק "כדור נגד הריון" מבצע אקט כמעט זהה לאקט שביצע הרופא מהפיסקה הראשונה. אני לא אומר שאני מסכים עם הדעה הזאת. כל מה שאני אומר הוא שאם אנחנו אנשי pro-choice (כמו שהאמריקאים אוהבים לקרוא לתומכי ההפלות), אז אנחנו צריכים להיות בעד זכותו של כל אדם לקבל את כל המידע הרלוונטי ולהגיע להחלטה כרצונו, גם אם אנחנו לא מסכימים איתה. בפרט, זכותו של כל אדם להאמין שכדור נגד הריון הוא רצח ולסרב להחזיק אותו במלאי או לספק אותו לאחרים, והזכות המוסרית הזאת לא נעלמת גם אם האדם הזה הוא במקרה הרוקח היחיד בטווח של מאות קילומרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אותו רוקח הוא טבעוני אדוק שלא מחזיק אנטיביוטיקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט מאוד - מי שרוצה ''תרופות'' טבעיות יקנה אצלו. כל השאר יפנו למתחרים (שיצוצו בוודאות, אנשים לא אוהבים כאב ראש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל דיברנו על הרוקח היחידי בטווח של מאות קילומטרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא התחייב לספק את כל הצרכים הרפואיים של אנשי המקום? אם הם רוצים טיפול שורש, שיזמינו או יסעו אל רופא-שיניים. אם הם רוצים אנטיביוטיקה, שיסעו לרוקח אחר. הוא סתם בן אדם פרטי עם תעודה, הוא לא חייב להם שום דבר. מותר לו לסגור מחר את העסק, אם מתחשק לו, וזה רק ישים אותם במצב אפילו פחות נעים, אז שיקבלו אותו כמו שהוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם תהייה - האם לבית מרקחת תורן יש מחויבות מסוימת לקהל הלקוחות בטווח הגיאוגרפי שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחברה הקרובה-ביותר-לאידיאלית שאני יכול לדמיין? כל עסק מתחייב שלא להרעיל את הלקוחות, ובית מרקחת צריך להזהר שלא לעשות את זה בכמה צורות נוספות לאלו של מסעדה. התחייבויות מעבר לכך יהיו לו אם הבעלים בחר לתת אותן, סתם בגלל שהוא נחמד או בגלל שהוא נזקק להלוואה או לסבסוד. התחייבויות כאלו יכולות להיות מכל סוג. אחת הגיונית תהיה שהוא שהרוקח יהיה רוב הזמן באיזור, ושבשאר הזמן יפקיד בידי מישהו את המפתחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
30 שעות בשבוע הפרוסות על מינימום 5 ימים וחלק מהשעות יהיו בשעות היום. פקודת הרוקחים, נוהל אישור רוקח אחראי לניהול בית מרקחת/חדר תרופות, סעיף 4. הרעלות ושאר ירקות, פקודת הרוקחות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמימן את לימודיו בעצמו, ומנהל בית מרקחת בבעלותו הפרטית המלאה, אני לא רואה סיבה שהחוק יאסור עליו לפתוח שעה בכל יום, אם זה מה שהוא רוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעלם מזה שבית מרקחת אחד עלול למנוע פתיחתם של בתי מרקחת אחרים במקומות קטנים משיקולי כדאיות כלכלית. לפעמים אין מנוס מלהכריע בין הזכויות של בעל העסק לבין זכויות הקהילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתעלם מהרבה שיקולים פרקטיים, בשם אידיאל החירות האישית. לדעתי, כאן יש גם יש מנוס מכפיה. חברי הקהילה רוצים בית מרקחת שפתוח בימי שלישי? שיסבסדו במשותף בית מרקחת אחר, ויחרימו את הנוכחי. אם אין להם את היכולת להקים במשותף בית מרקחת אחר, זה כנראה בגלל שהוא לא יהיה רווחי, ובמקרה הזה, הם בכלל צריכים להגיד תודה לרוקח שטרח להפסיד כסף עליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא מפסיד, אבל אין מקום לשניים. לסבסד בית מרקחת אלטרנטיבי זה באמת פתרון אפשרי, אבל הוא מחייב הטלת מסים על החלק בציבור שאינו רוצה בכך, והרי לך פגיעה בזכות הקניין של אותו ציבור. אם כך, אולי תשיב, הסבסוד יהיה על בסיס וולונטרי, ורק המסבסדים יוכלו לקנות בבית המרקחת הזה. שנכנס לתסריט הזה, או שהעקרון הובן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי לא מפסיד? מה לא מפסיד? אין מקום לשני מה? איפה? לא הבנתי. אותם חברי הקהילה שרוצים יאספו ביניהם את הכסף, יקימו בית מרקחת חדש וישכרו מישהו לעבוד שם. יש עוד פתרונות בסגנון - יכולים לתת את האדמה בחינם למי שיבנה בית מרקחת ויתפעל אותו בהתאם לדרישות במשך תקופה מסויימת. מבחינתי, אם המממנים רוצים, הם יכולים גם להגביל את הקניה בבית המרקחת, בהחלט. זה פתרון שידרש אם בית מרקחת במקום ההוא לא יכול להיות עסק רווחי, שיחזיק את עצמו, אבל דיברנו על מקום שיש בו כבר בית מרקחת פרטי, אז זה בוודאי לא המצב. ואם התושבים לא מסוגלים להגיע להסכמה, ומעדיפים לגווע (אלו שלא פשוט יעזבו), הטמטום והבעיה שלהם בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלכלית, יש מקום לבית מרקחת אחד ביישוב הקטן ההוא. קואופרטיב, הה? ידעתי שנגיע לשם לשם די מהר, קומראד. אגב, אי אפשר לתת את האדמה בחינם, כי היא שייכת גם לאלה שלא רוצים בית מרקחת מתועב כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי כתבה שהיתה לפני כמה שנים על איזה מושב, ושם הגיעו בסוף לזה שחלק מהאנשים לא נתנו לחלק האחר - כולל הילדים - להיכנס לבריכה. והציבו שם, בקיץ החם, משמרות, כדי לא לאפשר לילדים של המשפחות המנודות להיכנס. מה שיפה ששני הצדדים השתמשו ברטוריקת "יום אחד כשהילד שלי יגדל וישאל אותי, איך אני אסביר לו את זה שהרשיתי לילדים שלהם להיכנס?/שלא הרשו לו להיכנס?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל האדמה שייכת לכולם? אי-אפשר למצוא שישה מטרים על שישה בשביל בית מרקחת, מאדמות של אלו שכן רוצים להקים בית מרקחת? ממש צפוף שם, כנראה. איך זה שיש רק בית מרקחת אחד? "כלכלית, יש מקום לבית מרקחת אחד ביישוב הקטן ההוא." - לא מקימים אחד חדש בכדי להמשיך לקנות בישן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*כלכלית* אין מקום. הכוונה שיש מספיק קונים כדי שבית מרקחת אחד יהיה ריווחי, אבל שניים לא. אתה באמת לא מבין או שזה סוג של הומור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני באמת לא מבין. אם הם הולכים להקים בית מרקחת חדש, הם מתכוונים להפסיק לקנות בישן. לחדש אין בעיה כלכלית עם זה שיש שני בתי מרקחת, כי האנשים קונים רק באחד - אצלו. ואם אין מספיק אנשים שמעוניינים לעבור לקנות באחד החדש, אז לא יקימו אותו, וימשיכו לסבול, בדיוק כמו שלא משנים את כל סדרי החיים בעיירה בכל פעם שאדם בודד מחליט לפתח לו צורך חדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, בשיטה שלך למיעוטים קטנים מדי יש בעיה והם יכולים ללכת לחפש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הנחת ההמון''- גם מיעוט קטן כרצוננו (באחוזים) הוא מספיק גדול כדי לאזן כלכלית בית מרקחת של נישה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי נכון באינטרנט, אבל לא בחנויות רגילות בקהילות קטנות. אומר זאת כך: קהילת אופנוענים שמהווה אחוז אחד מאוכלוסיית עיירה בת 500 איש, לא תפרנס חנות קעקועים. רק שקעקוע אינו זהה לטיפול רפואי מבחינת זכויות האדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני רק מנסה לפרוט את ההנחות שדרושות כדי ש''קפיטליסם אידאלי'' יעבוד בצורה סבירה. לכל אידאולוגיה יש מגבלות פרגמטיות כאשר מנסים להחיל אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והשאלה היא האם כאשר נתקלים במגבלות הללו, נוהגים כמו דורפל והולכים עם הראש בקיר, או שמפעילים הגיון פרגמטי כדי להתגבר עליהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהשאלה הראשונה היא האם מקרים כאלה הם מקרי הקצה, או שהם הטיפוסיים. אם הם הטיפוסיים, אז להעזר באידאולוגיה ליברליסטית באופן נאיבי כדי לקבוע אורחות חיים עשוי להביא לתוצאות שהליברליסטים לא ציפו להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שעבור רוב העולם, לא התקיימו מקרים אחרים בכלל עד ללפני כמה עשרות שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה הגיון פרגמטי - אתה בקהילה קטנה, ואחד מהתושבים, בדיוק כמוך, הוא במקרה רופא בהכשרתו. אבל הוא יצא לגמלאות, מבחינתו. הוא מטפל במקרים דחופים כשמתחשמק לו, ולפעמים גם במקרים סתמיים תמורת כסף, אם אין משהו מעניין בטלוויזיה. לפי ההיגיון שהפעלת במקרה עם הרוקח, צריך גם את הרופא הזה להכריח לפתוח בשעות מסויימות וכו' וכו', לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק? הרופא הזה לא מונע מרופאים אחרים להציע שירותים ולהיות רווחיים (כי הוא לא מתחרה בהם בכלל - הוא יצא לגמלאות). לעומת זאת, הרוקח כן מתחרה ברוקחים פוטנציאליים אחרים, ומונע מהם, אפקטיבית, להקים עסק כדאי מבחינה כלכלית. בלי קשר, באותו אזור, אפקטיבית, לרוקח יש מונופול (וימשיך להיות לו מונופול עד שרוקח אחר יחליט בכל זאת להתמודד מולו), ולכן יש להפעיל עליו רגולציה וחוקי anti-trust כדי שלא ינצל את המונופול הזה לרעה - בין השאר ע"י מניעת ניצול כוחו כדי לכפות את אמונותיו על הלקוחות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים עדיין נכנסים אליו הביתה, מקבלים טיפול רפואי, ולפעמים גם משאירים כסף מאחורה. אם זו לא תחרות ברופאים אחרים, מה כן? מה שאתה מציע זה פשוט לכפות את האמונות של רוב הלקוחות שלו על הרוקח עצמו ועל שאר לקוחותיו. מה אם אותו הרוב דווקא נגד התרופה? יוצא שהחוק מתערב, בצורה בלתי-לגיטימית מבחינתי, בחיים הפרטיים והעסקיים שלך ושל הרוקח. גם במקרה הזה אתה מגן על החוק, או שאתה בעד שהחוק ידחוף את האף רק כשהמחוקק ואתה רואים עין-בעין? אם כן, אתה לא ליברל מבחינתי, אתה סמכותן. כל סמכותן מעוניין כמובן להשליט את רצונו שלו, לא של השכן. אתה פשוט בחרת לעשות את זה דרך בתואנה של טובת-הכלל (אני לא אומר שאתה לא באמת מעוניין בטובת הכלל דווקא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליברל ירצה תמיד חוק ליברלי, ולכן הוא לא יתמוך בכל חוק שיחוקק, אלא ירצה שהחוק יתאים לערכים שלו. אם אני תומך בכל חוק אז אני... אמממ... אני לא בטוח שיש לזה מילה. אני לא מבקש לכפות את האמונות של רוב הלקוחות, כי יתכן שרק מיעוט מביניהם תומכים במכירת הגלולה האמורה, ועדיין אני אתמוך במכירתה. אני אינני אוהד של "הפלות מטעמי נוחות", אבל אני תומך בקיום האפשרות לאשה שנכנסה להריון ולא מתאים לה ללדת, לעשות הפלה תחת מגבלות סבירות (למשל, עד החודש השלישי, כמקובל בעולם). מדוע? כי אני ליברל, ואני חושב שצריך לאפשר לאנשים לעשות מה שבא להם, ואי אפשר לאפשר לאדם, רק בגלל שהוא מחזיק בעמדת מפתח כלשהי, לשלול מהאנשים הללו את האפשרות לעשות מה שבא להם. רוקח אינו סתם נותן שירות, אלא הוא נותן שירות קריטי, ומחזיק בעמדת מפתח - במיוחד אם הוא הרוקח היחיד באזור. אין זה סביר בעיני שכדי לשמור על זכותו של אותו רוקח יחיד (שאף אחד לא הכריח אותו להיות רוקח, כמובן), מותר לשלול את זכותם של כל לקוחותיו שמעוניינים בכך לעשות מה שבא להם עם הגוף שלהם. רוצה לומר: ליברל אמיתי יתמוך במתן אפשרות לכל אדם לעשות מה שהוא רוצה, כל עוד הוא אינו פוגע בתוך כך באנשים אחרים. הרוקח שמבקש לשלול מלקוחותיו גלולה מסויימת, פוגע באותם לקוחות שמעוניינים בגלולה ואינם יכולים לקבלה ממקור אחר - ולכן יש לכפות עליו למכור את הגלולה. הוא יכול, אם הוא רוצה, לשים שלטים בכניסה לחנות שאומרים שהגלולה היא מעשה שטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הן בעד איסור של החזקת תרופות מסויימות, והן בעד כפיית החזקתן של אחרות. אתה ושני "ליברלים" נוספים יכולים להיות כל האוכלוסיה של עיירה, ועדיין כל אחד מכם ירגיש שכל חוק שלישי הוא התערבות לא-מוצדקת בחייו הפרטיים. המונח "ליברל" מאבד הרבה ממשמעותו, מבחינתי, בצורה הזאת. אומר: ליברל אמיתי יאסור עליך פגיעה באחרים, אבל הוא לא יכפה עליך לעמול למענם. ליברל אמיתי ייתן לכל אחד לקבוע בעצמו מה מהווה פגיעה בו (ויתעלם מהחלטות לא-ראויות לדעתו, אבל לא יוסיף משלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליברליזם היא תפיסה ערכית. ככזו, היא רואה בערכים מסויימים נעלים על ערכים אחרים, ומוצאת לנכון להגן עליהם. רלטיוויסט, זה מה שאתה. ותו לא. אני לא בעד איסור על החזקת תרופות וכפיית החזקת תרופות אחרות. אני בעד חיוב מונופול לספק את כל השירותים לכל הלקוחות, ואיסור על סיכון חיי אדם באמצעות מכירת תרופות שפג תוקפן, או ללא מרשם רופא כאשר זה נדרש. בעיני זהו שיא הליברליזם, וגם אם אני וליברל אחר נוכל להתווכח קצת על איך מיישמים את זה בדיוק, אנחנו נוכל להסכים על המטרה המשותפת. לא ברור לי איך הרוקח המונופוליסט נדרש לעמול באופן כלשהו אם הוא מחוייב לכלול בין מרכולתו גם תרופה ח', ולא רק א'-ז'. אני נותן לכל אדם לקבוע מהי פגיעה בו - ואז אני פועל כדי לסייע לו למנוע את הפגיעה הזו. אם נשאיר כל אדם לגורלו (רק מי שיש לו כוח למנוע פגיעה בו לא יפגע), אז נחזור לחוקי הג'ונגל, לא לחברה אנושית מתקדמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוצא את ערך החירות כערך הראשון להגן עליו. ערכים (למשל) שמשתמע מהם שאסור לך לסייע בהפלה, אני לא מקבל אותם, אבל אני מקבל את זכותך לקבל אותם (כל עוד לא משתמע מהם גם שעליך למנוע אותה), וגם מאמין שבחברה מוצלחת, אני אהיה מחויב להגן עליך מכפייה של חיים לפי ערכים אחרים עליך. שוב - להגן עליך מכפיה של ערכים **אחרים משלך**, לא מערכים אחרים משלי. אני מתנגד להגדרה כמונופול של אדם, אלא אם הוא השתלט על משאב טבעי כלשהו. שירות ממומחה, כמו רפואה, אינסטלציה או נגינה בפסנתר, לא יכול להיות מוגדר כמונופול, כי זה לא משאב שאתה השתלטת עליו (לעומת משאב שיצרת), ושיש בכמות סופית. זה שהמומחיות שלך הופכת את רכישת המומחיות לפחות כדאית עבור אחרים, זה לא מונופול, בדיוק כמו שסיפוק השירות בחינם לא היה מהווה מונופול, למרות שהייתה לו בדיוק אותה התוצאה. לאסור עליי לקנות ריטלין, אמפטמינים ומריחואנה בלי אישורו של צד שלישי, שאחרת היה חסר-נגיעה לעניין, זה "שיא הליברליזם" מבחינתך? שנינו מדברים באותה השפה? אני מבקש ממך להפסיק לקרוא לרוקח בשמות. הוא לא בן אדם פחות נחמד משאר אנשי הקהילה. הוא לא יותר "מונופוליסט" מהאינסטלטור וממוכר הספרים המקומיים. לא ברור לי מה לשורה האחרונה ולדיוננו, מלבד אולי אי-הבנה שלך את דבריי (תקן אותי אם אני טועה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מונופול, מלבד היותו משחק ילדים מוכר, או קוטב יחיד במתמטיקה, הוא מושג מוכר ומוגדר היטב בכלכלה. אין לו בהכרח קשר להשתלטות, ואין לו בהכרח קשר למשאבים טבעיים. מונופול הוא "בעלות או שליטה בלעדית של גורם מסוים בתחום חיים כלשהו". זהו. אם הרוקח הוא בעל שליטה יחיד על תחום הרוקחות הוא, מן ההגדרה, מונופול. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%9... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני בעד המצאת מילה חדשה, שלא תכלול גם את ה''מונופול'' שיש לפליט המסכן על הוראת שפתו במקום החדש אליו הגיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לדבר על ''מונופול טבעי'', או ''מונופול מתוקף חוק'', או ''מונופול ממשלתי'', או ''מונופול בכפייה''. לא האשמתי את הרוקח באף אחד מאלה. אבל זה שהוא מונופול (סתם, רגיל), זה לא נתון לויכוח. זה בעצם ההגדרה של המקרה ההיפותטי שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע שאתה מגדיר מונופולים בתוך גבולות מוניציפליים, אתה הופך כל זוג מכולות לקרטל בפוטנציאל. אם שני בעלי מכולות הם דתיים, אזי הם מפעילים קרטל אל מול תושבי השכונה בכך שהם מונעים מהם אספקת חזיר. הרבה חברות הן מונופול מכוח הנסיבות, אין בכך כל פסול או עילה לפגיעה (קל וחומר ערכית). טיעון חשוב שעדיין לא שמעתי נוגע לזכותה של הממשלה לחייב חברות ציבוריות למכור גלולות. הרי אם אי מכירת הגלולות היא מטעמים כלכליים (להימנע מחרם), אזי ללא ספק פסיקת בית המשפט מקלה על החברות ואין בהן פגיעה. מצד שני, אם השיקול המנחה הוא ערכי, של מי בדיוק השיקול הזה ? למי מותר להחליט על ערכיו של תאגיד ששווה פי חמש מהאיש העשיר בעולם ? האם לבעל שליטה מותר לכפות את ערכיו על החברה, נגד האינטרס הכלכלי של שאר בעלי המניות (התשובה - לפעמים) ? אולי זה מנהל בדרג ביניים שמנצל את העובדה שהעניין נפל במקרה תחת סמכותו, האם אנו רואים בו סמכות לקבוע עבור תאגיד שכזה ? לנצל את העובדה שהבעלים האמיתיים מתעניינים בשורה התחתונה כדי לקדם מטרות זרות ? מישהו שאל את הבעלים האמיתיים של בית המרקחת הזה, אתם ואני ? עד כמה מנהלים צריכים "להרגיש בבית" בחברה ששיכת לציבור ? < דמיין דיון בנושא > |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? מה רע לך במילה "מונופול"? מילה יפה וברורה למדי, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שראוי כחברה להגן לא רק על חרותו של אדם לעשות מה שבא לו, אלא גם לדאוג שאחרים לא ימנעו ממנו לעשות מה שבא לו בגלל שהם חושבים שאסור לו לעשות את זה. אני גם מאמין שיחד עם הזכות לחופש העיסוק, באות גם חובות מסוימות שנובעות מאופי העיסוק שנבחר. למשל, אני לא מאמין שאתה רשאי לעבוד כרופא ואז לא להסכים לקבל חולים מסויימים כי אתה לא אוהב אותם. זה לא הוגן כלפיהם, וזה פוגע בזכויות בסיסיות שלהם. המצב הזה עוד מחמיר אם מדובר בשירות שקשה או בלתי אפשרי לקבל מבעל מקצוע אחר - להלן, אם מדובר בבעל המקצוע הפעיל היחיד באזור. מכיוון שאנחנו לא חיים בעולם מושלם שבו כל אדם יכול להפוך בן רגע לרופא כפר חלופי, מן הראוי להגן על האזרחים מפני שרירות ליבם של אנשים שנמצאים בעמדות מפתח, כגון נותני שירות מסויימים. מכיוון שבכל זאת חירותם של העוסקים במלאכה חשובה לי, אני גם מקבל שצריך לקבוע קו כלשהו שמעבר לו אין לכפות - גם לגבי אופי הפעולות הנכפות על בעלי מקצוע, וגם על סוגי בעלי המקצוע עליהם מופעלת הכפייה. למשל, אין סיבה לכפות דבר על מי שנותן שירותים שאינם חיוניים לבריאותו ושלומו של האזרח. אנחנו כנראה לא מדברים באותה שפה. השפה שלך היא אידיאלית, באיזה עולם מושלם עם אנשים רציונליים ואושר קוסמי אינסופי. אני מדבר בשפה ארצית, על אנשים שחלקם מטומטמים, חלקם סתם לא יודעים דברים שהם היו צריכים לדעת, ומחלקם הסתירו מידע, עולם שיש בו רמאים, גזענים וסתם חלאות. אולי לא הבנתי את דבריך, אבל לדידך, אם אני שוכן בכפר שבו הרוקח היחיד לא מוכן למכור לי תרופות כי הוא שונא את אמא שלי, ואם אין לי מספיק ממון או כח כדי לנסוע לרוקח הקרוב ביותר אחריו, שנמצא מאתיים קילומטרים מכאן, או כדי לפתוח בית מרקחת מתחרה, אז הלך עלי. באותו אופן, אם אין לי מספיק כח כדי לשרוד, אני אמות. אם יש לי - אני אחיה. זה העולם המושלם שלך. צריך לזכור שהעולם של ג'ון סטיוארט מיל נבדל מעולמו של תומס הובס רק בדבר אחד: טוב ליבם המולד של בני האדם. סלח לי אם בסוגיה הזו אני אטה יותר לכיוון דעתו של האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמטריד אותי בכל הדיון המעניין הזה הוא אפשרות שלא עלתה בו. אם למדינה כל כך חשוב לאפשר לאזרחיות לצרוך את הגלולה, יש עוד פתרון חוץ מהוספת רגולציה (הכרחת וולמרט למכור - רגולציה שעוד רק מחזקת כלכלית את המונופול!): הפחתת רגולציה, בכך שיתירו למכור את הגלולה לא רק בבית מרקחת מוסמך. אפילו לתת אישור פרטני להציב מכונה אוטומטית לממכר. נכון שזה דורש התפשרות על העיקרון שרק לבית מרקחת מוסמך מותר למכור תרופות. האם העיקרון הזה כל כך קדוש? אי אפשר לחרוג ממנו לפחות במקרה הזה (הרי גם בפתרון שנבחר חורגים מאיזשהו עיקרון במיוחד לכבוד המקרה הזה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא באמריקה יש הרבה תרופות שנמכרות מחוץ לבתי מרקחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין מדובר בכימיקלים בעייתיים, ומוטב להגביל את הצריכה שלהם ולחייב מכירה ע''י רוקח, משום שהרוקח נמצא שם כדי להתריע בפני נטילת תרופות בעיתית. למשל, רוקח אמור (אמור) להתריע בפניך אם אתה קונה במקביל שתי תרופות שמסוכן ליטול את שתיהן במקביל. זה לא תמיד קורה, כמובן, אבל כך אמורים לעשות הרוקחים. זה חלק מהגדרת התפקיד שלהם. כלומר, ההגבלה של מכירת תרופות באמצעות רוקח בלבד נועדה לשמור על בריאותו של הציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה נכון וברור. השאלה היא האם באמת הסכנה כה גדולה, בפרט אם מצמצמים את הדיון לתרופה הזו, והאם אי אפשר לצמצם אותה בדרכים אחרות (ואף ביתר אפקטיביות). לי נראה די ברור שהתשובות הן לא וכן בהתאמה, ושפתרון מסוג כזה (לאו דווקא מכונה אוטומטית, גם אפשרות לממכר על-ידי עסק מסוג אחר, או ארגון ללא כוונת רווח שמיועד לצורך זה) יותר טוב מאילוץ חברה למכור בניגוד למצפונה (תחת ההנחה שבאמת יש כאן עניין של מצפון של החברה או של צרכניה הלוחצים). יכול להיות שאני טועה ב''לא'' ו''כן'' האלו, אבל אם לזה מצטמצם הויכוח, לא בטוח שיש לי מה להוסיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהאפשרות הזאת לא עלתה בגלל שהגלולה היא רק מקרה פרטי. באותה מידה יכולנו לעסוק בתרופות למחלות לא נפוצות, שלא משתלם להחזיק אותן במלאי, או בבעל בית מרקחת שמספסר במחירי תרופות שנחוצות בדחיפות. אני חושב שנכון יותר לחשוב על זה כך: מוסכם על כולנו ששירותי המדינה יוצרים ביורוקרטיה עניפה שאנחנו מעוניינים למנוע (בגלל שאנחנו משלמים את החשבון). רוב האנשים גם מאמינים שהמדינה צריכה לדאוג לתנאים בסיסיים לאזרחיה, בכללם נגישות לתרופות. הפיתרון של קבלת רישוי לפתיחת בית-מרקחת רק אם אתה ממלא את הדרישה לאחזקת ומכירת מלאי מסוים של תרופות היא סוג של פיתרון חברתי שמצד אחד מוציא את המדינה משליטה מוחלטת בעולם הכלכלה והמסחר (ובכך הוא שונה מקומוניזם) ומצד שני מבטיח דאגה לאזרחים (ובכך הוא שונה מתש"חיסטים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על גלולת "היום שאחרי", או שאתה מתייחס לנושא עקרוני? מכל מקום, אם יהיו מכונות אוטומטיות לממכר גלולת "היום שאחרי", קיים חשש שחלק מהצרכניות - ובכלל זה צרכניות צעירות מאוד - ישתמשו בגלולה לעיתים תכופות מדי. תגובה 405702. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אם למדת פעם רפואה, על חשבונך בלבד, ואני ואתה בחרנו, במנותק זה מזה, לגור באותו איזור גיאוגרפי נידח, אתה פתאום חייב לטפל בי? שאתה לא תטפל בי, זו פגיעה בזכויות האדם שלי? סלח לי, אבל זה פסיכי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שכן, לפי שבועת היפוקריטוס, אתה מתחייב לטפל בי. אבל אל תיתן לדברים קטנים כאלו להטריד אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה קוראים לה שבועת היפוקריטיס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הזכרתי באיזשהו מקום שלקחת עליך את שבועת היפוקרטס? אמרתי שלמדת רפואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוכשרת לרפואה, נשבעת את השבועה. אם לא, אני לא ממש רוצה שתטפל בי בכל מקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבועת היפוקרטס בסוף/בתחילת/במהלך הכשרה רפואית, זה לא כמו חוק המשיכה. (במקרה ההיפותטי הנוכחי, אתה זה שהוכשר רפואית, להזכירך.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם חוק העונשין הוא לא כמו חוק המשיכה. אז מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בבירור דיברתי על מקרה היפותטי (אתה הרי לא רופא, אתה סטודנט למדעי המדינה, נכון?). במקרה ההיפותטי ההוא, לא לקחת עליך את שבועת היפוקרטס, אבל יש לך את כל שאר הניסיון והידע שיש לרופא הממוצע בן זמננו. אתה מתבקש לעשות אחד מהשניים: 1. לנהל את הדיון בהתאם למקרה הזה. 2. להסביר שהמקרה הזה לא רלוונטי/נכון/הגיוני/מעניין/כחול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מצב כזה, ולכן אין טעם לדון בו. אדם שיזכה לכל הנסיון של רופא מחוייב לקבל על עצמו את השבועה, ואם לא קיבל על עצמו, הרי שלא זכה לנסיון הדרוש כדי לטפל באנשים. לפיכך, אם אני מן אוטודידקט שכזה, אני אמליץ לך בחום להיוועץ ברופא נורמלי ולא להקשיב לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בגלל שהחוקים הקיימים הומצאו ע''י אנשים כמוך שאוסרים לעסוק ברפואה בלי רשיון מהממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להאמין שגם ארגונים עצמאיים שהיו קמים להכשרת רופאים בלי חקיקה ממשלתית היו מחייבים התחייבות דומה של הרופאים, וחולים היו דורשים תעודות ממוסדות שכאלו לפני שיסכימו לקבל טיפול מרופא מאוניברסיטת גוגל שבאינטרנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין פציינטים שדורשים מהמוסדות הנ"ל סטנדרטים מסויימים, ומובילים קו (רצוי גם מבחינתי!) כזה ללא כפייה אלימה, לבין ממשלה שמאיימת במאסר על שני תמהוניים שרוצים לשחק באחוז-דיבוק ואיש-קבלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, יש הבדל: כאשר אין אכיפה של המדינה, יש סיכוי שחלק מהפציינטים יזכו לטיפול לקוי רק בגלל שהם לא משכילים מספיק כדי לבדוק בעצמם אם אוניברסיטת מק-דאק שבטרללולו היא מוסד אקדמי מכובד או המצאה של ד"ר ג'קיל ועמיתו, מר הייד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אולי לא עקרוני, אבל בהחלט מדגדג לי להזכיר את איכות הפיקוח של המדינה שלנו בנושא הזה, דרך אוניברסיטת לטביה. שנית, אני לא רוצה שהמדינה תהיה הבייביסיטר שלי. אם מישהו אחר רוצה - שיתכבד. אבל אל נא תטיל המדינה הגבלים עליי ועל שכניי אחוזי-הדיבוק ויודעי-הקבלה להתעסק בענייננו, תחת הטיעון שהם מגנים על אלו מאיתנו שלא יכולים לדאוג לעצמם, עם-או-בלי לנקוב בשמות. שתפרסם את שמות המוסמכים לדעתה והמפוקחים על ידיה (ידה?), במקום לסגור לכל האחרים את העסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שמונעים מאנשים לתת טיפול רפואי כפי אוות נפשם. פשוט אסור להם לקרוא לעצמם רופאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? אם אדם יגיד לי "יש לי צרבת, מה כדאי לי לעשות?" ואני אמליץ לו לקחת שתי כפות שמן קיק כל בוקר, אבל אבהיר לו שאני לא רופא ושכדאי לו לפנות לרופא, האם אני עובר על החוק? ומה אם נחליף "צרבת" ב"סרטן"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת: פקודת הרופאים קובעת "מי שאינו רופא מורשה לא יעסוק ברפואה", וכי "עיסוק ברפואה" הוא "בדיקת חולים ופצועים, אבחונם, ריפוים, מתן מרשם להם, פיקוח על נשים בזיקה להריון וללידה, או שירותים אחרים הניתנים בדרך כלל מידי רופא, לרבות ריפוי באקופונקטורה". בסיפור שלך אתה לא בודק, לא מאבחן, לא מרפא ולא נותן מרשם, אז אינך עובר על החוק. גם אם תחליף "צרבת" ב"סרטן". ועדיין, כמו שאמרתי בתגובה 411520. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני חושב שצריך לתקן את החוק (או יותר נכון, להחליף את הפקודה בחוק). מתן מרשם זה באמת משהו שלא צריך לאפשר לכל ג'ו שמו לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת? ואם אני ממליצה למישהו לחבק עץ ולספר לו את צרותיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז צריך להרשות לך לעשות כן. אסור לך לכתוב מרשמים לתרופות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרוקח מותר לסחור בחומרים מסוכנים אשר המסחר בהם אסור על סתם אדם מן היישוב. המדינה, אגב, לא תתערב בד"כ בין שני תמהונים. היא כן תתערב אם אחד מהם בבירור מרמה את השני וגורם לו נזקים תוך כדי כך או (במקרים מאוד קיצוניים) אם בריאותו של אחוז־הדיבוק נפגעת בצורה משמעותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמובן מתנגד לאיסור שמוטל עליי להחזיק בחומרים בטענה שזה מסכן אותי עצמי. ואם חוששים שארעיל מישהו - אני הרי יכול לעשות את זה עם חומרים אחרים שמרשים לי גם היום להחזיק. הפתרון לא צריך להשתנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהודעה הזאת הסברת לי למה המקרה אכן היפותטי - כפי שאמרתי בעצמי. לא הסברת איך הוא בלתי רלוונטי - מה שביקשתי שתסביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא סתם היפותטי. מקרה היפותטי הוא מקרה שלא קרה, אבל עשוי היה לקרות. המקרה הזה בלתי אפשרי. אין טעם לדון במקרים בלתי אפשריים בדיוק מאותה הסיבה שאין סיבה לדון בהשלכת אופנת הרכיבה על דרקונים על איכות הסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שהמקרה עשוי לקרות, הוא היה הנורמה ממש במשך אלפי שנים, ועודנו כזה בחלק לא מבוטל מעולמנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה תיארת מקרה שבו "יש לך את כל שאר הניסיון והידע שיש לרופא הממוצע בן זמננו". מקרה כזה היה "הנורמה ממש במשך אלפי שנים, ועודנו כזה בחלק לא מבוטל מעולמנו"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה היא שהוא לקח את "היפותטי" לאבסורד - אצלו, "היפותטי" רק מה שיהיה בעוד שתי דקות, וכל השאר "בלתי אפשרי ומיותר לדבר עליו". איך בדיוק המצב שבו מפסיקים לדרוש את שבועת היפוקרטס שקול למצב שבו דרקונים מסתובבים לנו לפתע בין הרגליים? הראשון הוא שינוי קל של המצב הקיים, בחזרה למקום שבו כבר היינו. השני הוא הופעתם הפתאומית של יצורים חדשים, שונים מהותית מכל מה שאנחנו מכירים, ללא שום תהליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אנחנו מדברים על עתידנות עכשיו? זה אצל אלי אשד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי למה אתה מתכוון. "ללמוד רפואה", או לפחות "ללמוד על רפואה" אפשר גם באינטרנט. עד כמה שאני יודע, כדי לסיים את חוק לימודיך ולקבל תואר של רופא (וממילא: לפתוח מרפאה) אתה צריך לקחת עליך את שבועת היפוקרטס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורפל יוצא בדיוק נגד הרגולציה הזו של העיסוק ברפואה (וברוקחות) שלפיה עיסוק בכגון אלה בלי רשיון מהמדינה (שיש תנאים לקבלתו) הוא עבירה (פלילית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה שאמר האלמוני. 2. זה מקרה היפותטי, שהועלה לצורך הדיון בנקודה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נפריד בין שני דברים שונים, במצב חרום רופא מחוייב (דרך אגב, כמו כל אדם אחר) לעשות כמיטב יכולתו לטפל באדם גוסס. עצם העובדה שאתה כרופא בחרת לגור באותו חור נידח יחד עם דורפל, לא מכריח אותך להסב את המרפאה הפלסטית המעולה שלך למרפאת הפלות, או אפילו למרפאת חרום, למרות שאין אחת בסביבה. אם יתדפק גוסס על דלתך, אתה מחוייב לעזור לו עם הציוד שיש לך, מה שלא יעודד אחרים להמשיך להגיע. באנלוגיה לרוקח שלנו, אין לו זכות להימנע מלמכור מוצר שיש לו למישהו, משיקולים מוסריים (''הפלות זה טוב רק לשחורים, נערות קתוליות לא צריכות להפיל''). אמורה להיות לו הזכות שלא להחזיק בכלל במוצרים הנוגדים את השקפת עולמו, בדיוק כפי שאותו רופא אינו חייב להקים מרפאה להפלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש הבדל בין לחייב אדם להקים קליניקה להפלות, לבין לחייב אדם שהקים בית מרקחת להחזיק בו תרופות מסויימות. הבדלים של ''מידתיות'', אם נשתמש בעברית המטופשת של בית המשפט שלנו. ההבדל נובע, בין השאר, מאותו נושא שציינתי לעיל של מונופול וקשיי כניסה של מתחרים - בית מרקחת לא יתקיים על הפוסטינור לבדו, ולכן בית המרקחת הקיים מהווה מגבלה משמעותית לכל בית מרקחת מתחרה שיקום. לעומת זאת, מרפאת הריינופלסטיה של טום לא תפגע כלל בסיכוי הצלחתה של מרפאת ההפלות של לויכטנטרגר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בעיירה שכוחת ההאל של ניו-תל-אביב, לכל היותר שלוש צעירות רוצות להפיל בשנה (נגיד שאין גלולה), לכן זו פגיעה בזכותן שהרופא היחיד בעיירה אינו מבצע גם הפלות, שכן זה לא כלכלי להחזיק מרפאת הפלות רק למענן, בעוד שהוא צריך רק מעט תוספת ציוד ואת המוכנות לבצע פיזית את גרידת עוברן (בניגוד לאמונתו ככוהן הינדו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן זהו תפקידה של הממשלה לדאוג לאפשר לאנשים טיפול רפואי נאות וזמין במידה סבירה. לצורך העניין, סביר בעיני שהפלות יבוצעו בבתי חולים גם אם אלו רחוקים למדי ממקום הישוב, בדיוק כשם שניתוחים דחופים ושאר צרכי רפואת חרום מקבלים מענה באותו בית חולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצויין, מי שתפקידו לדאוג לטיפולים רפואיים מסוגים שונים מטעם המדינה (בתי חולים ציבוריים למשל), ידאג גם לחלק גלולות. כל מה שהמדינה רואה כזכותו הבסיסית של הציבור, תואיל נא לקחת על עצמה לספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שהיא עושה כשהיא מחייבת את הרוקחים למכור גלולות כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרוקח שלנו לא מקבל משכורת מהמדינה. למה שתהיינה לו יותר חובות כלפי המדינה, בגלל שהוא בחר להכניס אליו הביתה אנשים ולמכור להם דברים, משהיית דורש שתהיינה לו אם הוא היה בוחר להיות מובטל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפני שהוא זקוק לאישור המדינה כדי למכור תרופות. וזה מפני שאם הדברים האלה לא היו מוסדרים באמצעות אישורים, איש לא היה יכול לדעת אם הוא קונה תרופה שתעזור לו או רעל עכברים. וזה מפני שאדם שאיננו מבין ברוקחות - ורוב האנשים שאינם רוקחים לא מבינים בזה - לא יכול לפני קניית כל תרופה שהיא לברר באיזה רוקח הוא יכול לבטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והממשלה, היא ורק היא יודעת? נראה לי שברגע שתהייה רשות הסמכה נוספת, היחס של רוב האנשים לרשיונות של הממשלה יהיה כמו היחס של רוב הדוסים לכשרות של הרבנות של הממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז גם היום יש כל מיני מטפלים אלטרנטיביים, הוליסטים, מתקשרים, טבעוניים, פותחי טארוט, ידעוני-כדורי-הבדולח, הקוראיחם בקפה, מחבקי העצים וחוזים בכוכבים. אלה אינם מוסדרים באמצעות הממשלה, ומי שהולך אליהם הולך על אחריותו (אם כי גם אזד, כידוע לנו, ייתכן שיתלונן אח"כ על רמאות). אז מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה שלא יהיו גם רוקחים שלא מוסדרים באמצעות הממשלה, זה אז מה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל עדיין רצוי שתדע אם אתה הולך למשהו מוןסדר או לא מוסדר, ואם זה לא מוסדר - אז אתה באמת הולך על אחריותך. כמובן, במקרה זה, בהחלט ייתכן שלא יהיו לו גלולות נגד הריון או כל מיני דברים יעילים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שאני לא אדע? ולמה שאני אלך למישהו לא מוסדר? מי אמר שרק הממשלה יכולה להסדיר? אני מבוגר וכשיר – כל מה שאני עושה אני עושה על אחריותי, וכל מי שמרמה אותי, בין אם בהצגת רשיון ממשלתי מזוייף או תעודה אחרת מזוייפת, עושה עבירה פלילית ו/או מפר חוזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה. לך אליהם. מי אסר עליך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללכת למי? אני לא רואה פה אף אחד שמוכר אקמול בלי רשיון מהממשלה. אתה יודע למה? כי הממשלה לא מרשה. נכון, יש פה כאלה שמוכרים הירואין בלי רשיון מהממשלה. אז קודם כל - זה לא מה שאני מחפש, ושנית - אם אני אלך אליהם, לא רק הם אלא גם אני יכול למצוא את עצמי בכלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם כאלה שמוכרים תרופות אלטרנטיביות בלי אישור, ואם תקנה מהם לא תלך לכלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. איך זה קשור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תעודה המעידה על לימודים שאין בהם שום תועלת אינה בהכרח מזוייפת, ולעיתים חוסר התועלת הוא בולט לעין אך משפטית - קשה מאוד להוכיח שהיתה רמאות. בנאדם פשוט, לא מלומד, קורא בעיתון רק את מדור הספורט, אבל מה - שם, במדור הספורט, במיוחד בשביל חבר'ה כמוהו - מופיעה פרסומת על איזה קשקושי פלא "אלטרנטיביים" שירפאו אותו מכל צרותיו. במקום ללכת לרופא, לקבל מרשמים, ללכת לבית מרקחת אמיתי ולקחת תרופות אמיתיות, הוא הולך ל"רוקח" האלטרנטיבי מהפרסומת. לרוקח האלטרנטיבי אין רשיון ממשלתי מזוייף, אבל תלויה אצלו על הקיר איזה תעודה מאוד מפוארת ומוזהבת ממכללת אזרבייג'ן לרפואה קווקזית עממית, ובצידה תעודה ישראלית, מפוארת לא פחות, של "ארגון הרוקחים האלטרנטיביים בישראל". הרוקח נותן לו את הקשקושים תמורת הרבה כסף. רק אחרי כמה זמן, כשהוא מרגיש שחלה הרעה במצב בריאותו - הוא הולך לרופא אמיתי. מסבירים לו שעקב הדחיה מצבו בכי רע. הוא מתחיל לקבל, באיחור קריטי של חצי שנה, טיפול אמיתי. *עכשיו* הוא כבר יודע שרימו אותו, אבל הוא לא יודע בדיוק מה ואיך, הוא לא יכול להוכיח, הוא לא יודע באיזו דרך. הוא מגיש תביעה משפטית, אבל הוא חי בעולם קפיטליסטי חסר לב והרופאים רוצים סכומי עתק תמורת עדותם בביהמ"ש על אופיה של מחלתו ועל הטיפול שצריך היה לקבל מזמן, כשעוד אפשר היה להציל את חייו או לפחות להאריך אותם משמעותית. ובין כך הוא ימות תוך כמה חודשים, והתביעה כבר לא משנה כלום. אז מה, אתה באמת חושב שכשהוא ישכב על ערש דווי - הוא יחייך באושר ויגיד לעצמו - "העיקר שעכשיו אני יודע שהאזרבייג'ני ההוא היה סתם קשקשן!" מה ייצא לו מזה? לא עדיף למנוע, לפחות בחלק מהמקרים, מצבים נוראים כאלה, באמצעות "כפייה" ממשלתית? זה מה*חיים* - זה לא מהדיונים המנותקים באייל, והאיש שעל ערש דווי - מעניין את הסבתא שלו מה נקרא אצלך או אצל דורפל "כפייה", או מה נקרא אצלכם "חירות". הוא בסך הכל רצה לחיות, והוא לא היה מספיק משכיל ומבין כדי לממש את הרצון הפשוט הזה, עד שהיה מאוחר מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור יפה. איך הוא קשור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה לא רואה איך הוא קשור, לא ייפלא בעיני שבסוף אתה באמת תקנה הרואין נגד כאב ראש, במקום אקמול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או במילים אחרות: "אם אתה לא רואה שאני צודק בכל דבריי, זה ודאי מפני שאתה אידיוט". חבל, אני מנסה לנהל דיון, אבל כנראה אין עם מי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, איך זה קשור? רופאים לא תמיד יודעים לנהל דיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אתה יודע מה ההבדל בין אלוהים ורופאים? אלוהים לא חושב שהוא רופא." - מתוך פרק של האוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחי ההבדל הקטן בין לתת רק לרוקחים שנבדקו על ידי המדינה לתלות אישור שלה על הקיר, לבין לסגור לכל מי שלא נבדק את העסק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "לסגור לו את העסק"? הוא יכול עדיין להיות רוקח, אבל בלי רשיון ממשלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא, לא. במצב הקיים, אתה לא יכול למכור תרופות ללא הרשיון. יכניסו אותך לכלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שלא תרופות הדורשות מרשם רופא. אבל את תרופות האליל שלך? מדוע לא? כל אחד יכול למכור אותן בשוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שוב אתה מתגובה 408284? איזה תרופות אליל בראש שלך? לא מעניין אותו למכור "תרופות אליל". הוא רוצה למכור אקמול ו/או הרואין. למה הוא צריך רשות מהממשלה בשביל לעשות את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הצרכן צריך שיהיה מישהו הערב לאמינותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ה*צרכ*ן הוא זה שמחליט מה הוא *צריך*. ב. תגובה 408282. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכבר ענה לך מהשמו, יותר מפעם אחת, אני רוצה למכור גם ריטלין, פרוזאק וגלולות למניעת הריון, מתוצרתה של טבע. להם אין שום התנגדות למכור לי, אם הממשלה תועיל בטובה שלא להכניס אותם בתגובה לכלא. אם גם אחרי ההסבר השלישי (לפחות) הזה אתה לא מבין מה הבעיה שלי, אתה מקרה אבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבינה מה הבעיהה שלך, אתה לא מבין את שלי. אני לא רוצה אותך בתור רוקח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי מכריח אותך לקנות אצלי? מי משקר לך שאני רוקח מוסמך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה בבקשה שני קוב ריטלין. מה אכפת לך בשביל מה? הכסף שלי לא טוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אכפת לי בשביל מה. הכסף שלך מצוין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תענוג לעשות איתך עסקים. יש לך נשק חם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני מספר חודשים פורסמה באחד העיתונים כתבה נרחבת אודות עולים מחבר העמים, שרוכשים תרופות המגיעות מרוסיה בשוק. משרד הבריאות מנסה למנוע את יבוא \התרופות הללו בדרכים בלתי חוקיות. יתכן שאחת הסיבות לנסיונות מניעה אלו היא נסיונו של המשרד לשמור על בלעדיות בתחום זה, אולם בכתבה הוצגו סיבות אחרות, הגיוניות ומשכנעות לא פחות, כמו עניין השמירה על התרופות, המכילות כידוע כימיקלים, בטמפרטורה ומקום שישמרו על האפקטיביות שלהן ולא יהפכו אותן למסוכנות. סיבת נוספות הן: תאריך תוקף התרופה; מרכיביה ועוד. קיים צורך, כפי שמשתמע מן הכתבה, בפיקוח על התרופות. לא כל מי שיכול ורוצה יכול לפתוח בית מרקחת ולמכור תרופות באין מפריע. הריכוזיות בתחום זה התקיימה עד לפני שנים אחדות גם בתחומי הרווחה, שהופרטו בינתיים. מוסדות רווחה ציבוריים, כמו מוסדות המטפלים באנשים בעלי פיגור שכלי, עברו, בחלקם, לידיים פרטיות ולעמותות. מנסיוני בתחום אני יודע שהדבר לא היטיב עימם. אמנם ישנם בקורות מטעם משרדי הממשלה- בריאות ורווחה- אך נראה שמוסדות אלו עוברים את הבקורות בעיקר בגלל טיפולים קוסמטיים שנעשים במקום לפני הבקורת. נכון, ישנם תחומים בהם המוסד הפרטי טוב ויעיל יותר מאשר מקבילו הממשלתי, אולם בתחום הבריאות נראה שהממשלתי מקפיד יותר, זאת משום שבשיקולי התקציב שלו בריאות החוסה חשובה מטיפוח המקום. מה גם שמוסדות פרטיים הינם מכווני רווח. משום כך המנהלים שלהם יתוגמלו אם יצליחו לחסוך, ולו במחיר בריאותם של החוסים. ולמה אני כותב את כל זה, איך זה קשור לתרופות ולבתי מרקחת? זה היה משל. כאן וכאן אנו למעשה עוסקים בהפרטה. אלו עשויות להיות תוצאותיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההגדרה של "הפרטה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עוסק בהגדרות. באופן כללי מדובר בהעברת תחום שהיה תחת פיקוח ממשלתי לידיים פרטיות. אבל כמובן שזה מורכב יותר. כאמור, אני לא עוסק בהגדרות. את ה יכול להכנס לוויקיפדיה ולבדוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שאני לא אדע אם אני יכול לסמוך על רשות ההסמכה, שכן היא לא כפופה לכלום. לחרדים יש סמכות רבנית, והם סומכים את ידיהם עליה משום שהם חלק מקהילה. למעשה, עבור כל קהילה חרדית, הסמכות הרבנית היא מעין-שלטונית, ולכן כאשר הרב מסמיך רשות קהילתית למתן כשרות, אנשי הקהילה סומכים עליה. אני, כישראלי חילוני, לא שייך לקהילה מצומצמת כזו שיכולה לתת לי את השירותים להם אני נזקק. הקהילה היחידה שאני שייך לה היא מדינת ישראל, ולכן אני מעוניין, כאזרח, שהמדינה שלי תדאג להסמיך את הרשויות שידאגו שאנשים לא ימכרו לי לוקשים, ושיענשו אם הם כן. כל זה, אי אפשר לעשות אם אין סמכות אכיפה, כפי שאכן אין לרשויות הסמכה לא-רשמיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ואני מבין שבעבודות האקדמיות שלך ציטטת רק מאמרים שהתפרסמו בז'ורנאלים שיקבלו אישור ממשלתי. 2. מאיפה בא הקטע הזה של "אין סמכות אכיפה"? אם אני מדפיס מחר על החטיפים שלי את הסמל של "אגודת הסכרת" או איך שהם נקראים (אני מדבר על אגודה שקיימת בישראל ויש מוצרי מזון שנושאים את הסמל שלה), למרות ש: א. החטיפים עשויים סוכר טהור ו/או ב. לא חתמתי על הסכם עם האגודה המתיר לי להשתמש בסמל ו/או ג. הפרתי את ההסכם עם האגודה המתיר לי להשתמש בסמל בכך שלא נתתי לעובדיה לפקח על תהליך הייצור אז אני ביצעתי לפחות עוולה אזרחית וסביר מאד שגם הסתבכתי בפלילים, ואני אשלם על זה גם לממשלה, גם לאגודה, וגם למי שהוניתי. 3. כמו שאתה יודע האבות המייסדים של ארה"ב הסתפקו ב-3 רשויות ושכחו לייסד את הרבנות הראשית של ארה"ב. האם זה אומר שכל ההכשרים שם הם של רבנים מקומיים שמהווים סמכות שלטונית בקהילתם (ובקהילתו של היצרן)? ממש לא. רק שמי שידפיס את הסמל הזה שנראה כמו U או K בתוך עיגול על מוצר שלא קיבל אישור של "איחוד הקהילות" או איך שזה נקרא יאכל אותה בענק. שומרי הכשרות יודעים את זה והם גם מודעים למוניטין (ר' סעיף 1) של האיחוד הנ"ל. כל זה בלי התערבות של הממשלה למעט באכיפת חוזים והגנה על סמלים מסחריים. 4. אה, כן, כדי שלא תחשוב שהשיטה הזו עובדת רק לגבי ענייני מזון או כשרות (שבהם ממילא אין נזק): http://en.wikipedia.org/wiki/Underwriters_Laboratori... אגב, גם הביטוח שמדובר עליו הוא - שומו שמיים - ביטוח פרטי, שהממשלה לא מחייבת אותו לדרוש את סימון ה-UL.
"UL is a private company; in and of itself, the mark does not carry any legal weight beyond that of any other trademark. ... In practice, however, it may be extremely difficult to sell certain types of products without UL listing; large distributors may be unwilling to buy a product without it, or the use of unlisted equipment may invalidate insurance coverage." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב ושוב ושוב אתה נותן דוגמאות של אנשי מקצוע שצורכים מוצרים כלשהם עם אישורים שמוכרים לבעלי המקצוע - כך אקדמאים שצורכים מאמרים בכתבי עת שמפוקחים ע"י הקהילה המדעית, כך יצרנים ומפיצים שנעזרים בארגון על אחד. אבל אני מדבר איתך על צרכנים, אנשים שאין להם זמן לבדוק בציציות של כל מיני ארגונים. הם לא יודעים אם העמותה נגד מחלות לב זה ארגון רציני שכדאי להתייחס להמלצות שלו, או ארגון קש שהקימה העמותה לקידום הקלוריה. יש להם ארגון אחד שהם יכולים לסמוך עליו: המדינה. את הארגון הזה הם הסמיכו לפקח על מה שנותנים להם, שלא מרמים אותם ושלא מרעילים אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה אנשי מקצוע? חולה סוכרת הופך לאיש-מקצוע? מי שקונה מאוורר ובמקום - בישראל - לבדוק שיש לו תו מכון התקנים בודק - בארה"ב - שיש לו סימן UL הוא מקצוען-מאווררים? ל-UL יש מוניטין שאפשר לסמוך עליו; לממשלה יש את ההצלחה עם רמדיה. ממילא לא התנגדתי לזה שהממשלה תמשיך לחלק תעודות ומי שבוטח בה ימשיך לסמוך עליה. אז כל מה שההמונים הנבערים (שלדעתי אתה רק מדמיין אותם) צריכים לעשות זה להמשיך לשים את מבטחם בניצן-קלוסקי או איך שקוראים לאחראית על המזון בממשלה. מי שלא יודע אם העמותה נגד מחלות לב זה ארגון רציני, קופת החולים שלו או חברת הביטוח שלו כבר תדאג להגיד לו (בשוק הביטוח וביטוח הבריאות יש אולטרה רגולציה אבל אתה יכול לדמיין שגם עם הרבה פחות רגולציה, אם אתה בוחר בקופת חולים שקיימת כבר 20 שנה ויש לה מאות אלפי מבוטחים, זה סימן טוב שאפשר לקחת את ההמלצות שלה ברצינות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חולה סכרת יש יותר סיכוי שידע דברים חשובים על מוצרים לחולי סכרת מאשר סתם אדם שמן ידע על מוצרים דיאטטיים. אינני מדמיין את ההמונים הנבערים - אני נמנה עליהם. בחודשים האחרונים אני ביצעתי רכישות רבות עבור בני החדש, ותאמין לי שאין לי מושג אם מה שקניתי בטוח או לא. אין לי ברירה אלא לשים את מבטחי במוסדות הממשלתיים שבודקים את המוצרים שמוכרים לי, ומפקחים על האנשים שמוכרים לי אותם, כדי לדעת שבני בטוח. וזו עוד קנייה גדולה. מה עם הרכישות הקטנות יותר? האם כל פעם שאלך למסעדה אני צריך לעשות סיור במטבח שלהם, או שעדיף שאדע שיש בדיקות תברואה סדירות שם מטעם משרד הבריאות? כשאני רוכש דלק, אני מקפיד לבדוק שקיימת מדבקה המאשרת שהמשאבה נבדקה והיא תקינה. אם לא היה פיקוח ממשלתי, והייתי מגיע לתחנה שם יש מדבקה של ארגון חדש שאני לא מכיר - האם לדעתך הייתי צריך להמשיך לחפש תחנה עם מדבקה שאני כן מזהה, או לקחת סיכון ואחרי זה כשאגיע הביתה, לבדוק באינטרנט מה אומרים בפורומים על "הועד לבדיקת משאבות"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם היית משתייך להמון הנבער בארה"ב? סביר שעדיין היית יוצא מהחנות רק עם מוצרים עם סימון ה-UL. פשוט בזכות המוניטין הטובים של התאגיד הזה, אין ביקוש למוצרים שהוא לא מאשר, וממילא לא תמצא אותם בחנות עם מוניטין סבירים ומיצרן ותיק. כן, לך ל"טיב טעם" עם תעודת משרד הבריאות שלהם, למה לא. תהנה. אם זה היה ארגון חדש שאתה לא מכיר (במקרה כזה סביר שזו הייתה גם חברת דלק חדשה שאתה לא מכיר, נכון?) אז הייתי מצפה ממך לדעת שזו קנייה שכרוכה בסיכון (נגיד, כמו שלקבל המחאה אישית ממישהו לא מוכר כרוכה בסיכון, אבל לקבל מאותו מישהו צ'ק בנקאי של "בנק פוחצ'לסקי בע"מ" זה בטוח. אה, סליחה, בעצם אתה הרי בחיים לא שמעת על "בנק פוחצ'לסקי בע"מ", אין לו שום מוניטין מבחינתך, אבל על צ'ק בנקאי של "בנק לאומי לישראל בע"מ" אתה תסתכל אחרת). כמו שראית, בפועל, עסקים כאלה שלא משיגים אישור מגוף בעל מוניטין, או שהם לא מתקיימים בכלל (למשל כי חברות הליסינג לא יסכימו שהציים שלהן יתדלקו אצלם), או שהם צריכים לפצות אותך על הסיכון (למשל ע"י מחירים זולים, שמסמנים אותם בשוק כ"זול אבל לא בטוח". עכשיו אולי תגיד שאתה לא יודע אם התחנה שנכנסת אליה היא זולה ותשאל אם אתה צריך לבדוק מחירים באינטרנט, ונגיע לזה שצריך לאכוף מחירי מקסימום כי כל הסיפור על "השוק" הוא אגדה קאפוטליסטית). כשאתה קונה מכונית - אתה לא מוסכניק, נכון? - אתה סומך רק על העובדה שהממשלה שלך אישרה למכור את המכונית הזו בישראל, או שאתה מסתכל על כוכבי הבטיחות של EuroNCAP? (ואני מודע לכך שממשלות - לא שלך - תומכות בתכנית הזו, אבל למיטב ידיעתי אין לדירוגים האלה מעמד חוקי מחייב כלשהו גם באותן מדינות. תרצה תקנה לא תרצה לא תקנה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הגענו למצב שיש תאגיד מסויים, UL, שמחזיק במונופול בשוק על אישור מוצרים. על פיו יישק דבר. עכשיו, למי מראשי התאגיד הזה יש גם עניין בחברה X. לחברה X קמה מתחרה, חברת "איכס". מה מונע מהתאגיד UL להחליט שרירותית לא לאשר את מוצריה של חברת "איכס", פשוט כי אותו מנהל ב-UL מעוניין בכשלונה? אני לא אומר שזה לא יכול לקרות, כמובן, גם ברשות ממשלתית. אבל לפחות אז זה יהיה לא חוקי ואפשר לתבוע את מי שקיבל את ההחלטה. תאגיד UL אינו מחוייב לי או לך לבדוק כל מוצר שמתדפק על דלתו, והתעלמות שרירותית מחברה מסויימת אינה בלתי-לגיטימית עבורו. מצחיק שאתה מוכן להחליף את המונופול הממשלתי הכפוף לחוקים ולאכיפה, במונופול מסחרי שאינו כפוף לשום דבר ואינו מחוייב לך בכלום. מי משלם את משכורותיהם של עובדי UL? האם היצרנים, או הצרכנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל-UL יש חבר נאמנים (ואני מנחש שגם ועדת ביקורת) והשליטה בו אינה של הלקוחות של UL (כלומר, היצרנים שמשלמים ל-UL תמורת בדיקות) אלא של מי שמסתמכים על האישורים של UL (למשל חברות ביטוח. מזכיר קצת את הקטע עם הבד"צים: היצרנים מממנים את המנגנון, אבל לא שולטים בו). התפקיד של חבר הנאמנים (באמצעות מבקר הפנים, רואה החשבון והיועץ המשפטי) הוא לוודא שהם ממנים מנהלים שאינם בעלי עניין בלקוחות של UL. היכולת התאורטית של יצרן לקבל אישור UL למוצר לא תקין קטנה יותר מהיכולת של בן של תורמת לאוניברסיטה העברית לקבל תואר למרות שהוא בוק (מכיוון שבאוניברסיטה העברית התורמים יושבים בחבר הנאמנים). ואגב, אם הם לא מאשרים מוצר מסיבה לא עניינית, זו מן הסתם הפרה של ההסכם שהיצרן חתם איתם כשהוא הזמין את הבדיקה. אני לא אומר שמה שאתה אומר לא יכול לקרות ב-UL, אבל אז לפחות UL תחטוף באבו-אבוה (לעומת זאת, מתי בפעם האחרונה הנושא המרכזי בבחירות היה הדחתה של האחראית על המזון במשרד הבריאות?). בניגוד לממשלה, שהמונופול שלה מבוסס על זה שיש לה שוטרים ובתי כלא, המונופול של UL מבוסס על זה שהם טובים במה שהם עושים, וקיומו תלוי בכך. מי שמשלם את המשכורות הוא הנהלת UL. ההכנסות של UL מגיעות מהיצרנים (ברבנות הממשלתית או במכון התקנים הממשלתי, גם היצרנים משלמים וגם כל האזרחים משלמים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל מה מונע מ-UL פשוט לא להכנס להסכם עם יצרן מסויים? לא "לא לאשר מוצר מסיבה לא עניינית", אלא פשוט לסרב לעבוד עם יצרן מסוים, בגלל שהוא, נגיד, לא מספיק פטריוטי עבורם, או מנוהל על-ידי הומוסקסואלים, או מרגיז מישהו בדירקטוריון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שה-UL יכול, ושגם גופים ממשלתיים (במדינות מערביות טיפוסיות) יכולים ועושים דברים כאלה, בין אם מתוקף החוק או בעקיפה של החוק. אז אפשר לשאול באיזה מקרה זה יותר סביר. לי נראה שבשוקחופשי זה הרבה פחות סביר. אבל זה לא אומר שבזה נגמר הדיון, כי יש עוד דרכים להסתכל על זה ממבחן התוצאה. הבט אחד הוא שכשזה קורה תחת גוף ממשלתי, אתה יכול לבוא בטענות ולומר שזה לא לגיטימי; בגוף פרטי במשטר שוקחופשי, זה חלק מהשיטה ואין למי לבוא בטענות. חזרה למבחן התוצאה, תחת גוף ממשלתי אתה יכול עקרונית לבוא בטענות, אבל לרוב אין לך באמת הרבה מה לעשות, או לכל היותר אתה יכול לגרד טיפה מקצה הקרחון. אבל אולי באמת מה שחשוב להרבה אנשים, ולא הייתי מזלזל בכך, הוא האפשרות העקרונית לטעון "זה לא לגיטימי" כשמישהו עושה משהו רע כזה, יותר מהאפשרות המעשית לתקן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה שנראה לי שמתעלמים ממנה: אפשרי שבמדה מסוימת, המונופול של UL מבוסס פשוט על אינרציה. ייתכן שבמקרה המסוים הזה יש מונופול-אינרציה שיש בו גם יושרה, ובמקומות אחרים שאין בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינרציה שמבוססת על אמון היא אינרציה שבירה. אמון קשה מאוד לרכוש וקל מאוד לאבד (אולי חוץ מבארץ), מספיקה כתבת שער בעיתון מרכזי על עוול כזה או אחר כדי לגרום לנזק כלכלי מהסוג שגורם למנהלים לישר את עובדיהם (אילו שנותרו בתפקיד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מענייין בעוד כמה ארצות נכון להגיד "אמון קשה מאוד לרכוש וקל מאוד לאבד (אולי חוץ מבארץ)". או ליתר דיוק: בכמה ארצות האמירה הזו דווקא נכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל רופאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרוקח ההיפותטי שלנו, שגר בסוף העולם עם שלוש משפחות שכנות, לא זוכה למשכורת ממשלתית. אני לא רואה איך הוא חייב למשפחת כהן משהו, כמו למשל טיפול רפואי, יותר משחייבת להם משפחת בראון השכנה. הממשלה רוצה לדאוג להם לטיפול רפואי? מצויין! שיעשו את זה בלי להפריע את שנת הצהריים שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא חייב משום שהוא בחר לעסוק במקצוע עם הרבה אחריות, שאי אפשר לשלול את שירותיו מאדם כלשהו בגלל גחמה של אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד שוכח - הטיעון שלך הרגע התבסס על האקסיומה הראשונה או על השניה של המציאות האנושית לפי דובי קננגיסר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה אומר. למה נראה לך פתאום חשוב להדגיש את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורח_יניב דיבר על "הנחת השפע", אני מעולם לא דיברתי על דבר שכזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דיברתי על ''הנחת ההמון'' לא על ''הנחת השפע'' ולדעתי היא היתה מובלעת בשיקוליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט לא נכון. אני מביא בחשבון את האפשרות שאנשים יסבלו. לפעמים זה הכרחי מבחינתי. גם מעשה שגורם פחות סבל לנפגע ממה שהוא מונע מהמוטב, יכול להיות עוול (לדוגמה, אם אני עני, ואתה אמיד, והחוק מעביר לי חלק החסכונות שלך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. הבעיה היא איך תסביר את זה לאנשים שסובלים ולאלו שמזדהים אותם, ושבסופו של דבר אותם אתה צריך לשכנע שהליברליזם הוא טוב. יש הבדל בין נזק ממשי ונראה, כאשר הרוקח המקומי מחליט מה למכור ולמי, לבין נזק ערטילאי (פגיעה ב''חירות'' של הרוקח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם לא מעוניין או יכול, יום אחרי שאדם מת מהרעלת אלכוהול, להסביר למשפחתו שכדאי להשאיר את ייצור, מכירת וצריכת האלכוהול חוקיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אתה טוען שיש כאן מקרה של תודעה כוזבת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהודעה לה הגבתי כתבת: "הבעיה היא איך תסביר את זה לאנשים שסובלים ולאלו שמזדהים אותם" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי שאתה רומז שמי שמתעצבן מתעצבן לא בצדק(= הם סובלים מתודעה כוזבת), רק שאתה לא רוצה להסביר להם את זה כי אתה קצת חושש. אגב, האם אתה טוען שמי שגר בכפר בו הרוקח כועס עליו זכאי לחירות המוענקת לאלכוהוליסט לשתות את עצמו למוות (נה!)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנגד להכרחת אזרח א' לפעול למענו של אויבו המושבע, אזרח ב', אלא אם מדובר בהגנה עליו מהתקפה, שמהווה לא רק פגיעה אישית בו, אלא כרסום בחברה - פשעים אקטיביים והתנערות מהתחייבויות. אזרח א', בין אם הוא רופא ובין אם הוא נגר, לא צריך לדעתי להיות חייב להחלץ לעזרתו של ב', לפחות לא יותר מכל אזרח אחר, רופא או לא. זאת אומרת, אלא אם הוא הבטיח לבוא בריצה כשיעלה הצורך הזה - נגיד, אם הוא מקבל משכורת גם כשהוא לא מטפל בחולים, בגלל שהוא בתורנות. או אם הפציינטים הלא-דחופים דרשו את ההבטחה הזאת, איימו ללכת לרופא בעיר הרחוקה אחרת, וקיבלו את ההבטחה. או אם הוא סתם בחר להתנדב ככה, כדי שיחייכו אליו ברחוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה. אפרופו מה אתה כותב את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כששאלת: "אם אתה טוען שמי שגר בכפר בו הרוקח כועס עליו זכאי לחירות המוענקת לאלכוהוליסט לשתות את עצמו למוות (נה!)?" הנחתי שמותר לי להגיד יותר מ"כן" או "לא". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע. בעניין התודעה הכוזבת אנחנו סגורים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל אפשר לשקול ''תודעה שקרית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה הבנתי, אבל מי אתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק למיעוטים קטנים. גם אם האוכלוסיה בעיירה [Summit [1 מתחלקת בערך חצי-חצי בעניין גלולת היום שאחרי, חצי מהאוכלוסיה לא יזכה לבית המרקחת בו הוא חפץ אם כדי לקיים בית מרקחת ריווחי צריך יותר תושבים. ____________ 1- סתם, נזכרתי בסיפור ישן וחביב. מי מכיר? מי יודע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם הקפיטליסטים האידיאליסטים יראו כשל שוק במצב שבו שני בתי מרקחת מתחרים שכאלו נפתחים, כאשר כל חלק מהאוכלוסיה שומר אמונים לבית המרקחת שלו, ובסוף שניהם קורסים כלכלית... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להניח שאחד מהשניים יקרוס, ואז השני כבר יוכל להחזיק מעמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אם המתנגדים לו ימשיכו להחרים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה שלי היא שבית מרקחת מספק שירותים חיוניים שאי אפשר לוותר עליהם, אבל אני מבין שייתכן גם המצב שאתה מתאר: אדון X אולי יקנה אנטיביוטיקה בבית המרקחת המוקצה, אבל לא יקנה אופטלגין, ובית המרקחת יפשוט את הרגל. הבעיה היא שבמצב עניינים זה לא משנה מה אומר החוק, בין אם יחייבו את בית המרקחת למכור תרופה מסויימת או לא, הוא לא יחזיק מעמד כי חצי מהאוכלוסיה יחרים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם החוק יחייב אותו להחזיק את התרופה, סביר להניח שאנשים לא יענישו את בית המרקחת על כך שהוא אינו מתעמת עם החוק. אנשים יפנו את הזעם שלהם כלפי המחוקק. בכל מקרה - אם כל בתי המרקחת במדינה מחזיקים את התרופה, איפה המחרימים יקנו תרופות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. אחרי מחשבה עמוקה הגעתי למסקנה שאין לי מה להגיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי ולך זה מאוד נחמד, בתור שניים שתומכים בהחזקת התרופה, אבל שווה בנפשך את המצב ההפוך - החוק אוסר על בית המרקחת להחזיק את התרופה. פתאום כבר לא כל כך נחמד שהחוק דוחף את האף לענייננו, למרות שהכוונה היא זכה וטהורה, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק אוסר על מכירת תרופות מסוימות גם היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני נגד זה גם היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי באיזו זכות בדיוק החוק יכול לאסור על החזקת תרופה, אלא אם היא פוגעת באנשים. החוק נועד לסייע לאנשים, לא להגביל אותם ללא צורך. הייתי רוצה לדעת מה המטרה מאחרי חקיקה כזו, לפני שאני אקבע שהכוונה היא זכה וטהורה. (בקיצור - אנחנו מרשים לחוק לדחוף את האף שלו לענייננו, משום שאנחנו מניחים שמטרת החוק היא להגן עלינו ולהקל עלינו. זה לא אומר שכל חוק עומד בתנאים הללו, או שכל חוק הוא לגיטימי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''פוגעת'' זה סובייקטיבי. מבחינתך, ציאניד מזיק, מבחינת אחר, גלולה להפסקת הריון מזיקה. אם דיעת הרוב תשתנה, אותו הגיון שהצדיק הכרחת רוקח להחזיק תרופה, , יצדיק את אסירת החזקת התרופה. (אני מעוניין שהחוק ידחוף את האף רק לאן שאני מבקש ממנו. אם אני רוצה להכנס לשירותים בלי חיפוי של המשטרה, החוק צריך לאפשר לי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. ואם אתה מבקש מהחוק לא לדחוף את האף שלו לבית שלך בזמן שאתה מכה את אשתך, גם אז הוא צריך למלא את בקשתך? החוק ידחוף את האף שלו לאן שאנשים באופן כללי יבקשו שידחוף את האף. במקרה הנוכחי, הלקוחות של הרוקח דורשים זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין לבקש מהחוק שלא להרשות לאישתי להכות אותי, ובין לבקש מהחוק להכריח אותה להוריד את הזבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין לבקש מהחוק שיכריח את הרוקח לרקוד ולשיר למעני לבין לבקש מהחוק שלא להרשות לו למנוע ממני טיפול רפואי שדרוש לי. נו, אז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי להבדל ספיציפי, כמובן. שאסביר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, תסביר. אני הראיתי בתגובה שלי שמה שאתה ניסחת באופן שלילי (להכריח את הרוקח לעשות משהו), אני יכול לנסח בצורה חיובית (לאסור עליו לעשות משהו שפוגע בזולת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה אחד, החוק נכנס לענייניו של א', בכדי להגן על א' מפני התקפה מצידו של ב'. החוק מתערב בכדי למנוע התערבות של אזרח אחד בחייו של השני. "הפסיקי להרביץ לו!" במקרה השני, החוק נכנס לענייניו של ב', שאולי אפילו מעולם לא החליף מילה עם א', ושבוודאי שלא התקיף אותו. החוק כופה התערבות של אזרח אחד בחייו של השני. "הכיני לו סנדוויץ'!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני לא דיברתי איתה, לא ראיתי אותה בחיים שלי. אני בסך הכל נהגתי באוטו שלי. מה פתאום המדינה דוחפת את אפה לעניינים שלי וקובעת איפה אני צריך לעצור ואיפה לא? מישהו הכריח אותה להחליט לחצות את הכביש דווקא מול המכונית שלי?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה המטרה הזכה הטהורה והחיובית שלשמה נועד החוק1: הגלולה *אינה* טיפול רפואי נחוץ לאישה, מדובר בתרופה המזיקה לאדם אחר - העובר הפוטנציאלי, המחוקק אינו רואה הבדל בין בני אדם ללא הבדל גיל (מביצית מופרית ועד בן 100 עיוור חירש שנזקק לטיפולי דיאליזה וסובל מאלצהיימר חמור שהמחוקק אוסר להאכיל אותו בציאניד). מטרה מספיק חיובית? 1 החתום מעלה אינו מאמין בטקסט2 וסבור שניתן להרוג עוברים עד הרגע בו האישה סובלת מצירים. 2 אך מסוגל באם יידרש לייצג את הדעה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחוקק כן רואה הבדל - לעוברים אין זכויות, הם לא נחשבים לאזרחי המדינה, והריגתם אינה ''רצח''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה: לעוברי-תיירים אין זכויות, הם לא נחשבים לתיירים במדינה, והריגתם אינה "רצח". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, יצאת מזה איכשהו... קבל כפרס מאמר פורץ דרך בתחום תקשורת הנתונים: http://improbable.com/pages/airchives/paperair/volum... . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
DOS problems will never
occur in DOS neighborhoods |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המחוקק באמת לא היה רואה הבדל בין בני אדם מביצית מופרית ועד גופה נרקבת, הייתי מצפה ממנו לאסור כל סוג של הפלות, ולא רק באמצעות גלולות. כל עוד לא זה המצב, הייתי מבקש ממנו שלא לאסור דווקא על טיפול מסוג אחד בלי רציונל קצת יותר מוצלח. אם המחוקק כן היה חושב שצריך לאסור כל סוג של הפלות, הייתי יוצא לקמפיין ציבורי ופוליטי כדי לנסות לשנות את החוק. או להחליף את המחוקק, מה שבא קודם. יצויין שגם כדור נגד כאבי ראש אין טיפול רפואי נחוץ לאיש, אבל נחמד שיש אותו, ולכן נראה לי בלתי סביר בעליל לחוקק חוק שיאסור על החזקתו, אלא אם יובאו הוכחות נחרצות לפגיעתו הרעה והמסוכנת. (הח''מ מבקש לציין שהוא גם בעד לגליזציה של הקנביס, סתם שתדעו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשיטה שלי, בן אדם שלא יכול לספק את צרכיו בעצמו, תלוי בחסדם של זרים. ההתחשבות שהוא מקבל מהם היא לא זכות, היא חסד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. אתה בטח אדם רב-פעלים. אני מאחל לך ללקות בשיתוק בשתי רגליך ולאבד את כל משפחתך בתאונת דרכים מחרידה, ואז לראות כמה חסדים תצליח ללקט מאנשים זרים. (הבהרה: אני לא באמת מאחל לדורפל את הדברים הללו. האיחול הוא לצורך הבהרת הנקודה בלבד) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי טענתי שאני לא סתם כלומניק? אני סתם כלומניק. באמת. אז? אני רואה בעזרה שאני מקבל עשיית חסד, לא יציאה ידי חובה. לפי תפיסת העולם שלך, אם אני אלקה בשיתוק (לא במהלך שירות צבאי, או בגלל מחדל של אחר. סתם בגלל שעשיתי משהו מטומטם), אתה פתאום חייב לי משהו - למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא אהיה חייב לך כלום. המדינה תהיה חייבת לך טיפול רפואי. למה? כי תאונות קורות לבני אדם, ולכן, מכיוון שאנחנו רוצים שידאגו לנו במקרה שנזדקק לעזרה, אנחנו מוכנים לקיים מנגנון – נגיד, אפשר לקרוא לו... ביטוח... אולי... ביטוח לאומי! – שידאג לכל אלו שנזקקים לעזרה משום שהם הפכו לחסרי ישע בנסיבות כאלו ואחרות. עוד סיבה היא שאנחנו לא אוהבים לראות אנשים משותקי רגליים גוססים להם ברחובות שלנו ואחר כך הגוויות שלהם מסריחות לנו את כל האזור רק בגלל שהם לא מספיק חביבים כדי שמישהו יעשה עימם חסד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביטוח בוחרים לרכוש. לא ביקשתי ממך להפסיק לעזור לזרים שלקו, שלא באשמתך, בגופם. רק אמרתי שאתה לא צריך להיות חייב, לפי חוק. זה לא אומר שאני לא הייתי בוחר להחרים אותך אם הייתי רואה אותך לא עוזר להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לעיתים קרובות לא עוזר לאנשים שלקו בגופם או בנפשם. למעשה, רוב זמני מדי יום מוקדש לאי-עזרה לאנשים שכאלו. לעיתים קרובות, כשאני איני מסייע למישהו, אני אפילו לא עוצר לרגע כדי לבדוק אם הלקות שלהם היא באשמתם או שלא. רוב האנשים - למעשה, כולם - כמוני. גם אתה. אתה מוזמן להתייחס לסוגיית האנשים שנרקבים ברחובות כי הם לא אסתטיים מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הסוגיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 407427 פסקה שניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב, זה הרי לא ישנה בכל מקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהפיסקה השניה בתגובה 407578 של יהונתן מתאימה גם במקרה זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה שנים היה סרט על חייה של איין ראנד (אני יודעת, אתה לא האורח_יניב, אבל יש כאן נקודה, חכה ותראה). הסרט עסק גם בפרשת הרומאן השתלטני של ראנד עם הפסיכולוג הצעיר ממנה בהרבה, נתניאל הות'ורן. בסצינה בה מאיימת ראנד להרוס את הקריירה של הות'ורן הגרוש ואת כל חייו, לאחר שהתאהב באשה אחרת, אומרת לה גרושתו, שגולמה ע"י השחקנית ג'ולי דלפי: "רחמי עליו". "מדוע?", שואלת ראנד, ועונה לה האקסית: "כי כך עושים יצורי אנוש" - "That's what humans do". הנה, זוהי עוד תשובה לשאלה שלך לדובי - זה לא רק זה שמישהו חייב משהו למישהו וזה לא רק שהמדינה מעניקה את השירות הזה לאזרחיה וכו' - זה גם משום שכך עושים יצורי אנוש, עם חוק או בלעדיו, ולא תמיד תחת העקרון של "תן וקח" - לעיתים זה רק "תן" - ובכל זאת מקיימים את ה"תן" הזה, ולא תמיד מעמדה של עושר מופלג - מתוך ההכרה כי חברה אנושית לא תתקיים, או שעל כל פנים - יהיה קשה ואכזרי להתקיים בה - ללא הנתינה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שזה לא עיקר התגובה, אבל שתי הערות לגבי הסרט "תשוקותיה של איין ראנד", שמוזכר בפסקה הראשונה: א. נתניאל ברנדון, לא הות'ורן (הות'ורן זה זה שכתב את "אות השני", שבדיוק אתמול סיימתי לקרוא) ב. הסרט בוסס על ספר שנכתב ע"י ברברה ברנדון, שהייתה לאוייבת של ראנד אחרי שפוטרה ביחד עם נתניאל מהמוסד האובייקטיביסטי (או איך שקראו לזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, אופס, איך התפלק לי ההות'ורן הזה! תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ועוד משהו חוץ מההות'ורן המעצבן ההוא: זה לא שהסרט, ו/או הספר שבעקבותיו נעשה, שחזרו איזושהי שיחה שהיתה במציאות, סביר להניח שלא - אבל זה עקרון האנושיות שדיבר אלי, ואשר לזכרוני הועבר לא רע באותה סצינה, בסרט שכללית היה רחוק מלהיות יצירת אמנות נשגבת (ובמקרה יש לי גם חיבה אישית חזקה לרגעי קיטש מן הסוג הגורם למבקרים פריחה אלרגית ועויתות אפילפטיות, מה לעשות, אף אחד לא מושלם... :-] ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיכיתי, ראיתי, לא נפגעתי, לא השתעממתי, אני לא מתכוון להביע רק התרעמות כשאני עונה: באיזו צורה זה מתקשר לדבריי? בהכרחת הרוקח לעשות את מה שרובנו, אבל ממש לא כולנו, חושבים שהוא הדבר האנושי לעשות במקרה הזה? באילו מקרים לא נתערב בהחלטותיהם של אחרים? אני מציע קו ברור, גם אם לא ממש נוח - פגיעה אקטיבית (זיהום האוויר - כן פגיעה עקיפה, וקשה יהיה לשפוט מתי זה יותר מדי. התחרות במקום שבו רק אחד יכול לנצח - לא פגיעה עקיפה) והפרת הבטחות. איפה עובר הקו שמציע דובי, ואיפה הקו שאת מציעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרימה ידיים, אין לי תשובה. אתה צודק לכל אורך הדרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקו היחיד שהוא מספיק ברור וחד משמעי הוא אכן זה שאתה מציע. אף אחד לא באמת טוען שיש לו שיטה מוסרית עקבית או נכונה יותר. אבל הקו הזה לא יעבוד בפועל עבור החברה האנושית. אנחנו מעדיפים להתפשר על עקרונות תאורטיים כדי לקבל משהו שבערך עובד, גם אם זה אומר שהמצב לא ממש ברור, ושצריך להתווכח כל שני וחמישי בכנסת, בעיתונים ובאייל על מה כן או לא ראוי שיעשה ומי יותר היפוקריטי ממי. זה עדיין עדיף על חברה בסגנון תעשייתי-ויקטוריאני, למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום אחר באייל אמרתי שלדעתי הקו הזה לא יעבוד, לא בצורתו הטהורה. אבל אני רוצה שזו תהיה המטרה המוכרזת, וההתפשרויות יוכרו כהתפשרויות. מפריע לי שדובי מגדיר את עצמו כליברל, אבל דוגל1 בלהכריח דתיים להחזיק תרופות, להכריח שמרנים לשכור שחורים ויהודים, וכו'. אם הוא מציג את איקס כפשרה הכרחית - אולי אני אפילו אסכים. הבעיה שלי היא שהוא לא רואה, אם אני מבין אותו נכון, את הצעדים האלו כרע הכרחי, אלא כחלק כשר למהדרין מהמטרה הסופית. ----- 1 כלומר, אידיאולוגית. לא רק מעשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אם זו המטרה המוכרזת, למה להתפשר? התפשרויות הן לא בין מטרות סותרות-בחלקן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתפשרים (גם) כשהדרך היחידה לפתור את א', מערבת פגיעה ב-ב', למרות ש-ב' ביסודו לא קשור. למשל, אם טרוריסט פרץ בהעדרך לדירה שלך, אנחנו נתפשר על מה שזה לא יהיה שמונע ממני בימים כתיקונם לשבור לך את החלון ולהכתים לך את הרהיטים בדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מטרות סותרות-בחלקן. יש לך מטרה לשמור על הבטחון, ויש לך מטרה לשמור על הרכוש או הפרטיות של האזרחים, ואתה מוכן להתפשר על השניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני ליברל שמודע לזה שיש אנשים שאינם ליברלים בעולם, ומכיוון שאני חושב שהליברליזם הוא המוצדק, אינני חושב שצריך לאפשר לאנשים להפגע מכך שאחרים אינם ליברלים. אם אתה ליברל שחושב שלא צריך לכפות ליברליזם על אחרים, למעשה אתה פותח את הדלת בפני חוסר-הסובלנות שלהם להשתלטות על החברה, והתוצר הסופי לא יהיה ליברלי כלל. מכאן טענתי שאתה אינך ליברל, אלא "סתם" רלטיוויסט. קח מקרה היפותטי: אתה השליט הכל יכול והליברל של מדינה שבה כולם דתיים ומתנגדים להפלות ברמה האישית, אבל לא חושבים שצריך לאסור על זה בחוק - כלומר, מותר להפיל במדינה שלך, פרט לאישה אחת, שדווקא אינה מתנגדת להפלות. האישה הזאת נכנסת להריון ורוצה להפיל. במדינתך הליברלית להפליא, האשה לא תוכל להפיל לעולם, אלא אם במקרה היא עצמה רוקחת. זה ליברליזם? המדינה הליברלית צריכה, ונסה לחשוב על זה לפני שאתה חושב שזה אוקסימורון, לכפות ליברליזם. אחרת, היא לא תהיה ליברלית אלא אם במקרה כל תושביה הם ליברלים בעצמם. זה ההבדל בין תפיסת הליברליזם כשיטת שלטון בלבד (לעיתים במטרה להשיג מטרות בלתי ליברליות בעליל), לבין תפיסת הליברליזם כעקרון מוסרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאה בעיניי מאוד הפיסקה הראשונה ובה האבחנה בין ליברלים לרלטיביסטים. כה רבים הם האחרונים מקרב הבוחלים בשיוך זה, אך בפועל מתנגדים לכפות סובלנות על חסרי הסובלנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ"ל: "אך בפועל מתנגדים לכפיית סובלנות..." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה מעוניין לכפות על כולם, ואני לא, זה לא ליברליזם, זה מידה מסויימת של סוציאליזם. שנינו בעד אסירת פגיעה. אתה בעד הכרחת אנשים לפעול למען הזולת בכל מיני דרכים. אני מסכים רק על אחת - להכריח אנשים להשתתף באותה הגנה מפני פגיעה. להכריח אותם לממן משטרה ובתי משפט, להכריח אותם להגיע לבית משפט ולמסור עדות על מקרים שהם היו עדים להם, וכו'. "...זה ליברליזם?" - במדינה ההיפותטית שלנו, היא גם לא יכולה לאכול, אם היא במקרה משותקת מהצוואר ומטה, ואף אחד לא מחבב אותה מספיק בכדי להאכיל אותה. בחזרה לאנלוגיה שלך - במדינה ההיפותטית שלנו, שתדאג שלא להכנס להריון אם היא לא יודעת בוודאות שיש מי שיעזור לה להפיל. אף אחד חוץ ממנה ומהאב לא פשע, ואני לא אטיל עליו את העונש של להכניס את הידיים לעסק ולעשות משהו שהוא לא רוצה. שוב, אני לא נגד כפיית ליברליזם, זה עיוות של דבריי. הגזען הלבן יאלץ אצלי להשתתף במימון המשטרה, שתשרת בדיוק באותה מידה שחורים ויהודים. אבל כאן נגמרת אצלי כפיית הליברליזם, בעוד אצלך היא ממשיכה ללא הגבלה, ועוברת מכפיית ליברליזם לכפיה של כל שאר הערכים שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מדוע ההבדל בין מה שאני דורש למה שאתה מסכים שצריך לדרוש הוא הבדל מהותי ולא כמותי בלבד. האם לגיטימי בעיניך, במסגרת אותה השתתפות בהגנה מפני פגיעה, לממן גם בתי מרקחת ממשלתיים שבהם ימכרו כל סוגי התרופות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לעשות משהו כזה? נגיד שיש רק שלושה אנשים שלא רוצים להשתתף בתוכנית הזאת. למה לא לאפשר להם? למה לגבות גם מהם תשלום על שירותי רפואה כלליים שהם לא רוצים? במקרה של משטרה ובתי משפט, זה הכרחי. לא כך במקרה של בתי מרקחת. שיקימו המעוניינים רשתות קופות חולים במנותק מהממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אחדד הלאה - הגנה מפני פגיעה מצידם של בני אדם אחרים. אם אתה לא מסוגל לדאוג לעצמך, או פוגע בעצמך, זו לא צריכה להיות בעיה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה אתה צריך משטרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הגנה מפני פגיעה מצידם של בני אדם אחרים.'' (אחרים - שירעיל את עצמו אם בא לו.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשטרה איננה מגנה עליך מפני בני אדם אחרים? או שהרוקח איננו בן אדם אחר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול לפרוץ לאנשים הביתה, לשכב בחושך ליד דלת הכניסה, לחכות שהם ידרכו לי בטעות על הגב, ולרוץ להתלונן במשטרה שהם פוגעים בי. באותו אופן, אני לא יכול לקנות ממישהו "אקמול", שהוא יגיד לי "אין לי שמץ של מושג מה זה, אני בכלל לא יודע לקרוא. התחלתי בתור דוכן פלאפל, התרחבתי לתרופות נגד קלקולי קיבה ואיכשהו הגעתי לבית מרקחת מלא", להגיד לו "אין בעיה, אני בכלל קונה את זה כי אני אוהב את הצורה והצבע", ואחר כך לטעון שהוא פגע בי, כי מסתבר שאסור ליטול את התרופה כך וכך... (כלומר, כל עוד הבקבוקון לא התפוצץ לי ביד, או משהו כזה שהוא הבטיח לי שלא יקרה [גם במרומז הולך].) והבעיה בתסריט השני היא *לא* שהוא לא הוכשר כרוקח. אני ילד גדול, ואם אני רוצה לקנות תרופות מסתם-אחד, אין שום סיבה שלא אוכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתאום אתה נזקק לעזרתי לצורך הגנה מפני פגיעה מצידם של בני אדם אחרים? אם אתה לא מסוגל לדאוג לעצמך זו לא צריכה להיות בעיה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שאנחנו נכנסים לעומק הדיון, ומסתבר שלמרות הכל אתה צודק ואני מטומטם, ענה לי בבקשה על שאלה אחת - נכון שלא קראת את ההודעות האחרות שלי? (לא צריך להתבייש, גם אני לא הייתי קורא אותן אם לא הייתי חייב.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך להכנס לעומק הדיון (גם בגלל שהמסקנה ידועה מראש) כיוון שלא מדובר כאן על ''צודקים'' מול ''טועים'' וגם לא על ''מטומטמים'' מול ''גאונים'', אלא על השקפת עולם והנחות יסוד, נושאים שהם בבסיסם של דברים, ולא מסקנות והקשים לוגיים. והתשובה לשאלה שלך היא לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון, או לא קראת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקח איזה 50 שעות, אבל בסוף מישהו עלה. לא נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמישים שעות? עלה? על מה אתה מדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
50 שעות מהרגע שעניתי "לא" ועד שעלה במוחו של מישהו הרעיון לשאול "לא מה?" ___ אם הייתי עונה "כן", התשובה המתבקשת היתה כמובן "כן המפקד!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שפשוט אף אחד לא התעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לב שלי ולבור ביישן יש את אותו הדוא"ל, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כאן התשובה היא לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאותה סיבה שאי אפשר לאפשר לבן-אדם להתחייב שלא לתבוע איש, ובתמורה לוותר לו על החלק היחסי מהמסים שלו שמוקדש למערכת המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאותה הסיבה שאי-אפשר לאפשר לבן אדם שלא להשתתף במימון התוכנית ''שולחן לכל אזרח'', לא להנות ממנה ולא לממן אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאה דרשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני קורא אותך נכון, אין לך בעיה אמיתית עם כך שעסק ירעיל את לקוחותיו ובלבד שלקוחותיו מודעים לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא טבעוני אדוק שלא מחזיק אנטיביוטיקה אז הוא האיש היחיד ש*קוראים לו* רוקח, ואולי הוא אפילו קיבל פעם תעודה של רוקח, אבל אין שום קשר בינו לבין רוקחות. הם יכולים ללכת גם למכשף אינדיאני ששם שלט "רופא" על הדלת שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הנימוק הוא חופש הבחירה, האם לא עדיף זה של הנשים הרבות בוודאי בתחום שציינת לעומת זה של הרוקח הבודד שם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיוב פוגע בחופש הבחירה שלו, באותה מידה אפשר לטעון שמניעת הזכות להפיל היא שמירה על חופש הבחירה של מליוני נוצרים. אם אכן יש ביקוש מספיק, אזי יקום מוכר שימכור מרצונו את הגלולות, אם לא אז הן חופשיות לקחת אוטובוס מעבר לגבול. כמו כן, אם מדובר בכזה דבר נשגב, הרי שהמדינה יכולה לספק את הגלולות דרך מוסדותיה, נגיד בתי חולים ממשלתיים. ברגע שאתה מוכן לפגוע בחופש של אדם אחד לטובת הכלל, אתה מונע למעשה חופש אישי לטובת "חופש" קהילתי. כשאתה אוסר מכירת פורנו אתה שומר למעשה על החופש של הורים להגן על ילדיהם מפני התועבה, כנ"ל התנהגות הומוסקסואלית בפומבי (נוצרים הדוקים כבר אמרנו ?). הרי רק לא מזמן צרפת החליטה לשמור על החופש של ילדיה ע"י איסור לבישת כיפה בבתי הספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק "אפשר לטעון שמניעת הזכות להפיל היא שמירה על חופש הבחירה של מליוני נוצרים"? (כלומר, לטעון אפשר הכל. התכוונתי - איף אתה מגן על טענה כזאת?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מניעת החופש לא למכור תרופות היא שמירה על החופש של האישה ששומרת על שלמות גופה (גופה ולא גופם) אז מניעת החופש להפיל עוזרת למליוני נוצרים לשמור על שלמות נפשית. בשני המקרים אתה מקריב רצון של אחד למען אחר, הרי יכול להיות שעבור הרוקח נדמה שהמדינה כופה עליו רצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם טיעון כזה אפשר גם לאסור על מכירת כל מאכל משמין, איסור שיעזור אפילו עוד יותר לשמור על שלמותם הנפשית של זללנים רבים, נוצרים ואחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה של הרוקח היא לא עם ''רצח'', אפילו אם זה רוקח קתולי אדוק. התרופה הזאת אינה מפסיקה הריון קיים אלא מונעת תנאי השתרשות של הריון פוטנציאלי - מראש, ומצב זה, ככל הידוע לי, אינו מעורר לבטי ''רצח'' בשלוש הדתות המוכרות. הבעיה של הרוקח היא, כנראה, אחרת. התרופה מכילה מינון גבוה מאוד (בהשוואה לגלולות למניעת הריון) של הורמון סינטתי המחקה את הורמון הפרוגסטרון, ונמצאת בשימוש שבע שנים בסה''כ. נעשו לה מסעי יחס''צ אדירים המדגישים בכל מקום את היותה ''בטוחה לשימוש'' - אבל האמת היא שאין לדעת אילו השפעות עתידיות עלולות להיות לה. ההשפעות שעדיין לא נבדקו מחמת גילה הצעיר של התרופה הן בתחום פוריות האשה ובייחוד בתחום גידולי שד-רחם, שפירים וסרטניים, המופיעים בגיל מבוגר - אחרי הפסקת תקופת הפוריות - והמושפעים הורמונלית. החשש של הרוקחים הוא, כך נראה, מן המצב בו נשים צעירות החשופות למסעי היחס''צ יתייחסו אל התרופה כאל סוג של אמצעי מניעה ויקחו אותה באופן חוזר, פעמים רבות ובלא הפרשי זמן מספיקים, מבלי להיות מודעות לסכנות האפשריות. בגיגול קצר נתקלתי באיזה אתר שו''ת בו מישהי כתבה שהיא ''לקחה את זה כבר חמש פעמים וזה באמת עזר'' - היא לא בהריון. לא יכולתי לשמור את הקישור, אבל גיגול על ''פוסטינור'' יוכל להניב תוצאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכתב כאן קודם שלגלולה יש יעילות של 90% . בהנחה שהנתון הזה נכון (לא בדקתי במקורות נוספים). אם אני מבין נכון את הנתון הזה, ובהנחה של חוסר תלות, הרי שמחמישה סיונות מצטבר כאן כבר הסתברות של 0.9^5 ~ 0.6 להצלחה, כלומר בערך 0.4 לכשלון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמש פעמים לקיחת כדור, לא חמש פעמים על אותו מגע לא מוגן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבלבל בין הגלולות הספציפיות האלו ממוצרים אחרים. "אם יש ביקוש מספיק"- לא מדובר כאן בביקוש קבוע, כי לא מדובר במוצר צריכה קבוע או אפילו מזדמן- מדובר במוצר חירום. הדוגמא הקלאסית היא כמובן אונס. "אם לא אז הן חופשיות לקחת אוטובוס מעבר לגבול" מדובר פה בגלולה שיש חלון זמן קצר מאוד (באזור ה-48 שעות) בו אפשר בכלל לקחת אותו. בהרבה מאוד מקומות פשוט בלתי אפשרי "לקחת אוטובוס מעבר לגבול" כי פשוט אין אוטובוס כזה, או שהוא לא נוסע בתדירות מספיק גבוהה (ולא חסרים אוטובוסים שנוסעים רק פעם בכמה ימים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...כמובן, תמיד ייתכן מצב שבו הרוקח אינו מתנגד למכור את התרופה, אלא שהיא פשוט אינה נמצאת ברשותו באותו רגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, בדיוק כמו המקרים שנגמרים האנטיביוטה, היוד או התחבושות- ואלו לא רבים. יש הבדל בין בעיית מלאי, לבין סירוב מכוון (אם ישיר, ואם ע''י ''דאגה'' לכך שהוא יהיה חסר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שיש הבדל מבחינת הרוקח, אבל לא כל כך מבחינת הלקוחה... אני באמת תוהה על זה מדי פעם, כשמזדמן לי לחפש תרופה שמשום מה נגמרה בדיוק באיזה 2-3 בתי מרקחת קרובים בו זמנית. מה עושים אז, אם אלה הם היחידים באזור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוסעים למרכז, או דואגים להזמין את התרופה מראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס. אם מנסים להבין את השאלה כהגיונית, מבינים שהתכוונת כנראה למקרי חירום במקומות נידחים. סליחה. (התשובה היא עדיין ''נוסעים למרכז'') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כללי התחביר אכן מאפשרים את שילובים מגוונים של המילה "חופש" והטיותיה במשפטים בשפה העברית. לגבי הפרקטיקות המוצעות: 1) ישנן חברות בעלות רמת יזמות גבוהה - למשל זו הישראלית וזו האמריקנית הן נדמה לי המובילות בטבלה. גם שם, לא כל נישה כלכלית מתמלאת באופן מיידי, אפילו לא בערים הגדולות, כור ההיתוך של החדשנות והיוזמה. המצב חמור יותר בחברות רגועות יותר ובאזורים נדחים (וישנן ארצות המשופעות בכאלה). גם אם מלאכה מסויימת משתלמת כלכלית, לא ברור שבכל כפר של כמה מאות או אף עיירה עם אוכלוסיה של כמה אלפים, ימצא בעל החזון, היוזמה והאמצעים שזה מה שהוא רוצה לעשות. 2) ברוב המקרים מעבר הגבול הגבול אינו מעשי מסיבות של מרחק, עלויות, חוק, ..... 3) לא תמיד כדאי לפתוח בכל כפר מוסד רפואי. באזורים מרוחקים, לעיתים תעדיף המדינה לשלוח רוקח מטעמה, גם אם אין זה משתלם כלכלית, או אף לממן לתלמיד רוקחות חלק מלימודיו כדי שהוא יחיה שם מספר שנים. בין אם זה רוקח מסוגים אלו או כזה שהוא לגמרי עצמאי, מה עם חופש הבחירה המוסרית שלו שכל כך הדאיג את האלמוני? אתה מעדיף להחליף רוקחים אלו באלו של הממשלה? לא עדיף לכפות עליהם חוק זה ולפטור אף אותם מלבטיהם ואת המדינה מחוסר היעילות ההוצאות היתרות הכרוכות בהחלפתה את היוזמה הפרטית? 4) התנאים בהם מקריבים את החופש של האחד למען זה של האחר אינם פשוטים. במקרים מסויימים יש לצמצם חופש ממעטים למען החופש, שמירת החיים או מטרה ראויה אחרת של רבים, ולעיתים להיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, לא מדובר במקרים "זה ממש מסובך להשיג כדור". אני מדברת כאן על מקרים של "נאנסתי. יש לי 48 שעות להשיג את הכדור (כי אחרי 48 אי־אפשר לקחת אותו). יש בית מרקחת אחד אליו אפשר להגיע בחלון הזמן הזה, אבל הרוקח שם החליט שמטעמי המוסר שלו הוא לא מוכר את הכדור. אין שום אפשרות להשיג את הכדור במקום אחר". במקרה של הפלה חלון הזמן פחות מצומצם, ובהחלט הייתי מחייבת את הרופא או להפנות לרופא אחר (שאפשרי להגיע אליו), או אם מדובר במקרה חירום, לבצע את ההפלה בעצמו (בהנחה כמובן שיש לו את הכישורים הדרושים). אני לא רואה את ההבדל בין זה לבין לחייב רופא לטפל בחולה יהודי/שחור, גם אם הוא גזעני ומסרב לטפל ביהודים/שחורים ואין אפשרויות אחרות באיזור- שניהם מקרים בו הזכור המוסרית של החברה גוברת על זכותו המוסרית של בעל מקצוע רפואי להחליט במי הוא מטפל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, תוכנית של FrontLine על המקרים האמיתיים שהובאו בדוגמא ההיפוטית (שהיא לא ממש היפותטית, לצערי): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את חושבת שמדובר בזכות בסיסית של הציבור, למה את לא מטילה אותה על הממשלה ? הרוקח לא אשם ולא צריך לפגוע באמונתו, עוול אחד לא מצדיק את משנהו. יכולה המדינה לקבוע שכל חדר מיון ציבורי ימכור גלולות כאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יודע מה המצב החוקי היום בארץ? האם החוק קובע שעל בית מרקחת להחזיק מלאי של כל התרופות? האם בית מרקחת יכול להחליט שלא להחזיק תרופה מסוימת (אם לא משתלם לא כלכלית, או אם הספק של התרופה העליב את אחותו לפני שנתיים)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה קובע החוק, אבל יש מצבים שבהם אוזל מלאי של תרופה מסוימת בבית מרקחת אחד או אפילו בכמה. ויש תרופות שנמכרות רק בבתי מרקחת ספורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה המצב החוקי, אבל ברור שלא בכל בית מרקחת שכונתי יש את התרופה לתולעת הנקיוק הנפוצה בעיקר באזורים הנמוכים מגובה הים בהרי ההימאליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית פעם באיזורים הכפריים בארה"ב? לא מדובר במקומות עם חדר מיון ציבורי נגיש (ואם היה, אז הרוקח לא היה בכלל הבעייה). במקרה חירום מטיסים את הנפגע לחדר מיון- אתה רוצה שיטיסו את הבחורה לחדר המיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היתי. כלומר כל רפואת החירום של המקום (תאונות דרכים וכד') מסתמכת על הטסות ? נקודת המוצא שלי היא שונה, מעט מאוד דברים יכולים להצדיק כפיה על אדם פרטי (כפיה על תאגיד דוגמת וולמארט היא עדיין לא ראויה, אבל מפריעה לי פחות, כי בסופו של דבר בתאגיד הצד האישי מתמסמס), עצם העובדה שהממשלה חושבת שזכות מסויימת שייכת לציבור לא מצדיקה כפיה. אם למדינה יש זרוע כל שהיא באזור, שתשתמש בה כמפיץ, אם אין למדינה שום זרוע באזור, אולי בכלל לא ראוי לה להתערב בחיי הקהילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, בשיטה הזאת יהיה מותר, למשל, לרופא היחיד באיזור - שהוא במקרה אנטישמי, לא לטפל ביהודים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רופא נשבע במסגרת הכשרתו לטפל בכל מי שזקוק, הכרתו כרופא מותנת בזה. בפן המעשי רופאים פרטיים כן בוחרים במי לטפל. מעבר לכך, לגבי השאלה הכללית לזכותו של אדם להנהיג אפליה, הסוגיה נידונה כרגע עם דורפל תגובה 405257 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי. הרוקח לא נשבע. כלומר, זכותו של הרוקח היחידי באיזור לא למכור תרופות ליהודים? (הוא הרי מאמין שהם סרטן בגוף האומה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם רופא פרטי שנקלע למשל למקום שבו קרתה תאונת דרכים, מחויב לטפל בנפגעים שם, בלי קשר לזהותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם הוא אמריקאי ולא מזהים אותו הוא לא יגלה שהוא רופא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי, הוא יכול לא למלא את השבועה (על מצפונו...). אבל אי אפשר לטעון שהשבועה לא תקפה לרופא פרטי. חוץ מזה, אמריקנים מזהים מיד לפי המבטא :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמריקנים כן, רופאים - לא בהכרח.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היתי ממליץ על זה בארה''ב, כבר היו מקרים של אנשים שהצילו חיים ונתבעו על נזק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא טענה חדשה, אבל אף פעם לא יצא לי לשמוע *כמה* מקרים כאלו היו בארה"ב, ובאיזה פרק זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אנחנו לא ממש מתייחסים אחד לטיעונים של השנייה, אלא טיפה מסתובבים במעגלים. אני מציע שאני אשאל כמה שאלות, ואני אודה לך אם תעני עליהן אחת אחת, כדי שאני אבין איפה בדיוק אנחנו לא מסכימים נניח שג'ורג' הוא אדם צעיר מדרום קרולינה, ארצות הברית. 1) ג'ורג' מאמין שמרגע שביצית מופרית, מדובר כאן בחיים. לדעתו של ג'ורג' אין הבדל מוסרי בין לקיחת כדור למניעת הריון לבין הריגתו של תינוק בן חצי שנה. השאלה היא לא האם ג'ורג' צודק, אלא האם לדעתך החוק צריך לאסור על ג'ורג' להחזיק בדעות האלה? 2) ג'ורג' , מסיבותיו שלו, רוצה ללמוד רוקחות. האם, בהינתן דעותיו מסעיף 1, החוק צריך להתיר לו ללמוד את המקצוע? 3) ג'ורג' סיים את לימודיו, והחליט לפתוח בית מרקחת בכפר מגוריו. בית המרקחת הקרוב ביותר לכפר נכון להיום נמצא במרחק יום נסיעה שלם מהכפר. ג'ורג' עדיין מאמין בדבקות בדעות מסעיף 1, ואין לו שום כוונה לקנות כאלה כדורים לבית המרקחת שלו. האם החוק צריך למנוע מג'ורג' לפתוח את בית המרקחת שלו? (ורק כדי לא להראות כמתחמק מתשובה ישירה יותר, אומר זאת: האחריות לרווחתם של תושבי המדינה מוטלת על המדינה. לא על רוקחים, לא על רופאים, לא על אחיות, על המדינה. אם המדינה מאמינה שהכדור חיוני במקרים של קורבנות אונס, עליה לספק את הכדור לצעירות שנאנסו - למשל ע"י אמבולנס שיסע 15 שעות מהעיר הקרובה לעיירה עם הגלולות איתו, למשל ע"י מחסן גלולות שישמר במשרדי השריף, למשל ע"י הצנחה מהאוויר ע"י מטוס צבאי, או כל דרך אחרת שהמדינה תבחר. להכריח אדם לעשות מעשה השקול בעיניו לרצח, היא לא דרך פעולה לגיטימית במקרה כזה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שנוצרים אדוקים מאמינים שגם עובר שהוא תוצאה של אונס הוא יציר אלוהים (משמע, ראוי קיום, לא משנה מה האם חושבת/מרגישה), ושיש להוליד ולגדל אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא שאם אישה הגיע לחודש הרביעי להריון לא יהיה הבדל גדול אם היא תחכה שלושה ימים עד שמגיעה הדיליז'אנס שיקח אותו אל הדוקטור בעיר הגדולה (ובכל מקרה, הפלה בשלב הזה של ההריון אפשר לעשות רק בבית חלוים כי זה כבר די מאוחר). לעומת זאת בגלולה הזו, אם היא לא תיקח אותה עכשיו, מחר כבר יהיה מאוחר מידי והיא תצטרך לעבור הליך הרבה יותר פולשני, מסוכן וכואב כדי להפסיק את ההריון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד סוף החודש השני עדיין אפשר להשתמש בגלולה (גלולה אחרת, שנותן אותה רופא, אבל יש כזאת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל התרופה זמינה כתרופה ללא מרשם כבר מספר שנים. מעניין שלמרות שמשרד הבריאות הישראלי משופע בעובדים ועובדות מהמגזר החרדי השיקולים החברתיים בעד אישור התרופה כתרופה ללא מרשם גברו על שיקולי המוסר. קצת קשה לי להיכנס לראש האמריקאי בהתנגדות הזו לתרופה שמקובלת בעולם מהודו מצד אחד ועד אנגליה מצד שני, אבל כנראה שהשיקולים בעד ונגד בעולם האמיתי הם הרבה יותר מורכבים ממה שמצטייר לעיתים לכותבי מאמרים בעיתון או למגיבים בצ'ט... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי פעם באיזה מנשר דתי, שעל פי חוקי היהדות עובר נחשב לאדם רק החל מהיום המאה ומשהו לקיומו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לק''י ליהודים שומרי מצות לא אמורה להיות שום בעיה עם הכדור הזה. הוא מותר על פי ההלכה (ואינו הפלה ובודאי שאינו נחשב לשום בוג של רצח) וממילא אין שום בעיה מוסרית למכור אותו. אבל אני מבין עכשיו מדוע הנוצרים מתנגדים לו - מה שברור שעמדות כמו של דובי ידחפו אותם (וכנראה כבר דוחפות) להוציא את הכדור הזה מחוץ לחוק בכלל, כדי שלא יכריחו נוצרים אדוקים למכור אותו. אליצור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר שהגלולה נמכרת ללא מרשם רופא כי נמנע מהרופאים רווח כספי ניכר. בכלל מעניין מה השיקולים של ה-FDA בתיוג תרופות (אם או בלי מרשם) אני חושש שהתיוג קשור לפוליטיקה ולהפעלה של קבוצות לחץ יותר מלשיקולים מתחום הרפואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכולה לדמיין את הסיטואציה: "שלום, אני רוצה לקבוע תור לדוקטור גולדמן". "דוקטור גולדמן יכול לקבל אותך ב-22 לחודש הבא". "אבל אז זה כבר יהיה בטוח הריון! אני צריכה מרשם לגלולת הבוקר שאחרי!" "את רוצה בהזדמנות זו לקבוע תור להפלה?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הסיטואציה היא אחרת: "אנחנו לא יכולים לעשות את זה היום. צריך לחכות ל-21 בחודש, כי קבעתי עם ד"ר גולדמן ל-22". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ פוסטינור נמכרת ''מעבר לדלפק'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "מעבר לדלפק"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Babylon English-English מעל השולחן, מעבר לדלפק, באופן חוקי; ללא מרשם (תרופה)
• over the counter not belonging to an organized securities exchange (Finance); not requiring a prescription (Medicine) Babylon English-Hebrew • over the counter |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תוריד בפניי את הכובע. הורד את בבילון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך נהג בה בזהירות: (זו ככל הנראה תוכנת התרגום בה נעשה שימוש במקרה זה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אין מוצץ וברכת מזל טוב לעורך הראשון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קולולולולו! מזל טוב להורים העיפים ולגוזל החמדמוד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב ורוב אושר ונחת! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב מוצץ, למה אין עדכון חדשות? (מזל טוב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה מזל, מזל טוב רב לבלוגר הנולד וגם להוריו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי העורך הראשון לא צריך מוצץ. הוא כבר גדול. מזל טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברכות חמות לאב, לבן וליולדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודות לכולם. ההורים העייפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב ורוב שמחה, למצוות ולמעשים טובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב, דובי. Welcome to he club :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב, דובי, גם ממי שלא במועדון! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |