|
אני חושב שהאפשרות הזאת לא עלתה בגלל שהגלולה היא רק מקרה פרטי. באותה מידה יכולנו לעסוק בתרופות למחלות לא נפוצות, שלא משתלם להחזיק אותן במלאי, או בבעל בית מרקחת שמספסר במחירי תרופות שנחוצות בדחיפות. אני חושב שנכון יותר לחשוב על זה כך: מוסכם על כולנו ששירותי המדינה יוצרים ביורוקרטיה עניפה שאנחנו מעוניינים למנוע (בגלל שאנחנו משלמים את החשבון). רוב האנשים גם מאמינים שהמדינה צריכה לדאוג לתנאים בסיסיים לאזרחיה, בכללם נגישות לתרופות. הפיתרון של קבלת רישוי לפתיחת בית-מרקחת רק אם אתה ממלא את הדרישה לאחזקת ומכירת מלאי מסוים של תרופות היא סוג של פיתרון חברתי שמצד אחד מוציא את המדינה משליטה מוחלטת בעולם הכלכלה והמסחר (ובכך הוא שונה מקומוניזם) ומצד שני מבטיח דאגה לאזרחים (ובכך הוא שונה מתש"חיסטים).
|
|