בתשובה לדובי קננגיסר, 05/09/06 12:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שמטריד אותי בכל הדיון המעניין הזה הוא אפשרות שלא עלתה בו. אם למדינה כל כך חשוב לאפשר לאזרחיות לצרוך את הגלולה, יש עוד פתרון חוץ מהוספת רגולציה (הכרחת וולמרט למכור - רגולציה שעוד רק מחזקת כלכלית את המונופול!): הפחתת רגולציה, בכך שיתירו למכור את הגלולה לא רק בבית מרקחת מוסמך. אפילו לתת אישור פרטני להציב מכונה אוטומטית לממכר. נכון שזה דורש התפשרות על העיקרון שרק לבית מרקחת מוסמך מותר למכור תרופות. האם העיקרון הזה כל כך קדוש? אי אפשר לחרוג ממנו לפחות במקרה הזה (הרי גם בפתרון שנבחר חורגים מאיזשהו עיקרון במיוחד לכבוד המקרה הזה)? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא באמריקה יש הרבה תרופות שנמכרות מחוץ לבתי מרקחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין מדובר בכימיקלים בעייתיים, ומוטב להגביל את הצריכה שלהם ולחייב מכירה ע''י רוקח, משום שהרוקח נמצא שם כדי להתריע בפני נטילת תרופות בעיתית. למשל, רוקח אמור (אמור) להתריע בפניך אם אתה קונה במקביל שתי תרופות שמסוכן ליטול את שתיהן במקביל. זה לא תמיד קורה, כמובן, אבל כך אמורים לעשות הרוקחים. זה חלק מהגדרת התפקיד שלהם. כלומר, ההגבלה של מכירת תרופות באמצעות רוקח בלבד נועדה לשמור על בריאותו של הציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה נכון וברור. השאלה היא האם באמת הסכנה כה גדולה, בפרט אם מצמצמים את הדיון לתרופה הזו, והאם אי אפשר לצמצם אותה בדרכים אחרות (ואף ביתר אפקטיביות). לי נראה די ברור שהתשובות הן לא וכן בהתאמה, ושפתרון מסוג כזה (לאו דווקא מכונה אוטומטית, גם אפשרות לממכר על-ידי עסק מסוג אחר, או ארגון ללא כוונת רווח שמיועד לצורך זה) יותר טוב מאילוץ חברה למכור בניגוד למצפונה (תחת ההנחה שבאמת יש כאן עניין של מצפון של החברה או של צרכניה הלוחצים). יכול להיות שאני טועה ב''לא'' ו''כן'' האלו, אבל אם לזה מצטמצם הויכוח, לא בטוח שיש לי מה להוסיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהאפשרות הזאת לא עלתה בגלל שהגלולה היא רק מקרה פרטי. באותה מידה יכולנו לעסוק בתרופות למחלות לא נפוצות, שלא משתלם להחזיק אותן במלאי, או בבעל בית מרקחת שמספסר במחירי תרופות שנחוצות בדחיפות. אני חושב שנכון יותר לחשוב על זה כך: מוסכם על כולנו ששירותי המדינה יוצרים ביורוקרטיה עניפה שאנחנו מעוניינים למנוע (בגלל שאנחנו משלמים את החשבון). רוב האנשים גם מאמינים שהמדינה צריכה לדאוג לתנאים בסיסיים לאזרחיה, בכללם נגישות לתרופות. הפיתרון של קבלת רישוי לפתיחת בית-מרקחת רק אם אתה ממלא את הדרישה לאחזקת ומכירת מלאי מסוים של תרופות היא סוג של פיתרון חברתי שמצד אחד מוציא את המדינה משליטה מוחלטת בעולם הכלכלה והמסחר (ובכך הוא שונה מקומוניזם) ומצד שני מבטיח דאגה לאזרחים (ובכך הוא שונה מתש"חיסטים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על גלולת "היום שאחרי", או שאתה מתייחס לנושא עקרוני? מכל מקום, אם יהיו מכונות אוטומטיות לממכר גלולת "היום שאחרי", קיים חשש שחלק מהצרכניות - ובכלל זה צרכניות צעירות מאוד - ישתמשו בגלולה לעיתים תכופות מדי. תגובה 405702. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |