בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 22/12/10 8:16
אמנות לא צורכים, אומנות יוצרים! 560467
אליהו גרייצר  (אתר) • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 1/1/2011, 18:43
כשכתבתי "הדברים שעושים אנשים כמוני" התכוונתי למשל לפיתוח תוכנה, ולא ליצירות שיוצאות מתחת לידיי. הרי במאמר אני מנסה לעסוק בסוגיית השיוך לתחום האמנות, תוך עקיפת נושא הדירוג. גם איני עוסק בשאלה מיהו אמן ומהו אובייקט אמנותי, אם כי ניתן כמובן להיעזר בהגדרת המוטיבציה ואופי המעשים המגדירים עשייה אמנותית שניתנה במאמר, לצורך גזירת תשובה גם לשאלות מסוג זה.

באשר לקשר שבין המוטיבציה לכתיבת מאמר לבין ההגדרה שהתקבלה: כפי שציינתי בסיכום, המוטיבציה ההתחלתית אכן היתה חקר האמת ותו לא. רק לקראת סוף החכיכה וההפיכה בנושא, לאחר שהדברים כבר היו פחות או יותר מוגמרים, נוסף לי מניע ערכי. אלא שהוצאת האמנות המושגית מגדר האמנות, יכולה גם לנבוע ממניע חלש יותר, שעדיין יש בו מרכיב של בחירה, אלא שאין היא ערכית, אלא לוגית/מתמטית: מאחר וכמות האמנות המושגית הינה אפסית ביחס לכלל העשייה האמנותית, גודלו היחסי של השינוי בהגדרה הנדרש כדי לכלול בה גם ענף זה, "בלתי מוצדק" מאחר ושינוי כזה עשוי להכניס יותר דברים שקשה להאמין שמישהו יחשוב שיש בינם לבין אמנות קשר (בר-מצווה בגיל 12 וחצי, קידוש ביום שני...) מאשר משתנוֹת ומנגינות ללא תוים. במונחים של למידה חישובית/איחזור מידע, ההגדרה שניתנה מתיימרת לתת יחס מקסימלי בין מכפלת הכיסוי (recall) בדיוק (precision) לבין אורך ההגדרה. אם הטיעון הזה לא ישכנע אמנים לקבל את ההגדרה, אז אני לא יודע מה כן (:

תגובה 559885 : למרות שזה נראה ככה, אני לא בטוח שצריך לעשות משהו נורמטיבי עם ההגדרה. האופן שבו אנשים נוהגים כיום, למשל העירבוב שבין אמנותיות, כפי שאני תפס אותה, לבין למשל, ידוענות ו"בעלנות" (תגובה 560464), עונה על צרכים אנושיים קיימים, שקל היה לי להתנשא מעליהם אילו לא הייתי גם אני נתון להם, במידה. למשל: כבר קרה לי שקניתי חפץ בעיקר לשם הסיפוק מן הבעלות עליו, במקום מתוך הצורך בפונקציונליות שלו. אני מניח שלו הייתי פיראט, סליחה, אמן או מי שטעמו האמנותי הוא חלק חשוב מזהותו ותחושת הערך שלו, היה נושא הנורמטיביות באמנות חשוב לי, אבל אני לא. אז כל עוד אנשים לא פוצעים אחד את השני, הם יכולים מצידי לעשות במוזיאונים ובמכירות הפומביות מה שהם רוצים ואני אלך להיכן שמתאים לי.
אמנות לא צורכים, אומנות יוצרים! 560473
איילה מאחרת • בתשובה לאליהו גרייצר שבת, 1/1/2011, 20:12
לאחר קריאת התיאורים של הופעות היצירה 4:33 הגעתי למסקנה שזו כן יצירה אמנותית, אלא שהיא איננה בסוגה של יצירה מוזיקלית.
זוהי הופעת פנטומימה, ועל כן יש לה משמעות אמנותית כשהיא מוצגת בפני קהל, גם אם קהל זה התכוון לבוא דווקא להופעה מוזיקלית.
אמנות לא צורכים, אומנות יוצרים! 560481
אליהו גרייצר  (אתר) • בתשובה לאיילה מאחרת שבת, 1/1/2011, 22:32
תוכלי לספר מדוע?
האם את מתכוונת שהביצועים של 4:33 הם אמנותיים או שרעיון היעדר הנגינה עצמו הוא יצירת אמנות כשלעצמה (ולא רק פלטפורמה ליצירות אמנות)?
אמנות לא צורכים, אומנות יוצרים! 560482
איילה מאחרת • בתשובה לאליהו גרייצר שבת, 1/1/2011, 22:43
כן, הביצועים של 4:33 בפני קהל, הם יצירת אמנות מסוג פנטומימה. הם גם לא היו ריקים לחלוטין - היו שם כל מיני פתיחות וסגירות של מכסה הפסנתר.
הביצועים ביו-טיוב הם בתחום האפור. בסדר, אני מראש מסכימה שמותר להגדרה להשאיר תחומים אפורים.
אמנות לא צורכים, אומנות יוצרים! 560485
אליהו גרייצר  (אתר) • בתשובה לאיילה מאחרת שבת, 1/1/2011, 23:04
את זה אני יכול לקבל: 4:33 אינה יצירת אמנות, אלא פלטפורמה/רעיון ליצירתה של אמנות, ואכן, לפי עדותך, חלק מן הביצועים שלה הם יצירות אמנות.
אמנות לא צורכים, אומנות יוצרים! 560491
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לאיילה מאחרת שבת, 1/1/2011, 23:50
לא ברור לי למה את מתכוונת.

א. האם היצירה הזו היא משהו שאדם מן הישוב יכול לבצע במידה סבירה של כשרון?

ב. האם פנטומימאי עדיף על פסנתרן כמבצע היצירה?

ג. האם יש טעם ליצירה כיצירה באלבום שמע?

ד. האם היית מוכנה לשלם כדי לראות את היצירה הזו? לצאת מהבית ולחפש חניה בשביל לראות אותה?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות