 |
|
 |
||
|
||||
 |
עדיין מדובר בכימיקלים בעייתיים, ומוטב להגביל את הצריכה שלהם ולחייב מכירה ע''י רוקח, משום שהרוקח נמצא שם כדי להתריע בפני נטילת תרופות בעיתית. למשל, רוקח אמור (אמור) להתריע בפניך אם אתה קונה במקביל שתי תרופות שמסוכן ליטול את שתיהן במקביל. זה לא תמיד קורה, כמובן, אבל כך אמורים לעשות הרוקחים. זה חלק מהגדרת התפקיד שלהם. כלומר, ההגבלה של מכירת תרופות באמצעות רוקח בלבד נועדה לשמור על בריאותו של הציבור. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה נכון וברור. השאלה היא האם באמת הסכנה כה גדולה, בפרט אם מצמצמים את הדיון לתרופה הזו, והאם אי אפשר לצמצם אותה בדרכים אחרות (ואף ביתר אפקטיביות). לי נראה די ברור שהתשובות הן לא וכן בהתאמה, ושפתרון מסוג כזה (לאו דווקא מכונה אוטומטית, גם אפשרות לממכר על-ידי עסק מסוג אחר, או ארגון ללא כוונת רווח שמיועד לצורך זה) יותר טוב מאילוץ חברה למכור בניגוד למצפונה (תחת ההנחה שבאמת יש כאן עניין של מצפון של החברה או של צרכניה הלוחצים). יכול להיות שאני טועה ב''לא'' ו''כן'' האלו, אבל אם לזה מצטמצם הויכוח, לא בטוח שיש לי מה להוסיף. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |