דרך שיר, ודרך ישנה

בתשובה לY, 01/06/04 23:22

זמר אהבה לים

694916

צבי גלעד (גרימי) • בתשובה לY

יום ב', 25/9/2017, 0:08

תיאוריה נחמדה על הגולאג. יש לה רק בעיה אחת -אין לה קשר למציאות.

מתוך אתר 'זמרשת':
על המקור הרוסי מספר ולדימיר לייקין:

קונסטנטין סימונוב חיבר את השיר ב- 27 ביוני 1941 (5 ימים לאחר פרוץ המלחמה) והקדישו לאהובת-ליבו, שחקנית התיאטרון והקולנוע ולנטינה סרובה. חודשים ארוכים סירב סימונוב לפרסם את השיר כי בעיניו הוא היה אישי מדי. רק באמצע חודש ינואר 1942 פורסם השיר בעמוד השלישי של העיתון "פראבדה". החיילים הסובייטים היו גוזרים את השיר מהעיתון ושומרים אותו ליד הלב יחד עם תמונות של אהובותיהן שנשארו מאחור.

ומוסיף עמוס רודנר:

למה התכוון המשורר בשני הבתים האחרונים? בצבא האדום, במלחמת העולם השנייה הייתה אמונה שחייו של החייל בטוחים כל זמן שאישה, רעייה, אהובה - מחכה לו. אהובתו של סימונוב, הסוּפֶּר-סטארית וולנטינה סרובה, שמרה אמונים (לא לו, אלא) למרשל קונסנטין רוקוסובסקי.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות