כמה שעות צפית בטלוויזיה במהלך אוגוסט (כולל תוכניות מוקלטות)? | 1595 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמה שעות צפית בטלוויזיה במהלך אוגוסט (כולל תוכניות מוקלטות)? | 1595 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
סדרות וסרטים המופצים דרך המחשב נחשבים? |
|
||||
|
||||
כן. בסקר ששואל כמה מיץ אתה שותה בשבוע, צריך להוסיף לחישוב גם את בקבוקי הפרימור שאתה נוהג לגנוב מהסופר. |
|
||||
|
||||
ככה זה כשאורזים בית. |
|
||||
|
||||
אני לא צופה בטלוויזיה כמעט בכלל כבר שנים, אבל זו בחירה שלי ואינני סבור שזה צריך מאוד לעניין איילים אחרים. מצד שני, עכשיו כשיש עימי גם ילדונת חמודונת בת 8 חודשים, אני ורעייתי מתחילים להתלבט בשאלות שבקרוב תהיינה רלוונטיות: האם להגביל צפייה בטלוויזיה, כמה להגביל, והאם לעודד צפייה בקלטות וידאו מסוג "מוח מוח לי קטן, דינ-דנ-דונג" או בערוץ הפעוטות המופלא (שלצערי לא נחשפתי אליו עד כה). היתה כתבה במוסף "הארץ" לא מזמן על הערוץ הזה ("ביפ"?), מלווה בכתבת-נגד של הורה המנסה לגדל פעוט *בלי* הערוץ, מה שמעורר תימהון כנראה בקרב רבים. אני מודע כבר לפיתוי העצום הכרוך בלזכות בשעת שקט ע"י שתילת הרך מול המסך המרצד, אבל דווקא הפיתוי הזה, והקלות בה נקלט השתיל, מעוררים בי רתיעה מסויימת. ואני לא בטוח שהשתכנעתי מהיתרונות האינטלקטואליים העתידיים המובטחים מצפייה בצבעי-פסטל זורמים תוך האזנה לוריאציות-גולדברג מנוגנות על אורגן בשלושים דולר של ימהה. סתם, אולי זה באמת טוב והוכח במחקרים רבים. אשמח לקבל תגובות ודעות. |
|
||||
|
||||
סליחה, נדמה לי ששם הערוץ ''הופ''. בכתבה נטען שזהו ערוץ בערך יחיד מסוגו בעולם. |
|
||||
|
||||
אחת הסיבות שלא כדאי להיות בארה''ב... עד כדי כך. ערוץ מדהים, שמפתיע שלא חשבו על כמותו כאן, בארץ האפשרויות וכו'. יש בו הכל, לכל טווח הגילאים, וההתעניינות בו גוברת ככל שהילד מתבגר. מומלץ בחום, ולא רק מול האלטרנטיבות. אני ''מייבא'' קבוע קלטות באורכים של שעות של הערוץ בשביל הילדים. |
|
||||
|
||||
כמה שעות ביום צופים צאצאיך בקלטות המיובאות? ומה לדעתך טוב בערוץ, לא מול האלטרנטיבות? (אני לא שואל מקנטרנות, אני באמת רוצה לדעת). |
|
||||
|
||||
כמו שאמרתי, זה תלוי בגיל. הצפיה ה''כבדה'' (מעל חצי שעה עד שעה ביום) התחילה בגיל שנתיים, אם אני זוכר נכון. אז נוצרה היכולת לעבד תוכניות כמו ''דפנה ודודידו'' - גם להורים וגל לילדים, על סיטואציות משפחתיות מנקודת ההתבוננות של הפעוט, וכן הסידרה ''קאיו'' - אנימציה קנדית מדובבת עם רעיון דומה. פינות יצירה למיניהן, שמחייבות את ההורה לשבת עם הילד מול הטלויזיה ולהתחיל לגזור, להדביק ולצבוע (לא ממש מנוחה...). הרעיון בערוץ הוא לרוב דווקא של פעילויות משותפות, למרות שיש תוכניות שמסבירות את עצמן לבד (ושעתיים ביום של שקט להורה זה לא סיבה לנקיפות מצפון). |
|
||||
|
||||
שעתיים של שקט ביום: חשוב ומועיל לכולם, וודאי לא סיבה לנקיפות מצפון. השאלה היא מה המחיר, אם יש כזה. |
|
||||
|
||||
כמובן שיש מחיר, אבל לדעתי הוא נמוך. מבחינה חינוכית, אין כאן מסרים אלימים או לא רצויים אחרים - היוצרים והעורכים עושים פשוט עבודה מעולה (ואתה יכול לראות הרבה מהתוכניות ותכניהן באתר הערוץ - hop.co.il). התשלום היחיד שאני משלם הוא פיתוח התלות בערוץ. אבל אחרי התלות באינטרנט מהיר וקוקה קולה, זוהי תלות נסבלת יותר. |
|
||||
|
||||
כן. יש ילדים בגיל שנה שהולכים לגן. |
|
||||
|
||||
ויש ילדים בגיל שלוש שהולכים לחדר, ללמוד עברית. |
|
||||
|
||||
ויש ילדים בגיל חמש עשרה שהולכים לחדר, לשמוע מוזיקה. |
|
||||
|
||||
ויש ילדים בגיל חמש עשרה שהולכים לאולפן, ללמוד עברית. |
|
||||
|
||||
ויש ילדים בני 3 חדשים שהולכים לגן, ולא אני לא מתחכם כמו כמה תגובות פתטיות. השאלה היתה רצינית - אם הילדה הולכת לגן ונהנית שם ממספיק גרויים שונים, מה רע בקצת טלויזיה בבית? |
|
||||
|
||||
רוב הילדים בני השנתיים כבר הולכים לגן, יש לא מעט ילדים שמתחילים ללכת לגן כבר מגיל שנה. |
|
||||
|
||||
"אני לא מתחכם כמו כמה תגובות פתטיות"- מה "פתטי" בתגובה 167573, תגובה 167574, ותגובה 167575? |
|
||||
|
||||
הילדים שלי בגן מגיל מוקדם מאוד: מס' 1 - שבעה חודשים, מס' 2 - מגיל חודשיים. |
|
||||
|
||||
Actually there are quite a few of them. However, only on digital cable (at least in NYC).
|
|
||||
|
||||
אני לא בניו יורק, אבל יש לי כבלים דיגיטליים, ולא מצאתי משהו שמתקרב (חוץ מרצועות שידור זניחות בבוקר בשני ערוצים). |
|
||||
|
||||
והיה ואתה וזוגתך אנשים עובדים, ואין לכם סיוע צמוד ממקור חיצוני.סבתא סבא וכדומה. זה נראה לי כמעט בלתי אפשרי לתפעל משק בית ממוצע ללא הפתרון של טלויזיה כשמר טף. אני לא מאמין ביתרונות האינטלקטואלים. סך הכול עוד שטיפת מוח.אבל לגדול העולם של היום מצריך התמודדות עם שורה נרחבת של שטיפות מוח. but if you can't beat them join them
|
|
||||
|
||||
מסכים עם הפרגמטיות שלך. מה שכן, לפחות יש לדאוג לכך יצפו בקלטות (לפחות יש קצת שליטה על התוכן ואין פרסומות), ורצוי להעביר מהר את הקטעים של הפרומואים והפירסומות בהתחלת הקלטת. אנחנו ביטלנו את הכבלים אחרי שהבן הגדול התחיל לדבר בטונים של "הרעים" בסדרות המצוירות1. 1 קודם אוכל את המרק ואז- אשתלט על העולם !!! |
|
||||
|
||||
אנחנו עוד תחת הגילאים של הופ, כך שדיה צרה . |
|
||||
|
||||
רק עוד דוגמא למלחמה האבודה. את המלחמה בבובות הברבי המזויעות הפסדנו בבליץ קריג אחד,של הדודה המיתולוגית מחו"ל,שניצבה בתחילת הקיץ עם מתנה לבתנו בת הארבע.ערכה שלמה של בובות מצוידות לתפארת הקפיטליזים לדורותיו.בובות שהפכו בהרף עין לצעצועים המועדפים עליה במשך שבועות רבים. כך שאני לגמרי לא בטוח מה יותר גרוע,משחק בקונבנציות שחוקות,שמבחינתה מסדר את העולם בקטגוריות מגדריות קשות.בשפתה דברים של בנים ודברים של בנות או צפיה בטלביזיה? |
|
||||
|
||||
קריבו, אלו בסך הכל בובות. העובדה שהבת שלך נמשכה אליהן מיידית ולזמן רב, מוכיחה שכבר טבוע בה מושג כללי לגבי מהו יפה ומושך, עוד לפני המשחק עם הברבי. ואל תדאג, ללא תמיכה, גם ברבי זו תיזנח לטובת הדבר הבא בתור. |
|
||||
|
||||
כמה נוסטלגיה יכלה להיות לילד עוד 20 שנה ואתה הרסת! -נראה לי שלכל ילד יש תהליך של התבגרות שבתחילתו הוא ילד שנוהה אחר כל מה שנראה חזק ושליט ואח"כ במהלך השנים מתפתח מנגנון "האיכות" שקובע מה "ילדותי", "מזויף", וכו' כחלק מתהליך ההתבגרות והבנת העולם זה שהילד מחקה את הרעים אומר שעוד כמה שנים הוא יתחיל אולי לחשוב מה גרם לו לאהוב אותם כ"כ |
|
||||
|
||||
אני מנחש שהוא חיקה את הסדרה "פינקי והמוח" זו לחלוטין לא נראית כמו סיבה לדאגה.. את\ה מוזמן לצפות קצת בפרק ולהבין.. סדרה זו היא די פארודיה קשה להאמין שהבן ינסה להשתלט על העולם, בעיקר כשהוא רואה שוב ושוב מה קורה בסוף ל"רעים" :) |
|
||||
|
||||
ראשית - זו היתה רק פאראפרזה, שנית - אין לי בעיה שבני ישתלט על העולם ( רק בגלל שלי זה לא הצליח לא צריך למנוע ממנו להגשים את חלומו), רק שיעשה את זה בקולו הטבעי בבקשה. שלישית-התוכניות דווקא היו משהו פחות פארודי במכוון, בדיוק מהסוג שפינקי והמוח שמות ללעג. נדמה לי שמה שהקסים אותו זה המכונות המסובכות שתמיד היו ברשות הרעים. באמת, איך ילד יכול שלא לרצות שתהיה לו מין קרן מוות אימתנית או קסדת מיינד קונטרול להשתלטות על הוריו ואחיו? |
|
||||
|
||||
גם לי אין טלויזיה בבית. לגבי שטיפת המוח שגורסת שצבעי פסטל בליווי מוסיקה יגרמו לילד שלך להיות סופרמן: אם יש לך ילד אתה לא גדלת על "ביפ". ורוב הסיכויים גם שכשהיית ילד היו רק ערוץ אחד ושניים. זה לפחות המקרה שלי ושל עוד אנשים רבים , ומדהימים, ומלאים, ועשירים (נפשית) שאני מכירה. אז cut "de" bullshit |
|
||||
|
||||
גם החמש שעות שצפיתי היו שטוזונים וסבא טוביה. לאורך כל הטיסה ראינו דפנה ודודידו וקונצונים ועכשיו אנחנו בגמילה (היא עוד לא יודעת שגם כשתהיה כאן טלוויזיה הם לא יבואו). קראתי את הכתבה במוסף הארץ ולדעתי היא היתה אובייקטיבית והציגה את הערוץ בצורה טובה. מעטים המקרים בהם נתקלתי בתכנים שלא אהבתי מערוץ ''הופ'' ורובם היו בסופי השבוע, כשבלאו הכי בקושי היה לנו זמן לצפות. באשר לקלטות ''התינוק המחונן'', פעם אחת בחיי זרקתי קלטת לפח, פשוטו כמשמעו. היא נקראת ''התינוק הצוחק'' ופרט ללימוד שגוי של מילים ועלבון לאינטיליגנציה, לא מצאתי בה הרבה. היו שתי קלטות שבהן נעזרתי כשרציתי לעשות דברים אחרים בבית, הן לא הזיקו אבל גם לא חיבבתי אותן יותר מדי. אותן ואת ההבעה הפאתטית מזילת הריר שנלווית אליהן. |
|
||||
|
||||
זה המקום להזכיר את קלטת ה"בייבי מוצרט" שנשארתי פעור פה ומזיל ריר מולה במשך כחצי שעה? כל הצעצועים הקופצים/טסים/גולשים/הולכים פשוט ריתקו אותי. זה קלטת למבוגרים זה, לא לילדים. טוף, אולי גם. |
|
||||
|
||||
אם זו ההשפעה שלו על מבוגרים, האם עלי לחשוף את ילדי (ההיפותטיים, תודה ששאלתם) אליו? |
|
||||
|
||||
כמובן. וגם את הילדים של שכניך, והילדים בגן, ובערים אחרות, ובמדינות אחרות, ואז נשתלט על העולם בעזרת בובות משורבבות לשון שצועקות "בוהאהאה!" ורכבות מעץ. |
|
||||
|
||||
בדיוק על זה דיברתי. והאמת היא שברגע שאתה קולט שאתה מזיל ריר על תמונה של תפוח ורקע שחור, שמי שהגה אותה עשה מזה מליונים, אתה חובט בעצמך עם מחבת ומתנתק. |
|
||||
|
||||
חובט בעצמי עם מחבת ומתנתק? אני הייתי פונה אליו ומנסה להשיג זכויות הפצה! |
|
||||
|
||||
אני פחות מסכים לתיאור הזה של בייבי מוצארט/באך כמיינד קונטרולר. לדעתי (ולדעת ילדי) זה היה קרוב להיזרק לפח (אחרי התינוק הצוחק), בשל חוסר בהפעלות. |
|
||||
|
||||
מסכימה איתך. לא זכור לי שצפיתי בקלטת לאחר שהילדה עברה את גיל 10 חודשים. כמו שאמרתי, זו היתה האלטרנטיבה הנוחה בשבילי לסדר את הבית ולהדיח כלים בלי לדאוג לתינוקת. |
|
||||
|
||||
אני דווקא חושב על ביבי מוצארט כקלטת קידום מכירות לצעצועים הללו, משהו כמו הפאואר ריינגרס. בכל אופן הצעצוע הזה עם הצרצרים(?) שעולים במדרגות הוא מדהים. |
|
||||
|
||||
מביאים לתינוק שלי את הסעיף. הוא בן חצי שנה (כמעט) וצופה בבייבי מוצרט ובייבי באך פעמיים ביום (ולפעמים אפילו נרדם איתן). יש לו מספר קטעים שמחרפנים אותו: העולים במדרגות והקטע עם הנקודות הכחולות במוצרט, וצעצועי המנהלים המתכתיים בבאך. מה שכן, כמו שכתבו כאן, זה נותן כחצי שעה של שקט, וכשמדובר בתינוק שלי - זה המון. להופ הוא עדיין לא התחבר - הוא צעיר מדי, ולא מבין את הדיבורים. אבל נדמה לי שהסקר היה על הרגלי הצפיה של המבוגרים שבינינו. אז ככה - מאז שהסתיימו השידורים החוזרים של "חברים", אני צופה רק בשידורים החוזרים של "סקס והעיר הגדולה", שמחה על העונה השניה של "המגן" ומחכה כבר לסיום של "24" המנדנדת. אה, וגולשת ב- http://www.tve.co.il |
|
||||
|
||||
טוב, אם אתם מתעקשים, גם אני אחלוק מידע אישי חסר תועלת. מה 'כפת לי, אני. יש לי כינוי פיקטיבי. אז ככה: כלל לא ציפיתי בטלוויזיה עד ששמעתי לפני זמן-מה על חידוש שידורי "מופע שנות השבעים" - ומאז אני משתדל לא לפספס. בכלל לא ברור לי למה, אבל אני מאד אוהב את הסדרה. כך שהתשובה שלי היא "עד 10 שעות". |
|
||||
|
||||
אכן סדרה חביבה. אני נוהג לעשות את ההתעמלות היומית מולה, מה שמוסיף לי כשעה וחצי טלוויזיה בשבוע. |
|
||||
|
||||
סדרה נהדרת. חבל שהיא כבר לא משודרת בערוץ 2, כך שגם חשוכי הכבלים שבינינו (אני!) יוכלו להנות. |
|
||||
|
||||
מה הקטע עם שיר הפתיחה: Hanging out! האם זו פארודיה על הכלום או שזה הכלום עצמו? שאלה קשה ומטרידה..Down the Street - the same old thing! We did last week Not a thing to do - but to talk to you woaho yeah! Hello Wisconsin! ? חוץ מזה, נכון שהיה אתמול פרק גדול? |
|
||||
|
||||
בתור מי שלא שוהה דרך-קבע בתחומי ארצנו הקטנטונת, אני חייב לשאול: מה זה הדבר הזה, מופע שנות השבעים? זה מאמריקה (ויסקונסין)? (כי גם באמריקה, כאמור, אני לא ממש בעניינים). |
|
||||
|
||||
למיטב עניות דעתי, זוהי עוד סיטקומית, חסרת כל יחוד או אופי כלשהו. היא עוסקת בחייהם של חמישה בני נוער בויסקונסין בשנות ה70, כשהיא מתרכזת בעיקר בשיחותיהם במרתף ביתו של אחד מהם. כמעט לא תראה אותם עושים משהו מועיל (עבודה, לימודים...) או מגבשים תובנות מעניינות כלשהן. סתם, חבורת כלומניקים שעוסקים במיזמוזים, עקיצות, רכילות ודמיונות. אבל המשחק טוב והדיאלוגים מצחיקים מאוד, לפחות אותי. מצד שני, אותי גם כרוב כבוש מסוגל להצחיק לפעמים, אפילו אם הוא לא ממש מתאמץ, אז כדאי שתשאל מישהו קצת יותר אנין. אגב, במחשבה נוספת, יוצא לי לצפות בסידרה כמחצית מן הזמן שציינתי לעיל. |
|
||||
|
||||
זה גם קיים בערוץ אחד לפחות בארה''ב. אם הייתי רואה את הסדרה, הייתי זוכר איזה ערוץ. |
|
||||
|
||||
אתמול זפזפתי בטלוויזיה החדשה, רק כדי לראות מה יש ואיך רואים ונתקלתי בזה. אם זה יקרה שוב, אני אבדוק באיזה ערוץ. |
|
||||
|
||||
רביעי בשמונה בפוקס. 1 בהזדמנות זו אני רוצה לפנות בקריאה נרגשת למתרגמי-הטלוויזיה: מספיק לתרגם show כ"מופע"! |
|
||||
|
||||
TV show – תכנית טלוויזיה. לדוגמא: "Fox's fall schedule includes 8 new shows". בעברית: "לוח שידורי הסתיו של 'פוקס' כולל 8 תכניות חדשות". בתרגומית: "לו"ז הנפילות של השועל כולל 8 מופעים חדשים". |
|
||||
|
||||
אבל SHOW זה גם "הופעה" כמו בברודוואי. נדמה לי ששם התוכנית משחק על המתח בין שתי המשמעויות 1. 1 מעולם לא ראיתי את התוכנית, כל זה עפז. |
|
||||
|
||||
אינני חושב שהמשמעויות באנגלית (ארה''בית) די מובחנות כדי לאפשר משחק כזה. |
|
||||
|
||||
רגע, ואיך מתרגמים PROGRAM? והמשפט הבא: Our next program is The Seventies Show לעומתOur next show is a program about translations of TV shows in the middle east.
|
|
||||
|
||||
אם מוכרחים לתרגם את ההיבריד, הייתי אומר "תכניתנו הבאה היא 'תכנית שנות השבעים"'. השני יתורגם "תכניתנו הבאה היא תכנית על תרגומים של תכניות טלוויזיה במזרח התיכון". 1 למקרה שזה לא היה ברור מהפרסומים הזרים שעיינת בהם, שמה המקורי של התכנית הוא That 70s Show ולא The Seventies Show.
|
|
||||
|
||||
"אותה תוכנית משנות השבעים?" |
|
||||
|
||||
היא לא *מ*שנות השבעים. התפקיד ש"seventies" ממלא כאן הוא כנראה הכי קרוב לשם-תואר (קודם טעיתי כשחשבתי שיש apostrophe אחרי ה-s). אני גם לא רואה במה "אותה" עדיפה (להיפך, היא מוסיפה את המשמעות של זהות). על כל פנים, אני לא רוצה שיישתמע שאני מחייב תרגום מילולי של שמות. רק רציתי להצביע על הבעיה בתרגום "[TV] show" ל"מופע", בעייה שקיימת גם בשמות המתורגמים של תוכניות אחרות וגם בתרגום מלל-התכניות עצמן. |
|
||||
|
||||
התרשמותי היא שזו "That 70's Show" על משקל "או, זו אותה תוכנית משנות השבעים." זו אמורה קודם כל להיות פארודיה על תוכניות כאלה כגון "Happy Days," (גם שם יש בחור מופרע שגר בביתה של משפחה מהוגנת-לכאורה). בפרומואים נוהגים לומר הרבה "it's that 70's show," ומשחקים על המשמעות _הזו_. שוב, זו התרשמותי שלי, והיא לא מחייבת. |
|
||||
|
||||
בכל אופן אין שם גרש (apostrophe). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא, זה הגרש של השמטת ה-19, לא גרש-השייכות, שהיה עשוי לבוא לפני האות s. |
|
||||
|
||||
אה! לגרש שייכות התכוונת. כן. אולי זה משחק מלים? (איך יורדים מהעץ עכשיו?) |
|
||||
|
||||
המקור שלי הוא זר במובן משונה ( העיתונים) ולכן לא היכרתי את המקור. בוודאי שתרגומך יותר מדוייק ( אם כי מסורבל). |
|
||||
|
||||
המשדר הבא הוא "תוכנית שנות ה-70". |
|
||||
|
||||
משדר! כמובן ! |
|
||||
|
||||
מה שהנבוך אמר. סחתיין עליכום! |
|
||||
|
||||
משפט כזה יכול להישמע בימינו רק בערוץ הראשון. |
|
||||
|
||||
אם אתה אומר. (אין לי TV). |
|
||||
|
||||
עכשיו זה כבר לא יעזור. ברגע ששם תופס, הוא נשאר אפילו אם הוא מטומטם ולא כל שכן כשהוא לא איום ונורא, כמו במקרה הזה. הרבה מתרגמים משתדלים להמנע מאינגלוז ומעדיפים לבחור במילה הגיונית יותר. במקרה של סדרות מיובאות, כשהמתרגם לא מצליח לתרגם את שמה לשביעות רצונו, מוטלת המשימה על אנשי הערוץ המסוים ואז התוצאה עלולה להיות הרבה יותר גרועה. לדוגמא - התוכנית "Real men", תורגמה בערוץ E! ל - "אחלה גבר" והמגזין "Passengers", הפך ע"י אנשי AXN ל"דאחקות". |
|
||||
|
||||
לא רוצה להרוס את דיון התרגומים אבל בערוץ 3 קוראים לתוכנית פשוט "שנות ה- 70". אני חושב שכשהתוכנית שודרה בחינוכית 2 קראו לה "מופע שנות השבעים" אבל אז אף אחד לא צפה בה בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
ונכון, קראו לה ככה. |
|
||||
|
||||
בהזדמנות זו אני רוצה להצטרף לקריאה הנרגשת למתרגמי הטלוויזיה: מספיק לתרגם bold כ"אמיץ(ים)"! |
|
||||
|
||||
אלמ"תט1 אבל זה יחסוך לי קצת תגובות אם כל מתלונן יכתוב הצעה חליפית. אולי נועזים? חוצפנים? 1 אני לא מתרגם תוכניות טלוויזיה |
|
||||
|
||||
למה לחסוך בתגובות? כמה שיותר תגובות באייל- כך אני אבלה יותר זמן כאן במקום ללמוד למבחן שלי. אני תמיד טענתי ש"היפים והאמיצים" צריכים להיות "היפים והנועזים"- ואם אנחנו כבר בעניין חסכונות, אז עם התרגום הזה, היה יכול להיחסך ממני החלק הראשון של המשפט שאני זוכה לשמוע מדי פעם: "על איזה אומץ מדברים שם בכלל? זו סידרה מטופשת". |
|
||||
|
||||
על איזה תעוזה מדברים שם בכלל? זו סידרה מטופשת |
|
||||
|
||||
והקישור המתבקש: הדיון הנצחי ב"עין הדג" על שגיאות תרגום בסרטים וסדרות טלוויזיה. http://www.fisheye.co.il/story.php3?id=234&NewOn... |
|
||||
|
||||
Thanks for the link….I had a good laugh.
When I watch English movies with Hebrew subtitles I find myself listening as well as reading, and comparing the translation is an added pleasure…I highly recommend. |
|
||||
|
||||
הקריאה שלך מסוכנת. הם עוד יחליטו להחליף את ה-o ב-a ואז יהיה לנו קהל של נעלבים. וחוצמזה, הנה הזדמנות לתת קישור לאתר "תרגומון": http://www.targumon.co.il |
|
||||
|
||||
אני בזמנו נהגתי לקרוא לה "The Bald and the Pitiful." *מתכופף* |
|
||||
|
||||
ובעברית: "היפים והמוצ...". טוף, לא משנה. |
|
||||
|
||||
והיום, ביפים והאמיצים1, היה דיאלוג קצר וחביב בין מייסי (שחזרה מהמתים) לבין אמה סאלי (שאותה אף פעם לא הרגו. מענין למה). במהלך השיחה מייסי ציינה ששתתה קפה עם חבר ב"אינסומניה". התרגום: "הייתי בבית קפה עם חבר שסבל מנדודי שינה". בכלל, התרגום של הסדרה הזאת פשוט על הפנים בחודשים האחרונים, שזה די מפתיע- אפשר לחשוב מה כבר יש לתרגם שם, ממילא כל הדיאלוגים חוזרים על עצמם. 1- אל דאגה, אני לא באמת הולכת לתת כאן תקציר יומי. |
|
||||
|
||||
מדוע את הצעירה להרוג ואת האם לא? אם לפשט: זקנה מתה — כלב נשך אדם. צעירה מתה בדמי ימיה — אדם נשך כלב. צעירה מתה בדמי ימיה וחוזרת מהמתים — אדם נשך כלב, הכלב הפך לכלב-אדם ומטיל אימה על תושבי עיירה מרכז-אמריקנית מבודדת עד עצם היום הזה. |
|
||||
|
||||
לסאלי היה לא מזמן התקף לב, לא? (ז"א ש"כמעט" הרגו אותה.) |
|
||||
|
||||
אתה יודע מה זה, לקבל אימייל מהאייל ולראות שמישהו הגיב על הודעה שלך במילים "נכון שהיה אתמול פרק גדול?", כשהוא מדבר על סדרה (נהדרת!) שאתה לא יכול לראות כי לא הצלחת לשכנע את אמאבא שחייבים כבלים/יס בבית? אין לך לב, אתה. |
|
||||
|
||||
סליחה. שכחתי שמה שכתבת בעצם היה שאת לא יכולה לראות את הסדרה. מצטער. עתה, במשך 24 שעות אחשוב על מעשיי, במקום לכתוב באייל. |
|
||||
|
||||
עזוב, בשבילי מספיק שלא תראה את הסידרה שבוע, לאות הזדהות. :) |
|
||||
|
||||
כשאת כותבת "מביאים[...] את הסעיף" ו"קטעים שמחרפנים", זה במובן שלילי ( צועק ובוכה) או חיובי ( צוחק ונהנה)? אולי זה קשור למוסיקה ולא לוידאו? |
|
||||
|
||||
אני אומנם אינני אמא, אך בחופשת הקיץ עסקתי, לדאבוני (מה לא עושים בשביל כסף?) בשמרטפות על שני ילדים מתוסכלים. וכיוון שכך, נאלצתי להשלים עם עובדת החיים המרה כי זאטוטים לעד ייתלהבו מכמה מוטציות יורקות אש (ואולי לא רק זאטוטים??? זה כבר דיון אחר בנושא שכתבתי עליו מאמר מרתק). כך נאלצתי להתבונן בכל היוגי הו, ג'קי צ'אן פוקימון שמוקימון וטימטומון. אבל... ברגע שהעוללים עצמו את עיניהם (מתי זה קרה? בכתוביות הסיום של הפאואר ריינג'רס) שלטטתי בהנאה ולפתע מצאתי ערוץ גאוני. בטח שמעתם עליו, על ההכלאה בין ערוץ 6 לערוץ 8, והוא ערוץ 7. גזור ושמור, הקלט וצפה. הערוץ הנורמאלי היחיד שקיים במחוזותינו. שופע מידע והומור, תוכניות על חיות ובני אדם, עובדות עם דעות, שאלות ותשובות, רק עברית ועברית. תוכניות מרתקות לילדים, שעשועוני מידע, ובקיצור: הקץ למורדים! הקץ ליוגי הו, סוף סוף ערוץ שלא מתיימר להחדיר סקס סמים ורוקנרול למוחם התמים (או אולי "התמים") של ילדים בני שש. הורים, אני ממליצה בחום. חוצמזה, גם אתם תיהנו (תראו שבמהרה תיגמלו מהטלטאביז). |
|
||||
|
||||
הערוץ נקרא "לוגי" (עם 8 קטן במקום חולם), ולא "ערוץ 7" (השם הזה שמור למקום אחר לגמרי). המקום אכן חביב להפליא, אבל בביקור מקרי, נתקלתי גם ב"עולמו של ביקמן", שהיא תוכנית מופלאה, משעשעת, מצויינת ומומלצת, אבל בהחלט לא בעברית. ואגב - עובדות עם דעות? |
|
||||
|
||||
כן, כן, מיהרתי אז נסחפתי (עובדות עם דעות). המעבדה של ביקמן היא עם כתוביות, אני חושבת שזה נחשב (לא?) מילא, תודה שהזכרת לי את שם הערוץ החביב, גם לי זה נשמע לא מצלצל, ערוץ 7... |
|
||||
|
||||
אה, כתוביות נחשב? אז גם ערוצים 1, 2, 3, 4, 5, 6, 8, 10 ואפילו AXN - כולם בעברית, עברית, עברית. לא? |
|
||||
|
||||
כתבתי שם "(לא?)", וכך שללתי את עצמי ואת השטויות שלי בנונשלנטיות (לא?) |
|
||||
|
||||
ההמלצה שלי היא לגור בשכונה חרדית בלי טלויזיה. לפני סוכות הסתובבתי בשכונה בסנהדריה. זה היה לילה, הרחובות היו צרים, פה ושם הייתה סוכה על הכביש ואנשים ונשים עברו על פני. אני פונה ימינה, נכנס לרחוב קטן ואפל, בסופו נמצא היעד שלי, ורואה שני ילדים שוכבים על הכביש וחופרים. זה היה אתר בניה קטן כמה בלוקים וקרשים וחול וחצץ. הם היו לבושים בחולצות משובצות ומכנסים ארוכים ונראו רציניים מאד. - ערב טוב, פניתי אליהם, מה אתם עושים? - מחנה. הם ענו לי. - לילה טוב. והמשכתי. ילדים חרדים לומדים המון כבר בכתה ב' וג' הם גומרים את בית הספר ב14:30, 15:30. הם לבושים באופן מסודר ואת זמן הפנוי הם ממלאים בעצמם. חייהם קשים, והאחיות לרוב מגדלות את התינוקות ילד אחרי ילד. אך את עוצמתם האישית הם שומרים. זה היה כבר 19:00 בערב, אך הם היו עדיין עסוקים בלבנות את המחנה. |
|
||||
|
||||
לא רק בגיל הרך, עסוקים כל הזמן בלבנות את המחנה. |
|
||||
|
||||
הייתי רוצה לדעת אם tova רואה טלוויזיה ומה היא חושבת על המכשיר. אח שלי שגר בארה"ב מטיל חרם זה שנים על ערוצי הטלוויזיה ואין לו מכשיר מחובר אפילו לערוצי חדשות. הבן שלהם צופה בקלטות מיובאות מהארץ בלבד. מי שחושב שערוץ 2 זה תת רמה מוזמן לבחון לקט משלל ערוצי הטלוויזיה היפאנים. הפעמים היחידות שאנו מדליקים את הטלוויזיה הן לאחר שקורה משהו מספיק חשוב על מנת שישודר ב B.B.C. אבל אז תמיד מופיע איזה אחמד שמסביר לצופים למה ישראל אשמה בדלדול אוכלוסית הדולפינים במיצרי ברינג ואני סוגר את המכשיר תוך סינון מילים לא יפות בעגה המקומית. |
|
||||
|
||||
שהאופציה האחרונה היא בלתי אפשרית. |
|
||||
|
||||
זה הרעיון. |
|
||||
|
||||
למה בלתי אפשרית? |
|
||||
|
||||
גם אתה, איזי! |
|
||||
|
||||
זה מספר השעות בחודש אוגוסט. והבנתי בעצמי שזה הרעיון, אבל בכל זאת, תמיד צריך להיות איזה אחד שיודיע את זה לכולם, והיה לי מוזר שאף אחד לא לקח את התפקיד על עצמו במשך זמן כה רב... - פיטר מגלה רוח התנדבותית |
|
||||
|
||||
ואז הייתי עונה ''אז תקום שעה קודם''. אין לך את זה. |
|
||||
|
||||
פעם הבאה שיש לך בדיחה, תתכנן אותה ככה שהיא תתאים לכל מיני תשובות. הנה דוגמה, סלחו לי על העוף בבקשה: Why can't you eat soup in the Matrix?
|
|
||||
|
||||
אני אקח את זה כהרמה להנחתה. |
|
||||
|
||||
הנה, גיליתי את מקור תחושת הדז'ה וו: תגובה 152926. |
|
||||
|
||||
ראה דיון 1009, שאלה 22. |
|
||||
|
||||
תגיד, מה עם קישורים ישירים לשאלות? קשה טכנית? |
|
||||
|
||||
השאלות נמצאות בתוך טבלה (HTML Table). ב-IE שלי לפחות, anchors של HTML לא עובדים כשהיעד הוא בתוך טבלה (מובילים לתחילת או סוף הטבלה). |
|
||||
|
||||
במוזילה, ה''עוגנים'' עובדים טוב מדי, וכאשר דף כבד נטען, ואתה כבר מתחיל לקרוא כמה תגובות חדשות, פתאום כל העסק קופץ לך למעלה ל''עוגן'' הראשון, בסוף הטעינה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאתה מתכוון לעוגנים לתגובות (#12345 וכו') - הם אינם נמצאים בתוך טבלה. |
|
||||
|
||||
מודה ומתוודה, הצבעתי לאופציה האחרונה בטעות - ניסיתי לחשב ממוצע של שלוש שעות ביום ויצא לי 900. לא יודעת למה. אפילו נבהלתי מכך שכמות הצפיה שלי היא המקסימלית בסקר. אז מה רואים? (זהירות - פירוט משעמם של הרגלי הצפיה בטלוויזיה! אפשר לדלג לפסקה האחרונה.) מלבד סטארגייט ס"ג-1 אין אף תכנית שאני אנסה באופן אקטיבי לא לפספס, אבל גם סטארגייט לא זוכה להיות מוקלטת. האמת היא שחבל לי שאין לי אף סדרה שאני ממש אוהבת עד לרמת הקלטה, כי זה מראה שהסדרות בהן אני כן צופה לא חשובות לי מספיק, ומכאן שאני מבזבזת את זמני כשאני צופה בהן. אני מנסה לא לפספס את הטוק-שואו השבועי של ביל מאהר, ושומרת לו אמונים עוד מימי התכנית היומית כל לילה ב-ABC, עד לפליטת הפה שגרמה להעפתו מהערוץ. אני צופה ב Sex and the city מתוך שאט נפש עצמית, מודעת לגמרי לדביליות של הסדרה, אבל אוהבת לצפות בה (כנ"ל בנוגע לשידורים חוזרים של סיטקומז אחרות למיניהן, שלעיתים אני צופה בהן בשעות הערב המוקדמות מתוך שאט-נפש עצמית). אני אוהבת את חוק וסדר ואת הספין-אוף SVU, אבל בשניהם לא יוצא לי ממש לצפות. מה עוד? בעקבות לחץ מצד בעלי אני מצטרפת אליו ל"מונק" פעם בשבוע. בנוסף, הסדרה החדשה של "קומדי סנטרל" - "רינו 911" - מצחיקה מאוד. בהרבה דברים אני צופה בתקופות - פתאום למשך חודש אני צופה ב"מה לא ללבוש", ואז פתאום היא נראית לי איומה ואני לא צופה בה יותר לעולם. או, למשל, היתה לי שנה במהלכה צפיתי באדיקות ב"Junkyard wars", עד שנשבר לי. גם ג'ון סטוארט בא והולך. בימי ראשון, אם אני בבית - בבוקר אני צופה בתכניות האקטואליה של NBC כמו כל ניו-יורקר טוב, ואחה"צ צופה ב-PBS - הם לרוב משדרים את כל הפרקים של איזו סדרה תיעודית-היסטורית במשך כל היום, ואני תופסת מה שתופסת ("ההיסטוריה של ניו-יורק","אסיאתים בארה"ב", "מלחמת האזרחים האמריקאית", "מלחמת העצמאות האמריקאית", ופעם אחת - את כל הפרקים של "המלון של פולטי" ברצף). והמון סרטים. יש לנו ארבעה ערוצי אינדי, והם מקור להנאה בלתי פוסקת. את הרוב גם מקליטים. כבר היו לי תקופות בלי טלוויזיה. לא היה חסר. אבל אם היא כבר כאן, ובמילא אני צופה בחדשות, אפשר להפיק ממנה שעתיים-שלוש של הנאה ביום. אני יודעת שאין לי זמן לחלוטין, אבל אותו הדבר תופס לגבי האייל, וכבר השלמתי עם זה שגם כשיש דד-ליין בוער בעבודה, אני מסוג האנשים שיבלו שעה על האייל ושעה מול הטלוויזיה, מלאים רגשות אשם. נו שיהיה. ואיך היה בארץ? כיף נורא. בהזדמנות אני אכתוב כאן משהו על הרגלי הלבוש המבהילים של בנות ישראל. |
|
||||
|
||||
כמו ב"מכנסיים שמתחילות נורא נמוך"? אני חושבת שכבר כתבת. ובכל מקרה, עכשיו זה משתפר - הצטרפו אליהם גופיות רשת מכוערות אחושלוקי. _________ העלמה עפרונית נשארת עם הקו ומחכה להשכמה מוקדמת הרבה יותר מדי. |
|
||||
|
||||
כשכתבתי על המכנסיים בזמנו הייתי, הו, כה תמימה. לא ידעתי כמה נמוך זה עוד יכול ללכת. (ויש לי עוד הרבה להגיד, אבל פה זה באמת לא המקום) ___________ נגה, שראתה להרבה יותר מדי בחורות בשבוע האחרון את החריץ |
|
||||
|
||||
זה עוד כלום. בביקורי האחרון בקניון איילון ראיתי מגמה חדשה ומסוכנת, גם אם מצומצמת עדיין - חולצת בטן מלווה במכנסי-גיזרה-נמוכה שיורדים מקו הביקיני. הייתי בשוק, הלם וזעזוע. מקורותי בעולם האופנה הישראלי מדווחים לי שכפי שחששתי, לא היתה זו סנונית בודדה. כן ירבו (: |
|
||||
|
||||
אין ספק יש דברים שגורמים לך להרהר האם לא צודקים חרדי מאה שערים הדורשים צניעות. אבל רק לרגע. אחר כך אתה שואל את עצמך למה אנחנו לא חיים ב''דובי-לנד'', שם מותר ללכת עירומים ברחוב. |
|
||||
|
||||
אני לא שואל את עצמי. גם כך כמות הגברים העירומים שאני נאלץ לראות במסגרת חיי הרגילה, פעם פעמיים בשנה, עוברת בהרבה את הקיבולת הנפשית שלי. אך אם מדובר על עירום נשי בלבד, טוב, אם כך אז יש על מה לדבר... איך מצטרפים לצוות ההקמה? |
|
||||
|
||||
הירהור קל בכיוון צדקתם של שומרי העיר דווקא כן חלף בראשי אתמול בסופר, כשראיתי ילדה בת 9-10 בליווית אמהּ (ככל הנראה), במכנסיים אופנתיים - חשופת שת (באופן חלקי כמובן). הסתכלתי באם ותהיתי מה עבר לה בראש כשהיא מדדה לילדה רכה זו מכנסיים אלו בחנות? אציין, שכברוב הדברים, גם כאן לא גיבשתי לי עמדה מושכלת בנושא, כולל מה אני הייתי עושה כאב לו ילדתי היתה עומדת על רכישה אומללה זו. זו היתה צרימה של ערב, לא יותר. |
|
||||
|
||||
"ההורים אובדי עצות", לפי הכתבה הזו מהניו-יורק טיימס (תרגום מתוך המהדורה המודפסת של "הארץ"): |
|
||||
|
||||
אכן, לא קל להיות הורה. טוב, אולי זהו רק גל חולף. בעניין קרוב: ההתייחסות לסוף גיל ההתבגרות כגיל האידאלי מבחינת הלבוש וההתנהגות, הינה משני הצדדים. גם מן הגילאים הקטנים יותר, שילדותם חלפה לה מהר מדי, אך ביחוד בשנים האחרונות, גם מצד בני ובנות גילאים מבוגרים יותר. זה בא לידי ביטוי בדחיית שלב ההתמסדות והבחירה במקצוע, התנהגויות שונות, לבוש וכמובן בטיפולים אסטטיים המנסים לקרב אל גיל זה. גם הגימלאים של היום כבר אינם הזקנים העייפים של פעם, אלא מקבילים לצעירים מהם ב20-30 שנים של פעם (בעצם להם עצמם?). טוב, זה כבר נושא אחר בו אין לי שום ידע מיוחד. |
|
||||
|
||||
זה מה ששואל גם שחר אבן צור |
|
||||
|
||||
את יכולה להירגע - האופנה הזו תחלוף בקרוב מאוד. חברה אופנאית מוסרת לי שאת מקומה תתפוס אופנה ספורטיבית נינוחה בקווים מרושלים. (באמת). |
|
||||
|
||||
אף פעם לא הבנתי איך זה עובד, אופנות. כל יום יש בעיתון עוד תמונה של דוגמנית על מסלול, וכתוב "בחורף הקרוב נלבש X", כש-X הוא קומבינציה של סגנונות, צבעים ובדים. אם נאסוף מלוא החודש תמונות שכאלו, נגלה שאין שום קשר בין הקומבינציות הללו. אז מה הקטע? שלא לדבר על זה שלא הבנתי איך אנשים נתפסים לאופנות האלו בסופו של דבר. (דובי, לובש אותו סוג בגדים כבר שלוש שנים, ולפני זה לבש רק ג'ינס וטי-שירט לבנה, מטעמי עיוורון צבעים וחוסר טעם משווע) |
|
||||
|
||||
במקרה שלי, באמת יכול להיות ששיניתי אופנה בשלושת השנים האחרונות. בחיי, אין לי מושג --- שאלו את אמא שלי. (ולאחרונה, את חברה שלי) |
|
||||
|
||||
אופנה זה לא דבר שנוצר עבור המין שלנו אלא עבור המין השני בלבד. להן חדשות האופנה אומרות משהו ומכוונות. לצורך הדוגמא, מספיק להשוות את מס' הנעליים הממוצע שיש לגבר לעומת זה שיש לאישה. |
|
||||
|
||||
וזה, באופן חצי רשמי, נכנס לרשימת עשרת הגדולים של התגובות היותר מיותרות שזכיתי לקרוא באייל. ברכות! |
|
||||
|
||||
יש לי חבר שיש לו כ20 זוגות נעליים פעילים, מעט יותר משל חברתו. אבל כללית אתה כמובן צודק בעניין זה. |
|
||||
|
||||
ועל זה נאמר בלעז - בולוקס. חוץ מזה, תראה כמה עניבות יש לאנשים מסוימים. (דובי, עם משהו כמו 8 זוגות נעליים, אבל זה בגלל שהוא מסרב לזרוק את הישנים) |
|
||||
|
||||
זה הוכח מחקרית? פוליטית? מדעית? ג'נדריאלית? או במילים אחרות, האם העובדה שאתה סר טעם תורמת משהו למראה הכללי שלך? |
|
||||
|
||||
שלום ג'ים לנדוור. מזל טוב ואיחולים לבביים על היבחרותך כנציג המין הגברי. משימתך הראשונה במסגרת תפקידך (אם תסכים לקבל אותה) היא להתחיל להרים טלפונים למנכ"לי תעשיית אופנת הגברים מסביב לעולם ולשכנעם לסגור את העסק. הסבר להם שאין ציבור קונים למרכולתם. אם תהרג, תתפס לובש משהו מעבר לג'ינס או חולצת T, תעז לקצוץ את שערך באופן המזכיר אופנה כלשהי או תחטא בגיהוץ בגדיך, הבורג של המין שלנו יכחיש כל קשר למעשיך. תגובה זו תועבר לאי השדים בעוד 5 שניות. 4... 3... ______ בפרק הבא - ג'ים חוזר בזמן לימים בהם גברים השתמשו באיפור כבד. משימתו תהיה להצביע עליהם, לגחך ולפקפק בגבריותם. |
|
||||
|
||||
כמה גברים מתענינים בחידושי אופנה ועוסקים בבגדים באופן אובססיבי? |
|
||||
|
||||
אני צופה בשידורי הערוץ שמוקדש לעניין באופן אובססיבי. |
|
||||
|
||||
כמו הרבה אחרים, אבל לא בגלל ענין הבגדים.(-; |
|
||||
|
||||
כמה? לא יודע. זה גם מאוד תלוי איפה או מתי (אולי בחברה הישראלית קצת פחות מאשר באירופה, למשל). שאל את ראשי תעשיית אופנת הגברים מסביב לעולם שסופרים את הכסף. גבר ישראלי? אופנה? טפו! אנחנו נותנים צ'פחות על העורף, מרימים רהיטים כבדים, מגדלים כרס, מפצחים גרעינים, שותים בירה, מדברים על מילואים וצועקים על הטלוויזיה בזמן משחקי הכדורגל. אין לנו זמן לחשוב על מה אנחנו לובשים. ברור שבישראל יש פחות גברים שאכפת להם מאופנה. הרי מדובר בגברים אמיתיים שכותבים תגובות באייל בסגנון תגובה 169803. ברור שגבר מחוברת, שמחזיק בסטראוטיפים שמגדירים בשבילו איך מתנהג גבר ואיך מתנהגת אישה, ושרוצה להגדיר את עצמו כגבר שבגברים, יתנהג בהתאם לסטראוטיפים המקובלים בחברה שלו (ואולי גם ימצא לעצמו נשים שעונות על הסטראוטיפים המקובלים) ויחשוב שזאת המציאות היחידה האפשרית. ברור שאז קל להגיע למסקנה שאופנה זה לא דבר שנוצר עבור המין הגברי אלא עבור המין השני בלבד ושזו אמת אינהרנטית למושג אופנה. אך מה לעשות שהמושג אופנה לא נוצר היום ולא אתמול, ושלא חסרות תרבויות במהלך ההיסטוריה בהם הגברים היו "טווסיים" יותר מהנשים. גם לא חסרות היום תרבויות בעולם, בהן יביטו בגבר הישראלי ולא יבינו את מאותגרותו האופנתית (או למה הוא חושב שאופנה היא עיסוק "לא גברי"). |
|
||||
|
||||
בדיוק כמו שהשפים המובילים בעולם הם גברים, כך ישנם לא מעט מעצבי אופנה ומכתיבי טרנדים שהם גברים. זה שאתה לא רואה אותם סביבך בלבנט המקומי, עדיין לא אומר שמספרם באוכלוסייה הכללית מופחת. |
|
||||
|
||||
אני דיברתי על מעצבי אופנה ומכתיבי טרנדים? דיברתי על האיש הממוצע. אנשי מקצוע יש בכל תחום. |
|
||||
|
||||
אם יש אנשי מקצוע, כנראה שיש ביקוש... (אתה בכח מנסה להיות גבר אטום וחסר יכולת הבנה בסיסית?) |
|
||||
|
||||
אם נעקוב אחר השתלשלות ההודעות מתגובה 169803 של ארז, ועד לתגובה 170736 שלך, ונפעיל אותו הגיון, נגיע למסקנה שמכיוון שרובם (הגדול מאוד) של העוסקים בזנות הינם נשים, כנראה שהזנות נוצרה (בעיקר) עבור המין הנשי. |
|
||||
|
||||
הגיון נכון. אני אפסיק לנסות להסביר, זה בהחלט חסר טעם. |
|
||||
|
||||
לא, זהו שההיגיון פגום (בשני המקרים). העובדה שחלק יחסי של נותני שרות מסוים נמנה על קבוצה זאת או אחרת, אין בה להעיד על חלקה היחסי של אותה קבוצה בין מקבלי אותו שרות. מכאן אפילו רוב הקונדיטורים הינם בלונדינים תכולי עיניים, אין בכך ללמד על האם לשוודים עיניין ב(צריכת) עוגות. טענתו של ארז כי האופנה אינה מיועדת לגברים, היא במקרה הטוב מופרזת(1), אבל עובדת קיומם של מעצבי אופנה (גברים) לא היא המפריכה אותה. ___ (1) להערכתי אפשר להחליף את הז'(2) בכ' (2) האות, האות, ראש כחול. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש מה להסביר. פשוט היתה שם טעות (טיעון הביקוש רלוונטי, אך טיעון המין של בעלי המקצוע לא רלוונטי). זה שיש יותר שפים גברים, לא מעיד על כך שהאכילה נועדה (בעיקר) לגברים, גם אם מישהו חושב שזה מעיד שהבישול דווקא כן. לא נחמד להגיד למישהו שהוא אטום, בגלל שהוא *כן* הבין את הנקרא. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה זה "אובססיבי", אבל אני, לפחות, נותן ליריעות הבד שאני עוטה על גופי את אותה תשומת לב שאני נותן לחתיכות החומר האורגני שאני תוחב לפי או לביטים המקודדים שאני מקרין על רשתיותי, ואם יוצא לי במקרה להציץ ב-FTV או באיזה קטלוג אני טורח לקבל רעיונות. אני לא טיפוסי? |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין מי שמקפיד על לבושו (גם אני לפעמים עושה זאת) לבין מי שאופנה היא חלק מעולמו והוא מקפיד לעקוב אחריה ולהתעדכן בה. |
|
||||
|
||||
אגב "מכנסיים שמתחילות נורא נמוך"1, בזמני זאת היתה האופנה הנפוצה בקרב חייליה (הזכרים) של פלוגת המפקדה. הבדיחה אמרה שטבח (או אולי נהג, גם הזכרון כבר לא מה שהיה) כדי להשתין, פותח כפתור בחולצה. ____ 1 אני יודע שמכנסיים לא מתחילות אלא מתחילים, אבל כך במקור. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה אתכם, אבל במהלך אוגוסט אני כל יום צפיתי בערוץ "הקוביות" במשך 3 שעות רצופות. היות ומשודרים בו 12 ערוצים בו"ז --> צברתי 36 שעות TV כל יום. ומה*צפייה* הזו אפילו הרווחתי צ'ופר 1 - *האזנה* לגלגל"צ. 1 - למישהו יש מושג מה מקור המילה הזו? |
|
||||
|
||||
עד כמה שידוע לי, מקור המילה הוא דווקא מספרדית וזהו סלנג למין אוראלי. לכן, כנראה, חברה דרום אמריקאית שלנו נשנקה כששמעה שלאחת החתולות שלנו קוראים צ'ופי. |
|
||||
|
||||
בספרדית זה פשוט הפועל "למצוץ". אולי זה תרגום של ה"מציצה" הירושלמית לספרדית? |
|
||||
|
||||
וואלה, על זה לא חשבתי. אולי באמת המציצה היא תוצר של הניב הספרדי הירושלמי. |
|
||||
|
||||
chupar בספרדית הוא הפועל "למצוץ", בכל שימוש אפשרי שלו :-) , לא נראה לי ממש קשור לשימוש בשם העצם צ'ופר בסלנג בעברית. |
|
||||
|
||||
דווקא לקבל צ'ופר (במשמעות הספרדית) נחשב על ידי רבים כצ'ופר (במשמעות הישראלית) רציני. במיוחד אם מדובר בחיילים שלא רואים הרבה בית. (דובי, תוהה אם הוא נשמע רציני או לא) |
|
||||
|
||||
לכאורה דווקא קשור. המשמעות בספרדית היא גם ללקק, ו Chupa Chups זו חברת סוכריות-על-מקל (נוסדה ב-1958). יכול להיות שהיו נותנים סוכריות לילדים בתור chupar, או בעברית - "לקקן".. ומזה הגיע הצ'ופר של ימינו. |
|
||||
|
||||
הסדרות בהן אני צופה הן די קבועות, וכמעט אני לא נתקל בדברים חדשים בעיתון תוך מלמול לעצמי "כדאי לנסות?", או לחלופין, במקרה ופספסתי סדרה מסויימת, ישנה דרך מעניינת לצפות בה לאחר מכן, דרך שבוודאי מוכרת לרוב גולשי האתר. ובקיצור: יום ראשון, Alias, בערוץ 2. יום רביעי, 24, בערוץ 10. ראשון-חמישי, מופע שנות השבעים, בערוץ 3. לא יותר, לא פחות. |
|
||||
|
||||
מה הקטע עם אליאס? מלודרמה די-רדודה, עם קטעי אקשן לא משכנעים. מה אנשים מוצאים בה? |
|
||||
|
||||
את ג'ניפר גארנר. |
|
||||
|
||||
כל יום חדשות כולל שישי ובד"כ שבת. יום א' Alias ו Scrubs (יש לציין שAlias מכילה כמעט את כל הטעויות הפיזיקליות שאופיניות לסרטי פעולה - קליעים מנצנצים, ליזרים נראים באויר, משתיקי קול לרובים אולטרא-סוניים, חריגה מכל חוקי האופטיקה הגאומטרית, מכוניות עם דלק נפיץ ועוד) יום ב' הכספת. יום ג' מליונר. (אפשר לקרוא לזה חובות מקצועיות) חריגות: ניסיתי לראות את אסתי ונמאס. לאחרונה ראיתי את המשאית והיה נחמד. |
|
||||
|
||||
יוצא לי לראות לפעמים את "המתחזים", מין דוקו-ראליטי טי וי לייט של הבי בי סי. זה לא רע, רק שזה בשעות מטורפות. אגב אליאס, שאלה\\השווצה: מתי הבנתם ש <ספיילר למי שלא עוקב> סוכן ה ק ג ב זה בעצם האימא? (תשובה משוויצה)- מהרגע הראשון. |
|
||||
|
||||
11 (אולי 11 וחצי) בלילה זה "שעות מטורפות"? |
|
||||
|
||||
בערך מגיל 14 כמות שעות הטלוויזיה שלי הלכה והצטמצמה פלאים 1 עד שבשלב מסויים כבר הפסקתי לראות בכלל. (כן, אפילו את "חברים" האולטימטיבית. מי היה מאמין?) בזמן שחיכיתי לגיוס, פתאום גיליתי עולם שבו משדרים את אותה אולטימטיבית 3(!) פעמים ביום, ולפעמים גם היה יוצא לי לראות את כל השלושה.3 זה נהיה מסודר אחרי שהתאפסתי על עצמי בצבא - יום ראשון ושני, פותחים ב"משחק החיים"4 ומסיימים ב"סקס והעיר הגדולה". אממה? באופן חד משמעי, בכל פעם שהייתי בבית, לא הייתי חושבת בכלל לפתוח את הטלויזיה בשעות האלו. בבית רואים רק את "כוכב נולד". פתרון מופלא לפתיחתו של חמשוש שליו. יש לפירוט הלא-מאד-מעניין-הזה גם פואנטה- אני לא חושבת שצריך להיות פנאטים. רוצה לומר, טלויזיה זה יופי של פתרון לרגעים שבהם רוצים לבהות במשהו זז ולא לחשוב יותר מדי. פתרון אינסטנט כזה. לא תמיד אני רוצה לשתות מרגריטה איכותית, לפעמים בא לי סתם קולה. 1 סביר להניח שזה היה פועל יוצא של העובדה שפתאום היו לי דברים הרבה יותר טובים לעשות. 2 2מצד שני, גם לפני זה לא הייתי רואה המון. 3דווקא לא מסובך - מתעוררים לפני השידור של הצהרים, חוזרים הביתה לתוכנית של הערב, והולכים לישון אחרי זו שבלילה. 4 לא חייבים להגיב על זה. _________ העלמה עפרונית, חולה ובלי גימ"לים. |
|
||||
|
||||
בתור אחד שהיה ביותר מדי מסעדות מקסיקניות, ומשועבד קשות לקולה: קולה עדיפה על מרגריטה (רק שזה יהיה קוקה קולה, ואז זה עוקף כל מרגריטה איכותית). |
|
||||
|
||||
אני פתאום שמתי לב שאני רואה "סקס והעיר הגדולה" 7 פעמים בשבוע! (א-ה שידור חוזר בערוץ 3 ו שידור חוזר בערוץ 2 של העונה הלפני אחרונה א' בעזרת נפלאות הרשת - הפרק החדש של העונה החדשה. כך שביום שבת אני לא רואה, אבל בשביל פיצוי ביום ראשון פעמיים). |
|
||||
|
||||
הטלוויזיה הלכה לעולמה. בלחץ-מה על זוגתי, הקפאנו את החיבור ל-YES, ועכשיו עבר כמעט חודש בלי טלוויזיה (ובלי DVD, כפועל יוצא). התוצאה: עליה בשימוש ברדיו והאזנה למוסיקה בכלל, אימון גופני, קניית ספרים וקריאתם, ומסאז'ים בכפות הרגליים. אבל הטלוויזיה החדשה בדרך. אבוי. |
|
||||
|
||||
רק ערוצים 1 ו-2. שידורים חוזרים של הסימפסונס, תוכנית הבישול של בוקששתר, תוכנית הבישול של אהרוני, תוכנית הבישול של אוליבר (מישהו יכול לזהות כאן תבנית?). זה נותן שמונה שעות בחודש. אמה מה, השאלה היתה על אוגוסט, ובסופו היתה אליפות העולם באתלטיקה, שנראה לי שגירדה ממני עוד איזה 10-12 שעות. באסה1. 1 כי הרי ככל שמספר השעות נמוך יותר, השוויץ גדול יותר, לא? נ.ב. עכשיו נזכרתי שחדר הכושר עולה לי בעוד כשלוש וחצי שעות בשבוע, חלקם סבל לא קטן (ערוצי מוזיקה שונים). שיקרתי בסקר. |
|
||||
|
||||
אני ממתין. יש גיהנום מיוחד עבור אלה המשקרים בסקרי האייל. |
|
||||
|
||||
תוכנית הבישול של אהרוני נורא משעממת (אבל זה בעצם לא רע לנמנום של שבת בבוקר). הז'אנר המועדף שלי הוא תוכניות עיצוב הבית בבי.בי.סי פריים (חדרים משתנים, חדרי פנטזיה, עשה זאת בעצמך, פולשי הבתים, שתי תוכניות שונות של עיצוב גינה ושתיים של מצוד אחר עתיקות). לזה ייקרא השראה, גם אם מעולם לא טרחתי לצבוע את האח הוויקטוריאנית בצבע דמוי שיש או לרפד מעל המיטה בקטיפה בצבע בורדו. חוץ מזה, רק סדרות קבועות (פעם היה "חברים" בש.ח, אח"כ היה "שבתות וחגים"). מתגעגעת לרצועת השידור בערוץ 2 בשבת בבוקר (תוכנית נשים, תוכנית ספרות ותיק תקשורת), אבל היא הסתיימה מזמן. לזה צריך להוסיף זפזופים מדי פעם, עם עדיפות לערוצים 3 , 8 ו-24. אם כי באחרון אני לא ממש צופה. זה הכל. |
|
||||
|
||||
התוכנית של אהרוני אכן פחות כיפית מאלו של בוקששתר, חיים כהן וג'יימי אוליבר (לא הייתי מרחיק לכת עד ''משעממת''). יתרונה הוא שאפשר באמת ללמוד ממנה, ובאמת לנסות מתכונים ממנה, באחוזי הצלחה סבירים. |
|
||||
|
||||
מומלץ, אם אתה נתקל בו. תוכנית כיפית, מתכונים נהירים - הרבה מהם על הצד הפיקנטי/חריף. ניסית כמה מהם בהצלחה סבירה. |
|
||||
|
||||
זו העת להזכיר, למי שלא יכנס לקישור, שלאמריקאים יש ערוץ בכבלים, כולו על טהרת תוכניות אוכל. כן, וזה קיים לפחות שלוש שנים. מפחיד, לא? |
|
||||
|
||||
יש גם ערוץ גולף. |
|
||||
|
||||
יש גם ערוץ מזג-אוויר. |
|
||||
|
||||
ב-יס ב"ערוץ החיים הטובים" יש תוכנית של אוכל יהודי גורמה. ענק. פשוט ענק. ויש להם גם אתר למתכונים http://www.jewz.com/ |
|
||||
|
||||
בתור חובב סושי, אצטרף גם אני לחגיגה ואתן את הלינקים הבאים: |
|
||||
|
||||
אם אנחנו כבר בארה"ב, אמורה להיות שם תוכנית America's Test Kitchen. אני יודע עליה מכלי שני - דרך הספר שיצא ממנה, The Best Recipe, שאני ממליץ עליו בחום עליון לכל מבשל בינוני ומעלה, למרות המחיר הכנראה גבוה, ועוד עם משלוח מחו"ל. מדובר בהרבה יותר מאוסף מתכונים (מוצלחים) - זה ספר שממש יעשה אותכם מבשלים טובים יותר. |
|
||||
|
||||
מתכון קל למרק עגבניות מוקרם, מאחת התוכניות האחרונות (אולי תצטרך להרשם). |
|
||||
|
||||
אם כבר התוכנית של גיל חובב הייתה הכי קלה למתכונים. עד היום אני מכין את האפונה עם סויה ועוף בבלזמי שלו בכל פעם שבא לי להזכיר לעצמי כמה אני שונא אוכל עם טעם. |
|
||||
|
||||
החומץ בלסמי הזה, טיפה אחת יותר מדי בסלט - ואתה מוריד חמישה קילו מדפנות הקיבה. |
|
||||
|
||||
לגונקל יש אולקוס והוא מסתדר איתו מצויין. |
|
||||
|
||||
כי מנסים, ובודקים, ונדבקים לערוצים החדשים. הרבה סרטים (בערוצי הסרטים של יס יש יופי של סרטים) נדבקנו ל"המרוץ למיליון" בערוץ 19. חולני, אבל קסום. 24 ביום רביעי זה ממש קוד הקודשים. חוצמזה, מה שבא, בשעות שבהן כבר קורסים מול הטלוויזיה: סקס והעיר, שידורים חוזרים של ER, קצת וויל וגרייס, לפעמים איזה דוקומנטרי ביס פלוס, ובסוף השבוע שעבר סדרה של תכניות על אוכל בערוץ ההיסטוריה. אז רואים אצלנו לא מעט טלוויזיה (הערכתי כ- 60 שעות בחודש) אבל כמעט לא רואים את מובילי הרייטינג בישראל: לא "כוכב נולד", לא שרון, לא אסתי. |
|
||||
|
||||
רק דוקומנטרי ביס פלוס? כשהייתי בארץ הייתי מחובר רק לערוץ הזה: הסדרות הבריטיות שהוא שידר ברצף פשוט היו האיכותיות ביותר (אולי הוא התקלקל בינתיים?) |
|
||||
|
||||
יס+ ערוץ משובח ויש להם רצועה דוקומנטרית על סקס. הפתרון האידיאלי לאלה שכבר גמרו לקרוא את המאמרים בפלייבוי. |
|
||||
|
||||
בשעות שבהן אני מתפנה לשבת לי הטלוויזיה (23:00 והלאה) יש שם הרבה דוקומנטרי. מעבר לכך, סדרות צריך להתחיל לראות מתישהו, ולראות באיזושהי מידה באופן קבוע, ואני ממש לא צופה קבוע אלא צופה מזדמן (פרט ל- 24 שכבר הזכרתי) |
|
||||
|
||||
א. למי יש זמן? ב. כשמזדמן לי בגלל העבודה לישון בבית מלון עם טלוויזיה אני נדהם מכמה נמוך אפשר לרדת (רמז: נמוך מאד) ג. מי שמסוגל להנות מזה - בעיה שלו. אני מחזיק כמה סרטים בDVD (כל הסרטים של האחים כהן וכמה שיותר של וודי אלן) ומתבדר מהם שוב ושוב מפעם לפעם. ד. בשביל הילדים יש לי כמה סרטים של דיסני (בעיקר הקלאסיים עד שנות ה-70) ב-DVD. ה. אני די בטוח שכל אחד עם אינטלגנציה סבירה שיתנתק מהטלוויזיה לכמה חודשים, לא יוכל להבין איך הוא אי פעם עיכל את הזבל האורגני הזה. ו. נשבר לי מאנשים שאומרים: "אבל אני רואה רק נשיונאל ג'אוגראפיק" בעיקר כי אני לא מאמין להם. אם היתה לי טלוויזיה בבית אני מניח שהיה יוצא לי לראות בעיקר זבל. לכן אין לי. ז. כמה פרסומות אפשר לסבול? ח. מוזיקה וספרים זה הרבה יותר כיף. בקיצור - זירקו את הטלוויזיה ושפרו את חייכם! יוני |
|
||||
|
||||
גם אצלנו נרשם שיפור ניכר באיכות החיים בעקבות הפרידה מהמכשיר מטמטם-השכל. אם מותר לשאול- אין לך טלויזיה, באיזה מוניטור אתה משתמש ל-דויד? [רעיון לא יקר מדי יתקבל בברכה]. |
|
||||
|
||||
מסך 17 אינץ' רגיל לגמרי. האמת שבסרטי WideScreen זה די קטן, אבל לא נורא, אני לא ממש בקטע של סרטי אקשן הלומי אפקטים אז זה פחות מפריע לי. אם אני אזכה בלוטו או משהו אני מניח שאקנה מקרן. מקרן טוב עולה היום בארץ כ-2000 דולר שזה ממש מעבר ליכולת שלי בשביל כמה סרטים בחודש. בשביל זה יש קולנוע... יוני |
|
||||
|
||||
א. למי יש זמן. ב. כשמזדמן לי לשבת בתור לרופא עם עיתון לאשה, אני נדהם מכמה נמוך אפשר לרדת (רמז: נמוך מאד) ג. מי שמסוגל להנות מזה - בעיה שלו. אני מחזיק כמה סיפורים עם תמונות ומתבדר מהם שוב ושוב מפעם לפעם. ד. בשביל הילדים יש לי כמה סרטים של ספרי ילדים עם תמונות גדולות. ה. אני די בטוח שכל אחד עם אינטלגנציה סבירה שיפסיק לקרוא לכמה חודשים, לא יוכל להבין איך הוא אי פעם עיכל את הזבל האורגני הזה. ו. נשבר לי מאנשים שאומרים: "אבל אני קורא רק טולסטוי ודוסטויבסקי" בעיקר כי אני לא מאמין להם. אם היתי יודע לקרוא אני מניח שהיה יוצא לי לקרוא בעיקר זבל. לכן אני לא. ז. כמה מודעות אפשר לסבול? ח. מוזיקה וריקודים זה הרבה יותר כיף. בקיצור - תפסיקו לקרוא ושפרו את חייכם! הבור הגאה |
|
||||
|
||||
ההבדל בין קריאה לטלוויזיה הוא שבקריאה אתה בוחר את הספר שאותו אתה קורא, ובטלוויזיה יש לך בחירה בין כמה תוכניות בודדות שרובן מתאפיינות בכך שהן פונות למכנה משותף רחב ככל האפשר וזאת על מנת למכור כמה שיותר פרסומות. אני מעדיף לנצל את מעט הזמן שיש לי בצורה מקסימאלית, והסיכוי שאני אהנה מתוכנית שבמקרה מוקרנת בזמן הפנוי שלי שקול בערך לסיכוי שאני יאהב את התקליט האחרון של סלין דיון. אני לא טוען שאין טלוויזיה טובה: מאד אהבתי לראות את סימפסונס לדוגמא. אבל מיום ליום זה נעשה יותר ויותר קשה לברור את התוכניות המעניינות מהסך הכל האינפנטילי. יוני |
|
||||
|
||||
אצלי בטלוויזיה יש כמה עשרות ערוצים (ואני בחבילה הבסיסית של Yes + ערןץ "יס פלוס"), כך שבכל רגע נתון יש לי מבחר של הרבה יותר מ"תוכניות בודדות". כמחצית מהתחנות (ואולי אפילו יותר) אינן משדרות פרסומות כלל, ועל כן בוודאי ובוודאי שאינן מוכרות פרסומות. אני מארגן את הזמן שלי כך שהזמן הפנוי שלי יהיה בין השאר כאשר התוכניות החביבות עלי משודרות בטלוויזיה. אני לא טוען שאין טלוויזיה גרועה: אני משתדל בעקביות לא לצפות ב"קחי אותי, שרון", אבל משנה לשנה המבחר שעומד לרשותי רק גדל, ואיתו גם התוכן. |
|
||||
|
||||
אתה מטיף מוסר לכל מי שמבזבז את זמנו על תוכניות זבל ועדיין לא מקפיד על שגיאות הכתיב שלך (אומרים: "אני אוהב" ולא "אני יאהב"). ובאנלוגיה לדבריך, אני לא באמת מאמינה לך שאתה רואה רק את הסרטים שציינת (וודי אלנים וכו') משום שסרטים רוויי אפקטים לא חביבים עליך, אלא משום שאין לך את הציוד הדרוש לכך (מסך "17). |
|
||||
|
||||
בנוסף למה שיש לערן מלמעלה, יש לי מכשיר פלאים, קוראים לו "וידאו" (אתה יכול למצוא כאלה ב http://zap.co.il/models.asp?sog=E-VCR יותר זול מהשילוב של DVD + מחשב + מסך 17 אינץ') בעזרתו אני יכול להקליט תוכניות טובות, שמשודרות במשך כל היום והלילה, ולראות אותן בזמני הפנוי. |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שצריך מחשב בין הדויד והמסך. אבל מסך 17 אינץ' זה באמת קצת קטן. כדי להקליט כמה תוכניות טובות אתה צריך להיות מנוי על המון אקסטרות בנוסף לחבילת הבסיס, לא? אבל וידאו זה בהחלט רעיון טוב. במיוחד אם הוא מהסוג שאפשר להקליד לתוכו את הקוד של התוכנית, וכך להימנע מהקלטת הפרסומות. אגב, כשראיתי טלויזיה באנגליה, התוכנית היחידה שדאגתי להקליט בזמן נסיעות לנופש, היתה הסופראנוס. אבל הקלטות אחרות, "נקודתיות"- כל ה"בלשים" הבריטים- מורס, דאלגליש, וכו. ופרייזר כמובן. |
|
||||
|
||||
פתאום הרגשתי שלא אמרתי מספיק ברור ש: באנגליה יש בחמשת הערוצים הרגילים מספיק תוכניות טובות, ולא צריך להיות מנוי על כבלים או לווין. ואילו כאן, כשיוצא לי לראות טלויזיה אצל אחרים או במלון- נראה לי שממש אין הצדקה להחזיק טלויזיה רק בשביל הערוצים הרגילים. |
|
||||
|
||||
אם היה בארץ את חמשת הערוצים הבריטים ה''רגילים'' (לא כבלים ולא לווין), לא היה צריך כאן שום דבר אחר חוץ מערוץ או כמה לדברים ישראלים בלבד. |
|
||||
|
||||
בהחלט. אגב, הם קוראים לערוצים הרגילים terrestrial . |
|
||||
|
||||
גם אנחנו. קוראים להם ככה. רוב האנשים פשוט לא יודעים את זה. |
|
||||
|
||||
אז איך אתם, באגודה הסודית קוראים לזה? ארצי, יבשתי, טרסטריאלי? |
|
||||
|
||||
המרצה שלי התייחס לזה כטרסטריאלי, אבל הוא סתם אנגלו-סקסי, אז לא נדבר עליו. עם זאת, אם למישהו יש כאן את חוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, אני בטוח שהמילה המקובלת תופיע שם איפשהו. (פעם ידעתי את התשובה לשאלה בעצמי, היום שכחתי) |
|
||||
|
||||
זה בטוח כאן, איפשהו. אתה מוזמן לחפש. |
|
||||
|
||||
תודה. התשובה: קרקעי. (סעיף 37ב של חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן) |
|
||||
|
||||
לשאלתך, לא. בערוץ הראשון יש זירת הפשע, סימפסונס וחוק וסדר, בערוץ עשר יש חוק וסדר, מונק ו-24, בערוץ 3 יש את "שנות השבעים" ודרו קרי (ביום שישי), בערוץ 23 ובבי.בי.סי יש תוכניות טובות לפעמים, בהולמארק יש שידורים חוזרים של חוק וסדר, וסה"כ יחד עם הסרטים והחדשות, זה הרבה יותר יותר ממה שאפשר לצפות בשבוע. לוידאו שלי יש גם כפתור fast forward ככה שאפשר לדלג על הפירסומות... |
|
||||
|
||||
פרייז'ר- סידרה מעולה, שמשום מה החליטו בטלעד לתקוע אותה בשעה 1 בלילה (בימי ראשון). אין לי מושג על סמך מה הם החליטו את ההחלטה המגוחכת הזאת. |
|
||||
|
||||
צפייה בטלוויזיה לא צריכה להיעשות באופן ספונטני ברגע נתון שבו אתה בוחר את התוכניות המשודרות בו, אלא בהחלטה מראש לראות את מה שאתה אוהב על סמך לוח המישדרים. |
|
||||
|
||||
אין שום סיבה לסמוך על לוח השידורים. למשל, משום מה החליטו האנשים האחראים על לוחות המשדרים שמלודרמה עם האקשן הלא-משכנע, אליאס, היא ה-דבר בטלוויזיה, והמליצו עליה מאד. לא מרשים. אותו הדבר על הקומדיות דרג ז' שוטטות ואחד-העם אחד. לעומת זאת, לולא הייתי קופץ בין ערוצים בשעמום, לא הייתי מגלה סדרות עם זמני-שידור לא מחמיאים כמו MAD TV ו-Futurama, בהן לא עודכנו עד-כדי-כך אנשי לוחות המשדרים. |
|
||||
|
||||
מעניין. אני לא מהמזפזפים, ולשבת מול הטלוויזיה עם זפזפן לרוב מוציא אותי מדעתי. סדרה כמו futurama (את Mad TV אני שונאת) מופיעה במדריך, ואני אסמן לי אותה בטלוויזיה כדי לוודא שבשעה היעודה הטלוויזיה תעבור אליה (מה חבל, ד"א, שאין יותר פרקים חדשים בסדרה). זפזופ, לדעתי, יביא לאחת משתי תוצאות עצובות - אני אפספס משהו שהיה שווה צפיה, או - יותר גרוע - אני אתעכב על משהו שלא היה שווה צפיה. אם יש סדרה שלא ראיתי מעולם והיא כ"כ טובה, אני כבר אשמע עליה מחברים. |
|
||||
|
||||
אז יוצאת כמובן בהנחה שצופים בעיקר בסדרות בטלויזיה. בזמנו, כשהייתה לי טלויזיה רב ערוצית, בדרך כלל זיפזפתי, ולא תכננתי מראש, פשוט מפני שלא הייתה ממש שעה קבועה בה צפיתי בטלויזיה, והיא לא הייתה חשובה מספיק שאתכנן במיוחד לצפות במשהו (גם כשכבר סימנתי תוכנית/סרט שרציתי לראות, משום מה משהו יצא, ופיספסתי). נכון לאז, נהגתי לזפזפ ולנחות בעיקר על נשיונל ג'יאוגרפיק, ערוץ 8, ארטה, sky ויורוספורט. כיום אני ללא טלויזיה רב ערוצית, ובאנטנה כאן קולטים רק ערוץ 1 (ערוץ 2 לא נקלט בכלל). בדרך כלל יוצא לי לראות "מבט" "רואים עולם" "הסיפור האמיתי" "מבט שני" ו"מהיום למחר", אם כי יוצא לי לצפות בטלויזיה משהו כמו פעמיים-שלוש בשבוע, לא יותר. עכשיו כשהייתה אליפות העולם באתלטיקה קלה יצא לי לצפות יותר, ולהתגעגע מאוד להגשה ולפרשנות של יורוספורט. |
|
||||
|
||||
וזה נכון גם לדברים מהנים אחרים. אסור בתכלית האיסור לעשותם בגחמה של רגע, מתוך כניעה ליצר ושלא מתוך תוכנית ותכלית. מצווה על כל אחד מאיתנו להיאבק עד כלות כוחותיו בכל בדל צילו של האנושי שבו. במיוחד יש לאסור מלחמה על השטן הגדול, הספונטניות, היא אם כל חטאת. ואם נכשל חלילה אדם, ודירדר נפשו לידי עונג נמהר, יקפיד הוא וייסר את עצמו וישמור נפשו שמא הנאה רבה מדי יפיק הוא מן המכשול עד כי לא יוכל לחדול. (-: תגידו, התחלקתם על השכל? האומנם הטלויזיה היא שורש כה הרבה רע בעולמכם? מה רע באמריקה הטובה והישנה שמילאה תפקיד זה בנאמנות ובשקידה עד כה? האומנם לופתת הקופסא הזוהרת את נפש כל אייל ומביאתהו בעורמה למחוזות אליהם לא רצה הוא להגיע, כפּוּשר על גדרה של חטיבת ביניים? האומנם רבים ממגיבי האייל הם בעלי אישיות אדיקטיבית, עד כי כל חלוק נחל לעיוורונם הוא מכשול? ומה בעצם איכפת לי מכל זה? לא ברור. _________________ אפופידס, שהכיר פעם לחבריו לעבודה את 1Snood, כדי שייהנו וישחררו מדי פעם את ערוצי המחשבה, וגילה לתדהמתו, שלאחר זילזול ראשוני במשחק, הפך הוא לכמה שבועות לעיקר עיסוקה של החברה. |
|
||||
|
||||
"האומנם הטלויזיה היא שורש כה הרבה רע בעולמכם? מה רע באמריקה הטובה והישנה שמילאה תפקיד זה בנאמנות ובשקידה עד כה? " ומאיפה באות התוכניות בטלוויזיה אם לא מאמריקה? הלאה האימפריאליזם התרבותי של מעצמת הרשע! |
|
||||
|
||||
טלויזיה היא אכן דבר ממכר, לרוב האנשים. ולדעתי היא גם נמצאת די קרוב לשורשי הרוע בעולם המודרני. אבל היות שכתבת קטע יפה ומצחיק, נפטור אותך הפעם בנזיפה בלבד. [מסקנה: לא חשוב מה אומרים, אלא איך אומרים? המ..] |
|
||||
|
||||
לא התייחסתי לטלויזיה כדבר רע (ואכן הזבל רב בה מהטוב) אלא לצורת הצפייה של יוני - לפתוח מתי שבא לו ולזפזפ במקום לראות תוכניות לטעמו שהוא יודע על קיומן מראש. |
|
||||
|
||||
גם אני ככה. יש לי זמן? אין לי מה לעשות? אני יושב מול הטלוויזיה, מזפזפ בין כל שני הערוצים הזמינים לי. יש משהו מעניין? רואים. אין? מכבים והולכים לחפש משהו אחר לעשות. מה הבעיה? |
|
||||
|
||||
שום בעייה. הצפייה בטלויזיה מהנה יותר כשאתה צופה במיוחד במה שאתה אוהב לראות ואז אין בסיס לטענה של יוני שכשמזפזפים לא מוצאים דברים טובים. |
|
||||
|
||||
האזנה לרדיו לא צריכה להיעשות באופן ספונטני ברגע נתון שבו אתה בוחר את התוכניות המשודרות בו, אלא בהחלטה מראש לשמוע את מה שאתה אוהב על סמך לוח המשדרים. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין האזנה למוזיקה ברדיו שיכולה להתבצע בכל זמן שהוא לבין צפייה בטלויזיה המבוססת על תוכניות מסוימות עפ''י טעם אישי. |
|
||||
|
||||
מה שמזכיר לי את תגובתו הנאה של כליל לתגובה 147496 תמהני אם יש לזה שם. |
|
||||
|
||||
בעצם הצעתו של עוזי - ''תגובת מראה'' מתאימה. |
|
||||
|
||||
אבל נזכרתי במאמר ישן שהתפרסם פה באייל: דיון 102 |
|
||||
|
||||
"כל כמה זמן לדעתך צריך לפרסם סקר חדש?" ויפה שעה אחת קודם. |
|
||||
|
||||
נכנסתי לאחד מהדיונים המרגיזים האלה עם בעלי, והנה הטריוויה להיום: מאיזו שנה שודר "הבית של פיסטוק" בחינוכית? תודה מראש. |
|
||||
|
||||
לפי מקורותיי, 1980 דווקא (זה גם מתיישב עם העובדה שהתכניות הראשונות צולמו בש/ל והאחרונות בצבע). |
|
||||
|
||||
1981. (זה לא כדי לעשות ממוצע. זה היה החופש הגדול לאחר שלי בין כיתה ב' לג' ומאז אני זוכר את תחילת התוכנית.) |
|
||||
|
||||
זה 1982 ובכל זאת זה זכור לי מ1981. |
|
||||
|
||||
(ניצחתי בויכוח) |
|
||||
|
||||
סוף סוף ויכוח אחד בו את מנצחת. ברכותי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |