בתשובה לאייל ללא אחות, 13/11/08 12:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דיסקליימר: אני שונא תכניות ריאליטי. הם, למעט מספר יוצאי דופן*, זבל טהור. עם זאת, אי אפשר להגיד שהן לא מציאותיות, לפחות במובן אחד: המשתתפים בהן אינם שחקנים, והם אינם עובדים על פי תסריט. קיובריק פעם אמר שאין במאי שיכול ליצור סרט שיהיה מלהיב ומותח כמו משחק טניס טוב. אני אישית לא אוהב טניס, אבל המסר ברור - כשאתה רואה משחק ספורט (או תכנית ריאליטי) אתה יודע שמה שקורה אינו מתוכנן. איני מומחה בסוגיה, אבל זה לא יהיה מופרך להניח כי המוח האנושי יכול להבחין, גם ברמה תת-תודעתית, בין רגשות אמיתיות לבין משחק. גם השחקן הטוב ביותר לא יכול ליצור בצורה אמינה את כל העידון שבהבעה האנושית. הפופולריות של תכניות ריאליטי אולי מראה כי אנשים רבים נמשכים להבעה "אמיתית" זו. *אני יכול לחשוב על לפחות סדרת ריאליטי אחת שוות צפייה: פרויקט מסלול. אם הייתי מתעניין באופנה, אולי אפילו הייתי רואה אותה בעקביות. מה שיפה בה, למרות הדרמטיזציה הטיפשית, הוא שלמשתתפים באמת יש איזשהו כישרון. אתה ממש רואה אמנים, חלקם טובים וחלקם לא, מנסים ליצור משהו, עם סגנון ייחודי ו(לעיתים) חשיבה מרובה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לאור כל הפסקה השנייה שלך, שאני מסכים לה בהחלט, מדוע אתה עדיין טוען שמדובר בזבל טהור? האם רגעי האנושיות האותנטית המופקים בהן אינם, בכל זאת, משהו ששווה משהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי החזרה שלי על הניסוח של הסקר לא היתה מוצדקת. אך בכל זאת: לא כל רגש, אמיתי ככל שיהיה, הוא מעניין או ראוי התייחסות. לא מעניינות אותי הדרמות הזולות שקורות ב"אח הגדול", כנראה מאותה סיבה שמעולם לא התעניינתי באופרות סבון. אני פשוט לא מבין מה כל כך מעניין באנשים הללו. אותו דבר עם "הישרדות" ודומיה: לראות אנשים אוכלים מקקים, או מתעסקים ב"ניסוי חברתי" שטחי לא ממש מושך אותי. אולי בגלל זה אני מעדיף סדרות כמו "פרוייקט מסלול": לפחות יש להן איזשהו תוכן אשר ראוי לתשומת לב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני מסכים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |