|
||||
|
||||
רעשרשת? נחמד אבל אולי זה המונח המתאים ל talkback? אני לא מקבל את העקרון הזה, למרות שכמה בלשנים נכבדים, ירדן שלנו ביניהם, מסכימים איתך. "שחח" אמרו להיות שין שמאלית (מלשון שיחה) ולכן הוא נשמע כמו "סכך. |
|
||||
|
||||
טוקבקיסט הוא תגובתן. המילה שחח לצ'אט אינה מוצלחת בעיני. מה דעתכם על דִבּוּרשת? אולי זה מזכיר, פונטית, טרשת. בעיני זה נחמד. ויש גם הערה: לא כל מילה לועזית צריכה להתרגם. הטהרנות הזו בעיני פרובנציאלית ונלעגת. chat הוא צ'אט וזה הכל. |
|
||||
|
||||
מהי "טהרנות..פרובינציאלית"? |
|
||||
|
||||
קטונתי, אבל מה רע בשיחה ופטפוט? למה להמציא מילים חדשות? |
|
||||
|
||||
טוב ששפה מתפתחת, כיוון שעם הזמן נוצרות דרישות חדשות לשפה. השפה העברית מפנימה את הסלנג האמריקאי ללא הצדקה. הצרה כשמעתיקים מילים לועזיות, כנראה מאבדים גם דבר מה מן המשמעות המקורית שלהן, השפה מיטשטשת ונעשית רדודה, ומתכנסת לכמה ביטויים שהם מעין מכנה משותף לכל מיני משמעויות שונות. כמו "הזוי" או " מטורף".ועוד כהנה וכהנה, "מאסט" "פאן" אני חושב שרמת התפתחות של שפה מעידה על רמת התפתחות של תרבות. אין סיבה לומר צ'ט כשאפשר לומר שחח, או דיבור או פטפוט, ולא "מטורף" כשאפשר לומר למשל "מסעיר". לאחרונה קראתי את המאמר של הבלשן שחי באוסטרליה, סליחה שאין לי סימוכין, זה היה במגזין של סוף השבוע, והוא מצדיק את העירובין של השפה העברית ומכנה אותה מכאן ואילך- ישראלית. למשל, אין סיבה להבחין בין זכר לנקבה, אם למעשה אין מבחינים בין זכר לנקבה. משל מה אם לא מצייתים לחוק, אזי אין בו צורך. אני חושב שזה מתכון להפקרות. היום אדם הולך לאוניברסיטה ויוצא ממנה עם שלל מילים לועזיות שהושאלו מאי אילו טיעוני מלומדים והן אמורות להביע בפני עצמן כמעין תקציר, מה שהוא יכול ואמור להביע במילים של עצמו. אני מבין שכוונתך לומר שהניסיון להגן על השפה מפני ביטויים מושאלים משפה אחרת, היא התנהגות שמאפיינת אנשים שחיים מחוץ למרכז. אנחנו פרובינציה? העברית היא פרוביניציה לאנגלית? לא ברור לי. |
|
||||
|
||||
בספר "גלגולי לשון" תמצא הסבר משכנע מאוד למה אומרים "מטורף" במקום "מסעיר". |
|
||||
|
||||
מאמר מעניין. |
|
||||
|
||||
כדי להדגיש שהשיחה הזאת אינה מתבצעת באמצעות גלי קול. |
|
||||
|
||||
אגב, גם chat האנגלי הוא במקור שיחה בע"פ. |
|
||||
|
||||
הדיסקוציה הזאת לא הולכת לשום מקום. |
|
||||
|
||||
דיסקוסיה |
|
||||
|
||||
הלחמים לא נכנסים טוב לפעלים, והם לא מובנים בלי הסבר. נכון שיש כמה יוצאי דופן מוצלחים, כמו "רמזור" שמתארגן מצויין לשורש מרובע רגיל ומאפשר לרמזר צמתים וכן הלאה. לעומת זאת ל"רכבל" אין אפילו צורת רבים נורמלית. המילה "צ'אט" מסתדרת יפה בעברית: יש לה צורת רבים קלה - "צ'אטים", וגם נגזר ממנה פועל - "צ'וטט" על משקל "שוטט". |
|
||||
|
||||
כפי שהשוטה כתב, גם אני לרוב מהמסתייגים מהלחמים, מהסיבות שציינת, אבל 'רשפטת' ו'פטרשת' נשמעות לי דווקא בסדר (כמו גם צ'אט). אפשר אפילו, בנוחות סבירה, לרבות ולפעל אותן. ובעיקר, הן לא זרות ''מוזיקלית'' לעברית, כמו 'שיחדש' ו'זמזומילה' הגרועות. |
|
||||
|
||||
ומה דעתך על דִבורשת? |
|
||||
|
||||
רק אם אתה מוכן לדברש (ב' רפה!). |
|
||||
|
||||
אישית אני מעדיף לדברש על פני לצ'וטט (האמת היא שאני נמנע משניהם), אבל כפי שרמזת השיבוש שידגיש את הבי''ת הוא בבחינת מכשול בפני עיור. |
|
||||
|
||||
צר לי. (כלומר, אם המלה יקרה ללבך, ואם משום מה אתה מחשיב את דעתי.) טוב, יש לה אילן גבוה להיאחז בו: כל החסרונות שיש לה, יש גם ל'כדורגל' המובנת מאליה. אבל אולי עם 'כדורגל' באמת לא היתה ברירה, ופה יש. |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שיש תשובה ברורה למה מילים מסויימות ''תופסות'' ואחרות לא. זה לא קשור רק לאיכות שלהן מבחינת פונטיקה והטיות. למשל, ''מחפרון'' תפס חזק, אבל לאחיו הגדול קוראים בד''כ ''באגר'' ולא ''מחפר'' - אני אפילו לא יודעת מאיזו שפה זה בא. לאח הקטן שלהם קוראים בכלל בשם הגנרי ''בובקאט''. |
|
||||
|
||||
היה לנו פעם בקיבוץ טרנצ'רון שהיה חופר תעלות. |
|
||||
|
||||
זה רק כי את לא מסתובבת עם בנים בטווח הגילאים 3 עד 6. הם מכירים את כל השמות הנכונים. |
|
||||
|
||||
"באגר" ו"בובקאט" נכונים לא פחות מ"מחפרון", כל זמן שמשתמשים בהם לכלים המתאימים. האם ילדי הגן ממכרייך מקפידים לומר "מחפר"? והם גם משתמשים בדוהן במקום בגריז? לאות הערכה, הכיני להם חמיטות עם שרף-אדר! |
|
||||
|
||||
אני ממש לא אוהב את הפועל "צ'טט" (הצליל צ' אינו חלק משפת האם שלי) ונטיותיו ("שמעתי שצ'וטטת עם נחמה, ואולי אצ'וטט איתה מחר") מעצבנות את עור התוף שלי. בעיה פרטית שאולי לא צריכה להטריד את הכלל, כך שאני מציע לפטרש על זה מתישהו :-) |
|
||||
|
||||
אז איך מסתדרים בבנק עם שפת האם שלך? אומרים "נחמה, ההמחאה חזרה"? |
|
||||
|
||||
אני מודה שיש משהו חסכוני ומושך במלים חד-הברתיות, אבל במקרה הבנקאי לפחות אף אחד לא אומר ''צ'קק לי את הכסף'' או ''מה אתה רוצה, צ'וקקתי לך כמה לפני כמה ימים''. |
|
||||
|
||||
הצ'כי בזכר. |
|
||||
|
||||
קשה מאוד להאמין שתשמע משהו כמו ''ואולי אצ'וטט איתה מחר''. הציטוט הסביר הוא ''ואולי אני יצ'וטט איתה מחר''. |
|
||||
|
||||
אני סטודנט לתואר שני, ואני אומר לפעמים "אולי אצ'טט1 איתה מחר". 1 בלי ו' |
|
||||
|
||||
טוב, אם כך נראה שלא צותתתי לצ'יטוטיך.:) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |