|
||||
|
||||
כמה גברים מתענינים בחידושי אופנה ועוסקים בבגדים באופן אובססיבי? |
|
||||
|
||||
אני צופה בשידורי הערוץ שמוקדש לעניין באופן אובססיבי. |
|
||||
|
||||
כמו הרבה אחרים, אבל לא בגלל ענין הבגדים.(-; |
|
||||
|
||||
כמה? לא יודע. זה גם מאוד תלוי איפה או מתי (אולי בחברה הישראלית קצת פחות מאשר באירופה, למשל). שאל את ראשי תעשיית אופנת הגברים מסביב לעולם שסופרים את הכסף. גבר ישראלי? אופנה? טפו! אנחנו נותנים צ'פחות על העורף, מרימים רהיטים כבדים, מגדלים כרס, מפצחים גרעינים, שותים בירה, מדברים על מילואים וצועקים על הטלוויזיה בזמן משחקי הכדורגל. אין לנו זמן לחשוב על מה אנחנו לובשים. ברור שבישראל יש פחות גברים שאכפת להם מאופנה. הרי מדובר בגברים אמיתיים שכותבים תגובות באייל בסגנון תגובה 169803. ברור שגבר מחוברת, שמחזיק בסטראוטיפים שמגדירים בשבילו איך מתנהג גבר ואיך מתנהגת אישה, ושרוצה להגדיר את עצמו כגבר שבגברים, יתנהג בהתאם לסטראוטיפים המקובלים בחברה שלו (ואולי גם ימצא לעצמו נשים שעונות על הסטראוטיפים המקובלים) ויחשוב שזאת המציאות היחידה האפשרית. ברור שאז קל להגיע למסקנה שאופנה זה לא דבר שנוצר עבור המין הגברי אלא עבור המין השני בלבד ושזו אמת אינהרנטית למושג אופנה. אך מה לעשות שהמושג אופנה לא נוצר היום ולא אתמול, ושלא חסרות תרבויות במהלך ההיסטוריה בהם הגברים היו "טווסיים" יותר מהנשים. גם לא חסרות היום תרבויות בעולם, בהן יביטו בגבר הישראלי ולא יבינו את מאותגרותו האופנתית (או למה הוא חושב שאופנה היא עיסוק "לא גברי"). |
|
||||
|
||||
בדיוק כמו שהשפים המובילים בעולם הם גברים, כך ישנם לא מעט מעצבי אופנה ומכתיבי טרנדים שהם גברים. זה שאתה לא רואה אותם סביבך בלבנט המקומי, עדיין לא אומר שמספרם באוכלוסייה הכללית מופחת. |
|
||||
|
||||
אני דיברתי על מעצבי אופנה ומכתיבי טרנדים? דיברתי על האיש הממוצע. אנשי מקצוע יש בכל תחום. |
|
||||
|
||||
אם יש אנשי מקצוע, כנראה שיש ביקוש... (אתה בכח מנסה להיות גבר אטום וחסר יכולת הבנה בסיסית?) |
|
||||
|
||||
אם נעקוב אחר השתלשלות ההודעות מתגובה 169803 של ארז, ועד לתגובה 170736 שלך, ונפעיל אותו הגיון, נגיע למסקנה שמכיוון שרובם (הגדול מאוד) של העוסקים בזנות הינם נשים, כנראה שהזנות נוצרה (בעיקר) עבור המין הנשי. |
|
||||
|
||||
הגיון נכון. אני אפסיק לנסות להסביר, זה בהחלט חסר טעם. |
|
||||
|
||||
לא, זהו שההיגיון פגום (בשני המקרים). העובדה שחלק יחסי של נותני שרות מסוים נמנה על קבוצה זאת או אחרת, אין בה להעיד על חלקה היחסי של אותה קבוצה בין מקבלי אותו שרות. מכאן אפילו רוב הקונדיטורים הינם בלונדינים תכולי עיניים, אין בכך ללמד על האם לשוודים עיניין ב(צריכת) עוגות. טענתו של ארז כי האופנה אינה מיועדת לגברים, היא במקרה הטוב מופרזת(1), אבל עובדת קיומם של מעצבי אופנה (גברים) לא היא המפריכה אותה. ___ (1) להערכתי אפשר להחליף את הז'(2) בכ' (2) האות, האות, ראש כחול. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש מה להסביר. פשוט היתה שם טעות (טיעון הביקוש רלוונטי, אך טיעון המין של בעלי המקצוע לא רלוונטי). זה שיש יותר שפים גברים, לא מעיד על כך שהאכילה נועדה (בעיקר) לגברים, גם אם מישהו חושב שזה מעיד שהבישול דווקא כן. לא נחמד להגיד למישהו שהוא אטום, בגלל שהוא *כן* הבין את הנקרא. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה זה "אובססיבי", אבל אני, לפחות, נותן ליריעות הבד שאני עוטה על גופי את אותה תשומת לב שאני נותן לחתיכות החומר האורגני שאני תוחב לפי או לביטים המקודדים שאני מקרין על רשתיותי, ואם יוצא לי במקרה להציץ ב-FTV או באיזה קטלוג אני טורח לקבל רעיונות. אני לא טיפוסי? |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין מי שמקפיד על לבושו (גם אני לפעמים עושה זאת) לבין מי שאופנה היא חלק מעולמו והוא מקפיד לעקוב אחריה ולהתעדכן בה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |