דיוקן של אפלטון

• כתיבת ספר שאינה העתקה של ספר קיים, והיא כוללת למשל בחירה סלקטיבית של מילים, או הקפדה על איפיון הדמויות, או על תיאורי הנוף ומטרת הסופר בו היא (למשל) לגרום לקהלו לדמיין עולם שהוא יצר – עונה על הגדרתה של עשייה אמנות.
  
• תכליתו של מאמר מדעי לעומת זאת קשורה בהעברת ידע או ביצירתו, ולא בהשראת רגש או דמיון - בוודאי לא כאמצעים עיקריים. גם ניסוחו המדוייק של מאמר ("צורתו") אינו עיקר תכליתו או האמצעי העיקרי שבו, אלא המידע שברצונו להעביר (למשל) ולכן כתיבת מאמר מדעי אינה בדרך־כלל עשייה אמנותית. כמובן, מקרים בהם משלב חוקר במאמרו קטעי שירה מקוריים ופרוזה רבת השראה – למשל במטרה לנסוך בקוראים השראה והתלהבות מתחום המחקר שלו, הם שילוב של עשייה אמנותית עם כתיבה מדעית. עירוב כזה עשוי להתקיים גם בכתיבת נאום, הרצאה או שיר מחאה.
  
• צילום ללא נקודת מבט אישית, הבאה לידי ביטוי בבחירה מוקפדת של הנושא, הקומפוזיציה, התאורה וכו', אינו אמנות אלא שיכפול של מציאות או של טכניקה.
  
• גם ריקוד שאין בו מקום למקוריות וביטוי אישי, אינו עשייה אמנותית, אלא לכל היותר מעשה אוּמנות מוקפד. זה אגב נכון לדעתי באופן כללי למקרים בהם מוגדרות בפרוטרוט הדרכים המושלמות לביצוע המעשה.
  
• כמו צילום, כך גם העתקה מדוייקת של מראה פניו של אדם אינה בהכרח אמנות! זאת למרות שיצירת דיוקנאות נחשבה כמצויה בליבה של האמנות בקרב חוגים מסויימים בזמנים מסויימים, בטרם התפשטות הצילום העושה זאת טוב מכל אדם. ציור דיוקן יכול להיות מעשה אמנותי כאשר יש בו מידה של שאר רוח, דגשים של הצייר, או דבר מה אחר מאישיותו, תובנותיו והשראתו שהוא יוצק לדף. כאשר צייר רושם דיוקן כאילו היה הוא מצלמה המעתיקה באופן רובוטי פיקסל אחר פיקסל של מה שהוצב מולה, ללא כל שיקול דעת, אזי הוא כנראה אומן מופלא, אך לא אמן, לפחות במעשהו זה.
  
  
  

  דיוקן אוּמנותי של נער רומאי ודיוקן אָמנותי של ואן גוך

  
  
  
• איפור הכולל למשל ציורי גוף מקוריים או פרטים מקוריים מוקפדים אחרים יכול, במקרים מסויימים, להיכנס לגדרה של עשייה אמנותית.
  
• יצירת פרסומת ההולכת בנתיב המוכר, ללא כל חידוש, אינה מעשה אמנות. אך פרסומת בעלת פרטים מקוריים ומוקפדים, כמו גם עיצובו של מוצר במקרים מסויימים, עשויים, לפי ההגדרה לעיל, להיות אף הם תוצר של עשייה אמנותית.
  
• גם המצאת מאכל שפרטיו מוקפדים יכולה להיות תוצר של עשייה אמנותית לפי ההגדרה לעיל וכך גם עיצוב משחק מחשב מקורי.
  
• חיקויים של ידוענים, בדומה לציור קריקטורות, בדרך־כלל אינם ניסיון להעתקה מדוייקת, אלא כרוכים בזיהוי ובבחירה של אלמנטים יחודיים בהופעתו ובדיבורו של אדם. כאשר לכך עוד מוסיף השחקן נופך משלו, כדי להגביר את האפקט הקומי או הדרמטי, מדובר כנראה במעשה אמנות.
  
• אמנות מושגית: בהתאם לשתואר קודם לכן, מעשים כגון הצבת ריק היכן שצפוי היה תוכן, עריכת בר מצווה בגיל 12 וחצי או שכפול יצירתם של אחרים, עשויים אומנם להיות מרגשים ומעוררי השראה, המעידים לא פעם גם על עומק פילוסופי כמו גם על חוש מפותח ליחסי ציבור, אלא שמאחר ופרטיהם אינם חשובים ולשם ביצועם כראוי די בהוראה פשוטה, אין הם מקיימים את תנאי ההגדרה. משום כך, פעולות יצירתן של "4:33" על־ידי ג'ון קייג' ושל "המזרקה" על־ידי מרסל דושאן אינן, ככל הנראה, פעולות אמנותיות על־פי ההגדרה המובאת כאן. אין לטעמי סיבה שמעמדו של אדם, מעשים אחרים שלו או האסוציאציות הקשורות בשמו הם שיקבעו במקרים אלו את סיווגו של מעשהו.
  
  
  

  ווריאציה על "4:33" של ג'ון קייג' (עיבוד לחליל צד וצילום מאת המחבר)