בתשובה להאייל האלמוני, 27/05/08 17:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מדבר אל הקיר. חזנוב לא מסוגל להבדיל בין חשיפה צהובה למדיה, שריפת ספרים/תקליטים ורצח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסר כל ספק-במכתבי האחרון הצהרתי במפורש שאני מעדיף שכחה ולא רציחה. רצח הוא פרס גדול מדי לאנשים קטנים, ההופכים לאחר מותם לקדושים גדולים. דרושה הבהרה נוספת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה יש לכם כולכם נגד מופרעים? לא קראתם את כתביו של מישל פוקו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לנו שום דבר גורף נגד מופרעים, אלא רק נגד מופרעים נוטפי שנאה המצדיקים רצח ואחר כך מנסים "להבהיר", כלומר - לטשטש את הרושם, ללא הצלחה. ואת ניתוחיו של פוקו לגבי ההפרדה בין השפוי לבין המוגדר כנורמלי ולגבי אופן הטיפול הרפואי-ממסדי בבעיה אתה מבין כנראה בערך ברמת ההבנה המאפיינת אותך בכל שאר הנושאים שהעלית כאן. רמז דק: אתה טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון טעות שגיליתי עכשיו: התכוונתי לומר "ההפרדה בין ה*לא*-שפוי לבין המוגדר כנורמלי", ולא כפי שכתבתי (שכחתי את ה"לא"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נא להוכיח לי את טעותי. דבר אחד אני בטח הבנתי מכתבי פוקו: לעתים קרובות מדי, "מטורף" הוא בסך הכל מיעוט בלתי נסבלשל איש אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"רצח הוא פרס גדול מדי לאנשים קטנים, ההופכים לאחר מותם לקדושים גדולים." כלומר, מדבריך אלה ניתן להבין שאם הנרצחים שהם להגדרתך "אנשים קטנים" היו נשכחים לאחר הירצחם ולא הופכים ל"קדושים גדולים" - הרצח היה מותר. יפה. שתי נקודות על ההבהרה המוצלחת! ואגב, אנשים קטנים, גדולים, ענקים, גמדים ובינוניים יעדיפו לא לקבל שום פרס, אם הפרס הזה הוא רצח שיהפוך אותם לקדושים גדולים לאחר מותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, יש אפילו אנשים קטנים שמתאבדים בכוונה כדי ''לגדול'' בתודעת הסביבה לאחר מותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמיטב זכרוני, לא היה צורך בשום עיתונאיפ צהובים כדי לחשוף את "סלידתו" של ג'ון הקדוש מהחומרנות: הוא הרי תיעד ושידר בשידור חי כל פרט בחייו, אפילו את המתרחש במיטתו הזוגית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |