 |
לפני מספר חודשים פורסמה באחד העיתונים כתבה נרחבת אודות עולים מחבר העמים, שרוכשים תרופות המגיעות מרוסיה בשוק. משרד הבריאות מנסה למנוע את יבוא \התרופות הללו בדרכים בלתי חוקיות. יתכן שאחת הסיבות לנסיונות מניעה אלו היא נסיונו של המשרד לשמור על בלעדיות בתחום זה, אולם בכתבה הוצגו סיבות אחרות, הגיוניות ומשכנעות לא פחות, כמו עניין השמירה על התרופות, המכילות כידוע כימיקלים, בטמפרטורה ומקום שישמרו על האפקטיביות שלהן ולא יהפכו אותן למסוכנות. סיבת נוספות הן: תאריך תוקף התרופה; מרכיביה ועוד.
קיים צורך, כפי שמשתמע מן הכתבה, בפיקוח על התרופות. לא כל מי שיכול ורוצה יכול לפתוח בית מרקחת ולמכור תרופות באין מפריע. הריכוזיות בתחום זה התקיימה עד לפני שנים אחדות גם בתחומי הרווחה, שהופרטו בינתיים. מוסדות רווחה ציבוריים, כמו מוסדות המטפלים באנשים בעלי פיגור שכלי, עברו, בחלקם, לידיים פרטיות ולעמותות. מנסיוני בתחום אני יודע שהדבר לא היטיב עימם. אמנם ישנם בקורות מטעם משרדי הממשלה- בריאות ורווחה- אך נראה שמוסדות אלו עוברים את הבקורות בעיקר בגלל טיפולים קוסמטיים שנעשים במקום לפני הבקורת. נכון, ישנם תחומים בהם המוסד הפרטי טוב ויעיל יותר מאשר מקבילו הממשלתי, אולם בתחום הבריאות נראה שהממשלתי מקפיד יותר, זאת משום שבשיקולי התקציב שלו בריאות החוסה חשובה מטיפוח המקום. מה גם שמוסדות פרטיים הינם מכווני רווח. משום כך המנהלים שלהם יתוגמלו אם יצליחו לחסוך, ולו במחיר בריאותם של החוסים. ולמה אני כותב את כל זה, איך זה קשור לתרופות ולבתי מרקחת? זה היה משל. כאן וכאן אנו למעשה עוסקים בהפרטה. אלו עשויות להיות תוצאותיה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש