האם את/ה עוקב/ת אחר "האח הגדול"? | 3039 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
האם את/ה עוקב/ת אחר "האח הגדול"? | 3039 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
חסרה לי התשובה המתאימה. אמנם הצבעתי "אין לי מושג מיהו ומהו האח הגדול", אבל זה לא ממש מדויק. יש לי מושג (קלוש). אפילו התשובה ההומוריסטית לא מתאימה לי. אמנם אין לי ספק שהאח הגדול עוקב אחרי, אבל זה לא אישי (דיון 3034). מעולם לא צפיתי בתכנית, וכמוני גם החתול שלי, כך שהאופציה של "אני לא עוקב/ת, אבל בני ביתי צופים בתוכנית" נפלה גם היא. אני גם לא "עוקב/ת אחרי התפתחויות באמצעות האינטרנט". מהצד השני, מכיוון שמעולם לא צפיתי בתכנית, אני גם לא יכול לטעון ש"לא, תודה, התוכנית משעממת אותי" (היא לא זכתה לכבוד), או ש"לא, תודה, מדובר בזבל טהור" (למרות פסיקת הרשכ"ג מתגובה 133817). אני אפילו לא מספיק סנוב בשביל לטעון ש"אין לי טלוויזיה" |
|
||||
|
||||
אף על פי שלא צפיתי בתוכנית, בחרתי בלא היסוס ב-"לא, תודה, מדובר בזבל טהור". אינני סבור שמוכרחים לנסות כל דבר כדי לחוות עליו דעה (כדוגמה: אני קובע נחרצות שלהיות בכלא זה לא תענוג גדול, אף שטרם ביקרתי במתקנים). לסיכום, גם אם יאשימו אותי בדוגמאטיות אוסיף להתנגד למימרת חז"ל הנודעת לפיה: בחיים, חייבים לנסות כל דבר לפחות פעם אחת, חוץ מגילוי עריות וריקודי עם. |
|
||||
|
||||
כנ''ל, אבל אני בעיקרון לא רואה בכלל תוכניות מסוג זה, כולל כוכב נולד ושיבוטיה. |
|
||||
|
||||
איך כוכב נולד (תחרות שירה עם מאפיינים מסוימים של ריאליטי) זהה בעינייך ל"אח הגדול" (תוכנית ריאלטי קלאסית)? |
|
||||
|
||||
1. אלו תכניות שמשתפות בזמן אמת את הצופים תוך יצירת דרמטיזציה חסרת כל פרופורציות במטרה לדרבן את הקהל להגדיל את מעורבותו. כל ארוע מינורי וחסר חשיבות הופך ל"מהפך", "רעידת אדמה" או "פיצוץ" וגם בפעם המאה הוא יהיה "חסר תקדים". 2. גם מי שמנסה להתעלם מתכניות כאלה (עקב חוסר עניין או תעוב עמוק, תלוי בתכנית) נאלץ להחשף לקדימונים מלאי פאתוס ודרמה לא רק בהפסקות הפרסומות, אלא גם בתוך התכניות החביבות עליו בדמות פרסומות שמקפצות על המסך, כתוביות שרצות עליו או שעון שסופר לאחור עד לגמר הדרמטי. 3. חלק ניכר מהארועים הפסאודו-דרמטים (עליהם אני נאלץ לשמוע בכל פעם שאני פותח טלויזיה גם אם זה רק לראות חדשות) הם לא באמת התפתחות מפתיעה בדינמיקה הקבוצתית או בדעת הקהל אלא החלטה שרירותית של ההפקה בניגוד לכללים שהיו עד כה: להחזיר לחיים דמות שמתה בעונה הקודמת, סליחה, שהודחה לפני שבועיים, להדיח שניים במקום אחד, לא להדיח בכלל בשבוע הזה, או לתת חסינות לדמות שמביאה הכי הרבה רייטינג ושהקהל היה מעדיף לראות אותה מתפגרת בשידור חי. בקיצור - חוקי על עוקפי תקנון שמוודאים שההחלטות האמיתיות יקבעו בחדרי ההפקה ולא על ידי הקהל המכור שנשאר עם האשליה שהוא מחליט מי לשבט ומי לחסד, מי לא ישרוד ומי יהיה כוכב התרבות הבא. אותי זה מגעיל. |
|
||||
|
||||
ולכן אמרתי ''עם מאפיינים מסויימים של ריאליטי''. ואגב, ''השרדות'' היא ריאליטי למרות שהיא לא ''תכניות שמשתפות בזמן אמת את הצופים'', ויצירת דרמטיזציה, כמו גם המאפיינים האחרים שציינת, היא באופן כללי מאפיין של התקשורת המסחרית, לאו דווקא של תוכניות מהז'אנר הזה. |
|
||||
|
||||
המאפיינים האלה הם העיקר: תחרות בין אנשים. המודחים בזה אחר זה. בשידור חי. על ידי הצופים. רק כדי לאפשר לאחד או שניים לחזור אחר כך. תוך מניפולציות של ההפקה. שגם יוצרת דרמה מוגזמת על ידי קדימונים מנופחים והצהרות פומפוזיות של המנחה. ושמגיעה לשיא בתכנית הגמר בה הזוכה / השורד / הכוכב יזכה בפרס המיוחל. ההבדל היחיד הוא אמת המידה להדחה, שהיא לכאורה שונה: יכולת השירה, הריקוד, המנהיגות או היכולת השכלית או הפיזית. בפועל גם פה הכל אותו הדבר: מי שיביא יותר רייטינג ישרוד. לא ראיתי את השרדות, אבל אם לקהל לא היה שום חלק בהחלטה מי יהיה השורד, אז סעיף אחד מהשמונה שלעיל הוא לא אוניברסלי. לגבי ההערה האחרונה, עד כמה ששמתי לב, כל ההפרעות לתכניות שאני צופה בהן היו לתכניות "ריאליטי". לא זכור לי שראיתי לאחרונה באמצע תכנית פרסומת קופצת לסדרת דרמה או לתכנית בידור. |
|
||||
|
||||
האמת היא שרוב המאפיינים האלה הם בעיקר מאפיינים של הז'אנר הנחות אף יותר מריאליטי הנקרא "ריאליטי ישראלי". גם באמריקה יש כמובן תוכניות ריאליטי עם כל המאפיינים שתיארת, אבל הרושם שלי הוא שממש לא מדובר בכולן, ואפילו לא ברובן. "הישרדות", "המירוץ למיליון", "הרווק/הרווקה", "מטבחי הגיהנום", "Top Chef", "פרויקט מסלול", "הדוגמנית הבאה של אמריקה" ו"לרדת בגדול" הם מבחר מאוד מייצג של הריאליטי האמריקאי (אני הייתי מנחש שהן אחראיות ביחד על משהו כמו 75% מהרייטינג של ריאליטי בארצות הברית. עוד 15% ילך ל"כוכב נולד" ו"רוקדים עם כוכבים", וה-10% הנוספים לריאליטי זניחים בערוצי נישה כאלה ואחרים12) בנוגע ל-8 תוכניות אלה: * כן, בכולן מתחרים אנשים. זאת עובדה שקשה להתווכח איתה. * כן, בכולן האנשים מודחים בזה אחר זה. בהנחה שאתה מקבל את הסעיף הראשון כלגיטימי, קצת קשה לנהל תחרות טלוויזיונית בצורה אחרת (תוכנית שבה 15 מתמודדים ממשיכים עד הפרק האחרון שבו מוכרז המנצח נראית לי גרועה בהרבה לצפייה). * אף אחת מהתוכניות האלה לא משודרת בשידור חי. * באף אחד מהתוכניות האלה לצופים אין השפעה על המועמדים המודחים. המשתתפים מודחים על סמך קריטריון אובייקטיבי, החלטה של פנל שופטים או החלטה של המשתתפים האחרים. * באף אחת מהתוכניות האלה המודחים לא חוזרים כמשתתפים. לעולם. 3 * מניפולציות של ההפקה הן עניין קצת בעייתי, בעיקר מכיוון שאין טענה רשמית ש"הצופים מחליטים". ברור שההפקה מתערבת בתוכנית, אבל אני אף פעם לא הבחנתי במניפולצייה שמתקרבת להתערבות הבוטה של הפקה ישראלית. * הכל יחסי בחיים. פרק הסיום של סיינפלד לא זכה למבול של קדימונים? התוכניות האמריקאיות הרבה יותר מינוריות מהישראליות 4, ואני לא הבחנתי בפומפוזיות מאוד מוגזמת. * כן, זאת תחרות, ולזוכה בתחרות יש פרס. גם על זה אני לא מתווכח. כל זה כמובן לא אומר שריאליטי הוא ז'אנר איכותי בצורה יוצאת דופן, או שחייבים לראות אותו. אני אישית אמנם לא חושב שמדובר בז'אנר נחות בצורה יוצאת דופן, אבל זה דיון אחר. לדעתי אי אפשר להשתתף בו בלי לצפות לפחות בריאליטי "איכותי" אחד (נגיד עונה של הגירסא האמריקאית של "הישרדות" או "המירוץ למיליון". ניתן לפנות אלי להמלצות). _____ 1 מכוכב ראפ מזדקן שמחפש אהבה ועד תחרות מלכות יופי של אמהות ובנות יחד. יש הרבה מאוד שטויות. רובן לא מגיעות אפילו ל-2% מהצופים. 2 כמובן שברגע שאני אשלח את התגובה אני אזכר במפלצת רייטינג נוספת. כל הפרטים בערבון מוגבל. ט.ל.ח 3 להישרדות ולמירוץ למיליון היו עונות "All Stars", שבהן מתמודדים אהובים מעונות קודמות התחרו אחד כנגד השני. זה נראה לי מאוד שונה מגלגל הצלה שמחזיר מועמדים באמצע העונה. 4 עונה אמריקאית של הישרדות נמשכת 13 פרקים של שעה (כולל פרסומות) - כלומר 13 שעות. הישרדות הישראלית נמשכה 36 פרקים של כמעט שעתיים - כלומר ארוכה בערך פי 5 (!), לפחות או יותר אותה כמות תוכן ממשי. זה בלי להזכיר את שאר תוכניות הספיח, שהם למיטב ידיעתי המצאה ישראלית. |
|
||||
|
||||
בבריטניה תכניות הריאליטי הן הרבה יותר נחותות ממה שבישראל יכולים לחשוב עליו. נראה לי שמפיקי הטלויזיה הישראלית מעתיקים בעיקר מבריטניה, ורק מעלים קצת את הרמה. |
|
||||
|
||||
כל הביקורת על רמת התוכנית וההפקה נכונה, אבל מה שיפה באח הגדול שלנו ושנותן לו חן מיוחד הם המתמודדים. ההפקה מחורבנת ומעצבנת אבל האנשים חביבים, נחמדים ובדרך כלל די אינטליגנטים. אם זה פרצוף החברה שלנו בארץ אז יש הרבה מקום לאופטימיות: ה"עם" בלי ספק יותר יפה מהעיתונות והטלביזיה שלו. |
|
||||
|
||||
"בדרך כלל די אינטליגנטים"? אתה בטוח? אני ממש לא אחד מאותם נביאי זעם שמעליבים תוכניות ריאליטי בשביל הכיף. אני לא חושב שהאח הגדול היא תוכנית איומה ונוראה ואפילו, שומו שמיים, צופה בה לפעמים1. למרות זאת, אני מרגיש חובה לציין שלא הייתי משתמש במילה "אינטילגנטי" לתיאור אף אחד ממשתתפי התוכנית. לא ציפיתי שינעלו 16 צעירים בבית יפה עם בריכה וג'קוזי ויקבלו מרתון דיונים על ז'אן-פול סארטר והתורה האקזיסטנציאליסטית. אבל אנשים אינטליגנטיים אמורים להתעניין במשהו - מתמטיקה, פיזיקה, פילוסופיה, ספרות, היסטוריה, קולנוע, פוליטיקה2 - לא נראה לי שאדם אינטילגנט יכול להפגין חוסר עניין בולט בכל הנושאים האלה. אם היו נועלים אותי בבית עם כמה מחברי הקרובים, אני באמת חושב שלפחות כמה שעות ביום היינו מדברים על עניינים שכאלה. משתתפי האח הגדול מעבירים את הזמן בעיקר בריבים על אוכל, מסאז'ים, השתכשכות בבריכה ובג'קוזי וסריגת עצים. מצד שני, אני לא צופה באנשים האלה בשידור חי3. יכול להיות שדיונים כאלה מתקיימים כל הזמן, ונחתכים בעריכה מתוך מחשבה שהם לא יעניינו את הצופים בבית. איכשהו אני בספק. ___ 1 הפרחים ל-yes max שמאפשר לראות הפקה פומפוזית של שעתיים בארבעים דקות שמגיעות לה. 2 פוליטיקה במובנה הרחב. גם דיונים על מעמדו של בית המשפט העליון בחברה הישראלית, לא רק לריב שוב האם "הערבים מבינים רק כוח". 3 בכל זאת, יש גבול. |
|
||||
|
||||
במקום לצפות אני קוראת ביקורות בעיתונות. כנראה שאכן, הדיונים המעמיקים-יותר נחתכים בעריכה. לא רק סיפור הלא-אונס של בובליל - גם דיונים וציטוטים של שפרה על יהודה עמיחי. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח אם האיילה מעלי כתבה ברצינות או בסרקזם. אבל נראה לי הגיוני שאם יש שיחות אינטליגנטיות - ובכל זאת, שגרתיות - אז הן ייחתכו בעריכה, ולא הייתי רואה זאת לגנות המערכת: הצופים בבית באמת לא צופים בתוכנית כדי לשמוע הגיגים על ענייני היום והרוח, בשביל זה יש תוכניות אחרות. (אני מדבר מניחוש: יצא לי לראות פרק אחד של "האח", בשלב מאוד מוקדם בעונה. השתעממתי עד מוות, ולא התקרבתי יותר. אני מניח שעכשיו זה קצת יותר מעניין, אבל אני עסוק.) |
|
||||
|
||||
כתבתי ברצינות. |
|
||||
|
||||
בהתחשב בעובדה שכל שבוע זוכה לארבע שעות שידור ובהתחשב בתכנים שכן מוצאים את דרכם למרקע, נראה לי שסף הסינון של ההפקה גבוה למדי. להכיר את המתמודדים (לדעת שמתחרה מסוים אוהב מאוד שירה, או שמתחרה אחר קורא בזמנו החופשי על מכניקת הקוונטים) נראה לי מעניין לפחות כמו לראות מתמודד מכין חביתה. אבל אם את מדברת מידיעה, אני כמובן לא יכול להתווכח. רק להתפלא. (ולמרות הסיכוי להיות מוקע כגזען, להעיר שאם נתון שיש מתחרה אינטליגנטי, אני לא מופתע לגלות שזאת שיפרה). |
|
||||
|
||||
חבל שסיימת תגובה זו באמירה כה מקוממת. לא משנה איך אתה מסתכל על זה0, סטטיסטיקה על אוכלוסיות היא גזענות 1. מוטב היה לו הוראת מבחן חי בריבוע ודומיו היתה מוגבלת לקורסים בהיסטוריה של המדע, ולא להיתקל באמירות המחזירות אותנו שנים רבות כל כך לאחור 2. אני מניח כאן, למרות הסיכוי להיות מוקע כגזען, שמוצא המתחרה המדוברת הינו בהיר, אחרת הוקעה זו אינה תקפה. -------------------------------------------------------------------------------------------------- 0 סוף סוף גם אני משתמש בביטוי הזה! 1 אלא אם כן מודגש בסמוך שהשוני עצמו הוא תולדה של גזענות. |
|
||||
|
||||
אתה מודע לזה שעוברי אורח וטירונים באתר לא מכירים את שאר הגותך, כן? |
|
||||
|
||||
מודה שאכן לא הבנתי1. מה מהבאים קומם אותך? 1. שאני חושב ששיפרה היא האינטליגנטית יותר רק בגלל שהיא אשכנזיה. 2. שאני חושש להיות מוקע כגזען בעקבות הקביעה הזאת. 3. משהו אחר, שאני ממש לא מצליח לנחש. בגלל שאפשרות (1) הייתה מקוממת גם אותי, אבהיר כעת שהיא עובדתית לא נכונה. אני חושב ששיפרה היא האינטליגנטית בחבורה לא על סמך מוצאה, אלא על סמך העובדה שראיתי חלק גדול מהתוכנית והיא נראית לי כמו האינטליגינטית שבחבורה. היו ועדיין יש לא מעט "בהירים" נוספים בתוכנית, ואני מאמין בכל ליבי שרובם אידיוטים. האם זה שינה משהו? אם אתה עדיין נרעש, אשמח אם תסביר לי מדוע. ______________ 1 ואני עוד שייך לאחוז הקטן מהאוכלוסיה (והאחוז הגדול של קוראי האייל) שמבין מהו מבחן חי בריבוע. החלק על ההיסטוריה של המדע כבר איבד אותי. |
|
||||
|
||||
תגובה 497815 נכתבה בהומור, שכפי שחזה הגלובלי הוא אכן דורש היכרות עם דברים שכתבתי בעבר. משום כך כדאי היה לשנות את ניסוחה, או להוסיף סמיילי בסופה כדי שהיא תובן באופן זה. אני מצטער על עוגמת הנפש אם נגרמה כזו. |
|
||||
|
||||
אני לא ממש עובר אורח באייל (למרות שה"אייל הפלוני" הוא כינוי חדש), ובכל זאת לא הבנתי כלום. האם אתה מעוניין להסביר את הבדיחה? (כן, אני יודע שבדיחות לא מסבירים. ובכל זאת.) ותנוח דעתך - נפשי לא נפגעת1 מדברים כאלה. ____ 1 חיפשתי את הפועל המתאים ל"עוגמת נפש" ולא מצאתי. נפשי מתעגמת?! |
|
||||
|
||||
אולי "נפלה"? |
|
||||
|
||||
1 נעגמת. |
|
||||
|
||||
בק"נ (בקיצור נמרץ), מורשת אפופידס בנושא הגזענות, כפי שנחוותה על ידי טירון זה מקרוב בא: כהנא צדק [חוץ מבקטע של הערבים והיהודים] |
|
||||
|
||||
לא נ/עגמה נפשי:) |
|
||||
|
||||
התגובה היא כביכול מעשה ידיו של סכל PM/PC (תקינות פוליטית/פוסט-מודרניזם) קיצוני. היא פותחת בצער עמוק ומייד לאחריו תוקפנות "אנטי-גזענית" כביכול. "לא משנה איך אתה מסתכל על זה" – מיקוד הדיון בנקודת המבט במקום בעובדות. "סטטיסטיקה על אוכלוסיות היא גזענות....(עד הסוף)" – חשש מהשלכת העובדות על תפיסת העולם, שהופך לא פעם לטענות שהראשונות הן בעצם תוצר של השניה, ומכאן בדרך המלך אל כך שכאשר מדובר בתפיסה ראויה, מצב זה ראוי ואף יש להמנע מרכישת כלי העבודה (מבחנים סטטיסטיים במקרה זה) המאפשרים לחזור לדרך הישנה, בה עובדות נחקרו כשלעצמן. אני בטוח שעכשיו ברור כמה זה מצחיק (: |
|
||||
|
||||
זה היה הסבר מאוד לא נגיש. אפשר שוב? |
|
||||
|
||||
במילים פשוטות: אני שונא כושים, ערבים וגזענים. |
|
||||
|
||||
שימוש במנוע האייל הזכיר לי שאכן עסקתי לא מעט בנושא. תפקידם של גזענות ואפליה במצבם של יהודי המזרח: תגובה 56031 (תיקון קטן: "הנשים ידעו כולן קרוא וכתוב" אינו מדוייק). תפקידם של הספרות המערבית והדימויים במצבם של השחורים: תגובה 89817 פתילים העוסק בגזענות בפועל בעולם: תגובה 233258 ובישראל: תגובה 337728 הפחד מן התווית הנוראה (אף מן המעשים עצמם): תגובה 460068 משהו אישי/משפחתי: תגובה 340814 |
|
||||
|
||||
מעניין מאוד. אני חושב שאני מוסמך הרבה פחות ממך ומ''יריביך'' להגיב על העובדות בפתילים האלה (אני די בטוח שמעולם לא קראתי מאמר אקדמי בסוציולוגיה או בהיסטוריה. אין לי שום ידע שאני מחשיב כאמין בנוגע לרמת ההשכלה של עולי המזרח או לתרומת הקולניאליזם למלחמות באפריקה). לכן אסתפק בלומר שאני מסכים איתך ברוב הנושאים - דיון ה''האם כושים יותר טיפשים מלבנים'' הזכיר לי ויכוח שניהלתי יותר מפעם אחת. אני חושב שתמיד ניצחתי בו, אבל לא כולם מסכימים איתי. |
|
||||
|
||||
איזכור אימי בקישור האחרון הינו גם אמתלא נאה להפנות ל"שיר האמא". אז לקחת אויר, לחדד האוזניים וללחוץ: |
|
||||
|
||||
בהמשך לשורה הרביעית המתייחסת לעבדות כיום: |
|
||||
|
||||
בקיצור, קריאת תגובותיך דורשת התעמקות במורשת אפופידס. |
|
||||
|
||||
בחלק מהתוכניות לא הקהל מדיח, אלא המשתתפים. במידה מסויימת זה אפילו יותר גרוע. זה מקדם ומציג לראווה (לערווה) את החלקים הפחות נעימים בחברה האנושית - אנוכיות, העמדת פנים, תככים. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי: כוכב נולד 5 אירחה את יהודית רביץ, שלמה ארצי וריטה - שאלו בערך גדולי האמנים היום שהיו מוכנים להגיע ולהשתתף. לאמנים שלא היו מוכנים להגיע, כמו שלום חנוך ואחרים, הקדישו כבר ספיישלים בעונות קודמות (בלי נוכחותם). אותי מעניין לאן הם יוכלו להתקדם מכאן בעונה הבאה. |
|
||||
|
||||
נו, בשביל זה יש אייל. הרי החדשות: התוכנית משעממת אותך, ומדובר בזבל טהור. עכשיו אתה יודע (אם שואלים, תגיד שירדן אמר), ונשאר לך להחליט מה אתה מצביע. |
|
||||
|
||||
''לא, תודה, מדובר בזבל טהור'' ובין ''אין לי טלוויזיה''. אמנם אין לי טלוויזיה אבל לזוגתי יש ומדי פעם אנחנו צופים. יצא לי לראות כמה דקות ובאמת מדובר בחרא של ריאלטי, ובכלל כל ז'אנר הריאלטי הוא זבל טהור ומזוקק. לבסוף בחרתי ב''אין לי טלוויזיה'', בעיקר מפני שבאופן כללי ובד''כ איני עוקב אחרי שום סדרה ובטח לא אחרי הדבר הזה. יצא סנוב מתנשא ופוף ועל כך גאוותי. |
|
||||
|
||||
מה הולך שם, באמת? אני מאנשי ה"אין לי טלוויזיה" ולא טרחתי לבדוק. |
|
||||
|
||||
מדובר באוסף של אנשים שנעים בתחום שבין טמטום לדביליות שגרים יחד בוילה. ישנן מצלמות שעוקבות אחריהם בכל מקום בו הם נמצאים, פרט למקלחת ולשירותים (יש לקוות). בכל פעם העורכים מאפשרים לנו להציץ בחדר אחד (שיקולי עריכה. עריכה של תעודה וכו'). התכנית משודרת סביב השעון בערוץ 20 ובערוץ 2 יש מדי פעם סיכומים ותקצירים. אני לא יודע אם ניתנות למשתתפים משימות או איך בוחרים להדיח מישהו (כאמור, צפיתי רק פעם אחת והסקתי להתרשם). ישנו אחד בשם בובליל, הוא, כך אומרים, "עושה את התכנית". אליו צרפו לא מכבר את בתו, פרחה חיננית וגסת רוח. אסור למתמודדים לקרוא, לגלוש באינטרנט, לצפות בטלוויזיה וכו', קצת כמו וויפסנה. חשוב לבמאי שתהיה אינטראקציה בניהם. גורם לך לרצות לראות? |
|
||||
|
||||
מה זה וויפסנה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אה... לא. תמהני למה כל תוכנית ריאליטי ששמעתי עליה אי פעם אופיינה ב"משימות" וב"הדחות". אי אפשר שכל המשתתפים ישרדו עד הסוף? זה קצת כמו סדרת טלוויזיה שמתחילה עם קאסט נרחב של שחקנים, רואה אחרי זמן מה מי פופולרי, והורגת את היתר. |
|
||||
|
||||
אני משער שה"משימות" וה"הדחות" משמרות את ה"מתח" בתכנית. מדי פעם מתבקשים הצופים בבית והשופטים באולפן להחליט מי מהמשתתפים שהודחו יחזור. מעבר לתפקידם של ההדחות והמשימות לשמור על המתח, ששומר על הרייטינג, הפונקציות האלו במידה רבה גם שומרות על הכסף של ההפקה. הצופים שולחים מסרונים (sms) וכך, במין אשליה של דמוקרטיה ישירה ושליטה בתכני התכנית ובתמהיל המשתתפים בה, הם, למעשה, ממנים את מפגע הריאלטי שבלאו הכי עלויותיו יחסית זולות שכן רק הפורמט שלו נקנה וכיו"ב. הצופים נחשפים לפרסומות גלויות וסמויות ביושבם מול המרקע וגם משלמים מכיסם בשביל להיות "חלק מ". אין ספק שזה חכם (ומנוול) מאוד. ניסיתי לחשוב פעם על פורמט שבו כל המתמודדים ישרדו עד הסוף (מצב של win-win) ולא הצלחתי למצוא אלמנט בתכנית מהסוג הזה ש"יחזיק" את הצופה מרותק. כמובן שבחיים עדיף להמצא במקומות עבודה שמאפשרים לך לשחק משחק הוגן, במקומות בהם יש יותר ממנצח אחד ושיש עבודת צוות. בריאלטי זה לא יתכן לדעתי. |
|
||||
|
||||
אם "בחיים עדיף להמצא במקומות ... שיש עבודת צוות" ובסדרות האלו זה לא יתכן, למה קוראים לזה "ריאלטי"? |
|
||||
|
||||
הרי ברור שאין שמץ של מציאות בתכניות הריאלטי. עם זאת, גם במציאות ישנן משרות, נחשקות מאוד לעיתים, בהן עליך להלחם על מקומך ולהיות אטרקטיבי (ב''עולם האמיתי'' ההדחה נקראת ''ייעול'' והמשימות ''פרודקטיביות''. הרווח, בהתאם, נקרא לפעמים פרמייה). יש קשר כלשהו, קטן, מזערי, בין הריאלטי לבין המציאות. כמובן שבחברה פחות תחרותית, פחות מכוונת תהילה וכסף, תכניות מהסוג הזה לא היו מצליחות. |
|
||||
|
||||
דיסקליימר: אני שונא תכניות ריאליטי. הם, למעט מספר יוצאי דופן*, זבל טהור. עם זאת, אי אפשר להגיד שהן לא מציאותיות, לפחות במובן אחד: המשתתפים בהן אינם שחקנים, והם אינם עובדים על פי תסריט. קיובריק פעם אמר שאין במאי שיכול ליצור סרט שיהיה מלהיב ומותח כמו משחק טניס טוב. אני אישית לא אוהב טניס, אבל המסר ברור - כשאתה רואה משחק ספורט (או תכנית ריאליטי) אתה יודע שמה שקורה אינו מתוכנן. איני מומחה בסוגיה, אבל זה לא יהיה מופרך להניח כי המוח האנושי יכול להבחין, גם ברמה תת-תודעתית, בין רגשות אמיתיות לבין משחק. גם השחקן הטוב ביותר לא יכול ליצור בצורה אמינה את כל העידון שבהבעה האנושית. הפופולריות של תכניות ריאליטי אולי מראה כי אנשים רבים נמשכים להבעה "אמיתית" זו. *אני יכול לחשוב על לפחות סדרת ריאליטי אחת שוות צפייה: פרויקט מסלול. אם הייתי מתעניין באופנה, אולי אפילו הייתי רואה אותה בעקביות. מה שיפה בה, למרות הדרמטיזציה הטיפשית, הוא שלמשתתפים באמת יש איזשהו כישרון. אתה ממש רואה אמנים, חלקם טובים וחלקם לא, מנסים ליצור משהו, עם סגנון ייחודי ו(לעיתים) חשיבה מרובה. |
|
||||
|
||||
לאור כל הפסקה השנייה שלך, שאני מסכים לה בהחלט, מדוע אתה עדיין טוען שמדובר בזבל טהור? האם רגעי האנושיות האותנטית המופקים בהן אינם, בכל זאת, משהו ששווה משהו? |
|
||||
|
||||
אולי החזרה שלי על הניסוח של הסקר לא היתה מוצדקת. אך בכל זאת: לא כל רגש, אמיתי ככל שיהיה, הוא מעניין או ראוי התייחסות. לא מעניינות אותי הדרמות הזולות שקורות ב"אח הגדול", כנראה מאותה סיבה שמעולם לא התעניינתי באופרות סבון. אני פשוט לא מבין מה כל כך מעניין באנשים הללו. אותו דבר עם "הישרדות" ודומיה: לראות אנשים אוכלים מקקים, או מתעסקים ב"ניסוי חברתי" שטחי לא ממש מושך אותי. אולי בגלל זה אני מעדיף סדרות כמו "פרוייקט מסלול": לפחות יש להן איזשהו תוכן אשר ראוי לתשומת לב. |
|
||||
|
||||
טוב, אני מסכים. |
|
||||
|
||||
זו אחת הסיבות שמאוד התחברתי לסדרה "המתמחה" (The Apprentice) שבה אנשי עסקים מתחרים על משרת ניהול באימפריה של דונלד טראמפ. אני אמנם "רק" עובד היי-טק זוטר ובכל זאת הרווחתי ממנה כמה טיפים לשימוש מעשי. |
|
||||
|
||||
אני דווקא יכול לחשוב על פורמט כלשהו - משהו בסגנון ''מבחני אומץ'' שבהם המפסידים מקבלים בפעם הבאה משהו עוד יותר מגעיל (לאכול תולעים וכו'). הקהל עדיין יוכל לשלוח סמסים לרוב שבהם הוא בוחר מה העינוי הבא שהוא רוצה להעביר את חביבו. |
|
||||
|
||||
כבר מספר שנים שאני ממתין לפורמט ריאליטי בשם "הנידון לחיים" בסגנון הסרט "the running man" בכיכוב ארנולד שוורצנגר 1. חבורת נידונים למוות 2, נשים וגברים, יתמודדו בשורת משימות יצירתיות, כאשר הכושלים בינהם מומתים בסוף הפרק, לאו דווקא ע"י ההפקה (במשימת ציד הטיגריס הקבוצתי באמצעות מקלות ארטיק מחודדים, לדוגמא, יתכן שלא יהיה צורך בהתערבות חיצונית. כנ"ל בפרק לוחמת הגלדיאטורים, ו"הראשון שנושם- ביצה סרוחה"). הרצון להאחז בחיים יניב, להערכתי, רגעים דרמטיים באיכות ובכמות גבוהה, ותעיד הצלחתו של הסרט. המנצח יצא כמובן לחופשי, מה שיאפשר, בהתחשב באחוז הגבוה של פושעים החוזרים לפשוע לאחר שחרורם, עריכת "עונת אולסטארז" בכיכוב מיטב הזוכים שחזרו אל הכלא. למתחכמים, טרם ניסיתי למכור את הפורמט בעצמי לרשת כלשהי, מכיון שלצערי השוק טרם בשל לו, לפחות במדינות בהם מכירת הפורמט רלוונטית מבחינת חוקי זכויות יוצרים. 2. לצורך הענין, כנהוג בספרי לארי ניבן, יוחמר עד מוות עונשם של פושעים מסויימים, שמוסכם על כולנו כי הם נאלחים, אך עם זאת הם מהווים חומר גלם משובח לצפיה |
|
||||
|
||||
זאת הזדמנות לשאול, מה זה לקנות "פורמט"? איך ואיפה רשום שהוא בבעלותו של מישהו? |
|
||||
|
||||
אם מישהו גיבש רעיון מקורי לתוכנית, הרי שהוא קניין רוחני שלו. לא חושבת שצריך לרשום את זה - הקרדיטים מופיעים על המסך (כל עוד רשת TV נידחת בזימבאבווה לא הקדימה אותך בהפקת רעיון דומה). |
|
||||
|
||||
אבל לצלם אנשים באי ו"לתת להם משימות" זה קצת כללי בתור רעיון. שינויים מסויימים נדרשים בכל מקרה, אז מה הבעייה לטעון שזה כבר לא אותו הדבר? חוץ מזה קצת תמוה שאדם מייצר שני קניינים רוחניים (התוכנית והפורמט) ביצירה אחת. מעניין איך הרעיונות האלו נראים בשלב העיסקה. |
|
||||
|
||||
לא יודעת, זה כמו שתאמר שלכתוב מילים על דף זה קצת כללי בתור רעיון. בכל זאת יש קניין רוחני על כל פסיק ואות שתכתוב. כאן מדובר במעין משחק - מישהו המציא משחק חדש. אבל גם אני לא יודעת איך מגנים על פורמט מבחינה משפטית, ואיפה עובר הגבול בין העובדה ש''כוכב נולד'' מחקה בהבטים מסוימים את ''אמריקן איידול'', לבין העובדה שאת הפורמטים של ''בטיפול'' או ''הכספת'' רשתות זרות קנו בכסף מלא, להפקה עצמית. |
|
||||
|
||||
לגו טענה שיש לה זכויות יוצרים על קוביות משחק עם תפסים, ולמגה ברנדס אסור למכור קוביות דומות בשם מגה בלוקס. לפני כמה ימים בית משפט של האיחוד האירופאי דחה את טענת לגו ואמר שצורת הקוביות היא לשימוש טכני ואינן עיצוב ייחודי שמזהה את הייצרנית לצורך חוקי כסמל מסחרי. |
|
||||
|
||||
באמת? רק לפני כמה ימים? מגה בלוקס קיימות המון שנים אם אינני טועה. אינטואיטיבית דווקא הייתי מאשרת להם פטנט הנדסי על התפסים, אבל מילא. |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
התגובה שלך עניינה אותי אז טרחתי וקראתי בויקיפדיה על התביעה, ומסתבר שלא דייקת כלל. יש הבדל בין זכויות יוצרים, סמל מסחרי ופטנט. לגו לא טענה שיש לה זכויות יוצרים (כמו שכתבת ברישא) פשוט מכיוון שאין מדובר ביצירה אמנותית משום סוג, ולכן תביעה כזאת תהיה חסרת משמעות. הם אכן תבעו בגין גניבת סמל מסחרי (כמו שכתבת בסיפא) ונדחו מכיוון שקשה מאוד לטעון שמנגנון הלגו שהוא טכני בעיקרו הוא סמל של חברת לגו. מבחינה חוקית ה''יצירה'' של חברת לגו נכנסת לקטגוריה של פטנט ומכיוון שהפטנטים של לגו כבר מזמן לא בתוקף אפשר להעתיק מהם את מנגנון הקוביות והתפסים. |
|
||||
|
||||
מגה בלוקס לא רק העתיקו את המנגנון, הם מייצרים קוביות תואמות לגמרי לקוביות לגו, באיכות דומה, כך שאפשר לחבר קוביות של שני היצרנים. |
|
||||
|
||||
נשמע מזעזע כמו מוצרים של ''סוני'' שמתוכננים כך שיוכלו להתחבר למוצרים של ''טושיבה''. |
|
||||
|
||||
אם אינני טועה, המוצרים של סוני מתחברים למוצרים של טושיבה דרך פרוטוקול שההתאמה היא מטרתו. לא שיש לי בעיה עם מגה בלוקס, אני מאוד מרוצה מהאפשרות לקנות ''לגו'' בזול. |
|
||||
|
||||
אולי אפשר לחבר (לא ניסיתי), אבל לא ממש כייף, כי מגה בלוקס גדולים מקוביות לגו פי 4 בערך. |
|
||||
|
||||
מגה בלוקס מייצרים גם קוביות זהות לקוביות הלגו. כזה |
|
||||
|
||||
פטנט הוא גילוי הידע בתמורה להגנה לזמן מוגבל (כיום: 20 שנים). לכל אחד אמור להיות הידע איך להשתמש בפטנט. עד לתפוגת הפטנט החוק מרשה לבעליו את השליטה על השימוש בפטנט. מרגע שהפטנט פג, המגבלה הזו נעלמת. המטרה היא לתת לממציא מוטיבציה לגלות את הסוד ולהבטיח לו יתרון זמני בניצול הסוד. אולם הפטנט עדיין שואף לקדם את מאגר הידע של החברה: בתום פרק הזמן המוגבל, המגבלה נעלמת. אם הממציא לא השכיל לנצל את היתרון שהיה לו תוך 20 שנים, ממילא אין לו זכות קיום ואנו נרוויח לפחות את הרעיון הטוב. 20 שנים הם בערך שני מחזורי פיתוח אפילו בתעשיית התרופות. לכן הם מספיק זמן כדי להחזיר השקעה. בתחומים אחרים 20 שנים הם אולי אפילו יותר מדי, מכיוון שהסוד מאבד לחלוטין את ערכו לחברה בשל טכנולוגיות טובות יותר. חברת לגו השתמשה בפרק הזמן הזה ע"מ לבסס את שמה וע"מ לפתח מוצרים נוספים. השם Lego מופיע על כל לבנה שהם מוכרים ולמיטב הבנתי לא נחשב גנרי. לכן המתחרים שלהם לא יכולים לטעון שהם מייצרים "לגו". לא ברור מה ערכו של השם הזה, אולם הוא לא חסר משמעות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני מודע היטב להבדל: הפטנט מעניק יתרון זמני. באותו הזמן אפשר לבסס, לדוגמה, מוניטין למוצר או לחברה (אשר ייתן ערך לסימן המסחר) |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שאתה לא מודע להבדל, רק שבתגובה שלך אתה מבלבל בין השניים. זה הכל. |
|
||||
|
||||
תודה לאסור, באמת גם אני תהיתי על זה. במחילה על האנכרוניזם, האם אגתה כריסטי היתה צריכה היום לשלם לקונאן דויל1 על השימוש בפורמט ספר הבלש? בטהובן להיידן1 על השימוש בפורמט היצירה-בשלושה-פרקים-מהיר-איטי-מהיר? שאלה שאולי תחדד: האם הוגשה אי-פעם תביעת זכויות יוצרים על פורמט? האם נראה שתביעה כזו סביר שתתקבל (אני יודע שאתלע"ד, אני שואל את כולם כאן)? או שבכלל זה רק עניין ג'נטלמני בין חברות ויוצרי טלוויזיה בעולם הנאור? 1 או מי-שזה-לא-יהיה שהיה הראשון. |
|
||||
|
||||
אני מנחש שבימי היידן ובטהובן זכויות היוצרים על הפורמט "שלושה-פרקים-מהיר-איטי-מהיר" כבר פגו מזמן (לו היו אז חוקי זכויות יוצרים) שכן המבנה הזה מופיע עוד לפני תקופת הרנסאנס. פורמט מוזיקאלי שללא ספק הועתק ללא בושה על ידי כל המלחינים הקלאסיים הוא צורת סונאטה [ויקיפדיה] שמיוחס לקארל פיליפ עימנואל באך. |
|
||||
|
||||
סתם נזכרתי בזה (לא ממש קשור לזכויות על פורמט, יותר קשור לזכויות על יצירה שלמה): כבר דיברנו על זה פעם, אבל אז עוד לא היה כל כך קל לקשר לביצועים. |
|
||||
|
||||
1 נראה לי שמייחסים לאדגר אלן פו את תואר החלוץ. |
|
||||
|
||||
ובכך עושים לדעתי עוול לסופוקלס. בקריאה הנכונה, אדיפוס המלך, לפחות בקריאה מסויימת, הוא סיפור בלשי (גרוע). |
|
||||
|
||||
כיוון שהוא קדם לדויל, ברור לפחות שדויל איננו החלוץ. |
|
||||
|
||||
"כל המתמודדים ישרדו עד הסוף" מדובר בז'אנר שלם של תוכניות ריאליטי שרץ זה שנים, זוכה למדורים משלו בעיתונות ובטלוויזיה, והוא מכונה משומנת של כסף והערצה, קוראים לזה ספורט, בסוף כל שנה מוכרז מנצח, וכל המתמודדים1 חוזרים לנסיון נוסף בשנה הבאה. נניח והישרדות הייתה משודרת שוב ושוב עם אותו צוות (אבל עם משימות שונות ), מעניין איך הדינימקה הייתה משתנה? האם הזוכה של העונה הקודמת היה מודח ראשון? 1 לעיתים יש אחוז מסויים של מתמודדים ה"מודח" ולא משתתף בעונה הבאה. |
|
||||
|
||||
יוצרי תכנית הריאליטי הכי פופולרית - הישרדות בגירסת ארה"ב - אכן לקחו את הרעיון של "שורדים" שלא שרדו את המשחק בעונות קודמות, ולוהקו מחדש על האי בעונה 9 ו-16. הביקורות טענו כי עונה 16 היתה הטובה מכולן. |
|
||||
|
||||
הבי.בי.סי עשו פעם תוכנית מעולה, כשלושים איש, הורים עם ילדים, בני תשחורת ומבוגרים ננטשו באי בודד שעליו שרידי מחנה צבאי, עם מלאי של הספקה וכל הספרים והתחביבים שהאנשים רצו להביא איתם, בלי משימות, תחרויות וחנופה לקהל או להפקה. רק לצפות בדינמיקה בקבוצת אנשים זרים זה לזה שנאלצים לחיות יחד. נסוי אנתרופולוגי - סוציולוגי מאוד מרשים, סדרה מעולה. למה גרשנו את הבריטים? |
|
||||
|
||||
זה לא אנחנו, זה בגין. |
|
||||
|
||||
כי הם הפריעו לנו לגרש את הערבים? זה נשמע כמו ניסוי מרשים מאוד באמת. ידוע לך אולי כמה אחוזי רייטינג היו לתכנית? איך קראו לתכנית? השאלה היא האם ניתן להפוך את הז'אנר של הריאלטי לכזה שהתערבויות ההפקה בו יהיו מנימליות, לתכנית שלשיתוף הקהל בה אין משמעות כספית, ללא הדחות ומשימות, ושעדיין, למרות החלפת חלק מהמאפיינים עליהם הצביע איזי, היא תהיה רווחית להפקה? שאלה אחרת היא האם תכנית מסוג זה תפנה לאותו הקהל אליו פונה ז'אנר הריאלטי או שמא יהיה זה קהל שונה? |
|
||||
|
||||
מקבילים המוחות עדיין משודרת באיים הבריטים, ושודרה בהצלחה גם בישראל. |
|
||||
|
||||
התוכנית שודרה בבי.בי.סי פריים בכבלים לפני כעשר שנים, איני זוכר את שמה ואין לי מושג על הרייטינג לו זכתה כשהייתה אקטואלית בבריטניה, אבל זכור לי גבר אחד מהמשתתפים שערק וחמק מהאי בשיתוף פעולה שיזם מראש, כדי להדליף סנסציות לצהובון בריטי תמורת המון כסף, כנראה שהיה רייטינג גבוה. כמובן שמסת הקהל בבריטניה, בשונה מישראל מאפשרת ריווחיות בקנה מידה אחר לחלוטין. אני חושב שאפשר לקנות את לב הקהל גם בפחות וולגריות מאשר מקובל במחוזותינו, (אני מנסה להזכר ולא מעלה בדעתי כלום חוץ מ''זהו זה'') אולי אני טועה. |
|
||||
|
||||
מה היה ב"זהו זה" שקשור לריאליטי? |
|
||||
|
||||
בלי קשר, ניסיתי למצוא תכניות שזכו לרייטינג גבוה, תוך שמירה על איכות ורמה. |
|
||||
|
||||
זה לא היה בעידן שהיה רק ערוץ אחד? |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה נכון, מה שעושה את התופעה לפרדוקסלית יותר, (אין תחרות, אין לחץ של הקהל, אין פחד מפיטורים). |
|
||||
|
||||
קשר קלוש אבל אפשרי - גם בזהו זה היה אלמנט של שיתוף הצופים ע"י חידות ופינות למיניהן (הפרס הגדול- חולצת טריקו של זהו זה!). עוד ניסיון - בשונה מרוב מוחלט של התכניות בזמנה, זהו זה שודרה בשידור חי, מה שאולי משווה לה אופי יותר "מציאותי", למרות שמדובר בשחקנים. |
|
||||
|
||||
תטל''א. לא חיפשתי קשר בין זהו זה לאח הגדול, אלא טענתי שתוכניות ברמה גבוהה יכולות למשוך קהל גדול בלי לרדת ל''מכנה המשותף הנמוך ביותר'', מושג שהמציאו מפיקים שרוצים לחסוך בעלויות, ובעצם מזלזל באינטלגנציה של הצופים. |
|
||||
|
||||
לא חסרות דוגמאות קצת יותר מאוחרות מזהו-זה שהצליחו להיות ברמה גבוהה והצליחו למשוך קהל, עובדה, החמשיה הקמארית, בטיפול, שידורי המונדיאל... |
|
||||
|
||||
והמכנה המשותף לכל התכניות הוא כישוריהם של המעורבים בהכנתם, כולם טובים בתחומם. |
|
||||
|
||||
מה היו התוצאות? |
|
||||
|
||||
הניחוש האופטימי: התוצאות היו שהפרס של אלה שנשארו בחיים הוא החיים עצמם. הניחוש הפסימי: כנ"ל. |
|
||||
|
||||
בהמעטה, התוצאות היו לא נעימות, אנשים במצב של חלום אידיאלי רומנטי לכאורה,(אי בודד, קבוצה בינונית, ספרים, מוזיקה ושפע של הספקה) לא הצליחו לקיים מארג חברתי באיכות מינימלית. בזמנו חשבתי על היתרונות שיש לישראלים במצבים דומים אחרי ועקב הנסיון הצבאי שרובנו רוכשים, ברמת היכולת לשיתוף פעולה ביננו. |
|
||||
|
||||
נו, אז אמרתי כבר בתגובה 495632 (והרבה יותר בקיצור). |
|
||||
|
||||
לפני כמה שנים שודרה תוכנית דמוית ריאליטי באחוזה אנגלית בתנאי תחילת המאה ה20. משפחת מתנדבים קיבלה את תפקיד בעלי האחוזה ומתנדבים אחרים שימשו בתפקידים שונים באחוזה כמו מנהל הבית, מבשלות, מנקות, גנן, וכו'. התוכנית נתנה הצצה לאורח החיים בתקופה האדוארדית. לא היתה תחרות, לא הדחות, לא פרסים (עכש,ז), רק זרקו אותם לסיטואציה חברתית ונתנו לצופים להתרשם מהמתחים בין המעמדות, עבודות הבית הקשות, התנאים הסניטריים (אני וכר כיצד האחראית "לימדה" את המשרתות כיצד להשתמש בתחבושות היגייניות מבד). מעניין היה לראות איך אנשים רגילים מהמאה ה21 נכנסים לדמות של בעל אחוזה או הבאטלר בצורה כזו רצינית. אאז"נ, רק אחד מהמשתתפים עזב, והטבח הצרפתי נקם בכולם עם אוכל מזעזע ודוחה. |
|
||||
|
||||
בהחלט, ועכשיו נזכרתי בתוכנית אחרת בסגנון דומה, מוצלחת בעיני גם כן, אולי הם פשוט יודעים לעשות טלויזיה, ואנחנו לא? |
|
||||
|
||||
אני לא יכול לשפוט, יותר מדי חד צדדי. אני חייב לציין שבתקופה שעוד זיפזפתי קצת הייתי לפעמים עוצם עיניים מול התכנית הזאת: |
|
||||
|
||||
מעורר תיאבון, אני הולך לחטוף משהו. |
|
||||
|
||||
א. לא מזמן ראיתי פרק מסדרת ריאליטי של BBC - "המנזר". על קבוצת אנשים רגילה שנכנסה למנזר לתקופת זמן ארוכה. התכנית עסקה ביחסים ביניהם לבין הנזירים ובינם לבין עצמם ובהתלבטויות האידיאולוגיות שלהם. האמת שזה היה משעמם בדיוק בערך כמו שזה נשמע. אפילו איכות היא לא תמיד ערובה לאיכות. ב. לדעתי דוקא בעניין סדרות הריאליטי, שהם בעיני מן משחקי חברה שיצאו מכל פרופורציה, צריך לחנך את הציבור. לדעתי על השלטון להכריח את ערוצי השידור להגביל את כמות הזמן והכסף המושקעת בסדרות האלו. קל להבחין כי הפקת הסדרות האלו אינה דורשת מאמץ אמנותי ואינטלקטואלי מיוחד במינו. הצפת המרקע בשידורים האלו עשויה להכות אנושות את התרומה התרבותית של השידור (דרך מחזות, תוכניות דרמה, הפקות אמנותיות, סרטים עלילתיים, תכנים חינוכיים ותוכניות המשרתות את הציבור). אין בהגבלה זו משום פגיעה של אמת בציבור, משום שאותו ציבור לא היה חסר את תכניות הריאליטי עד אשר ערוצי השידור דחפו אותן במורד גרונו. החיבה לסדרות אלו כמו לטלנובלות היא בבחינת טעם נרכש. |
|
||||
|
||||
אני צופה מדי פעם בסדרת הריאליטי "מבט", לפי דעתי הסדרה הוותיקה ביותר מסוג זה. יש גם משהו מקביל בערוץ 2. כיוון שאף אחת מהן לא מנבאת טובות לגבי הז'אנר, לא הרחבתי את ענייני בו. |
|
||||
|
||||
זה המקום להזכיר שתוכנית הריאליטי הראשונה המוכרת בארץ, נדמה לי שהיא "העולם האמיתי" ששודרה ב-MTV לפני כ-15 שנה. זו היתה דווקא סדרה אינטליגנטית למדי: גם שם היתה קבוצה של נערים ונערות ממוצאים ורקעים שונים שאולצו לחיות יחד באותו בית. אבל להבדיל מהפורמט שהתגבש ב"אח הגדול" הסיטואציה לא היתה מלאכותית לגמרי - הנערים המשיכו בחייהם, פגשו אנשים נוספים, יצאו לעבודה והכל, פשוט היו צריכים להתמודד עם חבריהם בנושאים כמו מגורים משותפים, מריבות על רכוש ויחסים משתנים. |
|
||||
|
||||
בדיוק. מה שחסר לנו זה עוד כמה חוקים "לטובת הציבור". אבל אם כבר, למה אתה שמרן כזה? הכי חסכוני יהיה לבטל את שידורי הטלויזיה בכלל, שהרי אותו ציבור לא היה חסר את שידורי הטלויזיה עד אשר הממשלה דחפה אותה במורד גרונו. |
|
||||
|
||||
א. נשמע כרעיון סביר. צריך לחשוב. ב. אתה טועה. יש לנו הרבה מאוד חוקים לטובת עורכי הדין, הממסד המשפטי ועוד כמה ממסדים בירוקרטיים. חוקים "לטובת הציבור"? הרבה פחות. רוצה דוגמה? יש לנו כל מיני חוקים וזכויות שתוצאתם היא שהציבור מממן (דרך פריצות, גניבות , סמים והימורים) את רמת חייהם היפה של פושעים ידוענים ועורכי הדין שלהם. לעומת זאת נראה בעין חסרונן של תקנות (או לפחות מימושן) האוסרות על אנשים עם עבר פלילי להסתובב עם נשק באופן גלוי ולעצור באופן פרטיזני את התנועה בדרכים ציבוריות עד שפמליית "מנהיגי הציבור" שלהם עוברת. |
|
||||
|
||||
ב. יש לנו המון חוקים שניתן להפעיל, למשל חוק בדבר מניעת שימוש בדרך ציבורית, וחוק שאוסר נשיאת נשק על מי שאינו מורשה ואני בטוח שעוד כמה וכמה. אכיפה זה כבר משהו אחר. |
|
||||
|
||||
אכן. חוקים ותקנות שאינם נאכפים הם דוגמה קלאסית של חוקים המפרנסים עורכי דין ואינם מועילים לציבור. |
|
||||
|
||||
ואיך באמת הם חיו זה עם זה? |
|
||||
|
||||
אבל אני מתכוון לככב בתוכנית ההמשך, "האף הגדול". למעוניינים בתכניות ריאליטי מסוג אחר: http://streamer.perimeterinstitute.ca/mediasite/view... |
|
||||
|
||||
אין לי הגדרה אחרת לאיך שאני מרגיש כשאני פותח אתר ''תפוז'', למשל, ורואה בעמוד הראשי שיש דיון בנושא מה עשה המעצבן התורן ב''אח הגדול''. לא מעניין אותי פרידמנים, בובלילים ומה שביניהם. אני מעדיף לטמון את הראש בחול כמו בת יענה. |
|
||||
|
||||
אני גם חושב שמדובר בזבל טהור וגם צופה בתוכנית בטלויזיה. נקודה אחת שיכולה להיות מעניינת לדיון היא הדומנינטיות של העדתיות בתוכנית. המון מיטענים ריגשיים,רגשי נחיתות מצד אחד וסנוביזם מצד שני,גם מצד המשתתפים עצמם וגם מצד קהל הצופים. ההפקה מין הסתם משחקת על הנים הרגיש הזה ומלבה אותו,ועדיין - מדהים לראות עד כמה הנושא טעון עבור אנשים שכולם נולדו בישראל. מצד שני לנסות להחיל מסקנות סוציולוגיות ע''פ תוכנית ראלטי זה לא פחות מופרך. |
|
||||
|
||||
גם חושבת שזה זבל מוחלט וגם יצא לי להציץ מספר שניות מפעם לפעם. גם משעמם וגם נחות. לעומת זאת, סדרת הריאליטי האמריקאית "הישרדות" לעונותיה מצליחה לרוב לרתק אותי אל המרקע. העונה הראשונה בישראל מטעם ערוץ 10 היתה חיוורת ביחס למקור. |
|
||||
|
||||
נימה רגישה |
|
||||
|
||||
האם יש קשר לנימים? כנימי גבעול הצמח? |
|
||||
|
||||
נימה היא שערה דקה1. ממנה נגזרו הנימים למיניהם - קפילרות כאלו ואחרות, כולל כלי הדם הדקים והנימים שבצמחים. ___ 1 צפה אל המטרה בחר נקודת מכוון עצום עין בלתי מכוונת2 הבא את קצה הלהב אל כתפי האתנך/מרכז החרירית בהשאירך נימה לבנה3 2 אלא אם כן אתה צלף או קלע ספורטיבי. אלה יורים בשתי עיניים פקוחות, מה שמבטיח אישון מצומצם יותר, כלומר ראיה חדה יותר 3 שערת שיבה. |
|
||||
|
||||
מה עם נים ולא נים? (זה מצבי כרגע...) |
|
||||
|
||||
נימה (שערה) באה מהמילה הארמית 'נִימא'. את מקורות המילים 'נים' ו'נמנום' אני לא מוצא במילוני האינטרנט. מצאתי את המילה 'תנומה' בכתובים - 'לעפעפי תנומה' (תהילים קלב), אני לא בטוח אם מקור המילה בעברית או שפה אחרת. |
|
||||
|
||||
''לא ינום ולא יישן שומר ישראל'' |
|
||||
|
||||
אולי: אחד הפירושים ל'נימה' הוא 'מיתר' (בכלי נגינה), ו'נימת דיבור' היא 'טון דיבור' או 'נגינת המילים'. אז 'נימת הדיבור' היא ה'מיתר' עליו מנגן הדובר. |
|
||||
|
||||
פעם דרכתי בזה. |
|
||||
|
||||
ממה שקראתי וראיתי על התוכנית לא הבנתי למה הרבה אנשים אוהבים לשנוא אותה. היא נראית לי נחמדה ומעניינת יותר מהרבה דברים שלאנשים לא כל כך חשוב להדגיש כמה הם לא אוהבים וכמה זה זבל. אם הייתי רהוט יותר כרגע או לפחות הייתי צופה בה הייתי מפרט את שבחיה, אבל ירוד פריד כבר עשה זאת טוב ממני1. איני צופה ב"האח הגדול" משלוש סיבות. האחת אינה קשור לתוכנית זו והיא שצפייתי בטלוויזיה היא לרוב לפי זמן פנוי ומצב מנטלי מתאים ולא לפי התוכנית. סיבה שניה היא שאין לי חשק להמתין שיאמר או יעשה בתוכנית משהו מעניין. השלישית, שכבר הוזכרה כאן, היא תחושת המניפולציה היתרה שעושות ההפקות בחלק מתוכניות המציאות למען ריווחיות התוכנית. איני רואה בכך פגם ערכי כלשהו, זהו ערוץ מסחרי והתנהלות זו נראית לי סבירה במסגרת זו, מה עוד שהדברים מוצגים בגלוי בד"כ, אבל לי אישית זה לא מתאים. |
|
||||
|
||||
אם כי לדעתי אופציה זו אינה מתאימה לשאלה, משום שאחר תוכנית זו לא רק שניתן לעקוב בנוחות באינטרנט, אלא אף גלום יתרון בסיסי לצופה ברשת על פני הצופה בטלויזיה. בעל הבית שלי הזמין אותי כבר פעמים מספר לסור למעונו בבקשה לתקן שיבושים שחלו באספקת האינטרנט שלו, ובכך מנעו ממנו לעקוב אחר שידורי התוכנית. מסתבר ש''האח הגדול'' מהווה את רוב תצרוכת הבידור שלו, בעודו מתגורר בעריריות (לא כולל כלבת רוטווילר) על גג הבית המחולק בין שאר הדיירים. ברי לי כי התוכנית מהווה נר זערורי של הנאה באפילת חייו, וכאות הזדהות לא בחרתי באופציות אחרות כגון ''לא תודה, מדובר בזבל''. |
|
||||
|
||||
האם יש כאן הגזמה פראית או נבואת זעם שהקדימה את זמנה? |
|
||||
|
||||
סליחה על הקטנוניות, אבל איך יכולה נבואה כלשהי, זעם או לא, ש*לא* להקדים את זמנה? |
|
||||
|
||||
כוונתי הייתה שהיא ניתנה מוקדם *מידי*, באופן שאינו מאפשר להבחין בקשר הגיוני בין התמונה העגומה שהיא מציירת לבין מצב הדברים הנוכחי. |
|
||||
|
||||
הצבעתי "אני לא צופה, אבל מתעניין/ת במה שקורה שם". חומר מצויין לשיחות נימוסין בארוחת הצהריים בעבודה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני לא כל כך מבין למה נחשבת התכנית בעיני רבים מכם ל"זבל". מעבר לסיפוק שאני שואב מלצפות בה, ואינני מרגיש צורך להתנצל על דבר מה בעניין זה, אני חושב שתכניות הריאליטי מאפשרות לנו, כן "להציץ" מילה שכולם אוהבים, לעולמם של בני אדם. האם יותר אינטיליגנטי יהיה לקרוא מאמר מדעי אשר יהיה, מאשר להביט, להתבונן ואפילו פשוט לקלוט באיזו תובנה רגשית, את עולמם הפנימי של בני אדם אחרים, מה שמשום מה לא מזדמן לרובנו בכל יום. נעם לי לצפות בדן מנו, בנועם טור, באחרים [ובכלל לא התעניינתי בתחת של מרינה] וגם כעת להתבונן בשיפרה, בלאון בעינב וגם ביוסי ובאחרים, שמות שרבים כאן כנראה לא מכירים..ואינני נגרר למניפולציות סטריאוטיפיות..אני פשוט מתבונן באנשים, ואני בטוח שרבים אחרים גם מרגישים כך ולא מעניין אותם הדחות ומשימות..אלא האנשים..בעיניי זה לא זבל..וזה כל העניין..הכל הוא בעיני המתבונן.. |
|
||||
|
||||
לשאלתך המתחילה ב''האם יותר אינטיליגנטי...'', התשובה היא כן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שיכול לספק חומר לעשרים עבודות דוקטורט, ורק מי שצפה בערוץ 20 או ב-LIVE באינטרנט מודע לו. מי שצפה בתוכנית הערוכה בערוץ 2 ראה סתם עוד תוכנית ריאליטי מתוסרטת. הגדולה של הניסוי היא בחמישים המצלמות שצילמו את הדיירים 24 שעות ביממה והזריקו לנו שידורים גולמיים אמיתיים. אחד מנושאי המחקר המטרידים ביותר הוא "הכת" שנוצרה סביב שי שטרית, כת שהיו חברים בה צבר, שפרה ורנין - וליאון כהערת שוליים מבולבלת עד שהקבוצה ערכה לו משפט שדה בסצינת "סוכת הנחשים", כי משורה ישחרר רק המוות. ראינו תחת עינית המיקרוסקופ איך פועלת תעמולה ואיך צומחים משטרי רשע, ואיך אנשים שעל פניו הם נבונים ובעלי מחשבה עצמאית מצטרפים למעשים אכזריים מתוך אמונה עיוורת שהם פועלים נגד אויב ש"המנהיג" יצר למענם. נושא מטריד אחר הוא הדיווחים בתקשורת. זו לי הפעם הראשונה שקראתי דיווחים על דברים שראיתי במו עיניי, והקשר בינם לבין המציאות הוא כל כך בלתי קיים, שאם היה לי שמץ אמון בתקשורת הוא נמחק. לא רק האמון בתקשורת - גם האמון שלי בהיסטוריונים אבד לעולמים. גם הקשר בין הדמויות כפי שהוצגו בתקשורת לבין התנהגותן האמיתי איננו קיים. יוסי מותג כמאצ'ו תחמן וערמומי - ההיפך הוא הנכון. רנין הוצגה כעדינה וישרה - ובמציאות היא היתה השקרנית הגדולה ביותר בבית האח הגדול, מניפולטיבית ומרשעת. מה עוד למדתי? למדתי מה שכבר ידעתי - כולם משקרים, ופחות מכל יש להאמין למי שפותח את דבריו במילים "אני נשבע לך במשפחה שלי", "אתה כמו אח בשבילי", או שהיא סתם עוברת לדבר באנגלית. אחרי פתיחות כאלה תבוא מחרוזת של שקרים ובכך אין שום ספק. ועוד נושאים רבים: תופעת העדר בתקשורת (אין מצב אחר, התקשורת היא תמיד עדר), עדתיות בישראל 2008 (קיימת בעיקר בתקשורת), השפעת הסביבה על ה-IQ (עינב), השפעת התת-מודע על צורת השירה (שפרה שעינתה אותנו במשך חודשיים תמימים ולא ידענו מה חטאנו, עד שצבר הודח ולפתע נפסק לה החנחון אה לה מרילין מונרו)... ועוד. |
|
||||
|
||||
אני חושב שתכניות המציאות מעוררות את הצופים לבחון את הערכים שלהם ואת הסמלים שלהם.. הרבה מדובר בכך שגיבורי התרבות הם ריקים, או שהם כאלה וכאלה, גיבורי תהילה לרגע, ומה הם בכלל עשו בחיים שלהם..כפי שאני מבין את זה באמצעות תכניות המציאות, באמצעות החשיפה לעולמם הפנימי של הגיבורים, מניפולטיבית ככל שתהא, הצופים מייצגים לעצמם- סמלים. הטוב, הרע, הכוחני, הרגיש, ובסמלים כמו בסמלים, המציאות כשלעצמה אינה משנה בהכרח. במה מוטב או שונה טרומפלדור משפרה. בעיניי מבחינת היותם סמל, הגם שזה האריך שנים וזה יחלוף מחר מחרתיים, ובכל זאת הינם שווים.מיהי שפרה באמת, או מיהו טרומפלדור, זה לא ממש משנה. העניין הוא ששתי הדמויות הניעו אנשים רבים לתגובה של הזדהות. מחצית העם צפה אתמול בתכנית האח הגדול, ואני חושב שזה לא יהיה לגמרי מופרך לומר שמחצית העם היה ער ועסוק בעיקר בשאלות של הזדהות עם אחת הדמויות או אחרת..כשהוא מביע לעצמו אותם רשמים שמסוגם (אתה) מציג בהערתך. |
|
||||
|
||||
אפרופו אמון בהיסטוריה על רקע אי-דיוקים בתיאור העבר הלא-רחוק: תגובה 441359 |
|
||||
|
||||
אלו הם החיים האמיתיים בהתגלמותם - מלחמת הבובליל בפרידמנים ולהיפך. עזבו שטויות כמו חדשות וערוצי מדע - זה מה שקורה כאן במדינה שלנו. הלוואי והיינו יכולים לבחור בהם לממשלה!!! |
|
||||
|
||||
כיוון שלא נראה לי שהעדכון הזה שווה ידיעה משלו באייל, נעדכן כאן: שפרה קורנפלד (28, ירושלים) זכתה ביום שלישי האחרון בעונתה הראשונה של "האח הגדול". קורנפלד זכתה בלמעלה ממיליון הצבעות, כ-300,000 הצבעות יותר מחביב התקשורת ומי שנראה כמועמד הודאי לניצחון יוסי בובליל (55, אשקלון). ושתי הערות שלי: * בחירה מצוינת. * בחירה מפתיעה. מעבר לעובדה שיוסי זכה להרבה יותר תשומת לב תקשורתית, רוב הטוקבקים, הפורומים והקהל שהגיע לתוכנית הגמר היו בבירור בעדו (עד כדי כך שהדעה הנפוצה היום בטוקבקים היא שההפקה "בישלה" את התוצאות בקונספירציה ענקית שמעורבים בה גם משרד רואי החשבון ומשרד עורכי הדין שפיקחו על התהליך). הסיבה לדעתי היא פשוטה (בחוכמה שבדיעבד) - קיים מתאם חזק למדי בין זהות המועמד המועדף עליך למידת המעורבות שלך בתוכנית. אני די בטוח שסקר בקרב כל צופי התוכנית היה מסתיים בניצחונה של שיפרה בהפרש אדיר. אבל רק חלק לא גדול מהצופים באמת מצביע, חלק קטן עוד יותר מגיב בטוקבקים ובפורומים ורק מיעוט לא לגמרי שפוי נוסע להשתתף כקהל בתוכנית. כנראה שאוהדי יוסי פשוט פנאטיים יותר. עמוק יותר בממלכת הניחושים - לדעתי הגורמים החבויים שמסבירים זאת הם בעיקר גיל והשכלה. |
|
||||
|
||||
כמי שלא צפה בתכנית בכלל, אלא למד עליה מכלי שני, אני חושב שהסיבה לזכיתה של שפרה היא אחרת: בובליל יצר אמטגוניזם מאוד חריף אצל חלק גדול מהצופים ה"רכים". עד כדי כך שרבים, לראשונה בחייהם, טרחו להצביע - ועשו זאת עבור המתחרה שהוותה אנטיתזה לבובליל. |
|
||||
|
||||
כמי שכן צפה בתוכנית, לדעתי הסיבה נעוצה בכך שבמבחן הסמס, הדמוקרטיה משוקללת על ידי חתך סוציו אקונומי. |
|
||||
|
||||
להערכתי אין שום מתאם בין שימוש במסרונים1 לבין מצב סוציו אקונומי. ___ 1 אם כי יש מתאם כלשהו בין שימוש במילה מסרונים לבין מצב סוציו אקונומי. |
|
||||
|
||||
כן, אבל במחיר של שקל למסרון, לעשירים יש יותר כוח בחירה. |
|
||||
|
||||
קשה לי להאמין שהיתה התגייסות להצבעה מסיבית, כזאת שעלות המסרון תהווה בה גורם מרתיע, אבל מה אני יודע1 __ 1 לפני כ15 שנים היתה בערוץ הילדים תוכנית טלויזיה בשם הכיתה המעופפת. דובר שם על תחרות בין כתות בבתי ספר יסודיים, כאשר הזוכה המאושרת מקבלת טיול כיתתי (כולל המורה ומספר מלווים) לחו"ל. במקרה האמור הפרס היה נסיעה לטיול ספארי בקניה. הניקוד התבסס הן על מלוי מטלות שונות ומשונות (בין אם שאלות ידע, ובין אם מטלות מעשיות) והן על הצבעת הצופים. אחת משתי הכתות שהגיעה לגמר באותה תחרות היתה מתמרת - ישוב קהילתי מבוסס ליד נהלל. החבר'ה מתמרת (המבוגרים - הורים ושכנים) לקחו את העסק ברצינות. הם הקימו מרכז תקשורת ממוחשב אשר הצביע עבור הכתה שלהם. הם זכו. |
|
||||
|
||||
תיאורטית זה נשמע מאוד הגיוני - למי שמרוויח שכר מינימום קשה יותר לעמוד בעלות שליחת 5 מסרונים מלמי שמרוויח פי עשרה מזה. למרות זאת, אני הייתי מנחש שבמציאות הנתונים דווקא הפוכים (לפחות באיזור שבין "שכר ממוצע" ל"אמיד"). הסיבה היא הקשר החזק בין השכלה לשכר, והזלזול של הרבה אנשים משכילים בהצבעות כאלה. כדאי לציין שהדעה הזאת מתבססת רק על מדגם מאוד לא מייצג. היה נחמד אם מישהו היה מנהל מחקר כזה בסנדרטים קצת יותר גבוהים. |
|
||||
|
||||
תיאוריה נוספת היא שבבורסות ההימורים הלא חוקיים בובליל היה המועדף וכדי לגרוף כספים השקיע מנהלי ההימורים כסף רב בזכייתה של שפרה. ההתנשאות הבוטה שלה עוררה בי דחייה והזכירה לי את קיצוני הימין הדתי בלשונם הרכה והיפה, שמחפה על תוכן גס ונוקשה. |
|
||||
|
||||
למען האמת ההיסטורית שזה עתה קונָנו את מותה: יוסי בובליל לא היה חביב התקשורת אלא שנוא נפשה. |
|
||||
|
||||
אין כאן סתירה. התקשורת אוהבת אנשים שאפשר לשנוא. |
|
||||
|
||||
יוסי בובליל הוא גזען גדול עם רגשי נחיתות קשים . למרות היותו מיליונר הוא מרגיש מקופח. שלא לדבר על הבת הפרימיטיבית שלו שהכניסה את כל הגזענות לתוכנית. אני כמזרחי גאה שמח מאוד ששיפרה האינטליגנטית והתרבותית ניצחה ובפער גדול. די לבובליליזם |
|
||||
|
||||
שאלה מתוך סקרנות אקדמית: מה הביא אותך למסקנה שיוסי בובליל הוא גזען, בעל רגשי נחיתות, ומרגיש מקופח? |
|
||||
|
||||
למרות שלא ראיתי אף פעם, אני מרשה לעצמי לומר כי התוכנית משעממת אותי. אבל ללא ספק אני יכולה להגיד שיותר משהתוכנית משעממת, משעממים אותי הדיונים על התוכנית, כמה אפשר לטחון על מצב הנוער/עוצמת התקשורת/ עליבות העם/הפער העדתי ושאר ירקות? וזו הפעם האחרונה שאני מגיבה, לאחר שהמערכת של האייל הודיעה לי רשמית ששני סימני קריאה רצופים זו התלהמות אבל אני התכוונתי לציניות!! אולי די לחנך את העולם? |
|
||||
|
||||
ריבוי סימני קריאה מהווה בד''כ התלהמות מעצבנת ומיותרת, רק ראוי שמי שבוחר להתנסח כך באופן קבוע ישקיע עוד קליק. המערכת לא מונעת ממך לכתוב כך, רק מתריעה. |
|
||||
|
||||
המערכת הודיעה שכמה סימני קריאה *יוצרים רושם* של התלהמות. נראה שמחמת רגישות יתר נוצרה אצלך בעיה בהבנת הנקרא, ומאחר שכך, טוב עשית שהחלטת לפרוש, שכן היה צפוי לך עתיד נוגה ומתסכל במחוזותינו. עולה, אם כך, שטוב עשתה המערכת כשאמרה לך מה שאמרה וחסכה ממך (וחשוב יותר: מאיתנו) עגמת נפש רבה בעתיד. יישר כוח, טל. _________ נא נא נא נא נא ! ! ! ! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
באייל הקורא ובכלל..אנשים שאינם מקללים..(שחח- צ'אט) |
|
||||
|
||||
איך מנקדים את ה-שחח הזה? עם שלושה שוואים? |
|
||||
|
||||
עם ייריק מתחת ל־ח' הראשונה. |
|
||||
|
||||
שחח..כמו שחאח..קמץ בשין, פתח בח'..מילה עברית לדבר הזה שמשוחחים דרכו...רק בלי קללות ופורנוגרפיה..אולי האייל יפתח שחח..? |
|
||||
|
||||
הוא שכח, הוא שכח, מאיין בא ולאן הלך. מילה מאוד לא מוצלחת. |
|
||||
|
||||
למה..? חמודה..אם היה שחח באייל גם אפשר היה לדון בזה שלא בהתכתבות..והרבה אנשים חכמים היו מתכנסים כאן כדי לשוחח.. |
|
||||
|
||||
פססססט... כבר עכשיו יש כאן לא מעט אנשים חכמים שמתכנסים כדי לשוחח. |
|
||||
|
||||
המילה חמודה..המגיבה -איילה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
האמת היא שרובם מתכנסים כדי להתווכח...:) |
|
||||
|
||||
אני דווקא בא כדי לקרא את סמיילי ואנצלוביש כי הפוסטים שלהם הכי ארוכים ומסובכים אז אני יכול להעביר אתם הכי הרבה זמן |
|
||||
|
||||
ניסית כבר את ג'ונתן ליטל? |
|
||||
|
||||
מכיוון שתרבות הדיון חשובה לך, טיפ קטן (אמנם יותר בתחום הכתיב): אין סימן פיסוק כזה שתי נקודות רצופות. |
|
||||
|
||||
שחח מזה. |
|
||||
|
||||
תודה על ההערה. לא ידעתי. שחח זה נחמד, אני מקווה להפיץ את המילה ולהפוך אותה לנפוצה. אגב..מישהו יודע מהי שנת יופי, והאם הביטוי הזה הושאל מאיזו אגדת ילדים...? |
|
||||
|
||||
שנת יופי: http://www.consultsos.com/pandora/endymion.htm הבעיה עם "שחח" שהוא נשמע כמו "סכך". chat הייתי מתחדש ל"רַשְפֶּטֶת" |
|
||||
|
||||
אהבתי רשפטת...הרבה יותר יפה משחח. |
|
||||
|
||||
אחרי המשלוח חשבתי ש''פטרשת'' אולי יותר טוב, כי אז מחלתן של הפקאצות תוכל להקרא פטרשת נפוצה. |
|
||||
|
||||
לך עד הסוף: רשרשת באופן עקרוני, כדאי להמנע מ"הלחמים" (הלחמה של מילים זו לזו) ולהשתמש בשורשים ומשקלים. אפשר גם שורשים מרובעים שנגזרים משורשים אחרים, למשל "שכפול" משורש שכפל = ש+כפל. המילה "שחח" מתאימה לעיקרון, היא פשוט דומה מדי בצליל ל"שכח" ונראית רע בכתב ללא ניקוד. |
|
||||
|
||||
אני לא הבנתי עד עכשיו מה זה השחח הזה, מישהו יכול להסביר? (להסביר לי מה זה, כמו במילון, לא ללנקק לי את התגובה הראשונה שבה זה הופיע, ראיתי כבר ובכל זאת לא הבנתי, מה לעשות אני קצת טמבל.) |
|
||||
|
||||
אתה יודע מה זה chat? אז זהו. |
|
||||
|
||||
רעשרשת? נחמד אבל אולי זה המונח המתאים ל talkback? אני לא מקבל את העקרון הזה, למרות שכמה בלשנים נכבדים, ירדן שלנו ביניהם, מסכימים איתך. "שחח" אמרו להיות שין שמאלית (מלשון שיחה) ולכן הוא נשמע כמו "סכך. |
|
||||
|
||||
טוקבקיסט הוא תגובתן. המילה שחח לצ'אט אינה מוצלחת בעיני. מה דעתכם על דִבּוּרשת? אולי זה מזכיר, פונטית, טרשת. בעיני זה נחמד. ויש גם הערה: לא כל מילה לועזית צריכה להתרגם. הטהרנות הזו בעיני פרובנציאלית ונלעגת. chat הוא צ'אט וזה הכל. |
|
||||
|
||||
מהי "טהרנות..פרובינציאלית"? |
|
||||
|
||||
קטונתי, אבל מה רע בשיחה ופטפוט? למה להמציא מילים חדשות? |
|
||||
|
||||
טוב ששפה מתפתחת, כיוון שעם הזמן נוצרות דרישות חדשות לשפה. השפה העברית מפנימה את הסלנג האמריקאי ללא הצדקה. הצרה כשמעתיקים מילים לועזיות, כנראה מאבדים גם דבר מה מן המשמעות המקורית שלהן, השפה מיטשטשת ונעשית רדודה, ומתכנסת לכמה ביטויים שהם מעין מכנה משותף לכל מיני משמעויות שונות. כמו "הזוי" או " מטורף".ועוד כהנה וכהנה, "מאסט" "פאן" אני חושב שרמת התפתחות של שפה מעידה על רמת התפתחות של תרבות. אין סיבה לומר צ'ט כשאפשר לומר שחח, או דיבור או פטפוט, ולא "מטורף" כשאפשר לומר למשל "מסעיר". לאחרונה קראתי את המאמר של הבלשן שחי באוסטרליה, סליחה שאין לי סימוכין, זה היה במגזין של סוף השבוע, והוא מצדיק את העירובין של השפה העברית ומכנה אותה מכאן ואילך- ישראלית. למשל, אין סיבה להבחין בין זכר לנקבה, אם למעשה אין מבחינים בין זכר לנקבה. משל מה אם לא מצייתים לחוק, אזי אין בו צורך. אני חושב שזה מתכון להפקרות. היום אדם הולך לאוניברסיטה ויוצא ממנה עם שלל מילים לועזיות שהושאלו מאי אילו טיעוני מלומדים והן אמורות להביע בפני עצמן כמעין תקציר, מה שהוא יכול ואמור להביע במילים של עצמו. אני מבין שכוונתך לומר שהניסיון להגן על השפה מפני ביטויים מושאלים משפה אחרת, היא התנהגות שמאפיינת אנשים שחיים מחוץ למרכז. אנחנו פרובינציה? העברית היא פרוביניציה לאנגלית? לא ברור לי. |
|
||||
|
||||
בספר "גלגולי לשון" תמצא הסבר משכנע מאוד למה אומרים "מטורף" במקום "מסעיר". |
|
||||
|
||||
מאמר מעניין. |
|
||||
|
||||
כדי להדגיש שהשיחה הזאת אינה מתבצעת באמצעות גלי קול. |
|
||||
|
||||
אגב, גם chat האנגלי הוא במקור שיחה בע"פ. |
|
||||
|
||||
הדיסקוציה הזאת לא הולכת לשום מקום. |
|
||||
|
||||
דיסקוסיה |
|
||||
|
||||
הלחמים לא נכנסים טוב לפעלים, והם לא מובנים בלי הסבר. נכון שיש כמה יוצאי דופן מוצלחים, כמו "רמזור" שמתארגן מצויין לשורש מרובע רגיל ומאפשר לרמזר צמתים וכן הלאה. לעומת זאת ל"רכבל" אין אפילו צורת רבים נורמלית. המילה "צ'אט" מסתדרת יפה בעברית: יש לה צורת רבים קלה - "צ'אטים", וגם נגזר ממנה פועל - "צ'וטט" על משקל "שוטט". |
|
||||
|
||||
כפי שהשוטה כתב, גם אני לרוב מהמסתייגים מהלחמים, מהסיבות שציינת, אבל 'רשפטת' ו'פטרשת' נשמעות לי דווקא בסדר (כמו גם צ'אט). אפשר אפילו, בנוחות סבירה, לרבות ולפעל אותן. ובעיקר, הן לא זרות ''מוזיקלית'' לעברית, כמו 'שיחדש' ו'זמזומילה' הגרועות. |
|
||||
|
||||
ומה דעתך על דִבורשת? |
|
||||
|
||||
רק אם אתה מוכן לדברש (ב' רפה!). |
|
||||
|
||||
אישית אני מעדיף לדברש על פני לצ'וטט (האמת היא שאני נמנע משניהם), אבל כפי שרמזת השיבוש שידגיש את הבי''ת הוא בבחינת מכשול בפני עיור. |
|
||||
|
||||
צר לי. (כלומר, אם המלה יקרה ללבך, ואם משום מה אתה מחשיב את דעתי.) טוב, יש לה אילן גבוה להיאחז בו: כל החסרונות שיש לה, יש גם ל'כדורגל' המובנת מאליה. אבל אולי עם 'כדורגל' באמת לא היתה ברירה, ופה יש. |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שיש תשובה ברורה למה מילים מסויימות ''תופסות'' ואחרות לא. זה לא קשור רק לאיכות שלהן מבחינת פונטיקה והטיות. למשל, ''מחפרון'' תפס חזק, אבל לאחיו הגדול קוראים בד''כ ''באגר'' ולא ''מחפר'' - אני אפילו לא יודעת מאיזו שפה זה בא. לאח הקטן שלהם קוראים בכלל בשם הגנרי ''בובקאט''. |
|
||||
|
||||
היה לנו פעם בקיבוץ טרנצ'רון שהיה חופר תעלות. |
|
||||
|
||||
זה רק כי את לא מסתובבת עם בנים בטווח הגילאים 3 עד 6. הם מכירים את כל השמות הנכונים. |
|
||||
|
||||
"באגר" ו"בובקאט" נכונים לא פחות מ"מחפרון", כל זמן שמשתמשים בהם לכלים המתאימים. האם ילדי הגן ממכרייך מקפידים לומר "מחפר"? והם גם משתמשים בדוהן במקום בגריז? לאות הערכה, הכיני להם חמיטות עם שרף-אדר! |
|
||||
|
||||
אני ממש לא אוהב את הפועל "צ'טט" (הצליל צ' אינו חלק משפת האם שלי) ונטיותיו ("שמעתי שצ'וטטת עם נחמה, ואולי אצ'וטט איתה מחר") מעצבנות את עור התוף שלי. בעיה פרטית שאולי לא צריכה להטריד את הכלל, כך שאני מציע לפטרש על זה מתישהו :-) |
|
||||
|
||||
אז איך מסתדרים בבנק עם שפת האם שלך? אומרים "נחמה, ההמחאה חזרה"? |
|
||||
|
||||
אני מודה שיש משהו חסכוני ומושך במלים חד-הברתיות, אבל במקרה הבנקאי לפחות אף אחד לא אומר ''צ'קק לי את הכסף'' או ''מה אתה רוצה, צ'וקקתי לך כמה לפני כמה ימים''. |
|
||||
|
||||
הצ'כי בזכר. |
|
||||
|
||||
קשה מאוד להאמין שתשמע משהו כמו ''ואולי אצ'וטט איתה מחר''. הציטוט הסביר הוא ''ואולי אני יצ'וטט איתה מחר''. |
|
||||
|
||||
אני סטודנט לתואר שני, ואני אומר לפעמים "אולי אצ'טט1 איתה מחר". 1 בלי ו' |
|
||||
|
||||
טוב, אם כך נראה שלא צותתתי לצ'יטוטיך.:) |
|
||||
|
||||
רשפטת מוצלח בהרבה, כחלק מלופט רשפט. |
|
||||
|
||||
מה אמור להביע השורש בעל ארבע האותיות "רשפט"? |
|
||||
|
||||
פטפטת רשת, כנראה. |
|
||||
|
||||
זה יהיה נחמד לדעת עם מי אנחנו מידיינים.. |
|
||||
|
||||
הא, הימים היפים ההם שכנראה לא ישובו עוד... תגובה 218209 וכל הפתיל. |
|
||||
|
||||
בואו נעשה את זה..אולי אחרי המלחמה..ירדן אני מבין שאתה מנהל כאן את העניינים..זה יהיה מאד נחמד. אשמח להזמין את כולם גם אליי.. |
|
||||
|
||||
"זה יהיה מאד נחמד. אשמח להזמין את כולם גם אליי.." למה לא? אם אתה הבעלים של איצטדיון בלומפילד ויש לך בצד גם איזה חברת קייטרינג, זה בהחלט יהיה נחמד :) |
|
||||
|
||||
וגם הפתיל שמתחיל (בערך) מתגובה 395914. אולי תגובה 396054 מסבירה למה עברו כבר למעלה מ-4 שנים מהמפגש האחרון ואף אחד לא הרים מאז את הכפפה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |