|
||||
|
||||
א. לא מזמן ראיתי פרק מסדרת ריאליטי של BBC - "המנזר". על קבוצת אנשים רגילה שנכנסה למנזר לתקופת זמן ארוכה. התכנית עסקה ביחסים ביניהם לבין הנזירים ובינם לבין עצמם ובהתלבטויות האידיאולוגיות שלהם. האמת שזה היה משעמם בדיוק בערך כמו שזה נשמע. אפילו איכות היא לא תמיד ערובה לאיכות. ב. לדעתי דוקא בעניין סדרות הריאליטי, שהם בעיני מן משחקי חברה שיצאו מכל פרופורציה, צריך לחנך את הציבור. לדעתי על השלטון להכריח את ערוצי השידור להגביל את כמות הזמן והכסף המושקעת בסדרות האלו. קל להבחין כי הפקת הסדרות האלו אינה דורשת מאמץ אמנותי ואינטלקטואלי מיוחד במינו. הצפת המרקע בשידורים האלו עשויה להכות אנושות את התרומה התרבותית של השידור (דרך מחזות, תוכניות דרמה, הפקות אמנותיות, סרטים עלילתיים, תכנים חינוכיים ותוכניות המשרתות את הציבור). אין בהגבלה זו משום פגיעה של אמת בציבור, משום שאותו ציבור לא היה חסר את תכניות הריאליטי עד אשר ערוצי השידור דחפו אותן במורד גרונו. החיבה לסדרות אלו כמו לטלנובלות היא בבחינת טעם נרכש. |
|
||||
|
||||
אני צופה מדי פעם בסדרת הריאליטי "מבט", לפי דעתי הסדרה הוותיקה ביותר מסוג זה. יש גם משהו מקביל בערוץ 2. כיוון שאף אחת מהן לא מנבאת טובות לגבי הז'אנר, לא הרחבתי את ענייני בו. |
|
||||
|
||||
זה המקום להזכיר שתוכנית הריאליטי הראשונה המוכרת בארץ, נדמה לי שהיא "העולם האמיתי" ששודרה ב-MTV לפני כ-15 שנה. זו היתה דווקא סדרה אינטליגנטית למדי: גם שם היתה קבוצה של נערים ונערות ממוצאים ורקעים שונים שאולצו לחיות יחד באותו בית. אבל להבדיל מהפורמט שהתגבש ב"אח הגדול" הסיטואציה לא היתה מלאכותית לגמרי - הנערים המשיכו בחייהם, פגשו אנשים נוספים, יצאו לעבודה והכל, פשוט היו צריכים להתמודד עם חבריהם בנושאים כמו מגורים משותפים, מריבות על רכוש ויחסים משתנים. |
|
||||
|
||||
בדיוק. מה שחסר לנו זה עוד כמה חוקים "לטובת הציבור". אבל אם כבר, למה אתה שמרן כזה? הכי חסכוני יהיה לבטל את שידורי הטלויזיה בכלל, שהרי אותו ציבור לא היה חסר את שידורי הטלויזיה עד אשר הממשלה דחפה אותה במורד גרונו. |
|
||||
|
||||
א. נשמע כרעיון סביר. צריך לחשוב. ב. אתה טועה. יש לנו הרבה מאוד חוקים לטובת עורכי הדין, הממסד המשפטי ועוד כמה ממסדים בירוקרטיים. חוקים "לטובת הציבור"? הרבה פחות. רוצה דוגמה? יש לנו כל מיני חוקים וזכויות שתוצאתם היא שהציבור מממן (דרך פריצות, גניבות , סמים והימורים) את רמת חייהם היפה של פושעים ידוענים ועורכי הדין שלהם. לעומת זאת נראה בעין חסרונן של תקנות (או לפחות מימושן) האוסרות על אנשים עם עבר פלילי להסתובב עם נשק באופן גלוי ולעצור באופן פרטיזני את התנועה בדרכים ציבוריות עד שפמליית "מנהיגי הציבור" שלהם עוברת. |
|
||||
|
||||
ב. יש לנו המון חוקים שניתן להפעיל, למשל חוק בדבר מניעת שימוש בדרך ציבורית, וחוק שאוסר נשיאת נשק על מי שאינו מורשה ואני בטוח שעוד כמה וכמה. אכיפה זה כבר משהו אחר. |
|
||||
|
||||
אכן. חוקים ותקנות שאינם נאכפים הם דוגמה קלאסית של חוקים המפרנסים עורכי דין ואינם מועילים לציבור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |