 |
|
 |
||
|
||||
 |
שהאופציה האחרונה היא בלתי אפשרית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה הרעיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בלתי אפשרית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה, איזי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מספר השעות בחודש אוגוסט. והבנתי בעצמי שזה הרעיון, אבל בכל זאת, תמיד צריך להיות איזה אחד שיודיע את זה לכולם, והיה לי מוזר שאף אחד לא לקח את התפקיד על עצמו במשך זמן כה רב... - פיטר מגלה רוח התנדבותית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז הייתי עונה ''אז תקום שעה קודם''. אין לך את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם הבאה שיש לך בדיחה, תתכנן אותה ככה שהיא תתאים לכל מיני תשובות. הנה דוגמה, סלחו לי על העוף בבקשה: Why can't you eat soup in the Matrix?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אקח את זה כהרמה להנחתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה, גיליתי את מקור תחושת הדז'ה וו: תגובה 152926. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה דיון 1009, שאלה 22. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, מה עם קישורים ישירים לשאלות? קשה טכנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלות נמצאות בתוך טבלה (HTML Table). ב-IE שלי לפחות, anchors של HTML לא עובדים כשהיעד הוא בתוך טבלה (מובילים לתחילת או סוף הטבלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במוזילה, ה''עוגנים'' עובדים טוב מדי, וכאשר דף כבד נטען, ואתה כבר מתחיל לקרוא כמה תגובות חדשות, פתאום כל העסק קופץ לך למעלה ל''עוגן'' הראשון, בסוף הטעינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה מתכוון לעוגנים לתגובות (#12345 וכו') - הם אינם נמצאים בתוך טבלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודה ומתוודה, הצבעתי לאופציה האחרונה בטעות - ניסיתי לחשב ממוצע של שלוש שעות ביום ויצא לי 900. לא יודעת למה. אפילו נבהלתי מכך שכמות הצפיה שלי היא המקסימלית בסקר. אז מה רואים? (זהירות - פירוט משעמם של הרגלי הצפיה בטלוויזיה! אפשר לדלג לפסקה האחרונה.) מלבד סטארגייט ס"ג-1 אין אף תכנית שאני אנסה באופן אקטיבי לא לפספס, אבל גם סטארגייט לא זוכה להיות מוקלטת. האמת היא שחבל לי שאין לי אף סדרה שאני ממש אוהבת עד לרמת הקלטה, כי זה מראה שהסדרות בהן אני כן צופה לא חשובות לי מספיק, ומכאן שאני מבזבזת את זמני כשאני צופה בהן. אני מנסה לא לפספס את הטוק-שואו השבועי של ביל מאהר, ושומרת לו אמונים עוד מימי התכנית היומית כל לילה ב-ABC, עד לפליטת הפה שגרמה להעפתו מהערוץ. אני צופה ב Sex and the city מתוך שאט נפש עצמית, מודעת לגמרי לדביליות של הסדרה, אבל אוהבת לצפות בה (כנ"ל בנוגע לשידורים חוזרים של סיטקומז אחרות למיניהן, שלעיתים אני צופה בהן בשעות הערב המוקדמות מתוך שאט-נפש עצמית). אני אוהבת את חוק וסדר ואת הספין-אוף SVU, אבל בשניהם לא יוצא לי ממש לצפות. מה עוד? בעקבות לחץ מצד בעלי אני מצטרפת אליו ל"מונק" פעם בשבוע. בנוסף, הסדרה החדשה של "קומדי סנטרל" - "רינו 911" - מצחיקה מאוד. בהרבה דברים אני צופה בתקופות - פתאום למשך חודש אני צופה ב"מה לא ללבוש", ואז פתאום היא נראית לי איומה ואני לא צופה בה יותר לעולם. או, למשל, היתה לי שנה במהלכה צפיתי באדיקות ב"Junkyard wars", עד שנשבר לי. גם ג'ון סטוארט בא והולך. בימי ראשון, אם אני בבית - בבוקר אני צופה בתכניות האקטואליה של NBC כמו כל ניו-יורקר טוב, ואחה"צ צופה ב-PBS - הם לרוב משדרים את כל הפרקים של איזו סדרה תיעודית-היסטורית במשך כל היום, ואני תופסת מה שתופסת ("ההיסטוריה של ניו-יורק","אסיאתים בארה"ב", "מלחמת האזרחים האמריקאית", "מלחמת העצמאות האמריקאית", ופעם אחת - את כל הפרקים של "המלון של פולטי" ברצף). והמון סרטים. יש לנו ארבעה ערוצי אינדי, והם מקור להנאה בלתי פוסקת. את הרוב גם מקליטים. כבר היו לי תקופות בלי טלוויזיה. לא היה חסר. אבל אם היא כבר כאן, ובמילא אני צופה בחדשות, אפשר להפיק ממנה שעתיים-שלוש של הנאה ביום. אני יודעת שאין לי זמן לחלוטין, אבל אותו הדבר תופס לגבי האייל, וכבר השלמתי עם זה שגם כשיש דד-ליין בוער בעבודה, אני מסוג האנשים שיבלו שעה על האייל ושעה מול הטלוויזיה, מלאים רגשות אשם. נו שיהיה. ואיך היה בארץ? כיף נורא. בהזדמנות אני אכתוב כאן משהו על הרגלי הלבוש המבהילים של בנות ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו ב"מכנסיים שמתחילות נורא נמוך"? אני חושבת שכבר כתבת. ובכל מקרה, עכשיו זה משתפר - הצטרפו אליהם גופיות רשת מכוערות אחושלוקי. _________ העלמה עפרונית נשארת עם הקו ומחכה להשכמה מוקדמת הרבה יותר מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי על המכנסיים בזמנו הייתי, הו, כה תמימה. לא ידעתי כמה נמוך זה עוד יכול ללכת. (ויש לי עוד הרבה להגיד, אבל פה זה באמת לא המקום) ___________ נגה, שראתה להרבה יותר מדי בחורות בשבוע האחרון את החריץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עוד כלום. בביקורי האחרון בקניון איילון ראיתי מגמה חדשה ומסוכנת, גם אם מצומצמת עדיין - חולצת בטן מלווה במכנסי-גיזרה-נמוכה שיורדים מקו הביקיני. הייתי בשוק, הלם וזעזוע. מקורותי בעולם האופנה הישראלי מדווחים לי שכפי שחששתי, לא היתה זו סנונית בודדה. כן ירבו (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק יש דברים שגורמים לך להרהר האם לא צודקים חרדי מאה שערים הדורשים צניעות. אבל רק לרגע. אחר כך אתה שואל את עצמך למה אנחנו לא חיים ב''דובי-לנד'', שם מותר ללכת עירומים ברחוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא שואל את עצמי. גם כך כמות הגברים העירומים שאני נאלץ לראות במסגרת חיי הרגילה, פעם פעמיים בשנה, עוברת בהרבה את הקיבולת הנפשית שלי. אך אם מדובר על עירום נשי בלבד, טוב, אם כך אז יש על מה לדבר... איך מצטרפים לצוות ההקמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הירהור קל בכיוון צדקתם של שומרי העיר דווקא כן חלף בראשי אתמול בסופר, כשראיתי ילדה בת 9-10 בליווית אמהּ (ככל הנראה), במכנסיים אופנתיים - חשופת שת (באופן חלקי כמובן). הסתכלתי באם ותהיתי מה עבר לה בראש כשהיא מדדה לילדה רכה זו מכנסיים אלו בחנות? אציין, שכברוב הדברים, גם כאן לא גיבשתי לי עמדה מושכלת בנושא, כולל מה אני הייתי עושה כאב לו ילדתי היתה עומדת על רכישה אומללה זו. זו היתה צרימה של ערב, לא יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ההורים אובדי עצות", לפי הכתבה הזו מהניו-יורק טיימס (תרגום מתוך המהדורה המודפסת של "הארץ"): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, לא קל להיות הורה. טוב, אולי זהו רק גל חולף. בעניין קרוב: ההתייחסות לסוף גיל ההתבגרות כגיל האידאלי מבחינת הלבוש וההתנהגות, הינה משני הצדדים. גם מן הגילאים הקטנים יותר, שילדותם חלפה לה מהר מדי, אך ביחוד בשנים האחרונות, גם מצד בני ובנות גילאים מבוגרים יותר. זה בא לידי ביטוי בדחיית שלב ההתמסדות והבחירה במקצוע, התנהגויות שונות, לבוש וכמובן בטיפולים אסטטיים המנסים לקרב אל גיל זה. גם הגימלאים של היום כבר אינם הזקנים העייפים של פעם, אלא מקבילים לצעירים מהם ב20-30 שנים של פעם (בעצם להם עצמם?). טוב, זה כבר נושא אחר בו אין לי שום ידע מיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה ששואל גם שחר אבן צור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יכולה להירגע - האופנה הזו תחלוף בקרוב מאוד. חברה אופנאית מוסרת לי שאת מקומה תתפוס אופנה ספורטיבית נינוחה בקווים מרושלים. (באמת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף פעם לא הבנתי איך זה עובד, אופנות. כל יום יש בעיתון עוד תמונה של דוגמנית על מסלול, וכתוב "בחורף הקרוב נלבש X", כש-X הוא קומבינציה של סגנונות, צבעים ובדים. אם נאסוף מלוא החודש תמונות שכאלו, נגלה שאין שום קשר בין הקומבינציות הללו. אז מה הקטע? שלא לדבר על זה שלא הבנתי איך אנשים נתפסים לאופנות האלו בסופו של דבר. (דובי, לובש אותו סוג בגדים כבר שלוש שנים, ולפני זה לבש רק ג'ינס וטי-שירט לבנה, מטעמי עיוורון צבעים וחוסר טעם משווע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה שלי, באמת יכול להיות ששיניתי אופנה בשלושת השנים האחרונות. בחיי, אין לי מושג --- שאלו את אמא שלי. (ולאחרונה, את חברה שלי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופנה זה לא דבר שנוצר עבור המין שלנו אלא עבור המין השני בלבד. להן חדשות האופנה אומרות משהו ומכוונות. לצורך הדוגמא, מספיק להשוות את מס' הנעליים הממוצע שיש לגבר לעומת זה שיש לאישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה, באופן חצי רשמי, נכנס לרשימת עשרת הגדולים של התגובות היותר מיותרות שזכיתי לקרוא באייל. ברכות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי חבר שיש לו כ20 זוגות נעליים פעילים, מעט יותר משל חברתו. אבל כללית אתה כמובן צודק בעניין זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל זה נאמר בלעז - בולוקס. חוץ מזה, תראה כמה עניבות יש לאנשים מסוימים. (דובי, עם משהו כמו 8 זוגות נעליים, אבל זה בגלל שהוא מסרב לזרוק את הישנים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הוכח מחקרית? פוליטית? מדעית? ג'נדריאלית? או במילים אחרות, האם העובדה שאתה סר טעם תורמת משהו למראה הכללי שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום ג'ים לנדוור. מזל טוב ואיחולים לבביים על היבחרותך כנציג המין הגברי. משימתך הראשונה במסגרת תפקידך (אם תסכים לקבל אותה) היא להתחיל להרים טלפונים למנכ"לי תעשיית אופנת הגברים מסביב לעולם ולשכנעם לסגור את העסק. הסבר להם שאין ציבור קונים למרכולתם. אם תהרג, תתפס לובש משהו מעבר לג'ינס או חולצת T, תעז לקצוץ את שערך באופן המזכיר אופנה כלשהי או תחטא בגיהוץ בגדיך, הבורג של המין שלנו יכחיש כל קשר למעשיך. תגובה זו תועבר לאי השדים בעוד 5 שניות. 4... 3... ______ בפרק הבא - ג'ים חוזר בזמן לימים בהם גברים השתמשו באיפור כבד. משימתו תהיה להצביע עליהם, לגחך ולפקפק בגבריותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה גברים מתענינים בחידושי אופנה ועוסקים בבגדים באופן אובססיבי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צופה בשידורי הערוץ שמוקדש לעניין באופן אובססיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו הרבה אחרים, אבל לא בגלל ענין הבגדים.(-; | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה? לא יודע. זה גם מאוד תלוי איפה או מתי (אולי בחברה הישראלית קצת פחות מאשר באירופה, למשל). שאל את ראשי תעשיית אופנת הגברים מסביב לעולם שסופרים את הכסף. גבר ישראלי? אופנה? טפו! אנחנו נותנים צ'פחות על העורף, מרימים רהיטים כבדים, מגדלים כרס, מפצחים גרעינים, שותים בירה, מדברים על מילואים וצועקים על הטלוויזיה בזמן משחקי הכדורגל. אין לנו זמן לחשוב על מה אנחנו לובשים. ברור שבישראל יש פחות גברים שאכפת להם מאופנה. הרי מדובר בגברים אמיתיים שכותבים תגובות באייל בסגנון תגובה 169803. ברור שגבר מחוברת, שמחזיק בסטראוטיפים שמגדירים בשבילו איך מתנהג גבר ואיך מתנהגת אישה, ושרוצה להגדיר את עצמו כגבר שבגברים, יתנהג בהתאם לסטראוטיפים המקובלים בחברה שלו (ואולי גם ימצא לעצמו נשים שעונות על הסטראוטיפים המקובלים) ויחשוב שזאת המציאות היחידה האפשרית. ברור שאז קל להגיע למסקנה שאופנה זה לא דבר שנוצר עבור המין הגברי אלא עבור המין השני בלבד ושזו אמת אינהרנטית למושג אופנה. אך מה לעשות שהמושג אופנה לא נוצר היום ולא אתמול, ושלא חסרות תרבויות במהלך ההיסטוריה בהם הגברים היו "טווסיים" יותר מהנשים. גם לא חסרות היום תרבויות בעולם, בהן יביטו בגבר הישראלי ולא יבינו את מאותגרותו האופנתית (או למה הוא חושב שאופנה היא עיסוק "לא גברי"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כמו שהשפים המובילים בעולם הם גברים, כך ישנם לא מעט מעצבי אופנה ומכתיבי טרנדים שהם גברים. זה שאתה לא רואה אותם סביבך בלבנט המקומי, עדיין לא אומר שמספרם באוכלוסייה הכללית מופחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דיברתי על מעצבי אופנה ומכתיבי טרנדים? דיברתי על האיש הממוצע. אנשי מקצוע יש בכל תחום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש אנשי מקצוע, כנראה שיש ביקוש... (אתה בכח מנסה להיות גבר אטום וחסר יכולת הבנה בסיסית?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נעקוב אחר השתלשלות ההודעות מתגובה 169803 של ארז, ועד לתגובה 170736 שלך, ונפעיל אותו הגיון, נגיע למסקנה שמכיוון שרובם (הגדול מאוד) של העוסקים בזנות הינם נשים, כנראה שהזנות נוצרה (בעיקר) עבור המין הנשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיון נכון. אני אפסיק לנסות להסביר, זה בהחלט חסר טעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זהו שההיגיון פגום (בשני המקרים). העובדה שחלק יחסי של נותני שרות מסוים נמנה על קבוצה זאת או אחרת, אין בה להעיד על חלקה היחסי של אותה קבוצה בין מקבלי אותו שרות. מכאן אפילו רוב הקונדיטורים הינם בלונדינים תכולי עיניים, אין בכך ללמד על האם לשוודים עיניין ב(צריכת) עוגות. טענתו של ארז כי האופנה אינה מיועדת לגברים, היא במקרה הטוב מופרזת(1), אבל עובדת קיומם של מעצבי אופנה (גברים) לא היא המפריכה אותה. ___ (1) להערכתי אפשר להחליף את הז'(2) בכ' (2) האות, האות, ראש כחול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש מה להסביר. פשוט היתה שם טעות (טיעון הביקוש רלוונטי, אך טיעון המין של בעלי המקצוע לא רלוונטי). זה שיש יותר שפים גברים, לא מעיד על כך שהאכילה נועדה (בעיקר) לגברים, גם אם מישהו חושב שזה מעיד שהבישול דווקא כן. לא נחמד להגיד למישהו שהוא אטום, בגלל שהוא *כן* הבין את הנקרא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה זה "אובססיבי", אבל אני, לפחות, נותן ליריעות הבד שאני עוטה על גופי את אותה תשומת לב שאני נותן לחתיכות החומר האורגני שאני תוחב לפי או לביטים המקודדים שאני מקרין על רשתיותי, ואם יוצא לי במקרה להציץ ב-FTV או באיזה קטלוג אני טורח לקבל רעיונות. אני לא טיפוסי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין מי שמקפיד על לבושו (גם אני לפעמים עושה זאת) לבין מי שאופנה היא חלק מעולמו והוא מקפיד לעקוב אחריה ולהתעדכן בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב "מכנסיים שמתחילות נורא נמוך"1, בזמני זאת היתה האופנה הנפוצה בקרב חייליה (הזכרים) של פלוגת המפקדה. הבדיחה אמרה שטבח (או אולי נהג, גם הזכרון כבר לא מה שהיה) כדי להשתין, פותח כפתור בחולצה. ____ 1 אני יודע שמכנסיים לא מתחילות אלא מתחילים, אבל כך במקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה אתכם, אבל במהלך אוגוסט אני כל יום צפיתי בערוץ "הקוביות" במשך 3 שעות רצופות. היות ומשודרים בו 12 ערוצים בו"ז --> צברתי 36 שעות TV כל יום. ומה*צפייה* הזו אפילו הרווחתי צ'ופר 1 - *האזנה* לגלגל"צ. 1 - למישהו יש מושג מה מקור המילה הזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידוע לי, מקור המילה הוא דווקא מספרדית וזהו סלנג למין אוראלי. לכן, כנראה, חברה דרום אמריקאית שלנו נשנקה כששמעה שלאחת החתולות שלנו קוראים צ'ופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרדית זה פשוט הפועל "למצוץ". אולי זה תרגום של ה"מציצה" הירושלמית לספרדית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, על זה לא חשבתי. אולי באמת המציצה היא תוצר של הניב הספרדי הירושלמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
chupar בספרדית הוא הפועל "למצוץ", בכל שימוש אפשרי שלו :-) , לא נראה לי ממש קשור לשימוש בשם העצם צ'ופר בסלנג בעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לקבל צ'ופר (במשמעות הספרדית) נחשב על ידי רבים כצ'ופר (במשמעות הישראלית) רציני. במיוחד אם מדובר בחיילים שלא רואים הרבה בית. (דובי, תוהה אם הוא נשמע רציני או לא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכאורה דווקא קשור. המשמעות בספרדית היא גם ללקק, ו Chupa Chups זו חברת סוכריות-על-מקל (נוסדה ב-1958). יכול להיות שהיו נותנים סוכריות לילדים בתור chupar, או בעברית - "לקקן".. ומזה הגיע הצ'ופר של ימינו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |