סוזן דבור ופראן אבני, עולות חדשות מקנדה, הופיעו לראשונה ב"ערב שירי משוררים" של גלי צה"ל ב-1972, בשיר 'ציפור שניה' ("ראיתי ציפור רבת יופי") של נתן זך ומישה סגל. הן חזרו בערב המקביל שנה אחר־כך, בשיר 'לילות לילך' (לחן של דבור). ב-1973 יצא גם תקליטן 'אמש', וכן תקליט משותף עם הדודאים, 'קשת בענן', ובו שירי עם אמריקאיים ובריטיים מתורגמים לעברית. באמצע שנות השבעים הן חזרו לקנדה. מאז הן ממשיכות בפעילות מוזיקלית, חלקה בעברית, ביחד ולחוד - אך הרחק מהעין הישראלית (למרות סיבוב הופעות קצר בארץ ב-1985).
השבוע הן מגיעות לסיבוב הופעות בארץ, במסגרת "חודש הזמר העברי". ההופעות המתוכננות הן בין ה-24 במאי ל-1 ביולי. פרטים ניתן למצוא באתר של סוזן כוגן (כך היא נקראת היום). האלבום 'אמש' יצא לאחרונה בהדפסה מחודשת (בקופסה אחת עם 'קשת בענן'). זוהי הזדמנות להיזכר באלבום המצוין הזה.
מימין: "אמש"; משמאל: "קשת בענן"
אמש...
'ציפור שניה' ו'לילות לילך' מושמעים עד היום לעתים קרובות ברדיו. כך גם 'דרך ישנה', ממנו לקוחה כותרת המאמר, וכן 'לא דיברנו עוד על אהבה' (המוכר גם בביצועה של נתנאלה). למי שלא מסתפק בהם, ומאזין לאלבום במלואו, מזומנות כמה פנינים מפתיעות. ביניהן, 'לאן מובילות הדרכים', עם לחן מקסים של אבני; 'סוסי פרשים', לחן של מתי כספי ושלמה גרוניך שמייצג את סגנונם המאולתר־פרוע בתקופת 'מאחורי הצלילים'; ו'בוקר בצ'לסי', עיבוד עברי לשיר של ג'וני מיטשל. כל אלו מסמנים מגוון עשיר בתחום שבין פולק אמריקאי, שירי ארץ ישראל ורוק רך.
סימן ההיכר של הצמד הוא שילוב הקולות הנעים שלהן. הן מגלות כשרון לא מבוטל גם כמלחינות ('לילות לילך', למשל: לכאורה שיר קליל במשקל נוצה, למעשה לחן מבריק שממשיך לרגש אותי גם אחרי אינספור שמיעות). אבל האזנה לתקליט חושפת בו מעלה אחרת, שכנראה נדירה במקומותינו יותר מכשרון: הקפדה יתרה על איכות. ניכרת בחירה קפדנית של טקסטים, לחנים ועיבודים (הרבה שירי משוררים, אהוד מנור, מתי כספי), ודיוק בשירה ובנגינה. את הרצון העז שלהן לעשות הכל כמו שצריך ניתן לזהות יותר מכל בדיקציה: ניכר שהגיית ה־ח', ה־ר' וה־ל' אינה טבעית ואינה קלה להן, אך הן משתדלות ו(כמעט תמיד) מצליחות.
...והיום
הביקור הקרוב בארץ שואף אולי להשתלב בגל הפופולריות האופנתי של "שירי ארץ ישראל". הגל הזה נושא עמו גם זרמים עכורים משהו: שפע ביצועים חדשים לשירים הקלאסיים. אישית איני מכיר רבים שאוהבים את מרבית הביצועים החדשים, או שמעדיפים אותם על הישנים. אולי זה עניין של טעם בלבד, אבל אולי יש כאן מגמה תרבותית שיש טעם לדון בה.
מקרה מבחן מעניין (שעלה לאחרונה באייל) הוא ביצועיו החדשים של רמי קליינשטיין ל'ארצנו הקטנטונת', שהלחין, ול'זמר אהבה לים' ("אם עוד החושך רד, ואין כוכב לי") של אליעז וארגוב. אלו דוגמאות מתונות: הוא שר בלי מניירות מוגזמות, והלחנים קולחים אפילו יותר מבביצועים הראשונים. ובכל זאת, משהו מפריע לי.
אני חושב שהשירה של קליינשטיין ישירה ואינטימית מדי. זו שירה שמתאימה לבלדות רוק, כלומר לרוב מה שקליינשטיין שר. הרוק מבוסס על החצנה ישירה, בלתי אמצעית ככל האפשר, של רגש (לדעתי זה המאפיין החשוב ביותר שלו). "שירי ארץ ישראל" דורשים, לדעתי, גישה קצת יותר מאופקת, אולי מעט רשמית.
ולמה אי אפשר פשוט לחשוב על השירים האלו בביצועו כעל בלדות רוק? כי המילים אינן מתאימות. אם רוצים להחצין רגש במוזיקה, כדאי לעשות זאת עם מילים שמחצינות רגש - אחרת נוצר פער מוזר קצת. נדמה לי שהפער הזה הוא מה שמפריע לי.
קליינשטיין, כאמור, הוא דוגמה נדירה במתינותה. נראה שזמרי הדור שלנו אינם בנויים לשיר את השירים ההם: לעתים קרובות מדי הצורך בביטוי אישי של הזמר גובר על מה שטוב לשיר ועל גבולות הטעם הטוב. התוצאה האופיינית לגרסאות הקובר (במלרע) הללו היא אלתורים מוגזמים ומגושמים סביב הלחן. אולי זו השפעה של כמה עשורים שבהם הרוק דומיננטי יותר (מה שלא בהכרח אומר שמצבו של הרוק, בתחום השירה, טוב יותר); ואולי פשוט אנחנו אגוצנטריים יותר היום.
פס יצור סדרתי לביצועים כאלו הוא תוכנית הטלוויזיה "שירה בשידור", שהשירים ממנה דולפים לפעמים לרדיו (ונשכחים מהר). גם "דרך ישנה" זכה שם לביצוע חדש וחסר חן, של אביבה אבידן בעיבוד מיקי גבריאלוב.
סוזן ופראן, לפחות כפי שנשמעו אז, הן אנטיתזה מושלמת למגמה זו. השירה שלהן היא - איך נאמר? מסודרת. לא כמו להקות צבאיות, בוודאי לא כמו מקהלות - הן שרות טבעי ומשוחרר; אבל עם איזונים ובלמים. הן מבליטות את השיר, ולא את עצמן. אפשר לחוש אצלן בכבוד לשיר, ובעקיפין בכבוד למאזין. נחמד לדמיין שממושבן בצד השני של הכדור הן שמעו את הביצוע החדש ל"דרך ישנה", ונזעקו לבוא להציל את המצב...
סביר שגם הן אינן נשמעות היום בדיוק כמו לפני שלושים שנה. קצת כמו מינים שהתפצלו עם היפרדות יבשות, ועברו אבולוציה נפרדת, יהיה מעניין לבחון כיצד הן השתנו, ולהרהר כיצד השתנינו אנו, בכל הקשור לשירה.
|
קישורים
סוזן כוגן (כולל מידע על סיבוב ההופעות הקרוב בארץ)
הדפסה מחודשת של שני האלבומים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש