|
||||
|
||||
אתה מבלבל בין הגלולות הספציפיות האלו ממוצרים אחרים. "אם יש ביקוש מספיק"- לא מדובר כאן בביקוש קבוע, כי לא מדובר במוצר צריכה קבוע או אפילו מזדמן- מדובר במוצר חירום. הדוגמא הקלאסית היא כמובן אונס. "אם לא אז הן חופשיות לקחת אוטובוס מעבר לגבול" מדובר פה בגלולה שיש חלון זמן קצר מאוד (באזור ה-48 שעות) בו אפשר בכלל לקחת אותו. בהרבה מאוד מקומות פשוט בלתי אפשרי "לקחת אוטובוס מעבר לגבול" כי פשוט אין אוטובוס כזה, או שהוא לא נוסע בתדירות מספיק גבוהה (ולא חסרים אוטובוסים שנוסעים רק פעם בכמה ימים). |
|
||||
|
||||
...כמובן, תמיד ייתכן מצב שבו הרוקח אינו מתנגד למכור את התרופה, אלא שהיא פשוט אינה נמצאת ברשותו באותו רגע. |
|
||||
|
||||
אכן, בדיוק כמו המקרים שנגמרים האנטיביוטה, היוד או התחבושות- ואלו לא רבים. יש הבדל בין בעיית מלאי, לבין סירוב מכוון (אם ישיר, ואם ע''י ''דאגה'' לכך שהוא יהיה חסר). |
|
||||
|
||||
ודאי שיש הבדל מבחינת הרוקח, אבל לא כל כך מבחינת הלקוחה... אני באמת תוהה על זה מדי פעם, כשמזדמן לי לחפש תרופה שמשום מה נגמרה בדיוק באיזה 2-3 בתי מרקחת קרובים בו זמנית. מה עושים אז, אם אלה הם היחידים באזור? |
|
||||
|
||||
נוסעים למרכז, או דואגים להזמין את התרופה מראש. |
|
||||
|
||||
אופס. אם מנסים להבין את השאלה כהגיונית, מבינים שהתכוונת כנראה למקרי חירום במקומות נידחים. סליחה. (התשובה היא עדיין ''נוסעים למרכז'') |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |