|
||||
|
||||
אני ממש לא אוהב את הפועל "צ'טט" (הצליל צ' אינו חלק משפת האם שלי) ונטיותיו ("שמעתי שצ'וטטת עם נחמה, ואולי אצ'וטט איתה מחר") מעצבנות את עור התוף שלי. בעיה פרטית שאולי לא צריכה להטריד את הכלל, כך שאני מציע לפטרש על זה מתישהו :-) |
|
||||
|
||||
אז איך מסתדרים בבנק עם שפת האם שלך? אומרים "נחמה, ההמחאה חזרה"? |
|
||||
|
||||
אני מודה שיש משהו חסכוני ומושך במלים חד-הברתיות, אבל במקרה הבנקאי לפחות אף אחד לא אומר ''צ'קק לי את הכסף'' או ''מה אתה רוצה, צ'וקקתי לך כמה לפני כמה ימים''. |
|
||||
|
||||
הצ'כי בזכר. |
|
||||
|
||||
קשה מאוד להאמין שתשמע משהו כמו ''ואולי אצ'וטט איתה מחר''. הציטוט הסביר הוא ''ואולי אני יצ'וטט איתה מחר''. |
|
||||
|
||||
אני סטודנט לתואר שני, ואני אומר לפעמים "אולי אצ'טט1 איתה מחר". 1 בלי ו' |
|
||||
|
||||
טוב, אם כך נראה שלא צותתתי לצ'יטוטיך.:) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |