 |
האם אתה שם לב לשגיאות תרגום בסרטים ובסדרות? | 4076 |  |
||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אני שם לזה לב כל הזמן וזה מאוד מפריע לי. רק לאחרונה בסדרה החדשה של אבי יששכרוף וליאור רז, “פגע וברח”, תורגם המונח “protective custody” ל”מעצר מנהלי”. מצד שני, זה לא חדש ואתר עין הדג חגג ארוכות על “מניח רעפים נוצרי” ואני זוכר איך באחד מסרטי ספיידרמן תורגם המושג “Eigenvalue” ל”שמונה ערכים”, ככה שלא מדובר בבעיה שנטפליקס יצרה. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך תרגום של סרטים כדי להקדיח את התבשיל עם eigenvalue. כשסטיבן פינקר שחט בברוטליות את מלקולם גלאדוול (בביקורת על הספר What the Dog Saw של האחרון), הוא כתב: He [Gladwell] provides misleading definitions of “homology,” “saggital plane” and “power law” and quotes an expert speaking about an “igon value” (that’s eigenvalue, a basic concept in linear algebra). In the spirit of Gladwell, who likes to give portentous names to his aperçus, I will call this the Igon Value Problem: when a writer’s education on a topic consists in interviewing an expert, he is apt to offer generalizations that are banal, obtuse or flat wrong. ואכן, תרגומים קלוקלים בסרטים הם לא עניין חדש. בתחילת שנות התשעים ראיתי טריילר של איזשהו סרט (לא זוכר איזה, לצערי), שבו מישהו התרברב באזני מישהו אחר על כישורי גניבת המכוניות שלו, וציין שהוא אוהב במיוחד לגנוב מרפסות. Porsches, אתם יודעים.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בדיחה מקובלת, אם דמות המתרברב היא גם בורה - אולי זה נכתב כך במקור. בהנחה שהתרגומים נעשים מתמליל ולא משמיעה. אך כמובן שמתרגם טוב היה מזהה את הבדיחה ומנסה להתאימה לעברית. גונב פורוש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי איך שאני זוכר את הדיאלוג, לא נראה לי שזה היה בדיחה או משחק מילים, אלא פאשלת תרגום אידיוטית במיוחד. ואגב, "יושרה טריטוריאלית" מופיע לא רק בתרגום סרטים, אלא גם בחדשות וואלה, למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאפילו בgoogle translate הם לא טרחו להשתמש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''דלקים מאובנים'' הצליח למרבה האסון להיכנס למיינסטרים, וכבר לא נשמע כל כך מוזר. תן קצת זמן ל''יושרה טריטוראלית'' והוא יגדל עלינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתיל שעוסק בתרגומיו של גלעד דנבום לסרטי ג’יימס בונד. לידיעת ג’יימס בונד (וההיסטוריונים): אני הייתי המתחזה סר הטעם שאינו ג’נטלמן. למרבה המזל כרישים עדיין לא אכלו אותי (מר בונד, אתה מתרשל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון הזה חגג לאחרונה 20 שנה להווסדו: "מניח רעפים נוצרי" באתר "עין הדג". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומנם לא מניחת רעפים, אבל מצד שני גם לא נוצריה - פייסבוק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו שעוסק בתרגום עבור נטפליקס סיפר לידידתי שהם עובדים עם גוגל טרנסלייט, עם עיבוד לתחביר נכון יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאכן ישנה ירידה, וזה לא שהאנגלית שלי השתפרה (אולי אפילו להיפך). אני צופה כעת בעיקר בנטפליקס, שמספקת לי לא מעט זוועתוני תרגום משעשעים. למשל you let your guard down שתורגם ל"אנחנו מתגברים על מחסומים" as you were בסוף תידרוך בוקר משטרתי בסידרה "ברוקלין תשע-תשע" שתורגם, אם אני זוכר נכון, ל"כמו שאתם". בדקתי כמה זוועתונים בגוגל-טרנסלייט, שלפחות את חלקם, הוא תירגם היטב. מצד אחד זה משעשע אותי, שלא לומר מרומם אותי. מצד שני זה מפריע, לא בגלל תחושת הזילזול, אלא יותר בגלל התהיה באשר לדברים שאני מחמיץ בתכנים ששפתם לגמרי זרה לי. אולי תרגום הולם של הסידרה הדנית "בורגן" בה אני צופה, היה מגלה לי שאין היא עוסקת בפוליטיקאית המנהלת מדינה במאה ה-21, אלא במאדאם החולשת על בורדל של המאה ה-19? מציק מאוד. כמה קישורים: פרוייקט הרמס לזירוז ושיפור תהליך התרגום וכשלונו מתרגמיי נטפליקס מרוויחים (הרוויחו?) 13-20$ לשעה התעריפים בישראל: 10-50 אגורות למילה. ראיון עם יפעת שומר, המתרגמת של משפחת סימפסון, הומלנד ועוד שביתת מתרגמיי הכתוביות - פייסבוק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהמקור הוא אמריקאי אני מתקן בעצמי את טעויות התרגום וזה מפריע רק קצת. פעם זה היה מוציא אותי מחווית הצפיה, אבל התרגלתי ואני כבר חוזר אליה מיידית. אבל כשהמקור הוא בשפות שאני לא מכיר אני מבין שאני מחמיץ לא מעט בגלל תרגום קלוקל. יש רגעים בצפיה שאני תוהה "מה לעזאזל הם אמרו עכשיו, ומה אני מפספס?". בעקבות ההמלצה החמה מאד1 של ניב הדס התחלתי לצפות ב"הסוכנות" וכבר היו שניים שלשה מקרים כאלה. __________ 1 "הסוכנות" היא יצירה ששייכת לאלפיון העליון של הסדרות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אחד הגרועים, אבל מאוד צרם לי בתכנית על דינוזאורים שראיתי לפני כמה שנים. צרם לי בעיקר משום שהכרתי את המתרגמת, ומשום שהתרגום חזר על עצמו מספר פעמים, שהספיק כדי לגרום לי לחשוב שהיא עשתה את זה בכוונה, או אולי אפילו תחת הנחיה מפורשת. אחרי שהפסיקו לתרגם שמות של להקות (כן, אני עוד זוכר את ''המשטרה''), צריך להפסיק לתרגם גם שמות דינוזאורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהפסיקו עם זה בשנות השבעים. אחרי הכל, לקווין לא קראו "מלכה" :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכוניות, המי, החונקים, המיללים, סגול כהה, תזמורת אורות החשמל, אדמה רוח ואש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם לפני שנות השבעים, אבל חביבים עלי במיוחד חיפושיות הקצב1, שמתישהו קוצרו לסתם החיפושיות - בלי שום קשר (עכש״מ) לשם המקורי. 1 אולי קשור לדיון 4076 - נסיון לתרגם ברוח הטוויסט המקורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, לא הבנתי, למה אין קשר לשם המקורי - ל"חיפושיות הקצב" או ל"חיפושיות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש״מ, לחיפושיות (beetles) אין קשר ללהקת הקצב (beatles). אני גם לא מכיר שום רפרנס שאינו ישראלי לקשר בין הלהקה לחיפושיות (אבל כנראה שלא חיפשתי מספיק, כי זה די מתבקש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרחקתי עד ויקיפדיה כדי למצוא את זה: "He suggested changing the band's name to Beatals, as a tribute to Buddy Holly and the Crickets.1213 They used this name until May, when they became the Silver Beetles, before undertaking a brief tour of Scotland as the backing group for pop singer and fellow Liverpudlian Johnny Gentle. By early July, they had refashioned themselves as the Silver Beatles, and by the middle of August simply the Beatles.14"
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד״א, בת זוגי, ששפת אמה אנגלית, שומעת בבירור את ההבדל בין beetles ל-beatles. או בין porch ל-porsche ועוד כמה ניואנסים הקשורים להברות קצרות וארוכות, עם משיכת שפתיים או ללא, שאנו (או אני, לפחות) שגדלנו על שפת עיצורים מתקשרים להבדיל ביניהם בלי אימון. מעניין אותי כמה עולים חדשים לא יצליחו לעולם לשמוע את ההבדל בין להעיר ולהאיר, או בין מאשה ומה השעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתקלתי בזה: אבל אולי זה מתבקש מההקשר של הסדרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה דוקא שיש קשר, גם אם עקיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחרונים שאני זוכר שתורגמו היו ''נערי חנות חיות השעשועים'' (''השעשועים'' דווקא, ולא ''המחמד''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הנערים החדשים בשיכון" לא צצו אפילו אחרי זה? וכדי להמשיך את הרשימה של הפונז: נכרי, שיגעון, רובים ושושנים, אספקת אוויר, גברים בעבודה, דיבור חדיש, דמעות לפחדים, מפלס 42, קניבלים צעירים ונאים, פשוט אדום, רצי החצות של דיקסי, תאומי תומפסון, ספינת הכוכבים של ג'פרסון, עכברושי בומאטון, ... לא זכור לי שמישהו תרגם את "דייר סטרייטס" ל"צרות צרורות", אבל אני כן זוכר את "המושלים בסווינג". אני תוהה אם אואזיס, או אפילו הרד הוט צ'ילי פפרז, זכו שמישהו יתרגם לעברית (לא במסגרת דחקה) את השם שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אואזיס קשה לתרגם, אבל לצד הפלפלים האדומים החריפים יכולנו להשתעשע עם לוחמי הפו, ריבת הפנינה, טשטוש, מטיפי הרחוב המטורפים, הפסים הלבנים ועליזה בשלשלאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קשה ב"נווה מדבר"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, אבל זה נשמע ממש lame. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"רובים ושושנים" היו שימוש מקובל בתחילת שנות התשעים (פחות או יותר כש-RHCP הוציאו את Blood Sugar Sex Magik). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, שכחתי אותם. (ואפילו ראיתי אותם בהופעה בפארק הירקון בניינטיז. היה קצת מאכזב. הגיטריסט אגדה, הסולן צפדרע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם "הנערים החדשים בשיכון" היה דבר? לא יודע, טיפה אחרי "נערי חנות חיות השעשועים" נהייתי סנוב והתחלתי לשמוע רק "קצת אחרת" וקוטנר. אבל אני חושב שהעפרונית צודקת, ו"רובים ושושנים" היה עדיין בשימוש משמעותי בתחילת התשעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> האם "הנערים החדשים בשיכון" היה דבר? כן, אם כי אני לא יודע עד כמה דבר גדול. וזה המקום להעלות תהייה נוספת: מתי הביטוי "to be a thing" נהיה דבר? אני שמתי אליו לב רק בשנה-שנתיים האחרונות (בעיקר דרך הלייט נייט של קולבר), אבל מסתבר שכבר ב-2016 היה מי שכתב על התופעה הזאת. התגובה שלך, ירדן, היא הפעם הראשונה שאני רואה את הביטוי הזה מתורגם לעברית (עם הלשון בלחי, מן הסתם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נתקלתי בביטוי לראשונה ב"רוק 30" ששודרה בין 2006 ל-2013 (ואני לא זוכר מתי צפיתי בה). אני במאת לא מכיר תקדימים לשימוש בזה בעברית, אבל זה מרגיש לי1 טבעי במידה סבירה, כך שהלשון שלי לא עמוקה בלחי אם בכלל. זה קצת גם מחווה לבן שלי, שבתקופה מוקדמת של הדיבור הוא השתמש הרבה ב"דבר" בהקשרים מצחיקים קצת, כמו "אתה צריך לעמוד על דבר"2. אנחנו ההורים שלו אימצנו את המילה בשימוש נרחב עד עכשיו, בינינו. 1 מה לעשות. זה מכוער, אבל קשה לי להסתדר בלעדיו. 2 וגרם לי להבין שבעברית מדוברת "משהו" ו"דברים" נהיו במידת-מה צורת היחיד והרבים של אותו ערך לקסיקלי, אם כי בהחלט לא באופן מושלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש טוענים שזה החל כבר ב(מופע) שנות השבעים1. 1 שמתם לב לסגירת המעגל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שימוש "ממוסד" ראשון בביטוי בעברית, שאני שם לב אליו: "הייתי רוצה להאמין שאוטיזם זה לא דבר". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז יש לי עדכון לתהייה - מתוך מרתון הצפייה ב'חברים' של בתי אני יכול לדווח שרוס משתמש בביטוי הזה בעונה האחרונה. שזה ממש תחילת המילניום, ומעיד מן הסתם שהביטוי נפוץ בשפה המדוברת עוד לפני כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוס רק דיקלם בצייתנות את מה שקאופמן/קריין אמרו לו לכתוב. כצופה לשעבר,אני זוכר שהסלנגים בחברים לא תמיד מבוססים על ההווה. למעט אולי ג'ואי שמגלם את הדמות הרחובית העכשוית,כל היתר משתמשים בביטויים ספק נכונים/ספק עתיקים.רוס עצמו הוא דמות מטורללת שאין בינה לבין הרחוב מאומה.הוא בכלל היהודי של היהודים שכתבו את הסדרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הם לא מבוססים על ההווה אבל ודאי שהם לא מבוססים על העתיד, כך שאתה מחזק את הנקודה של הפונז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה מחזק את נקודתו של הפונז,אדרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההגיון מאחורי זה? למה שמות מסויימים מתורגמים לעברית ("הטריטוריה הצפונית" ולא "נורת'רן טריטוריס", "אוסטרליה המערבית" ולא "ווסטרן אוסטרליה") ואחרים לא ("ניו סאות' ויילס" ולא "דרום ויילס החדשה", "קווינסלנד" ולא "אדמת המלכה")? האם "פיטר, פול ומרי" צריכים היו להקרא בעברית: "פיטר, פול אנד מרי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די משוכנע שאין היגיון כולל, רק ''איים של עקביות לוקלית''. וגם שניסיון לאכוף היגיון כולל יוביל למקרים שיצרמו קשות את רוב האוזניים, גם אם זה רק בגלל הרגל. (באטלסים שהיו כשהייתי ילד נדמה לי שכן היתה ''ויילס הדרומית החדשה'', אבל באמת לא ''ארץ המלכה''.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש ארץ המלכה מרי [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, האמנם האם "רובים ושושנים" הוא לא תרגום מוצלח יותר מ-Guns N' Roses? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הסמל שלהם מראה ורד ולא שושנה. אני בטוח שיש איזשהו תג של יחידת מודיעין שכולל את הצירוף של לפחות רובה אחד ושושן אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, גיגלתי 'שושנה' ובחרתי תמונות, ו<קישור https://www.google.com/search?q=%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7... זה מה שיצא>. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית אין לי העדפה ברורה. יש לך הסבר להעדפה שלך? במקרה של להקות רוק, בתקופה שבה רוק היה המוזיקה המכוננת של צעירים, אני יכול להזדהות עם הרצון של הצעירים להגות את שמות הלהקות ככל האפשר כמו במקור (כולל אפילו R דמוי אנגלית עד כמה שמסתדר), כדרך להתחבר לעולם הגדול על-פני הפרובינציאליות המקומית, שזו מלכתחילה היתה אחת המוטיבציות לאהוד רוק. אגב, נזכרתי שבתקופה שהייתי בגרמניה לפני עשרים ומשהו שנה, הקונבנציה בחדשות ברדיו ובטלוויזיה היתה (אני אופתע אם זה השתנה מאז) שכשאומרים שם של פוליטיקאי אמריקאי עושים זאת במבטא אמריקאי ככל האפשר; ממש עוברים מבטא באמצע המשפט הגרמני, ואז חוזרים בחזרה. זה משעשע אותי עד היום להיזכר בזה, אבל אני לא טוען שזה פחות הגיוני מהקונבנציה בישראל להגות את השמות במבטא ישראלי. אגב, אני לא זוכר אם יצא לי לשמוע אם הם הלכו על ניואנסים של מבטא בריטי או אוסטרלי לפי הפוליטיקאי. אני די בטוח שבמקרה של צרפתים הם עשו מבטא צרפתי, כי הם עשו כך גם בסתם מילים שאולות מצרפתית (Engagement "אנגז'מא(ן)" היה פופולרי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד בשביל לכתוב רובים ושושנים לא צריך להחליף שפה במקלדת, ומצד שני זה לא משמעותית ארוך או מסורבל יותר ונראה לי ששום מידע לא הולך לאיבוד בדרך. נראה לי שהיה איזה תהליך של שיפור בלימוד האנגלית משנות החמישים לשנות השבעים, ולכן ה''נוער'' מרגיש הרבה יותר בנוח עם שמות של להקות באנגלית, והצורך לתרגם שמות (בכלל) די נעלם. אני חושב שאם איזה להקה קוריאנית תצליח בישראל ולא יהיה לה שם אנגלי יתרגמו את השם שלה לעברית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי הוא שכשהיו מתרגמים שמות להקות זה לא היה לנוחיות הנוער הנבער באנגלית, אלא מתוך עיקרון "ציוני" כלשהו (קווי הגנה מתפוררים של גדוד מגיני השפה העברית). הניחוש שלי הוא שכשתהיה להקה קוריאנית שתצליח כאן עם שם לא אנגלי (בניגוד למקובל עד כה) הזרות תהיה חלק מהאטרקציה ולא יתרגמו את השם. (ל"קרפאטוורק" הגרמנית קוראים היום בישראל "קראפטוורק", אני תוהה אם אי פעם קראו לה "תחנת כוח". עבור "איינשטורצנדה נויבאוטן" המאוחרת יותר, אהבו לציין שהפירוש הוא "בניינים חדשים מתמוטטים" אבל אף אחד לא העלה בדעתו לקרוא כך ללהקה - וזה שם מאוד שובר שיניים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> ל"קרפאטוורק" הגרמנית קוראים היום בישראל "קראפטוורק", אני תוהה אם אי פעם קראו לה "תחנת כוח". תימוכין לתזה שלך כאן: "קראפטוורק" היחידה1 שמופיעה בשמה הלועזי, צמוד לעברותים "הליגה האנושית", "גברים בעבודה", "סטיבנס הרועד", וכו'. ___________________ 1. כמעט. ראשי תיבות השאירו בלועזית: "איי.סי./די.סי.", "אקס.טי.סי", ו"איי.בי.סי." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה The Jam זכתה לעברות חלקית (ה' הידיעה כן, ה"ריבה"(?) לא) ו-Fight Fit זכו לעברות ותמלול בסוגריים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל עד לאן אתה רוצה לקחת את זה? נתחיל מדברים פשוטים: האם בנו של קרל הגדול הוא לואי החסיד או שמא לודוויג החסיד? בנו עוד שלט על גרמניה. ובנו: האם הוא קארל הקירח או שארל הקירח? או שמא צ’ארל הקירח? איך בדיוק בוטא שמו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו נקודות מאוד מעניינות, אבל אני לא מבין למה אתה שואל אותי עד לאן אני רוצה לקחת את זה. לדעתי הבעתי בדיון הזה עמדה מאוד ליברלית כלפי כל החלטה שנראית סבירה מספיק למספיק אנשים, כתוצאה מטענת עזר שאי אפשר ללכת עד הסוף עם שום עיקרון כאן. בתגובה שאליה אתה מגיב היו לי כמה טענות חלשלושות שמפגרנות להגייה מקורית ככל האפשר של שמות להקות רוק, ואפילו פה לא התיימרתי לקבוע מסמרות. (אני זוכר גם שכשהקשבתי בצרפת לרדיו קלאסי התחרפנתי1 מלשמוע על "באק" ו"מוזאר". ופעם בסרט היסטורי בריטי התחרפנתי1 מ"צ'ארלס דה-גול" ו"צ'נסלור אדנאואר") 1 והתענגתי כאחד, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי פעם משתלה שקראו לה ''גנים ושושנים'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון! היתה ברמת השרון אולי? גם אז זה צא חן בעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Like that cats that calculate their Kets backwards.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפסת אותי. Cats wearing bras.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין הגיון. שמות של טריטוריות בעברית הם בליל של שאילות מהתנ"ך (יוון, מצרים, סין, צרפת, ספרד, תימן) והמשנה (איטליה, קפריסין) שרובן לא קשורות למקום אליו כיוון הכותב המקורי. לדוגמה צרפת בתנ"ך היא כנראה סרפנד (צריפין). בשמות המודרניים יותר לפעמים שואלים משפה אחרת ועושים טוויסט קטן ("האיים המלדיבים"), לפעמים משתמשים בשם המקורי (אסטוניה, לטביה) ולפעמים בשם שקנה לו אחיזה בדיבור (ליטא, הולנד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור ששמות שבאו מהמקורות או שקנו להן אחיזה בציבור הן קבוע שאי אפשר להבין את ההגיון מאחוריו או להתווכח איתו. בגלל זה בחרתי במדינות מאוסטרליה. ובכל זאת, לאסטוניה, אגב, קוראים במקור אסטי (עד כמה שאני מצליח <קישור File:Et-Eesti.ogg [Wikipedia] להבין>). אבל זה לא כל כך מעניין, דה פקטו, השמות של רוב המדינות הן סתם צירוף של הברות שאיבד את המקור שלו, וכל תרגום ישמע לי לגיטימי באותה מידה. זה הופך להיות מעניין כשמדובר בשם שעדיין יש לו משמעות בשפת המקור (כמו בתוספתות של "הצפונית" ו"הדרומית" שמתורגמות מול "ניו" ו"אולד"1 שנשארות כמו שהן). למרות שנראה שאין הגיון, אני לא מצליח למצוא מקום שמתחיל ב"ניו" או מסתיים ב"לאנד" ותורגם, ומצד שני אני מתקשה למצוא מקום שמכיל כיוון (צפון, דרום, מזרח, מערב) ולא תורגם. 1 כמו באולד טראפורד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניו: כאמור: קלדוניה החדשה, גינאה החדשה (לגבי שוואביה החדשה: יכול להיות שזו המצאת כותב הערך). ישן: בגרוד תחתית החבית מצאתי את קסטיליה הישנה. לגבי לאנד: יש הרבה כאלו באנטארקטיקה. ממה שלא באנטארקטיקה, מצאתי את ארץ ואן דימן וכן כמה ארצות בדיוניות, כגון ארץ הפלאות של עליזה או אליס (ואז יש גם את עמיתה הקוסם שלקח את ארץ עוץ התנכית מחוץ להקשרה). כלומר: כמעט כל הלאנד בשמות מדינות הם כבר חלק ממילה (להשוואה: לא נשקול להתייחס לשם הכיוון שנמצא בתוך נורווגיה). אבל אם המילה „ארץ״ ברורה, אין מניעה להתייחס אליה ככזו ולתרגם אותה. כיוונים: לעיתים מתועתקים: לדוגמה: סאות'המפטון, איסט וילג’, איסט ריוור, ווסט אנד ואיי נורת’. וגם ווסט וורלד (למרות ששם המערב (מערבון)) הוא מילה מובחנת לא מתורגם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אז גם הכלל שחשבתי שקיים לא באמת קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאני טועה, אבל נראה לי שהמשותף לקלדוניה החדשה (Nouvelle-Calédonie), גינאה החדשה (Niugini) וקסטיליה הישנה (Castilla la Vieja) הוא שזה לא תרגום מאנגלית אלא משפה אחרת. אז, נראה לי שיש כאן בכל זאת איזשהו כלל, שמשותף להרבה שפות (אבל לא לכולן, למשל, בפורטוגזית, אם אני מבין נכון, כן מתרגמים את הניו לחדש) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופה המעצבת של העברית, ההשפעה העיקרית לא הייתה בהכרח אנגלית אלא כל מגוון שפות אירופאיות. אטלס ברוור נכתב במקור בגרמניה, לדוגמה. אני מניח שכבר קדמו לו ספרי לימוד בגאוגרפיה. בטח ובטח שדיווחים עיתונאיים. אבל אם נתקלו בגינאה החדשה ובקלדוניה החדשה רק בזמן הקרבות של מלחמת העולם השנייה (או שאז השמות הללו עלו לכותרות מחדש), בהחלט יכול להיות שהם קיבלו השפעה אנגלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה קשור בכלל ל"תקופה המעצבת של העברית". תיקח, לשם השוואה, את ניו המפשיר, בגרמנית, בצרפתית, בטורקית, ברוסית, בדנית בכל כך הרבה שפות היא מתורגמת באופן מילולי (והעברית היא חלק מהכלל), לעומת זאת, קלדוניה החדשה, בגרמנית, בצרפתית, בטורקית, ברוסית, בדנית... באף שפה לא מתרגמים אותה באופן מילולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הניטפוק, אבל נראה לי שדוקא הדוגמה האחרונה שלך מתורגמת באופן מילולי ('ניו' מתורגם ל'חדש'), והדוגמא הראשונה מתורגמת באופן לא מילולי אלא מצלולי (המצלול נשאר אבל המשמעות המילולית נמחקת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי עוד אחד: ונואטו נקראה בעבר ההברידים החדשים. ההברידים החדשים היו מושבה משותפת אנגלית–צרפתית. הם נקראו על שם איים בסקוטלנד והיה להם שם אנגלי (New Hebrides) וצרפתי (Nouvelles-Hébrides). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים דוקא אי תרגום של מילה יוצר רושם מוזר. לםני הרבה מאד שנים בתכנית טלביזיה על מוזיאון צרפתי (הלובר אאז"ן) דובר על ציור של אן ד'אוטריש (צ"ל אן מאוסטריה). אני זוכר את זה רק מפני שבאותה תכנית היה שיבוש התרגום המצחיק ביותר שאני מכיר, כאשר דובר על נדבנית כלשהי שתרמה למוזיאון את האורגן שלה. ולמשהו קצת יותר חדש. שיבושים משעשעים אפשר למצוא בסדרת הטלביזיה החדשה על המלכה ויקטוריה. הסדרה עצמה מושקעת, אבל התרגום לא משהו. אפרופו אחד הכשלונות של בריטניה להשתלט את אפגניסטן, השתמשו במונח big game שתורגם ל"חיית ציד גדולה" (צ"ל המשחק הגדול, הכינוי למאבק בין רוסיה לבריטניה על השליטה במרכז אסיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. רק עושה את שגיאת התרגום לעוד יותר מוזרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין. Big Game זה באמת חיית צייד גדולה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה תרגום נבער שלי. אתמול ראיתי את הפרק שוב. מדובר בסוף המלחמה האפגנית הראשונה בשנת 1842. הפוליטיקה הבריטית במאה ה-19 נשלטה ע"י מאבקים בין המפלגה הטורית השמרנית לבין הויגים כאשר אישים בולטים, כמו למשל אחד מגיבורנו כאן הלורד פלמרסטון ערקו לעתים מצד לצד. לכן הפוליטיקה היתה תערובת של אג'נדות מפלגתיות ואישיות. לורד מלבורן והרוזן פלמרסטון הויגים יזמו את כיבוש אפגניסטן כדי למנוע את נפילתה תחת השפעה רוסית. אפגניסטן נכבשה די בקלות ע"י כוח שארגנה חברת הודו המזרחית בשם בריטניה. אלא שכפי שנבא הדוכס מוולינגטון הטורי, התחבורה מהודו לאפגניסטן היתה כמעט בלתי אפשרית והיה צורך לפנות את רוב הכוח משם. בקאבול נשאר חיל מצב של כ-4500 חיילים שהגן על בערך 12K אזרחים. ב-1842 הצליחו מורדים אפגנים לחסל את כל חיל המצב הזה למעט רופא אחד שהצליח להגיע לחיל מצב בריטי אחר לאחר שחצה 80 ק"מ של שטח עויין. הממשלה הבריטית היתה באותה עת בראשות הטורים רוה"מ רוברט פיל והדוכס מוולינגטון שהיו בקואליציה עם שר החוץ פלמרסטון שהיה באותה עת טורי אבל מקורב לויגים. פלמרסטון תמך בפלישה של חברת הודו המזרחית לאפגניסטן למורת רוחם של פיל וולינגטון. לאחר שהידיעות על חיסול חיל המצב וכליאת האזרחים הבריטיים כאסירים בקאבול נאלץ פלמרסטון להתפטר ופיל הצליח להקים ממשלה חדשה ללא הפלג של פלמרסטון. בסדרת הטלביזיה מעיר רוה"מ רוברט פיל בכעס ובלעג: "!great game indeed". הכתוביות בעברית תרגמו זאת ל"באמת חיית ציד גדולה" או משהו מעין זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אני לא מצליח למצוא מקום שמתחיל ב"ניו" או מסתיים ב"לאנד" ותורגם קבל: "זילנדיה החדשה" (הופיע בספר ההרפתקאות "משפחת רובינזון השוויצרית", אאז"נ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעה לפיצ'ר תומך: כשהשם המעוברת מגדיל בהרבה את מספר ההברות (100 ו-150% בשתי הדוגמאות שלך), נוטים להשתמש בשם הקצר יותר והמסורבל פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם כאן: גינאה החדשה. נראה לי שבספרדית ובצרפתית הוא בערך באותו אורך ובגרמנית ובאנגלית הוא קצת יותר מאשר בעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שכל פעם שיש „New״ אנחנו מתעתקים כדי לאפשר לנו לשבש את התעתוק? (חריגים: גינאה החדשה, קלדוניה החדשה, ועוד אחד חדש: שוואביה החדשה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מזכיר לי שבפעם הראשונה שיצאתי לטיול בארה"ב, נחתתי ב-JFK0, והייתי צריך להגיע עם שאטל(/רכבת?1) לשכירות הרכב דוקא בניו-ארק. פינג-פונג החרשים ביני לבין הפקידה בדלפק הרלוונטי שהפנתה אותי לרציף ל-נ'ורק, כשאני מסביר שוב ושוב שאני לא רוצה להגיע לניו-יורק, אלא לניו-ארק, היה די מביך בדיעבד2. 0 חוויה שהשתדלתי לא לחזור עליה מאז. 1 מי זוכר, זה היה מזמן. 2 כן, כמובן שאני הייתי החרש למבטאים - לא משנה מאיזה עדה - וקשה להאשים את הפקידה המסורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך הטוויטר של גדי אלכסנדרוביץ', הגעתי לפנינה הזאת. מדהים איך תרגמו אז לעברית גם את השמות של כל הלהקות וגם של כל השירים. כמה נקודות: - למה לאותו ג'ון לנון יש במצעד אחד את "תאר לעצמך", ובמצעד אחר את "דמיין"? - "ג'ון באעז"? באמת? - לא היה לי מושג שהמנגינה של "שאפט" היתה להיט גם בארץ וגם בבריטניה. (הזכרתי אותה בתגובה 566782.) - מצחיק איך בועז שרעבי, קובי רכט וקובי אשרת, אילן ואילנית, והאריות מככבים במצעד הלועזי. - אני מכיר חלק קטן להפתיע מתוך השירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דמיין- השיר היה חדש, לקח זמן עד שהתקבע התרגום. "ג'ון באעז"- כן, ככה כתבו את זה. אחרת איך תדע שזה לא Buzz? גם אני לא הכרתי המון. הלכתי לבדוק את "מפתח חדש לגמרי" שלא הכרתי והפזמון היה מוכר לי במעומעם. מצד שני זריחה (פחחח, סנשיין) לא הפעיל שום תא זכרון. גם לא "אבא מתוק" (פרס למנחש נכונה את המקור). היי, גם שיר הבכורה של מייקל ג'קסון בן ה 13 כזמר עצמאי מופיע שם (גם לא הכרתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באו לרבי ואמרו לו, רבי, בעיה: איך לכתוב בעברית את השם Baez? אמר הרבי, את זה כבר פתרנו קודם: תכניסו לשם עז. (לקח לי זמן עד שהבנתי מה זה השיר שלה, הם נקטו שם תרגום-פרשנות. "מפתח חדש לגמרי" הוא אחד הבודדים שהכרתי, היתה תקופה שהיו טוחנים איזה קליפ מצויר שלו כמילוי זמן בטלוויזיה הלימודית. משום מה אני גם זוכר את הפזמון של "תני לי" של האריות, מהסדרה של קוטנר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר המוזכר שם הוא הגרסה האיומה שלה לשיר הנפלא ביותר של הבאנד (סליחה - ה'להקה'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם "זריחה" קיבלנו גם בונוס של עברות ( או שמא גיור?) השם של הזמר: יונתן אדוארדס. מיכאל ג'קסון, יצחק הייז וצוק ריצ'רד בטח נעלבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל ג'קסון?! אתה בטח מתכוון למיכאל בן-יעקב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנעורי הופתעתי לקרוא במילון אוקספורד ש''ג'ק'' הוא שם חיבה לא לג'ייקוב אלא דווקא לג'ון (ומכאן, מיכאל בן יוחנן). ויקיפדיה אומרת שגם ג'ייקוב וגם ג'ון (וגם לא בטוח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהשם „מיכאל מסור״ נשמע טוב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר ז’אנר אחר, של החברים פנדל ואמברקס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהדר1. אפשר למצוא שם עוד פנינים אם הולכים לקישור לביקורת המלאה הנושנה על האלבום, כמו "בואי כמו שאת". 1 הקישור, לא האלבום. בטח כבר אמרתי פה שזו הלהקה הכי אוברייטד בהיסטוריה של הרוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא ראיתם את ''הלהקה האחרונה בלבנון'' - ספוילר, עצרו. (אבל לכו תראו, סרט טוב) ראיתי לאחרונה את הסרט שוב, אצל חברים, לא יודע באיזה ערוץ. נאום ה''בדד'' תורגם מילולית, ולא ע''פ מילות השיר. זה היה כל כך עצוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(פיקטיבי. של עוזי וייל, אאל״ט) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תרגום שגוי (בסרט הוא רק אמר שהוא יביך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כמה מושתלי זכרון צריך בשביל שזה יחשב למציאות? מספרית, גורסי ה״תראה״ נותנים פייט רציני להסטוריה של ״מדינת פלסטין״) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומדוע פסחה חרב המתרגם על "צרות גדולות" ועל "מעבר מנהטן"? - העתון של אתמול | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה מאותה סיבה שלא תרגמו את האנקי דורי ליופי טופי. אגב האנקי דורי (התגלה לי רק עכשיו): מה משותף ל Life on Mars, ל Hey Jude ולרפסודיה בוהמית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שזאת שאלת טריוויה ממש קשה, מעביר אותה לדיון השאלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בגלל זה לקח לצרות הצרורות עוד חמש שנים עד שהגיעו לארץ. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |