|
אני לא יכול לפרוץ לאנשים הביתה, לשכב בחושך ליד דלת הכניסה, לחכות שהם ידרכו לי בטעות על הגב, ולרוץ להתלונן במשטרה שהם פוגעים בי. באותו אופן, אני לא יכול לקנות ממישהו "אקמול", שהוא יגיד לי "אין לי שמץ של מושג מה זה, אני בכלל לא יודע לקרוא. התחלתי בתור דוכן פלאפל, התרחבתי לתרופות נגד קלקולי קיבה ואיכשהו הגעתי לבית מרקחת מלא", להגיד לו "אין בעיה, אני בכלל קונה את זה כי אני אוהב את הצורה והצבע", ואחר כך לטעון שהוא פגע בי, כי מסתבר שאסור ליטול את התרופה כך וכך... (כלומר, כל עוד הבקבוקון לא התפוצץ לי ביד, או משהו כזה שהוא הבטיח לי שלא יקרה [גם במרומז הולך].) והבעיה בתסריט השני היא *לא* שהוא לא הוכשר כרוקח. אני ילד גדול, ואם אני רוצה לקנות תרופות מסתם-אחד, אין שום סיבה שלא אוכל.
|
|