 |
לאחר קריאת הערך, אני לא מוצא בכלל מדוע לערער על אמנותיות מעשיו של אשר. זה לא נראה כאילו שהוא העתיק דברים, אלא ניסה (אולי) להשרות דמיון תוך שימוש בהרבה דמיון או לפחות תוך שילוב מקורי ומפורט של צורות קיימות ליצירת צורות חדשניות, ככה שמעשיו מקיימים את ההגדרה שבמאמר. אם כל עבודתו היתה תיעוד מבנים קיימים, או אובייקטים טבעיים, אפשר עוד היה להתווכח אם יש במעשיו משום האמנות או שמדובר "רק" באוֹמן המתעד בחסד. אולי בברנז'ה מחפשים ביצירת אמנות גם רגש, של האמן או של הקהל, או לפחות איזושהי סימבוליות. הרכבה על כנפי הדימיון לבדה כנראה שאינה מספקת אותם, ועירוב רעיונות מתמטיים מעבר לעניינים פשוטים כגון "חיתוך הזהב", משלימה את תפירת התיק כנגד האזרח א'. אבל כאמור במאמר, הכרעתה של הברנז'ה בענייני "מהי אמנות" אינה קבילה בעיניי, לפחות לא עד שהם ישקלו שוב לקבל אותי. אני כן נעזר במביני עניין, חלקם בברנז'ה וחלקם עדיין בקבוצה שלי, כדי להבחין בין אמנות טובה לשאינה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש